כתבי־יד בקבלה ל
הנמצאים
בבית
הספרים
הלאומי
ל^־לי יבא^^
והאוניברסיטאי
בירושלם הועתק והוכנס לאינ...
346 downloads
2328 Views
12MB Size
Report
This content was uploaded by our users and we assume good faith they have the permission to share this book. If you own the copyright to this book and it is wrongfully on our website, we offer a simple DMCA procedure to remove your content from our site. Start by pressing the button below!
Report copyright / DMCA form
כתבי־יד בקבלה ל
הנמצאים
בבית
הספרים
הלאומי
ל^־לי יבא^^
והאוניברסיטאי
בירושלם הועתק והוכנס לאינטרנט w w w . hebrewb o oks. org ע״י חיים ת ש ם ״ ט תיארם וחקרם
גרשם
שלום
בהשתתפות
יששכר
יואל
ה ו ס פ ה מיוחדה ל^קרית-םפר״ מ כ ה ד
ירושלם תר״צ חברה להוצאת ספרים על־יד האוניברסיטה העברית
כתבי־היד העבריים הנמצאים
בבית
הספרים
הלאומי
והאוניברסיטאי
בירושלם
ה ו ס פ ה מיוחדה ל,קרית־־ספר״ מזכה ז׳
ירושלם
תר״צ
חברה להוצאת ספרים על-יד האוניברסיטה העברית
אוסף כתבי היד העבריים הנמצאים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בידושלמ מכיל קרוב לשבע מאות כרכים .האוסף צעיר לימים ונרכש כמעט כלו ע״י קניות או מתנות בודדות .דק אוסף אחד נכנם בו כיחידה הלא הם כיי מר אברהם אזולאי שנתן לבית הספדים כמעט חמשים כ״י ,בשנות תרפ״ה ותדפ״ו. כעת גגש בית הספרים לפרסם קטלוג מדעי לכתבי ה י ה ובזה מתפרסם החלק הראשון :כתבי היד בקבלה ,שהם כמעט החלק הרביעי באוסף הנוכחי• הנהלת בית הספדים.
הקדמה חקירת הקבלה עודגה טעוגה ביסוס מכל צד ומכל פגה .הצורך לסתת אבני הבנין המדעי העתיד להבגות בשדה זה גדול מאד .ולפי התגאים המיוחדים לספרות הקבלה נודעת חשיבות יסודית ובולטת לחלקיה הגגוזים בכתבי היד .אבל דוב הספרים הללו הוצגו לפני העולם המדעי דק בצודה כללית מאד שאינה מספיקה כלל לצרכי עבודה מדעית ואין גם פלא בדבר שברוב הרשימות מאוספי כה׳י באה הקבלה כבת חורגת וכל המצמצם מנת חלקה הרי זה משובח .מלבד רשימת כתבי היד במינכן של שטיינשניידד ,נעשה עד עתה רק נסיון אחד לתאר אוסף של כתבי יד בקבלה ביתר אריכות ודיוק והיא רשימת מדגוליות על כתבי היד שבמוזיאום הבריטי .ועתה בא הספר הזה למלא החסרון עד כמה שהדבר איפשר בגדר האוסף שעבודה זו מוקדשת לו .הכינותי את החומד שהבאתי כאן במשך שנים אחדות ולא נמנעתי מלהאריך במקומות שראיתי צורך ותועלת בכך ,גם חקרתי אחדי המקורות עד כמה שידי מגעת ומקוה אני שהחוקרים ימצאו כאן גם ידיעות חדשות רבות וגם תקוני טעיות ושבושי הקודמים שלא שמשו בספרות זו כל צרכם .האוסף בירושלם אמנם צעיר לימים הוא ויש העולים עליו במעלה ובמספד אבל בכל זאת עלה בידינו לאסוף במשך זמן מועט ובאמצעים מוגבלים ומצומצמים מאד גם מספר ספרים שערכם לחקירת הקבלה גדול למדי .עזרו לבית הספרים באסיפת כתבי היד האלה כמה מחובביו בכל אתר ואתד ואי איפשד להזכיר את כולם אבל חושבני לחובה לומד שעזרתו הפעילה של חברי הרב ש מ ח ה א ס ף היתד! בעלת ערך מיוחד בשעת קניות אחדות מהחשובות ביותר להתפתחות האוסף הזה .ימצאו כאן גם מספד מקורות בעלי חשיבות ניכרת הן שלא נרשמו כלל בשאר רשימות עד עכשיו הן שמלאכת רשימתם נעשית באופן קטוע ובלתי מספיק. סדרתי את הספר על פי סדר זמני הספדים׳ עד כמה שאיפשד ,ושמתי את קובצי מלאכת הכשוף וקבלה מעשית בסוף הרשימה .כ״י 157היוצא מהכלל הזה נקנה אך בשעה שחלק גדול מהספר סודר כבר בדפוס ,ולאמתו של דבר שייך בין מספר 21ו ,22בערך .בנספחים הדפסתי מקורות שונים מהנרשמים כאן שראיתי בהם תועלת לחקירות אלה ,מבחינות שונות• האחריות המדעית לתוכן הספד הזה כולה רק עלי ,אבל עזרה חשובה נעזרתי על ידי ד י ר י .י ו א ל ,ראש המחלקה היודאיסטית בבית הספדים׳ שהשתתף בספר
IX
הקדמה
זה ע״י השוותו את כל כתבי היד עוד פעם עם מה שכתבתי והעתקתי מהם )מלבד ה״נספחים״( וע״י קדיאת שתי הגהות מכל הספד ,עבודות שלא היה בכחי לעשותן הן מקוצר הזמן לפגי מסירת הספד לבית הדפוס והן מקוצר כה עיני .על ידי זה תוקנו בודאי כמה טעיות ואוכל לקוות שמספר השגיאות שגפלו בהעתקות מן כתבי היד יהיה קטן עד מאד. עלי להביע תודתי עוד לשני צדדים :לפרופ׳ א ל כ ס נ ד ר מ א ד כ ם בניו- יורק שהעמיד לרשותי רשימתו הארעית הקצרה של כתבי היד בקבלה שבספרית בית המדרש לרבנים דאמדיקה שהקוראים ימצאו רמיזות שונות אליה בספר הזה. וכן לממונים על קרן ד ו ד ' ו ו ל פ ם ו ן שנתנו את האפשרות להדפיס את הספד הזה לרגלי פתיחת הבנין החדש של בית הספרים הנקרא על שמו. גרשם שלום ירושלם ,האוניברסיטה העברית• ערב שבועות תריצ•
לוח להשוואת סימני כה״י לפי מעמדם בבית ה ס פ ר י ם עם המספרים הסדוריים ברשימה הזאת״ סימן כ״י בספריה
4°
3 4 6 7 10 19 48 49 51 52 60 68 74 75 76 80 82 86 96 101 107 108 121 1 2 12 20 31 41 50
״8
מספרו כאן
116 69 55 56 35 25 49 48 53 50 59 54 36 34 104 17 105 31 52 68 131 101 13 26 132 106 45 141 153 98
8° 52 63 66 67 74 75 86 87 89 91 97 103 106 113 117 120 121 130 132 135 143 144 147 148 151 153 154 155 159 162
75 122 103 133 70 152 78 148 143 1 136 66 119 40 37 85
67 22 39 92 19 29 32 7 28 57 80 109 91 90
להשוואת סימני
לוח
בספריה
כ א
ן
8° 174
113 129 130
237 239 241 242 245 252
89 117 88 144 71
198 205
כה״י בספריה
8° 362 367 370 381 389 392 393 394 395
265 266 276 282
97 118 149 74 24 94 135
397 398 399 400 401 402
287
146
403
307 308 309 310 311
123
404
124 125 126 127 128 64 14 63 27 138 6 137
405 406 407 409 411
255 264
312 324 328 329 330 331 334 342 347 353 354 355
47 65 120 20
412 416 417 418 419 430 437 449 451 452 459
כ א
ן
21 11 60 4 96 79 77 95 102 43 81 82 107 86 110 61 30 51 46 93 18 8 151 33 83 16 58 156 147 111 76 44 142
לוח
להשוואת
בספריה
כאן
8° 460
140 114 62
465 468 476 477 478 479 484 485 487 488 489 490 491 492 493
2 108 12 87 112
84 150 3 38 9 115 10 41
סימני
כה״י בספריה
8° 509 519 522 525 526 530 531 533 534 538 539 540 541 544 550
כאן
134 155 145 100 73 121 99 139
72 154 42 5 23 15 157
ו 8 .
U
- .נייר ,י 14:20,צימ70 .
ף
שורותבעמוד,27ד
.כתיבה רבנית
ספרדית ברורה .אבל דף 70-63ניזוקו מאד ע״י מים עד שבעמודים אחדים הכתיבה נטשטשה מכל וכל .נכתב במאה הט״ז בעדך ואולי גם מעט אח״כ. נקנה מר׳ יצחק באדהב ,ירושלם .תרפ״ח. .1
,
דף 6 2 - 1פ י ה ג ד ו ת ל ד ׳ a
b
a
עזריאל ז
ת נ צ ב ״ ה .פירוש ההגדות במס׳
ברכות ,תענית )מתחיל , (12מגילה (21 0וחגיגה )(38
a
ב ד ר ך הקבלה .הועתק
כנראה מכ״י ישן שהסופר לא קרא בו היטב ולכן השאיר כמה פעמים מקום למלים ואפילו לאותיות ,ואולם חסרונות אלה אינם שקולים כלל כנגד חשיבותו הגדולה של הספר הזה .כ״י זה נרשם בשם המטעה ״אלף המגן׳ ברשימת פרד״ס התודה והחכמה מכ״י ר׳י באדהב ,ירושלם תרג־ח ,סי׳ ,29והטעם שראיתיו אצלו מכודך עם איזה דפים מם׳ הלכה ששמו אלף המגן )את הדפים האלה לא יכולנו לקנות(. כל הראשונים ראו פירוש ההגדות של ר׳ עזרא ויש מביאים גם בשם ר׳ עזריאל ,ולפי עדותו המפורשת של ר׳ שם טוב ן׳ גאון בס׳ בדי הארון ש נ י ה ם חברו פירוש ההגדות )״שכבר הקדימוהו החכמים החסידים ר׳ עזרא וד׳ עזריאל מגידונה ד ל שחברו פירוש ההגדות והוסיף ר׳ עזרא לחבר פירוש בתפלות ורמזו בהן כל הצורך גם פירשו שם מעשה בראשית ומעשה מרכבה מאשר קבלו מפי הרב החסיד םגי נהור ד ל אלא שעשו להם םמניות באכין ורקין כדי שלא יבין אדם מדעתי עיין מונק
1908
, Z . L H M . - I
עמי (50ונשארו לנו
לשונות רבים על שמם בספרי המקובלים במאה הי׳׳ג-טיו ,ואח״כ נשכח הספר ונעלם ולא נודע לחוקרים עד עכשיו .והנה באמת נמצאו בידינו שתי נוסחאות מהפירוש הזה :זו שלפנינו על שם ד׳ ע ז ר י א ל והאחרת בכ״י ואטיקאן 185דף ) 18-1וצלומו מונח לפני( ונקראת שם •פירוש ההגדות להחכם הגדול ר׳ ע ז ר א ב י ר שלמה״ .והשוויתי אותם וראיתי כי באמת אין כל ספק ששניהם אמתיים, וגם השמות שנקראו עליהם מתאימים ,כי ר׳ עזרא חיבר פירושו בקיצור ,ור׳ עזריאל הרחיב דבריו יותר עד שנמצא לו במם׳ חגיגה פי שלש מאשר לדי עזרא, וכתבי יד אחדים לא נודעו עדיין .וגם זאת מצאתי שד׳ אברהם ביד יהודה אלמליך הדפים את כל פירושו של ר׳ עזרא )בנוסח הקצר( על ברכות ומקצת דבריו על תענית ומגילה בם׳ לקוטי שכחה ופאה )פירארה שי״ו( והעלים את שם המחבר או גם לא ידע אותו )אמנם בחר בהקדמתו בלשון ערומים ,במליצות
2
כ ת ב יד 1
המשתמעות לשתי פנים ,ביחס לבעלות הדבדים שהכניס בקובץ שלו( עד שטעו כל החוקרים וחשבוהו למחבר החלק הדאשון הזה על מסכתות הש״ם .ואני אדפיס כאן כדוגמא את דברי הנוסח הארוך למסכת תענית ,דברים חשובים על מהות התורה ומהות הנבואה ,והבקי בספרי הראשונים יכיר בנקל שכמעט הכל השתמשו בהם ורק מעטים מאד הזכירו את הדברים בשם אומרם. הלשון והתוכן המיוחד של הנוסח הרחב אשר בכיי ירושלם מוכיחים שאין כאן עיבוד מאוחר של פירוש ד׳ עזרא ,כי יש בו דברים רבים שרק בן דורם יכול לכתוב אותם ,ונשארו כאן גם מקצת לשונות ד׳ יצחק םגי נהור )בשם -החסיד״ סתם ,כמו בפי׳ הקצר של ר׳ עזרא( שאינם במקומות אחדים וכן שרידים מספדים ניאו־אפלטונייס חשובים שאבדו מאתנו ושעלולים להפיץ אור חדש על מקורותיו של גבירול .הספד משתמש בטרמינולוגיה קבלית שכבר בדוד שלאחריו פסקו מלהשתמש בה ,ומתאים בה בפרטים רבים לספר משיב דברים נכוחים לד׳ יעקב בן ששת ,בן דורם ובן עירם ובודאי גם בן סודם של ר׳ עזריאל וד׳ עזרא. הנוסח הרחב מזכיר בפירוש את ר׳ עזרא והדברים נמצאים בפי׳ שדרש שלו ,ולכן אין ספק שיש לסמוך על הפתיחות בשני כתבי היד• לשונות הראשונים מפירוש זה מתאימים כמעט כולם לאחת מהנוםחאות האלו .הספד טעון עיבוד בקרתי יסודי ותקותי להדפיסו פעם כספר בפני עצמו. מקורותיו הקבליים של ר׳ עזריאל היו כאן מלבד מה ששמע בעל פה
של
a
b
28ועוד ,11 ,7
a
( בעיקר דברי ס פ ד ה ב ה י ר המובא פעמים רבות בשם
זה )לא בשם מדרש ר׳ נחוניא ,וגם נוסח ואטיקאן מכיר דק את השם הזה( ומפרש אותו לפי דרכו ,ודברי החושבים שהוא גם חבר את הבהיר ,אינם מוצאים כל הצדקה בספר זה או בנוסח הקצר. 8
דף ל 9 /רמזים מעורפלים על סוד אמן אמונה ואומן ,כמו באגדתו ששלח לבורגוש שהדפסתיה בקובץ כתבי ד׳ יעקב הכהן והיא בודאי לד׳ עזריאל כמו שרשום עליה בכתבי יד אחדים
)עיין מדעי היהדות בי ,עמ׳ 233־.(240
a
) ע י י ן בנספחים( מביא את ד׳ יעקב החסיד וד׳ נהודאי איש ידושלם
דף 20
)וכן גם בכ״י ואטיקאן( וזהו איפוא המקור הראשון לציטאט הנפוץ הזה. a
דף 11מביא כאן על הכתב והמכתב ״ ו ה ג א ו ן מ ד י רב י ה ו ד א י פי׳ מ ש ם ה ר א ש ו נ י ם אלו כיב אותיות״ )וההמשך משובש מאד ,ובכ״י ואטיקאן כל הענין הנדון כאן איננו( ,והנה אלו הם ד ב ר י ד׳ י ה ו ד ה ב ן ב ר ז י ל א י הברצלוני ונמצאו בשו״ת הגאונים הו׳ ליק סי׳ קי״ט -וזהו ה צ י ט א ט ה י ח י ד מספרי ד׳ יהודה בן ברזילאי הידוע לי בספרות הקבלה. a
בדף 26מביא פרקי מרכבה ,ובעמוד
b :ו כ ש ת ח ז ו ר השכינה לבית קדשי
הקדשי׳ אומ׳ ברוך כדאיתא ]בכ״י כדאיתה[ ב מ ע ש ה ב ר א ש י ת ד ש מ ו א ל ]?
כתב
יד
3
1 a
כיי ואט״ אינו יודע ממקור המופלא הזה ,אלא מביא דף 11את ״החסיד בשם הרב אביו׳ שהוא הראב״ד ,כמקור הדברים(. בסוף מם׳ מגילה נמצא מדף 38-28אוסף מאמרי מדרש על מעשה בראשית ומעשה מרכבה ומהם שאיני יודע את מקורם ,וכנראה נאספו כאן בכוונה כמבוא למעשה בראשית במם׳ חגיגה ,ובאמצע מביא גם מאמר קצר על ראש דברך אמת בדרך קבלה ובסוף רשום -ע ד כ א ן ל ש ו ן ה ח כ ם ר׳ ע ז ר א ז ״ ל ׳ ואמנם הדברים נמצאים בפי׳ ר׳ עזרא לשיר השירים .וכן מביא כאן בדף ) 21ו כ ן עוד מ א מ ר ומסיים ״ע״ כ ל ש ו ן החכם״ ובאמת זהו לשון ר׳ עזראבנוסח( ,36 40 הקצר מלה במלה ,ומכאן מוכח שנוסח זה היה כבר לעיניו של ר׳ עזריאל וכבר הוא מכנה את ד׳ עזרא בכנוי *החכם״ סתם ,שבו נתכבד גם אצל כל מקובלי המאה הייג והי״ד ,המדקדקים בכנויי הכבוד המיוחדים לגדולי חכמתם. . דף 40מונה את שבעים שמותיו של הקב״ה והם ׳־ידועים למשכילים׳ ובנוסח השני נשארו הדברים ביתר אריכות כי מונה שם גם ע׳ שמות לתורה, לירושלם ולישראל. דבריו בפירוש מס׳ חגיגה כאן פותחים לנו כמה שערים בהבנת הלך רוחו של ד׳ יצחק סגי נהור ובית מדרשו .והנה בפיב בחגיגה נמצא בכיי ואטיקאן דף 14מאמר הפותח ילד׳ עזרי׳ זה׳ ומסיים אחרי י׳ד שורות ביעד כ א ן ״ ד ׳ עזרא. ראה איפוא גם הוא כבר רשימות מר׳ עזדיאל ואמנם אח״כ חזר ר׳ עזריאל ועיבד הדברים עוד הפעם ובפירוש שלפנינו נמצאו ע י ק ר י ה ד ב ר י ם הבאים בשם ר׳ עזרי׳ בנוסח הקצר ,אבל לא לשונם ,ומזה מתברר כנראה היחס האמתי של שתי הנוסחאות שמחבריהם מביאים זה את זה :שניהם רשמו רשימותיהם בזמן אחד בערך ,אבל האחד סדר אותם בסדור אחרון לפני השני ,עד שזה יכול להשתמש בספר המסודר של חבידו כשבא לסדר את ספרו הוא במהדורה בתדא .ואין ספק שגם רבים מהדברים הבאים כאן שלא בשם אומרם ,ממקורו של החסיד ר׳ יצחק ״ מ ה י כ ן נבראת האורה נבעו .ר עזריאל מזכירו כאן רק פעם אחת ,בדף :57 מלמד שנתעטף הב״ה פי׳ קבל זוהר משפע זיו החכמה המלובנת בדבריה ועל ידי השפע ההוא התנוצץ אור ממנו הזמנת המשכת החכמה הסובבה את הכל וכן הוא אומ׳ ואמונתך סביבותיך .כך פ י ׳ ד ב י ׳ ה ח ס י ד ו ז ה ל ש ו נ ו ״ )ועיין בסי האמונה והבטחון לד׳ יעקב בן ששת חברו ,בסוף פרק א׳ וכן הוא בלי שם החסיד בפי׳ ו ב נ ו ס ח ר׳ עזרא . ( 2 4 א ,דפוס אלטונא דף 6ועוד פעם שם בכ״י ואטיקאן נזכר •החסיד״ חמש פעמים. b
a
a
a
a
a
,
a
א
ח
ד
b
b
1
4
-
a
, b
רק המאמר הקצר הראשון נמצא גם בפי׳ התפלות לד׳ עזרא כ״י פארמא דף 64 בשם ״חכמי המחקר/
4
כתב
יד
1
״וכן אפלטון הפילוסוף אמר כי שדש וצורה היו חותמות אשד עמדו במחשבה הטהורה טרם היותם בגורם כמו סופר המצייר בחוץ הציורים שבפנים ובדמות הפנימים יעשו החיצונים .וכן היו במחשבה הטהורה חותמות וצורות ודמיונות אשר כנגדם נברא כל דבר ומלה. אמי אפלטון שהם שרש וצורה ,והיורד משרש השרשים עד צורת הצורות צריך ללכת בריבוי והעולה עד שרש השדשים צריך ללקט הדבוי שהחלק העליון מהם מיחדם שהשדש בכל צורה שממנו בכל זמן ובהשחת הצורות לא ישחת השרש .דע כי אין ממש גורע ומוסיף בשדש הצורה כי שדש הצורה חסר מכל ממש והוא הסובב והמקיף כל צד ,כי כל כלי אין צורתו אלא מה שיחסר מן ממשותו ,כי החסד מכל יש מעמידו ומקיימו ולא יקבל שינוי ,כי אין השינוי אלא לנמצא המתחדש השני לאפיסתו כי המקיף הנמצא הוא בכל צדדיו בדקותו ובישותו ואינו נמצא בממשותו מציאותו בענין מתחדש אלא בענין שלא ישתנה. ויותר הוא ניכר בדיקות ] 1בדיקות[ הממש שלא נתחדש ממה שאינו ניכר בממשותו. וכן תוכל לראות מן המקום הריק יעמיד כל גוף כי כל הנבראים חלולים וריקים מתוכם ואלמלא הריקות לא יתקיים הרוח בהם .ומזה הצד היה הריקות יסוד כל מוסד ואין השלמה בצורה אלא בו. ואמ׳ ארםטו הפילוסוף ראשית השרשים כולם הס שני גדמים פשוטים, האחד מהם היסוד הראשון המקבל הצורה הוא שרש השרשי׳ הוא קודם הראשון העומד בעצמו המקבל החלוף ,והשנית הצורה הגרמית המעותדת להתלבש על הגרם היא החכמה השלימה והזיו הטהור והזוהר הצח .כאשר תתחבר עם היסוד הראשון היה מזה תולדת השכל וצורתו וזיוו .התנוצץ ממנו זיו וזוהר כזיו המתנוצץ ממראות הזכוכית המושמות בחלוני המרחצאות וההיכלות כאשר נופל עליהם זיו השמש וזהרו ,והיה מזה תולדת הנפש המדברת .התנוצץ ממנו זיו וזוהר כזיו המתנוצץ ממראות הזכוכית ויהיה מזה תולדת הנפש הבהמית והיה זיוה וזהרה פחות מזיו השכל וזהרו ,ולכן זאת הנפש כסילית צריכה להתלמד ולהזכיר .וכאשר היה תולדת הנפש הבהמית ,התנוצץ ממנה זיו כזיו המתנוצץ מן הראשונים והיה מזה תולדת הנפש הצומחת ,והיה זיוה וזהרה פחות מן הזיוים הראשונים ויותר היא עמומה .לכן הנפש הבהמית מתגלגלת ונעה ובעלת הרגש׳ והנפש הצומחת נפרדת ממנה בתנועת הגדול והצמיחה והולידה ולא תנוע כי אם תנועת הצמיחה .והצמיחה לפי שלא תתחזק לעמוד בעצמה והוצרכה להתפרנס כדי שיתחזק הגותה ]תנועתה?[ וצמיחתה .והנפש הצומחת כאשד היה תולדתה, התנוצץ ממנה זיו וזוהר כזיו וזוהר המתנוצץ משאר הגרמים. ודברי חכמת התודה ודברי בעלי המחקר הנזכרים שניהם כאחד ,דרך אחד להם ואין הפרש ביניהם אלא שינוי שמות בלבד ,שהחוקרים לא ידעו לתת שם הראוי לכל חלק וחלק וחכמי האמת המקובלים מן הנביאים שקבלו מפי הגבורה
כתב
5
יד 1
יודעים לחלק חלקי הדברים ולקרות כל דבר ודבר בשם הראוי לו לפי כחו ופעולתו". הלשונות האלה חשובים מאד כי הם מראים שלעיני בעלי הקבלה בגירונה היו באמת כתבים ניאו־אפלטוניים בצורה פםידאפיגדאפית שהכילו ת ו ר ו ת ה ק ר ו ב ו ת מ א ד ל ש י ט ת ד׳ ש ל מ ה ג ב י ר ו ל .ומכיון שקשה להניח שזוייפו אחרי זמנו של גבירול ,מי יודע אס לא היו כבד לעיניו .ועל כל פנים ההשפעה ה״גבידולית״ בקבלה יכלה לנבוע גם באופן ישר מספרים כמו הנ״ל שעד עכשיו לא ידענו מהם ולא נשמדו אלא כאן ,דוגמת שרידי ם׳ בגדוקלים על חמשה העצמים שגם הם נשמרו דק על ידי שני מקובלים .וגם כדאי להדגיש כאן שד׳ עזריאל מיטיב לדעת כי דבדי הקבלה ממקום אחר יהלכון ,וההבדל העצום בין החומר הקבלי הישן ,שר׳ עזדיאל וחבידיו התחילו לדרוש בראשונה ברוח האפ־ לאטוניות ,ובין הלך הרוח של המאמרים האלה בולט למדי! הטרמינולוגיה בקטעים אלה טעונה הקידה מיוחדת. אין סוף נקרא כאן לרוב במונח הנוהג בבית מדרשו של החסיד םגי נהוד: ימה שאין המחשבה משגת״ )כן גם בם׳ משיב דברים נכוחים ובשאר קטעים ישנים(. ו ה ח כ מ ה העיקרית כל עסקי המחשבה וכל הדבורים וכל המעשיםדף : 54 הם מכחה והוא רוח החיים מוצאו שאינו נתפש שהוא ת ח ל ת ר צ ו ן ה מ ח ש ב ה וזהו שכתר והחכמה מאין תמצא ומותר האדם מן הבהמה אין שהם נמצאים מאויר שאינו נתפש ו נ ע ש ה י ש ו ת ם מ א י ן מ מ ש ואויר שאינו נתפש לא יתחלק לשום צד והוא אחד פשוט בלי הרכבה ובאחדותו היו כל חפצים ה ר צ ו ן ה ק ו ד ם לכל ש ה ר ו ח נ ק ר א ר צ ו ן כדכת׳אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו ומתרגמ׳ דעוא וזהו שכתר והוא באחד ומי ישיבנו פי׳ והוא ב א ח ד ו ת ה ר צ ו ן ש א י ן חוץ ממנו ]-רצון״ כאן הוא ״אין סוף /בפירושו לעשר ספירות![ והרצון גודם השכל ]צ״ל ההשכל[ והשכל גורם החכמה כדכת׳ ובהשכל לחכם יוסיף לקח כי יסוד הווית החכמה הוא ההשכל תכלית השגת המחשבה ביראת ה׳ היא החכמה ....ובהתפשט הרצון בהשכל ,המציא חכמה הכוללת כל חפץ ותחלת ההויות נתונות בה והיא תחלת הדבור ועל זה נאמ׳ תחלת חכמה (!1ונאצל מאור החכמה יסוד השכל המחלק הויות הרצון מבין נתיבותיה .ובינת המתבונן בחכמה מן השכל הוא שנ׳ בה טוב אחרית דבר מראשיתו ולא אמ׳ מראשית ובכח החכמה רצון השכל הקודם לה ...ובה כה שכל הנאצל ממנה כדכת׳ אני בינה וממנה ע׳׳ג כחות שהם כ ל ל הכל ובאחדות הרצון הכולל הכל נאמ׳ והוא באחד׳׳ .וכן דורש בדף 60את הפסוק עוטה אור כשלמה :״הכל דבק ומיוחד עד אין סוף ...ובהאחז מחשבת הבא בגבול ביסוד הגבול ,אין גבול לגבול כי ה מ ח ש ב ה מ ת ל ב ש ת ב א ו ר ח י י ה ד ו ח וכולה בכל צד ו מ ת ע ל ה ל ה ס ת כ ל ב פ נ י מ י ו ת ע צ מ ה ע ד ה א פ ס b
a
6
כ ת ב יד 2 1
כח ה ש ג ת ה ,ו א פ י ס ת ה תחלת הרצון הכולל כל חפץ והוא תחלת גבולו ש הנמצאים במחשבה ובעצה ובהבנה ובגדול ובתגבורת ובתנועה ובדבור ובכנום ובשטח ובקומה ובמראה כי הרצון קודם להמציאם בכל עת כדי שיתקיים בכלן והוא בהם ואינם ]![ חוץ ממנו הויה ו א י ן זה ב ז ה ב ה ו ו י י ה א ל א ב כ ח ואינו ניכר וגתפש בגבול עד העשות ממנו הגבול ,והגבולים בתבנית המחשבה שהיא ספר הכולל אותות הרצון ופנימיות החפצים וההפרשות והעלות שהן זה על זה וכל נתיב ונתיב מתברר מן הרצון בכל צדדיו והנתיב הראשון ממנו הוא כח היושר שהוא מובחר שבכולם ובשביל ההולכים בנתיבתו נתפשט זה הכח .הנתיב השני אור חיי הרוח שממנו אור התורה שהיא וכל האורים הקודמים לברייתו של עולם כאוד הכבוד ואור כסא הכבוד ואור המקדש ואור הכרובים ואוד גן עדן ואור התשובה ואורו של משיח ואור הנשמות שהיו ושעתידין להיות ואור המזלות שלהם וכל החפצים היו חרותין בהגיון הנפש הנמשך מן הרצון שהוא השרש שהכל ממנו והכל נכלל ברוח ונסמך ברוח ואלמלא גבולי הדבור לא היה ניכר אלא בדאייה לכך היו האותיות גבולי הדבור להכיר הפרש בין דבר לדבר״. שני מאמרים אלה ישמשו דוגמא לסגנון הספר הזה ,וכל מה שנראה כאן זר ,הרי זוהי קבלת ר׳ יצחק החסיד רבם כפי שנשארה בידינו בפירושו לס׳ יצירה. והדרך הזאת רחוקה מאד מן המקובלים שהיו מימי הדמבין ואילך! אם נתחבר יותר מהנמצא כאן׳ אי אפשר להחליט .על כל פנים נמצאו רמזים למה שעתיד להתבאר בפרק השוכר )דף (6ובפרק השותפים )רק בכיי ואטיקאן .(6וכבר העירותי בערך ר׳ טודרוס אבולעפיה באנציקלופדיה אשכול שסי א ו צ ר ה כ ב ו ד לדי טודרוס הלוי מיוסד בחלקים רבים על פירושנו זה וגם זה נתעלם מן החוקרים. הספר נפסק בפ״ב דחגיגה ,ומסיים ״ודגלו עלי אהבה וגודלו עלי אהבה״. מתחיל ״ ב מ ס כ ת (לקוטי א ג ד ו ת ממסכת כתובות( 70 - 63דף כ ת ו ב ו ת פרק ראשון .דרש בר קפדא מאי דכת׳ ויתד תהיה לך על אזניך. מסיים ״איקלע ד׳ אלעז׳ להתם ואייתו חדא לקמיה ונקטיה בידיה״ ]דף קייב ע״א( והדפים האחרונים קשים מאד לקריאה. <ז
<ז
b
a
— •Hebr. 8° 476נייד 15:22 ,צ״מ 94 .דף ,מספד השורות שונה .קודסיבה ספרדית מסוף המאה הי״ז או תחלת המאה הי״ח ,והועתק כנראה מתוך כתב יד ישן. נקנה תדפ״ד.
כתב
7
יד 2
ילקוט מדברי קבלה וסודות ,מתאים בחלק גדול גם לפי סדר העניינים לכ״י הנמצא בםימינר בניו יורק )מסומן ברשימה ארעית שהשאיל לי בטובו פרופ׳ מארכם בסי׳ ,829ושם בא מאיטליה מהמאה הטיז(. 1
&
דף -1יי17
] פ י ר ו ש או ס ו ד שם ה מ פ ו ר ש בן ע״ב שמות[,
הוא הפירוש
המשולש הנדפס בם׳ רזיאל דף כ״ד ב׳ עד ליא ב׳ .ונכתב כאן בשלש עמודות זו על יד זו כמו בכתבי יד רבים )בריט .מוז 733 .ובשני כתבי יד בסימינד בניו יורק ,עיין גם רשימת שוואגר את פרענקל אוצר כלי חמדה סי׳ ,(36אבל החתימות באות זו אחר זו וחתימת העמודה הפותחת ״אבוא בגבורות״ חסדה כאן. כתבי יד אחרים רשם שטיינשניידר ברשימת מינכן עמ׳ 71ויש עוד רבים .הפירוש נקרא בכתבי יד רבים פ י ר ו ש שם
אבל נמצאו גם שמות כוללים
העצם,
אחדים .הח׳ מילזאגי נסה להוכיח בספרו אוצר ראבייה שראיתי בכ״י האלברשטאם ! jews• College-שמחבר כל הפירושים האלה הוא ר׳ אברהם אבולעפיה כי מצא אותם כתובים בכ״י שגמצא תחת ידו וכן גם בכיי אחד של יה״ש ,ודבריו שעוד לא השגיחו עליהם׳ צריכים חקירה כי באמת הצליח להראות שם שהחלק הגדפם בס׳ דזיאל לפני פירושים אלו אינו אלא הפתיחה לס׳ חיי עולם הבא לאבולעפיה ובשני כתבי יד הנ״ל מס׳ חיי עוה״ב מצא את הפירושים ג״כ מיד אחרי הפתיחה הזאת .ואמנם כל כתבי היד האחרים שראיתי עד עכשיו בעיני ,לא הכילו את הפירושים ,ואולי נכנסו שם דק ע׳׳י אחד מתלמידי אבולעפיה שצירף אותם י ח ד - כי הלא אין ספק ש מ ב י ת מ ד ר ש ו יצאו ,אם גם קשה לצייר שהוא עצמו חברם )כי סודות הספירות תופסים כאן מקום שאינו לפי רוחו של אבולעפיה וגם תורת השמיטות מיסוד ספר התמונה אינה בולטת כ־כ בשאר ספרי אבולעפיה כמו כאן(. אבל ראוי לחקור שאלה זו עוד פעם אחרי השוואת כל כ״י של ם׳ חיי עולם הבא• שאד המחברים שייחסו את הפירושים לאבולעפיה
)אם גס בפקפוקים( כמו
מרגוליות ,לא ידעו מהוכחותיו של אליקים מילזאגי )שספרו החשוב על ספד רזיאל נשכח לגמרי 0ודבריהם אינם אלא השערות בלבד. הנוסח הנדפס ברזיאל משובש עד מ א ה וגם כיי זה עולה עליו בהרבה. 2
b
ד ף 17״הגה אתחיל ציור אלף בית אשר קבל משה מפי הגבורה כמו שהיא כתובה כך וחקוקה בכסא״ והוא כנראה המשך דברי המאמר הקודם ושייך לס׳ רזיאל דף ל״ב ע״ב שורה ,6ונמצא יחד עם סי׳ 1גם בכ״י אוצר כלי חמדה ) 36עכשיו ניו־יורק(. ו
ס
ג
ו
ל
ו
ת
b
7
1
-
a
.א( מו״ם בגימ׳ אלהים....
ב( םי״ט אמרו חכמים ד ל לצורת פני אדם והוא שם אחד מכונה לנגד השם לפי שבו מצייר צורת האדם ....ג( להוציא שטר כתוב מן המים ]בעזרת שם ע״ב[ ....ד( בויהי נועם לא תמצא בו זיץ....
ה( ב ר כ ת שם ה מ פ ו ר ש בא״י אמ״ה על קדושת שם
המפורש ,...ו( כי יבואו עליך ליסטים ....ז( חשבון האותיות של שבעים ושתיים שמות הם די״ו ....ח( אלו הם עשרה פסוקים המתחילין בנו״ן .נגע צרעת ....ט( למקשה לילה
8
כתב
יד 2
b
ת פ ל ה - 1 9כ ע י ן שמנה עשרה עם תוספת שמות וענייני קבלה )עיין למטה סי׳ .(8פותחת :״שומע תפלה עדיך כל בשד יבואו בא׳׳י אלהינו ואלהי וגו׳ אלהי הצדיקים והחסידים.״״ יני
העתק מהחסיד רבי משה ] קבלה מעשית נ ד ״ ו מ ע י ר א ל מ ג י י א וקבל מ ה ר ב החסיד ...י ה ו ד ה מ ג ד מ ש א ]ערבוביא מד׳ יהודה חסיד ור׳אלעזד מגרמיישא!( ונחלק לחמשה שערים )שםבןע״ב בחמשה סדרים ושמו שם( .דף 23מביא ״לפתיחת הלב ואין כמוה״ סגולה שהשתמש בה )לדבריו( ר׳ יוחנן בן זכאי ,וגם כאן :לישת עוגה בערב שבועות ע״י בתולה שעדיין לא דאתה דם בתולים וכתיבת שמות קדושים על העוגה לאחר טבילה ,אס כן דומה סגולה זאת לנזכרת כאן 8° 397בשם ד׳ אלעזד הקלידי אעפ״י שהפרטים והשמות שונים .דף 24ישם ששמש משה דבינו׳ לשמירה)(. דף 2 5־ ] 2 8מ א מ ד ע ל ת ו ד ת ח כ מ ת ה צ י ר ו ף ,וענין חשבון השמות הקדושים ,והוא מלא ענין( פותח :״ ה ק ד מ ה דע באמת כי כל דרכי הקבלה תלויים בגי דברים והם חשבון האותיות והמלות וצורות האותיות וסוד נקוד האותיות ובהם תלויה החכמה הנמצאת באדם ר״ל הקנויה לו לא הטבעית וחכמה הזאת נקראת חכמה אלהי״ת והטבעית נקרא׳ אנושית ואין נבואה שורה על האדם מצד חכמה הטבעית אלא מצד חכמה אלהית ו י ש מ י ש ק ר א ה ת ו ר י י ת ו י ש מ י ש ק ר א ה נ ב ו א י ת והכל הולך אל מקום אחד .ואחד הקדימי הקדמה הזאת אודיעך סוד ג׳ שמות שאינם נמחקים והם אצלנו נכבדים משאר שמות הבורא ית׳.״ ברור איפוא שהמחבר מכיר את ד׳ אברהם אבולעפיה ואת ״הקבלה הנבואית״ שלו. המאמר נתחבר במאה הייד או ט״ו .שלשת השמות העיקרים כאן הם כ״ו סיד. ופ״ז)ר״ל יהוד ,.אדני ,אלהיס -כמו בחלק הראשון של ם׳ גנת אגוז( .גם כאן )כמו בם׳ אבן השהם .עיין כאן (8° 416מדבר המחבר על חכמת הצירוף בענייניה הפנימיים רק ברמזים ובהסתר :״ואעפ״י שידעתי שהעניין הזה שאני עתיד לדבד בו בע״ה הוא ענין שהיה ראוי שלא יכתוב בספר כלל ....יש לי מעט התנצלות אצל כל מקובל שלם כשאתוכח עמו כל מה שאני כותב ממנו .ואעפ״י שלא אזכור ההתנצלות אמנם בעבור שלא יהיה כל מה שאדבר מזה מבואד לכל אכתוב מה שאכתוב ממנו ברמזים קרובים אל הביאור ורחוקים מידיעת ההמון״ )דף .(26מדבר גם על סוד ג׳ הצומות ״ואמנם דע שהכל תלוי בידיעת שם מיוחד שאם תצרפהו תבין ממנו למה גלינו תחת יד אדום וישמעאל ונתנה שלטנות לע״ז שלהם וצריך קבלה בידיעת הצירוף .ודע כי זה שאגלה לך הוא מן העניינים הנסתרים בתכלית ההסתר שאם ח״ו א ל ו י ד ע ו ה ו א ו מ ו ת א ד ו ם היתד .ב ו ס כ נ ה גדולה ....דע כי אלהי׳ אדום ]כךן[ נ ו ל ד ב י ו ם ה ש ש י שסודו י״ה....״ הולך ומבאר סוד יום הששי .ויש להעיד שבספרי המקובלים הנוטים לחכמת הצירוף הרמזים נגד הנצרות מצויים מאד ,כי נקל היה להסתיר אותם לפי מהותה a
a
a
b
a
9
כ ת ב יד 2
המיוחדת של ספרות זו ,וכידוע פתח כבד ר׳ אברהם אבולעפיה עצמו בכוון זה
א את ספריו גימטריאות וצירופים אנטי־נצריים .בדף הנקרא חלילי והוא סוד
a
2 7
מזכיר
•
שלשלת
החכמה המורה על
החשבון
חלקי
הזמן
בשם של שתים עשרה אותיות״ )חלילי מלשון חוזר חלילה במחזור הזמן( .מסיים הנה נשאתי פניך גם לדבד הזה וגליתי לך במעט דברים סודות עמוקות מאד.ואני בטוח בשם ית׳ ובחכמתך שאעפ״י שאני כתבתי מעט ממנו אתה תבין הרבה כמי שמבין דבר מתוך דבר שמודיעים לו ראשי פרקים והוא משלים הראשים ומבין סוף העניינים״. פותח]
כמת הצירוף[
יתגדל ויתקדש
פירוש הקדיש
שמי׳ רבא הפוך ויהיה ברא....׳. דף * - 29יי • 32ד ר כ י ה ק ב ל ה ו פ י ר ו ש
הקבלה מתפילת שמונה עשרה
שתקנו אותה אנשי כגסת הגדולה ז״ל בתנועות האותיות״ .הוא נוסח של שמנה עשרה מעובד לצרכי קבלה מעשית בשמות וצירופים׳ ומלבד בכ״י ניו־יודק הניל לא נודע לי כיי אחר המכיל אותו .אמנם נמצאו בידינו כמה נוסחאות כאלה של תפלת י״ח לצרכי •שימוש״ ,אבל הם שונים מכ״י זה .ש מ ו ש י״ח ב ר כ ו ת נמצא בכ״י פירגצי ) (Biscioni 8° p. 424ובכ״י גאםטר 177ז ש מ נ ה ע ש ר ה ד א ל י ה ו ז י ל 2
בשלשה אופנים )מהם אחד בארמית( מצאתי בקמברידג׳ Add. 505ובכיי פאריס 3
770דף * —114יי 116י( ועוד נוסח אחד בכיי בדיט .מוז.817 . פותח :׳׳אדני שפתי תפתח וגו׳ כנגד פסוק זה היה כתוב בגליונים כן מן הצד האחד שם זה הוא של ספירת מלכות הוא מכניס תפלתן של ישראל] ....ואח״כ[: בא״י או״א עד ומושיע ומגן ב׳׳א םםסם הנקודה מגן אברהם .בצד השיור האחר היה כתוב השם והנקודה בגימ׳ אלה״י אברה׳ם אלה״י יצח״ק ואלה״י יעק־ב תשפ״ב....׳ מביא נקודי שם הויה בחותמי הברכות השונות ובמקום יהוה כותב תמיד ארבעה םמ״כים. יז
דף 32
-הרוצה
ל ה ת ח כ ם בסודות השם המיוחד
צריך להתבונן ולהתחכם
תחילה בכל שם ושם מהשמות הקדושים המפורשים כדי שישים כוונת הכל וכח הכל בארבע אותיות של השם הגדול המיוחד .וזו היא הידיעה הנכונה שיתחיל קודם בעשרים ושתים אותיות ויחכם בהם ובציורם כיצד יצאו מארבע אותיות על ידי צירוף ....ומסיים ..[:כדי שישתוה כל הידיעה כלה על ארבע אותיות של השם הגדול והקדוש המיוחד שממנו הכל והוא הכל והכל בו הוא יראנו גפלאות מתורתו אמך .יי 34עוד •שם של ארבע אותיות סוד חשבונו׳ ]דק ז׳ שורות[.
מים(א
a
3
3
.
(1זהו הנוסח שהחי שוואב ייחם בטעות לר׳ יוסף גיקאטיליא Vocabulaire de l'Angelo- logieעמי '54והטעם היחיד שהטעה אותו׳ היה ם׳ שערי אורה שסופו נמצא בקטע הקודם לנוסח התפלה.
10
כ ת ב יד 2
ב( ועתה באתי להודיעך קושט דברי אמת מ ה ס ד ר ה מ ס ו ד ר ב מ ר ח ב י ד׳ ד ו ח ו ת ] . . .שם בן ע׳ב מסודר בד׳ חלקים והשבעות המלאכים הממונים על כל חלק וחלק[. b
[ 3 4 ] פותח• :תנו רבנן כל היודע שם של מיב אותיות] ...מונה שמושיו בזמן שביה״מ קיים ,אח״כ מזכיר אותו אבגית״ץ וכר וממשיך[ וכך הפשט כשבא אבגא למעלה פי׳ השטן לקטרג כמו אבגא דבי רב ]וכן כל השמות בפירוש קצר מלשון התרגום[ ס ל י ק ה פ ש ט .א ל ו ה כ ה ו ת אבגית״ץ בגימ׳ עלינו לשבח ]עם שמושיהס׳ באריכות ,מסיים I:סליקו הלכותיו ופירושו וחקיקתו ופעולתו ויוצא מבראשית ובא בחלוף אלפא ביתות בשם ה ר ב ר ב י נ ו ה א י י ג א ו ן ז״ל ו ס ד ר זה ק ב ל מ ש ם ד ב ע מ ר ם ג א ו ן ז״ל״ .ואולי שייך לזה גם הקטע הנמשך• :זהו צירוף השם של מ״ב אותיות״ על פי אלפא ביתות של ספר יצירה ,עד דף ״ .39כל הפירוש נמצא גם ברשימת אוצר כלי חמדה סי׳ 36מחלקה ב׳ דף ) 16גם הוא עכשיו בניו יורק( אבל שם נתקלקלה החתימה ומ״הר סיני׳ נעשה רב בשם ר׳ 89המכיל מדף 731959אתסח האמתי נשאר בכיי אוכםפורד הפירוש הזה גם כן )לא נזכר ברשימת נייבויער( ומסיים שם •נשלם צירוף האותיות שם מ׳ב וכחותיו ....ו כ ך מ ק ו ב ל מ ה ר ס י נ י כ א ש ר ה ו צ י א ו רב עמרם ח ס י ד ׳ גאון..״ עיין גם כ״י גידונדי 14דף ׳' 109ברשימת שטיינשניידד. ואין פירוש זה שוד ,עם הנדפס בסוף ס׳ רזיאל ,אבל יש נקודות מגע ביניהם. a
b
b
a
• - 3 9ס ׳ מעין ה ח כ מ ה ז ה ה ו א ש מ ו ש ח מ ש ה ח ו מ ש י 48 ת ו ד ה שנמסרו למשה בשעה שעלה׳ .וכל ה״מדרש* מעין החכמה הנדפס כמה פעמים )על עלית משה לשמים וקורותיו שם( אינו אלא ה ה ק ד מ ה לשמושי תורה הישנים האלה .הספר נזכר כבר כמה פעמים בספרי ד׳ אלעזר מגרמיישא ובדרשת הרמב״ן ,ואין ספק שמוצאו מתקופת הגאונים .בסוף ההקדמה עוד פעם ראש: שמוש של תורה .מסיים• :ברוך שגלה רזי תודתו לישראל עמו .והרוצה להצליח בשמוש ספר זה ינהג בו בטהרה ובנקיות בגופו מאד .תם ונשלם״ .ה ס פ ד ע צ מ ו כ ת ו ב כ מ ע ט כ ל ו א ר מ י ת ,כמו הנוסח הקדמון של ס׳ ש מ ו ש ת ה ל י ם )שגם 179דף 1721531ולא נזכרוא לא נדפס עדיין ואני מצאתיו בכ״י אוכספורד ברשימת נ׳; והוא שונה מהנדפס לחלוטין( עיין גם כ״י גירונדי ) 79שמוש תודה ושמוש תהלים זה אחר זה( וכ׳י פאריס 806דף •240-229 b
ה
a
מ ע ש י ת - 4 8ל ק ו ט י ושמות .מתחיל •תפלה זו טובה לאמרה אחר תפילה של החכם ה ר ב ר׳ מ ש ה בר נ ח מ ן כ ] a
a
סגולות ,קמיעין ,עניני מלאכים תפילת הדרך האמור למטה״.49 נ״ע והוא היד .רגיל לאומרה פעם ו ת נ ו ו b
;
כתב
II
יד 2
למהד״מ רוטנבורג[ 50" .לפתיחת לב לנערים״ ..זה נבחן לי על בן ד' נ ח מ י ה בן ה׳׳ר ר׳ א ב ר ה ם מגורוייצא ]צ׳׳ל מוודמיישא ונראה שכך הוא בכיי ניויורק[. b
52ה ת ש ו ב ה ה מ ז ו י י פ ת על שם רב ה א י י
a
ג א ו ן ע״ד כתיבת שם -51
הויה בציור נקודות )שבעלי הקבלה קראוהו אח״כ ׳׳ציור עייניך ,וגם בגרמנית קוראים לכתב זה ,(Augenscimftוכבר נדפסה בישרון של קאבאק ח״ג עמ׳ -54 י
ח
י
a
ם
] .פר׳ שם
ע ש ב הוא כאן ומביא גם השבעות ׳׳משביע אני עליך עשב פורוונקא״ ומשפטי לקיטתה .וכנראה כל הסגולה נולדה מתוך אי הבנת לשון מם׳ עבודה זרה כ״ח א׳: עינבתא פרוונקא דמלאכא דמותא ,ואם הערוך פירש שיש חיה הנקראת פי ,מצאו יז
אחרים שזהו עשב( .בהשבעה השניה על העשב הזה דף 52בא ׳ועוד משביע אני שאתו״ר
עליך העשב במלאכי מעלה ובקדושי מטה ובעד
ארופ״ו
]כך![
ת י נ י ״ ת ו פ ו ר ״ א ר ו ת א ״ ש ובשם הגדול.״״ זוהי הפורמולה המאגית המפורסמת Sator Arcpo Tenet opera Rotasשאפשר לקרוא משני הצדדים ,ונמצאה כבר בפאפידוםים קופטיים )עיין Domseiff, das Alphabet in Mystik u. Magieעמי .(50 דף י' 53ק ב ל ה מ ה ר ׳ ר׳ מ ש ה ב ד נ ח מ ן ד ל כאשר הלך לארץ הצבי. להרים שמות אלו על הנם בתורן הספינה.55
a
שאלת חלום מ פ י
ה ח ס י ד ר׳
י א ו ד ה והוא בחון .שם גס כן :״להביא ת׳׳ם בחלום ויגיד לו כל מה שאשאל ממנו״״ ]בסוף [:ו א נ י
יהודה
מארץ
נבארה
הלכתי
לד׳ יוסף מעיר
נ ר ב ו נ ה בצער גדול ומסר לי זאת הפעולה ועשיתיה ובא הת־ם והגיד לי מה ששאלתי ממנו .כך מצאתי כתוב לפני״ .דף 56השם בן ע׳׳ב שמות מסודר בשש מעלות )כל אחת בי״ב שמות( ושמושם והשבעותיהם.57
a
ועתה אכתוב כל אחד b
מפעולות שבעה ימי השבוע וי״ב חדשי השנה .ביום א׳ מושל מטטרון״״ בדף 60 מוסיף המעתיק לשמות ״לקדחת שלישית ורביעית׳ גם את גירסתם בילקוט ראובגי, סימן שלא נכתב כה׳׳י לפני סוף המאה הי׳׳ז. אם כל הקודם כאן מראה שמקור האוסף הזה היה בפרובינציה ורובו מיסוד חסידי אשכנז בא ,נמצא בכל זאת גם חומר של מאגיה ערבית ,אם גם נשתבש a
.
מביא ״שרי ה מ ר א ה צ ר י ך לקנות ע ו ף שקו׳
הודהוד
)ערבית * (-uaוצריך ליתן למוכר כל מה שישאל ממנו בתחילת דבורו וילך לביתו ולא ידבר לשום אדם וכשישחטהו ישחטהו על שם שמטו״ן ואחר יסדר המדאה יסיר המראה ממקומו שהוא עומד על העץ ויקח קלף ויעשה עגול ויכתוב בעגול בםביבו אלו השמות מדם העוף הנזכר וישים תחת המראה וישים המראה בעץ שהיא עומדת .ואלו הן השמות אינים שמיגיש שמקוריש ]צ״ל שמהוריש[ אימימון אלסחאבי אימימון אליממי אלאחמר אכפר דהאבי אי קנדיש איאם גבינדא אביני תלמוו דהאב ארוקיא אלביאץ קונייוד בוש אקנום די מיכאל אי
12
כ ת ב יד 2
גבריאל אי שרפיאל אי סנדלסון קי טריגידיש אקי וושטדיש קומפנייש אי ווש י י מושטדוס סי קי יו וולדי וזה ההשבעה יאמר ז׳ פעמים״ .בדוד שכל זה בא מערביי
,
ונשמדו כאן שמות אחדים מז׳ מלכי השדים מעורבבים עם שמות אחרים .הנוסח a
הספרדי מוכיח שהשבעה זו נכנסה דק בזמן יותד מאוחד לתוך אוםף.62
ג ם
ה
פעולה ארוכה ל ש ם ה ג ר ס א ,מקושרת בפסוקים שמות ט״ו ,כיב-כ״ה .דף תפילד ,ללסטיפ ...כאשד מ צ א ת י כ ת ו ב מ כ מ ה ״ ד ד׳ מ נ ח ם ך ר ק נ ד א ) ( 5ז b
א ל פ א ב י ת ו ת של מיכאל וגבריאל.64
-*6364
b
תיקון הרב רבי סעדיה
ז״ל )לליסטים( ,והוא לכתוב שמות ידועים על מקל לוז או שקדים ) .ו א י נ נ ו • הלוז״ הנדפס בס׳ תולדות אדם סי׳ 173ובשאר ספרי סגולות( .התקין
ה ז י
׳
ש ם
נ י פ ם
מכ׳י ניו יורק בספרו של saadia Gaon : Matterעמ׳ .301אמנם אין טעם לחשוב )כדעתו של מאלטד( שר׳ משה בוטדיל היה מחברו האמיתי של התקון הזי•• .14
)פרקי ה י כ ל ו ת בז׳ פרקים כמו שנדפסו בבית המדרש ז י דף עמ׳ [47-40כאן •פרק ראשון מ מ ע ש ה מ ר כ ב ה ״ בראש המסכת ,ובסוף ״ ענין המרכבה״.
ב
ג ש
.15
b
- 6 9א ת ח י ל לכתוב ס פ ר רזיאל ס פ ר י ש ר א ל ה ר ז י ם .זה ספד מספרי הרזים שנתן לנח בן למך...״ והוא נדפס בס׳ רזיאל י ף ל א העקר ח ל ל״ד ואילך ,אבל לא רק שבדפוס מהנדפס .בדף ל״ד ע״ב לפני הפרק המתחיל ״זה הרקיע החמשי״ ואחריו חסר כמעט - 7 2ו מ ש ל י ם בחלק החסר .(78 הספר ,וכאן נמצא הכל )החלק החסד מדף את סדר המלאכים בשאר המחנות עד סוף הרקיע הראשון .אח״כ שמות ז׳ הרוהיי המשרתים ברקיע הנקרא שמים ,וענין הרקיע השני על י״ב מעלות המלאכיט העומדים בו .אחיכ מפסיק וכתב בדף • 77א ת ח י ל לכתוב שבעה רקיעים זה אחר זה אעפ״י שכבר כתבתי השניים מהם בשני מקומות בקונדדים השני״ 1נראה שכוונתו לדפים שקדמו לזה! ומונה את ז׳ הרקיעים בקצור גדול ,ולנוסח זה שייר הרקיע החמשי בם׳ רזיאל הנדפס ,ואח״כ גם רקיע רוזי .דף :79״ א ת ח י ל ל כ ת י ב ה מ ש ר ת י ם שבכל רקיע״ ,והוא המשך ישד מדף 77שסיים בפרטי מלאכי הרקיע השני ,וכאן באו מלאכי הרקיע השלישי והלאה עד החמשי בתוספת שמושים ך ף 81המה ^ ק, ( ק . ^ , הנדפסים בס׳ דזיאל דף ליד ע״ב מיד אחד ענין הרקיע החמשי .דף 81אם תרצד׳ לידע באיזה חדש תאסף מן העולם קח טסי זהב מזוקק וכו׳ ]בעזרת שרי שמן[• ונראה שכל זה היה באמת חלק מ ס פ ד ה ר ז י ם או ספר רזיאל שנתחבר בבבל ונתערבב אצל חסידי אשכנז עם ם׳ סודי רזייא המכיל אותו החומר עוד הפעם בצורה אחרת ובסדור אחד .ובודאי הוא ס׳ רזיאל שהיה לעיני ר׳ אברהם אבן עזרא• .16 דף 81- 84קטעים שונים מברייתא דמעשה ב ר א ש י ת א ב ל לא הכל)(, ם ד
נ
ש
ת
ב
ש
ה נ ן ם ח
ן י ר ד
b
פ
א י ם
א
a
1
b
3
b
3
ן ה
א ח ד י ם
א
נ ד פ ס
ר
י
ב
נ ש י א י
ה כ ב ן ד
ש
ה ר
ע
ה ח מ ש י ב b
b
b
03ון
כ ת ב יד 2
13
נדפסו בסדר רבה דבראשית )מתוך כיי 8° 381של םפריתנו( בבתי מדרשות ח״א ,וגם מה שנדפס ,שונה בסרטים מאד מהנמצא כאן ,וכן בס׳ דזיאל דף ל י ה - ל״ו .מתחיל יזה התהום החמשי למעלה מן תהו ובהו )בתי מדרשות עמ׳ (21 אח״כ :יזה מעשה יום ראשון״ ,לא גמצא שם אבל ברזיאל ל״ה באז •זה התהום התחתון׳ למעלה מן האדץ תהום למעלה מתהום תהו וכוי )שם עמ׳ (16-14 וברזיאל עד המדור החמש ״ ..״ואש של שערי צלמות חזק על אחד וששים מאש של גיהנם״ .אח״כ ממשיך כמו בס׳ רזיאל הנדפס ״גבריאל בראש כל השרים הללו״ )רזיאל ךף ל״ו ע״א ,עד סוף מעשה בראשית שם ע״ב(. !שיעור קומה( כ מ ו ב ס ׳ ר ז י א ל הנדפס אבל בתוספת 84 ״תפלת ר׳ ישמעאלי שנדפסה בס׳ מרכבה שלמה )ירושלם תדפיב דף ל״ד ע״ב(. וגם כאן באו תפלות בסוף השעוד קומה ,מהם מתאימות להנדפס ומהם לאו ,עד דף ל״ט ע״ב בדפוס. ,
89דף •
b
b
b
] פ י ר ו ש י ש ם ה מ פ ו ר ש ש ל ע ״ ב [ ״בשמך רחמגא יודו 94 -89•18דף שמך גדול ונורא קדוש קדוש קדוש וכו׳ ....זהו השם הגדול הקדוש והגורא המפורש שם שהוא בן שבעים ושתיים אותיות )!( כל שם מהם משולש..״ :והשם גחלק לארבעה עשר חלקים ו כ ן נ מ ס ר מ ן ה י ש י ב ה ה ע ל י ו נ ה כשמסרוהו לאנשי כנסת הגדולה ו כ ן נ מ ס ר ל ד ב י נ ו ה א י י ג א ו ן ו ל כ ל ח כ מ י ה ת ל מ ו ד . . . ואלו הם הארבעה עשר חלקים׳ כל חלק עם שמושו בקיצור .ואחד כך פירוש אחד יעוד יש בידינו מסורת זה השם של שבעים ושתים שמות בצירוף גדול וקבלה נכונה אבל יש שם חילוף השמות ואני עיינתי בו כיד אלהי׳ הטובה עלי והבנתי כי הוא זה יותר נכון וישר כדת על תיקון הפסוקים ועל נקודם ויש שם הרבה צירופים אבל זה חשוב מכלם ועוד יש לנו קבלה בו מרוב היודעים והחכמים והמבינים ומשכילים בו אבל לא תטעה כי אלו ואלו דברי אלהים חיים״״״ המאמר השני הזה מחלק השם בשבעה שערים ומוסיף לכל שער התפלה השייכת לשמושו, בשער א׳ לאהבה ,ב׳ לשנאה .ואח״כ אין עוד חלוקה לשערים ,אלא נוסח התפלות והשמושים בלבד .מסיים בסגולה המכילה את כל ע״ב השמות ״להיות דבריו רצויים ומקובלים ...וגלגל זכותי ומלא חפצי והעמידגי בגורל הצדיקים /הפירוש הזה נמצא גם בכ״י ששון 290עמ׳ .279 - 276
14
כ ת ב יד 3
-.riebr. 8° 488נייר 15,5 :21 ,צ׳מ 48 .דף .כתיבה רבנית מערבית משנת תק׳ה ,אבל היא נטשטשה כבד במקומות רבים עיי רטיבות .כתיבה צפופה׳ לפעמים עד 40שורות בעמוד. נקנה מל .שוואגר ,וינה ,תרפיט .כיי טולידאנו. קובץ דברי קבלה מהראשונים ,הועתק בשגיאות לא מעטות ובמהירות גדולה )כנראה גם מדבריו בסוף הספר( מתוך כתב יד ישן מאד שכבד נטשטשו אותיותיו וגם היה חסר במקומות אחדים .מלא מקורות חשובים לחקירת הקבלה• דף 1תוכן כהיי כתוב בידי ר־ יעקב משה טולידאנו )ואינו מדוייק(. a
ז
דף 13< - 2
ס פ ר הבהיר ל ר ב י נ ח ו נ י א בן ה ק נ ה זצוקיל2 .בדף ״ חסרים
מאמרים אחדים והמעתיק האחרון מעיר שמצא אותם מחוקים והשאיר מקום עד שיזדמן לו ספד אחד להשלימם .נפסק קרוב לםזפו ,בראש סי׳ ניח לפי דפוסי זוילנא. ולפי סימני הדפים ]
הישנים של המעתיק עצמו חסרים עכשובכ׳י 16דף.
ספר אליעיזיד)0
היחיד
האמיתי
לפי ראשי הדפים מיוחס! ל ר ׳
מ ג ר מ י ש א .פותח :׳הקביה נק׳ בשם הגדול הגבור והנורא הקדוש
והטהור הנערץ אדארית״א׳ ואיננו ל ד אלעזר מוורמש אלא נתייחס על שמי דורות אחדים אחדי שנתחבר ,ובאמת שייך לסוג ספר מעין החכמה ,ם׳ העייו וכיוצא בהם ,שכמה מקורות הבאים מספרות זאת נשמרו בקובץ שלפנינו .ואין ספק שנתחבר בתחלת המאה הייג׳ ובמקום אחר אקוה להאריך עליו ולהדפיסו• נמצא עוד בשלשה כתבי יד :בפירנצי ובניו יורק )ועיין דברי בקים שנה ו׳ עמ׳ (275ובשנים מהם נזכר שמו של בעל הרוקח דק שורות אחדות אחרי סיף הספר ,אחרי קטע קצר על י׳ מאורות וסדרן ,כשם שגס כאן נוסף רק בראשי העמודים .הספר היה כבר לעיני ר׳ משה מבורגוש שמביא ממנו מאמר אדיר )27הנמצא כאן( בספרו על השם בן מ׳ב להלן בדף
a
14 .בדף
b
חסר באמצע
׳אהיש ]אמד המעתיק שלמה( כאן מצאתי חסר עלה א׳ מן הספד שאני מעתיק ממנו וכעת לא נמצא אצלי ספר אחר לכן הנחתי זה הדף חלק אולי נמצא ספר אחרי .ואמנם דברי ההמשך אינם עולים בד בבד עם ההתחלה במנין ל׳ב נתיבות החכמה וביאורם כי חוזר על ענינים אחדים מלה במלה ואולי שייכים הדפים האחרונים לספר אחר ,שגם הוא מהסוג הזה .בימי ר׳ שם טוב ן׳ גאון)דור אחד אי שנים אחרי ר׳ משה מבורגוש( כבד נמצאו טכסטים אחדים מספרות אנשי החוג הזה על שמו של ד׳ אלעזר מגדמישא כפי שמעיד על זה בס׳ בדי הארון ספר רביעי פ׳ג)עיין s. Munkברשימת כיי שב oratoireעמ׳ ,(23ואז כנראה גם ספר היחוד האמתי נתייחס אליו ,ובעל ם׳ אבני זכרון קורא אותו על שמו ,בודאי עיפ
15
כ ת ב יד 3
כ״י שמצא במארוקו -כמו כה״י שממנו העתיק המעתיק הזה שגם הוא בא משם, וכןבכ־יאחדבפירנצי המועתק בשנתרכ״ח .הקטע הבא אינו נפרד מזה באופן ניכר. •
a
׳כמה הרחקות וכמה ענינים וכמה יסודות מורים בעלי השכל על 17 ידיעת הבורא ית׳ וכשראיתי שנוי ידיעתם ס ד ר ת י זה ה ע י ק ר כל הידיעה ע״ד קבלתינו .דע שכשם שלא נודע עצמו של הקב״ה ,כך לא נודע עצתו״..״ והנה זהו הקטע שהדפסתי זה עתה מכ״י מוסאיוב 22בק״ם שנה ו׳ עמ׳ ,418ואמנם שם הוא א ג ד ת אל ה ר מ ב ״ ן על מה שקבל הכותב מד׳ יוסף בן מזאח ,וכאן נשמטו כל השמות האלה מנוסח פתיחתו .וכבר העירותי שם שהוא שייך לסוג ם׳ העיון ,אבל אם גם נמצאו כאן כמה משמות ל״ב הנתיבות כמו בסי׳ הקודם ,בכל זאת אינם שווים בכל ואי אפשר לחשוב את הקטע הזה לסיום הקודם ,ונראה לי שהמסורת על מוצא המכתב בכ״י מוסאיוב אינה מזוייפת. h
4
b
דף 22 - 17ם פ ר היחוד ]מיוחם כאן בראשי העמודים[ ל ד ב י נ ו • ש ד י ר א ג א ו ן ,ובאמת אינו אלא ס' היחוד הידוע לר׳ שם ט ו ב בן י ע ק ב מ פ א ר ו במאה הי״ד )עיין על הספד ועל מחברו שטיינשניידר בהמזכיר שנה ט . ( 5 0 7 5 3פותח: דף י 23-20וכן עוד ברשימת בריטיש מוזיאום מרגוליות ״בשכר שאתה מכתת רגלך ממדינה למדינה לישא וליתן בחכמה ובבינה״ והוא מאריך בספר זה על דרכי היחוד השונים בקריאת שמע וסוד הקדושה והברכה .הספר נמצא כאן בשלימות .בנוי על ספר הזוהר ומעיד שיאמנם לפי רוב הדעות אין סוף הוא הכתר״ י( ,וגם בשאר דברים מראה הספר השפעה עמוקה מספרי ר׳ יוסף גיקאטיליא• ונראה שיש שנויים ניכרים בין כתבי היד השונים כי דברים אחדים שרשמתי לי מכ״י מערצבך ,89לא נמצאו כאן .הספר מלא ענין, ורק זה עתה הבטיח ר׳ יעקב משה טולידאנו להדפיס אותו עפ׳־י מה שהעתיק מתוך כה״י הזה )הצופה לחכמת ישראל י״ג עמ׳ .(260 a
5
• 23דף
a
משניות אחדות מ ס פ ד י צ י ר ה ולוח מרמ׳׳א צירופים. b
0־דף 2 3 -ו ד שם בן מ״ב ,פותח :״זהו שם בן מ״ב אותיות שבו נברא העולם והם ו׳ סדרים חרותי׳ וו חוץ מן הז׳ והם מסודרים לפי יחודו של מקום והם מ ס ו ר ת ע נ פ י א ל השד שנתנם למטטרון ומטטרוץ נתנם לסודי״ה שר הפנים והוא נתנם לר׳ ישמעאל וד׳ ישמעאל לר׳ עקיבא ומר׳ ע ק י ב א ה י ה מ ס ו ר ת ל ד ב י נ ו ה א י ז ק ״ ל ו ר ב י נ ו ה א י ס ג ר ו ב פ י ׳ ל ר ב י נ ו נ ס י ם ז״ל ו ז ה ו ה פ י ר ו ש ״ והוא הפירוש שר׳ משה מבורגוש מביא אותו תמיד )בסימן הבא כאן!( ולא נודע לי עד עכשיו שום כ״י אחר המכיל אותו כספר בפני עצמו וכאן ז
(1מצאתי את הספר הזה גם בכ״י מ ר צב ך 89בספריה העירונית ב פ ר נ ק פ ו ר ט )ובעל a ושם בדף1720מתמרמר קורא אחד )החותם חיים הרשימה הנדפסת לא הכיר בו( מדף —9 אולמא( בהגהה וקורא תגר על הדעה הנפסדת הזאת .אמנם במשך מאתים וחמשים שנה שבין המחבר וביז המערער עליו נשתנה עולם הקבלה שנוי עצום !
16
כתב
יד 3
באו גס המאמרים שד׳ משה לא הכניסם לפירושו והגירסא כאן שונד ,לא ר? מהדפוס אלא נם מהציטאטים בסימן הבא .באמצע חסדים שיטין אחדים .נדפס כאן ב נ ס פ ח י ם .ה ס ו ף הוא כאן סי׳ .8 .7
b
דף ] -"2425קטע הנמשך ,בלי כל ריוח ,מיד אחדי תחלת הפירוש לשם האחרון בסימן הקודם ,ונראה שנפלה ערבוביה בכ״י הקדמון שהעתיק ממנו׳ ותחלתו חסדה ,ואוכיח להלן שהוא ס׳ מ ו ד ה צ ד ק ה מ י ו ח ס
לד׳
ח נ נ י א בן
ת ד ד יו ן[ מתחיל באמצע המשפט :׳•חושבים כי אין אלוה בעולם ואין יכולת במלאכים ולא בשמותיו ותשמע חיזוק הניצוצין היוצאי׳ מלהבי אש שהוא יוקד יקוד כיקוד האש ואומד היה כל הדבור ומיד נתבערו כל האילנות שהיו סביב סביב ]כאן נשאר בכיי בסוף השורה מקום פנוי לשתי מלים ,אבל קשה להחלים אם חסד דבד[ ל ד ׳ ח נ נ י ה בן ת ר ד י ו ן וס״ת בזרועו ולא נראה ממנו כלום ופתחי התלמידים ואמרו מלך גבורה מלך תשועה מלך הגיון מלך רעיון מלך רצון מלל המחשבה מלך הקול מלך התנועה מלך ההברה ]או :הסברה?[ מלך הגיון מלך המוקף בענפי גגידי הנוגה שבהודו כסה שמים ובהדרו הופיע מן מרומים הראני תשועתך מלך התשועה שמחנו בזיוך השליט על הזיו השליט על הנועם השליט בי בנועם יחוד שמך עיי ר׳ חנניא בן תדדיון דבינו .באותה שעה שמעו קול הדבור שהיה יוצא מתוך האש ואומר :ברוך שמשלים את האדם ]כאן חסרות שתי מלים׳ ונשאר מקום פנוי[ יחודו ,והיו שומעין קול ר׳ חנניא בן תרדיון שהיה אומר ספיר נחמד ונועם יופי ואור מזיו וזיו מזהר פירש ותקן ד׳ ישמעאל בן אלישע כ״ג ועתה קחו כתב זה שהיא עטופה בספר תורה זו והוא פי׳ אותו ספור של ר׳ ישמעאל .באותה שעה קרב א צ ל ו ר ב י נ ו ה ק ד ו ש ומצא
תלמידו
ולקח
הכתב
כ ת ו ב בו :באיי או״א מה דיל ב ר ו ך ? הבית ב׳ והדיש ד׳ ]![ והואו ו׳
והכ׳ עשרים זהו יסוד ברוך הב׳ שאמרנו ב׳ כננד ייה והרייש שאמרנו שהיא ד׳ כנגד הוי׳ה כדי שישתלמו ו׳ אותיות שבהם נבראים שמים וארץ והו׳ שאמרנו ו׳ והכ׳ עשרים הם כנגד הוי״ה שמורה על ענין יחוד הבורא ית׳ הרי ענין ברוך. א ת ״ ה הוא דבר מקובץ כמו דבר שבא מעצמו ועוד שהה״א מורה שאת״ה שקול כנגד ד׳ אותיות .כיצד הא׳ אחד והת׳ ד׳ והה׳ חמשה הדי לך חשבון הי׳ ואח-כ האי עם ג׳ יודיין שבה נרשמות• כיצד גוף הה׳ נעשה ב׳ פעמים ועשרה הרי כאן והי׳ י׳ הרי כאן שלשי׳ כמו כן הגי ייייץ גי' לי.
כ
׳
א ל ה י נ ו הוא דבר שהוא אב
בפ״ע כמי שברא דברים והדברים הם אומדים הוא אבינו הוא יוצרנו וזה בדבר הנבדל אבל אלהינו כמו כן הוא דבר אשר היסוד קבוע בו והם נמשכים ממנו וכולם קבועים בו והוא בהם יע״כ נקי אלהינו,
ואלהי
א ב ו ת י נ ו מורה כי
התולדות אומרות כמו כן היו לנו אבות והוא בראם וממנו נמשכים וע׳כ כתוב ואלהי אבותינו .האל״ף היא מיוחדת ומתגברת כה לכל הכהות שהיא האויר הקדמון יאין למעלה ממני זולתי העילה...״ ומכאן ואילך באים מלה במלה כל דברי המאמר
כתב
הבא בסי׳ הבא ,וכן גם בדפוסו בס׳ לקוטים מרב האי גאון דף ב׳ בשם ״ענין ק ״ ,ולא נמצא יותר מאשר בדפוס ומסיים אחרי המלים ע האחרונות )אבל הלחלוח עצמו מקיפו(- :ברוך כבוד ה׳ ממקומו אשד גילה סודו וסוד שמו למשכילי עמו אמן אמן אמן סם״ם.״ ובכן ,נשאר לנו בכיי זה המבוא לספר מורה צדק זה ,השייך גם הוא לספרות מסוג ס׳ העיון ,ור׳ ח נ נ י א או חנינא בן ת ר ד י ו ן נזכר גם בס׳ העיון עצמו וכן מייחסים לו לפעמים את ם׳ הבטחון כפי שהדאתי בקרית ספר א׳ עמי 167׳ וניכר כאן שבניין הספר הזה דומה מאד לבנינו של ם׳ העיון :פתיחה -אגדתית׳ המסתייעת בסגנון ההיכלות ויורדי המרכבה ,ואח״כ חלק עיוני המכניס במעשה מרכבה תוכן קוםמוגוני חדש לגמרי )ולפעמים קרובות גם תוכן בלתי מובן ,לפי שעה!( וכן החלק העיוני כאן מכיל את הקוםמוגוניה הנרמזת גם בס׳ מעין החכמה ובשאר מקורות מהספרות הזאת. ! 25ה פ י ר ו ש על השם האחרון משם בן מיב שקוציית שחסר בסי׳ 6 נשלם כאן עוד הפעם .אולי היתד .כאן החלפת דפים בכיי המקורי שגרמה לבלבול זה של הסדרים?[ 2 5ש נ י קטעים אחרים גם הם מהספרות הזאת ואינם ידועים עדעכשיו[ א( ס פ ר ה א ו ת י ו ת ה ש כ ל י ו ת ] .נדפס כאן בנספחים[ .ב( -כ ל מ י ש י ק ר א מ ק ו ב ל שלם צריך שיודע עכ״פ ה׳ דברים הנזכרים בם׳ יצירה המכונה לא״א ע׳ה ....והה׳ דברים הנז׳ הם הנק׳ צירוף האותיות והם חקיקה והציבה ושיקול והמרה וצירוף ....וזה פירושם....׳ ומסיים ״תוכל להבין הסוד שבו ח״י השם אם תהיה מבעלי הקבלה האמתית ולא תפנה אל רהבים ושטי כזבים .אלו סודות עליונים ואין לרמוז מהם אלא ראשי פרקים לאנשים ידועים אנשי השם כמ״ש סוד ה׳ ליראיו ובריתו להודיעם״. נ
•8
דף
דף.
•10
יד 3
17
ב
ל ם
פ
ם
מ
ד
י
ד
ה
צ ד
a
a
b
דף ] 3 2 - 2 6פירוש ע ל השם בן מ״ב ל ד ׳ מ ש ה מ ב ו ר ג ו ש [ פותח -אמר משה ב״ד שלמה בד שמעון המחבר אשר מעיד בורגש לידיד ה׳ בחירו רצתה נפשו פאר החכמות מבין סתרי תעלומות מעמיק בעמקי הדעות האלהיות ושואל בחמדת אלהי ]בגליון צ״ל צבי ,וכן הוא בכיי אוכםפודד[ ישראל .שאלת שאלת חכמה עילאה ]צ״ל נעלמה[ להודיעך קושט דברי אמת בסתרי כוונת שם בן מ״ב דברות אשר זכרו אבותינו ז״ל ואם קבלנו בו דרך חפץ או ראינו לשום גאון מ ג א ו נ י ה מ ד ר ש ה נ ע ל ם מבאר שום ביאור במצפוני תעלומותיו .יש לך הגביר החכם והמשכיל לדעת כי שם גדול וקדוש זה הוא רמוז בבראשית ו י ש ל נ ו ק ב ל ה ב מ ס ו ר ת ] א ו כ ם ׳ :ו מ ס ו ר ת [ ג מ ו ר ה מ ר ב י נ ו ה א י י ז״ל אשד קבל מהגאונים אשר קדמוהו ומן החכמים אשד קדמו לגאונים עד ד׳ עקיבא ודי ישמעאל....״ והוא הספר הנדפס בלי להזכיר שמו של ר׳ משה מבורגוש ונקרא ל ק ו ט י ם מ ר ב ה א י ג א ו ן ,ושם השמיטו כל ההקדמה הארוכה והנוסח הוא משובש שם עד כדי יאוש ואמנם גם כה״י הזה אינו מעולה מכל הצדדים ,אבל a
b
;
18
כתב
יד 3
יחד עם כ״י אוכספורד 1565המכיל את הספד גם כן )דף (110-93אפשר נוסח נכין .פירושו של רב האי גאון לד׳ ניסים שהוא מסתייע בו הרבה, בכיי זה בסי׳ ,6וכן מביא עוד שאר פירושים על שמות •הגאונים׳ סתם מבית מדרשם של בעלי ספד העיון וכר וניכר שמלאכת הפםידוגרפיה האלה היתד .עשירה מאד.
לקבוע נמצא וכולם בחוגים
a
ם מ ס ׳ ה נ פ ש ה ח כ מ ה ל ד ׳ משי׳ ה ו 3 3 ד י ל י א ו ן [ ״תדע לך כיבהכנסךבפרדס נפלאות החכמה....״ כמו ב ד פ ו ס סי׳ י״ב׳ ומביא סודות יום הכסורים ושאר סודות שבת) .וההמשך עיין למטה כאן סימן .>22 א ו ה ו 3 4 ה נ ו מ א ה לד׳ יוסף ג י ק א ט י ל י א ונדפס על שמו בס׳ היכל השם )ויניציאה שם״א או שם״ב( מדף ל״ט ואילך ,אבל כאן מקצר מאד ומוסד רק ראשי פרקים של ייא הדרכים• -34 ]36ס ו ד ו ת אחרים על השבת[ פותחים •אמד שהע״ה כי גר מצוה ותודה אוד וחזר ואמר במיא נד אלהים נשמת אדם וכו׳ וקודם שאפרש אלו הפסוקים אקדים הקדמה והיא ראויה להצעות אלו הפסוקי/״.׳ מדבר בסודות השבת באריכות רבה מתוך דרשה על הפסוקים הנ״ל ,ולא נודע לי מחברו )ואולי הוא מהסודות האחרים על שבת בסי טעמי המצות לר״י גיקאטיליאז(. ד ף - 3 6 - 3 6יש לך לדעת במצרים וע״כ היה השליח שהוא מרעיה כבד פרה״ מביא גימטריאות רבות על ענין פסח ומצרים .בדף ׳'• 36ודאה כי מלת שלש משולשת והבן ו א י נ י י כ ו ל ל פ ר ש זה והבן אותו מ ד ע ת ך ומסיים •ולכן פתח ואמר אנכי ה׳ ודאה כי מצרים היא מצרים ]מלשון צרה[ שהצית ליש׳.״ .ופרעה לשון פורענות שבא עליהם עד שלקו באפילה ונא׳ בו ולכל בית ישראל היה אור״• ] - 3 6ס ו ד המשנה הראשונה במס׳ פסחים[ יפתח התנא ואמר אור לי״ד ושהע״ה אמד כי נר מצוה ותורה אור ופתחה התורה ואמרה ויהי אור וחתמה ואמרה ראו עתה כי אני אני הוא על הים וראה כי מלת ראו היא מלת אור* ומסיים •תדע לך כי התורה אור והאור תודה והתורה חיים דכתיב כי עץ חיים היא וגו׳״״ והקב״ה נק׳ חיים שנ׳ הוא״״ אלהים חיים ומלך עולם .הקב״ה יחיינו מיומיים וביום הג׳ יקימנו ונחיה לפניו וידריכנו דרך ישרה לעלות לחיים התמידיים שאין אחריהם מות ויאר לנו במאוד פניו דכתיב כי עמך מקור חיים באורך נראר׳ אור .תושלב״ע.״ ונראה שכאן נשלם חלק מסויים שבכיי הקדמון והמעתיק השאיר כל שאר העמוד והעמוד הבא פנויים וגם סימני הדפים שלו מתחילים בדף הבא עוד הפעם מאי• a
b
דף
a
3
37
דף
ז1
a
b
a
• 38ס ו ד ה׳ לידיאיו ובריתו להודיעם .עיקד זה הפסוק מתחלק ליי בניינים״ קטע השייך לסוג הספרים הקודמים בסי׳ ,9-2ונדפס כאן ב נ ס פ ח י ם . יש נקודות מגע עם מדרש שמעון הצדיק ועם לוח ליב נתיבות החכמה בהקדמת פי׳ ס״י המיוחס לראב״ד .גמצא גם בכ״י 8°1דף . 201 a
כתב 1 7
8
19
יד 3
h
דף • 38ס ו ד י ״ ג מ ד ו ת ש ה ת ו ד ה נ ד ר ש ת ב ה ן הם נסתרים ונעלמים ונמשכים מעתיקי דעתיקין״ ..סי׳ מכ״ע שנקי קל קמי עלת העלות שהוא וחומר והלא אתה תראה שכיע שנק׳ קל אין בדיה יכולה לעמוד שם ולחשוב מהותו כ״ש וכל שכן עילת העילות שהוא חמור ונעלם״ וכן ברוח זו עד הסוף- :מדד .הי״ג..״ פי׳ חסד הוא צד המים וגבורה צד האש והרי הם ב׳ הפכים אבל מדה הג׳ שהיא ת״ת מכריע בגתים והלכה כדברי המכריע והבן אם בעל גפש אתה״. a
b
• ס ו ד י״ ג מ ד ו ת הנובעות מן הכ״ע ונק׳ מעייני הישועה״ 39 ו ה ו א מ א מ ר ח ש ו ב נמצא גם בכ״י כאן 8° 541והדפםתיו כאן בנספחים משני כתבי היד׳ כי יש כאן מקור עבדי המקביל לדברי האידרא ואינו מן הנמנע שאינו לקוח מהאידרא דבא אלא מקביל לה ,כי נמצאו בו דברים שנשמטו מנוסח האידדא שלנו או שעורכי האידרא לא הכניסו אותם ב״תיקוני דיקנא״ ובעל המאמר הזה עוד ידע אותם .ועל כל פנים באה כאן בפעם הראשונה קטע המוסר את הסימבו־ לים של האידרא ב ל י ה ל ב ו ש ה מ י ת ו ל ו ג י של ׳ ת י ק ו נ י ה ז ק ן ״ וקושר אותם בדרך ישרה לספירת הכתר ואיגו משתמש בכל הטדמיגולוגיה המיוחדת של האידרות .ולאור גוסח זה מתגלה גם בלי קושי ודחק הקודבה הגדולה שבין הקוםמוגוניה בספרות -העיון״ ובין המכוון הפשוט ברעיון תקוני הזקן באידדות, ביחוד מהשוואה עם דעת ס׳ מעין החכמה על י״ ג ה ת מ ו ר ו ת של המקורות הנובעים מהכתר.
*40 -דף •
a
עוטה אור כשלמה .כשברא הקב״ה את עולמו בג׳ שמות בראו משמו41 •19דף הגדול שנא׳ ה׳ בחכמה יסד ארץ אר״י אין חכמה אלא גימטריא ....אלו גיע שמות שהיו חקוקים בזרועו....״ ]והוא מתחלת מ ד ר ש כ ו נ ן ,בית המדרש ח״ב עמ׳ 23למטה[• a
a
דע שהכל היה גבוה ]צ״ל גנוז( במחשבה ונתיבות המחשבה42 - 41דף גתגלו בדיבור ובמעשה ולא סד מהיות דבר מדבר עד תכלית רצון המחשבה שאין בה שינוי וחילוף ותוספת ומיעוט״ ומסיים -כי אין מעשה ודבר נראה וניכר אלא מה שהיה בכח רצון המחשבה שהיא סיבת הכל״] .והוא לקוח מ פ י ר ו ש ה ה ג ד ו ת דף/b478°בםפדיתנו[ ואחריו לד׳ ע ז ר י א ל על חגיגה פ״ב ,ונמצא בכ״י 91 עוד שני קטעים :״עוד א ח ד ב ס פ ר ה ב ה י ר אמרה תורה 1םי׳ ד׳ בדפוס ווילגא, ואחיכ פירוש [:מזה יש ללמוד שהברכה נובעת ממקור החכמה״ והוא מאמר ארוך על סוד תתקע״ד דורות ,ואחריו סוד קצר על מה שארז״ל שיתא אלפי שנה הוי עלמא ,ושניהם ג״כ מ פ י ׳ ה ה ג ד ו ת ל ד ׳ ע ז ר י א ל כפי כהיי הנמצא בםפריתנו ועיין שם דף 51הכל מלה במלה. .מלבד הטעמים אשר נתנו י מ י נ פ ה בעלי האמת בענין השמטה ראוי שתדע כי השי״ת רצה שיום השבת שהוא מקודש ויקדש אותו קדושה מצד עצמו ולא שייך שום פעולה בעולם לא בעליונים ולא a
a
20
כ ת ב יד 3
בתחתונים״ ובסופו גימטדיאות .ועוד שם ״ ס ו ד ע ׳ ד ה ק ב ל ה ה פ נ י מ י ת י׳ אלפי שנין הוי עלמא״״ ו ב ז ה ה ע ו ל ם יש ל נ ו ב ג ל ו ת א ל ף ו מ א ת י י ם ת ש ע י ם על כל העולמות והסוד אריץ ניתנה ביד דש״ע..״ ב ש נ ת א ד ׳ ץ ת ה י ה ג א ו ל ת נ ו ״ היא שנת הגאולה לפי הרמבין ורבעו בחיי ,ואולי מהבד הקטע הזה הוא ר׳ יוסף גיקאטיליא ? b
א ו ה 4 2 כל הסי׳ י״ג מם׳ ה נ פ ש ה ח כ מ ה ל ד ׳ מ ש ה ד י ל י א ו ן ,מסיים כמו בדפוס באזיליא שס׳יח(• &
&
ענין מלחמת
דף 45 -44
מ צ ר י ם עם י ש ר א ל ע ל ש פ ת ה י ם ]לד׳
י ו ס ף ג י ק א ט י ל י א ,לפי סגנונו וענינו[ מתחיל .דע כי כחות העליונים הם כנגד כהות התחתונים׳• מאמר זה נמצא )בלי שם מחבר כמו כאן( גם בכ״י מינכן 22
ושלם*193ובפאריס
וכאן המקור
היותר קדום לגימטריא פרעה = אשמדי)עיין מה שהבאתי מכאן במדעי היהדות כרך א׳ עמ׳ .(112 46
a
b
] - 4 5ס ו ד ו ת קצרים שונים לא נודע למי הם[ א( -ס ו ד ד׳ מ ח נ ו ת ש כ י נ ה מיכאל על המים כנגד החסד גבריאל כנגד הגבורה׳ ומסיים ״העפר כנגד העטרה שהיא ארץ החיים לסי׳ לא נמשך העונש אלא עד רביעית׳• ב( • ס ו ד ה ל ו ח ו ת .הלוחות היו ב׳ כנגד העטרת והת״ת והיו מעשה אלהים״ מפרש ענין ג׳ ספרים בס׳ יצירה ומסיים ׳והדברים משתלשלין כי כשהם למעלה בעולם הרוחני הן רוחניות דקות וכשהם בעולם הנמשך מהעליון הם יותר מצויירות וכשהם בעולם הגוף הם גופניות ו כ ן ה ת ו ר ה ב כ ל ה ע ו ל מ ו ת כשהיא בעולם התיכון היא יותר רוחנית וכשהיא בעולם הנבדל היא יותר רוחנית וכן עד החכמה שהיא סבת התורה׳ )והוא רעיון ״תורה דאצילות״!( .ג( -ס ו ד ה ל ו ח ו ת ארכן ו׳ ורחבן ו׳ ועוביין ו׳ סיה ק״ח טפחים בכל לוח והים משז״ל ידיו טפחים בלוחות״ ומסיים שה״ם גבורה שהיס מתנתם׳׳• ד( ״תדע לך כשרצו ישראל לקבל התורה״ ומסייםa
״ג״כ המשים שערי בינה כולם ידע אותם חוץ משער אחד ודי למבין׳• ה( דף 46 ס ו ד ג ד ו ל ו ע מ ו ק עילת העילות אין לפחות דקותו מנקודה שיש בה אודך ורוחב ועובי׳ ומסיים ״ואל יעלה בלבך כלל להפריש בין הספירות כי כולם חיבור א׳ כי אין לקצץ בהם כלל ח״ו״ .ו( י ס ו ד י* ס מ פ נ י מ ה ע ש ר ו ל א ט /י׳ ולא י״א ע״ז אומד ב׳ טעמים״ ,מפרש סוד האותיות א ׳ -י ׳ ,מביא בו :״והחכם יקנה חכמתו מן הכתר העליון עיכ נק׳ טיית פתוחה כלפי מעלה כן הלב פותח פתחו כנגד המוח המפרנס את הכל וכן החכמה יש לה ממציא והיא בדקות המחשבה וכן היו״ד למעלה ממנה והיא דקה מאד שאין מדה כמוהו וכל אלו נקר׳ כ ת י י ש ה ו א ל ש ו ן כ ל ל ע״כ נקי כתר כליל בלשון כלל ואין המחשבה יכולה להעלות יותר כי אם להכתיר המלך בכלל ידוע ואז נק׳ מלך״ ומסיים ״ולכן מנד ,י׳ שהיא
21
כ ת ב יד 3
ספי׳ כוללת כל הכללים והפרטים״ .ז( פ י ר ו ש ב ׳ ל מ א מ ר י״ס י׳ ו ל א ט׳ וגו׳ 1עד( והשב יוצר על מכונו פי׳ בעבור כי בבבא הקודמת לזו אמר כי הם י״ס למספר י׳ אצבעות״ .אמד בבבא הזאת לא תטעה בהם לומר כי היו פועלים בבי זוגי הידים ימין ושמאל או מעלה ומטה כי יצאו מב׳ ההיץ כי הפועל אחד והוא הוא המצוד ,והוא הוא הפועל והסםי׳ והי׳ אותיות הכל דבר א׳ כי אין זה בלא זה ולא תחשוב שהיה האצי׳ ט׳ ומטטרון אחר שהוא סמוך לעולם הנפרדים וממנו ה ר צ ו ן יהיה דבר
מקורם שלא יהיה נחשב עם הספי׳ ו ה א ל ה מ צ ו ה ש ה ו א
אחר לז״א שהכל אחד ואם יעלה על דעתך לומד אחר שאתה מביא במנין המצוד, שהוא הרצון הדי הם ב׳ ידות ויהיו ייא לזה אמר הכל דבר אחד .מטטדון קורא למדת המלכות אעפ״י שיש מטטדון למטה נק׳ בשם רבו .א ו פ י ׳ א ח ר י׳ ולא ט׳ להביא במנין האחרונה מפני שהיא מוציאה כל הכהות לפועל והיא אםפקלריאה שאינה מאירה י׳ ולא י״א להוציא כתר עליון מן החשבון .א ו ר ׳ ל י' ולא ט׳..״״ ]ומעתיק כאן דברי ד׳ עזריאל בפירושו לס׳ יצירה .ושני הפירושים הקודמים הנם פאראפראזות ישנות מאד מ פ י ר ו ש י ה ר מ ב י ן ו ר ׳ י צ ח ק ס ג י נ ה ו ד
למשנה
ז ו ! ואח״כ מוסיף עוד פירוש רביעי המשתמש כבר בדעת ה ז ה ר I:״פי׳ אחר י׳ ולא ט׳״״ לפי שהכתר מן המנץ ועמו הם י׳ ולפי שבמאמר א׳ אז״ל עד שלא נברא העולם לא היה אלא הוא ושמו לבד שהוא הכת״ד וידאה כי כבר נאצלת קודם בריאת העולם וא״כ הנאצלים אחר בריאת העולם אינם אלא ט׳ אין הדבר כן א ל א ה י א נ א צ ל ת ו א י נ ה נ א צ ל ת שאינה נראית בבהירותה וזכותה ואורה כשברא העולם הראה והאציל וזיכך בהירותה ואורה ואח״כ האציל ממנה ואפיק חד חילא טמידא והיא חכמה ו ז ה מ ו ר ה ב מ א מ ר שאמד בשעתא דםליק ברעותא דרישא חוורא וכוי ]זהר ח״ב ע״ד במתניתין[.״ .ולכן אמרו שהכתר מן המבין״״ י׳ ולא י״א שאין לעלות למעלה מן הכתר״. .26
.26
b
ה מג״ע ״ ה ל ז 4 6 כששלחו לו לפייסו ]ך[ שיכתוב להם ג״ע וגהינם ומה שיש בתוכם..״ שלח להם מה ששלח ו ה ו א כ ת ו ב ב מ ע ש ה ש ל ו ]ד״ל במעשה ר׳ יהושע בן לוי הנדפס כ״פ[ ובתוך דבריו שלח להם זה״..״ והנה כאן ת ו ס פ ת ק ב ל ת י ת למעשה ריביל המבארת במה עוסקים יושבי גן עדן כל אחד ואחד :״תדעו באמת כיאדהיד יושב ועוסק בי׳ חופות.״ .ו ע ו ס ק ב ס פ ר ר ז י א ל רבו בידו ו ח נ ו ך מ ת ע ס ק ב ס פ ר ה ע י ב ו ד ״ וכן הלאה .״וגד החוזה עוסק בספי׳ נצח במדות אופן הגדולה במקום חזחזית״ וגם בעלי הזוהר עוסקים בשלהם ״בב׳ ספרים מובחרים ואלו הן דאימרא ]צ״ל דאידראל[ וכן כל א׳ עוסק במה שעסק ספרא ^ י * ו ת JL וספרא דאימרא דצניעותאא וספרא בו בעוה״ז. בעוה״ז. , . .., 47njo 11! !/ " '' \ ״ דףדף 47סגולה ,לעיז ' ו ,״ ק ״ ו היום יופ ג• ]או ד ( ,י״ג לאב ....ש־ ה״ק״ה ^ b
b
ן
י
ד
א ו ת ו ו ת ה
ג
מ
ר
ר ע
ע
י א ח
כ
י ב ד י
י ,מ ע ת י ק :
א ה
ש
מ ר ת
ה
43
כ ת ב יד
^
ליצירה פה ג ב ל ט א ר יע״א ] [Gibraltarואעפ״י שראיתי בו כמה טעיות סופר עכיז היה רצוני להעתיקו להחזיר הספד שממנו העתקתי לבעלי1ו! ....נאם עבד השם ביה ש ל מ ה ך ק י ק ם״ט ואני מחלה לכל מי שיקרא בזה הספר שלא יתלה הגדעון בי אם מצא שום טעות כ י מ ה ש מ צ א ת י כ ת ב ת י ש ה י י ת י כ ו ת ב במהירות להחזיר הספר ל ב ע ל י ו ולא הייתי מ ע י י ן כ״כ מה ש ה י י ת י כותבי• שם עוד הערה • ו ב ד ב ר י ה ח כ ם ס ל ו נ י אמר שראה בסוד ייב הפוכי הוי״ה הוא להעלים יחודו כדי שלא ישיג בו שום נברא״״ וזהו שמי לעלם ואם יזכרו ייב הפוכיו עם הנקודות הידועות יגלה סוד לד״ר ד״ד וכר ]גימטריאות[. דף ] 48מ ק ו ל ק ל וחסר קטע בצדו[ ) :צ י ר ו ף שם מ ״ ב ,כיצד יוצא מפסוק א ל ו הם השמות בראשית ברא וגר לפי אלפא ביתות שונות ,ואחר כך [:48 הנאצלים ונמשכים ממ״ב אותיות והם מלאכים ....אורפניאל בואל וכר )כמו שנדפס בלקוטי רב האיי גאון[ ואח״כ :״ פ י ר ו ש ל ש ם ב ן מ ״ ב אבגית״ץ הקב״ה הוא אב לכל בדיה״״״ בהיצור׳ רק י״א שיטין• a
b
4 -.Hebr. 8° 381נייד חלק 14,5 :20 ,צ״מ 134 .דף׳ בערך 20שודד .בעמוד. כתיבה מזרחית יפה׳ אבל מלאה שגיאות• קובץ מדברי קבלה של הראשונים• a
כ
רקים -1
מ
ו שנדפסו בבית המדרש
ומכ״י זה נדפסו לחוד בהוצאת ש .א .וורטהיימר ירושלם תרמ״ט. <1
ג1
ד ף 2 9 - 2 3מעשה מ ר כ ב ה בשבעה פרקים כמו שנדפס בבית המדרש ח״ב b
a
מסי ארזי לבנון ,דף .46 - 42 <1
דף 43«-29ס ד ו ר ) 0רבה דבראשית ד מ ר כ ב ה דרבי ישמעאל כהן גדול זצילן מכאן נדפס הספר בם׳ בתי מדרשות של ש• א• וודטהיימר ,בית ראשון ,ועיין שם במבוא ע׳ 11על •תכונת הכתב יד אשד לפניי. א ״ ר ישמעאל באותה שעה בא מטטרון השד הגדול שד -43 •53 דף הפנים והחזיר לי נשמתי והעמידני על רגלי ועדיין לא היה בי כח לומר שירה״.״. והוא ] ס פ ד ה י כ ל ו ת ה נ ק ר א ג ״ כ ס פ ד ח נ ו ך [ והם בהוצאתו החדשה של ( O d e b e r g , The Hebrew Book of Enoch (1928פרק ב׳—כיד בשנויי גירסאות רבות .בין הפרקים האלה והקטע הבא אין כל ריוח אלא הכל המשך אחד• b
a
כתב
דף
]
23
יד 4
b
] ש ע ו ר קומה! א״ר ישמעאל אמר לי מטטרון ש״ה שמשא 5653° רבה עדות זו אני מעיד בי״י אלהי ישראל שהוא רום קומתו כשהוא יושב על כסא כבודו מאה ושמונה עשרה רבבות פרסאות רוחב עינו עומד מאתים ושלשים וששה רבבות פרסאות..״ ]כמו בשעוד קומה הנדפס בם׳ רזיאל דף ל״ח[ ומוסיף בסופו קטע על השמות שבהם קורא ״הנער״ את הקב״ה ״האל הגדול הגבור והנורא.״ .והזך והנקי והאהוב.״ .וכך הוא י״ה אדיר יה״ו דא״ה רב״ו הח״י י״ה אהיה אשד אהיה ההי״ו יהו״ה יהו״ה ה״א וכוי עד סוף כל השמות הקדושים ולכניים ] 11ע ד סוף ה ס פ ד ולא רציתי לכתבם לפי שאין אתנו יודע עד מה.... והרוצה לעמוד עלהים יקרא פרקי היכלות ומרכבה דבא ומרכבא זוטא ושם ימצא בארוכה״• שעור
דף
איד ישמעאל אני ראיתי את י״י הנדפס בשבושים רבים בסי רזיאל ,אמשטרדם תם״א דף ל״ז ע״ב•1 -57 -60א מ ר ר׳ עקיבא בשעה שעליתי וצפיתי בגבורה ראיתי את כל הכחות שיש בתוך שבילי שמים את שארכו למעלה רחבו למטה ואת שארכן למטה רחבן למעלה•••• .׳ ]מפרקי היכלות[ מכיל ג״כ את האפוקליפסה מן ההיכלות ובסופו: כל אלה העגייגים הוצאתי ממעשה בראשית של ד׳ ישמעאל בן אלישע כהן גדול וממעשה מרכבה רבא ומרכבה זוטא ומפרקי היכלות וקצרתי העניינים לפי שהדברים עמוקים ]כמו שנדפס אצל וורטהיימר במבוא[• דף 66 -60דאיתי לכתוב בכאן עניין א׳ שמצאתי ב ס פ ר ק נ א בן ק נ ה ב פ ר ש ת ב ר א ש י ת ]הוא ס׳ ה פ ל י א ה ( על פסוק ויתהלך חנוך ]והוא מסוף ם׳ ה פ ל י א ה [ מסיים בדברים המעניינים הללו :״ע״כ מספר קנה בן נחום בן גדור בדרך קצרה והרוצה לעמוד על העניין הזה ימציאוהו בסוף פרשת בראשית ארוכה ואני לא כתבתי העניין הזה בכאן אלא שלא תטעה בענין מטטרו״ן אם תבא להסתכל בברייתות שכתבנו למעלה לפי שהם כבשונו של עולם והוצאתי אותם מכמה ספרים שהיו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה• ואם תבא להסתכל בהם לשוט עין שכלך ואל תשתומם בשעה אחת בראותך כמה דברים שאין שכל באדם לסבול בעניין מטטדו״ן שד הפנים ובעניין הדברים הנאמרים אצל הבורא ,כעניין שיעור קומה שאין הדברים כפשוטם .ואם תרצה לקרות ב ס פ ר י ה מ ק ו ב ל י ם תמצא כל העגייגים מה שיש בשכל האדם להשיג ובפרט ב ס פ ר ה ת י ק ו נ י ם ל ד ב י ש מ ע ו ן ב ן י ו ח א י •••• בתיקון י״ח •••• עניין שיעור קומה •••• ובסוף התיקונים •••• בעניין מטטדון •••• וגם בפרשת פגחם מן הזוה׳ בתחלתה וגם כן ב פ ר ש ת ש י ר ה ש י ר י ם ל ד ב י מ ש ה די ל י א ו ן .ו ב ס פ ר מ ש ל ה ק ד מ ו נ י ש ח ב ר שהוא מדבר בקדמונו של עולם שם תמצא כל הדברים הנאמדים אצל הבורא ית /מן התוארים מן ראשו כתם פז עד שוקיו עמודי שש באד הטב ,ו ב ס פ ר ה ל ש כ ו ת דוק ותשכח ואני את נפשי הצלתי• תם.״ ומכאן אנו למדים שהמעתיק ראה פירוש שיר השירים לד׳ a
b
a
a
קומה
24
כתב יד 5 4
משה די ליאון שעד עתה לא ידענו ממציאותו וס׳ משל הקדמוני שלו נזכר באמת בם׳ משכן העדות )הנמצא בכתבי יד רבים( ,וגם הוא א ב ה ס פ ר ה ל ש כ ו ת נזכר גם בם׳ אבני זכרון לד׳ אברהם בן שלמה אדרוטיאל בכתב יד השלם )אצל ה׳ שוואגר בווץ( ועל פי הלשון שם ) ו ב ע ל ס פ ר ה ל ש כ ו ת כ ת ב ב ל ש כ ת ה ש מ ו ת ••״( היה נחלק ללשכות ,ולא זכינו לספר זה׳ וגם לא נודע שם מחברו׳ אם לא נאמר שהוא ס׳ מנחת יהודה לד׳ יהודה חייט המחולק ללשכות. ה מ ר כ ב ה מזוהר עם פירוש שני הרבנים ה ר י ו ס ף בן ג י ק א ט י ל ה ז י ל ו ה י ר מ ש ה ר י ל י א ו ן ז י ל • )בג׳ עמודות[ והם :פירוש מרכבת יחזקאל הנדפס בזוהר חדש פרשת יתרו ,ופירוש המרכבה ]האמתי[ לר״י גיקאטיליא ,ו ש ע ר י ס ו ד ה מ ר כ ב ה לד׳ משה די ליאון• וכתב היד מתאים בצורתו וחלוקתו הזאת להנמצא ב ק מ ב ר י ד ג ׳ . 3. 5.ו«) ,1אלא שנופל הרבה מאד ממנו בדייקנותו וביופיו .שאר כתבי יד שמכילים ג׳ ספרים אלה יחד ,לא נודעו לי עד עכשיו• הספרים נמצאו לחוד בכתבי יד רבים .שער יסוד המרכבה למשל בליידן »wa™. 24פירנצי בלאורנציאנא ,ברלין Qu. 833ועיין שם ברשימת שטיינשניידר שאר כה״י .ופירוש המרכבה לד״י גיק׳ בכ״י אוכספורד ,1565ניו יורק דיינדד ,406בקמברידג׳ Add. 537וכן Add. 1520וכן עוד רבים• 2
הספדים האחרונים האלה אפילו לא נזכרו בספרו של וורטהיימר במבוא. והוא כהיי הנרשם בקובץ פרדים התודה והחכמה ,לר׳ יצחק באדהב ,תרניח ,סי׳ .150וגם שם לא נזכר שהוא כיי אחד עם הקודמים ,אעפיי שכבד אז היה כן, ומידי סופר אחד נכתב כל הקובץ•
5 -.Hebr. 8° 540נייר׳ 15 :21,5צ״מ 54 .דף ,מספד השורות שונה .חלק גדול מהעיגולים לא נשלם בכתבת .קורסיבה אשכנזית חדשה. נקנה בידושלם תר״ץ. ספד חיי עולם הבא ל ד ׳ א ב ר ה ם ב ן ש מ ו א ל א ב ו ל ע פ י ה נתחבר בשנת היא וארבעים .נמצא בכתבי יד רבים מאד והוא מספרי אבולעפיה שזכו להשפעה מרובה ועמוקה בתולדות הקבלה ,אבל לא עסקו בו החוקרים ורק יעלינעק הדפים לקוטים קצרים מכ״י גרוע מאד בם׳ הפילוסופיה והקבלה עמ׳ 45-44ואחרי ספד האות )בס׳ עטרת צבי לכבוד פדופ׳ גרעץ( ואמלא את החסרון ואעיד על דברים אחדים בתוכן הספד .על דעתו של מילזאגי בס׳ אוצר דאבי״ה
כתב
25
יד 5
)כתב יד בלונדון( ,שלפיה הכיל ספר זה גם את פידוש שם העצם הנדפס אתנו בס׳ רזיאל המלאך מדף כ״ד ואילך ,עיין כאן לכ״י .8° 476 הדפים הראשוגים דגים על מעשה בראשית וביחוד על סוד גן עדן• בדף 4 בא לדבר על שם הוי״ה שהוא •מודיע לנו מציאות העצם הנקרא סיבה ראשונה לכל נמצא אשר הוא מחוייב המציאות בבחי׳ עצמו ומאמיתת חיוב 1כ״י חויב[ מציאותו העצמא 1צ״ל המציא[ לכל נברא •••• וממנו נגזר גם כן שם בן שתיים עשרה האותיות זה ד״ל שתים עשרה תיבות וזה צירופיו 1ייב צירופי שם הוי״ה[ אלה השמות התחייבו לפי צרופם מן השם המיוחד משורש ידיעת הוראתם״ והוא השם הנקרא ברמז זיה גימטריא י״ב .מדבר גם בקצור על שם בן מ״ב )עיין בסוף הספר( אבל עיקר ספר זה מוקדש להדריך את התלמיד בטכניקה של התבוננות בשם בן ע״ב אותיות. ״והיודע לגלגלו כשורה על כל פנים רוח הקודש לובשתו או שפע חכמה נשפע עליו להורות לשכלו אמיתיות המציאות פתאום״)דף 6ו כ ן שם :׳החכם המשכיל( .... תשפע עליו שפע רוח הקודש וזה לך האות .בעיינך ]בכ״י בעניניך[ באותיות הקדושות האלה באמת ובאמונה ובצרפך אמנם מה שבראש עם הסוף והסוף עם הראש וראש עם תוך ותוך עם ראש והסוף עם תוך והתוך עם הסוף וכן כולו לפי זה הדרך יתגלגל כל אות פנים ואחור בניגונים רבים ויתחיל בנחת וימהר עוד וירגיל עצמו עד שיהיה בקי מאד בחילופי הצירופין זה בזה וצריך לו גם כן שיהיה בקי מאוד בסתרי תורה ובחכמתם כדי שיכר מה שיצא לו בגלגלי הצירוף ויתעורר לבו במחשבתו הציור השכל האלוהי הנבואי ,ותחילת מה שיעלה לו מן הצירוף בהתבודדותו יתחדש עליו פחד ורעדה ויעמדו שערות ראשו ויזדעזעו אבריו ואח״כ אם יזכה תעבור עליו רוח אלהים חיים ונחה עליו דוח השם רוח חכמה וביגה רוח דעת ויראת ה׳ וידמה לו כאלו משוח כל גופו מראשו ועד רגליו בשמן המשחה ויהיה משיח השם ושלוחו ויקרא מלאך האלהים ויכוגה שמו בשם רבו והוא שד״י אשר כנוהו מט׳טרון שר הפנים״• העיגולים שיש להתבוגן בהם בחכמה זאת ,המה )דף ( 7כשודשי גן עדן שמהם צומח עץ החיים• .אבל צריך ןבפדוצם זה של הגלגולים בעיגול[ להזהר מאוד ומאוד שלא ישנה אות וגקודה ממקומה כי ישתנה האבר ההוא ה נ ב ר א ב א ו ת ה ש י י ך לאבר הזה ממקום ב ר י א ו ת ה מ ג ו ו י י ת ך כפי מה שתשמע׳ ,וכן גם בדף 9על רעיון זה של ת ו צ א ו ת י ה ה ג ו פ נ י ו ת ש ל ה ת ב ו נ ג ו ת ב ל ת י מ ו ד ר כ ת ומוטעית :״ואם היה מזכיר את האות וטועה בקריאות האות המולך על האבר אשד בראש האדם הקורא חיו ה י ה נ י ת ק ה א ב ר ה ה ו א ו מ ח ל י ף מ ק ו מ ו ו מ ש ג ה ט ב ע ו מ י ד ו ה י ה נ ת ן ל ו צ ו ר ה א ח ר ת ו ה י ה ה א ד ם ב ע ד ו ב ע ל מ ו ם ועל כן נחתום שם וה״ו במלת מו״ם כדי להזהיר בזוכרו״• 1
b
a
a
b
a
b
מדף 10עד 22קובע טכניקה ידועה כיצד יתנהג בכתיבת העיגולים והשמות השונים המהווים את השם בן ע״ב בקבוצות שונות ועל פי הגהגות
26
כתב
יד 5
חיצוניות ידועות ,הכל כהכנה לסוד ההזכרה- :ואמנם מ י ש ת פ ר ד נ ש מ ת י מ מ נ ו ב ע ת ה ה ז כ ר ה י מ ו ת ב נ ש י ק ה ועל זה אמדו ר׳ עקיבא יצא נשמתו באחד כמו נפשי יצאה בדברו׳ .דף יי 15מביא ס פ ר ה ת מ ו נ ו ת )עיין כבר פילוס׳ וקבלה עמ׳ (43והשם הזה מדוייק יותר מהשם ס׳ התמונה הנוהג אצל האחרונים כי הלא שלש תמונות הן .דף 17האדם נברא מנ׳ עולמות בסוד ״ן עד׳ן שהוא נוטריקון :גוף נפש עצם דעת נצחי .ג׳ האחרונות הם מדרגה קוסמית אחת כנגד עולמו של הי שהוא קדמון נצחי )וקדמון בגימט׳ עצם!( והוא -דעת ולא שום דבר אחר״ .בדף 20יודע את השמות יפיסיה ,רזיאל׳ גלי רזיא וגליצור כשמות מטטרון ,ובדף י 25ואילך מבאר את סוד השט׳ן )שהם ר״ת שכל טבע נפש 0 כפרינציפ ה מ ו נ ע בכל הורדת שפע .השם הלועזי דימוני״ש daemonesמורה על דמיונות .ישנם שבעה שטנים ולכל אחד ד׳ פנים ,הדי כ״ח פנים של השטן )והשווה כ״ח מיני טומאה בסי הזהר ח׳ג דף קצ״ב אי( .בשנת ה׳ אלפים וארבעים מסתיים מ פ נ י שהיא תכלית מחזורי החמה )קיפ מחזורים(. מציאותו״ של השטן )דף (26a
ג
יז
ז
a
b
דף 26נמצא המאמר החשוב הבא על ״נסיוך התלמידים ששייך לפני המאמר הנדפס בחוברתו של יעלינעק עמי 44ומה שנדפס שם יובן רק על ידי הקודם לו :״איך יתכן שלא ינוסה לתלמיד המקבל זאת החכמה האלהית בכל דרכי נםיון מהמלמד האלהי והמלמד האנושי כי זיו החכמה העליונה נמנעת בטבעה 1כ״י בטעבי[ מהמקבל אשד לא ניסה ללכת באלה הדברים הדרכים האלהייס .ואם נמצא נאמן רבו חייב למסור לו כל מה שיודע עד סוף דעתו ולא יכסה ממנו אפילו נקודה אחרונה שהוא עמוק מאד אם יוכל לקבל .פעם יכתבם לו ברמזים מספיקים לו בהבנתו ופעם ימסרם לו בהבנתו ופעם ימסרם לו בראשי פרקים ופעם יבארם לו מפרשו .אבל אם בחנו רבו ונמצא בלתי נאמן בכל נסיונותיו ]כ״י :נםיונוםיו[ אסור לגלות לו דבר קטן מזאת החכמה מכ״ש דבד סת״ד 1סוף ראש תוך ,בצירופי אותיות הקדושות( שהרב חייב מיתה בידי שמים וכאשד יקרה לו עם רבו כן יקרה לו עם השם ולפיכך ראיתי לכתוב בפירוש דרכי הנסיון והבחינה איך הם בנסיון כדי שישתדל בכל יכלתו להיות נאמן לבוראו וידעו גם הם לנסות את תלמידיהם לכבוד השם כדי שלא יהיה עדת השם בעלי מקובלים כצאן שאין להם רועה .תחילת בחינת כל בוחן תלמיד שמבקש קבלה אלהית צריך להיות בוחן ומנסה תלמידו לכבוד השם יתברך ויהיה כוונת הרב לשם שמים ויהי׳ רצונו לעזור לתלמידו באמת עד שיבין התלמיד שכוונת רבו לשם שמים .וצריך שיבחון התלמיד בדרכי האנושיים הנקראים מדות ..״״ והלאה בשינויי גידסאות אצל יעלינעק עמ׳ .44תלמיד העומד רק בחלק מן הנסיון ,הרב צריך ליתן לו להראות את כה שלמותו עד שלש פעמים -וזאת הדרך אשד תמסור לו :עשרה השמות מצורפים אלה זה אחר זה ואח״כ תפדשם לו כפי מה שתראום מפורשים בספר הזה וישביעהו על בלתו שישמרנה״ ויש כאן עשרה לוחות עםק
כתב
27
יד 5 b
ק ו ד ש הקדשים סדורים שונים של שם בן ע״ב ,ולוחות אלו הם לדעתו )דף (32 ותכלית כל הדרכים שאפשר לאדם להשיג בידיעת השם והשגת פעולותיו והכרת דרכיו ותאריו .בסוף עמוד זה בא המאמר נגד הקבלה המעשית ב שמו ש השמות, הנדפס במקום הנז׳ עמ׳ •43ובקשר עם זה מבאר ענין נביאי השקר ופעולותיהם )״אפילו הכח ההוא אשד פעל בו הנביא (11השקר ,היה גם כן כלי אמת" ן(. 3
3
b
מעיד על ע צ מ ו כ י מה שנמצא בספר זה ,״ידעתיו אני מפי , סופרים ומפי ספרים ומפי השם"• לקבלה האלהית יש שלש התחלות שסימנן צא״ן: א׳ותיות התורה שבה נברא כל יצור וכל דבור ,צ׳ירופיהן הנקראים כאן ״גלגל התודה״ שמתוכו נמצא כל יצור ודיבור מצורף ,והנ׳קודות בסוד רוח הקדש המגיע את -הגלגל התוריי״ ופעולתו נמצאת בנקודות המניעות האותיות כמאמר חז״ל ....1בםפר הבהיר :נקודות באותיות כנשמה בגוף[ .דף 35באה גם אצלו הפורמולה החוזרת כמטבע בספרי המקובלים :״השם הוא עצמו ועצמו הוא שמו״ )גמצא גם בם׳ המליץ שלו בכ״י מינכן .(285 a
a
בדף 36נמצא המאמר החשוב על ההכנה וההנהגה בשעת ההתבוננות וזה המשך המאמר בדף3745-44במקום וההתפעלות הנדפס אצל יעלינעק עמ׳ שיעלינעק הפסיק )אם לא יכריחך השפע לפסוק ביניהם(- :כי הקבלה אצלינו היא שהשפע בא לאדם השלם בהגיע אל תשלום פסוק ראשון אחר שהזכיר כ״ד שמות שסימנם דודיי צח ואדום ,קול דודיי דופק ואז א ת ה ר ו א ה ד מ ו ת נ ע ר א ו ד מ ו ת ש ך כי שך בלשון ישמעאל זקן והוא מטטרוץ והוא נעיר ושמו ג׳כ חנוך !מטטרון בגימט׳ עם מספר האותיות נער[ •••• ובראותך אותו חזק לבבך והבן דבריו והשמד מפניו ושמע בקולו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו הנה שמו שדי והוא מטטרון ש ר ה ש מ ו ת המדבר מתוך רשות השם .... ובדברו ענה לו דבר אדוני כי שמע עבדיך והוא המלאך המודיעך סוד יהרה ושמו ג ב ר י א ל והוא המדבר מתוך פסוק ראשון של שם הקדוש הנזכר על פיך והוא מדאה לך נפלאות הנבואה ....וגם הנה בשמים עדי וםהדי במרומים שהקבלה כך היא באמת ואם ח״ו לא קבלת ]כיי קבלתי! Iדיבור מפסוק ראשון שהזכרת כראוי שוב עוד מפסוק שני והוא זה נת״ה הא״א ]וגומר [...וכווין בכוונה מעולה ותהיה הנשימה שתנשום בכל אות ואות נשימה נמשכת אחר הניקוד אשר בהם בניגונים... ובכל המקומות תזכור האות האחת כפי הנקודה וכן האותיות המנוקדות כמוה תנשם בה בנשימה שוה ומפני זה אצטרך להודיע מספור הניקוד השווה נבכ״י השווי! ונותן כאן פרטים על ניקוד השמות[ ....ואחר שתתחיל בהזכרת האות, תתחיל להניע לבך וראשך לבך בציורו מפני שהוא פנימי וראשך בעצמו מפני שהוא חיצוני ונענע ראשך בציור הנקודה אשר באות שאתה מזכירה וזו דדך הציוד של התנועה....״ ופרטי הנענועים האלה נדפסו כבד בם׳ פרדס דמונים בשער פרטי השמות פרק א׳ מם׳ אור השכל לאבולעפיה אבל ראה זה פלא כי a
28
כתב
יד 5
הדמ״ק קורא את ס׳ אור השכל בשם אחד ״ספד הניקוד״ ומעלים את שם מחברי ולכן לא הרגישו החוקרים במקורו האמיתי של המאמר ההוא. כל מי שמזכיר את השם בסוד ההזכרה הזאת ואינו מצליח בו ונמנע ממני השפע ,עליו לשוב בתשובה לפני קונו כי נכנם לפרדס ולא היה ראוי• b
׳ ה א ו ת י ו ת הם כח שורש כל החכמה ודעת בלי ספק והן בעצמם דף : 39 ח ו מ ד ה נ ב ו א ה ונראים במראה הנבואה כאלו הם גוסס עבים מדברים לאדם פה אל פה לפי רוב הציוד השכלי הנחשב בלב המדבר בם ונראים כאלו מלאכים טהורים חיים מניעים אותם ומלמדים אותם לאדם המגלגליס ]המתגלגלים[ בצורות אופנים אוירים פרחים בכנפיהם גלגלים והם רוח ברוח ולפעמים האדם רואה אותם כאלו הם חונים בהרים ונםעים מהם בפריחה ,וההד ההוא אשר האדם רואה אותם שוכנים עליו או נוסעים ממנו התקדש אצל הנביא הרואה אותן ודין הוא עליו לקרואותו) 0קודש מפני אשד ידד עליו השם יהו״ה באש ויקדשהו בסוד הגבל את ההר הזה וקדשתו וההר קודש רוח הקודש ....׳ ]והמשך המאמר נדפם בסי עטרת צבי עמ׳ •188 בדף 40מדבר שוב על השטן והשדים ״ועתה בני •••• הזהר מן האש הגדולה המסבבת שדים הנבראים מן זרע לבן אשד נקרא ש מ ן ש ט ן נולד מן זנב ערל והוא מגלה ערוה וראוי לשים ]לשים?[ לו הגמול הדע ש ה ו א ה ג ו ף ה ר ע ״ והנה מתוך דבריו אלה עוד ראיה שבאמת באו כמה מקבלותיו של אברהם אבולעפיה ממקור רבו ד׳ ב ר ו ך ש ל י ח צ ב ו ר ת ו ג ד מ י כי גימטריא זו שטין -גויף ר״ע נמצאת בם׳ מפתחות הקבלה לר׳ ברוך בכ״י פאריס '.770 b
בדף 40באו הדברים המענינים האלו שהם דוגמא מופתית לדרכי התבוננות שאגו רגילים בהם מספרות הצופית ומדרכי נזירים נוצרים יונים בימי הכינים :״והצייוד אשד תצייר בשעת ההזכרה לשנות בציוד ההוא טבע הגוף אחד מהגופנים לשעתו לבדך או לפני אחרים חשוב בלבך שם הדבר ההוא ואם הוא משתי אותיות כגון י״ם ואתה חפץ להפכו ושם הפכו יבשה חבר י״ם עם יבשה ויהיה ראש וסוף י״ה •••• ]ושאר צירופים משתי המלים הללו[ והזכיר בציור זה כל מה שתזכור וככה תאמר תחילה תוך הראש הי וצייד אז תוך ראשך כאלו אתה מעיין ורואה אמצע מחוק ]אולי צ״ל מחיך ובמקום ה׳ צ״ל ח׳ ,וכן הוא הגירסא בכ״י [8° 334ונקודתו האמצעית במחשבתך ואתה רואה עליה אות החקוק ששומר מציאות נקודות מחך ]מחיך?[ ועוד חשוב ותנשום אם תרצה ג׳ נשימות שהם ]חסד :גשימה אחת[ יוצאת מג׳ מקומות בכל פעם והכל ט' נשימות ומיד ימות השטן] ....פרטי צירופים וחותמות וביניהם[ חותם שני בהיות חותם בשני בתים ]בכ״י משובש :במחשבה[ ו ש ם ר א י ת י ד מ ו ת ה ש ט ן ו א ו ל י גם א ת ה ת ר א ה ואל תירא ואל תיחת כי אתך אני להצילך נאום ה׳ אשד המית השדים בחותם משיח ממית הדם הרע וגם ממית מדה רעה והוא מתמיד המקרה ]בכ״י היקרה[
כתב
29
יד 5
בכח שלש הנשימות שהן נשימה אחת בשני בתים אשר שניהם שטנים ובהם שמו מיוחד .ועוד חשוב ותזכיר תוך הסוף א׳ ותצייר בדעתך תוך בטנך כאלו נקודה אחת עליה ואות אל״ף שומר אותה ]בכ״י אתה[ וכשתזכיר אותו הענין הנמצא בתיבות ראשך תוך םוף אל תאריך בהם אבל הזכירם כמי ששאל בנחת לאמר ]בכ״י לאחד[ מהאות שומר נקודה פלוני שהיא במקום פלוני ועומד מוכן לשמוע מה יענה בהזכרת אות .ואם תשמע הזכרת אות מפיו אל תזכירהו אתה כי הוא הזכירה בעבורך אבל התבשר שכבר ידבר לך כי באחת ידבר אל ושמת לבך. ושוב עוד להזכיר ראש הסוף ל׳ ותצייר כאלו אתה משתכל בבטנך ואל תנשם בין הזכרות מקום אבריך ובין הזכרת האות ההיא המושלת על האבר הנזכר ההוא ואע׳פ שתעמוד מעט בנתיים להאזין יהיה הכל בנשימה אחת ולעולם תהיה ההשלמה הנשימיית 1בכ״י ההנשמיית[ בהזכרת האות על המקום אשר זכרת .... וחשוב בענותו כאלו אתה בעצמך ענית לעצמך וצייר ]בכ״י וציור[ הדבר ....ושוב עוד להזכיר סוף הסוף ר ואל תסיר מחשבתך מן השם בעבור שום דבר בעולם ואפילו אם דלג לפניך כלב או חתול או עכבר או דבר שלא היה עמך בבית שזה פעולת השטן הן שהוא שט במוח ומוליד דבר שאין לו מציאות כלל והוא ממונה על כך• וגם הוא בא לנסותך כדי להטיב לך באחריתך ....ואעפ״כ הוא 1השטן( מלאך שליח השם ומדבר בעדו ומתפאר בשמו ואתה בא לקחת ממשלתו מידו וההויה היא אתו ואתה מבקש להסיר עטרת ממלכתו ותפארתו מעל ראשו ולהשימה בראשך ולאבדו מן העולם ואיך לא יחדש ]בכיי יתחדש[ תחבולות לפניך להבהיליך עד שתנום לפניו ותניח לו מערכתו אבל אל תירא מפניו כי יהוה אתך ! ....ועוד משפט ההתבוננות כסדרה על ראש התוך וכר ובה ג״כ פקודה להתבונן בטבור[: חשוב כאלו ג׳ נקודות בבטנך פנים שהוא נקודת טבורך"... )
סודות על ״לשון א ר מ י ת ״ ש ה י א בתמורת האותיות -רל״א נשימות״ של רל״א האלפא ביתות בספר יצירה( ,וכן רמזים על שלש הבבות בסדר נזיקין. דף 44מדבר על ארבע תקופות השנה וצירופי שם הויה הנערכים אליהם ומוסיף אחיכ :״כי השמות מגידין סוד העולם וסוד שיעור קומה והיכלות ויצירה וסוד שמטין וסוד יובלות ...וכן שם העצם הזה לא נזכר בתורה כי אם בג׳ מקומות והם על ענין הגאולה לבד ]ר״ל שם אהיה[ ...אבל לא זכרו שום נביא וגם אינו בכתובים כי השם חדשו למשה וכן אנחנו מקובלים מפי השם ומפי משה כי השם יחדש לו שם חדש שבו יגאל את ישראל שנאמד וקורא לך שם חדש אשר פי השם יקבנו והוא שם אדני בתארו ושם עצמו״ .בדף 45אומר אבולעפיה על ספדו זה ועל בני דורו :״אלה הצירופים הם מודיעים נפלאות למי שמבין ]בכ״י שמובן[ בהם וידעתי שהם כמו שגעונות לאשר חכמים בעיניהם ...כי אני יודע בבירור כי דוב בני אדם העברים היום המתלמדים ומלמדים תורה כולה גופניות ואין אצלם נפש רוחניות כי הס יתלוצוצו)!( מאשר ידאו בספר הזה מדברים רוחניים כלם .ואס b
b
30
כ ת ב יד 6 5
הם עברים הם עודים ואין להם לב אמת אבל רובם עשו להם אלהי בסף ואלהי זהב ועברו על דת המקום ועל דת תורתו הקדושה והזהב אצלם כולם רוחניות ושכחו מאמר כי עשה לו הכנפים״) .רומז למשלי כ״ג ,ה׳(• בחלק האחרון של הספד בא כתוספת ביאור שם של מ״ב אותיות והשם היוצא מן שני פסוקים של אנכי ושל שמע .צירופי שם מ״ב יש בהם לדעתו סכנה מיוחדת ואין ״בכל מה שתמצא בספר זה הקדוש דבר שהוא צריך להסתירו כזה לכל משכילי. בסוף הספד בא עוד פעם מאמר נגד המשתמשים בקבלה מעשית׳ דברים ׳ ׳ א ב ל המבקש חכמת השם לפעול בה כל דבר לכבוד ה׳ הוא כדרבנות .דף :48 המבקש את השם ,אבל אם הוא מבקש חכמות השם לעשות בו עינינים נופנייס מועילים לעושר וחיים או לבנים או לאהבה או להרוג שונא וכבוד עצמו או לכבוד בני אדם הוא עושה זה טרם השיגו מהשם שפע אודות מהשם המפורש אעפ״י שהוא אומר בפיו או חושב בלבו שהוא מזכיר את השם לכבודו ואין הדבר כץ ועולה בידו פעולה מהזכרת השם הנורא הזה הרי האיש הזה פושע ורשע מחלל את השם הנכבד והנורא ומשתמש בשמו הגדול לשאו ועליו נאמר לא תשא את שם אלהיך לשוא ...וזה האיש ארור יהיה ליהוה אלהי צבאות ומקולל מפי מטטרון שר הפנים מלמד אותיות ומוחדים)!( הוא מפי כל שרף וכל מלאך ובשמתא יהיה מפי כל נביא וחכם ומנודה מפי כל נביאים וארור ומוחרים)ז( ומנודה יהיה מפי כל תלמיד שיראה הספר הזה.״ b
בדף 49בא שיר לסיום הספר הנדפס ע׳׳י יעלינעק בסוף ספד האות עמ׳ .87 בדף * 1ובעוד כמה מקומות חתום :שמואל העליד.
6 -.Hebr .8° 334נייר 17:21 ,צ״מ 103 .דף ,כ 30שורה בעמוד .כתיבה רבנית וקודסיבה ספרדית מהמאה הי״ט• דף 103-79נכרכו יחד עם הקודמים אבל היו כ״י בפני עצמם ,כפי שניכר מסימני העמודים המיוחדים ומשנוי הכתיבה הקורסיבית. נקנה בידושלם תרפ׳׳ד•
ל ם הבא
a
[ 1 פותח :״זה הספר חיי עולם הבא פירוש שם המפורש והוא פירוש שם בן ע״ב ]כ״י :מ״ב[ אותיות וגם שם בן מ״ב ופירוש שם בן י״ב ושם בן י״ב הוא פירוש שם בן ד״א אשר הוא השורש והעיקר ״..׳׳ ועיין כאן בכ״י .8° 540כה״י אינו משובח
31
כ ת ב יד 6 a
ביותר .בסופו השיר הנדפס ע״י יעליגעק בסוף ספר האות .בסופו בדף 55״אברך השם הנעלם הנותן טובו בסיבת כתיבות ידי ...בשנת מציון תצא תורה ודבר ה׳ מירושלים לפ״ק׳ שהיא או שנת תור״ה/תרי״א או שנת מירושלים/תרל״ו ,על פי a
הכתיבה .וכל הסוף הזה חוזר עוד פעם בתחלת דף .57 a
דף 57״מזמור לדוד הבו ליהוה בני אלים וגו׳ עד ה׳ יברך את עמו בשלום עיקר יהוה הוא השם של ע״ב שממנו יוצא ומתפשט לכמה חלקים וזהו עיקר יציאתו ... צריך אדם להתבונן ולהתחכם בכל שם ושם מהשמות המפורשים כדי שישים כונת הלב וכח הכל בארבע אותיות ...״ והוא קטע קצר על צידופיו של שם בן ע״ב .מסיים ׳...כדי שישתווה כל הידועה) (1כולה ועל ארבע אותיות״ .ואחר כך כתוב ״זה שייך מעבר לדף אחר סיום שיר השירים״ .ומעל המאמר הבא כתוב ׳׳זה שייך לעיל״. a
5 7 1
58 -
a
מ א מ ד ע ל קץ ה ג א ו ל ה [ פותח ״בימות המשיח הנה מלכך יבוא
לך זה מלך המשיח עני ורוכב על החמור רמז כי לא ירשו ארץ בחרבם ובקשתם וסוס ורכב כ״א ברצון הבורא שיפיל וישפיל כל האומות לפניהם "...וכל אלה הם מלה במלה ד ב ר י ר׳ ע ז ר א ב ס ו ף פ י ר ו ש ו ל ש י ר ה ש י ר י ם )אלטונא .דף ל' ע״ב שורה 8עד עמוד ד׳( .מנבא את הקץ לשנת קם״ג )בדפוס נשתבשה גם השנה( .הועתק בלי ספק מתוך כ״י שלם של פירוש ר׳ עזרא כי בסופו כתוב -סילק בעזרת המגיד אחרית מראשית פירש)!( ע ל ש י ר ה ש י ר י ם עם מ ע ש ה ב ר א ש י ת ואוחילה לאל דגול מרבבה לגמור ג ״ כ פ י ר ש נ ח מ ד ע ל מ ע ש ה מ ר כ ב ה ״ ) .בחלק האחרון של פירוש ר׳ עזרא נמצא באמת פירוש למעשה בראשית לפי קבלת ר׳ יצחק סגי נהוד(. a
76
b
] - 5 8פ י ר ו ש מ ע ש ה מ ר כ ב ה ב פ ״ א מ ם ׳ י ח ז ק א ל [ פותח -ויהי כשלשים שנה וגו׳ כתוב זה תמצא בו שבעים ושתים אותיות למגין ע״ב שמות הקדושים והטהורים״ הוא הפירוש הקדמון )מאמצע המאה השלש עשרה בערך( 3
הנמצא בכ״י רבים .עיין שטיינשניידר ברשימת מינכן לכ״י .408חסר בסופו. הפירוש הזה חשוב ומלא ענין לידיעת מעמד ידוע של הקבלה ,ו ע י י ן כ א ן ב נ ס פ ח י ם .בדף
b
a
60מביא מהברייתא של מעשה בראשית .דף 61״הכבוד
העליון היושב על כסא שהן עשר מעלות אלהיות הנרמזות בספר יצירה הנודעות ]61כ״י :הנודעת[ ל ח כ מ י ה ק ב ל ה ״ .וכן שם
b
לשון ם׳ שיעור קומה ״מדאה
פניו ומראה הלסתות כדמות רוח ובצורת נשמה״ .הפירוש משתמש אמנם גם בתורת הספירות אבל רק אגב אורחא .ובעיקרו זהו המשך הקוסמולוגיה השמימיית של בעלי ההיכלות ויורדי המרכבה אשר על כתביהם מיוסדים עיקרי דבריו׳ ולפי טבעו אינו רחוק מהחלק השני של ספר העיון הגדפם בשם שער השמים )בס׳ לקוטים 6
b
,
נמצא ציטאט סתום ז ה ע ל הכתוב ורגליהם ככף רגל
עגל :״כי רגל עגול ד״ל עגול מבפנים ומשוך לצד חוץ ...ולמה ככף רגל עגל? לפי ששד הראשון שהוא כף דגל הוא של חושך והיה דומה לשור ועל כן שר
32
כ ת ב יד 6
התהום יהיה דומה לעגל וגם כדי להכיר עון מעשה עגל עד שבא יחזקאל והפכי לכרוב וכן רגלי החיות תקי״ה שגים כמניןישר״ה וכן א מ ד ו ח ז ״ ל ב י ר ו ש ל מ י בפרק הרואה מן הארץ ועד הרקיע מהלך ת״ק שנה וכן בין ק י ע ורקיע ורגלי החיות כנגד כולם אבל כף דגלי החיות מהלך תקי׳׳ה שנה 1עד כאן בירושלמי (1תיק במדת הרקיע וככף משוקעת בתהום מהלך ט״ו שנים וסובלת עוונות ישראל והיא כנגד ט״ו תיבות שיש בברכת כהנים שמהם יוצא שמו של הקב״ה כ ך פ י ׳ ג א ו ן ז ״ ל ו ה ר ב ה ח ס י ד ז ״ ל ם י ד ש כ מ ו כ ן ה ק ב ל ה שמהלך הכף תקי״ה שנים והם עומדים על גלגלי אופנים וכן יש במעשה מרכבה ומכאן אנו למדים כי יש כבוד זוהר )ה(חיות הקודש בארץ התחתונה שביארנו שאנחנו מוצאים כ ת ו ב ב ב ר י י ת א ש ל מ ע ש ה בראשית.׳ מי הוא הגאון שפירש את המאמר בירושלמי בדרך בעלי ההיכלות? אס הפירוש הזה מקושר במקצתו עם חסידי אשכנז כפי שיש להניח גם מסימנים אחדים )כפי שאזכיר מיד( ,יתכן מאד שהכוונה ל ר ב ס ע ד י ה ג א ו ן שכמה דבדי פםידוגדפיה וזיופים נתייחסו לו בחוגים הללו .כידוע, ועל כל פנים לא נראה שהפירוש הזה יצא באמת מתחת ידי הגאון הזה .הרב החסיד סתם מורה בדרך כלל על ד׳ יצחק סגי נהור בנו של הראביד ,ואולי גם כאן הכוונה אליו .אמנם אצל חסידי אשכנז יכול להודות על ר׳ יהודה החסיד וגם כ מ ו שאר הספרים מסוג זה אינו מן הנמנע כ א ן - .ס פ ד ה י כ ל ו ת מובא דף .70 ם׳ העיון גם פירוש זה מדאה על יחסים עם חסידי אשכנז .בדף 75מפרש• :כאשד יהיה האופן בתוך האופן כלומר כדי שלא יסבו בלכתן האופנים כמו החיות ושילבו איש אל עבד פניו כמו החיות נמצא מדאה סדר עבודתו כאשד יהיה העוגל)!( בתוך העגול פ׳ כפול לארבע רוחות ו ה ו א ט ר י ב ל ה נ ק ר א ב ל ש ו ן אשכנז*. הפירוש נפסק באמצע אחדי מאמר מיראשי פרקים של ר״א ]ר׳ אליעזר[ עיה כשהוא יושב על כסא דם ונשא ומשקיף על הארץ מרכבותיו על האופנים ומקול זעקת גלגלי המרכבה ברקים ורעמים יוצאים לעולם .ודמות על ראשי״ .אין דמיון רב בין פירוש זה ובין האחרים הידועים לנו ממחנה המקובלים כמו פירושי ר׳ משה מבודגוש ,ד׳ משה די ליאון ודי יוסף גיקאטיליא. ר
a
b
a
b
דף 100 -79ם׳ ס ו ל ם העליה ל ה ח כ ם ה ש ל ם כ מ ו ה ד ״ ד י ה ו ד ה א ל ב ו ט י ג י ]בכ״י יאודה אל בוטני[ ,מחכמי ירושלים בדור אחרי גירוש ספרד .מדבר על עיקרי חכמת הצירוף .וכבר דברתי על כה״י הזה בקרית ספד שנה ב׳ עמ׳ 107וההקדמה וראשי י״א הפרקים וכל פרק ז׳ נדפסו שם עמי ,141-138וכבר הוכחתי שם שהמחבר שאב לא רק מספרי ר׳ אברהם אבולעפיה עצמו אלא גם מספדי תלמידו הבלתי ידוע בעל ס׳ שערי צדק ]עיין כאן [8° 148שכל הפרק השביעי כאן מועתק משם .שני כתבי יד אחרים)גם הם חדשים( מהספד נמצאו באוסף מוסאיוב בירושלים. b
״ ז ה הפירוש בפרק הראשון אחרי שסדר את דרך הצרוף ההכרחי )דף :(81 הנכון והישר ממה שהורוני מן השמים לפרש ולכתוב ולסדר מכלל מלאכת הצירוף
כ ת ב יד 7 6
33
שהיא מלאכה רבה וגדולה המביאה את הקדושים לידי רוח הקודש ולמדרגת הגבואה ולעשות אותות ומופתים ואעפ״י שכל מה שפירשתי ע׳׳כ הוא מיוסד על אופן הראשון מהצירוף שכתבתי בפרק ראשון וכבר הודעתיך פעמים שהםדד היותר ישר וגכון הוא הסדר הבי הנז״ל כי הוא העיקר .ואעפ״י ש ר א י ת י ב ס פ ר י ם ח ד ש י ם ג ם י ש ג י ם סדרים וכללים אחרים למלאכת הצירוף הסדר הזה תפוס בידך כי הוא המובחר והיותר קל ללמוד לעשות ושלא יבא לידי טעות מ כ ל מ ה ש ר א י ת י כ ת ו ב ב ס פ ר י ם ש ב א ו ל י ד י והש׳ית יצי1ל1גו משגיאה"• בסרק העשירי גמצאת הדרכה להתבודדות ולאקםטאזה המיוסדת בעיקרה על ם׳ ח י י ע ו ל ם ה ב א )ומזכיר אותו שתי פעמים( אבל מוסיף עליו סרטים רבים )עיין בנספחים• ( ב ד ף 97באמצע לגבי הזמן הגאות ביותר למלאכה זאת באה הערה )בסוגרים( • א מ ר ה כ ו ת ב ש ש ו ן ב ״ מ ה י ״ ו לע״ד לפי מ״ש מוהדח״וענענין היהודים גראה דיותר טוב בלילה אחר חצות״ .מכאן שכותב כה״י שלםגיגו היה ר׳ ש ש ו ן ב ן מ ש ה בעל ס שמן ששון)הפירוש הגדול לסי עץ חיים ולשמוגה שעדים הגדפס בירושלם( ומזה מתקיים מה שהבאתי בקרית ספר שנה ב׳ עמי 272מם׳ שמן ששון ח״א )ירושלם תדכ״ט( להוכיח שם׳ סולם העליה היה בידו וחשב להדפיס אותו ,אמנם לא הזכירו בשמו ואין ספק שזוהי ההעתקה שממנה חשב להדפיס את הספר ,ולא עלה בידו. b
,
7 -.Hebr. 8° 148קלף דק 7,5 : 10,5 ,צ״מ 76 .דף 15 ,שורות בעמוד• כתיבה רבנית יפה ,מהמאה הט״ו בעדך• סימני הדפים מיד מאוחרת מתחילים מי״ח. א .טויבר תרפ״ח. ם׳ שערי צדקי לא נזכר כל שם על כה״י ,רק בתחלתו רשום בכתיבה איטלקית מאוחדת יספר יצירה• וכה״י עצמו פותח - :ז ה ס פ ד ח י ב ר ו ה ״ ר שם ט ו ב ס פ ר ד י ב כ ל ל ס פ ר י ם א ח ר י ם ש ח ב ר ו ה ו א מ ע י ר ליאון היה והיה מקובל גדול חברו בגליל העליון ביאור ס פ ר י צ י ר ה ״ ,אולם אין לסמוך כלל על דברים אלה שגתערבבו בהם ר׳ משה בן שם טוב מ ע י ר ל י א ו ן ) ש ל א הוא ולא אביו היו בצפת( ור׳ ש ם ט ו ב בן אברהם ך גאון שבאמת עלה לצפת וחבר שם כמה ספרי קבלה ,אבל כבד הוכחתי במאמרי על כה״י הזה )קרית ספר א׳ עמ׳ (139-127שלא נראה כי הוא מחבר הספר כי מחבר הספר היה בלי ספק תלמידו של ר׳ אברהם אבולעפיה ונכנס לפני ולפנים בקבלה הנבואית מה שאין כן דרכו של ר׳ שם טוב ן׳ גאון .ואמנם נמצא
.34
כ ת ב יד 7 ג
הספר עוד בשני כתבי יד )שלא ידעתי מהם אז( בכיי ליידן Warn. 24ובכת״י גאסטד 954בבדים .מוז) .דף ,22—9ושם חסר בראשו(• בשניהם אין ההקדמה הזאת ,ובסופם נמצאו הדברים :״ נ ש ל מ ה ה כ ו ו נ ה ב ח כ מ ת ה ק ב ל ה ה נ כ ו נ ה ה מ ע ו ד ד ת חכמה ו ת ב ו נ ה ב ש נ ת ה״ן במרחשון ב ח ב ר י י ן הדברים האלה שנכתבו בלי נחברו אותיות השפה והחיך ולשון ושנים וגרון ספק באמת ע״י המחבר ,מראים שהספד ב ו ד א י ל א נתחבר ע״י ד׳ שם טוב ן׳ גאון שעלה לארץ ישראל רק בשנת ה״א ע״ה ,וכאן הכוונה או לשנת נ׳ או נ״ה׳ ונראה שהוא הספד הראשון שנתחבר בקבלה בחברון .לשטיינשניידר היו ספקות בנוגע לאמתת הידיעות האלה )אולי חשב את חברון למליצה מלשון חיבור ?( אבל כנראה הן בנות־םמכא ,וגם מתוך דברי הספד עצמו ניכר שהיה מחברו חי בארצות המזרח כי מביא סרטים על מנהגי הצוםיים ותורותיהם )כפי שכבר הדפסתי אותן במאמרי הנ״ל( שלא היה יכול לקלוט ממראה עיניו ב א מ ל י ה או בספרד בדור ההוא• הספד הוא כעין הקדמה לקבלה הנבואית של אבולעפיה ועיקר חשיבותו בסיפורו החשוב ומלא עניין של המחבר על קורותיו ונסיונותיו הנפשיים אצל רבו שאינו מזכירו בשמו אבל אין כל ספק שנתכוון לד׳ אברהם אבולעפיה .כל הספור ושאר לקוטים מהספד נדפסים במאמרי הנ״ל ,וראיתי אחיכ שבשני כתבי היד האחרים השמיטו הסופרים את כל הספור ההוא ,בלי ספה מפני כבוד אלהים הסתר דבר כי המחבר פרץ גדר לדבר על נםיונות נפשיים פנימיים שבעלי הקבלה לא אהבו שידברו עליהם בספרים )לכן החומד לתולדות האקסטאזה בספרות הקבלה קלוש כיכ( ,אמנם אמתת הספור ושייכותו לספר זה נתאמת עיי קטע בם׳ שושן סודות )קאדעץ דף ס״ט ע״ב( ממחבר הספד שלפנינו ומביא בו בשם ס׳ שעדי צדק דברים הנמצאים בחלק הזה דווקא שהסופרים הנהיגו צנזורה לגבו )עי׳ במאמרי הנ״ל עמי .(129 אחדי הקדמה קצרה )נדפסה שם( נחלק הספד לשני שעדים שעד היוד ושער האותיות .כ״י ליידן וגאסטד מכילים בסוף יותר .המחבר מונה שם דרכים שוגים בחכמת הצירוף ומסיים כאן בדרך המבטא ,דרך הדלוג ודרך הקפיצה, והצירופים משמות היוצאים מפסוקים ידועים שבכיי ליידן חסדים כאן. הספד היה לעיני ר׳ יהודה אלבוטיני בעל ם׳ סולם העלית ,דאה כאן 334י.8 רשם לו בעל כה״י בקודסיבה איטלקית שמות של ספרים שיש בהם סודות התורה :ם׳ אמתחת בנימין ,ם׳ חמדת ימים ,ס' בדית מנוחה ,ם׳ הקנה ו ס י ה ס פ י ר ו י ה ל ם ׳ ) ו ה ס פ ר האחרון אינו ידוע(•
35
כ ת ב יד 8
8 -.Hebr. 8° 411נייר 15,5:21 ,צ״מ 15 .דף 25,שורות בעמוד ,כתיבה רבנית מצרית ,מהמאה הט״ז או י״ז• נקנה בירושלם ,תר״ץ. חלק מתוך קובץ גדול מענינים שונים בקבלה ,על פי םימני דפים ישנים )לא מידי הסופר( דף ק״ד-קייט. a
a
ותשובות בקבלה על ע נ י ן י ע ק ב ו נ ש י ו וענין יוסף ,בלי!- 1 V 10שאלות ועל כן בסדר הדגלים ספק ל ד ׳ מ ש ה ב ן שם ט ו ב ד י ל י א ו ן [ מתחיל הדגל שלו בדרום״ סוד לאה וענץ הדודאים ,מתאים גם עם ם׳ משכן העדות על עגין שאלתי על עגין רחל 3 ....תשובה ....ובדף בחלקים ידועים•2 הבכורה אשר שאלת ,אח״כ שאלות מפני מה אהב יצחק את עשו ,מפני מה היה ענין יוסף שמת בחוצה לארץ .וכאן נמצא בדף 6הציטאט היותר קדום עד עכשיו מ צ ו ו א ת ו של ר׳ א ל י ע ז ר ה ג ד ו ל שעד הנה ידענו רק לשון ממנו בס׳ כ״ד סודות שנתחבר כשלשים שגה אחרי פטירת ר׳ משה די ליאון .בדף 8 מה ששאלת על ענין ויקח לו יעקב מקל לבנה .השאלות האלה או מקצתן נמצאו גם בכ״י בריט .מוז 760 .ומרגוליות מביא ברשימתו לשון ר׳ משה על ם׳ פרד״ם י ש בתשובות אלו שלו ,הגמצא כאן בדף •8מ פ ר ש גם ״לפי הדרך הפגימי׳).(9 גם נקודות מגע רבים עם ס׳ הזהר ,וכולם יבאו בקובץ כתבי ר׳ משה די ליאון שאני מכין כעת. a
b
b
a
b
b
b
,ה ה ק פ ה ,ל ו ל ב ו א ת ר ו ג ,ואינם אלה ס ו כ ה ד ו ת על הנדפסים בם׳ הנפש החכמה ואינו מן הנמנעות שגס הם יצאו מתחת ידי ר׳ מ ש ה ל י א ו ן או ד׳ י ו ס ף ג י ק א ט י ל י א ,אמגם סגנונם אינו מתאים ביותר לר׳ משה .פותח -ס ו ד ס ו כ ה ישת חשך סתרו וגו׳ ידוע תדע כי השיי הקיף ז׳ עגגי כבודו שנא׳ מאחז פני כסא פרשז עליו עננו כאלו פרש שבעה והקיפן כמין סוכה....־ ומסיים ״וכשתדקדק בדבר לאחר שיהיה שיעור לדבר אין בכאן משום מה למעלה. עד הנה סוד הסוכה.׳ ״ם ו ד ה ה ק פ ה יריחו תוכיח ונוין דבנםוע הארון....״ -סוד שמגה הזאות ביום הכפורי׳ אחת למעלה ואחת למטה כגגד המעלה הראשוני והעליוגה שבה גכללות החכמה והביגה ושבע למטה כגגד המעלות הדבקות בשלש העליוגות ••••׳ ״ ס ו ד ל ו ל ב ו א ת ר ו ג הלולב כגגד צדיק כתמר יפרח ויהודה בן יעקב ותמר כלתו יוכיחו ועל כן גאמר לולב כלומ׳ מתאחד הוא במעלה הגקרא לב השמים והאתרוג כנגד חמדת ימים אותו קראת ומתרגמיגן לא תתאוה לא תידוג והיא מתאחדת ]! Iבמעלה שצורת האלף מוכחת עליה ועל כן ת״ם הוא ד י
36
כ ת ב יד 9 8
אל״ף ....והמבין יבין .והלולב מימין והאתרוג משמאל כך שתי המעלית האלי מסודרות ]ומסיים על הגעגועין[ ....ומוליך ומביא ומעלה ומוריד כנגד ד הכמה שנתונה בח״י מספרו ומוריד מארבע כגסות כל הארץ/ - 1 1ד ק שורות אחדות ,מלשון הזהר ,ואח״כ בא ה צ ד י ק מאמר מהזהר על סוד הקרבן. a
b
׳ ת י ק ו ן ייא לאכול על שולחן של ד׳ רגלים כדוגמת השולחן העליון׳ דף .11 ובדף 12כתוב למעלה ס פ ד ת י ק ו ג י ן מ צ פ ת ת ו ב ״ ב ומביא כאן עוד תיקון מי ששומר עשה ולא תעשה ....לא יראה פני גיהנם כ ל ל ״ -ה ג ש מ ה משכנה בלב דוגמת המלכה שהיא בהיכל וכשחוטא האדם מגלה אותה ממקומה....׳ לפני זה נמצאו שני מאמרים קצרים ״טעם למה אסרו חכמים לעשות מלאכה בע״ש ממנחה ומעלה״ ויהנפש נמשלה לפתילה והרוח לשמן והנשמה לאור ולפיכך מי שאין לו נשמה עליו נאמ׳ ורשעי׳ בחשך ידמו וכ״ש מי שאין לו ר ו ח /אחרי דף 12באים סודות קצרים שונים ואינו ברור אם השם ספר תיקונין חל גם עליהם - 1 1כ ל הסודות האלה •12 ורה רק על מקודם של שני המאמרים בדף מיוסדים כבד על ספד הזוהר. a
a
b
ח
ק
ל
י
ם
b
b
: 13 /
a
״ ו ה ח כ מ ה מאין תמצא ....מאיין עלינו
בגימ׳ ק״א ללמדך שצריך לחזור על למודו מאה ואחד /שם - :ס ו ד
ל ש ב ח ו ז י ה ק פ ו ת מ ד ב ר י ה מ ג י ד אעים שלא אכתוב כל דבריו ]לד׳ יוסף קרא ז( זהו :ז׳ שמותי היקרים הנה סדרם יהושע ע״ה בהקיפו את העיר ז׳ ימים׳ a
זאח״כ בדף 14יסוד שבע הקפות שעושים על המת שכחם גדול לכרות המצפי׳
טומאה
b
ל נ פ ש המת....׳ 1 4ס ו ד על דברי רז״ל
שבע (
] b
״כל הקבור בארץ כאלו קבור תחת גבי המזבח״• נפסק בדף 15בסוד על מצות נדיבות וותרנות בעסקי ממון במלים •עוד הכיליות וההקפדה הם נאחזי׳ בםמאל ולילית וכוחות חיצוניות כי הס כיליים אפי׳ על עצמן ועל בניהם /השאר חסר.
9 - . H e b r . 8° 490נייד, רבנית מצפון־אפריקה ,מהמאה הטיז. !9,5
13,5:
צימ 165 .דף 25 ,שורות בעמוד• כתיבה
נקנה מל .שוואגד׳ וינה ,תרפיט» כיי טולידאנו.
1לפנידף
,
פרשיות מס׳ הזוהר׳ בשנויים רבים מהנדפס• גם בסדר וגם בגירםאות. .והשרא 3 , לסוף5- שייך עד 41מכיל השמטות לספר שמות שכתב הסופד קודם לזה. b
b
כ ת ב יד 9
37
״ענין אחר מפרשת וישמע י ת ר ו ו י ד ב ר אלקים את כל הדברים האלה מ ע ש ה מ ר כ ב ה ש ר א ה י ח ז ק א ל ה נ ב י א ״ ,פותח במאמר הנדפס בפ׳ ואילך ״דיא וידבר אלהים ״ • • • • 3 בא כל הפירוש למרכבת יחזקאל הנדפס בזוהר חדש לפ׳ יתרו )דפוס וארשה תרמיה מדף 37ו א י ל ך ( . b
ף
b
״פ׳ ו א ל ה ה מ ש פ ט י ם ו ע ו ד מצאתי מפרש׳ ואלה המשפטי׳ אצל ענין ההוא סבא ואינו מענין הפרש׳ אלא ענין אחר• כאן חסד מעט• נפקו בההוא פתחא....״ והריהו המאמר הגדול ידב מתיבתא׳ הנדפס בפ׳ שלח לך 161 למטה ואילך׳ ובכתבי יד אחרים גמצא אפילו בפ׳ בלק.
.
b
,
a
•
דף 32י פ ׳ ו א ת ה ת צו ה ר ׳ שמעון פתח ואמ׳ מי ימלל גבורות ייי.... . באתוון רשימן דםלקן דםליקו דמתחקק׳ על גבי סתימו דםירטא דקיומא ....׳ והוא המאמר הנדפס ב ר א ש ה ז ה ר ח ד ש בשם ׳סתרי אותיות מן הזהר״ ובדפוס קרימונה נמצא בפר׳ בראשית עמודה מ״ה ואילך• אחדי דף 36חסרים דפים, וההמשך כאן ,דף 38-37נמצא גם אצלנו בפ׳ תצוה דף .183בסוף דף 37רומז הסופד לכתב יד מפ׳ תצוה ״שכתבתי כבד״ .והקטעים האלה מכילים׳ איפוא ,דק השמטות 41-39 .שייכים שוב לזהר חדש בראשית ״סתרי אותיות״. ס פ ר ו י ק ר א א ל מ ש ה מ ה ז ו ה ר להרב הקדוש ר׳ שמעון בן יוחאי 42 זכר צדיק לבד׳• a
&
b
י1
ד ף 6 8 - 4 2פ ר ש ת ו י ק ר א ,מתחילה מהנדפס ב 3ומכילה כל הנדפס בהשמטות קטנות.
ף
b
• דף *76-75כתוספת ״עוד מפרשת צו" באה תחלת הפרשה בדפוסים עד דף 27 אין בכיי כל קטע מרעיא מהימנא(. . a
ל פ נ י
) כ מ ו ב ן
ן ן פ ר ק
ב נ ד פ ס
b
- 7 6
a
•
דף*-85יי 98פ ר ׳ ת ז ר י ע כמו בנדפס. ב
ו ר ע כמו &
נ
ד
פ
ס
a
.
&
דף 135 -103פ ר ׳ א ח ר י מ ו ת • • - 1 3 5 143 שורה 6של הדםוםים והדסים האחדים חסדים בכ״י עכשו. דף 165 -164שייכים לפ׳ שמות דף *3ודף •6 ד י ה a
a
a
a
b
.
38
כ ת ב י ד 10
10 -.Hebr. 8° 492נייר 15:19 ,צ״מ 51 .דף21 ,שורות בעמוד• כתיבה רבנית מערבית יפה! כתוב בשנת רפיה• הנייר מכורכם ,ואכול עש בשולים. נקנה מל• שוואגד׳ ווינה ,תדפיט! כ״י טולידאנו• ס׳ ת ק ו נ י זהר׳ מכיל רק את הסוף מכ׳י שלם וחשוב• מתחיל כאן בעמי שמ״ט לפי סימני עמודים ישנים .מתחיל במחציתו השניה של תיקון ס״ט )דפום מנטובה דף קיח עיא( והנוסח כאן ,ביחוד ב ס ד ו ד ו ׳ שונה מאד מהנדפס ואין ספק שהוא הנכון והוא מ ת א י ם גם ל נ ו ס ח ה ת י ק ו נ י ם ש ק ב ע ד׳ מ נ ח ם ד י ל ו נ ז א נ ו מתוך כתבי יד )דפוס מנטובה שהיה בידי רימ די לונזאנו עם כל תיקוניו בכתיבת ידו הוא נמצא בםפדיתנו וערכו המדעי גדול עד אין עדוך( ,מכיל גם קטעים שלא נמצאו בדפוס׳ רק באכסמפלד של הרמד״ל נתוםפו .וכבר ידוע שם׳ התיקונים הנדפס עלה כלו בערבוביא ,ורוב כתבי היד יש להם םדד אחד ויותר טוב. b
b
דף 3 5 - 8ת י ק ו נ א ש ב ע י ם ואינו פותח כמו הדפום אלא בדיוק כמו כתבי היד שהיו לעיני רמדיל :״בראשית ברא שית ודא מטטרון אות בצבא דיליה ••••" וגם פרטי הגירסאות עדיפות כאן על הנדםם• וגם כאן לא נמצא הנוסח השני הנדפס בדפוס מנטובה מדף קליד ב׳ ואילך באותיות קטנות ,שכבד העיד עליו רמדיל שלא מצא אותו בשום ספד כת״י .דף 34מאמר ארוך השייך לדף קליד .ע׳ב שורה ,8נותן טעם בדרך קבלה למה עיני התינוק סתומות בשעה שיוצא מרחם אמו ,והכל מתאים בפרטי פרטים עם נוסח הדמד״ל בהגהותיו. b
b
בסוף דף 35״םליקו לחו שבעים פנים במלת בראשית דםריש ר׳ שמעון בן יאחי)!( זציל ונשלמו יום חמישי ראש חדש תמוז שנת דסיה שבריה לפרט היצירה על יד הצעיד י ה ו ד ה ב ״ ד מ ש ה א ט י ג י א ר םיט .כתבתי וידי נטפו מוד .ועיני דאו זוהר ואוד .כשם שזכיתגי להתחיל ולגמור .תזכני להבין ולשמור״• העדה בגליון על רמזי שמות ק ד ו ש י ם ח ת ו מ ה • מ ר ד כ י א י א י צ ח ק א ל ע ג ק ד ]כך![. דף
a
b
] - 3 6ה ש מ ט ו ת ז! ליקוטים מתיקונים אחרים ,מתיקון ה׳ ,ייד 51 ליה ,ס״ט וע׳ וכמעט הכל שונה מהדפוס .בתיקון ע׳ נמצאת כאן פתיחת התיקון בנוסח הנדפס .תקון ליה כאן הוא הוא תקון ל׳ בנדפס ,אבל גם רמדיל העיר עליו שהוא באמת תקון ל״ה׳ וגם בכ״י נפסק התקון אחדי הנתיב השמיני .כהיי נפסק אחרי המאמר על השמות אדידידוין ואתנייק )דפוס מנט׳ דף קייט ב׳ למעלה( ושאר הדפים אבדו.
כ ת ב י ד 12 11
39
11 -.Hebr. 8° 367נייד 13:20 ,צ״מ 28 .דף 28 ,שודות בעמוד .שני הדפים הראשונים ניזוקו למעלה• קודםיבה איטלקית מהמאה הטיז. נקנה מר׳ יצחק באדהב ,תדם״ז• ]מדרש ר ו ת הנעלם( כפי שנדפס ,אבל המקומות המזכירים את הנוצרים והישמעאלים נמצאו כאן בנוסח יפה ונכון ,ובדפוסים נשתבשו )מפחד הצנזורה(• דף * 9נכון ״ועל דא אית שדין יהודאין וישמעאלים ונוצרים״) .בדפוס ויניציאה של הזהר חדש דף ליא עיג נשתבש מכל וכל ,ורק בדפוס טהינגן רמז המדפים ל-ישמעאלים ו צ ב א י ם ׳ ( .
12 —Hebr. 8° 478נייר כחול,
17,5:22
צימ .בשני כרכים :כרך א׳ 198דף
כרך ב׳ 321דף ,בערך 20שורה בעמוד בשתי עמודות .סימני הדפים הישנים: א׳-פ׳ ,חסר הרבה ,דייו ,חסר הרבה ,רע״ה-שפ״ח ,חסר הרבה ,תק״ז-תתכ״ח. קורםיבה אשכנזית חדשה ,שנת תק״צ-תיר .אוסוגרף. שיי עגנון תקפ״ח• 1םי זהר חדש עם פירוש( פרישת אהרן ] ל ד ׳ י צ ח ק א ה ר ן ב ן ר׳ מ א י ר מ צ א צ א י ר ׳ ש א ו ל ו ו א ל )עיין כאן •(8° 97הוא פירוש ארוך מאד שבו כמה דברים מלאים ענין בהשואת דברי הזוהר לתלמודים ומדרשים ,דרך שלא נהגו בה דוב מפרשי הזוהר .כל פרשה מתחלקת לפרקים• כרך א׳ עד פרשת ויצא פרק ב׳ ז כרך ב׳ מפי יתרו פ״ב עד חוקת פ״ב .ונראה שהוא החלק האחרון מפירושו לכל ספד הזהר שמזכירו כדבר שכבר נשלם ,בשנת ת״ר בהקדמת פירושו לשיר השירים.
40
כ ת ב י ד 14 13
13 • 4° 121
H e b r
• -נייד 22,5: 28 ,צ״מ 74 .דף 48-45 ,שורות בעמוד•
קודסיבה אשכנזית יפה ,אוטוגדף של המחבר .הדף הראשון ניזוק מעט. מר א .טויבר ,תרפ״ח• ם' זהרי ראב״יה לדי א ל י ק י ם ב ן י ה ו ד ה ה מ י ל ז א ה ג י מבראדי בעל ספד דאבי״ה הידוע .והוא מבוא רחב לפירושו על כל הזהר ולתרגומו ללשון עברית )שאבדו או על כל פנים נגנזו עד עתה כמו כיי זה!( על פי דרכי הבקרת המיוחדים לו ,וחשב להדפיס אותו יחד עם פירושו .נתחבר בשנות הארבעים למאה הי״ט והיא י י ג
ספד שלא פג טעמו גס היום והעמיק בביאור פשטי הזהר ושאר חקירות על ב נ י הספרותי וחלקיו וכר ,וחבל מאד שלא נדפס בשעתו כי ברכה בו. הדף הראשון חסד כנראה• בהקדמה הארוכה
מ ו ג ה
א
ת
ם ם ר
י ו על מחקיי
הקבלה וביחוד קבלת הראשונים ,וכולם א ב ת חוץ מחלק אחד מספדו אוצר דאבי״ה על ספד דזיאל שראיתי ב Jews' collegeבלונדון בכתיבת ידו וגם הוא ספר חשוב• מבקר בהתעמקות רבה את דברי הגאון יעביץ ובעל ס׳ בר יוחאי על הזהר .החלקים הראשונים )הספר נחלק לשערים( מוקדשים לחקר הספרותי של הזהר וחלקיו ונוסחאותיו ,והאחרונים לביאור יסודות תודת הקבלה כסי מה שנמצא על פי פשטם של הדברים בחלק העיקרי של הזהר .ואין ספק שהוא הספר היותר חשוב שנתחבר על אודות הזהר מחכמי ישראל במאה האחרונה ואלו היה נדסס בשעה נכונה ,היה מכוון את הוכוחים המדעיים בכיוון סודה יותר. כה׳י אינו מכיל כל הספר ,באמצע השאיר המחבר דפים אחדים ריקים ,וכנראה חשב להשלים פרקים אחדים שלא נגמדו כאן .אולי כהיי הזה היה מיועד להדפם ולכן חכה להשלים נוסח אחרון ולא אסתייע מלתא .ובסוף נפסק מה שנשמר באמצע שעד הצורה פרק טיז ,ואיני יודע כמה חסד .חסרונו היותר חשוב של הספר הוא שלא נשתמש בכתב יד אלא בנה הכל על דפוס קדימונה ומנטובה שהוליכוהו שולל בכמה דברים .ובמקום אחד אבאר דעותיו על מהות הזהר ותולדותיו.
14 -.Hebr 8° 328נייר עבה 15:21 .צימ 204 .דף .שלשה מיני כתב (1 :כתיבה רבנית ספרדית באותיות גדולות (2 ,קורםיבה ספרדית ישנה (3 ,כתיבה רבנית קטנה וצפופה .מקצת הדפים נתקלקלו. נקנה בידושלם ,תדס״ו,
כתב
י ד 15 14
b
רי אורה
41
(
1
כמו בנדפס .בסופו באו דברי הסופר האלה -נשלם זה הספר של שערי אורה בחכמת הקבלה שחיבר החכם המפולפל המקובל ר׳ יוסף ניע בן גיקטילה 1כך!1 ממדינת שקובה!![ אשר במםלת 1ציל במלכות? Iקשטילה ,יום חמישי בשבת י״א יום לחדש שבט שנת העביר עיני מראות שוא ...וכתבתי אותו לעצמי אני הצעיר שמואל
השפל א ב ר ה ם ב י ר י ע ק ב ב י ר
ד י ד י ע בן
א ס ו ל י ן ]או :אםוליו[
בגרםלוין 1ו[ ] ...ואחיכ ממשיך[ נולד יעקב ביד אברהם ביר יעקב בן שמואל בן אסולין ]או :אםוליו[ שנת יערוף כמט״ר לקחי בפרט אלף חששי ]רםיט[ ונולד מוםי׳ אחיו בששי בשבת שבעה ימים לירח אב ייל שנת העביר ...ונולד יוסף ביר סעדיה ביר יעקב אחי בחדש אלול שנת העביר ] ...ובאותיות אחרות נוסף [:ומת מוםי׳ בשנת הרפיב שנת רעב ומגפה. הידיעה הבאה כאן על ר׳ יוסף גיקאטיליא כי היה ממדינת שקובה שהיא שגוביא ,אינה ראיה שנולד שם )כי מתוך שאר העדויות נראה שנולד במדיגת םאלי ,כעדותו בסי גנת אגוז וכדברי ר׳ אברהם אבולעפיה שמצאו שם בימי בחרותו( אבל גדאה שבאמת חי שם שכן מעיד עליו גס ד׳ שם טוב אבן פולייא בסוף כהיי היחידי של פירוש ר' יוסף גיק׳ לשיר השירים בפאריס .790 ב ק ב ל ה
b
- 1 8 1ה א ח ד פותח :אדון כל איין םויף לאחדותיך ושם
המחבר חתום בדית א נ י י ע ק ב ב ן מ ל כ א ,והשני פותח :אקום להודות לך בשחר, ר״ת א נ י י ע ק ב ב ר מלכא .שניהם לא נזכרו ב-אוצר השירה והפיוט״. b
••• 20
״
a
- 1 8 3א ת ח י ל ל כ ת ו ב ס פ ר ש ע ר י א ו ר ה שאלת ממני ידיד נפשי
להאיר עיגיך במאור ההשגות הפנימיות לדעת איזה דדך יחלק אור בענין עשר ספירות״ אבל אין זה ספר שערי אורה אלא ם׳ שערי צדק ל ד ׳ י ו ס ף ג י ק א ט י ל י א כמו שגדםם )וגם בכתבי יד אחרים נמצא 'ם׳ זה בשם ם׳ שערי אורה ,למשל בפאריס .(815נפסק בפרק על ספירת התפארת באמצע הדף.
15 —.Hebr. 8° 544נייר 15,5:23 ,צימ 95 .דף 30*29 ,שורות בעמוד .חלק גדול נתקלקל וניזוק מאד .הספר היה בלתי מכורך וכל הדפים נתערבבו בלי סדרים וסדרתי אותם מחדש .כתיבה תימנית ישנה משגת שליג. נקנה בירושלם תריץ. קובץ תימני מדברי קבלה שונים.
42
כ ת ב י ד 15 a
a
] - 1ה ח ל ק האחרון ממאמר עץ החיים לד׳ י ש ע י ה ב ן י ו ם ף מ ת ב ר י ז 6 שעדיין לא נדפס ובלי ספק זהו חלק מספרו הגדול ם׳ חיי הנפש שממנו גדםםי המאמרים הבאים כאן אחיכ ,ועיין בסי' [3פותח :י ] -כנגד[ אלה ד׳ יסודות שלגי ד׳ יסודות אחדים״ .כל פרק פותח ״ואתה דע לך אחי״ .מדבר על סוד מעשה בראשית בדרכי הקבלה הפילוסופית כמו במאמרים הנדפסים .כל הדפיס האלה מקולקלים מאד .בדף 2מביא את ״החכם ד׳ יהודה הכהן בד ד׳ שלמה הידוע בן מתקה בעל ספר מדרש החכמה בספרו הנזכר בפירוש ספד משלי ...וכבוד מורי ואורי וכתרי ו מ א ד י א ז ל ה י ה פ י ר ש ל ז ה ה ע נ י ן מ ד ר ך ח כ מ ת ה ק ב ל ה דאיתי כי ראוי הוא לכתבו פה להיות לי למשיב נפש ]ומעתיק פירושו על הגלגלים בדרך סיד י א מ ר המחבר עד הנה פירש אבא מאדי ז״ל ונעתק אל צרור החיים ומסיים בדף [3 ל ה ש ל י מ ו ״ 5 . 1מביא פירוש להשלימו ואני בנו הצעיד נתת[י לבי התודה לדי אברהם בן עזרא זיל .5״אמר המחבר הנה הואלתי לדבר ואומר כי כאשד התעודדו לי מזמותי ...והנה פתחיו ושעריו !של השם המפורש[ כנגדי נעולות ואין איש מודיעני הנסתרות ותהי זאת האש בלבי בוערת ואין מכבה הגחלת. ויהי היום ואני מקוה אל אל נורא ואיום ו א ח ל ו ם ו א ר א ה והנה נראה אור בהיר ...והוא אב החכמים ו ר א ש ה נ ב י א י ם א ד ו נ י מ ש ה ע ״ ה ...ויאמר אלי בן אדם הנני רואה כי אתה אל סוד האלוהי משתאה ולדעת פי׳ השם ...עתה אפרוש לך ברמיזה ואם נתן לך האלהים ]לב מבין[ תוכל להבין ויפרש לעבדו ברמיזה ומרוב השמחה נתעוררתי ובספרים ]אותו[ כתבתי למען יהיה למזכרת ולא אשכח׳• בשורה האחרונה בעמוד זה מתחילה ׳ ח ת י מ ת ה ס פ ר אמר המחבר אחד אשר גליתי זה הסוד הנפלא אשר לא יבין כי אם מזוככי המוח ומחדודי השכל ועם כל זה שקצרתי בו ...׳ ובסוף ״ נ ש ל ם ס פ ר ע ץ ה ח י י ם ׳ .עיין ברשימת ז .שווארץ מכיי ווינה סי׳ 125ובכיי ההוא גשתבש שם המקום תבריז ל״אלגוד ,ובהמזכיר שנה נדז עמי 12נזכרו עוד כתבי יד וגם בהם אין שם המקום בתקונו. דף 1 5 - 6׳אתחיל לכתוב אני הנזכר למעלה עץ הדעת בעזרת צוד הנותן לאדם דעתי והוא מאמר ס ו ד עץ ה ד ע ת ל ד ׳ י ש ע י ה ב ן י ו ס ף ה נ י ל ונדפס בירושלים תדניא עיי ר׳ שלמה מוםא )מוסאיוב( מכתב יד ברשותו שלא היה בו המאמר הקודם כאן .ועיין גם בכיי ווין הנזכר )אבל הח׳ ז .שוואדץ לא הזכיר עליו שכבד נדפס( .והוא דן כאן על ראיות לחדוש העולם ,רובו בדרך הפילוםוסים ובחלקו השני גם כמה דברי קבלה על אצילות עשר הספירות .ויש בו גם פרק על השארות הנפש ואח״כ פירוש מעשה מרכבה ,לפי דרכו. להגיל ספד גן עדן , חסר דף .המחבר מביא את הדדיק ,החכם הגדול אבו ישע הנקרא אבו נצד אלפדאוי [!1בספר התחלות ]בכיי התהלות[ הנמצאות ,וגם ת פ ל ת ם ק ד א ט ה א ל ו ה י )שנדפסה בהמאסף ד׳ עמי .(166לפני חתימת הספד שנדפסה b
a
a
b
a
b
b
43
כ ת ב י ד 15
בדפוס ירושלים דף ל״ז ע״ב והלאה ,נמצאו כאן עוד הדברים הבאים: ״צוואת המחבר הזה הספרים חברתי א נ י ע ב ד ה ת ו ד ה י ש ע י ה ו ה מ כ ו נ ה ב ש ם רב ב ן ה ר ב ד ב י נ ו י ו ס ף זלה״ה ו א נ י בן ע ש ר י ם ו ח מ ש ש נ ה על שם כ ב ו ד ה ש ד ה י ק ר ו ה ג ב י ר ה נ ה ד ר מ ר י נ ו ו ר ב י נ ו א ל י ה ו ה ל ו י בן הרב ה ק ד ו ש ר ב י נ ו ח נ נ א ל ה ל ו י ה ד י י ן ב מ ד י נ ת ת ב ר י ז בחדש םיון בשנת אלף ושש מאות ושלשים וחמש שנים לשטרות - 1ש נ ת ה״א פ־יד ליצירה( .ואני מפייס ומשביע למי שנדבה דוחו אותו לכתבו שיכתבנו בזה הסדר אות באות תיבה בתיבה ולא ישנה בסדר כתיבתם ולא יפרידם זה מזה אלא יכתוב כולם בכרך אחד וי ...גם ]חסרות ב׳ אותיות[ בעור אחד וגס אס ימצא חבורים אחרים חוץ מאלו שלי יסרגל הכל ביחד ולא יגלה ממנו דבר אחד למי שאינו ראוי ולמי שלא למד ולא עסק בדברי רבו׳ זיל עיה אפיי היה בנו כיש תלמידו ולא ידרוש ממנו בקהל ועדה כי אם ליחידים השרידים ויתקן שגיאותי בלשון מוסר ...ואלו החרוזים חברם בשבח השד גשיא האל ד׳ אליהו אל מול תהלתך אמנם מעט אזכר מהללך לא יהיה איש נושא נעליך על כן לבב בנך רב ב״ר יוסף א
מ
ר
ק
ט
י
שירי מאד קלה כאשר ירימון מן עיסה מעט חלה יגאה ויתנשא על כל צבא מעלה ביאר לך את כל שוכני מעלה. י
b
8
2
-
a
,
6
הכל כמו בכיי מינכן 210ועיין ברשימת שטיינשניידר שם. b
a
4 6 1פ י ר ו ש פ ר ש ת בראשית מ פ ר ק בי ,ז׳ ו א י ל ך ע ל ד ר ך
51 -
ה נ ס ת ר ל ד ׳ ד ו ד ק מ ח י [ • פותח :בשם הנראה והנעלם .מפירוש רבי דוד קמחי הרב הגדול בישראל זצ״ל סוד ה׳ ליריאיו וגוי .עתה אשוב לפרש הנסתר אשר מפסוק וייצר ה׳ אלהים את האדם עד ספד תול׳ אדם ותחלה אומר" וכר• גמצא יחד עם הסי׳ הבא גם בכ״י אוכםפורד 2219 ,1278ועוד בכ״י שונים• ז
ל
י
a
1
5
!
הוא פירוש ״על דרך הגםתר׳ כלומר פירוש אליגורי• אחרי דף 52חסרים דף 53
ד פ י ם
b
.
a
] ס ו ף מאמר על סוד ספר תורה שאיגו מגוקד[ מתחיל :״ ....בכאן ועוד
שבכל מצות לא תעשה לא מ צ א נ ו ברכה אלא על זאתי ומסיים ״ולפיכך אינו נקוד ובזה האופן שם המיוחד אינו נקוד ככתבו מפני שהוא נשמה לכל האותיות שבספר וזה דבר שאפי׳ בקריאה אינו תופס צורה כי היא נשמה לנשמה ולפי׳ נכתב ביו״ד היא וא״ו היא ונקרא באליף דלית נוין יו״ד להורות כי הוא אדון הכל ית' .תם״.
44
כ ת ב י ד 16 15 a
- 5 3ו ה ו א מ ס ו ף ה מ ד ר ש ה נ ע ל ם ל ר ו ת אבל בנוסה שונה מאד מהנדפס[ פותח ״וכסילים מרים קלון מאי הוא ת״ח כד בר נש אזיל באורח מישר קמי קביה ••••׳ ומסיים )ארבע שורות לסני סוף הנדפס -ולא אתיהיב לי דשותא למנדע בהון ועלייהו איתאמד קרנים מידו לו ושם חביון עוזו״ ]ועוד פסוקים אחדים לסיום[ .ואין כל הפסק בין מאמר זה ובין המאמר הבא. ע ידידי ] כי ענין הייחוד הוא קשר מצות עשה ומצות לא תעשה שצונו השם ית׳ ליחד שמו הגדול בכל יום פעמים וזהו צורת אד״ם העליון .אודיעך העיקר כבד הודענוך כי תפארת וממלכה שניהם חשוקים שני ]דוד[ים איש את אחיו ידובקו מדת תפארת נק׳ יום ....׳ מאריך על סוד ייחוד שתי הספירות והחלק האחרון דובו ממאמרי זהר• נפסק במלים ״במרכבה ואם יתברכו העליונים בסבת התחתונים ואזי הש..״'׳ אח״כ חסרים כמה דפים. a
b
a
דף 5 9־ 9 2ספר שערי אירה לד׳ י ו ס ף ג י ק א ט י ל י א מסוף השער הממשי ״ נ ש ל ם בארבעה בשבת דהוא ח ד י ו מ א עד הגמר• ואלה דברי הסופר בדף :92 ל י ר ח מ ר ח ש ו ן של ש נ ת א ת ת פ י ד ש נ י ן ל ש ט ד ו ת ] = שנת של״ג לפ״ק[ ב מ א ת א ג ב ל ה אלהים יחיש הקץ ....ונכתב על שם החבר הטוב הדומה לעץ רטוב ....מ ש ה ב ן יוסף״• b
95
b
b
] - 9 2מ א מ ר על ס ו ד ה ת פ ל ה בדרך קבלה ,חסר בראשו באמצעיתו ובסוף .מהמאה הט״ו?[ פותח :״אמד דבי אלעזד גדולה תפלה יותר ממעשים טובים׳. אחדי דף 92חסר אולי דף אחד .אחיכ על סוד כוונת התפלות וסוד התודה שהיא ׳לבושהשכינה״ •93על ההיכלות שהתפלה עולה אליהן וסוד ״התפלות הפסולות״ שדוחין אותן ,וכבד מביא את הזוהר .מסיים ׳ועל דדך זה דע כי כמה מעכבין ומקטרגין יש לתפלות ישראל כשהן הולכות אל ירושלים עיי כחות הטומאה של אומות העד ולפיכך יש לך להתבונן כמה אנו חייבין לטהר עצמינו״•••• והשאר חסר. b
16 —•Hebr. 8° 418נייר משני מינים 15 :20 ,צ״מ 38 .דף 22 ,שורות בעמוד, ובדפים הראשונים 31שורות .שתי כתיבות איטלקיות מהמאה הטיז .הדפים 7-1 נוספו כנראה )בכתיבה יותר מאוחרת( כדי להשלים הספר. נקנה בירושלם תרפיז. a
עיין למטה[.
1
-
מ
י
ו
ח
ם כאן[ ל ה ד מ ב ׳ ן ] .על שאלת המחבר
45
כ ת ב י ד 16
פותח בשלשה בתים: קחו ספד מחכמות גבוהים
וממעייני החכמה שאבו מים
גורו ממגו ומפחדו היו גרהים
כי אל כל צפון יש לו ידים
אין זה כי אם בית אלהים
וזה שער ה ש מ י ם .
מתחיל :״שאלת ממגי ידיד גםשי להדריכך בארח מישור בעגין עשר ספירות ואמת כי קשה עלי להכגיס ראשי בין מחבר החכם שאמר במקום גדולים אל תעמוד .אכן מפני כי נתיקרת בעיגי בטלתי דצוגי מפגי רצוגך אף כי קשה עלי לדבר באלו הדברים באתי גם אני ונמשכתי אחריך להפיק רצונך ...קודם כל דבר יש לנו להקדימך כי העולם הזה אינו קדמון אכן יש קדמון לפניו המציאו מאין ליש וזהו עקר אמונתי׳...׳ בסוף ההקדמה מפרש ענין שעוד קומה על עשר הספירות וענין קיצוץ בגטיעות .אחיכ מדבר על אין סוף שהוא למעלה מהספירות ,גם מכתר עליון ,ומביא פירושים שוגים על הוראת מושג אין סוף ,ואחיכ מפרש מושג הספירות )2״אותו החלק אשר גשיג בשבלינו מהשיית יקרא ספירה׳(׳ מסיים
b
״והנה מחכמי
הקבלה זיל לפי קבלתם העלו להם שמות לאותם עשר ספירות לכל אחד)!( ואחד שם ואל יעלה בלב האדם לומד אחרי שהם משונים בשמותם הם מחולקים ומופרדים זו מזו כמו שהודעתיך כבר בהקדמה כי זה נקרא קיצוץ בנטיעות ועל זה כוון אאע״ה בספר יצירה באומרו קשורים זה בזה כשלהבת בגחלת והוא דמיון כאשר נאמר בזה האש יש בו שלהבת וגחלת והכל א׳ ואין נפרדת השלהבת מגחלת כך נאמר מהשיית איין םויף כי יש בו חכמה בינה וכר והכל ממקום א׳ והכל בו בלי פירוד.׳ a
מבאר כנויי הספירות מהכתר עד המלכות ,ופותח ב״אויר קדמון״) s׳נקרא א״ק יען שהוא נאצל מאין סוף׳( וכל דדך הספר רחוקה מאד מם׳ שערי אורה הגם כי רוב הבנויים המבוארים שווים הם .מכיון שההנחה היסודית של ם׳ שערי אודה שהכתר הוא אין סוף איגה כאן ,אין גס כל אותם הדרשות הבאות בם׳ שעדי אורה בגלל הזהוי הזה )מחשבה לחכמה ,וכאן היא ,כרגיל ,סמל לכתד ,וכן עוד( .מונה גם ׳השמות הנעלמים היוצאים מן הכתר להוציא מן הכח אל הפעל״ ומפרש אותם ,וכן לגבי כל הספירות. מביא את ספר הזוהר כמה פעמים׳ בראשוגה בפרק על החכמה 6יוכן
a
פ י
,
רשביי בם׳ הזהר וזיל עשרה מאמרות תשע הווין ובציר חד אדשב״י בראשית חדא a
a
מגייהו׳ וכוי )המאמר איגו בזוהר וברימ ,ואולי גמצא בתיקונים 31וכן דף ( ? 1 9 ,
׳
33°וגם אלה אינם בזוהר העיקרי והס בסגנון התיקונים ,ובזה המחבר אחד מן הראשונים המביאים מאמרים משם .בגגוד לזוהר ולשאר ספדי הקבלה מפרש את b
b
השם ייה על הבינה ולא על החכמה .בפרק על ספירת החסד נמצא מדף 1 4־ 1 8 פירוש מפורט על השם המפורש בן עיב והיו יליי םייט וכר ,על פי גימטריאות וצירופים וניקודים עמוקים ובודאי העתיקו ממקום אחר .וענייני שמות קדושים
46
כ ת ב י ד 16 a
b
וחכמת הצירוף ברוחו של אבולעפיה נמצאים גס בשאר הספירות )דף 23 -21 על שם בןמיב ,28על שם בן כיב 29 ,״שמות״ הנערכים אל ההוד(24.דףb מביא * ו ב מ ס ו ר ת ד׳ א ל י ע ז ר ה ג ד ו ל מ צ א ת י כי שנואה חסר ר׳ ]בכתוב כי שנואה לאה[ ולא ידעתי מה היא זאת ? בדף 33על ענין הנבואה ״והעד כי האנשים בעת פטירת׳ ידאו נפלאות כמו מלאך המות וגם יראו קרוביהם יבואו לפניהם להקביל פניהם ויאמרו דברים אמתיים עתידים להיות ...וכן היתד .מדאה הנבואה כי היו נביאים מתנבאים ואבריהם מזדעזעים ולפעמים היו נופלים .והנה עד גדול מ ע נין ה ק ו ס מ י ם שיכו במקל תמיד עד ש י ת ב ט ל ו הדגשותם)!( ואז י ד ב ר ו ע ת י ד ו ת ורבים בהם או יצעקו בקולות דביס וזה להם לפנות שכלם מן החמד/ א ח ד י נוסח־סיום :׳יהי הי אלהינו עמנו וישפיע עלינו בסוף )דף (34 מחכמתו לעיני העמים ויצילנו משגיאות למען רחמיו וחסדיו הרבים ויהיה לכבודו כל מעשינו אמך נמצאו עוד הדברים הבאים )אבל עיין להלן בם׳ 2נ(- :הן זה מ ק ו ד ש כ ל מעין חיים נובע .כל אשר ידבנו לבו להגות בו לאל ישווע .יצילהו מן שגיאות ויתן לו שכל מבין ולב יודע .עשר המה יסוד עולם .אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם .מלכות נצחית ויסוד והודו על כל נעלם .נצח תפארתו עומדת גבורתו עומדת לעד לעולם .גדולתו ובינת חכמתו וכתר שם טוב על כלם. ברוך נותן ליעף כח ועצמה .לכתוב ביאור עשר ספירות בלימה .הביטו בני איש בעין החכמה .בעשר ספירות בלי מה /על פי הסוף הזה אין להתפלא שהספר הזה נמצא בכיי אוכםפורד בשם מ ק י ר ה ש כ ל )כיי ' 1943וכן שם עוד * 1589ו ,1822 אבל לא נ ז כ ר שם שמחבר הספד הוא ד׳ יוסף גיקאטיליא כפי שרשום אצל נייבויעד ,וגם בשאר כ״י הידועים לי מספר זה לא נזכר שמו .עפיי הידשפלד נזכר אמנם בכיי 319ברשימתו מאוסף מונטיפיורי אבל הדברים טעונים בידוד .בכ״י פאריס 770אין לספר כל שם ,במינכן 112נקרא ׳׳ענין ע ש ר ס פ י ר ו ת ״ ודק בכ״י דיינארד 424בםימינר בניו־יודק נמצא בשם ש ע ד ה ש מ י ם כפי שראיתי ברשימה ארעית מפרופ׳ אלכסנדר מאדכם )אמנם קשה להאמין שהספר הקטן תוסס שם באמת 69דף( ומחברו לא נזכר בשום כ״י מאלו .ועל פי כל האמור כאן ,וגס על פי הסגנון ,אי אפשר להניח שזהו ס׳ שעד השמים לד׳ יוסף גיקאטיליא שד׳ שם טוב בן שם טוב מביא כספת של ר׳ יוסף גיקאטיליא בס׳ האמונות דף :45 ״והרוצה לעמוד על הדבר היטיב יעיין בספר האורה ו ב ס פ ר ש ע ד ה ש מ י ם שחבר המקובל הגדול הד׳ יוסף בן ג׳יקיטיליא ומה שפירש במרכבת יחזקאל /ובאמת הדברים שד׳ שם טוב קרא בספר ההוא על דבר פרטי מרכבת יחזקאל ,איגם כתובים בסי שער השמים שלפנינו שאינו מדבר כלל על סוד מרכבת יחזקאל) .וכבד שיער שטיינשניידד שאין שעד שמים זה אלא שם אחד לסי שערי צדק ,כדבריו ברשימת הבודליאנה( .ם׳ שער השמים או מקוד השכל נתחבר בודאי רק דור או שני דודות אחרי בעל ס׳ שערי אודה .וכמובן אין כל יסוד שהוא ליחסו להרמב״ן כמו בכ״י b
a
b
a
,5
10
41
b
47
כ ת ב י ד 16 a
שלנו .גט נראה שיש ממנו נוסחאות שונות כי בכ״י מינכן מצאתי בדף 188מאמר ממדרש רות שאינו בכ״י הזה וכן מביא שם בדף 198את ה ד מ ב ״ ן וגם לשון זה אינו כאן .שם המחבר יצחק )בן?( אהרון ברשימת מינכן מיוסד על דברי wolf mעמי 550המביא את ״ביאור הספירות״ המתחיל כמו כ״י שער השמים בשם זה ,על פי כ״י ברשותו )אבל איננו בהמבורג עכשיו( ,אבל יתכן שנתחלף לו שם המעתיק בשם המחבר. a
a
a
] - 3 4פ י ר ו ש ל ע ש ר ס פ י ר ו ת [ נראה מאד שכל החרוזים הכתובים 37 למעלה מ״םיום״ הפירוש הקודם אינם סיום אלא פתיחה לפירוש השני הזה ,והריוח שהשאיר הסופר בין החרוזים האלה הקשורים כאן עם הקודם )שיש לו סיום משלו כפי שנזכר למעלה( ובין תחילת הפירוש הזה ,איננו מוצדק .הפירוש מתחיל: ״הספירה הראשונה כתר עליון מוכתרת מכל צדדיה ,מחשוף הלבן הטוב ,מכל פאות הטוב״ והוא פירוש קצר עד מאד בסגנון פיוטי ובסופו מאריך מעט בסוד ייחוד הספירות והשמות ומסיים ״וסודו כתר והוא העלה העליונה אשר אין לה סוף ואין לדרוש ולתור בה ועליה נאמ׳ במופלא ממך אל תחקור״. דף ־ 37-38פ י ר ו ש א ח ר ל ע ש ר ה ס פ י ר ו ת ,פותח :״ועתה אחל פי׳ ה ס פ י ר ו ת וה׳ ית׳ יעזרני .כתר חכמה בינה כתיב ה׳ בחכמה יסד ארץ פי׳ כ ת ר ע ל י ו ן ה ו א ה ש כ ל ה ו א על ת ה ע ל ו ת ית׳ שמו הוציא דבר מן הכח אל הפעל בלא זמן שהזמן נברא ולא היה לו מציאות טרם צאת היצור באחד ומה היא הפעולה שפעל כבוד והוא שג׳ בתפלת יוצר טוב יצר ,טוב יצר בגימ׳ רחמים והכבו׳ היא חכמה שיש לה ל״ב שערי׳ גדולים כמגין כבוד והוא שאמ׳ בם׳ יצירה בל׳׳ב נתיבות והחכמה משפעת הביגה ובכח החכמה היו כל ההויות ולא יצאו לפועל עד מדת התשובה והתשובה לפי הבינה ומתשובה יסוד הנשמות ושם ישובו ...ועל ]כן[ מסיים: נק׳ תשובה והתשובה על יד התבוננות סדר ההויות ולהוציאם לפעל ״]משיח[ י ג ל ה סו׳ כ י ב או ת י ו י שהם יסוד לכל הכבוד ולכל הישר עיכ היו גס אלה הגי םפידו׳ סג״ול ואז תשוב מלכו׳ השי למקומה ותשוב העטר׳ ליושגה כמו שגי והיה ה׳ למלך על כל הארץ״. ] - 3 8ב ל י כל הפסק ביגו ובין הקודם[ ״אמשול לך משל הספידו׳ שהם 38 אדוקות בלי פירוד כי הס כאשכול ...״ ]עם סוד המנורה ,כמו בכל כתבי היד1 ומסיים ״עוד הדבר ]ענין הספירות[ נרמז כטפה שממנה יוצאה עצם ובשר וגידי' וכל שאר כלי הבריאה כי ממנו נשפע הכל ו כ ן כ ת ר ש ה ו א א י ן סוף״ .עיין כאן 8" 330דף 68ורשימת מינכן לכ״י 112דף ) 161ושם נזכרה עוד ספרות אחרת(. 38הערה קצרה ״הנה יש לנו עשר מדרגות זו אחד זו כאלו הס ח ד ר י ם ״ ]ענייני... חשבונות וגימטריאות בספירות[. a
a
a
b
b
בסוף נרשמו שני הצנזוריםDominico irosoiimitano : Visto per me Gio[vanni| Domi[ni]co Carretto 1618
48
כ ת ב י ד 17
17 —.Hebr. 4° 80נייר 18 :28 ,צ״מ 82 .דף ,בערך 35שורות בעמוד ,הרבה ציורים .נכתב בפאם בשנת שי״ט. כ״י םולידאנו ,ברשימתו משנת תרפ״ז ,נקנה בסיון תרפיז במכירה פומבית בלונדון. a
פ ו ת ח - 1׳ ה ר ב ה חתרנו ומצאנו התחלה לאל ית׳ במצוא למלות זרות שבספר הזוהר ביאור וייי עזרנו ,גם בתיקון השבושים והטעיות אשר נפלו בו ע״י המעתיקים בבלי דעת והורקו מכלי אל כלי״ .למטה מזה כתוב ,אולי בכתיבה אהדת :״שפי׳ הרב המחבר בעל ספד הגבול והוא בעל סירוש סוד הנקודות וספר מראות הצובאות״ -המחבר איפוא על פי דעת הכותב ,ד ׳ ד ו ד ב ן י ה ו ד ה ה ח ס י ד נכד הרמבץ )עיין עליו קרית ספד שנה ד׳ עמ׳ 327-302ועל הקטע שלפנינו שם עמ׳ .(324ביאוד המלים הזה הוא כמעט שוד ,עם זה הנדפס מתוך כתב יד ישן שלא נזכר עליו שם מחברו ,בסי ישע יה ,ויניציאה ש״צ ,ונמצא גס בכתבי יד אחדים בעילום שם המחבר .וגם כאן נוסף בסוף הביאור ,כמו בדפוס: b
4
ב
-
פ
ד
ס קדימונה שיצא
ו
שנה אחת לפני כתיבת כה״י הזה .ונראה שהעתקה מהעתקגו גתגלגלה לאביו של מו״ל ם׳ ישע יה. ו
ח
א
ו
ר
״
b
6
-
a
.
והוא לוח של צירופים. b
דף 7אלו הן ל״ב נתיבות ה ח כ מ ה א ׳ שכל מופלא וגוי] .הרשימה הנדפסתהידועה.(. - 8ש ע ד השלישי מדבר בענין צבא מדום ••• והוא ה מ נ ו ח ה בדפוס אמשטרדם דף כ״ו עד ל׳ ,אמנם בשנויים רבים בפרטי הנוסח. ס ג ו ל ו ת א ל פ א ב י ת א של א ש ר י ת מ י מ י ד ד ך א ו ת א׳ אמוד אותה ה׳ פעמים ועסוק במצוד .ותצליח ,אות ב׳ אמוד אותה ז׳ פעמים שלא תשכח מה יש לך לעשות וגר. a
זה ה ל ש ו ן מ ה ד א ב י ד ש ח ב ר על ס פ ד י צ י ר ה מ כ י ל התחלת פירוש למשנה הראשונה אבל אינה מלשון הפירוש הנדפס על שם הדאביד .פותח :יעשר ספירות בלימה מלשון ספיד גזרתם -וצאיל כי כל זה הספד מסודר על ג׳ דרכים בעולם ובשנה ובנפש וגרי .הפירוש כתוב בחלקו בתוך עגולים .לפי סימני הדפים הישנים חסדים אחדי כן שני דפים.
4
1
b
זה פ י ׳ ד ס ע ד י ה ג א ו ן ש ח ב ר ע ל סיי ,והוא מהפירוש הנדפס המיוחם ' ל ד סעדיה גאון• ,
b
דף «15-73ס פ י ה ג ב ו ל ש ה ב ד ה ר ב ב ע ל מ ר א ו ת ה צ ו ב א ו ת והוא מקובל
49
כ ת ב י ד 18 17
אלהי ולא נודע שמו .והמחבר הוא ד׳ ד ו ד ב ן י ה ו ד ה ה ח ס י ד וכבר דובר על הספד ועל כיי זה בקרית ספד שנה ד׳ עמי .310 - 307הספד הוא הפירוש הראשון שנתחבר על האדרא רבה ,חסר כאן בראשו ,אבל חסרונו נמצא בכתבי יד אחרים כמו אוכםפורד 1911המכיל דק את ההקדמה ובשני כתיי בבית מדרש הרבנים בניו יורק .הוא קורא את הזוהר בשם מ כ י ל ת א ד ר ש ב ״ י .בסוף הספר :״והנה חברתי וסדרתי לך זה הספר וקראתי אותו ספר הג״בול והתחלתיו מעתיהא דעתיקין )כ״ע( עד עולם הטבע כדי שיסתלק לך כל ספק וכל הרהור לבלתי שלא תצטרך למחשביות עמוקיות כי זה הגבול״ ואחיכ קולופון הסופר :״••• ונשלם במדינת פאם באל מלאח ט״ו יום לכסלו משנת ואשיב״ה שופטיך ליצירה ]שהוא שנת שייט[ על ידי הצעיר ״• םלימאן בכה״ר אברהם ז״ל ך מגיידה ••• והיום שמונה ועשרים שגה כשהייתי עם רבותי זכרם לחיי העולם הבא שמעתי שומעו וגס המעשה שאירע בו בבואו מארץ מרחקים והיה טמון עד שיצא המ״טמון ע״י אנשים חסידים ומעולים שבאו מארץ מרחקים״ .רמיזות אלו על האופן המיוחד שבו נתגלה ספד הגבול במערב כעין מטמון שחסידים הוציאוהו מגניזתו ,מזכירות ספורים דומים לזה על התגלות הזוהר כפי שמביא הרמ״ק בהקדמת פירושו לזוהר בכתבי יד. a
] מ
ר
כ
ב
ה
4 b
7
7
7 -
ג
-
.
ם הוא מר׳ דוד הנ״ל .על שני
המאמרים האלה ועל כתבי היד האחרים שבהם נשמרו עוד ,עיין בקרית ספר ד׳ עמ׳ .311-310
18 - .Hebr. 8° 409נייר 13 :20 .צ״מ 252 .דף ,לרוב 26שורות בעמוד .כתיבה רבנית איטלקית אולי מהמאה הט״ז .הדפים האחרונים ניזוקו וחסרים למחצית. נקנה בחברון תדפ״ז. ]פירוש ע ל ה ת ו ר ה לר׳ מ נ ח ם ב ן ב נ י מ י ן מ ר י ק א נ א ט י [ מסוף פ׳ וישלח עד פ׳ האזיגו ,חסר גס בסופו מעט .עם הגהות והוספות מם׳ הזוהר .בדף 49כתוב בגליון מסיא גוםח שוגה ובסוף״כתו׳ בקלף שלפגיגו״ ,אם כן כהיי הועתק, מתוך אחד שהיה כתוב על קלף .הגוםח מתאים לרוב להגדפם בויגיציאה רפ״ג. b
50
כ ת ב י ד 19
19 - . H e b r . 8° 143נייר 12:17 ,צ״מ 43 .דף ,שמקצתם נתקלקלו וחסרים למטה• עד דף 15קורסיבה ספרדית ) 33שורות בעמוד( מכאן ואילך כתיבה רבנית ספרדית ) 28שורות בעמוד( מהמאה הי״ז בעדך. נקנה מרי יצחק באדהב תרפ״ח. חלק קטן מ ס פ ר רחב ו א ר ו ך מ א ד על ח כ מ ת ה צ י ר ו ף וקבלה פילוסופית למחבר בלתי ידוע ,גם לא נודע כשלימות ונראה שנתחבר במאה הי״ד ויש בו פופולאריזציה של קבלת ר׳ אברהם אבולעפיה• פותח בשיר :בין אחי חכמת ממתקים קום לדלות מים החיים הכנס חי את גן עדן כי בגן עץ דעת אכן השמד פן יבא נחש
ילקוט שושנת העמקים מבור כי מימיו נמתקים ושמרת מצוד״ עם חקים כחותיו במאד נחלקים לטעותך בדברים דקים
וברח מנו עד מרחקים ומשול בו טרם ימשול בך תרקיע עמו לשחקים אך אם לשכל תתחבר לדרוש חכמת אל לפרקים ושמור דגל בעת תלך כי חכמה זאת קשה היא אך עץ חיים היא למחזיקים ואחרי הקדמה מליצית ממשיך :״דע אחי ישמרך האל שאני פותח לך שערי הפרדס כדי להודיעך ענינים נפלאים וסודות נוראים ולהם יסודי סודות בפשט ובתוך מיוסדים בחידות ואולם המה מצד הקבלה מקובלים ומדרך השכל מושכלים וכלם סודי ההויות והנמצאות ואמנם כי בהם דרכים להכנס לידיעת עלת העלות וסבת כל הסבות .וקודם התחילי בענינים האלה אני רוצה להדדיכך בדרך טובה כדי להורות לך הדרך אשד תלך והערים אשד תבא אליהם וכדי להתנצל אני רוצה להקדים לך הקדמה קודם התחילי לדבר בענינים אשד דעתי נמשכת אחר ביאורם .וסבת זה מפני ראותי דוב החושבים שכבר השיגו תכלית החפץ הורסים גבול ההשגה ומדלגים ומקפצים כדי להשיג המושכלות העליונות במושכל ראשון ואולם מפני שאינם חושבים בדעתם כי בין אותה המעלה שהם רוצים להשיג בעפיפה אחת יש כמה בקעות והדדים גבוהים וכמה מחיצות ומסכים מונעים להם מכמה צדדים שאיגם מדגישים בהם ולפיכך אפיל תחנתי לפני כל מעיין בחבורי זה לבל יהדפנו ביד דמה לא מצד קנאה ושנאה ואם ידאה בו דברים שהם מועילים לו ישמח ויודה השם על מה שהשיג ואם יראה בו דברים שהם נוטים מצד אמונתו יבלום פיהו מלדבר ולא ידין לכף חובה לאיש המחבר כי אולי מה שהוא מבין הוא הפך ממה שמגמת המחבר לבארו ולפיכך אני פ׳ מפיל תחנתי לפני כל רואה
51
כ ת ב י ד 19
ספד זה לתקן המעוות ולדין לכף זכות כי אין כונתי זולתי להועיל דעת ולהסיר מכשול מדרך אותם ההולכים בלי סדר ולהיות מעריך נרות לפקוח עינים עודות ולהדליקם במבואות האפלים וכדי לבקר דעות החולים אותם שחלו חליי הנפש ואינם מדגישים ואולי כי מתוך התעוררותי יתעוררו ישיני עפר ויתקע בשופר השכל לחידות סכלותם •••״ וכהקדמה ומבוא לעצם חכמת הצירוף מבאר עד דף 8 את הסודות העיוניים הרמוזים בששה הצירופים של מלת כתר ,הכל בשפה פילוסופית כדרך מפיצי חכמת הפילוסופיה בין המקובלים במאה הי״ד והט״ו .הקדמה זו פותחת :״דע אחי ישמרך האל כי זאת החכמה האלהית היא היא ימין והיא שמאל מפני שהיא תכלית המדרגות וסוף ההשגות•••״ )במלים האלה פותח כ״י קויפמאן הנזכר למטה(• b
a
. ם י ר ע ש השער הראשון הקדמה מוכרחת לשער השני כי לכך הכונה .וראיתי לחלק השערים לדרכים והדרכים לחלקים כל דדך ודרך הקדמה מוכרחת למה שאחריו ...להיות הדרכים באים על סדר הקבלה .והשער הראשון באמת כלו קבלות כ י ה ק ב ל ה מ פ ת ח ל מ ה ש א נ ח נ ו בו והשער השני קבלה ומושכל דבקים זה בזה למלאת הצורה ולהביא המופת למה שצריך להביאו עליו ...השער הראשון ...קראתיו לפי מעלתו זה ש ע ר השמים••• והשער השני לפי פנימיותו ...קראתיו ז ה ה ש ע ר לי״ י ...ובו תכלית ההשגה האנושית״ .השער הראשון אינו אלא ספר למוד מפורט מאד לחכמת הצירוף ונמצא כאן עד החלק השמיני שבדרך השגי בתחלת החלק התשיעי הפסיק המעתיק ולא העתיק יותר .אם כן הספר השלם היה גדול פי כמה וכמה ,כי חסד כאן כל הדרך השלישי )על התמורה( בשער א׳ וכל השער השני בשני דרכים )על שמות האישים ושמותיו יתי( .המחבר איגו מזכיר ספרים אחרים .עיקר כוונתו של המחבר :קשירת העיון הפילוסופי בתורת המלאכים והשמות )בלי ספק על פי הרמב״ם( עם חכמת הצירוף ,אינו מתברר בחלק הנשאר. לתורת הספירות אין זכר בכל הספר עד כמה שנמצא כאן• על פי כל הסימנים הניתנים כאן ,נוכל להחליט בודאות כי זהו הספר הנמצא בכ״י דוד קויפמאן סי׳ 238בבודאפםט וכן בכ״י האלברשטם ) 444עכשיו בסימינר בניו יורק( ויתר על כן :על פי התיאור הנמצא ב״הצופה לחכמת ישראל״ י״ג עמ׳ 193ברשימת כ״י ברשות פרופ׳ בלוי בבודאפםט ,הרי זהו סי׳ 26שם ולא הכיר בו הרושם כי הוא אידנטי עם כ״י קויפמאן הנמצא בעירו .בכ״י בלוי חסרה כגראה כל הפתיחה ולכן לא ידע הרושם שיש גם חלוקה לשגי שערים־ גם שם נמצא דווקא עד החלק השני ,כמו אצלנו• ז
4
52
כ ת ב י ד 22 21 20
20 -.Hebr. 8° 355נייר 14 :20 ,צ״מ 47 .דף ,בעדך 35שודות בעמוד ,בשתי עמודות .קורסיבה ספרדית מערבית; ניזוק עיי מים עד שהכתב בכמה דפים נטשטש לגמרי. ם׳ ברית מנוחה ל ר ׳ א ב ר ה ם מ ר י מ ו ן ה ס פ ר ד י .ג׳ הדפים הראשונים )עם שעד( נעתקו בכתיבה אחרת ומאוחדת ,אבל גם כל הבא אחדיו הועתק ,כנראה׳ כבר מדפוס אמשסרדם שנת תיח כי מתאים לו בדיוק .בסוף הספד רשום ״ע״ה ]עבד ה׳[ יוסף בן דוםא אבו חיים דידיע יוסף בן דוםא אבו חיים׳ וכן עוד פעם a
47ושם כתוב ״דושא׳׳בדף
.
a
חתם בין העמודות את ש מ ו כ נ ר א ה כבעלכה״י׳,
26
יצחק מוייאל הי״ו ן׳ הרב ר׳ יאודא מוייאל זלה״ה.
21 -.Hebr. 8° 362נייד 15 :21,5 ,צ״מ 23 .דף ,כ 50שורה בעמוד .כתיבה רבנית ספרדית קטנה וצפופה ,נכתב כנראה במערב בשנת ת״ם בערך. נקנה מד׳ יצחק באדהב ,ידושלם תרפ״ח. ]קטע מתוך[ ספר ברית מנוחה׳ מאמצע ההקדמה עד נקוד היי ,בשנויים מהנדפס .מדף 18דפים
ר י ק י ם
b
.
22 -.Hebr. 8° 130נייד, איטלקית מהמאה הט״ז או י״ז• מתנת אזולאי תדפיה.
15,5:21/5
צ״מ• 50דף 35 ,שורות בעמוד .קודםיבה
]ס׳ אור ה ש כ ל לד׳ י ה ו נ ת ן [ ,פירוש על התודה בדרך הקבלה ,מערבב קבלה ופלוםופיה ומחדש גם סודות מדעתו• נתחבר כנראה באיטליה במאה הייד או הט״ו• חסד כאן דק דף אחד או שני דפים ,כי נפסק כאן בפ׳ האזינו• כתב יד אחד שלם כזה אינו ידוע ובכלל לא נזכר הספד בשום רשימה נדפסת ,ודק בניו יורק בכ״י דיינארד 357דף 70־ 72נמצאו ׳לקוטות מס׳ אוד השכל שחבר ר׳ יהונתן״ וכן נמצא בםפדיתנו 8° 541דפים אחדים מהספד שהיו בידי ד׳ יעקב משה
53
כ ת ב י ד 23 22
טולידאנו בשנת תרפ״ח• הספד נזכר גם בכ״י 8° 266דף 7באוסף שלנו• המחבר משתמש הרבה מאד בגימטריאות. פותח ב״הקדמת המחבר ,בשם האל הגדול והנורא אכתוב פירוש התורה״ ומדבר על ענין שבת ואח״כ מוסיף ) :(2״אמנם בעבור שראיתי אגי י ה ו ג ת ן צעיר מצעירי אבא קטן מכל משפחתי ק ד מ ת י ל ח ב ר זה ה ח ב ו ר ה נ ק ר א א ו ר ה ש כ ל המאיר לחשך להולכים בחשך ...אבל אני משביע הקורא בספר שאם יראה דבר שלא יערב לו שידינגי לכף זכות ויתקן שכלי כפי השגתו כי מה שאני כותב הנה באמת כי ברובו יש לי קבלה מצד רבותי ושלמדוני[ אבל מעט דברים אני מחדשם מלבי לבדי לתקן דרכי הקדמונים ולישבם על אמתתם ובשביל שראיתי על דרך האמת ונםתכלתי בשכלי כי מצות שבת על דרך האמת הקדומה לכל התורה דקדקתי דקדוקיה ועניניה על דרך הקבלה קדם לכל שאד דברי הספר ומאחר שכתבתי מה שחנני ה׳ לענין שבת הקדום לכל אדבר מעט על ענין מעשה בראשית בע״ה כפי השגתי שהשגתי ומה שקבלתי״. מביא את ספד הבהיר ,)aoאבל לא את הזוהר .בדף 13מביא את שמות שלשה מארבעה הטבעים רק בשמותיהם הלועזיים פלימה קולור ומאלינקוגיאה ,ואולי אפשר להקיש מהמלים האיטלהיות האלה על ארץ מולדתו של המחבר .דף 15ענין לויתן כפי מה שהשכילני השם• 19דף יכי סוד מצרים הוא רקיע וסוד פרעה אשמדאי 1צ״ל אשמדי[ והינו דאמד אנוסה בלשון יחיד כי אשמדאי היה נלחם עם שכל הפועל השליט על ישראל״ ומן הלשון הזה מוכח שספרנו היה ידוע גם לד׳ י ו ח נ ן א ל י מ א ן שכן מעתיק בליקוטים שלו כ״י אוכספודד 2234דף :136״מצאתי על פסוק אנוסה •••״ את עיקר הפירוש הזה. והגימטדיא הזאת מביא כבר ר׳ יוסף בן שלום האשכנזי בם׳ פרשת בראשית שלו דף ( • בלשון יאמרו הדרשנים״)בכ״י פאריס 3 8 8 4 1 a
a
b
8
b
b
b
23 נייד ממינים שונים 14 :20,5 ,צ״מ 65 .דף ,מכורכים Hebr. 8° 541 יחד מכתבי יד שונים ז 30—25שורה בעמוד .כתיבות רבניות ספרדיות שונות מהמאה הט״ו והט״ז ,כנראה כולם מהמערב. נקנה מל .שוואגר ,ווינה ,תדפ״ט .כ״י טולידאנו.
קובץ מדברי קבלה של הראשונים ,והם שרידים מאספים גדולים מתוך שלשה כתבי י ה חסר כמה פעמים באמצע.
54
כ ת ב י ד 23 a
a
] - 1ק ט ע מס׳ אור ה ש כ ל ל ד ׳ יהונתן (.ראש ההקדמה חסד ומתחיל 7 ׳ -המאמין אמונת שבת זוכה להיות נפשו דבקה בשורש״ .עיין כאן בכ״י 8° 130 הספר הזה ביתר שלמות? מסיים כאן בפסוק והנחש היה ערום ״זה כח המתעורר והוא מלשון נחשת שהתחיל לנסות לילך אחדי החומריות והתחיל לפתות האשה* ובכיי השני נמצא זה בדף 5ל מ ס ה . a
a
- 7מ ק צ ת ם כנראה מתוך פירוש קדמון לאילן ש ו נ י ם הספירות .א( ״איב ג״ד ה״ו ז״ח ט״י איב גיד ה׳ איב ג״ד ה״ו אבג״ד ה׳ אותיותיו כ״ו מלותיו ד׳ חשבונו קיו ״״״ מסיים אחרי תשע שורות -והוא מקיים כל ההויות כלם /ב( צ י ו ד האותיות בעגולים ובאמצעו ציור האות אל״ף ,נחלקת על פי הספירות )כמו שנדפס בם׳ תקוני זהד תקון נ״ה )ועיין גם בק״ם א׳ עמ׳ (131 ואולי זהו ציוד •החותם הגדול״ של שם הוי״ה הנזכר בקטע הקודם .ג( צ י ו ר שם הוי״ה בציור עיינין -זה השם הוא בצורת כיד נקודות וכל נקודה עולם בפני עצמו /ד( ״בספירת מ ל כ ו ת ב ח ו ץ מ צ א ת י כ ת ו ב מ ש נ י ע ב ר י ה ]אם כן יש כאן פירוש לציור האילן( במקום הזה הוא מלחמת בית דוד עם הקליפות של עדלה שהם סובבים בס׳ ]בסוד[ האמונה וזה בחטאו של אדם הראשון״ על סוד מלחמת עמלק ,מסיים -וכתי׳ כי שמש ומגן יי .ו ב כ א ן כ ת ו ב צ ו ר ת ה ס פ י ר ו ת ולא כתבתי אותם בכאף .ה( ציור אופן שממרכזו יוצאות י״ב קדנים ובסופם כתובים בהיקף האופן י״ב צירופי שם הוי״ה בניקזדים שונים. ] - 8פ י ר ו ש ק צ ר על ע ש ר ספירות[ מתחיל :׳תחלת הידיעה מי שרוצה 10 להכניס ראשו ב ס ב כ י י ע ר ה ק ב ל ה ה א ל ה י ת ה ע י ו נ י ת ידע שהסבה הראשונה ית׳ וית׳ שמו האציל ממנו אור בהיר זך ••• ו י ו ש ב י ה מ ע ר ה ד נ ו לזה הענין בע״םב.׳ יושבי המערה הם בלי ספק רשב״י ובנו והפירוש כתוב אחדי התגלות הזוהר .מזכיר את תורת השמיטות ,ומצייר מעמד העולמות בכל שמיטה ושמיטה על פי הספירה הפועלת בה ,והדברים האלה נמצאו ביתר אריכות בס׳ םוד ה׳ פירוש לעיס )בדרך ספד התמונה( הנדפס בסוף זהר חדש דפוס קושטא ת״ק. דף - 10א מ ד ו ד ד ל שהקב״ה היה בונה עולמות ומחריבן והוא יודיע מראשית אחריתן בכאן יש גריעותא חס וחלילה״ ומפרש את הסוד בדרך זדה מאד ולא מצאתיה בספרי המקובלים האחרים- :וכוונתם בדבר זה שהב״ה בורא עולמות ומחריבן כיצד'הכתר ברא לחכמה והחכמה בדא עולם ומפני שלא היה נשלם מכל עשר הספירות נחרב מפני שכל עשר הספירות הוא שם מלא ומפני שלא נברא משם מלא אלא מן החכמה שהוא שם אלוה לפי׳ לא נשלם .ומן החכמה נתרבה בינה ובינה ברא עולם כמו כן לא עמד מפני שלא נברא אלא מכה החכמה והבינה שהם אלוה יה .והבינה ברא עולם ומפני שלא נברא בשם מלא כמו כן לא עמד שלא נברא אלא מכה החכמה והבינה .לאחד כך נתרבה ממנו חסד והוא שם אל. החסד ברא עולם כמו כן ולא עמד מפני שלא נברא בשם מלא ״• ]וכן הלאה עד a
b
b
55
כ ת ב י ד 23
הספירה העשירית שהיא שם אדני[ אזי נשלמו כל י׳ ספירות שהוא שם מלא, מבלו ]ן[ ברא העולם ועמד משם מלא יתברך הבוחר בעמו ישראל להודיע להם שמו הגדול ברוך הוא אמך. 1 1פ ו ת ח ! ״דע כי קודם שעלה ב ל י מ ה במחשבה הטהורה לבריאת Mהעולם היה האויר הקדמון עיקר עומד במהותו׳. הפירוש הזה מורכב הרכבה ספרותית מעניינת :ההתחלה מתאימה עם מדרש שמעון הצדיק )מסוג ספר העיון( ,אח״כ מפרש הספירות ברוח ר׳ עזריאל ובני דורו ו ח ל ק מדבריו נמצא בם׳ כתר שם טוב לדי אברהם מקולוגיה)בגנזי חכמת הקבלה עמי (45 וגם ביאור הרמב״ן למשנה עשר ולא תשע בם׳ יצירה בא כאן בלי ספק משם׳ אם גם קשר אותו עם דרוש אחר ,אבל גם כאן נמצאת ההערה ילא נראה׳ שבעל כתר שם טוב מעיד על ביאור זה ,ואחיכ מעתיק כשש שורות משם מלה במלה אבל חוזר ואילך הכל לקוח מחהקדמה השלישית שורה לרעיון המיוחד לו ,ואח׳כ מדף 1 0 1 1 ב פ י ר ו ש ש י ר ה ש י ר י ם לד׳ ע ז ר א אבל כנראה לא ישר משם אלא מתוך החלק האחרון של ם׳ כתר שם טוב הנ״ל ,ויש בו גם נוסחאות מענינים ומסיים בתוספת מלים אחדות אחרי המאמר בסוף ההקדמה :״אעפ׳׳י שאין לה גבול מצד התחלת עצמה״ והן :״והגבול הנמצאת בו תחילה הם הספירות שהם כח לפעול ]כ״י לפועל[ בהשלמה וחסרון וההשלמה הם הדברים המבדילים בין דבר לדבר ,ועתה נתבאר למעלה כל אחד במקומו״ והמלים האחרונות האלה מתייחסות כנראה על פירוש הפסוקים מם׳ איוב כ״ח שהעתיקו כאן .ואמנם ספק הוא אצלי אם באמת אין הפירוש הזה אלא מלאכת חייט שתפר קרעים וקטעים שונים .ועל כל פנים הדפסתי חציו הראשון כאן בנספחים למען יראו וישפוטו ,ההערה ״ולא נראה" אמנם סותרת כאן את דבריו כי ה ו א מביא את הפירוש הזה כ ת ש ו ב ה לשאלה וכפתרון פרובלימה ולא כבעל כתר שם טוב המזכיר דעות שונות בענין ההוא ולכן מסתבר שדוחה אחת מהן• a
b
a
a
דף 14 -12ס ד ר י״ג מעיינות הנובעות מן ה כ ת ר ונקראות מעיינות הישועה .הוא המאמר הנמצא בשלימות בכ״י 80 488כאן ומדבר על ענינים הנידונים במקורות הידועים עד עכשיו רק באידרא דבא )ועיין כאן בנספחים( ,ונמצא בכ״י זה רק עד סוף המעין הששי׳ וממשיך כאן אחדי המלים •הכל רמוז״ בסיום זה :יודע כי מן המקור הזה נאצלו כל העולמות בסוד אחד ד׳ יסודות הס גלגלו ]ח׳ גלגלי[ הככבים ז׳ גלגלי ]א׳ גלגל[ ערבות למעלה אחר ]ובסוד אח״ד[ נמשכו ייג מדות שהתורה נדרשת בהם בסוד ]ובסוד אח״ד[ נמשכו ייג ]מדות[ של רחמים׳. וגראה ששורות אלה עלו בערבוביא והוספתי הגירםאות הנכונות מהנמצא כאן בסימן 10במרובעים. סודהקדושה - 1 7 ,14י ש נ י שרפים עומדין לימין יסוד ולשמאלו וזהו סוד שאמי הכתוב שרפים עומדים ממעל לו והם שומרי המזוזות לבל יגע דבר 18
b
a
56
כ ת ב י ד 23
טמא לספידת יסוד׳ .המלים האחדונוח בדף - 14וראשם לא יגלחו םוד גדול בענין הספירה כהן גדול הוא סוד המשכת״ ] -מלה אחת לא אוכל לקרא[ וההמשך הנכון נמצא בדף 17״מספירה לספירה .מסיים •כי אז בודאי יתחבר בעשר ספירות. תם• תם.׳ a
דף 15הדפים החסרים הכילו בלי ספק את סוד ה ש ב ת לד׳ י ו ס ף גי ק א ט י ל יא כי כאן נמצאו עוד שש השורות האחרונות כפי שנדפסו בס׳ היכל השם דף מ׳ ע״ב. דף 15 -15סוד חג המצות׳ כנראה גם הוא ל ד ׳ י ו ס ף ג י ק א ט י ל י א כי לשונו מעידה עליו .פותח ״דע כי כל הדברים הנמצאים בעולם התחתון אין בד׳ דבר שאין להם]![ יסוד ומקור בעולם הגלגלים והכוכבים ולמעלה מהם בעולם המלאכים ולמעלה מהם המרכבות הנאספות הנעלמות הדבקות במציאות עליונה״ ]הדף ניזוק מעט מן הצד[׳ גם הוא חסד בסוף מפני חסרון כהיי והמלים האחרונות כ א ן ״ואם כן דע כי חג המצות הוא סוד כל הנסים והנפלאות וסוד כל י י .״ ״ ואמנם הדף הבא מתחיל גם ה ו א במלת ימיני״׳ אבל הפעם לא מצא מין את מינו כי אין כל שייכות בין שני הדפים והוא מקדה יקר מציאות של התאמת שומרי הדף ואי" התאמת הטכסטים עצמם! ולאמתו של דבר המלה ״מיני׳ העומדת באמצע חשודה הראשונה של דף * ,16שייכת כמלה חמשית שם .חסרים כנראה דפים אחדים• דף 616-16עוד פעם קטע מתוך י״ג מעיינות הישועה ,עיין למעלה בסימן ] פותח בתחלת המעין השני ״]ומן חכתר הזה נובעים[ שלש מאות ועשרים וחמשה מ י נ י מאורות״ ,וגם כאן הועתק רק עד סוף המעין הששי וכנראה לא ראה הסופר יותד» ואיני יודע מה הביא אותו להעתיק אותו הטכסט שתי פעמים בקובץ אחי׳ כי כתיבה אחת היא בכל הדפים האלה עד דף •35 b
a
ם
:
מ
.10
] .11
f
b
נ
a
ס ו ד התפילין ל ד ׳ י ו ס ף ג י ק א ט י ל י א [ פותח ״וקודם שאבאר אותם ראיתי לכתוב לך תכונת הספירות כמו שהודענוך וזו היא תכונת הספירות על דרך השגתן ]חסר הציוד[ ואחד שכתבנו אותם לפניך כבר הודענוך כי השלש ספירות עליונות״] .מכאן כמו בס׳ היכל ה׳ דף ל״ח ע׳א ונפסק בשורה 10של הנדפס ,כי חסדים דפים[.
דף 17שייך למעלה אחדי דף 14ועיין בסימן .7 ] 17 .12ר ק שלש שורות[ פ י ׳ ש ח י ט ה ע״ד ה ק ב ל ה ]בלי ספק מ ר ׳ י ו ס ף דף ג י ק א ט י ל י א [ מתחיל :״הסכין בלא פגימה הוא שכינה שנקרא חרבי .הדפים החסדים הכילו גם תחילת סימן .8 b
.13
8
ד ף ] 2 1 " - 1 8קטע מ פ י ר ו ש ע ל ע ש ר ס פ י ר ו ת ו כ נ ו י י ה ם ,חסד עד סוף הספירה השנית[ מתחיל בשורה השלישית ב ס פ י ר ה ה ש ל י ש י ת ׳בינ״ה עץ הדעת עדן מענין)ז( ראש השנה י״ה דרור נחל שופר •••״ ומכאן שלם עד סופו .מביא ל מ ט ה ה נ מ צ א אתני הרבה מ ם ׳ ה ב ה י ר אבל גם מאמר אחד בארמית )דף ( 2 0 בס׳ הזוהר .קורא את כתר עליון בשם סבת כל הסבות! מסיים -וכל המפריד אחת b
כ ת ב י ד 23
57
מהן לבד עליו הכתוב אומר ונרגן מפריד אלוף ונקרא מקצץ בנטיעות״ .אח״כ פסוקים אחדים לסיום. עשר ס פ י ר ו ת ב ד ר ך ק צ ר ה ״הספירה הראשונה כתר קראוה דף לפי עילויה ורוב התבודדותה והיא סוד הייחוד הנשגב מראש אחד המתייחד באמיתת מציאותו והיא נקראת רצון* .מסיים ״הרי לך כל הטובה עשר ספירות כלולות במלות ארוכות וקצרות ,אמרות ה אמרות טהורות׳. a
2 3
,
15
)
a
b
• דף 31 -23כ ל ל מ ד ר כ י ה ק ב ל ה הבבואיית ]ובאמת אינו אלא ם׳ כ ת ר שם טוב המיוחם ל ד ׳ א ב ר ה ם מ ק ו ל ו נ י א ונדפס ,ומפליא לפי הנראה שקורא אותו בשם זה המיוחד לקבלת ר׳ אברהם אבולעפיה אבל טעמו ונימוקו עמו, כפי שאבאר! .פותח• :בזאת יבא האדם אל הקדש בנפש טהורה ובשפה ברורה״. ואמנם נתגלה לי מתוך השוואה עם הנדפס )וכן הדגשתי כבר בכמה כתבי יד שראיתי מספר זה אבל לא הספקתי לבדוק אותם בפרוטרוט( שיעלינעק הדפים רק נוסח מקולקל וחסד וכאן לפנינו נוסח שלם וכמעט הייתי אומר ספר אחר ו ה ו א ה א מ י ת י ,כי מצאתי בו לשונות שמביאים הראשוגים ואינם בנדפס ,ויתר על כן: גם הכנוי ״קבלה נבואית׳ לדרך הספר הזה יש לו על מה לסמוך! במאמרי על ם׳ שערי צדק מתלמידו של אבולעפיה )כאן כ״י (8° 148העירותי על מאמר אחד שבעל הספר ההוא מביאו ומפרשו באריכות כ״ענין אשר גלה בספרו מקובל שלם בראשי פרקים על דרך צירוף זה לשונו אמ׳ י״ה מעמקת ו״ה מעתקם י״ה ואמר כי הוא סוד מצורף צרפהו והבינהו״ ושיערתי אז )קרית ספר א׳ עמי (129שזה אולי מאמר מכתבי אבולעפיה רבו .אבל כל המאמר נמצא בנוסח הזה של ם' כתר בגנזי חכמת ה ק ב ל ה ו א ם כן אין כאן ( 4 1 עיבוד מאוחר אלא כבר בשנת היא נ׳ א ג״ה ראה בעל ם׳ שערי צדק דברים אלה בספרנו ומכאן ומשאר הוספות שבכ״י זה שהשמיטו כנראה בנוסחאות אחדות ניכר שרי אברהם מקולוניא או יהיה מי שיהיה בעל הספר הזה ,באמת היתה לו שייכות לחוגי המקובלים שמהם קבל ר׳ אברהם אבולעפיה את חכמת הצירוף שלו )ד׳ ברוך תוגרמי ואחרים( וראוי להדפיס כל הספר מחדש על פי הנוסחאות האמיתיות .מביא כאן גם ״דין נבואה בצירוף״) .(28גם נשמרה בנוסחאות האלה הטרמיגולוגיה הישנה ביתר דיוק ,וביחוד הדמיון בין שמוש לשוגו במוגחים ידועים כמו כבוד ואחרים קרוב מאד לדרך הדמבין בפירושו האמתי לספר יצירה שהדפסתי זה מקרוב. 3
b
; קדום ותחלתו איגד ,מובגת כל צרכה. ה ג ו ו נ י ם וזהו• :חמש ספירות שם המפורש ראשון קדוש ומיוחד קדוש הנשרש בשורש האילן מלא כל הארץ שנבראת ביום ראשון בארצות החיים ,המני״ח לפי שקבלתו מן הכל הוא ח׳ ו כ ך קבלתי] .ובצד יש כאן ציור מחמשה שמות מצורפים ,אינו בדוד אם המלה קבלתי סובבת על הציור או על הדברים הבאים[ א ל ו הן מ ר א ו ת
58
כ ת ב י ד 23
א ל ה י ם האחד א ו ר מ ת ע ל ם המקבל כל חילוף והוא נמשל למראה שאין לד ,גוון כ
ומדאה ומגלה כל גוון .השני א ו ר ה ח כ מ ה -והוא תכלית הגוונין והוא כח ל ל גוון .השלישי א ו ר ה ש כ ל שהוא ירוק והוא כח הנשמה שהיא ירוקה .הרביעי ז י ו ה ל ו ב ן הנקדא חוט של חסד ...החמישי מ ד א ה א ו ד ם ועליו נאמ׳ חמוץ בגיימ מבצרה והם הנקראים בגדי נקם• הששי לובן ואודם ועליו נאמ׳ מרכבו ארגמן ותרגום שש גוונא כלומר ששה גוונין שכלולין בו שהוא הכל והוא סובל הכל ופירושו שהוא אורג מן לעולם והמן במראה אודם ובמראה לובן .השביעי כח הלובן הכובש את האודם כאילו אינו אעפ׳י שכח האודם גנוז בו .השמיני הוא כח האודם הכובש את הלובן .התשיעי כ ח ה מ ו ש ך והמחליף מדאה אודם ללובן ומדאה לובן לאודם ופעמים מדאה כח שניהם .העשירי מראה הגוונין כולן וסופן נעוץ בתחלתן כשלהבת קשורה בגחלת להודיע שהכל מעיקר אחד והוא שרמז הכתוב רשפיה רשפי)אש[ שלהבת יה בשכמל״ו אמך .הקטע שייך לספרות מסוג ם׳ העיון ומצאתי אותו גם ביתר קצור ,ב ס פ ר ה נ ע ל ם ,קובץ משונה מאד
י קבלה מהמאה הייד ,הנמצא בכ׳י פאריס
6 2 8 1 7
דף
b
,בשם ״עשרה
מ ר א ו ת אלהים״. 32
b
b
b
] - 3 1ל ש ו ן ה ז ה ר ח״א מדף קפ״א[ יד׳ שמעון פתח אך אל הפרוכת לא יבא׳ .ואח״כ לשון ״הספרי קדמאי׳* 1שם דף ק״פ עיב! עד תחלת המאמר הקודם• ״ - 3 2ו מ ע ת ה אתחיל ואומד כי ראיתי לכוין בפרשה הזאת פרשת ויצא יעקב ,לפרש בה היאך מדת יעקב אבינו עיה עולה עד למעלה עד הכתר׳ ]סוד הסולם שראה יעקב[ ,מסיים ישער השמים שהוא ודאי המקום שיכנסו בו התפלות כמו שמבואר ב פ י ׳ ר ח ב ב ס פ ר האורה״ .ואחדי־כן עוד שתי העדות קצרות יאם בת שבע היתד ,ראויה לדוד אמאי אתיהיבת לאוריה״ והנמלים עם לא עז אל תקרי הנמלים אלא הנימולים ,עם לא ע״ז מזיל ••• ]ד״ל שאין מזל לישראל׳ על פי גימט׳[. b
•••
]
שכינה 35
b
.
b
] - 3 4ק ט ע מספד קבלי־פילוסופי על תורת הגלגלים בקשר עם עניני צירוף ושמות קדושים וסוד תנועת הגלגלים בכח השמות המצורפים[ מתחיל ׳תנועת הגלגלים נשמכת מאמיתת שם י״ה בדרך זה באותיות א״ט ביח ג״ז דיו י״ה׳ הכל בדרך גימטדיאות ואינו מזכיר ספירות .חסד גם בסוף ומסיים .להיות התנועות נרמזות באותיות איי טין •״ אי הוא סודי והשאר חסד עכשיו.
21
55
a
b
] - 3 6ב כ ת י ב ה מערבית אחרת מתקרבת יותר לקודםיבה* קטע מספד גדול מאד לא נזכר עליו כל שם והוא ס׳ ת ו ל ד ו ת אדם׳ כפי שאוכיח ,ספר רחב על
תודת
הקבלה,
כעין pistis Sophiaיהודית על פי חיבת המחבר
לרשימות מדוייקות ,קטלוגים ממש ,מכל מיני מאורות וכהות בעליונים וכנגדו ספד ברית מנוחה כאין וכאפס ,והוא שייך לסוג הספרות שרצוני לקרוא אותה
59
כ ת ב י ד 23
ריאקציה גנוסטית בתוך הקבלה העיונית ולא נמצא בשום מקום כשלימות אבל 6
כבר גליתי חלק חשוב ממנו בכ״י פאריס 841ומחברי רשימת כתבי היד בפאריס לא הרגישו כי המלים הראשונות שם מעידות על שם הספר ,וראה מה שהבאתי עליו בקרית ספר שנה ר עמ׳ ,274ועיין להלן עוד פרטים אחדים על חלוקת הספד.
כאן חסדה כל ההתחלה וכה״י פותח באמצע רשימת י״ ג ה מ א ו ר ו ת
ה מ י ו ח ס י ם א ל ה ת כ מ ה כנגד י״ג מדות הרחמים וזה לשוגו[: יאור הששי כנגד ארך אפים שבי״ג מדות וארדל ארך אפים לצדיקים וארך אפים לרשעים והוא כגגד גוון ששי שבעין שהוא צד ירקרקות שנדבק באדמימות וזה נקרא א ו ד ה נ ע ר ב ששם ישרים מוכתרים ומשם גגלית מצות תרומה •» ונחלק זה האור לכמה מיני מאורות שהזכרתי למעלה ומשם נמשך לחוג ]לחוץ ו[ והמן הקדוש היוצא בחוטמות הקדושות לפיכך נקרא ארך אפים מפני שנמשך משם לחוטמות העליונות״ .והנה מה פלא הוא כי דבריו אלה על האוד הששי הזה הובאו בקיצור בספר הזוהר מסי שמות דפוס מנטובה הנמצא 1
תחת ידי וכולו מלא הגהות מגידםות כתבי יד ומדברי ראשונים ( ובדף קג״ג ע״א מביא שגי מאמרים הא׳ ״מצאתי בפרק לידוע זיל״ ]! גם הוא דבר בלתי ידוע[ והשני הוא עניננו ״מם׳ ת ו ל ד ו ת אדם״ ומכאן ראיה נוספת לשם הספד. כל הפרק הזה מוקדש כנראה לביאור או הרחבה של דברי האידרא רבה. וכן בדף
:37
a
* ב ע נ י ן אזנים ופנים וחוסמות שנמשכים ממדת החכמה והוא סוד
ראש שלשלת העליון הקדוש והטהור וענין האזנים הוא התפשטות החכמה הנבדל מאור הקדמון״ וכן שם באריכות על עניני האידרות ושעור קומה• באותו העמוד פותח הפרק על הבינה ויש בו פירוש בלתי ידוע ממקורות אחרים על פרטי המשים שעדי הביגה ]כל זה גם בכיי פאריס [ ,ע ד דף ,47
b
b
א ב ל אחרי 41חסרים
עכשיו הדפים שהכילו פירוש השער העשירי עד סוף העשרים ואחד ,וכן חסד a
משער מיד ואילף גם כל הפירוש לשאר הספירות ,ודף 48פותח בסוף הפרק על היסוד ובתחלת פירוש המלכות )וחסרים כאן דפים רבים( .משער כ״ג נבראו
ם
והלילין.48
b
2
תיה )על פי מזמור צ״א( .אחד
למטה עד
5 8
4
.
a
מדבר בפרטות על כהות הטומאה a
חסר דף א ח ד ב ד ף : 52״גשלם
ה ח ל ק ה ר א ש ו ן של י״ג מדות בענין הייחוד ]כי מכ״י פאריס גיכד שהמסגרת היותר כללית של השער הראשון הוא פירוש לייג מדות שהתורה גדרשת בהן, וכל הספד כלו יש בו עשרה שעדים ענקיים כאלה! .ה ח ל ק ה ש ג י ש ב ש ע ר ה ר א ש ו ן גווני הספירות כיצד גכלל גוון עם גוון וכל המאורות שנבראים מכל מדד ,ומדה בם״ד הנני מפרש ברעד ברתת ובזיע ובחלחלה .הספירה העליוגה היא ( 1על פי השוואת כתיבת היד עם זו שבאוטוגראפים של ר׳ מנחם די לונזאנו בספריות שונות קרוב אגלי שהוא כתב ידו של הרמד״ל׳ ויאה הוא לו על פי ערך הגלימות האלה .קניתי ספר זה בברלין בשנת תרעיט.
60
3
כ ת ב י ד 24 23
הנקר׳ איין •••״ מפרש כאן בראשונה את ׳עשרה הנקבים׳ שבגוף האדם הקדמון לגווני ה ס פ י ר ו ת ג ו ו ן כתד עליון הוא לבן -שאמרו רז״ל . 5 נבקע זיו אור קדמון ונברא העולם״ )כנראה מתכוון למדרש המןןייף על שם ר׳ שמעון הצדיק( .אחרי דף 53חסד הרבה ומקום שני הדפים האחרונים בחלוקת הספד אינו בדוד לי .דף 54מביא עוד הפעם ׳ענין עשר מדרגות הטומאה סבל מאד מרטיבות ו ל כ ל ו ך ו ה מ ל י ם האחרונות , כאן ׳וחורקים שניהם של ]עלז! ישראל ומחדחדים -״״ והשאר חסר. b
b
b
הספד נתחבר כנראה במאה הט״ו בספרד או )מה שיותר קרוב ,לדעתי( במארוקו או תוניסיה• ד׳ אברהם ב״ר שלמה ארדוטיאל מביא אותו כבר בסי אבני זכרון)כ״י גאסטד 956דף (114וספר זה נתחבר בדוד אחר גירוש ספרד )עיין כאן לכיי .(8° 404 3
2
כיי די רוסי 1254בפארמא טעון בדיקה ,כי על פי דבריו הקצרים של די רוסי נראה ,שיש בו חלק מספד זה ,וגם שם נקרא בשם ס׳ תולדות אדם. [ 5 6 ] מתחיל :פרשת ויקרא ה ט ע ם אחר שאמ׳ הכתו׳ ולא יכול משה לבא אל אהל מועד •״ ו ה מ ד ר ש -ו ה נ ס ת ר ׳ וכן עוד דף אחד עם פירוש על לא יטמא בעל בעמיו לפי הנסתר ,ואין זה קבלה אלא כפי שמוש הלשון בימי הכינים רק דרל אליגוריא ברמזים על כחות הנפש והנהגת האדם לפי השכל] .בכתיבה רבנית מערבית גדולה[. a
59
65
b
a
] - 5 8ק ט ע מספד חידושים על פסוקים שונים ,בכתיבה רבנית גדולה ויפה[ מתחיל :׳העובדים על פני האיש שדואין אותו עד שהולך ומתרחק• מדבר על הפסוקים ודוד רביעי ישובו הנה ,זה שמי לעלם ,כי אין חרצובות למותם ,לאמר הן ישלח איש ,צדק ילין בה ועוד אחדים׳ בדרך נגלה• נפסק בביאור הפי כי אפפו עלי דעות ומסיים ילא היה רואה היכן החוד היה כדי לפתוח אותו והיה יושב בחשך כך אמי דהעיה ....״• a
b
] - 6 0פ ר ק י ם מם׳ פ ר ד ס דמונים לד׳ מ ש ה ק ו ר ד ו ב י ד ו ! פותח באמצע פיט ]משער מהות והגהגה ומסיים בתחלת פרק י״ב[• נכתב יפה ,כנראה עוד במאה הטיז בטדם נדפס ספר הפרדס•
24 266״ . ! ^ . 8־ נ י י ד חלק 9,5:14 ,צ׳מ• 95דף 18 ,שורות לעמוד• כתיבה רבנית מזדהית מהמאה הי״ז או תחלת המאה הייה. נקנה תדפ״ד מהרב שלמה אהרן ווערטהיימד.
61
כ ת ב י ד 24
אוסף מדברי קבלה• ] - 1ס ו ד ו ת [ על ענינים שונים ,בסוף כל אחד ואחד חתימת ס ע ד י ה נר״ו. 8 דף חסר בראשו ופותח כאן ״ ...לטובה שנאי בפרוע פרעות בישראל״ .אח״כ סוד בכ״ל כח״ו ,סוד שמע ישראל וכר וכוי• דף 2אלו הן השעות שיתפלל אדם ויענה בהן יום א׳ בוי שעות ביום ••• דף 3כוונת ר׳ ב ח י י ה ד י י ן בפ׳ שופטים 6 ,מצאתי כתוב ב פ י ר ו ש ה ג ד ה ל ה ״ ה ש ם ט ו ב ב ן שם ט ו ב )הידוע ,עיין שטיינשניידר ברשימת מינכן לכ״י ,7(264מעתיק סוד מם׳ א ו ר ה ש כ ל בפי ואלה שמות ,והוא ס׳ אוד השכל לדי יהונתן הנמצא כאן . 80130דף 8הדים ב״מזיל בספר מדע. בסוף מהזוהר ונפסק באמצע• חסרים דפים .אח״כ בדף 9נמצא עוד סוף של קטע מדרשי על מלחמות משיח ,רק חמש שורות ״יוסיף קום עד לעולם ויפיל הביה שרו של עשו לפגי המשיח שגא׳ יפקוד ייי וגו׳ ויכבוש מלך המשיח לכל ארץ ישראל ולכל היושבים בה ויגרש אדום וישמעאל .חסר.״ דף 16 -9הטעמתוך ]אגרת סוד הגאולה לד׳ א ב ר ה ם בן א ל י ע ז ר ה ל ו י • משנת רע״ט .1נדפס מכאן בקרית ספר שנה ב׳ עמי 135-130ועיין שם עמי 271 על מהותו ,ועיין שם גם על כתבי היד שהאגרת נמצאת בהם בשלימותה• דף 18 -16קטע מתוך ס׳ ]מערכת האלהות! נמצא בדפוס מנטובה דף ליו •3 ע״א עד סוף השער ]היכלות[ קטע מהנוסח הנדפס בשלמותו בספר היכלות לד׳ •21 -19דף ישמעאל הנקרא ג״כ ספד חנוך פרק י״ח ,וכאן חסר בתחלה ובסוף ,מדבר על המלאכים המוסרים איש לרעהו את כתר הכבוד ,והוא גם פרק י״ח של ס פ ר ח נ ו ך לד׳ ישמעאל כ״ג הנדפס עיי odebergבשגת תרפ׳ח. ]ם׳ טעמי המצות ל ד ׳ מ נ ח ם ב ן ב נ י מ י ן ד י ק א נ א ט י [ קטע •28 -21דף מתוך ההקדמה שעדיין לא באה בדפוס אלא בתוך ס׳ מנחת יהודה לד׳ יהודה חייט על מערכת האלהות כי שם מעתיק כמעט כלה• פותח כאן ״דע כי אין בבורא ית׳ ויתעלה שמו שוס שנוי בעולם׳ ,מביא כאן את ר׳ אליעזר)!( מגדמישא ,ם׳ מעשה מרכבה ואת ר׳ אשר בן דוד ,הכל כמו בם׳ מנחת יהודה. 140דף 2 9 -ם הפליאה[ קטע מתחלת הספר בדפוס קארעץ תקמ״ד דף ב׳ וגי דף 40ס פ ר העיון ל ר ב חמאי׳ רק ראשיתו׳ כמו בנדפס. ל. .מתחיל ״יען 1 4 0 ] היות הת׳ יותר גדולה בנפלאותה במםפ׳ מכל האותיות ותמונתה רמוזה לי׳ עליונות ידועות גבדלות קדושות וכחה ומספרה לתחילת עיכול זוהמות שהם הגלויות׳• הפסוק חנון ורחום וגו׳ הוא ״סוד גדול לפתיחת הלב׳• נפסק בתחלת אות ם׳• דף 5 3 - 5 1ב ס פ ר מ נ ו ר ת ה מ א ו ר של ד׳ נ ת ן אמד -הוא מאמר אגדה • הנדפס מכאן בם׳ מדרשים כתבי יד לר׳ שלמה אהרן וועדטהיימד ,ירושלם תדפיג עמי .27—26 b
a
a
b
3
b
a
a
a
a
2
b
b
4
5
a
a
a
a
b
a
a
,
b
9
b
a
62
54
כ ת ב י ד 24 b
a
- 5 3ש ש ה פעמים כתר אמת באמת ויציב וכר כדי להודות להב״האח״כ ׳ מ ס פ ר ה ז ו ה ר ב ע נ י ן ת פ ל י ן ב ח ו ל ו ש ל מ ו ע ד ע ל ד ר ך ה ק ב ל ה העושה אותן חייב מיתה בידי שמים ...ועוד לקופים משם על הפסוק לריח שמניך טובים )מהזוהר לשיר השירים(.
n
58 -
h
5 4 1ס י הנפש ה ח כ מ ה לד׳ מ ש ה ד י ל י א ו ן ! מחלק ה ס ו ד ו ת אשר שם .פותח כאן בסוד כסוי הדם• נדפס• בסוד עשרה מאמרות ועשרת הדברות גם המאמר מם׳ הזוהר סר׳ ויקרא דף ייב עיא והרב ווערסהיימר הדסים אותו מכאן כמדרש בלתי ידוע. b
, 5 8 והוא ל ש ו ן מ ד ר ש הזוהר בס׳ תרומה דף קם״ה עיב שורה אחרונה ואילך .ואינו מ מ ד ר ש הנעלם )שם נמצא אמנם ספור מקביל במדרש רות על הפסוק ויאכל בועז וישת ואולי נתחלפו לכותב שני המקורות?( .ו ג ם ב ס פ ר ה נ ע ל ם ילקוט בקבלת הראשונים בכיי פאריס 817לא נמצא. b
א ג ד ת י ו ת - 5 9ע ל כי ימוך אחיך )יאמר בועז לטוב חלקתי השדה אשד לאחינו לאלימלך ...׳( .עשה לך שתי חצוצרות וכר .אולי מ ד ר ש ו ת י ו של ר׳ י ה ו ש ע א ב ן ש ו ע י ב ז
ן׳ ש ו ע י ב על צדיק ורע לו רשע וטוב ל ו ו כ ן על גן עדן בארץ מביא יספר שעשה ג״כ אלסכנדד״ 1והם לקוםים מסי הדרשות לדי יהושע ן׳ שועיב(. - 6 5מ ת ו ך ם׳ ה נ פ ש ה ח כ מ ה לר׳ משה די ליאון! בסדר שונה מהנדפס בבאזיליאה שס״ח .סוד תפלין ,ענין ספר הברית ,טעם את שבתותי תשמורו ,ענין העגל ,טעם הנדר שנדר יעקב וכוי וכר עד טעם מילה ,סוד שבע ברכות ,טעם הזיווג ,טעם כהן גדול ,בענין מעשה בראשית אמרו דזיל .בסופו כתוב -חסרי. דף 8 2 - 8 1זהו השם הנאדג ב ב י ת מ ד ר ש ו של ד׳ ע ק י ב א כל מי שזוכרו בעת צרה ינצל וגם כן מי שנושאו עליו דרך קמיע מועיל .אחיכ הערה קצרה- :ענין הנקודות על דרך הסודי. - 8 2פ ו ת ח -הענין האחד הוא בסוד ד׳ מ ה מ ר כ ב ה חיות הנרשמות מעלה ומטה״ והוא קטע מתוך 1שער יסוד ה מ ר כ ב ה לד׳ מ ש ה ד י ל י א ו ן ! ועיין כאן .8° 381בסוף :עיכ מצאתי. : 8 7 מ ״ ב ענייני קבלה מעשית] - 9086פותח,על שם בן כל השמות מצטרפין מן האלפא ביתות חוץ מן ויםע ויבא ויט ]השם בן ע״ב1זהו השם של ארבעים ושתים אותיות אביגתיץ ״•״ 90־־ 91ח ש ב ו ן קץ ה ג א ו ל ה ,קטע מתוך ספד קדמון ,פסוקים רבים המדברים על הגאולה וביניהם חשבון זה •- :91אם תמנה שמ״ע תמצא ד׳ מאות ועש׳ הוא מנין בית ראשון ואם תכפול ג״פ יהיה מספד ימי גלותינו ואז יתבררו ויתלבנו ויצרפו ימי הגאולה b
a
b
b
b
b
a
a
b
63
כ ת ב י ד 25 24
וחבלי משיח והוא מנין קדוש קדוש קדוש ואחר כך מלא כל הארץ כבודו והמשכיל יבין״ .ניכר מכאן שחשב את שנת ה׳ אלפים נ״ח שהוא אלף ומאתים ושלשים לחורבן הבית לשנת אתחלתא דגאולה .מנין בא קסע זה ז בקמיעות האחרונות
ות יוניים ובדף
2
a
9
מביא אפילו
-
שם ה ד ר ש פומן פוטה זדון
זבםה זראי מראי פ ר ק ל י ם ו ש יב״פ וישוע בן פנדירא!ן( מ ק ב ל ת פ ר א י ד ו מ י נ ג ו מ ו י ד א ו שקה״ .פרקליםוש ? ^uyiixXnxoהוא מונח קבוע למשיח בתיאולוגיה ולכן קשה לקרוא את השם יב״ס במלים אחרות.
הנוצדית
שקבל מהכומר iiuosra
<1C
בנוסח
המקורי
• > Fray Domingo M Oהיה השם בודאי בצורתו הנכונה
)כמו שנמצא בהשבעות נוצריות רבות מאד!( paracinus jrsus chnstusוהסופר היהודי •יהד׳ את שם המשיח! דף ״• 93גורל בחומשי. בסוף הספר דברי הסופר :׳וכתב העבד הצעיר -ונקלה שבסוסריס אין לו מצח להרים •-הלא הוא מ ש ה בן א ד ו נ י ו מ ו ר י ו ע ט ר ת ר א ש י ר׳ ל ו י ק צ א ב ם״ט .ונכתב על שם היקר ונעלה על כל תפארת ותהלה כ מ ה ״ ר י ש י ה כ ה ן י ו ד ע ע ל י סיס השיי יזכהו לקרות בו הוא וזרעו
25 -.Hebr. 4° 19נייר 18 :30 .צימ 279 .דף .בערך 40שורה בעמוד .קורםיבה אשכנזית מהמאה הי״ח .הנייר מכורכם והדפיס האחרונים מקולקלים במקצת. חותמתTobias/. GiintzberK. Miedzyrzetf : קובץ מדברי קבלה של הראשונים והאחרונים.
1־
a
0
פרא דצניעותא ,פותח -להיות שהרשב״י עיה היה
פירוש ע ל
ניצוץ מרעיה• והוא הפירוש הנדפס בס׳ למודי אצילות תרנ׳ז דף ליד ואילך ומתאים רק בחלק קטן לזה הגדפס ג־כ בשם האר״י בס׳ זוהר הרקיע דף ק״ל ואילך ואפשר מאד שזהו ה פ י ר ו ש ה א מ ת י ש ל ר׳ י צ ח ק ל ו ר י א שהעיד עליו בתשובתו לד׳ שמואל פודילה ,עיין מה שבא כאן בכ־י .8° 465 ב
ד
פ
ס
ו
a
6
1
ב
-
ש
ג
י חלקים ועל החלק הגקרא
a
עולם הבריאה מעיר המעתיק בדף 36׳מכאן עד סוף ס׳ זה גדפס בם׳ עמ״ה ]עמק המלך! בסופו /עם הגהות ארוכות שלא גמצאו בדפוסים ,והראשוגה פותחת יולי ע ז ר א ה צ ע י ר נראה/ a
מה
6
4
.
809וכאן .8° 347מכיל כאן עיז פרקים והוא הנדפס בשנויים קטנים בשם ם׳ מעין
ה ח כ מ ה עיי ר׳ אריה קלמאנקש באמשטרדם תי״ב ,אבל נזכר כבר כספר
64
כ ת ב י ד 25
שמחברו אינו ידוע ,בדשימת כתבי היד מקנין יש״ד מקאנדיה בסוף ם׳ נובלות חכמה דף קצ״ה ,אי ,ונמצא בכ״י אוכםפורד 1753בהעתקה משנת שעיו. נמצא גם באוכםפורד
8
330
8°
3
דף .491גם הוא מהקטעים הישנים של קבלת האר״י ונזכר כבר בסוף ם׳ נובלות חכמה ,ואחריו עוד סודות ולקוטים קצרים מכתבי האר״י .הערות רבות מאת חכם החותם בר׳ת א״ך .דף 64נדפס בס׳ זוהר הרקיע כהקדמה לפי׳ ספרא דצניעותא. a
]
7
4
•
-
פותח ״הנה המאציל ב״ה הוציא י׳ נקודו׳ עצמות וכלי״. b
b
b
דף 7 7־ 8 1דרוש אטב״ח׳ גם כאן 330״ 8דף 240וגם למשל בריטמוז . *
804
• נזכר כבר בסוף ספר נובלות חכמה כדרוש בפני עצמו. 4
הערות רבותמא״ך.804 .מ
ת שונות כמו בכ״י בדיט. a
]
3
1
0
על מ ה י א מ ר ו ה מ ו ש ל י ם ,כמו בכ״י
עזריה
.
183
ועוד סודות כמו בכ״י ההוא ,אמנם מרובים מזה .דף ממורי זלה״ה". מפאנו]
-
ו
ז
•
דף״8״ , 3 3 0 113
b
ש ק ב ל ת י אני חייםחלק ראשון עד
ם׳ כ נ פ י יונה
חמישי .החלק החמישי לא נדפס בדפוסים הרגילים אבל נדפס לחוד במונקאטש. מסיים בסימן מ״ה ביסוד גדול להדריך הנפש ולהאירה ולהוסיף בה כח ...יכוין לכל הכוונה -אשר מסרם )!( ה ר ב מ ו ר י ז ל ה ״ ה ל ה ח כ ם ה ר ״ ד א ל י ה ז י ל ד י ו ו י ד א ש .המדבר כאן הוא ר׳ חיים ויטאל כי כל הספד נסדר מכתביו ,ולא חובר עיי הרמ׳ע בלשונו הוא ,שלא כדרכו ב״מאמרות״ שלו ,ועיין ס׳ תולדות רבינו מנחם עזריה מפאנו עמ׳ .50 הקדמות לכל המתחילין בחכמה הנפלאה ה ז א ת פ ו ת ח ת :׳בענין אי״ן םו׳ף מיוסדת עיד שאמרו הפילסופי׳ האלהיי״. b
b
דף 196 -194״ ד ר ו ש א ד ם ק ד מ ו ן ו ה א צ י ל ו ת עם ההקדמות הצריכים להם בקיצור מופלג׳ .בסוף העדה קטנה אמ״ע !אמד מנחם עזריה! יש מקשין בזאת החכמה ,והוא שייך כבד לספר הבא! ת
b
6
9
1
.
ונראה שהוא מקושר עם מה שקדם כאן שכן לשונו בתחלה ׳והנה כאשר דאינו הדרוש האצילות הזה בקיצור מופלג וגם כן בכנפי יונה ספר הנכבד וגם כן בפי׳ םפדא דצניעותא בתחלת ספרו דאינו לנקוט כללות בקיצור בהקדמות אל המתחילין בחכמת •״ כמהד״ר יצחק אשכנזי -שורש של חכמתו נראה שהיא יוצאה מתמצית ספרא דצניעותא וראינו לסדר אותו בקיצד אל הידיעה ״••״. a
9
9
1
!
זלהיה .מכיל כאן י״ג מסכתות בסדר זה :ברכות ,שבת ,מגילה ,תענית ,חגיגה,
כ ת ב י ד 25
65
ראש השנה .סיכה .פסחים .חילץ .עירובין .יבמות ,כתובות .קדושין .הסדר .איפיא. לזה שבכ-י בריס .מיויאום 742יעיין גם מינכן .!03תסר כאן סוסה. יוא״י ״ ־ ׳ ״ ^ ^ T
»
« ב י א י ־ ס ־ י י י .(.599הדפיסים בנא״יד-
״
ייתר הנדפס ב ש ^ ^ ^ ״ • ־ ־ י ל י ם רק שמנה מסכתי״ .והדפיס השלם ״ -י
מ ש - .15 ר
י״
פ
^ ^ ^ ^ י •
/
a
י
.
דלף ד
ש
״״י י י » * ב מ א ה
ה י
.
ך
מ ת
א ן
יי ״ ן ן } ך ן
הניס״ כאן אינ,
י ״ ״
ב א ש כ נ ז ׳
שחובר בערך
נ מ צ א
ן ^ מ ר צ ב ך 105בספריה העירונית בפרנקפורט דמיין )ראיתיו בשנת תרפ״ג שם( .אין זה הפירוש הנדפס לד׳ יום « ליפמאן מילהויזן בעל ס׳ הנצחון )בכ״י מרצבך מזכיר פירוש זה ושנת חיבורו שהיא שנת קפיא ,בהגהה( .דף 257״דעו כי כמו שיש עשר ספי׳ בענין הייחוד כאשד קבלנו מפה אל פה וכאשר דאיתי בציוד 1של אילן הקבלה! כן ישי עשר ספי׳ בכל כת וכת מחיות ואופנים ...ועיין במיימוני בספר המדע ושם תמצאם ״ ספד בלתי ידוע ובעל שם חידתי מאד מובא כאן פעמים .דף 257על חמושים עלו בני ישראל -א מ ר ה ר ב ב ס פ ר א י צ ק ל י ט י אל תקרי חמושים אלא חמשים ד״ל חמשים שערי בינה״ .בכ״י מרצבך הגירםא כאן ״ ב ס פ ר ה א י צ ט ל ק י ט י ״ )ובאמת הדרשה נמצאת בספרי קבלה רבים מאד!( ועוד הפעם בדף - 261כמו ש מ ב ו א ר ב ס פ ר צ י ק ל י ט א ׳ ובכ״י מרצבך עוד גירסא אחרת •כדאיתא בם׳ האיצלקי׳״ ]כך![ ולא ידעתי מהו ואיזו מארבע גירםאות אלו מכילה את השם אומר על ענין השמאל בקבלהשבקושיות אלה ״נשתבשו כמעט רוב המקובלי׳ בראשי הפרקי׳ אלו השם יוציאם משגיאה זאת״ .את ס׳ מורה נבוכים, ׳ובהיותך ״קבלתי בפרק התואדים״260.דף ביחוד ח״ג ,מביא פעמיםאחדות.259 מגיע למול תשסיה אל תתמיד ,שהרי ב ס פ ר רב ח מ א י הגאון כתי׳ אמ׳ זה הלשון ממש״ .וכנראה שאיננו ספר העיון ,אלא אותו הספד הנזכר גם אצל ד׳ יצחק 2 4 5ד ף 260והיה בן יעקב הכהן במאמרו על האצילות )מדעי היהדות ב׳ עמ׳ (. בדעתי לרמוז לך סוד הגלגול לבד ממי שקבל מפיו לפיו אלא שארך לי העניין ואפזדיהו במקומ׳ מפוזרי׳ ותחבר׳ ותדעם ומזהיר אני בחרם לכל זר שלא יפרש דבר זה כלל כי ח״ו ידבר טועה על השם.״ גם מחקרים אם יש זמן בספירות וכדומה .בדף 261ר« 262מביא את ס פ ר ה ב ה י ר .בדף 260מביא עוד ״דע כי יש מלאך ביום שכתוב על מצחו אמת ויציב ובלילה שכתוב אמת ואמונה במצחו.״ דף ־ 261מדבר על נקוד השם בן י״ב אותיות ״ ו ת מ צ א ב ס פ ר שם ט ו ב כי נ״ל שכך שמעתי באזני מפה אל פדר .נראה שכוונתו לס׳ כ ת ר שם ט ו ב לר׳ שם טוב ן׳ גאון המדבר על סוד השם בן י״ב ומבטאו לגבי סוד ברכת כהנים .ב״י מרצבך מכיל יותר ונמצאו בו עוד דברים מלאים עניין כמו מאמר ארוך על השמוש b
b
b
,
a
b
a
a
a
66
כ ת ב י ד 25
בקבלה מעשית ,אבל גם שם הפירוש אינו שלם .ס׳ הזוהר כנראה לא נודע לבעל הפירוש הזה.
2דף •
a
פי׳ ע ל ה ש י ר י ם של ש ב ת אשד שד לה׳ אחד קדוש ישראל
263
האר׳י ,והוא פירושו הנדפס של ד׳ י ש ר א ל סרוק. •17 • 18
a
b
a
b
דף 269־ 270מאמר המלואים ל ה ר מ ״ ע מ פ א נ ו ,הנמצא גם בדפוסים יחד עם הסימן הקודם! דף 273 -271פירוש לזוהר ע ל איכה ]לר׳ מ ש ה ק ו ד ד ו ב י ר ו [ .מזכיר את ספ״ר שלו דיל ם׳ פרדס ד מ ו נ י ם ה פ י ר ו ש חסר בסופו ,ונמצא יותר שלם בכתבי יד אחרים ,למשל אוכםפודד ,1815אבל לא בדור לי אם בכלל חובר על כל החלק הזה מן הזוהר. a
a
]קבלה מעשית[ פותח :״אמר צעיר המעתיקי׳ בהיות אמת כי זכני 279 -274'9דף ה׳ שבא לידי ספר א׳ ישן נושן] ...שתי מלים מטושטשות .מזקנים[ הקדמונים מהשמות הקדושים והטהורי׳ אשד קבלו קדמוניהם מאנשי כנסת הגדולה ובו שמות נוראים ובמקצתם כתוב בהם כחם הרב ותועלתם אמנם מעורכי׳ באחרי׳ ולא יכירם כל רואה על כן אמרתי להביא אותם פה לבדם להיותם מיוחדי׳ וכו׳ וכוי״. a
עיכ הם השמות כתבתי למי שרוצה לכתוב ק מ ע ו ת . . . 2 7 8 פה מהספר הקדוש .מכאן ואילך נתחיל לכתוב השמות המיוחדי׳ אשד מצאתי בספרי׳ ישני׳ מכמה שני׳ ומהם שקבלתי ממקובלי׳ גדולי׳ שראוי לסמוך על דבריהם. וזה החלי בעזרת האל ית׳ אמד הצעיר המעתיק מצאתי בקונטריס ישן נושן בזה הנוסח ...העתקתי אותו מלה במלה ואלו הן דבריו ד ל זה נוסחתי מ ס פ ד ה ח כ ם ר׳ י צ ח ק א ל ע א כ א נ ו י זיל ] -ד ׳ יצחק דמן עכו![ אני הצעיד י י ד ע 1ר״ת משמו[ א י י ל אינו חיל יום מימים נפל בידי ספר קטון ובו סוד שם הגדול על עיב כסדרן עם הנקוד שלו...׳ וכן מביא אחד כך עוד הפעם •אני הצעיד ה י י ת י מ ד ב ר עם חכם ...א מ ת י ב א מ ד מ ש ק ואמד לי הט אזנך ואמסור לך שם גדול ...׳ וכל המאמר השני הזה נמצא באמת בקונטרס של ר׳ יצחק דמן עכו בכיי אוכספורד 1911 ש נ י י ב ו י ע ר לא הכיר את טיבו וחשבהו בטעות ללקוט מס׳ מאירת עינים. )דף (157 בסוף בא ה ק מ י ע ש ל ז ׳ א ת י ן ל ה ר מ ב י ן )עיין מה שכתבתי עליה בקרית ספד שנה ד׳ עמ׳ .(320-318 b
בסוף מכורך כאן דף אחד מתוך ס׳ א ו ר י ש ר א ל )פרנקפורט דאדר תםיב( דף ה׳)על סודות היד והאצבעות(.
67
כ ת ב י ד 26
26 - Hebr. 8°1נייר 14,5: !7,5 ,צ״מ 344 .דף ,מספר השורות שונה מאה קורסיבות אשכנזיות שונות׳ רובו מאמצע המאה הי״ז וחלק מהמאה הי״ח. גנזי יוסף.
קובץ גדול מדברי קבלה של הראשוגים והאחרונים. . 1 ל א ט י ו ב ת ח ל ת ו - 3ו ה ו א ביאור ארוך ומפורט מענין המלבוש ,ולא נדפס חסר בצודה זאת ועניינו נתבאר כבר בס׳ עמק המלך בשער שעשועי המלך פ״א-ה׳, ונראה שהוא ה ק ד מ ה ו פ י ר ו ש ל ס פ ר א ד צ נ י ע ו ת א .מדף 9ואילך יש קטעים הנמצאים גם מלה במלה בפירוש הנדפס בסי למודי אצילות ומזכיר גם כאן •כבר פירשתי בלימודים״ ודומה לו גדפם שם )מוגקאטש תדג״ז( דף ל״ז ע״ג למעלה .אבל מביא כמו • אין הספדים שוים כלל• מי הוא המחבר האמיתי ,לא אדע .בדף 1 5 שסידר הרב ז״ל בשיר שלו .אם כן׳ איננו פירושו של האריי עצמו .על כל פנים לא נכתב ע״י הדח״ו כי אוחז בדרך ר׳ ישראל סרוק בתורת המלבוש .הפירוש נמשך רק עד לדבור המתחיל חפי תקרובתא דבוםמא לרישא דלעילא. דף 25־ 92הניף הרביעי מגיף עץ חיים ו ה ו א ש ע ר ד ר ו ש י ה נ ש מ ו ת ו ה ג ל ג ו ל י ם והעיבוד והיבום וכמה פרטיי שבהם .מתחלק לע׳ פרקים והוא הנוסח השלם מס׳ הגלגולים כפי שגדפם עד עכשו דק בם׳ הגלגולים שהוציא ר׳ יחזקאל האלברשטאם משיגאווי בפרעמישלא תרל״ה .בסוף :תם וגשלם ספרהגלגולים.44 חתום על הערה בגליון :פייבש• a
a
b
a
,
b
a
a
b
b
דף 97 -92שגי דרושים מכתבי הרח״ו׳ אחד על ויאהב יצחק את עשו והשגי על הקליפות ,פותח :״בהיות שהקליפה קדמה לפרי...״ . [ 9 8 - 1 0 6ל מ ע ל ה מהעמוד ק ל י פ י ׳ ״ כתוב •יאאהדהוניהיה בטל י צ ח ק א י י ל ו נ ב ו ר ג דוק״ .ועיין שמו גם למטה בדף .150 ,134 a
a
b
b
a
b
דף no -108
״סדר האצילות בקיצור
מופלג מ פ י ה א ר י ז ״ ל
ל ת ל מ י ד ו ה ר ״ ר ש מ ש ו ן ב ק ז י ל ״ ונדפס בם׳ תעלומות חכמה ליש״ר דף נ״ה ע״א ואילך .הוא ר׳ שמשון בק שמכתביו מצפת על דבר האד״י נדפסו ע״י קויפמאן בידושלם ב׳ ,עמ׳ .147-141ולפי עדות כיי בריט .מוז 860 .נשלח סדר זה בשנת שמיה מצפת. b
- 1 1 0 Tצ י ל דרוש[ ההשתלשלות]![ ה ע ו ל מ ו ת ו ת י ק ו נ י ׳ מ פ י ה א ד ״ י ז ״ ל ל ח ״ ר ש מ ע י ׳ ז ״ ל א ש כ נ ז י ת ל מ י ד ו .מתחיל :״הדרוש
68
כתב יד 26
הנ״ל יספיק לתת הבנה ציורי׳ ידיעות על מה אדני הקבלה האמיתית שנתגלתה באזנינו הוטבעה .ומה שמקשי׳ קצת אנשי בבל ]? Iשמכ״ת החכם איש אלקי' הקורדוורא וכל המקובלים שחיברו ספרים מזמן הרשב״י ואילך ...זרעו לריק וילדו לבהלה חיו לפי דבריי אלא שמעתי ששאלו לחכם המקובל האשכנזי זצ״ל על זה והשיב להם שלא דברו כי אם בעולם התוהו בזמן מיתות המלכים ...אבל קבלתינו היא אחדי התיקון והזיווג נמצא שמה שהיה יותד נעלם מהראשוני' הוא פי׳ מהאדרא דנשא והאזינו שבזוהר והיותר מבואר להחכם המקובל איש א ל ק י ׳ ה ד ב מ ה ד ־ י ה י א פ י ׳ ה א ד ד א ו כ ב ד ע ש ה ו ח ב ר כ מ ע ט כ ל פ י ר ו ש י ו ״ .הכוונה בזה לד׳ יוסף מערבי בן טבול שמקצת פידושו )ונדאה שלא השלים אותו!( נמצא בכתבי יד ,ועיין כאן .8° 452בשאר כתבי יד לא נזכר כאן שמו של ר׳ שמעיה אשכנזי )למשל בכיי אוכםפורד 1819נמצאו הדברים לפני ס׳ מרפא לנפש ,וכן בלי שם ד׳ שמעיה בכיי 106באוסף דייט בטדיגיטי קולידג׳ בקמברידג׳ וביחוד בבריט־ מוז 860 .דף 30°שהדברים נמצאו כמו כאן אחרי הקטע הקודם .ובאמת חסד הדרוש גם כאן ,ובמקומו באים אחדי ההערה הנזכרת סודות קצרים אחדים )סוד כוונת ק״ש ואחרים( ,ודק השם הכללי נתגלנל הנה .ד׳ שמעיה זה אינו ידוע מתולדות האר״י• a
b
דף 134 -n3סוד הצמצום ומלבוש ואדם
קדמון ואויר
קדמון׳
והוא נוסח שונה במקצת ביחוד במחציתו הראשונה ,מהחלק הראשון של ם׳ ל מ ו ד י א צ י ל ו ת .בסופו קולופון- :תם ונשלם ...ליל ג׳ פד׳ האזינו כ׳ח והאל המאזרני חיל יתן לנו כ־ח ואומץ ושלוים ...כע׳ ]בעתירת[ ה ק ט ן ו ה ט ר ו ד י צ ח ק ב ל א ״ א מ ה ד י ר א ב ר ה ם מ ש ה י ש ר א ל ז צ ׳ ל א י ש א י י ל ו ג ב ו ר ג מ ק י ק קדאקא״• )שפיב לפיק( .נמצא גם בכיי אוכספודד 1958יחד עם ם׳ לימודי אצילות עצמו ,אבל ביתד קצור ,וכן שם .1730 • • ״ . ת ו א ל פ נ ל ד ב ר ב ע ו ל ם ה ב ר י א ה ׳ ,ונקרא בראש הדף האחרון ל מ ו ד י ב ר י א ה )וכן שמו בכמה כיי( והוא נדפס כ ח ל ק ש נ י בם׳ ל מ ו ד י א צ י ל ו ת .בסוף קולופון הסופר הנ״ל ״היום יום ד׳ פרשת תבא ט׳ו אלול שנת א׳ מ׳ כתבינו בספ״ר גאל״ה •••״ שהיא שגת שפ״א .עיין גם .8° 3302 a
b
] פ י ר ו ש ל ס פ ר א דצניעותא( הנדפס בדפוס שני של ס׳ למורי דף 152־ 178 אצילות אחדי המאמר הקודם. דף : 179הערות הסופד ר׳ יצחק איילונבודג על משפחתו .׳שמעתי מן הישיש כימ געטשלק מק״ק האציפלאץ שאבי אבי היה נקרא בשמו יצחק קאליש מקיק פוזנא והיה לו ב׳ אחי׳ משה קאליש והשני היה נקרא ליזד פרנס• ואם אבי חיתי נקרא׳ בשמה קילא והיה לה אחי׳ האחד נקרא מהדיר שמשון גנז והיה דר בקיקק ]קדאקא?! ועו׳ היה אח והיה נקרא מהדיר יחזקאל ובנו מחריר געטשליק חיבר הגהות על מגהגים.״ בעמוד ב׳ מספד מעשה נסים שקרה לו ,כי נפלה סוכתו בשנת
69
כ ת ב י ד 26
אורי ו י ש ע ״ י ]ש״ץ[ ולא ניזוקו הוא ובני ביתו׳ וכן איך ניצול ממיתה חטופה ביום ה׳ טבת ש״ץ ועוד סיפור׳ כתוב כבד ביד כהה ורפה כנראה בימי זקנתו: ״ ...כעל כל טוב גמלני ה׳ בנסיעתי מיערםלב ביום ב׳ י״א אלול דית לפ״ק בבאי עם שאר אנשי קהלתינו לכפד וויטקאוויץ סמוך לםענדדאשב התחילו שונאינו להתגרות בנו ובא פריץ א׳ גם כפרים עם כלי דישה שלהם והכו אותי הכאות אכזריות ...וכל מלבושי היו מגואלי׳ בדם ובתחלת ההכאה גפלתי לארץ ועוללתי בעפר קרני ...יהי שם ה׳ מבורך שהקימני ...ויתן לי כח להרביץ תורה בישראל... הכותב עדיה שנת אתן שב״ח סליה׳ 1ת״ד .[,ובעמוד א׳ הוסיף אחד מצאצאי)?( הרב המעתיק או מיורשי כת״י הזה עוד סיפור ממה שעבר על עצמו ,וקורא את ר׳ יצחק איילונבודג שם הגאון א ב ״ ד דק׳ ל י ם א מ ו ה ר ״ ר א י ז ק פ ר י פ י ל ש זצ״ל, ומספד א ך ניצול מאסון שקרה לו בדרך מפוזין לליםא בשנת תקי״ב וחותם עצמו אליעזר .13
a
ל י ז ד ב ל א ״ א ה ר ב ...מ ה ד י ר י צ ח ק א י ז ק מ ל י ם א • a
דף 196 -180א מ ר מ ה ד י ר י צ ח ק ה כ ה ן ב ד
י ע ק ב ת נ צ ב ״ ה כבד
עמדתם על שרשי אצילות המעלות וכוי .והוא מאמרו הגדול של ר׳ יצחק הכהן מראשוני
המקובלים שהדפסתי מתוך כתבי יד אחרים במדעי היהדות ב׳,
עמ׳ .264 -244ובכ״י זה נמצאת גס ההוספה שהדפים החי טולידאנו מתוך כיי שלו בהצופה לחיי תדפ״ט עמי ) 262 - 261לא יותר» הפירוש לעשר ספירות לא נמצא כאן( ,אבל לא אחרי מה שהדפסתי מכבר ,אלא באמצע ,בין סי׳ י־ח וייט ,ועוד יש כאן גם תוספת על התוספת של כהיי טולידאנו ואולם הדברים אינם שייכים הנה a
באופן מקורי ,כי מביא בדף 187אחרי סי׳ ייח פירוש על דברי הרמב״ן לפסוק וירדו בדגת הים ,וכלו מתאים מלה במלה למה שפירש באריכות לפסוק הזה בביאור סודות הרמב״ן לד׳ יהושע ך שועיב או תלמידו ר׳ מאיד ן׳ אביםהולה ואי אפשר שרי יצחק הכהן יכול היה לדעת ספר זה מצד סדר הזמנים .וגם אין לו כל קשר עם מה שלפניו בנדפס ומה שלאחריו בתוספת הפותחת כאן בפתיחה חדשה ואעתיק כאן מה שחסר גס בכיי טולידאנו: )דף (188
b
• ו ע ת ה שמע קצת מה שראיתי בזה וזהו הלשון .דע כי סבת כל
הקנאו׳ אשד הם בין השרים שרי התגר שזכרנו ובין שרי השלום שאמרנו שהם שומרי החומות הוא סבת סמאל ולילית סבתא הנקרא׳ צפונית מצפון תפתח הרעה ששגיהם גיכ נולדו תולדה רוחנית דו־פרצופין כנגד צורת אדם וחוה ממטה ומלמעלה שתי צורות תאומיות .וסמאל ולילית םבתא שהיא צפונית עץ הדעת טוב ודע כנוי לשניהם .ועליהם היתה האזהרה למה שלמעלה ולמה שלמטה מאת המעלות העליונות על הכל שנאמ׳ ויצו י אלי על האדם וגר .והאזהרה היתה ה
לבלתי בא תערובות זרה ביניהם .וגרם העץ ששניהם היו שמנים שבאו וערבבו את כל העולם׳ עולם שלמטה ועולם של מעלה .ונתמעטו קצת דגלי הכסא .והגיעו ריח א י ל
י לאילו ...ריח צפונית עלה לרוח מזרחית וריח הדבק והנושק את הצפוני׳
70
כ ת ב י ד 26
עלה לרוח מעדבית והיא בת מלך שהדיחה ציקי קדרה באמצעות ג מ ל י א ל הרכיב והרוכב ס מ א ל והאמצעי ביניהם המפתה והמסית הוא נחש העמוני נ ח ש י א ל המכונה בשם הנחש .ומאז ועד עתה שולחו הנחשים צפעונים בצורות הדמיונות של מעלה לנסוך את החטאים וזה מה שכתוב וישלח הי בעם את הנחשים וגר .ובת שאחדל ציקי קדרה היא צדק .ויש לך לדעת כי מה שנקרא סמאל סמאל הרשע אינו מצד עצמו אלא מפני שהוא רוצה לקבל בשפע שאינו שלו .וכמו כן יש לך לדעת שהוא מלך לכל אותם כחות ממיני הטומאה וכלם תחת ממשלתו אבל ל ניתנה שלימות משתני אלו מאלו הוא לא נשתנה ולא ישתנה לעולמי עד ית׳ שמו ויתעלה זכרו .והנה ידעת כי לפי דעת המקובלים כי בת מלך שהריחה ציקי קדרה ותאמר יש לה גנאי ,הוא רמז כי כשהרגישה שהיו השבטים מיחדיס ש״ש ואמרו שמע ישראל וגר כשם שאין בלבך אלא אחד וכוי וכבד ידעת כי לדעת המקובלים צדק לא נזכרה בייחוד זה הפסוק אלא ברמז הדלי׳ת והיתד ,מצטערת בשלא נזכרה בכבוד שמים כלומר כשם שהוא אחד כך היא שאין ייחודו נודע וניכר אלא בה• ולא הזכיר מדעיה שהיה במקום כנסת ישראל ברוך שם כבוד מלכותו שהוא רמז למדה הזאת אלא בחשאי ע״כ .וידעת לפי דעת המעמיקים באותם העניינים שהזכרנו תחילה מהו ציקי קדידה ותבין אותו ממה שאמדו ביקש לגלות הקץ לבניו ונסתלקה ממנו שכינה .אמר שמא חיו יש פסול בזרעו והנה נתבאר לך כי מפני הפסול השכינה מסתלקת ודי בזה .וזה ענין שהזכרתי ואם הוא רמז מעט הוא עיקר גדיל ניתן מיד חכמים גדולים מיד ליד ולא היה ראוי לכותבו כי לא ניתן ליכתב בשמד אלא מפני האהבה ויש לך לדעת כי הענין שכתבתי בסםוק וירדו הוא מפתח גדול לענין זה שהזכרנו ולעניינים אחרי׳ רבים ושימחו כחותם על לבך נאם דורש טובתך ונאמן באהבתך הבא בברית עמך לבל יצא זה מתחת ידך• והנה אדוני חברתי לך אלו הדברים שהם סוד נעלם בענין פסוק וירדו שהם רמז לדו פרצופין ו כ ו ו נ ת ה ד מ ב ״ ן ד ל בו כמו שנדנד)?( מסתרי סתריו ויתבאר לך לפני)!( הדרך ההיא ידיעת עץ הדעת טוב ורע וכמו כן אילו השני סודות לסי הדרך האחדת מהי שבזה תלוי ידיעות הריח הבא לבת מלך .עיכ.׳׳ א
מכאן והלאה בא בפרק חדש מה שנדפס בהצופה כנזכר .כהיי הזה עדיף על הנדפס שם .ואם הקטע הזה אמיתי הוא ויצא מתחת ידי ר׳ יצחק׳ נקבע על ידי זמן חבור המאמר הגדול לאחד פטירת הרמב״ן.
1
a
.14
,
דף :199
באמצע ה ש ו ד ד ה ר א ש ו נ ה בלי כל סימן סיום מהקודם או מעבר ,עד a
מ צ א ת י כ ת ו ב ב ב י א ו ר ס פ ר י צ י ר ה ש ח י ב ר הרב החכם השלם
ר ב י ש מ ו א ל א ב ן מ ו ט ו ט ז י ל בסוף הביאור בענין זה 1ר״ל בעניין שבו מסיים מאמר ר׳ יצחק הכהן כאן והוא סי׳ כ״ד בנדפס[ כי המלכות בלבד היא מדתם של ישראל וכוי .והוא מהחלק האחרון של ס׳ משובב נתיבות׳ ומדבר על הספירות באצילות השמאלית על פי -חכמי הקבלה האחרונים׳ )ודבריו לקוחים מם׳ עמוד
כתב
י ד 27 26
71
השמאלי לד׳ משה מבורגוש או ממאמדו של ד׳ יצחק לפי התוספת הנדפסת מכ״י טולידאנו( ,וקושר תודה זו בתודת אלפאראבי -ו כ ת ב א ב ו ג צ ר כ י הגלגל פעמים יעשה בעולם ובמדות בני אדם כרצון השכל הפועל ופעם יעשה שלא כרצונו. והחומר העושה שלא כרצון הכת״ר מן התבוניות נקרא תאומיא׳ל׳ וכן שאר ספירות הטומאה .מסיים יבאו מחלוקות ודעות שונות בדבריהם ]של המקובלים האחרונים[ והכל ישא רוח יקח הבל זולתי הדברים המתבוננים לבאים לדרך בעל ס׳ יצירה והיא הדרך אשר תפשתי והנתיב אשר הלכתי .ולא הטיתי אזני בכל המשאלים לדברי זולתי מן המקובלים״. 1 5
a
a
201דף199-ס ו ד ה ק ד י ש׳ בצירופים ושמות קדושים.
1 6
a
a
דף 2 0 3 - 2 0 1מתחיל -סוד ה׳ ליריאיו ובריתו להודיעם עיקר זה הפסוק מתחלק לעשרה בנינים .והוא פירוש על עשר ספירות שנכתב על ידי מחבר מדרש ר׳ שמעון הצדיק או ע״י מי שהיה קרוב לו .שייך לסוג ספרות העיון ולא נודע לי אלא מכ״י 8° 488דף 38כאן ,ונדפס כאן בנספחים.
1 7
b
1- 205פירושים
דף
a
ל ש ם ב ן מ ״ ב] 204אחד בלי שם ,פותח- :אב״ג פי׳
אב לגי אבות״ ,והשגי בשם ס ו ד מ ר ב י ג ו י ו ד א ה ח ס י ד ופותח -אב״ג ית״ץ בגי׳ שור והוא חקוק על ראש שור בכסא הכבוד״ .שניהם גמצאים יחד בכתבי יד רבים. 1 8
b
a
206 -206דף לד׳
]קצור עשר ספירות הטומאה מ ת ו ך ם ׳
עמוד השמאלי
מ ש ה מ ב ו ר ג ו ש [ ועיין בם׳ אמונות לד׳ שם טוב בן שם טוב דף נ״א
ואילך .וכאן קצרו עוד יותר. 1 9
b
a
] ל ק ו ט י ם מ כ ת ב י ר׳ ח י י ם ו י ט א ל [ על כוונות התפלות
344 -207דף
והנהגות האדם ,מעץ חיים ופרי עץ חיים .חלק מזה כתוב בדיו שורפת.
27 - . Hebr. 8° 330נייר 15 :19,5 ,צ״מ 324 .דף ,מספר השורות שונה מאד. קורםיבה אשכנזית ישנה ,גדולה ויפה מסוף המאה הי״ז ,ומקצתו נכתב בשנת שפ״א. שנים או שלשה סופרים שונים. נקנה בירושלם ,תרפ״ד. קובץ גדול מדברי קבלה של ראשונים ואחרונים ,וגם הוא רק חלק מקובץ יותר גדול שמחציתו הראשונה אבדה .מתחיל בסימני דפים ישנים רנ״ד .בדף הראשון נתוםף בידי סופד אחר תוכן קצר של הנמצא כעת בכ״י אבל מדלג בו על חלקים רבים.
72
כ ת ב י ד 27 a
ל ה א ד ״ י א צ י ל ו ת )דפוס שני( ועיין כאן'.4° 19
2
-
ו
ה
א הנדפס בסוף ם׳ ל מ ו ר י ת
ס פ ר בריאה ובאמת אינו אלא ה ח ל ק השני״ מ ס ׳ ל מ ו ד י א צ י ל י הנדפס )במונקאטש תרנ״ז דף כ״ג עד ליג( ונקרא בכתבי יד דבים בשם זה יעל פי זה יש לתקן מדגוליות בכיי בדים .מוז 817 .שלא ידע מהדפוס .עיין גם .8° 1 -64 )66פ י ר ו ש עשר ספירות( הוא הנדפס עכשיו על ידי במדעי היהדות ב׳ עמ׳ ) 230 - 227כנוסח ב׳( ,כי נתייחס בכתבי יד אחדים לדי יעקב בן י ע ק הכהן ובס׳ לקוטי שכחה ופאה נדפס בשם ר׳ יוסף ב״ד חיים. דף 68 -66כ ל ל אחד מעניני הקבלה״ ״אודיעך כלל הדברים שהיו מתנהגים בהם בעלי המרכבה .אמרו שהכתר הוא גג חופתו של הקב״ה ד״ל שצורה העומדת הכתר עמד כמו גג החופה פי׳ המושכת שפע עומד כמו גג והחכמה היא כמי כותלי החופה והבינה כמו פתחי החופה והחסד והגבורה כמו זרועות העומדים בפתחי החופה שהם המזוזות והתפארת הוא הקב״ה יתעלה שם בן ד׳ אותיות רם ונשא הוא הנקרא חתן באותו הכח שהוא מתנהג בו ע״ז מנהגינו לשית פאד ]בכיי פאוד( לחתן כנגד דוגמא זו שהזכרנו כי הפאר לחתן כמו הכתר לת״ת ויושב על כסא לימין ומלכות שהיא הע]טרה( יושב׳ משמאל כמו הכלה היושבת אצל החתן מקבלת שפע ממנוי .מכאן ואילך אין בו הדוש בהשקפתו ובסימבוליקה .מביא שבעלי הקבלה ממשילים הדבר )דבר הזיווג העליון או { 6 ? ( k - ^ « -,לתמר- .תמר לא ישא פירות לעולם כל זמן שהוא גטיעה יחידי בשדה אחד עד שיטעו תמד אחר בן זוגו כנגדו״ ועיין בסוף ס׳ הבהיר .המאמר קדום מאד .מסיים ״והיא ]המלכותז נקראת כל אני ה׳ עושה הכל והוא ירושלים של מעלה וכה הציון שלמעלה היא הת־ת שהוא ציון ״• והי יראנו נפלאות מתורתו״) .עיין ש ט י י נ ש נ י י ד ר ברשימתו מכתבי יד גירונדי-שענבלום עמ׳ .(37 -36 10
דף
b
a
ב
a
b
ד
a
ץ
s
ם ע 6 8 פי׳ המנורה כמו בכל כתבי־היד( .שלשה הקסעים 5-3נמצאו יחד בכתבי יד רבים׳ למשל מינכן .112עיין גם למעלה .8° 418בין דף 68ו 69חסרים שלשה דפים. דף 6 9־ ] 6 9ת ח ל ת ו חסרה[ י ...חסד לאלפי׳ דיא קוקו האמצעה שלם בו קיום י״ג בריתות ואויר מקיף הוא אוצר ]כ״י :עוצר[ הרזים ואוד החיים עי׳ פ י ׳ ה ר ב ה ח ס י ד ב ש ם ר ב ו ה ק ד ו ש ...׳ 1והוא מאמר מיוחס לד׳ אלעזר מגרמיזא בשם ר׳ יהודה מקורביל ,נמצא בס׳ האמונות לר׳ שם טוב בן שם טוב דף ל״ה ע״ב ומקורו הראשון הוא בם׳ ב ד י ה א ר ו ן ל ד ׳ שם ט ו ב ן׳ ג א ו ן ספד רביעי פ״ד[• ) - 6 9ס ו ד ו ת קטנים ,מאוחדים יותר! א( כתיב זה השלחון ]ן[ אשר לפני 71 ה׳ ור״ת זה אלי ואנויהו ,והוא בדרך קבלת האד״י כי משתמש במונחים הקבועים תבונה וישראל סבא בהודאתם הלודיאגית .ב( לשחרית ג( למנחה) .כוונות קצרות(. - 7 1ו ע י י ן תוספתא זוהר קם״ד והי יאיר ק ט ן 4
b
a
b
b
b
כ ת ב י ד 27
73
ענינו״ ]ולא אבין זאת ,כי אין תוספתא בזוהר דף קס״ד בשום חלק וגם מאמר עולם קטן אינו סוד המרגלא( .ס י ד ה מ ר ג ל א שפרוכת אחת בין עולם הבריאה ]כ״י בריאות! לעולם האצילו׳ ) ...והוא מאמר הבא לפרש דברי הזוהר ח״ב דף קציד ע״א על •תרץ מרגלאן וםיכתא״( ונמצא בכתבי יד רבים .ועיין *.4° 19 a
b
ם ו ד הצמצום ומלבוש ואויר ק ד מ ו ף וואינו אלא ח״א 109 -76•°דף מם׳ ל מ ו ד י א צ י ל ו ת ,שונה אמנם מעט מהנוסח הנדפס אבל מתאים להנמצא כאן בכיי .(4° 19בסוף :סליק עולם האצילות .נמצא בשם זה גם בסימן הקודם 8° 1דף.113 :״ועם היות שעד עכשיו אמרתי - 1 1 2 פ ו ת ח לך מקצת פרטי עולם האים ועולם האצילו׳ מ״מ צריך שאפרש לך פרטי ...כדי שתכנם בעולם אבי״ע.״ מביא ״כמו שכתבנו בקוגטרם)ים(׳ .בסוף :םליק פרטי עולם האים ועולם האצילות] .והוא הנדפס בס׳ ל מ ו ד י א צ י ל ו ת דף 21ו א י ל ך ! . 1 2 0פ [ א ד ר ת האזינו׳ מתחיל :ראוי שתדע שכל מציאות האצילותדף• הוא כי סוד האין סוף הוא אשר אנו קוראים אותו עתיקא דכל עתיקי׳ ...וגי 8° 20 )והוא הפי׳ בשם שער גלי עמיקתא בכיי בבית המדרש בלונדון (84לא נדפס. רשם הסופר ״השאלתי לימודי אצילות לר׳ יעקב״ • דף ] 163 -154דרוש[ ע ק ו ד י ם נ ק ו ד י ם מתחיל :מציאת א״ם ית׳ שהיה ממלא... דף 181 -165שיר של שבת שעשה הרב י צ ח ק ל ו ר י א אשכנזי ...עם פירושו של הרב ר׳ י ש ר א ל ס ר ו ק נר׳ו ליקרא דשכינתא1 .נדפם כים[. 11 9 5דף 1 8 3 -ם ו ד [ ע ל כ ן י א מ ר ו ה מ ו ש ל י ם באו חשבון וכר ,מפורש עם זה סוד עמון ומואב הם ב׳ קליפות האוחזות בשתי ההי״ן שבשם ] ...על פי האר״י[. ואחריו עוד סודות קצרים שונים ,ביניהם :ע נ י ן ב ר כ ת ה מ ז ו ן כבר התבאר אצלגו ומצאתי בו שגוי א׳ ...ס ו ד ה א כ י ל ה ]גם בכיי 4° 19סי׳ .18 a
a
a
a
b
י /
ג
12
1 3
b
a
a
a
a
1 5
•16
a
b
a
דף 203 -198ם ו ד ה י מ ם יבם יבמה איש דעהו חלצה געלו] .על פי קבלת האר״י[ וגם ס ו ד פ ט ו ם ה ק ט ו ר ת . דף 207 -204ם׳ מעין ה ח כ מ ה שנתן מיכאל לפאלי ופאלי למר״עה ]נדפס םעמים רבות (.נכתכ כאן ע״י סופר אחר. ] א ו ת י ו ת [ אשד אבאר אתכם. - 2 0 8 למעלה מזה כתוב :אסור ואסור למסור דבר זה הדבר רק לצנועי׳ ולתלמידי חכמי׳. פותח- :אבגיתיץ אבגיא נותצין אבג״א 1כתב מטושטש מאד[ שלמעלה ולפנים מן היריעה כשבא השטן לקטרג נותצין ]בכיי גדתצין[ וקוראין)!( ספדי׳ של קטריגות)!( שמוציא השטן לקטרג על ישראל כן ב ס פ ר המרכבה.״ גראה לי שהוא פירוש מ ד ׳ א ל ע ז ר מ ו ו ר מ ש שכן מצאתיו גם בכ״י אוכספודד 1568בספר החכמה של ד׳ אלעזר שנקבצו בו כמה פירושים לשם בן מ״ב .והוא הפירוש הנדפס בסוף ם׳ דזיאל בפתיחה מיוחדת )א׳יד תם״א דף מיה( .בסוף רשום כאן :ע״כ העתקתי ש נ ת ש פ ״ א י ו ם א׳ ב ח ו ד ש אלול .לא ברוד למדי אם כתיבה זו היא גם כתיבת a
a
a
b
74
כתב
י ד 27
ה ס ו פ ד ש ל ה ס י מ נ י ם ה ב א י ם ו ה ק ו ד מ י ם ) מ ל ב ד ס י ׳ 16ה נ כ ת ב ב ל י ס פ ק ע י י ס ו פ ר א ח ר ( •
שבע מעלות שניתנו ל א ד ם הראשון
ד ף ״ 208א ל ו ה ן ובוכה
ל פ נ י ד״קב״ה ב ש ע ה ש ח ט א ו ג י ד ש א ו ת ו מ ג ״ ע ב א ה ק ב ״ ה ו ש ל ח ל ו ב י ד ר ז י א ל
המלאך
הנקרא שמו גליצור בספר של אבן יקרה וכל מעלה
וא׳י׳ל ה ק ב ״ ה מ א י ל ו ה מ ע ל ו ת ת ד ע מ ה ש ע ת י ד ע ל י ך ל ב א אבל
בשעה שהיה מתחנן
ומעלה יש
ולעשות
שמות
בו
כל מה שתרצה
השמד לך מהם כי אש אוכלה הוא ותעשה כ ל דבר כתיקונו וכל מעלה ומעלה
יש ל ה כ ה ל ב ד ה מ ע ל ה א׳ א ם ר צ ו נ ך ל י ל ך ל פ נ י ש ל ט ו ן א ו מ ל ך ] . . .מזכיר ׳-שמותי
בא
נ מ צ א ג ס ב כ ״ י 397
ד מ ש ה ומההיכלות[
בגליון שד
1 6 8 8 °
דף
נ מ צ א ) ב כ ת י ב ת ה ס ו פ ר הזה( -ע״כ מ צ א ת י א ל פ א
ה פ נ י ם ב מ ס ו ר ת ב י ד י נ ו מ א ב ו ת י נ ו . . .״ ע ד א ו ת כ׳,
הערתי
1926 קדמון
MGWP
על
B
)ם׳ מ ג ד ל דוד(•
האותיות
צורת
ע מ י .(203
האלה.
בכיי
גם
ביתא
והיא האלפא
דמטטרין
ביתה
הידועה
ובכ״י א ח ד י ם נ מ צ א ג ם פ י ר ו ש הקטעיט
ג י ר ו נ ד י 14נ מ צ א ו כ ל
ה א ל ה יחד. 210
A
]
- 2 0 9
A
פ י ר ו ש הקמיע של
ש ב ע א ת י ן ( פ ו ת ח - :אלו הן ש ב ע א ו ת י ו ת
ש ח ק ק ה ק ב י ה ב ב ר י א ת ע ו ל ם ע ל שביעיות ו ל כ ל א ו ת ש ם ׳ ועיין ב ס ׳ ווילהדמשדארף הוכחתי
תצ״ד ד ף כ״ג ע״א ועיב ,ו ב ק ר י ת ס פ ר ש נ ה ד׳ עמ׳
כ י זהו ה ק מ י ע ה ע ר ב י ה י ו ת ר מ פ ו ר ס ם ב ח כ מ ת כ ש ו פ י ה ס
ח ו ת מ ו ת ״ • ! ^ £-׳ A
1
2
דף
A
תולדות
320 - 3 1 8ש ש ם בשם שבע
ונודע
T
כאן ל א נזכר עליו ש ם הדמבץ .ואחריו כאן עוד קמיעין אחדים•
2
נכתב בצדו
-
ב
ק
ל
ה מעשית[
להוה ב נ ק ו ד מ ש נ ה ׳ ועוד ש מ ו ת וצירופים במשנה,
לששה
קורץ וכר
״מאימתי
בתורה׳
סדרים ,וכיצד מכוונים
בזוהר ובהלכה. A
216 -213
הפרצופין
הארת
התיקון
אל
בענין ידאה
ואהבה תורה
ומצוה לפי ש ט ת האריא״ל .פ ו ת ח :״אמנם ב א ו מ ר ו ה נ ב י א כ ה א מ ד ה׳ מ ל ך וגואלו•״״ B
אדם
ישראל
ומסיים ב ס ו ד ע ל י י ש ר יחזו פנימו״.
A
ד ף«222 218- 220אחריהבדף.ת פ ל ה
ב ח צ ו ת לאזווגא למטדונית׳
לאומרה
״ ק ב ל ה זו נ מ צ א וז״ל א ם ב ק ש ת לכוון ב ת פ ל ת ך ב י ו ם ה ת ע נ י ת ו י ע נ ה ל ך מ ן השמים.״״ ) ת פ ל ה ע ם ש מ ו ת קדושים(. דף
A
A
229 -223
סוד שרטוט תפילין״
כשיתחיל לשרטט תפילין
נ פ ש ו י ו ד ע ד ע ת ע ל י ו ן ב ח כ מ ה ה ר מ ה ...1ל ר ׳ ח י י ם ו י ט א ל [ . תפילין ׳שמעתי
מ ה א ר י י מפי
ז צ ״ ל»
מורי
עיד שכוון האד״י ...ד ף
A
שקבל A
225
225
]כוונות לסופר[
מרבותיו
׳ועוד
שמעתי
בזה האופן שהיו לוקחין פ ר ו ט ה א׳ מ כ ס ף כשהיו וזהב או ח ל ק מוזהב כשהיו כותבין מצות ל״ת
224
חכמי
כ ו ת ב י ן מצוד, והטעם
כ ת י ב ת
ס ו ד
מ ב י א ם׳ פ ד ד ם ד מ ו נ י ם
שצריך הכותב משם
B
אם
הוא בעל
לכוון
וגם
בכל
פ׳ ום׳
קםטליא
שנהגי
אחת ממצות
שמצות עשה הם
ל ח ס ד ו מ צ ו ת ל ״ ת מ ר ו מ ז י ם ל ג ב ו ר ה ...״ ו ע ו ד פ ר ט י כ ו ו נ ו ת ל ס ו פ ר י ם ״ ת .
עשה
מרומזים
כ ת ב י ד 27
75
a
ם לקוטים ה ו 2 3 2 שונים מכתבי רח״ו ואחרים( .ומביא בו גם -קבלתי זה השם ממורי דבי כ מ ה ר ר״ י 2 3 5 2 3 9ל ק ו ט י קבלה מעשית( .דף ! 235קבלה פאיפ מי שרוצה סרוק• דף שתהיה נשמתו בלי פירוד בגופו קשורה יכוון בכל יום שמו עם אותיות נשמה בזה האופן דברי אשל מאיר מנאשימרה )מכאן שסופר החלק הזה שמו א ש ל מ א י ר •סוד ש ל א י כ נ ס ו ה נ ש י ׳ ה כ ש פ נ י ו ת ליולדת238.דף 1העשילמאיר.(236 נפלא לקדושת הקולמוס ] ...ובסופו [:קבלתי פא״ם בשם חכמי מערב בשם החכם השלם כמהר״ר א ב ר ה ם א ל ק ל י ז״ל״ .בסוף שוב פעם -סוד כתיבת השם מהאר״י ומאחרונים״ ,בדברים אחרים. a
a
b
b
b
b
. . . 2 4 2 ]לד׳ ח י י ם ו י ט א ל [ ,ואחריו עוד שאר סודות קטנים) .עיין כאן בכ״י 4019דף 77 ואילך! בריט .מוז.(804 . 4
הסימנים הבאים עד סוף כה׳׳י נכתבו בידי סופר אחד. ! 2 4 8 ) מתחיל :׳׳כ״ב אותיות יסוד והם יסוד העולם כמו שנפרש לקמן ]בכ״י :שנפל ק״א( קבועות בגלגל פי׳ תמצא בהם כל דבר לבריאותו)!( ותולדותו)!( ועניניו כ ש ת ג ל ג ל רכ״א ש ע ר י ם ל פ י ק ב ל ת מ ו ר י א ו ד ל י א ש ע ר י ם ל פ י ק ב ל ת ר ב י נ ו ס ע ד י ה וחוזר הגלגל פנים ואחור ...׳ ונותן כאן כל מ ש פ ט מ ל א כ ת ה ג ו ל ם באריכות ,והוא המאמר הנמצא בשלימותו בשם ]פעולת היצירה( בכיי Add 6 4 7 6 6דף , 18וגם בכיי בריט .מוז752 . ובקמברידג׳ דף 85נמצא בלי שם )לפני ספר הישר( ולא נזכר ברשימת מרגוליות שם .ובכיי שלנו נכתב כל המאמר הזה בצירופי אותיות בכמה מלים חשובות ,בלי ספק כדי להסתיר את הסוד׳ למשל יעשה גם מעפר הטהור ההוא למויג שתחפוץ לדוב״א והליחו״ת״ במקום ״.״ ג ו ל ם ש ת ח פ ו ץ ל ב ר ו א ו ל ה ח י ו ת ״ ! -מורי״ הנזכר כאן הוא או ר׳ אלעזר מגדמישא או ר׳ יהודה החסיד ונראה לי שהכוונה כאן לראשון, ועל כל פנים מחוגי חסידי אשכנז יצא המאמר ומהם נתפשט לארצות אחרות )בכיי קמבדידג' הכתוב באיטליה במאה הי״ד ,נזכר בפירוש כי ״כל אלה הענינים מצא ב ק ו נ ט ר י ס ש ה ב י א ה ח כ ם ר ׳ ר א ו ב ן ב ב ו א ו מ א ר ץ אשכגז״( ואין יסוד לדברי מרגוליות שמצא ב״מורי׳ זה את ר׳ שלמה אלקבץ. מ ת ח י ל - 2 4 9ב ל י ב נתיבות ברא הקב״ה את העולם ,נתיבות פי׳ דרכים כמו הולכי נתיבות והעולם הזה תחילה תהו ובהו ומים במים וכסא כבוד מרחף על המים וכאשר נתיעץ הקב״ה בתורה אמרה רבשיע אם אינך בורא התשובה קודם ,לא יוכל העולם להתקיים״ מאמר קצר מדרשי־קוםמולוגי כדרך ם׳ סודי רזייא. למטה בעמוד הזה מאמר חדש על *בראשית ברא אלהים בגי בתודה יצר .כיצד? התורה היא כ״ב אותיות ובצירוף מהן טהור״ה אליף ביתו״ת כדי שיתקיים -וגילגל a
753 .דף *
a
a
,
כ ת ב י ד 27
76
]בכ״י וגולגול[ שמו הנכבד עם טהור״ה אלף ביתות וברא שמיפ וארץ וכל צבאם־ ו כ ן ס ד ר ה י צ י ר ה ••• ילך למקום טהור ויעשה שם כעין יודה גדולה מחומר ״•' וזהו עוד פעם נוסח אחר ממשפט יצירת הנולם ,ונותן כאן עד דף 255רשימת כל צירופי האלפא ביתות בפדטדום .ואחרי־כן רשימה ארוכה משמות קדושים עם צירופיהם וגימטריאות ושמות מלאכים המכוונים כנגדם ושמושי השמות האלה 6
לפעולות ,וכל זה נמצא גס בסדר זה בכ״י בריטיש מוזיאום ) 752מן המאה הי״ד( מדף * 29ואילך ,אלא שבכ׳י ירושלם נבלע בדף 257קטע מדרושי האר״י על עולם הבריאה .ואולי היתה בזה דק טעות המעתיק כי אחרי שהעתיק את כל הדף עם שומר הדף הבא מאותם הדרושים ,חזר והעתיק עוד פעם השורות הראשונות של הדף הזה השייכות הנה ,יחד עם המשכם הנכון כפי שנמצא גם בכ״י בריט. מוז .עד דף 3 4
b
שם ההשבעות הבאות שם אח״כ אינן כאן( .הגידםאות נשתבשו
)
כאן מאד .קרוב לסוף מביא ״שם״ מ ה ב ד ל ה ד ד ׳ ע ק י ב א .מסיים ׳נתכפלו 1בכ״י בריט .מוז 752 .עדיף :נחםלו( טהור״ה אלפא ביתות מבוארים היטיב״. ״
הסימנים הבאים 33- 28נמצאים ב ס ד ר זה גם בראש כתב יד בדיט .מ • ,752אבל תיאור כה״י אצל מרגוליות טעון תקון ,כפי הבא כאן. b
a
דף 261 -259״שלשים ושתים נתיבות הן י׳ ספירות וכיב אותיות ומנצפ״ך צופים אמרום״ והוא )פירושו האמתי של הרמב״ן לס׳ יצירה[ ונדפס עכשיו מכיי שונים )וגם מזה( בקרית ספד שנה ו׳ עמ׳ 410-401ועיין חקירתי הארוכה על אמתות הפירוש הזה שם עמ׳ •396 - 387בסופו הערה המתיחםת לפי׳ ר׳ עזרא או ד׳ עזריאל לס׳ יצירה שנכתב פעם עם פירוש הרמב״ן בכיי אחד ,ועיין הערותי לזה שם עמ׳ .410ואם גם נראה בשני כתבי יד האלה ,ידושלס ובריט .מוז ,.ששם הרמבין נשמט כבד בזמן קדום ,מצאתי גם כתב יד אחד והוא הנזכר למעלה מספרית האוניברסיטה בקמברידג׳ Add. 647שבו הועתק הפירוש הזה לפרק הראשון ומזכיר את הדמב״ן כמחברו׳ והמשכו גם שם לד׳ אלעזד מגדמישא או לאחד מתלמידיי והוא אחד מאלה הנרשמים כאן )אבל לא היה לי בשעתו פנאי להעתיק ממנו פרטים כדי להשוות(-והנה סופד כהיי מעיד שם בפירוש שהעתיקו • מ ס פ ר ש ה ש א י ל ו ל י ה א ש כ נ ז י ם מ ו וי ני צ י אה״ .מכאן מוכח שגס בחוגי חסידי אשכנז ,שמהם נתגלגל ספר זה עם פירושיהם לסי יצירה לאיטליה ,ידעו בזמן קדום מי היה המחבר האמיתי של הפירוש הזה לפרק הראשון.
אגלא הג׳ נדגשת להבדיל בין לשון ה ת מ נ י כ״י בד .מוז:
מ ח מ ט ז ] [
שקורין לגבירה אגילה בנקודה על הג׳ מלמעלה •»״ ואח״כ עוד הערה קצרה אחרת על סוד שלח תשלח את האם )מספד ה ב ה י ר ( עם תוספת פירוש ,רק שורות אחדות. •
b
b
דף ] 264 -262חלק מתוך פ י ר ו ש לס׳ יצירה[ מסוף הפרק הראשון )שלש אמות אמ׳ש( עד תחלת פיב ,שבו נבלע המאמר מס׳ דקדוקי הטעמים שהראה עליו מרגוליות בכיי בר .מוז.׳ וגם פירוש זה מבית מדרשם של חסידי אשכנז מוצאו.
77
כ ת ב י ד 27
מביא את פירושו של רב האי גאון לשם בן מ״ב ,על פי תמורות בשני הפסוקים הראשוגים של התודה ,ופירוש קצר כזה בא ב״פ בספרי ר׳ אלעזר מגדמישא, למשל בספר השם .הפירוש גםםק באמצע המשפט ,אבל בכ״י בריט• מוז 752 .לא a
הדגיש הסופד בדבר וכתב הלאה כמו שמצא בדוגמתו )דף 9שורה
( 1 0
שםולכן
גם מרגוליות לא הרגיש בדבר .בכ״י שלפניגו השאיר הסופר ריוח של שלש שורות בין שני הקטעים .מסיים -אלא אם תשים מניין הקו״ף לפיכך עולה את •••״ b
3 1
b
דף ] 267 -264עוד פ י ר ו ש א ח ר לס׳ יצירה[ מחסידי אשכנז ,בארבעה הפרקים הראשוגים רק כעין הגהות קצרות ובפרק ה׳ מאריך כשלשה עמודים .פותח- :בליב נתיבות פלאי חכמה»..״ ומעתיק כאן רק ראשי הפרקים של המשגיות ומקצר תמיד בלשון וכר .ואינו מן הנמנע שהפרק החמישי הוא פירוש ס׳ יצירה המיוחם לדי סעדיה גאון שנדפס דק עד תחלת הפרק החמשי)וההתחלה הזאת נמצאת כאן( ,אבל אינו מתאים ביותר עם תאור אופי הפרקים האלה בכ״י השלמים )מיגכן 40ו (115 הניתן עיי שטיינשגיידר במאגאצין 1892עמי 82־ ,83ואין בידי העתק מכיי מינכן כדי להשוות .מסיים כמו בכ״י בריט .מוז .752דף
b
11
והמקום והזמן נשתנו
בעבור המקרה׳. •32
דף
b
a
269 -267״עתה נפרש הספר בעזרת האל׳ -בכיי בר .מוז .באה פתיחה a
זו לא כאן אלא בראש כה״י)כנגד דף 259כ א ן ו פ י ר ו ש א ח ר ל ס ׳ יצירה(! . פותח :יאמר בתחילה בל״ב נתיבות ופי׳ כי המקום ברוך הוא רשם וחקק דרכי החכמה ושבילי הדעה בי׳ יסודי חשבון והן מא׳ ועד ו ׳ -י הם ל ק ו ט י ם א ו ק צ ו ר מ פ י ׳ ס׳ י צ י ר ה ל ד ׳ ד ו נ ש ב ן ת מ י ם כפי שהכיר כבד מרגוליות, וכאן החסיר המעתיק באמצע כמה דפים הנמצאים בכיי בר .מוז .ומסיים כמו שם. הגירםא כאן משובשת עד שכמעט אין ערך להעתקת הקטע הזה ,וניכר שהסופר לא ידע לקרוא בדוגמתו. b
275 -269•33דף
a
• ס ו ד ה ׳ ל י ד י א י ו ובריתו להודיעם .קבלנו מרבותיגו מאבותיגו
ששם המפורש שהוא הנקרא יהרה ונקרא שם של ד׳ אותיות רמז הוא לו׳ קצוות״, הוא מאמר ידוע ]לד׳ א ש ר ב ן ד ו ד בן הראב״ד[ הנמצא עוד בהרבה כ״י)עיין ג
שטיינשניידד ברשימת מינכן .209וכמה לקוטים ממנו נדפסו במאמריו של םואבי באוצר גחמד היד )תדכ״ג( עמ׳ 43- 36ושל שטיינשניידר בהמזכיר ז׳ עמ׳ 68ושם י״ב עמ׳ .116-113,85 - 79גפםק כאן באומרו -שהפילוסופים קראו אלו הי״ם גלגלים״ .מביא את פירושו לי״ג מדות הרחמים. למעלה מכמה מהדפים האלה כתוב בכתב הסופר עצמו- :פי׳ נפלא על ספר יצירה המכונה לאברהם אבינו״ .גם כאן וגם בכיי בר .מוז 752 .נוסח הספדים איגו משובח ,אמגס יש שגם גירםת כה״י המאוחד עדיפה על הקדום. רשום כתוכן החלק האחרון של כ ה ״ י ב י א ו ר י ם על פרדס דמונים
- : להגאון מהמר״ק.
באורי׳ על בחיי
שלו ואחרים.
דרושי׳ ספי׳ .כתב
78
כ ת ב י ד 28 27
א ״ י .צ ו ר ת ארץ״ ,אבל מלבד הראשון לא נשמרו במצבו הנוכחי של כה״י• • 2 7 6 ם י נ ו מ ד שתול על פלגי מים חיים מים עליונים ותחתונים .ובביאור הזה יתעדן בו נפשי וימצא תאותו .ויוציא לאור תעלומתו ...ובעזרת האל ...אתחיל לבאד ש ע י הראשון)עכ״ל ההקדמה( .ומחברו לא נודע לי׳ אבל ע״פ טיב הביאורים המפולפלים האלה יש אולי מקום להשערה כי זהו פירושו של ד׳ י ו א ל סי ד ק י ס בעל הב״ח על הפרדס ,הנמצא באוכספורד כ״י ' 1805ועדיין לא יכולתי לבדוק ב״י אוכםפורר• הביאורים שרובן הגהות קצרות ,נמצאו כאן עד שעד ז׳ שער הצינורות פ״ה ונפסקים באמצע. b
28 151״-.Hebr. 8נייר׳ 11:15צ״מ 107 .דף׳ 22-20שורות בעמוד .קורםיבה איטלקית־אשכנזית מהמאה הטיז בערך .בדף הנדבק על הכריכה הישנה מבפנים׳ תוכן כהיי בקצור ואחיכ הערת קבין :״התקפ״ז ריח ניסן 26אבריל 1827באה)ז> לידי זה הספר ממעלי השד״ד מעה׳ק טברייא החהש״ו כהרר חיים עלוורש סמאגה נז ונתתי לו תמורתו ס׳ כסא דוד דרושים למוהר חיד-א זצוקיל היה לבאר כי נתתי לו זה הספר מחמת שהוא כפול אצלי׳ .בדף הראשון ובבריכה בסוף הספר רשומים בכתיבה חדשה שמות אנשים. (
גנזי יוסף ,כנראה מעזבון ד״ד גרינהוט דל. a
a
a
ו ק מ י ע ו ת ו ה ש ב ע ו ת ( .דף ( מביא את הדרן ע ל ו 1 1-34סגולות דף והדרך 1כצ״ל( עלן וכר כסגולה •לשכחה וגם למזיקים׳ וזוהי קבלה ישגה מאד • ה ח כ ש ה בדף 5מזכיר פזיתה ופליטה שרי להתעלם ביום תקופת טבת בשעה ז׳ או ח ׳ ז ו ה י הסגולה הראשונה ממין זה הנודעת לי ,ואין ספק שיסודה בהשקפה שהתקופה שעת הדינים ,עיין זוהר חיב דף פ״א עיא וקצ״ה ע״ג ומאמרו של אפטוביצר בהצופה שנה ב׳ תרע׳ב עמי .(122 כל הקובץ מועתק בסדר זה מתוך כתב יד אחד כי בדף 14מעיד הסופר ״חסר כי לא רציתי להעתיק אותם המתחילים לטיו לב״א לכ״ו כי לא נראה לי להעתיקם׳• דף ל 21למקשה ...נתקבלנו מפי הרי ש מ ע ו ן ה צ ר פ ת י .אחריה קמיע בדוק ... מהדב הגדול ד׳ מ ש ה ב ר נ ח מ נ י זלהיה ש ב ע א י ת י ן )עיין כאן 4° 19בסופו(• שאלת ח ל ו ם ק ב ל ת י הדרך מפי הר׳ שלו׳ ב ד ח י י ם ז ל ה ׳ ה . . . 2 4 מ ה ר ב ר׳ א ל י ה ו נד׳ו .25שם הכנף צמדכיד ...מקובל מ פ י ה ר ב ר ׳ דן.27 קבלת עשיית הקמיעיס למקשה ...מפי הרב ר׳ שם ט ו ב פ ל כ ו ן נ״ע.29 וכתיבתם ותפירתם ,ועל שדי המזלות ׳לפי מה שקבלתים מס׳ דזיאל.״ י 32פתיחת a
b
b
a
a
a
79
כ ת ב י ד 29 28 b
לב ה ו ע ת ק ה מ ם פ ר י צ י ר ה •)!(33דע לך כי שם בן ארבעים ושתים אותיות כל אות ואות מהם הוא שם גדול וקדוש וכבר א מ ר ת י ל ך ק ב ל ת ם פ ה א ל פ ה ובין תבין)לוח המלאכים שר״ת שלהם הוא שם בן מ״ב(. b
4
3
א
-
ח
ת
ל ק ב ל ת ע ש ר ס פ י ר ו ת .ספירת
י
כתר מושלת על הכתיבה .בסוף קורא הספר :תמו ש י מ ו ש ה ס פ י ר ו ת .זהו פירוש מסודר על שמושי הספירות בקבלה מעשית ,והוא חשוב ונמצא גם בכ״י אוכספודד 1960דף ,32-27אבל לא נזכר ברשימת נייבויער. a
a
במשפט ל א ר נ ב ט ד ו י ל א נ ו ב א בתרגום ר׳ שלמה
דף 66 -45ם׳ פנים
6
ב״ר אברהם בן משולם אביגדור .על דף 44רשום באותיות לטיניות ישנות Amaido ) ,>u uiiia nouaדאה שטיינשניידר׳ העבר .איבערזעצ .עמ׳ .(782מאמר על יסודות בסוף )כנראה הועתק מכ״י הדוגמא( ׳נכתבה המגלה הזאת ע״י
האסטרולוגיה.
הכותב תנחום בכיר משה זלה״ה אל הבחור תלמידי החשוב ...יוסף בכמ״ר יוסף הכהן יצ׳ו שנת ה׳ אלפים וקפ״ג ליצירה פה פרטו״. ה פ ר ו ט י ם
b
- 6 6א מ ר ר ׳ עמנואלבןיעקב
ב ע ל הכנפים״ .כנראה קצורמלוחותיו״ עיין שטיינשניידר,העבר.איבערז .עמ׳ .536 &
יז
דף 80 -68םי פנים ל פ נ י ם ]המיוחם לאבוקראט( בתרגום ר׳ ת נ ח ו ם ב ן משה» עיין שטיינשניידר בספרו הנז׳ עמ׳ .666פותח :״אמר המעתיק הרי״ם לא ידעו ד
ל
ב
א
ק
י
י
ד
י
b
.
מסיים :ובכאן נשלם מה שרצינו לבאר בזה הענין ונשלמה העתקתי בנחיצה רבה שנת ] ...חסרה השנה! והיא קם״ו 1ולמטה מזה כתוב :הספר הזה העתקתי אני מ ש ה ב כ מ י ר ב נ י מ י ן ר ב א י צ ״ ו מספר אחד כתיבת יד מקלף שנכתב שנת מעשה ידינו כוננה עלי״נו ]קם״ו 1במקום ששמו ק ם ט י ל ד ו ד א ן . a
2
8
-
צ
י
ל הסרקסטי[ והוא
נדפס מתוך כתבי יד שונים ,וביניהם גם זה ,על ידי בירושלם תרפ״ו )גם בקרית ,
ספר שנה ג עמ׳ (218-181ועיין שם בהקדמה. 107
b
b
] - 1 0 3ס ג ו ל ו ת והשבעות שונות[ ל מ צ ו א ג נ ב ה ,הכל בדרך מדאה הבדולח .רוב הדברים באיטלקית .בהשבעה אחת דף 104bמשביע את פיטראם קידוינאם פרימא מוינאם ).(!! prima monas
29 —.Hebr. 8° 144נייר 14 :19 ,צימ 46 .דף 26-25 ,שורות בעמוד .כתיבה רבנית ספרדית יפה ,משנת ש״ו. גקגה מל .שוואגר ,וינה ,תרפ״ח.
כ ת ב י ד 29
80
ש
פירוש לס׳ שערי א י ר ה למחבר בלתי ידוע ,נתחבר בין שנת ר י *«״ *<1ברשימת ונורא ' ׳ ל עליון ינ ^ י י "י ) ל הידשפלד מאוסף ב ע י ד
י נ י י ע
מ מ נ י
ע י ד
מ ו נ ט
פ
כ
א
י
ח
ו ד
י
ה א
ש
נ
כ
ת
ב
ש
ב
ת
נ
ב ר ש ט ם
׳
ש
י ה י א ״
פ ן ת ן ן :
ב
ש
א
ם
אתחיל לכתוב פ י ׳ ל ס פ ר ה א ו ר ה .ש ח ב ר ה ה ״ ר י ו ם ף ג י י ק י ט י ל י י א י ׳
ז
י יי
ידוע הוא ומפורסם לכל אנשי דודינו ורבותינו בעלי הקבלה כי החכם הזד• Pי לו חכמות הרבה ו י י ס ד א ת ה ס פ ר ה ז ה ע ל ע מ ו ד ה ז ו ה ר ש ה ו א נק מ ד ר ש ו ש ל ד ׳ ש מ ע ו ן בן יאחאי)!( עיה וקרא אותו ספר האורה על שם שד• י• י»ז*ריסין משה ™ "י ° כי ד׳ שמעון בן יאחאי ובנו ע״ה נתחכמו שלשה עשר שנים במערה של מ י ב י
ע י נ י
ה ח כ מ י ם
י נ ת ז
ל י ,מ
פ
ת
ח
ל י כ נ ס
י מ י כ י ח
ב י
ב מ
כ ת
ע
ואליהו עיה ועשה להם השיי נם ואיברו להם חרובא ועינא דמיא הפירוש חשוב לא רק להבנת דברי ס׳ שעדי אודה ,אלא גם לחקירת הזוהר• המחבר מביא במקומות
ר ב י ם
א י ת ם
מ
א
מ
ד
י
ה ז י ד
'י
ש
ל
ד
ע
ת
י
י ,י י
ב י ס י ד
י
של
בם׳ שעדי אורה ,ולכמה מדאיותיו אלה יש עדך רב לחקירת יחסו האמתי ס׳ שערי אורה אל הזוהר שעוד לא ניכר כראוי ,כי רגילים לראות בו פ י ר י
ש
על הספירות בדרכי הרמבין ובאמת הוא בא כבד לפרש את הבנויים הנוהגים )וכפי שנוהגים( בם׳ הזהר כפי שבעל הפירוש הזה הבין בהרגשה נכונה» י
י פ ד
י
כוון בכמה מקומות על מקודם האמתי מ ה ד ן כל דברי הספד מוכיחים שהיה לפניו ,כמקור חשוב ,ספד ל ב נ ת ה ס פ י ר הגם כי לא יזכירהו בשמו ,ואלמלא סימנים אחדים המרחיקים את הספר הזה מהמאה הייד ,הייתי סובר שבעל לה״ס בעצמו חיברו .כי מדבר על הדשב״א כמי a
שקרוב לדורו) :20וכן נראה דעת רביגו הגדול הרשב״א( וכל דרכו בהביאי לשונות הזוהר לדוב בשם מדרש נעלם ,ורק לפעמים מעטות בשאר שמות׳ מתאימים בודאי לבעל לבנת הספיר .ויותר מזה :בעל לבנת הספיר מביא לכל הפחות שתי פעמים חכם מקובל ברית דשים שלא נזכר בשום מקום אחר )בפר בראשית בדפוס כ״ה עיג לפי נוסת כתבי היד המתוקנים ,וגם מצאתי זכרו בם׳ לה״ם על ויקרא כיי בריט .מוז 767 .דף :389
a
ו מ ד ש ״ ם נריו קבלתי( ,והנה בכיי
8
שלפנינו מביא בדף 30״עו׳ ש מ ע ת י מ ר ש י ם נ ד ״ ו ראיה לזה כי חיי הרשעים והצלחתם היא סבת מיתתם״׳ ואולי זהו הלשון המובא בכיי בריט .מוז) .שלדאבוגי לא העתקתיהו לי בשעתו(• אבל דבד אחד מכריע כנגד כל זה ומוכיח שמחבר הפירוש ה ע ת י ק דק דברי הראשונים ואינו בעצמו אחד מהם ,והוא כי מביא את פירוש ם׳ יצירה לד׳ יוסף בן שלום האשכנזי)שנתחבר בדורו של בעל לבנת הספיר כסי שכבד הוכחתי במאמר המיוחד לו בק״ם שנה ד׳ עמי 286ואילך( כבר בשם הראביד ,דבד שכל הראשונים לא נכשלו בו ולא ידעו ממנו ,ולכל המוקדם במאה a
הט״ו התחילו לטעות ולייחם הפירוש להדאב׳ד! וכאן דף 43יומה שנראה לי במעשה בראשית שנברא בחכמה בעשרה מאמרות כנגד עשר ספירות דכי חשבינן
81
כ ת ב י ד 29
ל״ב נתיבות חכמה חוץ מן המאציל דהא עשרת ספירות בלימה ר״ל בלי מהות הבורא ית׳ המאציל ו כ מ ו ש פ י ׳ ה ד א ב ״ ד ז״ל וכן נראה מל״ג אלהים דמעשה בראשית* והדברים נמצאו בפי׳ הנדפס על שם הראב״ד! וגם דברי המחבר על ד' יוסף ג׳יקיטילייא בהקדמה מראים שלא היה קרוב לזמנו .גם מביא בדף 7 ״וער כתב ד ל 1ר״ל בעל שערי אורה( השגת שמותיו מהם על הרחמים ומהם על הפרנסה פי׳ הכל הוא כפי כוונתו בגקודת השם הגדול כ י ד ו ע ב ס פ ר החכם ר׳ י ו ס ף מ ש ו ש ן הבירה״ ,והנה הספד שהוא רמז לו כאן ,מקצתו נמצא ב ש מ ו של ד׳ יוסף הבא משושן הבירה ( בכיי פאריס 770מדף 233ואילך ,וממנו ביררתי שכל הספר הגדול והמוזר הנמצא בברים .מוז 464 .ועוד פעם שם 780וכן בםימינר בניו יורק )מרשימת שוואגד את פדעגקל x iסי׳ (190שאיש לא הצליח למצוא את מחברו ומדגוליות העלה ברשימתו השערות התלויות על בלימה -הוא הוא ספדו של ר׳ יוסף משושן הבירה ,השייך לסוג הספרים המחקים את לשון הזוהר ומורים בלשונו דברים אחרים וזרים לרוחו מאד ,וספר זה גתחבד בודאי דק בסוף המאה הי״ד ,כפי שאוכיח בהזדמנות אחרת בארוכה ז פירושנו לס׳ האורה ,איפוא, שייך למאה הט״ו או לתחלת המאה הטיז. מחבר הפירוש ידע נוסחאות שונות של שערי אודה מ ל ב ד ם׳ שעדי צדק )דף * - 36ב פ ת י ח ת ש ע ר י צדק ש ה ו א פ ת ח ל ס פ ר ה א ו ר ה כתב החכם דל״(, כי שתי פעמים מביא ם' האורה הארוך .דף 3״וכתב החכם ז ־ ל ב ם פ ר ה נ ק ר א ה א ו ר ה ה א ר ו ך ארבע מחיצות ראה יחזקאל והד׳ דקה״ ,ובדף 15״מה ש כ ת ב ה ח כ ם ז ״ ל ב ס פ ר ה א ו ר ה ה א ר ו ך כי פלא שלש עליונותי ]ולא רק ספירת החכמה(׳ והנה נשארו באמת כתבי יד השונים מנוסח שערי אורה הנדפס ונראה שכה״י הנרשם ברשימה 5של שוואגר את פרענקל סי׳ ) 936איהו עכשו ?( מכיל את ס׳ האורה הארוך הזה כי מעידים עליו ברשימה -ש נ ו ס פ ו בו פ ר ק י ם שלמים״, אמנם שאר כתבי היד השונים מהדפוס מכילים נוסח קצר ,ולא נוסח ארוך )בריט. מוז 786 .וגירונדי 1(92 b
1
b
b
בדף *• 8ער כתב זיל כי השם יש לו נ״ד שמות מרובעים ידועים הם בסםר ה ש מ ו ת וסימן להם ידושלם יר״ו שלם בשם ההויה״ .לאיזה ספד כוון? רשימת השמות המרובעים האלה וכן הסימן הנרשם כאן נמצאו בסי חיי עולם הבא לד׳ אברהם אבולעפיה ,ואינו מן הנמנעות שכוון לספר זה שעל פי חיצוניותו המבהילה ביחוד בחלק הראשון ראוי היה לקרוא לו בשם ס׳ השמות .דף 10 מביא פירוש לל׳ב נתיבות המזויף על שם דב םעדיא :׳...ל״ב נתיבות עליונות ה ג א ו ן רב ם ע ד י א ז ״ ל פי׳ אותם והם מבראשית עד ויכלו ואזי הכל כלול זה בזה ואלו הם ל״ב דברים שהביא אותם הגאון רב םעדיא ד ל ו ז ה ל ש ו נ ו :ל״ג b
*( השם אולי בדוי ז ספור נפלאות על מסע להרי החשך הביא הרכבי )ב״הגת״ תתיז( בשם הנשיא ר׳ יעקב משושן הבירה.
82
כ ת ב י ד 29
אלי״ם מבראשית עד ויכלו אחד כנגד יחודו ומודד• עליו והל״ב שמות כנגד ל״ב דברים שנבראו במעשה בראשית שמים וארץ תוהו ובוהו חשך דוח מים אור יום לילה רקיע מלאכים גהינם יבשה ימים דשא עשב גן עדן שמש ירח כוכבים שרץ המים עוף תנינים חיה בהמה ורמש וחיתו ארץ ואדם וחוה ונפשות וכ״ל כנגד ליב חוטין שבציצית להראות כי שלשים ושתים דברים שנבראו במעשה בראשית כולן תלויין בזאת המדד .הנקראת ל״ב והנה ראש התודה וסופה יודה על זה והורה כי כלם תלויין בישראל דכתי׳ אם לא בדיתי יומס ולילה וגו׳ ואם אין ישראל אין ע״כ׳׳ .הלשון הזה לא נמצא בפירוש ם׳ יצירה המיוחם לו וגס לא יתאים לו כי מפרש כאן ענייני םפידת המלכות ,דבר שאינו ידוע למפרש ההוא .ונראה כי זהו זיוף יותר מאוחד. b
דף 24כמו ש פ י ר ש ר ב נ ו ה א י י ג א ו ן ז ״ ל ב ת ש ו ב ה ב מ ס כ ת י ב מ ו ת גבי ההיא דישעיה) ,על הסתכלות הנביאים באםפקלריאה המאירה ושאינה מאירה( והיא התשובה הידועה )תורתן של ראשונים ח״ב עמ׳ - (40וגם היא )כמו רוב לשונותיו כאן!( הועתקה כאן מם׳ לבנת הספיר לם׳ ויקרא )בכ״י ברים .מוז767 . a
דף . ( 2 7 2
ו א י ל ך ו כ ן ״נראה לדעת רבעו הגדול הדשב״א״ לקוח משם ובנוסח
קבוע זה מביא בעל לה״ם את הרשב״א תמיד .לא מס׳ לחים בא הלשון הזה בדף a
33״ומצאתי
ב מ ע ש ה מ ר כ ב ה :בייט גלמוציא שמו ,ופירושו שם כי גלמוציא:
הוא ארך אפיס -והנה דברים אלה נמצאו בכתבי יד של היכלות זוטדתי ושל 1,
ה ה ב ד ל ה ד ד ׳ ע ק י ב א ,וזו האחרונה היתד• תחת ידי המפרש לפי דבריו בדף 35 ו מ צ א ת י ב פ י ר ו ש ה ש מ ו ת ל ד ׳ ע ק י ב א כי השם שהאש מהוללת בו לשיי הואיכיה״ וזה נמצא בתחלת ההבדלה הג״ל ופירושו לשם גלמוציא נמצא כבד בפירוש הר׳ אלעזד מרגמיזא על ההבדלה דדי עקיבא הנמצא בכ״י אחדים יחד עם נוסחתה, פעמים אחדות באו גם לשונות מדרש ד׳ נחוניא בן הקנה שהוא ספר הבהיר,
לבנת הספיר )דף
.(37
a
a
a
b
, 3 2 , 1 6 ,9ס ׳ הזהר נזכר כמעט בכל עמוד ועמוד
ורק לעתים רחוקות מאד קורא ל ו ) כ פ י דבריו בהקדמה( מדרשו של ר׳ שמעון-וגם במקומות האלה נמצא השם הזה כנראה בלבנת הספיר ,למשל בדף .23
a
א ב ל בדרך a
כלל בא כאן רק השם מ ד ר ש ה נ ע ל ם - :הבנתי במדרש הנעלם בפר׳ פנחס׳)דף ,9
רשהנעלם
ב א י ד ד א ״ ( ,
b
1 3 ,
a
( ו כ ן מביא גם דברים מהזוהר, b
שאינם לפנינו שם ,אבל נמצאו בם׳ לבנת הספיר על ויקרא ,כפי שמצאתי בדף 15 ״ ב מ ד ר ש ה נ ע ל ם ב פ ר ש ׳ צ ו את אהרן אמד פלא דא חכמה עילאה פליאה מכולה כדמתרגמינן ]בכיי :כמדאמ׳[ כי יפלאאדי יתכםי וכתוב בה ונעלמה מעיני כל חי ,יועץ דא נהרא דיועץ ואשקי לכולא על הבינה אל דא אברהם גבור דא יצחק אביעד דא יעקב׳ ואינו בזוהר פרשת צו אבל קראתיו בם׳ לה״ם! המחבר מדגיש לפעמים גם 3
את ההפרש שבין שיטת הדמב״ן ושיטת הימדדש הנעלם״ ובדף 16מעיד שר׳ יוסף גיקטאטיליא פירש בם׳ האודה הארוך םוד מלת פלא יועץ שלא כדעת הזוהר, אבל -ח ז ר א ח ר כ ך ב ם פ ר ו ו ב י א ר ב ד ר ך ה מ ד ר ש ה נ ע ל ם כ ל ה פ ס י ק י .
83
כ ת ב י ד 30 29
בסופו• :תם ונשלם ••• בשנת םימן הכלל ברוך אתה בעיר וברוך אתה ב ש ד י ה ]=ה״א שיו[ והפרט יהיו )!( ר צ ו ״ י אחיו י״ד לחדש ניסך. כ
ה
י
״
a
1
,
a
.
30 —.Hebr• 8° 404נייד » 15:19,צ״מ 140 .דף׳ 20-19שורות בעמוד• כתיבה רבנית ספרדית יפה ,מהמאה המ״ז .דף א ׳ -י ׳ מכהיי חסרים ,לפי סימני הדפים הישנים. נקנה בחברון ,תרפ״ז. ]ם׳ אבני זכרון[ ספד גדול על כל חלקי תודת הקבלה וחשוב מאד בידיעותיו לתולדותיה וכבד הארכתי לחקור אותו בהשוואה עם כיי גאסטר 956 וגאםטד 720במאמר מיוחד׳ קרית ספר שגה ר עמ׳ ,276—259וגם קיימתי שם את שם הספר מתוך גליון בכיי אחד ב Jews' collegeבלוגדון ,וכל כתבי היד האלו אינם שלמים ,אבל בשנת תדס״ט קנה ה׳ שוואגר מויגה בצגעא כיי שלם מהספד הזה ובאמת שמו ם׳ אבני זכרון ושם נזכר גס שם המחבר וממנו ניכר שהקדמתי הספר יותר מדי .מחברו הוא לפי עדות כה״י ההוא ר י א ב ר ה ם ב ן ר ׳ ש ל מ ה ארדוטיאל
ולפי דבריו בהקדמה שם מתברר שהיה מ ת ל מ י ד י ת ל מ י ד י ו ש ל
ד׳ י צ ח ק ק נ פ א נ ט ו ן שנפטר בשנת רכיג -ועל פי זה נוכל לומד שהוא הוא החכם הנקרא עד עכשו בשם ר׳ א ב ר ה ם ב ן ד ׳ ש ל מ ה מ ט ד ו ט י י א ל בעל ההוספות לספר הקבלה של הדאביד שנדפסו ע״י גייבויער )וגם בכיי שהיה בידי הרב חיד״א ונמצא בםפריתנו 80 123נקרא בשם זה שאין לו פרוש(׳ כי הלא בעל ההוספות האלה לא די שמגלה חבה ואינטרםה מיוחדת לקבלה אלא מעיד עליו בפירוש שאביו ורבו ר׳ שלמה היה עשרים שנה תלמידו של ר׳ יצחק קנפאגטון ומעלה אותו על כל חכמי דורו .ואם השם טרוטייאל אינו אלא שבוש ישן מאדדוטייאל או אדדוטייאל )עיין על צורותיו הרבות של השם הזה
שטיינשניידד ברשימת
הבודליאנה עמי 2518ובערך ר׳ שם טוב א ד ד ו ט י א ל ב^!1>1זEncyciop.. החדשה( ,הרי המחבר ידוע היטב כאחד מגדולי חכמי המערב בדור אחדי גירוש ספרד והשעדתי שהספד נתחבר במארוקו נתקיימה אלא שיש לאחר אותו כמאה שנה׳ עד לתחלת המאה הט״ז .ועיין על המחבר למשל בם׳ נד המערב לטולידאגו עמ׳ ] .84ובשעת ההגהה האחרונה הודיע לי פדופ .מ א ר כ ס כי מצא את הספר גיכ בכ״י אדלר 1463וגם שם נמצאת ההקדמה ושם המחבר ועיין לשון ההקדמה בקרית ספר שנה ז׳ חוב׳ ב׳ ,עפיי ההעתקה ששלח לי בטובו•[ מלבד הלשונות ממחברים אחרים שהזכרתי במאמרי ,יש בחלקים הנמצאים תחת ידי ה׳ שוואגר עוד אחדים .בדפים הראשונים מזכיר את הרב ר ב י נ ו נ ס י ם
כ ת ב י ד 31130
ז ״ ל ב ס ו ד ה י י ח ו ד ,ואת ב ע ל ס פ ר ה ל ש כ ו ת שכתב ב ל ש כ ת השמות... )ואני לא ראיתי את כיי שוואגר עצמו דק את רשימותיו עליו ,אבל נראה לי שצריך עיון בלשון המאמר ההוא ,אם אין הכוונה לפירוש ,ואולי אפילו לפירושו של ר׳ יהודה חייט ,לס׳ מערכות האלהות ? כי ראיתי מחברים שמביאים דברי החייט ״ ב ל ש כ ת ה ש מ ו ת ׳ )דהיינו ב מ ע ר כ ת השמות( .ובחלקים הנוספים שם בסוף הספר מביא את פירוש האותיות ל ד ׳ י ע ק ב
הכהן
וטעמי
התגין
ל ה ח כ ם ד׳ י צ ח ק פ י ק ו -כ ך מצאתי רשום אצל ה׳ שוואגד אבל מפקפק אני אם אין לקרוא ד׳ אברהם והכוונה תהיה לספר הידוע על סוד התגין שנתחבר ע״י ד׳ אברהם פיקס באיטליה בשנת ד נ י ז ) כ י י אוכספורד .(1441בכיי שוואגר יש 145דף בתבנית ».4
31 —.Hebr.4« 86נייר 24 : 34 ,צימ 6 .דף 36 ,שורות בכל עמוד .כתיבה רבנית ספרדית )כנראה במאדוקו( מהמאה הי״ז בערך. מתנת אזולאי•
קטע מתוך ם׳ צ פ נ ת פענח׳ ם׳ בקבלה עמוקה ובצידופים על סודות המסכתות שבש״ם וסדרן .הקטע הזה מכיל החלק על סדר מועד עד מסכת סוכה. פותח כאן באמצע הדברים :״ ...בו דוד אחר י״ח מזמורים גיכ חתמו בו אנשי כנסת הגדולה״ .בשורה : 12״וכבד הקדמתי שאיני אומר מעצמי אלא דברים מועטים והחזרתי הדברים בכאן לפי שבזה הסדר אני צריך להסתייע מעט מדברי החכם הראב״ע זיל ומדברי הדים במזיל ומזולתו מהחכמים התוכנים ומעכשו לא אצטריך לומד הדבר בשם אומרו ובודאי זה הספד חכמים ילדוהו ואני גדלתיהו ודי לי מעלה שאקבץ הדברים הנסרדיס והיו לאחדים ומהאל אשאל עזר ...ה צ ע ה . כ ב ר י ד ע ת מ ה ה ק ד מ ה שסדר מועד הוא כנגד י״ב חותמות ונקראים י״ב הוויות והס נחלקים לד׳ דגלים ...״ שם המחבר לא נזכר כאן
אבל נודע לי מפי ה׳
שוואגער מווינה
שנמצא אצלו הספד הזה כשלימות על כל השים ושם מחברו הוא ר׳ י ו ס ף ב ״ ד מ ש ה א ל א ש ק ר מחכמי תלמםן בדוד ראשון אחד גירוש ספרד והוא ספד גדול. על חכם זה עיין ב-תולדות׳ של א .כרמולי באוצר נחמד מחברת שלישית עמ׳ 106 ואילך וגם ספרו זה נזכר שם בשמו אבל לא ניכר טיבו ,דק שהוא ׳המבחר מחבוריו הרבים /וזה עתה הבטיח ד׳ יעקב משה טולידאנו להדפיס לקוטים מן הספר )הצופה לחכמת ישראל ייג עמי .(260המחבר מביא גם בקטע הקצר שלפנינו
כ ת ב י ד 32 31
85
את הרמב״ן וכמה לשונות מ״מדרש הזוהר״ או ספר הזוהר ,מם׳ יצירה ,מדברי ״ ו א מ ר ו חכמי התכונה שזה הכוכב ]שבתאי שהוא כנגד יום חכמי התכונה )דף :2 a
השבת! הוא קד ויבש והוא מודה על ההשחתה והחכמה והעצבות ובכי ואבל ובחלקו מנשמת האדם המחשבה ובחלקו מאנשי העולם היהודים ועובדי האדמה b
b
ב ס ו ף מס׳ שבת 2מביא את המשנה והעבדים והנבזים״ ( ,ד ע ת התוספות דף .2 על אות ה׳ מפיה בם׳ יצירה בפתיחה :כ ת ו ב ב ס פ ר הגן ,וכן בסופי המסכתות עידובין ופסחים על אות ר וז׳ ,אבל ממס׳ שקלים ואילך מביא אותן בשם ספר יצירה עצמו ולא אדע במה יסוד השנוי הזה.
32 —.Hebr. 80 147נייר ממינים שונים 15,» :21 ,ואח״כ 14,5:20צ״מ132 . דף 31 ,אח״כ 22שורות בעמוד• כתיבות שונות מזמנים שונים מהמאה הט״ז עד הי״ח. נקנה מר׳ יצחק באדהב ,תרפיח• קובץ דברי קבלה. ] כ ל ל י ס פ ר ה ז ו ה ר ו ע נ י י נ י ו ( על ספר בראשית .ספר המוסד 89 -1•1דף בקיצור ובפאראפדאזה עברית על פי סדר הדפים של דפוס מנטובה את מהלך הדרשות ,תוכן הספד ופירוש קצר בדרך פשוסה ,והיא עבודה מלאה ענין ואינה חסרת עדך מדעי להבנת הזוהר ,פותח :״פרשת בראשית .א׳ כלל שבשכינה יש ייג מכילן דרחמי הסובבים אותה מכל צד •••״ הסעיפים פותחים במלים כלל ,ענין, יסוד או טעם לפי הנידון בהם .וחבל שספרים כאלה המנתחים את תוכן הזוהר ומפרשים אותו בדרך ״הפשט שבסוד״ לא זכו להדפם ע״י בעלי הקבלה .נכתב כנראה עיי המחבר עצמו החותם בסוף םפר בראשית בדף 8 0י ת ם ונשלם ...ב י ו ם א: ה ׳ י מ י ם ל ח ד ש א ד ר ש נ ת ה ש ל ׳ ו ל י צ י ר ה פ ה מ צ ר י ם ואתפלל לפני שוכן ערבות ...יזכני להשלים חמשה ספרים וגם דעיא מהימנא וספר התיקונים...״ מזכיר בגליון ״וראיתי מי ש פ י ׳ ״ אבל בפנים . . אינו מביא דברי זולתו .הכל כתוב בקורםיבה ספרדית קטנה ויפה• a
a
b
b
.
,
הוא כ״י הנזכר בפרד״ם התורה והחכמה לד׳ יצחק באדהב )התרנ״ח( סי׳ .101 דף 123 -90חסד בראשו ובסופו׳ כתוב בקודםיבה ספרדית גדולה במאה הי״ז או י״ח׳ והם סודות מוזרים ומתמיהים מאד על והתודה׳ מפ׳ נח עד פד׳ תולדות כאן ,וגם באמצע חסדים הרבה דפים .חלק מספד ששמות שונים לו אבל עוד לא התעמקו בו רושמי הרשימות ולא קבעו לו שם אחד .הספר נמצא ביתד שלימות a
a
)אבל גם שם חסר בראשו ובסופו( מסוף פ׳ בראשית עד פ׳ ויצא בכ״י בדיט. מוז 766 .ומרגוליות קבע לו את השם ס פ ד ה ע י ו ן אבל דבריו שם טעונים
תקוגים דבים .גם ד׳ יצחק באדהב דשם כאן בראש כה״י את השם ם׳ העיון על פי b
המאמר מראש פ׳ לך לך דף ) 98המועתק ברשימת מרגוליות ( ,ו ג ם מערבב אותו עם ם׳ העיון המיוחס לרב חמאי .אבל השם הזה אינו נכון .הספד מתימר לגלות כל סתרי התורה והמדבר בו )לא רק -לפעמים רבות״ כדברי מרגוליות אלא מתחלתו ועד סופו!( הוא הקב״ה בכבודו ובעצמו ואין ספק שהמחבר הבלתי ידוע נתכוון להפליג בסודות יותר מס׳ הזוהר ומי לנו גדול בקבלה יותר מרשב״י אם לא הקב״ה עצמו המדבר כאן על דברי הזוהר דק כעל ״דברי שמעון בני״ ולדעת המחבר הגיעה עכשיו ,קרוב לביאת הגואל ״העת ל פ ת ו ח מ ע י י נ י ה י ש ו ע ה שהם ה ם ה ב ׳ ס פ ר י ם ה א ל ו ס פ ר ה ע י ו ן ו ס פ ד ה מ ע ש ה ולא תבדל ידך מהם׳ )53בכ״י ברים .מוז .דף
b
׳ ומרגוליות לא השגיח על זה( .אם כן ״שני הספרים האלו
הגדולים שהיו יהיו ביאור לסתרי התורה״ כדבריו שם בדף *) 33מועתקים אצל מרגול׳( אינם הזוהר והספר הזה שהוא ספר העיון ,כהשעדת מדגוליות׳ אלא הם שגי הספרים המהווים יחד את הספר הנמצא כאן׳ כי באמת יש בו חלק עיוני דהיינו סודות על דרך הקבלה העיונית )ועל חלק כזה מתייחסים דבריו בראש פ׳ לך לך( ועל ידו חלק מעשי כי כמה וכמה דפים בספר )גם בכ״י שלנו ועוד יותר בכיי ברים .מוז .המונח לפני בצלום( מגלים סודותיה ושמושיה של הקבלה המעשית מפי הקב״ה! ולא זו בלבד אלא אפילו כל חכמת השדים )ושמות הטומאה והשבעותיהם( שומה כאן בפיו כפי שאזכיר ,ובלי ספק לחלקים אלה נתכוון בשם ספד המעשה, ואין כאן שם כולל לכל הספד .וכן נזכר שם דומה לזה למטה )מדף *: (106 ם׳ מ ג ל ה ס ת ר י ת ו ד ה ובאמת היה לספר עוד שם אחד וכולל אס גם לא נזכר בשני כתבי היד האלה והוא ס פ ל המשיב )וכן מצאתי חלק קטן ממנו בשם זה בכ״י החשוב סי׳ 290עמי 564 - 558באוסף החי ששון בלונדון )נמצא גם בכ״י ירושלם ,בפ׳ לך לך( וחכמי המערב קבעו לו שם צנוע יותר כדי שלא להזכיר את הקב״ה כמחבר ומדבר וקראוהו ם׳ ה מ ל א ך המשיב ובשם זה באו לשונות״ומאמרים אחדים בספרי ר׳ אברהם חמוי ,המלקט המערבי של דברי קבלה מעשית )בם׳ נפלאים מעשיך דף מ״ה ע״ב ,בס׳ לדרש אלהים דף נ״ד ע״ב ועיין שם על טיב הספר ומביא שהיה בכוונתו להעלותו על מכבש הדפוס( וגם בידי הה׳ יעקב משה טולידאנו היה כ״י שהכיל ״קונטרס מם׳ המלאך המשיב״ )מכתבו אלי מי״א טבת תרפ״ט( .וצורת הספר מתאימה לשם הזה כי נכתב בצורת תשובות לשאלות השואל וכן לשונו בראש פ׳ נח ״ ה נ ה ה ת ש ו ב ה על סודות פרשת נח א ש ד ש א ל ת עליהם
ש א כ ת ב ם לך כ מ ו
שיעדנו
במפתחות
ה ס פ ד . . .ל ת ת לכם
בשלמות א' אל א׳ כל הסודות היושבים כמוסים וגנוזים בזאת הפרשה״ ומזכיר את המפתחות הללו)שלא נשמרו בשום כתב יד ,כנראה( עוד במקומות רבים .פרשת וידא פותחת )בדים .מוז ,דף * (55״ ס ו ד י ו ר מ ז י ו ס ת ר י ת ו ד ה מ ן ה ק ב ל ה ה ע י ו נ י ת מ פ י ה ג ב ו ר ה מסוד ורמזי פרשת וידא״ וכן בראש פ׳ תולדות )שם
כתביו
9
שלם דף
8
5
1
b
1
87
32
( -ר מ ז י ו כ ל ל י ס ו ד ו ת פרשת תולדות יצחק על
דרך הקבלה העיונית מפי הגבורה״. הספר נתחבר בלי ספק בשנים האחרונות של המאה הס״ו או בתחלת המאה הסיז .אחרי גרוש ספרד ולפני רסיד ולא אדע אם בצפת או אולי במערב ,אבל נוטה אני לחשוב שמארץ ישראל מוצאו .המחבר רומז ל מ ע ש ה ד׳ י ו ס ף ד י ל ה ד י י נ ה 4
h
״ ו ה ר ש ע מ ד ׳ י ו ס ף אבד נפשו בו ״ ״
.
)בכיי ירושלם נשמט כל המאמר הזה ,וגם בכ״י בריט .מוז .שמוהו בסוגרים( ובכל הפרשה הזאת מאריך כמה דפים בשני כתבי היד על ס ו ד א מ ו ן מ נ ו א ש ד ה ט ו מ א ה והשרים העומדים תחת ממשלתו ומביא כל פרטי שמות הטומאה ו-הדרכים המותרים לכם שתוכלו להביא כל מקטרג או כל משטין שתקראו בשמו׳• כידוע מעשה ר׳ יוסף דילה דיינה מקושר גם הוא בהשבעת אמון מבוא .שהקביה מגלה כאן נוסחאות של השבעות אמתיות שיפעלו עליו ,בכיי ירושלם דף ,114-111 בכיי השני עוד ביתר אריכות! ובכלל כל החלקים האלה מלאים ענינים זרים ורחוקים מדעת כלל המקובלים .הקב״ה קורא כאן את הקלפות בבטוי נועז ״סיגי b
b
אלהותי״ )מריט .מוז .דף »11כיי ירושלם דף * .(101שם דף 14מנבא את חורבן דומי שתשדף באש מן השמים ממש ב ש נ ת ת ד ע ״ ל ל מ נ י ן ע ל ה א ל ף א ו ת ו ]האיש![ כלומר לשנת ,1504בסוד הפסוק תדעל מלך המים 1
ללידת
)בכ״י ירושלם חסרים הדפים האלה(. כ״י ירושלם פותח במלים אלה :״••• ]שבזמן הישועה כל אלו[ היסודות ]צ״ל הסודות[ ואלו המצפונות יהיו מגולים לכם בכח שמותי היקרים ובכה אותיותיהם או רמזיהם אין דבר למעלה שיעמוד כנגדם וזהו סוד השין הוא סוד אוצרות החכמה״ b
וזה נמצא בכיי בריט .מוז 766 .בדף 3שורה .15מלבד הקבלה המעשית ,ענייני הגאולה והמשיח הם המעסיקים ביותר את המחבר או את ״המלאך המדבר מתוך גרונו ,וגם על ענין זה יש לו דעות זרות מאד )דף 99ואילך :סוד ירידת משיחי וסוד מהותי לעיני כל חי( .בין דף ) 104פרשת לך לך ,בתחלת ענין לוט( ודף 105 )באמצע פ׳ חיי שדה( חסרים דפים רבים) .בכיי בריט .מוז .נמצא כאן סוד גדול על ענין לוס שאפילו לבניו שלמה ]המלך[ ושמעון ]בן יוחאי[ לא גלה אותו ״מפני שלא הגיע הזמן ו א נ י נ ו ת ן ל כ ס זה ה ס ו ד ב ל ש ו ן ב ב ל י כדי שכל אדם לא 3
ידענו״ ומביא שם מדף 22ואילך סוד ארוך בלשון הזוהר!(. a
וזה לשונו מלא רמזים ,על גלוי הספד הזה והמגלה אותו .בדף : 106 ׳ונשתכחה תורתי בדוד הרע הזה שכולו הוא חייב ועד תשתכח יותר וזאת היתה סיבת הגלות שכחת תודתי שהיא מביאה חידות לעולם ומן היום והלאה אחר שנשתכחה אני רוצה להוציאה חוצה ולפרסם ידי וכחי בעולם ולזה ב ז ה ה ס פ ד הנקרא
מ ג ל ה ס ת ר י ת ו ר ה יתבארו סתרים וקבלות שהם יודיעו מי אני ומי
כחי ומה גבורתי והגיע העת לגלותם וע״כ נקחך לעשות זה הספר גדול ואינו
בידך שכל העולם ומעלת בני יושב בו ומפני זה יומם ולילה ]לא[ תשבותו מלכתוב ומלשאול שכל חיילי מעלה עומדים מצווים ממני שככל שישמעו שמותי היקרים מפיך בכונה הגדולה אשר אתה זוכרם מיד יעשו חפצך וזהו סוד אליעזר עבד אברהם הוא הספד הגדול הזה שאני משלח לפניכם ע״י עבדו זקן ביתו שהוא עומד מצווה ממני וסוד אליעזר הוא סוד גדול א ל ״ י עז״ ד ה ו א ס ו ד ה ג א ו ל ה ור״ל כן כשםוד אליעזר וספרי יתגלה לכם הוא סוד הגאולה שחגיע וסוד אלי הוא סוד גדול ד״ל אל״י עז״ר עזרה יהיה לכם לחזק לבבכם מצרותיכם עליכם שענייני הספר יהיה לכם לאות ומופת כי עבד אברהם בא .עבד אברהם הוא סוד המשיח••• כאשר אגלה לכם להלאה ודם עבד אברהם יהיה לכם אות כשאשלחנו שעבד אברהם בא ומני קדם עומד מושבע ועומ׳ זקן ביתי לשלוח לכס זה הספר ולא היה יכול לירד עד עתה כשהגיע זמן שליחות עבד אברהם ...לשלוח לאליעזר בשליחות וזהו סוד זה הספר ולא לחנם העירותי לבכם בזה הענין אלא שהעולם צריך לו...״ .האם יש ללמוד מכאן אולי שמחבר הספר הזה נקרא אליעזר? גם a
אח״כ אומד עוד פעם : 107 8
יחות עבד אברהם .בדף
1
0
כ ש ת ר א ו בעיניכם על ס פ ר י נ ו זה ש ה ו א ס פ ר b
,
מזכיר אפילו ש נ ה ו נ ר א ה שהיא
השנה שבה נתעורר המחבר בראשונה למדאותיו ולחזונותיו ,בפסוק הטי נא כדך ואשתה סוד כדך מספרו עם האותיות והמלה עולה דח״ם ]גימטריאה מוזרה מאד, מחליף ד׳ בר׳!![ ל ר מ ו ז ש ב ש נ ת ד מ ״ ח י ק ו ם אברהם־ .גם מעשה ר' יוסף דילה דיינה הידוע למחברנו ושיש לו בלי ספק יסוד הסטורי ,קרה לפני גדוש ספרד ,כי מצאתי שרי אברהם בן אליעזר הלוי מזכיר אותו )בלי שמו אמנם אבל בתיאור פרטי המעשה עד שאין ספק בכוונתו( באגרת סוד הגאולה שלו )בכיי אוכםפורד 5 1 1 7 4 3
דף
a
( :״כי ב י מ י ם ה ה ם כ ע ש ר י ם ש נ ה ב ק י ר ו ב ק ו ד ם
ש נ ת ד י ן היה איש אחד משתמש בתגא דמלכא ונשאו לבו להוריד את סמאל ואת אמון ]מנואז והמלה נמצאת על נכונה בכתב יד השני באוכספורד[ משרתו למטה לארץ וכו׳ ו כ ר /ור׳ אברהם הלוי הוא עד שיש לסמוך עליו. יש הפסק יעיב מצאתי מזה הענין׳ והסודות הבאים מתחילים ביסוד לב האלהות וסוד יהוד! תזכרנו במילואו...׳׳( מדברים על עשר הספירות מעורבים בדברי קבלה מעשית ועל סוד מרכבת יחזקאל ,ומסיים כאן בסוד על מיכאל ״יודע כי סוד מיכאל הוא סוד מהותי ואלהותי על הדרך שרמזנו וכל סוד אל בו ומפני זה הוא גוון הלבן וסוד מיכאל חלק התיבה ודרוש אותה ...״. אולי יעלה על ידי חקירה יתירה ביחוד בכ״י בדיט .מוז .או על ידי התגלות כתבי יד שלמים לגלות את שם המחבר שכנראה חבר את הספר בעזרת שמושים מאגיים ,שאלה בהקיץ וכדומה .אני חשבתי זמן מה דדך השערה על ר' א ב ר ה ם בן
א ל י ע ז ר ד,לוי עצמו שכמה דברים כאן אינם רחוקים מרוחו ,אבל סגנון
ספריו שכתב שלא בעזרת שמות קדושים ושאלות במלאכים ,דחוק מסגנון ספד זה
89
כ ת ב יד 33 32
וגם כמה קושיות אחרות מתעוררות נגד השערה כזאת .אבל אינו מן הנמנעות שבכל זאת יתברר שהוא המחבר ,ואולי חברו בימי נעוריו .זמן קצר אחרי הגירוש בשנים שאין לנו כל יצירות ספרותיות אחרות ממנו .אבל בודאי היו הרבה אפוקליפסיקאים בדוד ההוא שלא נשאר לנו זכרם ,ויתכן שמתחת ידי אחד מבני בלי שם האלה יצא הספר .ועל כל פנים הוא מן היצירות החשובות ביותר של הקבלה בזמן שקדם לתקופת צפת. בדף ״ 108רשום למעלה בגליון ״אישטי ל י ב ת איש די ח׳ ד׳
שמואל
םלורינסין.״ דפים אלה נרשמו ברשימת פרד״ם החכמה לר״י באדהב )תדנ״ח( סי׳ .170 דף * 125"-124בקורסיבה ספרדית מהמאה הי״ח :דף קל״א ודף קמ״ב מתוך ב״י של ]ס׳ עץ חיים[ לד׳ חיים ויטאל. a
חיים
6
2
1
-
מ
נ
ה
ג
י האר׳׳י מר׳
ו י ט א ל [ כמו שנדפסו בראש ס' הכוונות ,מתחיל כאן מדף ג׳ ע״ב באמצע,
אבל בסדר שונה .׳בענין ההולכים על קברי רשב׳׳י ובנו במירון ביום ליג ...העיד לי הרי״ם ]ר׳ יונתן םאגים[ ששנה אחת קודם שהכרתי אותו שהלך שם ...גם העיד ההר״א ]אברהם[ הלוי שהוא היה נוהג לומר תמיד נחם בברכת המזון׳ ,ומסיים כאן בדבריו על הפיוסים הקדמונים והחדשים .חסר בסוף.
33 <1•. & 416ו-.110נייר 12:17 ,צ׳׳מ 178 .דף 28- 27 ,ש ו ת ת בעמוד .דף 175 שייך אחרי דף .176כתיבה תימנית חדשה .כריכה תימנית. נקנה בירושלם ,תדפ״ו. ס׳ אבן ה ש ה ם ל ד ׳ י ו ס ף ב ן א ב ר ה ם ן׳ צ י א ח מרבני ירושלם ודמשק באמצע המאה הט״ז ,נתחבר בשנת רצ״ח בידושלם .עיין על המחבר וביחוד על ספרו זה במאמרו הארוך של חיים הירשנזאהן בהמםדרונה א׳ )ירושלם תדמ״ו( עמ׳ .259 - 255 ,201-192בספריות הידועות נמצא עד עכשיו דק קטע קטן מהספר, בתלמוד תורה בליוודנו )רשימת ברנהיימר .(77כ״י זה שלם ונראה שהספר היה נפוץ בין יהודי תימן כי בשנת תר״ץ ראיתיו בירושלם בכתב יד תימני ישן מלפני שלש מאות שנה ושמעתי מחכמי התימנים על העתקות אחרות .והוא ספד חשוב על חכמת הצירוף בכל מעמקיה ,דברים שלא נמצאו בכל ספר אחר. ההקדמה פותחת :׳׳נאם הצעיר יוסף בן לאדוני אבי אברהם ן׳ ציאח ז״ל נב״ת .יען כי ראיתי איש חיל רב פעלים .לו שם כשם הגדולים .קדוש יאמר לו. בטוב יושר מנעלו .לכן ייעדתי לחבר ולסדר לפניו ספר .באמרי שפר .לתאר לפאר
ולבאר .להודות מאורות .ספירות בהירות .בגוונים עליונים שונים .במעגל גלגל סגלגל .ערוגות ארוגות סרוגות .זקוקות חקוקות פקוקות .ביסודות סודות חמודות. במדות אגודות .בדברי מאורי פתרי כפתורי .תורי סתרי כתרי .אותיות פנימיות בנויות בתלפיות .תורה ברה יקרה טהורה מאירה .למלאות שאלות עולות .לאדוני גאוני ואוני .נקי ובקי...״ וכן במליצות ארוכות .ודק בסוף הספד קורא את שם החכם שלבקשתו חבר הספד הזה והוא ״החכם האלהי האמתי הכולל כה״ר א ב ר ה ם ק א ש ט ד ו י צ ״ו )מחכמי ירושלם בדור ההוא( .והוא אותו החכם שעל שמו חבר ר׳ יוסף ן׳ ציאח גם את ספר צ ר ו ר ה ח י י ם שלו ,פירוש מוזר מאד לס׳ אוצר הכבוד לר׳ טודרוס אבולעפיה בדרכי הספד שלפנינו ,הנמצא בכ״י 318ברשימת הידשפלד מאוסף ספרית מונטיפיורי )האלברשטם .(75אמנם ס׳ אבן השהם קדם לו כי מביא אותו)ואת ספרו האחר צ פ נ ת פ ע נ ח שאינו ידוע כלל( פעמים אחדות a
בם׳ צרוד החיים )דף 57 12׳
b
( ,מ ה מ ש ך דבריו בהקדמה ניכר רושם הקבלה
האכםטאטית של ר׳ אברהם אבולעפיה:
גם כי ראיתי כבוד תודתך משתדל
תמיד להחזיק ידי כל רב ותלמיד ...כל אלה החזיקוני לנער חצני ...ונדרשתי למלאת שאלת האדון ב ד ב ר י ם נ ס ת ר י ם ש ב י ר ר ו ח ק ר ו ו ב י א ר ו ח כ מ י ה ק ב ל ה העולים במסלה מעולה ...ונכנסים באש להבה במעשה מרכבה בדרך קצרה ורחבה.. בסוד הפרד״ם א ש ד הוא י ד ו ע להם שהוא ל ה ת ב ו ד ד ב ע נ י י נ י ם ידועים אצלינו
ב ח כ מ ה ה ז א ת ולכוף כאגמון הראש בין הכרכים עד אשר
י ת ב ט ל ו מ ו ד ג ש י ו ל ס ב ת ה ע ד ר חושיו .ואז י ר א ה המאורות ה ע ל י ו נ ו ת תמידות במראה ולא בחידות ו צ ר י ך א ז ר ב ו ל ע מ ו ד ע ל ג ב ו ב פ ע ם ה ר א ש ו ג ה למען תהיינה ידיו אמונה ולהשיב חושיו למבוקשיו והדגשיו ...לבלתי ה י ו ת ו מ צ י ץ וגפגע כאשר מצינו שאירע לקצת מהחכמים הראשונים״ .וכל דבריו אלה מזכירים את ס׳ חיי עולם הבא! אח״כ מזכיר את ״חיבורי הקטן אשד ב י ד ך על סודות הקבלה )אולי הוא הס׳ צפנת פענח?( ונותן טעם לשם הספר אבן השהם, ועל דרכו שאחז בה כדי להעלים את הסודות הכתובים כאן מאלו שאינם ראויים להם ״והנה בו סדרתי וחברתי קצת דברים שנראים הפוכים וסותרים קצתם לקצתם ובלתי צודקים כדי להעלימו מהבלתי יודעים .אמנם ליודעים הם דברים ישרים ... ומה שהעלמתי במקום אחד גליתיו במקום אחד ברמז מופלא דק ...והכל עשינו בכוונה ידועה ורצויה אצלינו בסוד העתים ותמורותיהם ...לכן העצה היעוצה על כל מי שירצה להתבונן בםפרינו זה שלא יבהל מוחו ...רק יקראנו כולו ואח״כ יחזור להתבונן בו לפני רבו כי הדברים נעוצים סופם בתחלתם ותחלתם בסופם כשלהבת שהיא קשורה בגחלת ...״ ,ובסוף ההקדמה שיד ארוך בסימן ״אני יוסף בן אברהם ציאח חזק״. הספד מקשר את חכמת הצירוף )שמגלה בה פנים עמוקות מאד ולאי כדרך דוב הספרים המדברים עליה רק בהקדמות ראשונות למתחילים( בפרטי תורת
91
כ ת ב י ד 34 33
האצילות ומבאר בחלק הראשון )אמנם אין חלוקה מפורשת בספר( את עניני הקשר הזה מתוך סודות שרטוסי האצבעות והידים ,ודרכו רחוקה מאד מדרך הפשטנים כמו הרמ״ק .וכל דבריו על חכמת היד שמביא עליה דברים מעניינים. אינם לפי דרך הזהר בס׳ יתרו אלא בדרך המסורת הכירומנטית הכללית )ענין המשולש שביד וכר( .המחבר אינו מביא כל סעם לדבריו ואינו מסתייע בשום ספר לרבות את ס׳ הזהר ,ורק לפעמים מזכיר דרך כלל מה שקבל מרבותיו מבלי לפרש את שמותם .ותורתו בסדר האצילות טעונה חקירה מיוחדת .מדף 28—21 מפרש את פרטי סודות הליב נתיבות כפי שבאו שמותיהם בהקדמת פי׳ ס׳ יצירה המיוחם להדאב״ד ,אבל כאן מתקן להם סדר אחר לגמרי .עיקרו של הספד מכיל תורת עשר הספירות לפי דרכו ומקשר אותה עם חכמת התכונה ,סודות הצירוף וענייני ה״חותמות׳ )רבועי־מספרים בעלי איכויות מתימסיות ידועות( ,ועם פרטי סודות המאורות הבוקעים מחדרי הספירות ,עד שאפילו דברי ס־ ברית מנוחה על סודות המאורות הפנימיים כאפס לעומת עושר ידיעותיו של המחבר בענין זה. בחלק האחרון ,מדף 120ואילך ,מביא תיאוריה שלמה על דבד החותמות המתייחסים לשבעה כוכבי לכת לפי דעת חכמי הטלסמאות ,ומביא בסוף ענין כל כוכב וכוכב גם סרטי ׳שמושם בכח צד החיצוני״ כלומד תואר עשיית הםלסמאות והציורים הנחקקים עליהם כדי להוריד את רוחניות הכוכבים ,ומעתיק בזה הרבה מספדי b
האצםגנינים ובעלי הקבלה המעשית ,והדפים האחרונים 174עד הסוף הם קבלה b
מעשית טהורה ,ומביא בדף 175כי כל סודות חותמות הכוכבים נגלו לאדם הראשון בשנת ש׳ שנה לחיי ירד בן מהללאל ו כ ת ב ו לו ב א ב ן ס פ י ד ולמד ממנו רזי פלאים )מבוא קרוב מאד לזה של ספר הרזים ,הנדפס בם׳ דזיאל דף ל״ד ע״א(. בסוף בא עוד שיר מהמחבר׳ ״קחה לך גביר מנחה שלמה ערוכה היא בסוד סתר ומכמן״ בי״ג בתים ואח״כ מליצה לר׳ אברהם קאשטרו ובסוף הכל- :ונשלם בשנת הרציח ליצירה למנין שאנו מונין פה ירושלם עיר הקדש..,״ ,ולמטה מזה היתד .חתימת הסופד החדש ונמחקה כולה והוסרה מעל הנייר) ,כנראה כדי לרמות את הקונים שיחשבו כי זהו כתב יד משנת רצ״ח עצמה ?(•
34 -.Hebr. 4° 75נייר עב 20 :26 ,צ״מ 256 .דף 36 ,שורות בעמוד .קורסיבה איטלקית יפה של המאה הט״ז. מתנת האינג׳ Guaitiero cividaiiiשבמשפחתו נמצא כ״י זה זמן רב. ]פירוש ע ל התורה[ בדרך הקבלה בדרושים ארוכים ומתוכו ניכר בברור שהוא ל ד ׳ מ ש ה קו ר ד ו ב י ד ו ולא נודע כ״י אחר ממנו .נראה שהוא כה״י שראה
הרב חידיא בשנת תקל״ו בפיםאדו כפי שמעיד בם׳ מעגל טוב )הו׳ פריימאן עמ׳ .(76פותח :״מלת בראשית ירמוז כמה ענייני׳ ראשונה אל החכמה ויאמ׳ שהבורא שהוא הכתר הנעלם שאין םוף שוכן בו ובורא על ידו ברא בראשית בתוך החכמה שלשי' ושתים נתיבו׳ פלאי׳ חכמה...״ .הרמ״ק מביא כאן את שאד ספריו ,את ספיר שהוא ר״ת ספר פרדס דמונים )הרבה פעמים( ,את פירושו לזוהר. b
את ם׳ אלימה )דף : 163כדפירשנו בספר אלימה בפרק עין חצור ( ,א ת פירושו לס׳ יצירה דף
.182
b
פ ד ׳ בראשית תופשת רביעית כל הספר ,שדרכו אינה כדרך
ס׳ פרדס דמונים אלא כדרך פירושו לזוהר וס׳ אלימה ,בעמקות ומבלי להביא דברי אחרים .לפני ם׳ ויקרא ,דף ,124נמצא ציור בית המקדש וכליו30,5 : 30,5) . צימ( .על פרשת ויחי אין פירוש וכן מכל ס׳ שמות יש רק שני דפים לפר׳ שמות ונראה שנפסק כאן .סימני הדפים הישנים נפסקים גם המה כאן עד שאי אפשר
״י הכיל פעם יותר ,אבל נראה שלא .בדף
124נשאר מקום
פ
נ
ו
י
b
.
ולמטה רשומה הערת הצנזור )הנמצאת עוד הפעם בסוף כל הספר( Reuisto per mi .fra Luigi da Bologna giugno 1599הפירוש הזה א י נ ו קובץ הדרשות של הרמ׳׳ק שרבות מהן מובאות בכתבי יד )למשל בבריט .מוז .מרגוליות »848כ״י באדהב (84 a
כי בתחלת פ׳ צו דף 138מעיר קורא אחד בגליון ״בדרשות דף קס״ג יש תוספת נכבד למקום הזה״ ,וכן עוד הפעם בסוף ם׳ במדבר ,אם כן היה ספר מיוחד לדרשות הרמיק על התורה .מסוף אחדי מות עד סוף ם׳ ויקרא חסר ונשארו הדפים 180-175ריקים .מפ׳ ויקרא והלאה לובש הפירוש יותר ויותר צורת טעמי מצות, וזה מה שקרא הרב חידיא לספר זה בשם הכפול פירוש לתורה וטעמי המצות. בתחלת ם׳ דברים אומר :הנה בפרשה זו לא נמצא זוהר ונכתוב בה כפי מה שיעלה בגורלנו בם״ד. הערה בכתיבה רבנית ספרדית״נלע׳״ד נתן...׳ ,כנראה מר׳ נתן
: שפירא ירושלמי. ;
inque libri del Cordotiero in due :Penis < )def toini. In d(ett)o libro non ci e cosa contro il s(anto) officio Jacob... Extra Notarius S(ancti) Officii Reggii.
]שם משפחת הפקיד בלתי ברור[.
35 -.Hebr. 4° 10נייר׳ 20 : 29צ״מ 45 .דף 32-30 ,שורות בעמוד .במקומות אחדים הדיו קלקלה ושרפה את הנייד .קורסיבה איטלקית יפה ,מסוף המאה הט״ז. בסופו הערת הצנזור Camiiio jageiמשנת .1613על דף השער ״אי״ש ג״ד אנכי בארץ״ ועוד :׳׳לאברהם גראציאנו למקנה מאת אלמנת כמ׳ יוסף חיים אגייו בונדי
93
כ ת ב י ד 35
ד ל הנקראת מרת ויטוריאה ת״מ״א ומאת אביה כמה׳׳ד הלליינו פואה יצ״ו מרייו iReggioiכמו אפוטרופוס מיורשי ויתמי ד׳ יוסף חיים ז״ל הנ״ל ומר׳ מנחם קורקום ור׳ יהושע אשכנזי קרוביהם העושים גב׳ ]=גביה[ בעדם ובשמם במעות מנויות שמכרו בהכרזה ושומא שאר ספריהם בבית הנפטר ז״ל הנ״ל והיה זה פה מודינא ביום ראשון בשבת יו׳ שבט שנת תי״ט לפ״ק״. מתנת מר אזולאי׳ בתל אביב תרפיה. פירוש ס פ ר יצירה כ״י מהחכם השלם המקובל האלוהי הגאון כמוהד״ר מ ש ה ק ו ר ד ו ו י א י ר ו ז״ל .והוא חלק מספדו הגדול אור היקר שכן לשונו בראש הפירוש :״שער ארבעה עשר יהיה בביאור ספר יצירה להיות עניגו בפירוש הספירות ואותיות שבהם נבראו שמים וארץ וימים וכל אשר בם .ואל יקוה ממנו המעיין שנבאר בו דרך היצירה שלא קבלנו בו דבר אבל יהיה עסקנו בביאור הספר החתום .הפירוש קובע את השערים עד תשע עשרה׳ שער לכל פרק .מזכיר הרבה את םפ״ר 1ס׳ פרדס דמונים שלו[ ואת פירושיו לחלקים שונים בזהר. המחבר אינו מביא הרבה ספרים מזולתו׳ רק את ספר הזהר׳ הבהיר
ד הקנה באותיות בראשית )דף הרמב״ם )דף .(42
a
b
,7
b
( )42 b
(19׳
,
א ת דברי המפרשים דחה בכמה עניינים׳ למשל דף :36
a
״ ו ל א
אחוש לדבדי המפרשים בעניין זה כלל״ .הוא אחז בנוסח הארוך ועומד כאן גם על הנוסח הנכון .בדף 10 לידינו
a
) פ ״ א משנה י״ג( :״אמנם ב כ ל נ ס ח י ם פ ר י צ י ר ה ש ב א ו
י ו ת ר מ ע ש ר ה ,מצאתי נוסחה זו שהיא כתובה לפנינו וכך פי׳ כל
המפדשי׳ לכך ג״כ אנחנו נבאר בה כפי דעתנו״ .דפוס מנטובה שכ״ב עוד לא נודע לו ,ונראה שהפירוש חובר בשנות החמשים למאה הט״ז• על הכה העליון שבאלפא ביתות
ו כ ב ד נ ת ב א ר ע נ י י ן זה ע ל
פ י מ ג י ד ״ ואולי גם בזה כוונתו לס׳ הקנה הנזכר אחריו ,המכונה בפרדס דמונים בשם ״ספר המדבר מפי מגיד״ ואולי כוונתו למגיד אחר .רמז בלתי ברוד גם b
:
בדבר ז׳ כ פ ו ל ו ת ״ א ב ל בשבע ...הוצרך לומר ולא שמנה ,מפני ש ע ד י י ן י ש ב ז מ נ י נ ו זה מי שרצה למנות הבינה בכלל השבע ואמר שהיא עם התחתונות״ ועוד מביא שם דבריו של מפרש זה ומתפלפל עמו בארוכה .בסוף הפרק החמשי מעיר הסופר* :בכאן הניח הרב חלק נראה שעדיין לא השלים הפי׳ של המשנה״, מסיים ״חםלת ספר יצירה דמתקריא ברייתא דאברהם אבינו״. כתבי יד מן הפירוש הזה אינם מצויים ביותר» עיין רשימת הבודלייאנה לשטיינשניידד עמ׳ 1793וכ׳׳י אחר ברשימת גירונדי סי׳ .95עדותו של ר׳ יוסף םמבדי בלקוטים מס׳ דברי יוסף שלו ע׳ 64״ועשה פירוש על ס׳ יצירה וקרא שמו מ א ה ק ש י ט א ״ אינה מוצאת לה סמך בכתבי יד ,שאינם מזכירים שם זה כלל ואולי טעה כאן.
כ ת ב י ד 36
4ע
36 - . Hebr. 4° 74נייר 19,5 :29 ,צ״מ 142 .דף ,בין 45-40שורות בעמוד. הפנים בכתיבה רבנית ספרדית והפירוש בקודםיבה ,מהמאה הייח? נקנה בחברון ,תרפיז.
פירוש לזוהר ע ל שיר השירים ל ד י מ ש ה ק ו ר ד ו ב י ר ו .הדף הראשון חסר .הוא אמנם חלק מפירושו הגדול ס׳ אוד היקר אבל קיים כספר בפני 8
עצמו ,וכן גמצא גס בכתבי יד לחוד )אוכספודד ,1813-1814בריס .מוז.(749 . הפירוש מכיל גם את לשון הזוהר עצמו באותיות גדולות .הספר חשוב ביחוד על ידי מאמרו הארוך הנמשך כאן מראשית הספר )כאן חסרה כנראה רק ההקדמה או שער מיוחד( עד דף 30המכיל ת ו ר ת ה מ ל א כ י ם של ה ר מ ״ ק ב פ ר ט ו ת ר ב ה ומראה את הרמ׳ק מצד שאינו בולט למדי בשאר כתביו :ביחסו לקבלה המעשית שכמה פרקים ממנה נידונים כאן באריכות .וזאת הקדמתו לדרושים האלה :׳בענין האדם עם המלאכים יש כמה דרישות ובכל דרישה כמה חקירות ידועות כאשר גבאד .ואולם שכל הדרישות הם הא׳ מספר מדרגות המלאכים וכל הדיעות הנמצאות בזה הב׳ מהותם בכלל ובפרט הג׳ כוונת מציאותם הד׳ סדר מעלתם הה׳ דדך היאך האדם נפעל מהם וגשפע הו׳ על איזה צד )האדם( ירכב האדם עליהם הז׳ בכמה בחי׳ משעבד האדם אותו לרצונו .ועתה נפרש דרישות אלו אחת לאחת] .וארשום פרטי ראשי הפרקים לתת תמונה מהקף הדרשה[: ה ד ר י ש ה ה א ׳ ]החקירה הא׳[ ראוי לחקור בה אם אפשר לתת מספר למדרגותם אם לאו. החקירה השנית בשמות המוגהים למלאכים כמו לשם מטטרון או לםנדלפון או ליופיאל וכיוצא וכמו השמות הנז׳ בם׳ ב ר י ת מ נ ו ח ה או בם׳ ה מ ל ב ו ש או ב ם ׳ ה ח ש ק ו כ מ ו ה נ מ צ א י ם ב פ ע ו ל ו ת ב ק ו נ ט ר י ם י ן כי זה יעבר ידיעתינו בו והעסק בו מסוכן] .ספד המלבוש הוא הספד על מלאכי התקופות והחדשים וכו׳ 1
שמקצתו נדפס בראש ספד רזיאל והרמ׳ק מביא אותו בכמה מספריו ( ,וספר החשק הוא ספד מפורסם בקבלה מעשית שלא נדפס אבל נמצא בכמה כיי למשל בריט .מוז.1748 . החקירה הג׳ בשמות המלאכים היוצאים מפסוקי התודה והנביאים והכתובים כגון הסיר תייו אחין מפסוק הנסתרות לה׳ אלהינו וכגון אוריאל ••• מיכאל וכן מכב״י וכגון אגליא
וכגון צמרכיד מסופי פסוקי פרשת בראשית וכן ראשי
( 1בס׳ תפלה למשה )טרעמישלא תרנ״ב( דף מיה ע״ב ן בס׳ שעור קומה דף ל׳ ע״ג ובפירוש לזוהר ח״ב דף ר״ט א׳ הנדפס בס׳ אור התמה לר״א אזולאי.
כתב
95
י ד 36
פסוקים בוווו י( וכגון יואחצצבירוין מם׳ הנני עומד שם על הצור וכגון יוהיך כליך ...וכיוצא רבים עד אין מספר. החקירה הד׳ אם השמות היוצאים מפסוקי התורה או הבלתי היוצאים שוים כולם או יש בהם בחיי ומדרגות ] ...מביא כאן את תפלת ר׳ נחוניא בן הקנה וענין הצירופים •כנודע בסוד ההשבעות ב פ ר ק י ד׳ י ש מ ע א ל יש השבעה כמאה סעמים י׳ה ויש בהשבעות כמה פעמים יהיו ויש בהשבעות אחרות סוד הוייה ו י ש ק מ י ע שתחלתו וראשו י׳ אחת לבדי בסופו מזכיר עודפעםש-יש מלאכים מופקדים על התקופות והימים והלילות והחדשים והשבועים והים !והוא סוד[ ס׳ ה מ ל ב ו ש ׳ [ . החקירה הה׳ באמונת המאמין בשמות הנזי .ראשונה נמצא ב פ ר ק י ד׳ י ש מ ע א ל אומד פעמים רבות טוטרוס״ייה ה׳ צבאות הרי ששם זה מייחס אותו לשיית) .מביא ש-פירשו ב ס פ ר י ה פ ע ו ל ה כי שם רחיש תמי״ף הם דית״ וגם מביא כי ׳נמצא בקצת המקומות בספרים מייחסים השמות ההם בעצמם בזולת הבורא ושתי הבחי׳ אמתי(. החקירה הו׳ בסדר המדרגות במלאכים ובכסא הכבוד דדך כלל1 .אומר על ס׳ ב ר י ת מ נ ו ח ה ״אחשוב כל דברי הספר ההוא דברי דוהיק נמסר מפה אל פה או על פי ]בכ״י :פה[ מגיד נאמן לחסיד וקדוש״ ומביא פ ר ק י מ ע ש ה ב ר א ש י ת ושאר ספרים במ״ב ״שאעפ״י שהם מסודרים לפני הכל אני אומר הרי לחם והדי סכין ואין לנו פה לאכול כי בהיותי עוסק בחבורים האלו ...אני רואה בעצמי שאני צריך למודעי״[. החקירה הז׳ במנין וסדר עשר כתות המלאכים ושמותם ]ע׳פ סדר הרמב״ם והוא משיג עליו השגות רבות ,והוא סומך על הסדר הכתוב בס׳ ברית מנוחה• b
ומביא כאן בדף - 3ו ב פ ר ק י מ ר כ ב ה ו כ ן ב פ ר ק י מ ע ש ה ב ר א ש י ת מגה עולמות שבהם המלאכים וקראם קצתם גדודים וקצתם ספסרים ...ו ב ת ו ס פ ת א דנבואת
י ח ז ק א ל נתן מדה פרסית לקצת פרטיים מהחיות׳ וכוונתו במאמר
האחרון אולי למה שכתוב בפ״ב דחגיגה על קרסולי החיות וכו׳ כל סדרי איבריהם[. הדרישה
ה ב ׳ מהותם בכלל ופרס .החקירה הא׳ בסעם למה המראות
הדקות כעין המלאכים ושאר החזיון הכל נמצא ונראה בדמות אש ולהבת שלהבת. !נמצא בו -ואם באנו לקרב הדרוש הזה אל החכמה הפנימית נאמד כי כל מלאך נמצא מכה הגבורה שה׳׳ס השמיטה הזאת.׳׳ וסופד יותר קדום הוסיף כאן הגהה בפנים וז״ל ״הנה הרב המחבר חזר בו מדעת זו בשיעור קומה שלו סימן כ״ג 1צ״ל פ״ג! 1והאריך שם לבטל קבלה זו ע״ש וכ״כ הרב האד״י בש׳ מאמרי הזוהר בפירוש לאדדא רבא וע״ש״[. החקירה הב׳ במראות המלאכים.
החקירה הג׳ בפעולת המלאכים בגשמים
מהם בפגישת גשם בגשם ומהם בהשפעה בדקות. 0
החקירה הד׳ מציאות המלאכים א
עיין מה שכתבתי בדבר שמות אלו בקרית ספר שנה ' עמי •35
כ i tב י ד 36
מבורא כל.
החקירה הה׳ במהות הכסא הנברא.
החקירה הו׳ במהות מלאך הנוצר.
החקירה הד במהות הנפרד הנעשה] .כאן מביא את פירוש הסבא שלו כחלק מספדו הגדול שכבר נגמר[, ה ד ר י ש ה הג׳ בכוונת מציאותם .החקירה הא׳ אם יספיק כל הנדרש בשתי הדרישות בסדר עניינם או נצטרך אל טעמים אחרים.
החקירה השנית בםעם
מציאות הברי׳ מצד עצמה .החקירה השלישית בטעם מציאות הבריאה מצד זולתה. ]מביא כאן מאמר מפירושו לויקרא שנגמר בשנת שכ״ג ,לפי עדותו בכ״י בריס. החקירה הרביעית בטעם היצירה מצד עצמה ]מביא את ר׳ מנחם בפי׳
מוז1.775 .
התפלות׳ שהוא ר״מ ריקאנאטי[.
החקירה החמישית בטעם היצירה מצד זולתה.
החקירה הששית בטעם העשי׳ מצד עצמה.
החקירה השביעית במהות העשיה
מצד זולתה. ד ר י ש ה ר ב י ע י ת בסדר מעלתם .החקירה הא׳ בפ׳ ואראה את ה׳ יושב על כסא רם ונשא.
החקירה הב׳ בשמות כסאות שייחסו בפרקי מרכבה .החקירה
חג׳ בשיעור הכסא שפי׳ בפרקי מרכבה .וז״ל כסא רם ונשא ארכו שמנה מאות אלפים רבבות פרסאות וכי .ועניין הפרסאות פי׳ ר׳ י ה ו ד א ] ח י י ט [ בס׳ מ נ ח ת י ה ו ד ה .מביא כאן גם את פירושו לס׳ יצירה )הנמצא כאן בכ׳׳י .(4° 10
החקירה
הד׳ בפ׳ שרפים עומדים ממעל לו וגו׳) .על פי ס׳ ברית מנוחה( .מביא כאן שתי פעמים כבד את ח ל ק ת פ ל ה
ל מ ש ה שהוא פירושו לסדר התפלה ונדפס ,אבל
כנראה רק מקצתו נשלם אז׳ כי בפעם השניה רומז לדבר שרצונו לבאר שם ו החקירה הה׳ בפ׳ ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקדה הנורא .מביא ס׳ ברית מנוחה.
החקירה הוי בפ׳ ומתוכה דמות ארבע חיות•
החקירה הז׳ בפסוק והנה
אופן אחד בארץ. ה ד ר י ש ה ה ח מ י ש י ת דדך היאך האדם נפעל מהם ונשפע .החקירה האי דרך יפעל האדם מכסא לבד.
החקירה הב׳ דרך יושגח האדם מכסא ומלאך יחד.
החקירה הג׳ בסוד ההנהגה המתפשטת למטה
בעשיה.
החקירה הד׳ בהנהגה
המתפשטת למטה ע״י החיצונים .החקירה הה׳ דדך מבוא החיצונים בענייני העולם. החקירה הו׳ בנתיבות ה ח כ מ ה ה ח י צ ו נ י ת לפעול בנבראים התחתונים) .המושג ח׳ חיצ׳ ל מ א ג י ה לקוח מם׳ ברית מנוחה .מפרש כאן סוד פעולת הטלםמאות(. החקירה הד דרך מבוא באדם בעצמותו הנשמה המתעברת בו או המלאך או השד. מפרש בו סוד התלבשות מלאך באדם -וזה שיקראוהו בני אדם מגיד״ וסוד התלבשות רוח דעה ושד באדם) .מלת ״דיבוק״ אינה ידועה בקבלה!( הרמ״ק מבדיל בין עיבוד רע ,שהוא התלבשות נשמה רעה באדם )שרומז לה גם בשמועה על ענין הגלגול סוף סי׳ ו׳( ובין התלבשות שד בו .הוא מכיר את ״משפחות השדים״ :״והחכם שישביע השד צריך שידע מאיזה משפחה הוא׳ לדעת מאיזה חלק הוא ...כדי להבריחו מהאיש ההוא״.
כתב
97
י ד 36
ה ד ר י ש ה הו׳ על איזה צד ירכב האדם עליהם.
החקירה הא׳ דרך ירכב
האדם על החיצוני וכמה בחי׳ יש בו שצריך אליו ערמה להנצל ממנו .החקירה הב׳ דרך יזכה האדם אל הנפש ואל הרוח ושאר המדרגות) .מפרש כאן דברים שדק באו ברמז דק בס׳ פרדס דמונים בשער הנשמה(. האדם על אופן ומלאך וכסא.
החקירה הג׳ דדך היאך ירכב
החקירה הד׳ במעלת האדם על המלאך ...ומוסיף
עוד על זה בחקירה הה׳ שהאדם יחידי מרכבה והמלאך כולם יחד הם מרכבה, והוא אבר פרטי מאיברי המרכבה• מפרש גם סוד פרק שירה.
החקירה הו׳ בסוד
יצירת כסא חיה ואופן ויצירת האדם .כבר פי׳ בס׳ יצירה וכר.
החקירה הז׳ בחיות
העולם בשפעו בדקות וגסות. ה ד ר י ש ה הז׳ על כמה דרכים משעבד האדם אותם לרצונו• החקירה הא׳ איזה דרך משובחת מכל הדרכים) .מדבר על הרשות להשתמש בשמות לצורך הרבים ״כגון ר׳ י ו ס ף ג י ק י ט י ל י י א ]כ׳׳י דקיסילייא( וחבריו שנשתמשו בשם לצורך הצלת הרבים״ ומזה נראה שראה דברים בכתבי יד על ר׳ יוסף גיק׳ שאינם ידועים לנו .אח״כ מדבר בגנות המשתמשים בתגא שלא כהוגן ומעיד שלאיש כזה ״הקב״ה מפריד נשמתו מהקדש וטורד אותה בחיצונים וכל אותם הרוחות שהוא הטריח בפעולות כולם אויביו ומבקשי רעתו בעוה״ב ורוב ה פ ע מ י ם
מסיתים
א ו ת ו ו מ ט ע י ם א ו ת ו ב ע נ י י נ י ה מ ש י ח ו מ ר א י ם לו ש מ ו ת ש י ש ת ג ע ל ע ש ו ת ע צ מ ו מ ש י ח או נ ב י א כ ד י ל ר ו מ מ ו בעיני עם ישראל לרוב חשקם ותאותם במשיח ואח״כ נשאר בבושת וחרפה ומעולם לא ראינו מי שנכנס בזה שלא יפול בזה זולתי הקדושים הטהורים כ ג ו ן ר׳ י ה ו ד ה ה ח ס י ד ו ד ׳ י ו ס ף ג י ק מ י ל י א א ל ע ז ד מ ג ר מ י ז א ו ה ד מ ב ״ ן וכיוצא רבים שהיו יודעים כח השם ולא
ור׳
נשתמשו בו ולא בפעולות״ ובסוף מתנצל שכל עסקו בקבלה מעשית כאן אינו אלא לדעת כח השם בלבד! ונראה שרמז בדבריו לר׳ אברהם אבולעפיה או לר׳ יוסף דילה דינה או לשניהם(. החקירה הב׳ בענין אתמחי גברא הנד בתלמוד .מדבר בו על סוד הזכרת השם ומביא ם׳ ברית מנוחה וגם ״דרך הזכרת השם כ ד פ י ׳ ב ם ׳
אוד
השכל
,
ל ר א ב ר ה ם א ב ו ל ע פ י ה ״ .חקירה ב ׳ -ה נדפסו כאן ב נ ס פ ח י ם . החקירה הג׳ בהזכרת השמות לפעול בהם אם דין אם רחמים] ,מזכיר כאן כמה דברים מדרכי הקבלה המעשית הנקראת אצלו תמיד פ ע ו ל ה .״הפעולה בעצמה יודה א ם י ש ב ה ד ב ר מ כ ו ע ר א י נ ה ק ד ו ש ה כ ג ו ן ק ט ד ת א ו ה י ו ת ה א ד ם ע ר ו ם או מ ק ו ם מ ט ו נ ף או י ש ת ת ף בה א ש ה או ס ג ו ל ת ה ב ל י ל ה או במבואות
ב ש ד ו ת ב ב י ת ה ק ב ר ו ת במקום המצאם נדע שהם חיצונים או
כתיבתם בעוד כלב או חתול וכיוצא יורה על פעולתו בחיצונים וכן המזלות
חותמות
,
והכוכבים כולם פעולות בצד העשי מבחוץ ואף אס יהיו באותיות
קדושות וכן אם תהיה הפעולה מגונה כ ג ו ן ל ה ב א אשה ,לראות השד והסתת עניך[,
החקירה הדי ביחס הזמן עם הפעולה) .מביא עוד הפעם את ס׳ המלבוש(. החקירה הה׳ בדרכי פעולות השמות] .מביא בה שהזכרת שמות ידועים מותרה אבל ״הזכרת ההויות אסורה מטעם האויר שההויה מתלבשת בו כ ד פ י ׳ ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם לכך אם ירצה להזכיר יהיה בסתימת פה שלא יוציא מפיו אויר אלא בהנעת גרון ולשון בשתיקה בלי קול ו י ק ר א זה ב י ן ה י ו ד ע י ם ב ח כ מ ה ה ז א ת הבלעה״ ([. 1
החקירה הו׳ בלחשים וכיוצא .החקירה הז׳ בדרך התפשטות החכמה וידיעת הנסתרות למטה. בכל הפרקים האלה׳ ובייחוד בדרישה השביעית׳ מראה דמ׳׳ק בקיאות מפתיעה בחכמת הכשוף ודרכיה ויש בהם כמה ידיעות יקרות עד שברור ,שהקדיש גם ללמודים אלה זמן רב ואין כל יסוד להגדיל את המרחק בינו ובין הקבלה המעשית יותר מכפי המדה .אחרי סוף הדרישות האלה בא עוד קטע קצר ,מאמר מהקדמונים וביאוריו עליו ,בענין שבעים שמותיו של הקב״ה שמסודר בשלשה אלפא ביתות והרמ״ק מעיד ״ראיתי בשם א׳ מן החכמים שיש כח באלפא ביתא השלישית להוריד נפש הנפסד ולהגשימו עד ידבר עם האדם בזמן חיותו וזו פעולה קטנה בערך כוחם הנפלא״. a
b
. - 2 3 ו מ ק ו מ ם ״ והוא מלון מלא ענין דומה בהרבה לזה שהזכרתי מס׳ אבני זכדון ומסי תולדות אדם בקרית ספר שנה ו׳ עמי ,273אבל שונה ממנו הרבה גם בתוכן וגם בסדר המלאכים ,וגם חלק גדול מהשמות נשארו בלי ביאורים ואינם אלא דבורים מתחילים בלי ערכים אחריהם• הדפים האחרונים הוקדשו לביאורים ארוכים על השם בן ע״ב שמות. ואם הפירוש בחלק הראשון הזה היה שונה באופן ניכר משאר חלקי ס׳ אור יקר והתקרב באופן הרצאתו הרבה יותר לס׳ פרדס דמונים ,בהזכרת לשונות מספרי זולתו וכיוצא ,הדי מכאן ואילך בפירוש לעצם הזוהר )חדש( לשיר השירים חוזר הדמ״ק למנהגו .הפירוש לחלק זה מכיל כמה דרושים עמוקים על חכמת הצירוף ,דברים התופשים דק מקום מועט בשער הקטן המוקדש להם בסוף הספיר. ״ומי שירצה עוד לעמוד על סוד כח הצירופים האלו ו פ ע ו ל ת ם צ ר י ך לעיין במה שכתב ב ס פ ר מ ר א ו ת ה צ ו ב א ו ת בפי אחרי מות ובלי ספק יש בו כה להכניע כל הבריאות״ .כל הפירוש מתחלק לכ״ה סימנים .בסוף חותם הסופר תושלב״ע עיי הצעיר ע״ה ד ו ד נ ט ף יצ״ו)הוא הכותב כ״י הירש 83בניו יורק(. ( 1ודעה זאת וטעם זה נמצאים כבר בפירוש שמ בן מ״ב המיוחס לרב האי גאון בספרו של ד׳ משד .מבודגוש ,עיין ס׳ לקוטים מרב האי גאון וורשה תקנ״ח דף ח׳ ע״ב :״אומרים קצת אנשי לבב כי שמותיו של הקב״ה אינן נקראין בקדושה אלא מתוך שרשי לב האדם ,שאם נקראים בפה מתפשטים באויר והאויר מגיע לידי טומאה ונמצא מתחלל שם שמים.״ )עיין כאן בנספחים(.
99
כ ת ב י ד 37 36
בדף הראשון בגליון :״קניתי האי ספרא רבה ויקירא של מורינו הרב מה״ר משה קורדוירו מאת הרב סבא דמשפטים בנן של קדושים מהיר ישעיה אזולאי שירש ממורינו הרב אביו מהאריי אזולאי ז״ל בעיר אנקונא בעשור לחדש םיון שנת התקפ״ג ליצירה נאם הצעיד אברהם אפרתי ס״ט״. עפ״י כל הנ״ל היה אפשר להסיק מםקנא שהפירוש הזה שייך לדבריו האחרונים בס׳ אור יקר ,אבל עדות כתב היד האחד הנמצא במודינא שיש עליו תאריך ,סותר את הדעה הזאת .שם נמצא הספר בתוך הקובץ הגדול היחיד במינו מכל ספר אור היקר בכרך י״ג )עיין s. jona: Catalog der cbr&ischen Hand- 3
schnften ... in Modena 188עמ׳ .(14שם נאמר בפירוש שהספד נגמר בי״ט
כסלו שכ׳א ,וגם מזה ניכר שלא חיבר את ספרו בסדר כי השלים את ם׳ ויקרא רק בשנת שכ״ג ,ונראה שהפרקים שמביא מתוכו כאן )מן הפרשיות הראשונות שבו( היו מסודרים אתו כבר קודם לזה .וסי שעור קומה שיש בו דעה אחרת על תורת השמיטות נגמר באמת רק בשנת שכ״ז בערך.
37 - . iiebr. 8° 117נייר 15,5 :20,5 ,צימ 4 .דף 24 ,שורות בעמוד .כתיבה רבנית ספרדית. מתנת אזולאי ,תרפ״ה. ]שמועה! בעני] ה ג ל ג ו ל ] ל ד י מ ש ה ק ו ר ד ו ב י רו[
בשמנה פרקים.
פותח :״ראשונה כי מיגי הגלגולים רבים עד מאד אמנם יתחלקו לב׳ חלקיםי. בתחלה ובסוף רשום איש גר שהוא אברהם יוסף גראציאנו .בסוף הספר רשימות הצנזורים Renato da Modenaמשגת .Gir. da Durallano 1641 ,1626 3
הספר נמצא גם באוכספורד 960 iובבדים .מוז .777וגס נייבויער וגם מרגוליות לא הכירו בו שכבר נדפס כולו ,אמנם בלי להזכיר עליו שם הרמיק כמחבר ,והוא בם׳ היכל השם ויגיציאה )שס״א-שס״ב( אחרי ספר השם .דף ל״ו וליז בשם
שמועה
בענין
הגלגול
לדעת הרשב״י ז״ל ו פ י ט א ג ו ר ם
ומתאים בכל הפרטים עם כה״י שלפנינו .מכיון שמזכיר בו את פרדס דמונים ברמיזה ״הארכנו בביאורו
בסוף
בשער
ה נ ש מ ה ״ מה שמתייחס בלי ספק
לפרדס ששער הנשמה עומד בסופו ,אין ספק כי באמת הדמ״ק עצמו חיברו. השמועה מעניינת בייחוד מצד דבריה על ענין ה״עיבור״ )כתוספת לגלגול( שאחדים מן החוקרים חשבוהו עד עתה לחדוש מיוחד בתורת האר״י .והנה כאן נמצאו כבד כל הפרטים המציינים את מעמדו המיוחד של העיבור בם׳ הגלגולים
לד׳ חיים ויטאל .וחבל שהרמ״ק לא נתן לפנינו כאן את מקורותיו ,וגם בפרדם שער הנשמה נדם ובס׳ שעור קומה סימן נדד ששם נמצאו רק רמזים לענין העיבוד ,לא פירש אותם כ״כ) ,ראה גם בכיי הבא .(8° 489 ,ובאמת אין ספק שההבדל הזה מזמן קדום הוא שכן מביא אותו כבר ד׳ יצחק דמן עכו בסי מאירת דף
נים )כ״י מינכן 1 0 0 1 7
a
( ״סוד ה ע י ב ו ר א י נ ו מ ד ר ך ס ו ד ה ג ל ג ו ל
כאשד חושבים מקצת בני האדם אלא למעלה למעלה מסוד הגלגול הוא ואמר בו רמז הריר יצחק בן הראביד בפי׳ ספד יצירה שלוי .ומוזד הוא כי גם הרמיק אומד בכל זאת בפרדס דמונים במקום הנזכר ש ע נ י ן ה ע י ב ו ד ה ו א ס ו ד מסודות
ה ג ל ג ו ל ״ .מעגיגת מאד גם הרמיזה הבאה כאן כנראה ל״דבוק״ בסוף
סעיף ו׳ שעניינו מתבאר כאן כ-עיבור רעי.
38 -.Hebr. 8° 489נייר 15 :19,5 ,צ׳מ 67 .דף 24 ,שורות בעמוד ,נכתב בתחלת המאה הי״ח בערך .כתיבה רבנית מערבית. נקנה מל .שוואגר תרפ״ח כ״י מולידאנו. ז
ביאור דברי ה ס ב א שבפרשת משפטים
מספר
אור יקר
שחבר
הקדוש האלהי ר׳ מ ש ה ק ו ר ד ו א י ר ו זציל .מכיל כחצי הספר .פירוש זה מכיל פרטי תורת הנפש והגלגולים של הרמ״ק ,ענינים שבס׳ פרדס דמונים )שער הגשמה( ובם׳ שעור קומה רומז להם דק בקיצור כנוגע ולא נוגע .ושולח את b
קוראיו לספר שלפנינו .בדף 2 2ואילך מדבר על ענין העבור כסוד שהגיע עכשיו זמנו להגלות ,ומפרש כאן דרכיו וסוגיו השונים ז מביא כבד את ״ביאורו בבבא מציעא* )כלומר פירושו לתקוני זהר המתחלק לג׳ בבות( ואומר ששם האריך על מין העבוד הנקרא ״הרכבה״. בדף
b
b
24 -23
בא מאמר מלא ענין שניכר ממנו דעה אהדת ויותר קיצונית
בענין תורת היובלות והשמיטות ,שדחה אותה אח״כ בס׳ שעוד קומה .וכן דבריו כאן ר\** :23״ ...שצריך לדעת כי בבינה ס ו ד ה י ו ב ל ו ת ו א ו ל ם ה ם ל א י ן ת כ ל י ת .והטעם כי מבינה ולמעלה הבחינות המתגלגלות הם לאין תכלית וחשבון וכל בחינה ובחינה מהם יובל ולפי׳ אין השגה מבינה ולמעלה שאין תכלית וכמדומה שעל זה נאמד מה לפנים מה לאחור ירצה מה שקודם היובל הזה ומה שאחריו .ואולם יובל א׳ הם ז׳ שמטות ו א י ן ס פ ק ש י ו ב ל ה ק ו ד ם א י נ ו י ו ב ל זה ש א נ ו בו א י נ ו ב י ו ב ל
שיבא
שהבחינות
משתנות
לאין
ת כ ל י ת ואין הבחינה זו הבחינה הקודמת ולא הבחינה שתבוא וכן ז׳ שמסות
101
כ ת ב י ד 39 38
שביובלות אין ראשונה כב׳ ולא בי כג׳ וכן עד תומם וכן שמטות שביובל זה אינם כשמטות ש ב י ו ב ל ה ח ו ל ף כי כפי השתנות בחינות היובלות כן ישתנו בחינת)!( שמיסתם וכן .שנים אשד בשמטה אין שנה א׳ כשניה) ...וכן בחינות חדשים ושבועות וימים ושעות ורגעים( שהזמן אינו ]בכיי אינם( במציאות א׳ עומד בכל רגע ובכל שעה ,ו ה נ ה ה י ו ב ל ה ה ו א נ ׳ א ל ף ש נ ה והשמיטה ז׳ אלפים שנה והבחינות יתרבו והם שמונה ...כבד פי׳ בספיר בשער השערים ...לכך יש שעות ידועות לעשיית קמיעין ושעות ידועות לפעולות ידועות ושעות ידועות לקבלת התפלה כגון ערב ובקר וצהרים״ .מכאן יוצא שהרמ״ק החזיק )לכל הפחות זמן מה( בדעת אותם המקובלים שהאמינו בריאה חדשה של העולם גם א ח ר היובל הגדול של נ׳ אלף שנה )דעה שנתפרסמה בין הנצרים כ-דעת המקובלים׳ סתם עיי ס׳ ויכוח על האהבה של ר׳ יהודה אברבנאל( ,והיא דעת רבינו בחיי בן אשר בפי בהעלותך. דף
a
a
28 -26
״ראיתי עתה לבאר ע נ י ן ג״ע ב א ר ץ ש נ ת ח ב ט ו ב ו ג ד ו ל י
עולם יש רבים שהכחישוהו מפני שהחקירה תרחק הדברים)!( האלו מפני סבות רבות׳׳. הספר נפסק כאן בפירושו הארוך מאד לדברי הסבא על האילן המסתורי b
](דף ק״ה ע״א בדפוסים ,שמקדים להם מדף 60ואילך ״עשר הצעות״ ומסוף ההצעה הששית חסר עכשיו. הספר נמצא כשלימות במודינא ,בבריט .מוז ,777 .אוכםפורד ,1955ניו יורק כ״י פישל הירש
יי107
ועוד ,ואני ראיתי בירושלם פירוש זה עם ביאור ארוך עליו
מאחד תלמידי הגר״א )בידי מר מיכל דבינוביץ(. קצור הפירוש נדפס בס׳ אור החמה לר״א אברהם אזולאי על פ׳ משפטים׳ אבל השמים שם כל הדרשות הארוכות שהן עיקר הספד והשאיר רק הדברים הנוגעים ישר להבנת דברי הזהר.
39 - . H e b r . 8° 132
נייר,
!9,5
14,5:
צ״מ.
146
דף,
28-27
שורות בעמוד.
מדף 136עד הסוף העמודים נתקלקלו למעלה ע״י עכברים .עד דף * 50כתיבה רבנית איטלקית יפה ,משם והלאה קורסיבה איטלקית ,בערך משנת ש׳׳ס. מתנת אזולאי ,תרפ״ה. ס׳ א ל י מ ה ל ד ׳ מ ש ה ק ו ד ד ו ב י ד ו ,חלק שני ,מכיל :מעין ד׳ עין השמש תמר א׳-ו׳ .נדפס כמעט כולו בדפום ס׳ אלימה בדודי תרמ״ד ,מלבד תמר ו׳ פרק כ״ג-ל״ד .הספד נמצא כולו בכ״י אחרים ,למשל בכ״י פישל ,20עכשובבית מדרש לרבנים בניו־יודק .בדף הראשון רשום ב״מגן׳׳ יאודה זרחיה אזולאי .בדף
כ ת ב י ד 41 40 39
luz
רת הצנזור visto per mc Gio. Dominieo carretto 1628אבל על סי הערתו
)
הכללית של Popperבדבר חתימות הצנזור הזה אפשר לקרוא אולי גם כאן ,1618 עיין censorship of Hebrew Books etc.עמ׳ 142ולוח .(111מעבר לדף חתימתו של .Clemente Renatto
40 -.Hebr. 8° 113נייר 14,5 :!9,5 ,צ״מ• 32דף ,בערך 25שורות בעמוד. קורסיבה איטלקית ,בערך בשנת ש״ס ? .הנייר מכורכם והדפים הראשונים מקולקלים. מתנת אזולאי ,תדפ״ה. פירוש ס ד ר ע ב ו ד ת יום ה כ פ ו ר י ם
למהדיר משה קורדואירו
זצ״ל )עם ס ו ד נ ש מ ה י ת י ר ה ( כמו שנדפס בויניציאה שמיז. לפני התחלת גוף הספר שתי שורות קשות הקריאה על דבר קנית כה״י, ועל פי כ״י 4° 10אפשר לברד כי זיל :״לאברהם גראציאנו למקנה מאת אלמנת כמי יוסף חיים בכמ׳ ויטאל אגייו בונדי ד ל ומיורשיו ע״י כמי הלליינו יצ״ו מרייו ודי מנחם קורקוס ור׳ יהושע אשכנזי במעות מנויות ביום א׳ י״ו שבט שנת תי״ט a
לפ״ק״ .בדף 30הועתקו בכתיבה מאוחדת דברי ר׳ גדליה קורדובידו בסוף דפוס ויניציאה שמ״ז ושיר למעלת מנוחת החסיד האלהי כמוהריר מ ש ה ק ו ר ד ו א י ר ו זצ״ל אשד שר החכם -ש מ ו א ל
a
א ר ק ו ו ל ט י נר״י)גם הוא מהדפוס ( ,ו ב ד ף 32
שער הדפוס ההוא והגהיה שמצא בדף י״ד ע״ב בדפוס מכתבי קדש מוהררב״ך )ד׳ בנימין כהן(.
41 -.Hebr .8° 493גייר׳ 15:20,5צ״מ 410 .דף׳ קורסיבה מערבית גדולה מתחלת המאה הי״ח ,לפעמים צפופה ולפעמים רחבה ואולי בידי סופדים שונים. ההעתקה מראה כמה סימני מהירות נחפזת .ההתחלה הושלמה ע׳׳י ד׳ יעקב משה טולידאנו. נקנה מל .שוואגר תדפ״ט ן כ״י טולידאנו.
ם׳ ירח י ק ר ל ד ׳ א ב ר ה ם ב ״ ר מ ר ד כ י ג ל א נ ט י תלמידו של ד׳ משה קורדובירו .פירוש רחב מאד ל ז ו ה ר ם׳ ש מ ו ת ונמצא כאן עד פרשת תרומה דף קל״ו ע״ב .הספר נזכר אצל רושמי הרשימות אבל לא נמצא בשום ספריה כ״י ממנו.
103
כ ת ב י ד 41
נדפס רק קיצורו של ר׳ אברהם אזולאי)ם׳ זהרי חמה לשמות .פרעמישלא תרמ״ב( עד תרומה דף קל״ט והפירוש כאן הוא ארוך פי ארבע או חמש מהנדפס .מפרש הזהר בעקבות רבו הרמ״ק שמביא אותו ואת ספריו כאן פ״ר )ועל פיו נקרא שם הם׳ י ר ח יקר לעומת ס׳ אוד יקר של הרמ״ק ,בבחינת מאמר רז״ל פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה!( .הדברים בסוף הדפוס כאילו לא נשלם הספר על שמות אינם נכונים ,וכ״י זה הועתק מתוך כ״י שלם )עיין למטה( .המחבר פירש את הזהר על פי הסדר הנדפס ולכן הכנים גם את הרעיא מהימנא במקומות הצריכים לפי הנדפס ,ולא כרבו הרמ״ק שפירש על פי סדר משלו מתוך נוסח כתבי היד! לפעמים רחוקות מביא כבר את האר׳׳י ,למשל בדף 141°פירש החכם השלם האלהי b
ש מ ע ת י מהחכם ה ה ״ ר י צ ח ק
הרי י צ ח ק א ש כ נ ז י זצוק׳׳ל וכן דף 141 a
א ש כ נ ז י ועוד דף 221, 133גםמביא פעמים אחדות פ ר ק י מ ר כ ב ה )
י ז
(.
על הדפים ע ׳ -ע ״ ה )חכמת הפרצוף וחכמת היד( גם כאן לא נמצא פירוש. b
בדף 263ספור על האר״י ״וכבד סופר לנו בגדי אחד שעשאוהו סעודה לת״ח שהשלים שיתא סדרי משנה ו ה א ל ה י ה ר י א ״ ש הכיר בו וקראו בשם פ׳ מי הביאך עד הלום וידע שבסעודה ההיא יתתקן והוא ר ל חלק אבר לכל חבר וחבר... ואז דרש להם דרוש נפלא בענין הגלגולים עד שגעו כולם בבכיה וחרדו איש אל אחיו״ ועוד שם מעשים אחרים מענין הגלגולים ,ואומר הקדמונים
״שמעתי
משם
שאפשר שהאדם יתגלגל בבעל חי מדבר ובבע״ח בלתי מדבר
ובצומח ובדומם״ ,ולא שמע דעה זו מן האר״י דווקא! וכל החלק ההוא מלא ענין. ומספד בדף ׳' 264על ״זקן אחד שהיה בימינו רודף אחד מצות מעקה עד שהיה כותב פתקין ותוקען בחנויות ובפתחי הבתים להזהיר הרבים על המצוד• ההיא וכן זקן שהיה רודף אחר לא תשא שסבב את העולם על המצוד .הזאת ובידו פסקין מחכמי הגולה כולה שלא ישביעו את החתן כשנושא אשד .ועשה והצליח עד שהלך לערכאות ודרש לפניהם שכל המגפה הבאה לעולם היה בשביל שבועת שוא עד שיצא כרוז מאת דייגי פליליהם שלא ישביעו״ )וכל זה מסבת גלגולי נפש ידועים(. דף
-
b
3 2 6 2 7 3פירוש מפורט על הסבא .בדף 325מעיד ש״יש מי שכתב בספרו״ שהסבא לא בא מן החיים אלא נשמה מן המתים היה שבאה לגלות הסודות ,והוא דוחה דעה זו ,ואולי כוונתו לפירוש ר״ש ן׳ לביא? b
b
הסופר חותם בסוף רוב הפרשיות :112 ,74 :ה צ ע י ר a
י צ״ ו ב״ד יהודה בהלוליצ״ו»188
ד נ י א ל ב ה לול
נשלמה פרשה זו היום יום חמישי ראשון
לחדש כסליו שנת וידם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו]?[ פ ה
בעיר
מקנאסא
b
רבתיז 260אנכי ה כ ו ת ב ד נ י א ל ב ה ל ו ל י צ ״ ו י ו ם ג׳ ט׳ י מ י ם ל ח ד ש ש ב ט b
עם י ע ק ב צ ר פ ת י יצ״ו ]ובאמת נכתבו דפים אחדים ביד אחרת[; 382רק :דניאל בהלול .כה״י היה בידי המקובל המפורסם ר י י ע ק ב ב ״ ד ר א ו ב ן א ב ן צ ו ד שהגיה אותו במקומות רבים וחתם את שמו בדף .406
a
ו ת ו ל ד ו ת כה״י הזה ניכרו ממה
שמצא ר׳ יעקב משה טולידאנו בכתב יד אחר שהועתק מזה שלפנינו בשנת תקי״א ושם רשם ר׳ יעקב ך צור הדברים האלה )נתוםפובכ׳׳י שלנו בדף א׳ בידיטולידאנו(: ״הספר הזה נעתק מחיבור ירח יקר אשר הביא בידו שליחא דרחמנא שליח א״י תוב״ב הלא הוא החכם השלם החסיד כ מ ו ה ר ״ ר א ל י ש ע א ש כ נ ז י זלה״ה ונתבקש בישיבה של מעלה ביום ש״ק מ״ט לעומד חמשה לסיון בשנת תג׳׳ל לפרס האלף הששי ב מ כ נ א ם א יע״א ונשאר הספר עם שאר עזבונו בבית אכםניא שלו הלא הוא החכם כ ה ״ ד ש מ ע י ה מ א י מ ר א ן ז ״ ל ע ד שבאו שלוחי א״י בהרשאה ונטלו הספר עם שאד עזבונו וקודם שנסלו אותו ה ס פ י ק ה ח כ ם השלם זקן ונשוא פנים הוא הראש כמה״ר ח י י ם ט ו ל י ד א נ ו ז״ל ל ה ע ת י ק מ מ נ ו ע ד ד ף קל״ו מ ז ו ה ר שמות״ .מכאן שהספר הכיל הרבה יותר ולא רק עד זהר דף קל״ט שבודאי היה המעתיק אז גומר את העתקת כל הספר .על ר׳ אלישע אשכנזי א ב י ו ש ל נ ת ן ה ע ז ת י עיין בם׳ נר המערב לי .מ .טולידאנו עמ׳ ,117על ר׳ שמעיה מאימראן שם עמי 121וכן שם עמי 120על ר׳ חיים ]בן ברוך[ טולידאנו .ונראה שכ״י שלפנינו הואכה״י שהועתק אז ב מ צ ו ת ר׳ חייםטולידאנו ולא על ידו ממש.
42 -.Hebr. 8° 539נייר 10 :15,5 ,צ״מ 190 .דף ,מספר השורות אינו שוה. קורםיבה וכתיבה רבנית ספרדית מתחלת המאה השבע עשרה .הספר לא נכדך נכון .דף 147-125שייכים לפני דף .124-110 נקנה בירושלם תר״ץ. ק ו ב ץ מ ד ב ר י ק ב ל ה ו ח ד ו ש י א ג ד ו ת ו מ ד ר ש מלוקטים בחלק גדול מכתבי יד ר׳ א ב ר ה ם ג ל א נ ט י תלמיד הרמ״ק .בתחלה חדושי מדרשים ואגדות מהם על פי פשט מהם על פי סוד .האוסף נעשה כנראה עוד בימי הרח״ו והמלקט ידע מכתבי האד״י כנראה רק קונטרסי החברים? a
a
דף 17 -13״מספר הה״ר י ה ו ד ה מ ש ע ן נר״ו בשם רבו הלא הוא כמהדיד יצחק אשכנזי עליו השלום׳ והם הנהגות ולא נדפסו ,אבל יש מהן החוזרות במנהגי האר״י בכתבי ר׳ חיים ויטאל1 .הוא החכם הנזכר הרבה בשמנה שערים[• פעמים אחדות :מ צ א ת י כ ת ו ב ב ש ם ה ד ר י א ׳ ש ]ד׳ יצחק אשכנזי ,האר״י[ b
b
a
a
b
למשל דף .175 ,166 ,87 ,85 ,17 b
• א ל ו הם
דף 18
נחמות משם
כמהד״ר אברהם גלאנטי זלה״ה׳
]אותות משיח ע ל פ י החדשים[. b
דף 19פ ר ק ש ע ר י ג ן ע ד ן בילקוט פר׳ בראשית וזהו פ י ׳ מ ה ד י ר א ב ר ה ם ג ל א נ ט י נ״ע.
105
כ ת ב י ד 42
דף ״-24יי 40קונטרס בכתיבה אחרת )רבנית ספרדית יפה ,בראש מצוייר(: אתחיל לכתוב ק ב ל ו ת עצומות פנימיות ורמות׳ .והוא מאמר מסודר על סודהנפש והנשמה ,פותח :״נר אלהים נשמת אדם .צריך לנו לעורר על סוד הנשמה׳. מביא הרמ׳ק והאר״י)י (28גם ׳שמעתי מתלמידי החכם האר״י ששמעו מרבם ורבם מפי אליהו כי גלגול נשמת קין לא נשלמה ביתרו כ״כ ואח״כ באה ברשב׳׳י׳ ז
a
) ,( 39ושם יי 39מאמר מרי מנחם הריקנאטימסיים ׳והשאר מבואר ע״כ תם ונשלם׳. . a
דף 41״ ד י נ י ח י ב ו ס ה ק ב ר מ ה ר ״ ר א ב ר ה ם ג ל א נ ט י ״ ושאר לקוטים על חיבוט הקבר וקיצור ז׳ המדורות בזהר פ׳ בראשית כנראה להנ״ל. a
דף ״ 47ד ר ו ש י ר״ ה מ הר ר ׳ א גלאנטי ]לראש השנה ,וסוד השופר[. ת י ק ו נ י ן כ ת י ב ת י ד פותח :הבא להורגך השכם להורגו כלומר בא השטן להורגך אין לך מדה טובה שתתגרה בו אלא בהשכמה לבית הכנסת(.
]
b
a
דף 55ע נ י ן מ ג י ל ת ]כתוב פעמים[ א נ ס י י ו כ ו ס .דף 59שגי לקוסים מם׳ אלימה ]להרמ׳ק[ ומס׳ ברית מנוחה. a
דף 62זה כ ת ב ת י ב ס ׳ כ נ פ י י ו נ ה בדור הפלגה נתעשקו שתי נשמות קדושות] ...אבל העדה זו נכתבה בכל מקום מיד אחרת וכנראה העתיק קורא מאוחד לו . 9 0 , • [ זו גם בדף a
ה
איכה
a
מ ה ז ו ה ר ל ג
- 6 5 נ א
b
. ט
a
י
.
<ז
דף 92מ צ א ת י כ ת ו ב ב ס פ ר מ ל א כ ת ס ו פ ר וזה לשון דוד המלך ע״ה היה מכיר התמורות ...ובגליון כתוב ביד אחרת :זה כתבתי בסי כנפי יונה .הלשון הזה מס׳ מלאכת הסופר נמצא גם בכ״י מינכן 334באוסף מקבלת האר״י ולפי השערת שטיינשניידר ברשימתו הוא לקוח מספדו של ר׳ מ ש ה ז ב א ר ה מגולי קשטיליא ,ועיין בן יעקב בערכו .ואני מסופק בזה• 3
a
3
9
[
.
0
דף 95מאמר מ פ י ר ו ש ר׳ א ב ר ה ם ג ל א נ ט י ע ל ה ז ה ר ]ס׳ ירח יקר, עיין כאן ,[8°493אח״כ פירושים מהרב הניל לאגדות ולמדרשים שוגים ,וכן 170 ״מפירוש ס פ ר י ד ה י ק ר מן החכם ]איג[״. b
a
a
דף 102ב ס ו ד ה ג ל ג ו ל י ם מ ש ם ה ר ד י ״ א ז ״ ל ועוד פעם 168 לשון אחרת :ס ו ד ה ג ל ג ו ל מ מ ו ר י זלה״ה. ז
2
2
1
b
מ ס פ ר ה ד ד י ם ו ב ד ף הבא למעלה מהעמוד מאמר מהחכם ר׳ , א ל ע ז ד ז א ר ק ו יצ״ו)!()באותיות אחרות גוסף :מהחכם האלהי הרב א ל י ע ז ר א ז י כ ר י ג״ע(. b
דף 134ש א ל ת י ל ד ׳ ב נ י מ י ן למה גהגו בני העולם לשפוך המים הנמצאים בכלים שלנו אחר יציאת המת מן הבית והשיב לי שאינו זה הדוש שכך נהגו ישראל במדבר ...
׳ J 11 -
b
דף 146מ ע ש ה ב ב ת כ ה ן משנה למלך שלמה ] ...אגדה[. a
י ו
43 41
ג ד ו ל שנשבעה להתנשאת עם בנו של
b
דף 181 -177פ י ר ו ש מ ע ש ה ה ס ב א מ ן ה ז ו ה ר מ ן ה ח כ ם ה ר ׳ א ב ר ה ם גא ל א נ ט י ]נמצא בכ׳י 8° 493בם׳ ירח יקר[.
ף
190
a
b
] - 1 8 3ח ס ר בסופו ,כתוב בכתיבה אחרת מהקודמות[ ׳מצאתי כתוב מ ש ם ה ר ר י א ״ ש זלה״ה״ ומכיל טעם באליהו׳ כוונת ספירת העומר יסוד דאש חדש אלול.
43 - . Hebr. 8° 397נייר 16 :20 ,צ״מ 405 .דף 20-18 ,שורה בעמוד .כתוב הדור בקורסיבה אשכנזית של המאה הי״ז ,בכריכה יפה מאותו הזמן ,אבל סדר הדפים אינו נכון .הסדר צ״ל ,46-43 ,50-47 ,54-51 ,90-79 ,58-55 ,42-1 91 ,78-59ואילך. נקנה מהמו״ס קופמאן בפרנקפורט ,תדפ״ח. ס׳ מ ג ד ל ד ו ד ל ר ׳ ד ו ד ב ן י צ ח ק והוא אוצר מדברי קבלת הראשונים.
גינצבורג( מפולדא,
)המכונה
הספר החשוב הזה נמצא גם בקמברידג׳ Add. 1751ובבית המדרש בלונדון המכונה בשם המתעה jews- collegeברשימת גייבויער ( ,120וגם שני כתבי יד אלה שראיתים בשנת תרפיז ,כתובים בהדור רב ,ואיני יודע איזה מהם )ואם בכלל אחד מהם( הוא כתב־יד המחבר עצמו .הס׳ חובר בשביל בנו ד׳ מאיר ונשלם בשנת שניה. 1
שונהפותחת.הקדמות ארוכות ושונות
ל
ס
פ
ר
ה
מ
א
י
ר
עיני החכמים לו יאיר לך נתיב נתיבות אור עולם -אתה בני ידידי ״• הד״ר מאיר יציו אליך תערג נפשי בראותי חמדת תאותיך וחשק לבביך לחסות בצל החכמה ויען וביען שאלת ממני להאיר עיניך ...בסודי תעלומות נסתרי דרכי צינורי ושבילי דעת הקבלה עם איזה צרופין ושמות טהורים וקדושי׳ נאמר בהן המםתעפי׳ בשרשי עיקרי יסוד חכמת הקבלה ...אמנם דברי המה מעוטים וזעיר שם מאפס הפנאי וקפץ עלי רוגזו של עולם עיי איזה מבטלין בלא חק יהא עמהם שכרם ופעולתם לפניהם שמצערים ומצירים אותי על לא חמם בכפי ...והנה נתתי Catalogue of the Hebrew Mss. in the Jews' College, London 1886. (1 ( 2בכ״י קמברידג׳ יש לפני ההקדמה ,בדף השני של השער המיוחד ,עוד דברים אחדים מר׳ דוד לבנו ומזכיר שם כי בנו אחרי שעברו עליו תלאות וגירושים ,זכה עכשיו להיות אב״ד במדינות מגיצן ]כך! אולי צ״ל מגינץ=מאגינצא .11
כ ת כ יד 43
107
לך רוח בין הדביקי׳ ושמתי לך עדר עדר לבדו בסדר אליף בי״ת אני מונה כדי שבקלות חוש ומהר תוכל לעמוד ולמצוא חפצך ...רק הכל בדרך רמיזה וסימן בעלמא הצבתי לך ציונים ואפי׳ בזה לא הי׳ לי זמן הכושר להודיעך כאשר עם לבבי מטרדות הקמים עלי לבלעיני חנם ...ונחמתי כי אלקי׳ יבקש את הנרדף... קצרתי ומהרתי בקיצור מעניין לעניין ומאות לאות כדי לגמור האל״ף בי״ת עד ישקיף ה׳ מן השמים ירא ה׳ וישפוט ויזכיני לתור לי מקום מנוחה וירחיב לבי והוא יהי׳ בעזרי ואז אוסיף לך כהנה וכהנה כאשר עם לבבי ויהי׳ תוספות כתיבתי יותר גדול מעיקר כתיבתי כדת משה וישראל ואם לא זכיתי או לא אזכה הנחתי לך זה למאן דהוא מקום שכחה ופאה ...לתלות בו זייני׳ ולחבר עוד תוספות ... בהשגת יד אלהי לטובה ...וידעתי גם ידעתי בני שיהי׳ איזה מקומן של זכאין קדושים שיחתץ בצפון וטמון לבם ידברו עלי כאויבי בשער לאמור מי הגישך הלום למקום קדוש וםהור ונורא הוא מאוד אבל את והב בסופו כשיעמדו על התנצלות כי לא נעלם ממני שפל ומך ערך ידיעתי אפי׳ כטפה מן הים .מכל מקום ילמדו עלי זכות ולדון אותי כננס על גבי ענק ולא אחוש לצפצוף בורים הנשדפי' בהבלי פיהם מרנני׳ ויפסידו על]![ שפה וילעיגו ויניעו ראש וכנגדם לא אתנצל לא מהם ולא מהמונם כי טח עיניהם מחשכת ענן וערפל מלראות במראות אלקים ולא יגישו לנגוע בקציהו ...ואתה בני כבר עוררתיך בקול עוניש גבורה באזהרתי פן ואל והשמד בנפשך אל תעלה על חלודי דעתך לשמש באיזה שמות ופעולה בשימוש זוטא או בשימוש רבא כי כל הקרב יתחייב בנפשו וסכין ישים בלועו וחלף מאן דמשתמש׳ ולעומת זה מחברתי קראתי בשם מגדל דוד מן הטעמים שנתתי לך בהקדמותי משם תראנו ...אנכי המחכה ומעתיר עני ואביון דוד הוא הקטן בלא״א הד״ד יצחק זלה״ה פולדא פרט השקיפה ממעון קדשך בשמחיה לפ״ק )שנ ה(. בהקדמה השניה יספר כך על תלאותיו .דף :3 ״ולבי חלל בקרבי לבי לבי על חללי בת עמי שהתנכלו ]בכ״י שהתנכלי[ אותי אתי עמי כלומר אלי ועלי במזימתם איזה אנשי׳ רעי׳ קריעי עדה אוכלי לחמי שלמו לי רעה תחת טובה שעשיתי עמהם שזה לי יותר מעשר שנים שהייתי להם לרבי ולאב״ד כאן בק״ק פולדא וסביבותיה לארכה ולרחבה ובמדינת ורנקין גרפיעלד והעסין והי׳ לי המקום קבוע לת״ת ואספתי לי עדרים עדרים חבירים מקשיבין לקולי בחורים וגם נערים והעמדתי תלמידים שיצאו מלפני בכתר שם טוב גדיים נעשו בעלי קרגיים הוספתי והגדלתי הקהילה בהנהגה וסדר עד שיצאו לשם ולתפארת כאחת מן הקהלות בשטח אשכנז והיינו יושבין בשובה ונחת ושומעין לקולי עד לבסוף עמד עלי איש אחד זקן ממרא ואלים מלשין והי׳ לו מהלכין בחצר השדרה יר״ה כי הוא רופא רפה ורפיון וביסול הישיבה בחורים ונערים שבתו ובשנת שנ״א לפק ע״י מעשיו וגרמותיו ותחבולותיו גרם שבעו״ה ביום צרה יום פקודה הוא יום תשעה באב שנא שונאינו בעלי מלחמותי ועם איזה
אנשי ריקם ודלים שבמקום שלחו בביזה ידם ולקחו כל אשר נמצא בבתינו גם לי לא נשאר בביתי אפי׳ כלי חרם לחשוף מים מגבא ולא נשאר לי רק ספר תורה הזה המה הספרי׳ ספרי הקודש שלי שחברתי אותם ה״ה חשקתי חמדת לבבי ובהם שמחתי ותחי נפשי בהם אף כי אבדתי איזה ספרי׳ שקורע ]! Iודומםו אותו הבוזזים תחת כפות רגליה׳ ברוך ומבורך שמו יתעלה שהיצל (11והשאיר לי את אלה .ואם באתי לספר את התלאות גלגול וסיבות הדברי׳ ואיך השתדלנו ע״י שררה י״רה לכוף את המורדי׳ שבתוך המקום אותם הרשעי׳ ואותו איש הנזכר הי׳ ידו ובעזרת אנשי שונאינו הדברים ארוכים אי אפשר להעלות על הספר .וגם אנכי הייתי אחד מן השתדלנ׳ לכוף שונאינו ובעז״הי השררה יר״ה הסיבו עמנו את אשר דברו וחזרנו למקומינו לכאן ק״ק פולדא ונתיישבו שם .אבל באותו זמן שהלכתי בהשתדלות בשליחות הקהל יצ״ו שהכריע אותי על כך עזבתי את ביתי ונחלתי אשתי ובני ונלקח כל אשד לי כנזכר וגם אשתי ובני גרשו מביתי ערום וערי׳ חשופי׳ שם mכמעט שהי׳ להם לכסות בשר ערוותם והי׳ מבקשים לחם על הפתחים איזה ימים על פתחי גוים יודעיי ומכיריי והי׳ להם לחם צר ומים לחץ אשתי ובני צמאים ורעבים קדועי ובלואי בגדים ואח״כ כשחזרתי לביתי ובאתי מן ההשתדלות אז וינצו במחנה העבריים ויצא איש ]בכ׳׳י האיש[ המחלוקת והי׳ הקהל לשני מחנות כמה שנים כי האיש הנ״ל אסף 1בכ״י האסוף[ אליו אנשים דומים לו יגידו עליו דיעיו קרוביו ומחותניו והי׳ מצה ומדיבה ביניהם ובין הקהל יצ״ו והדברים רבים ועתיקי׳ ובתוך כך בנה בגיין ממעות הצדקה והעמידו וחברו בכותל מזרחית של בית הכנסת .וכותל מזרחית של בית הכנסת היא עצמה כותל מערבי. של אותו בניין ועשו ויחדו לבית המרחץ ונמצא שבכותל מזרחית של בה״כ היא עצמה הי׳ כותל מערבי של מרחץ וכל בניין של בית המרחץ הזה היה נועץ ותוחב ומחובר בכותל של בית הכנסת שעשאו בה נקבים ותוחב בה קורות בניין בית המרחץ ובשעת התפלה בבית הכנסת עומדים בבית המרחץ ערומים ואחוריהם אל ההיכל ושמעו את השם הנכבוד [!1והנורא יוצא מפורש מפי הש״ץ קדושה וברכו ואיסרתי להם הבניין להיות מוכן לבית המרחץ .והאלים והמוסר הולך אל השררה יר״ה לכוף אותי להתירו ואח״כ הולך ותלה באב״ד ר׳ הירץ מק״ק ורנקודט ]![ והוא עם עוד איזה רבני׳ התירו לבית המרחץ וע״י השתדאות( מן השררה לגרשיני מנהלתי ומביתי)ו(נתגלגל הדבר שהי׳ מחלוקת רב ביני ובין ד׳ הירץ מק״ק ורנקורט והי׳ כפשע דב ביני ובינו וטעו הוא וכל המסכימי׳ עמו טעות מגונה שהתירו את האיסור והגיע לי היזק גדול ורב ולא הי׳ איש עתי שהסכים עמי לאיסור כי נפל עליהם פחד של האלים והי׳ להם מורא מפני אב״ד שבק״ק ורנקודט עד שהאיר ה׳ עיני ותליתי עצמי באילן הגדול הזקן ומופלג בדורו הגאון ה״ה דיי ואב״ד דקיק 1
פראג הוא החסיד והאלוף מוה״ר ליב יציו ( ושארי אלופי רבותינו שבקיק פראג 0כלומר המהר״ל מפראג.
109
כ ת ב יד 43
הסכימו לאיסוד ולולי זאת וחסדי ה׳ מי יודע מה הגיע לי והוצרכו בעל כרחם לסתור הבניין ולהרחיקו מכותל בה״כ והדברים ארוכים .כמה ]בנדי כמו[ דיואים נשתפכו כמה קולמוסים נתרוצצו ומ״מ ע״י האלים עומד כנגדי הוא ובני משפחתו ה׳ יכפר בעדו וביטל אותי ובני ישיבה והיודע כל נסתרות הוא יודע צרות נפשי ומר לבבי ורוחי שגרם לי האלים עם צירופו כיוצא בו והמה תלמידי אוכלי לחמי יותר מכולם שהגדילו עלי עקב בחציפותם מצחם נחושה עם עוד צירוף איזה אנשי קריעיי עדה ממשפחתו ...ורק מצטער אני על זוגתי הזקינה והחסידה שזה משך כמה שנים יושבת בתעניות מדי יום יום חוץ משבת ומדי חודש בחדשו לכל הפחות ב׳ ימים רצופין ולפעמים ג׳ ימי׳ רצופי׳ ולפעמי׳ ד' ימיי רצופין מלבד שאד פרישות מיין ובשד כך הנהיגה זמן רב כמה וכמה שנים ...וקבעתי לי עתים בביתי בית המדרש מדי יום ויום בהילכות גפ״ת אבל בכל זאת דוה לבי לאנחה ולא שקמה דעתי ולבי נקפה עלי ובמסתרים תבכה נפשי שאין לי חבירים מקשיבין"... והוא קורא את הקדמתו זו בשם המיוחד מ צ ו ד ת צ י ו ן ואחר כך מדבר בהקדמה המכונה מ צ ו ד ת ד ו ד על מקורות ספרו .ספר הבהיר ,שערי צדק ואורה ,מערכות אלהות וספר היצירה ,תקוני זוהר ,מראות אלהים ,גנת אגוז ושאר ספרים ישנים ודברי מחברים ופרשנים .גם בא ״לכתוב איזה דברים שאסורי׳ לגלות רק להעלימם ולהסתירם מה שיגעתי ומצאתי בחדרי חדרים יש מהם שמצאתי בספרים ישנים 1בכ״י ישינים[ שנכתבו לפני כמה מאות שנים יש מהם על דפים קלפים קרועים ובלועי׳ מושלכות בחוצות ארצה נרמסה ברגל כל רואיהם לא יכירום והי׳ בעיניהם לשמצא ואנכי מאשפות הרימותי בהגבה׳ ובמשיכ׳ ובחזקה אותם קניתי ושמתי עליהם עיני ומצאתי בהם דברים עתיקים ...ואנכי עשיתי אותם עטרת לראשי לקטתי ועשיתי מחברת נקשרת וקרבתי זה אל זה והי׳ בעיני כצל שדי ומחזה״. החלק האחרון של ההקדמה נקרא בשם מ ג ד ל ע ו ז ומפרש בה את שם ספרו מגדל דוד בכמה רמיזות׳ בעשרה דרכים.
אים
ס
ב a
מפורט מאד
פ 3
ר 1
-
b
ש
1
1 ל
.
.
.
א נמצא בכ״י קמברידג׳
שבדקתי בדיקה יסודית יותר מכה׳׳י בבית המדרש בלונדון( ״סימנים ורמזים לפרטי חדושים וסודי הכוונת על דדך אלף ביתא״ .אח״כ דף •מבא
a
b
4 0 - 3 1עוד מעין הקדמה
ו ש ל ש ל ת ה ק ב ל ה ״ על אמתת חכמת הקבלה והשתלשלותה ,פותח
בתשובה הידועה של הריב״ש על המקובלים וספרי ר׳ יצחק בן לטיף ולדעת המחבר גתגלו רוב סודות הקבלה עיי שמוש בשמות קדושים ושאר פעולות כאלה .מזכיר ס׳ חנוך וס׳ ש ב ע מ ע ל ו ת הניתן לאדם הראשון)עיין כאן .(8° 330 בסוד הגלגול מביא ״כתבו המקובלים בספר הפליאה ו ב ס פ ר ה י י ח ו ד ובעל תמונה שמתגלגל ומתערב נשמת של ישראל בנשמתן ובגופן של גויים״ .בסוד ואו )דף * (92מביא ״ספד תיקונים שאינו בדפוס אלא בכתב״)אבל אצלנו נדפס עכשיו
110
כ ת ב י ד 43 a
כנ״א בתקון ס״ט דף ק״ג עיב( .בדף 102באה ההגדה על מתושלח ואגרימוס הנקרא כאן אגרימוס בן פיזכאי לילי ]כך![ .עיין גינצברג בהגורן ט׳ עמ׳ 59 ואילך.
134מזכיר שריפות הספרים הקדושים וביחוד השים באיטליא ושאר
<ו
ארצות .בפרק על ל״ב נתיבות מעתיק )בלי ספק מתוך כיי של פירוש ס׳ יצירה ל ד יוסף אשכנזי( גם את לשון ספר הבסחון על אראריתא .עיין הערתי בקים <י
שנה א׳ עמ׳ .167דף 138קורא תגר על אנשי דורו הסומכים על מלאכת הדפוס ואינם רגילים להעתיק ולכתוב דברי סודות וקבלה כמו הראשונים וע״י כך ״דברי הסודות והנעלמים וחכמת סתרי הקבלה לא יעלו עוד לזכרוף .אחרי שהעתיק כל דברי הקדמת הפירוש המיוחס להראביד על ליב הנתיבות ,מוסיף
״עוד
י':145
שבידי קבלה מאנשי׳ חסידי׳ שפירשו הליב נתיבות על צד הנסתר יותר כאשר אבאר לך אייה וגם יש עוד קבלה בידי על צד הנסתר גם מ ה ר ב ה מ ק ו ב ל ה ר א ב ״ ד ז״ל ופירש אותם לפי קבלה ע״ד תואר וצורות אדם והכל בדרך סוד ונסתר״ ומעתיק את הקטע הישן הנדפס עכשו בס׳ מאור ושמש )ליוורנו תקצ״ט( b
דף ,44
ו נ מ צ א גס בס׳ אבני זכרון ל ד אברהם בן שלמה אדרוטיאל )עי׳ ק״ס ו׳
עמי ,(269ובספרים ההם לא נזכר עליו שם הראב״ד. שניתנו לאדה״ר
שבע מעלות
b
208
דף
. ( = ) 8 ° 3 3 0
בסוד ספירות הבטיח להעתיק ולפרש מקצת שאלותיו של ר׳ עזריאל על עשר הספירות ,אבל לא קיים הבטחתו 2 1 5 - 2 0 5 ° .ס ו ד פ ת י ח ת ה ל ב ו ש כ ח ה )קבלה מעשית בעיקרה ממקורות חסידי אשכנז( ,מדבר גם על שאלת חלום ,ומביא כאן 206לגבי דברי רבינו ב ח י י ב פ ר ש ת נצבים על ש״ח( את ״ר׳ נפתלי טריוש ז״ל) a
ו ה מ ק ו ב ל ה א ל ו ף ד ו ד י ר׳ י ו ז י פ ׳ ק ש ט י ל ז״ל המה מגלי ]כיי מגלה[ מצפוגיו בביאורם שכתבו וחברו על רבינו בחיי״ .מכאן שר׳ יוזפא קאשטיל המובא כ׳׳פ בס׳ נפתולי אלהים לד׳ נפתלי טריביש היה דודו של בעל מגדל דוד ,ומכיון שגם אביו של ד׳ דוד עסק בקבלה כפי עדותו בהקדמה ובדף ,348°הרי כל משפחתו a
משפחת מקובליםהיתה.207
מעתיק מתוך ״ספר ישן נושן והיו בו דברים נפלאים
נסתרים ונעלמים״ את ״ פ ת י ח ו ת ה ל ב ש ל ר ב י נ ו א ל י ע ז ר ק ל י ד י ה פ י י ט ן וקלידי פי׳ עוג״ה ועל שם פתיחות הלב הזה נקרא קלידי״ )נמצאת גם בכ״י גאםסד 438ובכ״י ניו יורק דיינרד 124וגם בכ״י רשימת שוואגר את פרענקל 5סי׳ 1079 3
ועוד( והיא הנדפסת בעילום שמו של הקלירי ב ס ו ף ם׳ ר ז י א ל דף מ״ב באריכות וכאן מביא רק תחלתה .ולעצם ענין ההגדה הזאת על הקלירי ראה ב ס ׳ ה ע ר ו ך ערך קלד ומשם מוכח שהקמיע וכן המסורת הזאת ישנה מאד .ועיין הסגולה הדומה לשכחה שנדפסה בם׳ תורתן של ראשונים א׳ עמ׳ 58ובספרו של Makerעל רב סעדיה גאון עמי ,299ושם נאמר שרב סעדיה ״הוד ,אשכחיה
במערתא דר׳
א ל ע ז ר ק ל י ד ובו מתעסקין כל חכמי ישראל ותלמידיהם ומצליחים׳ )גם שם בנוסח ארמי(.
Ill
כ ת ב י ד 43
ל
י
ד
ו
a
8
0
2
-
ת כל
א
״הספר
הישר
המעולה והנפלא ש כ ת ב ו ר ב י נ ו ש מ ו א ל ה כ ה ן ר א ש י ש י ב ה שקיבלו מן רב הונא בר סחורא כהנא רבא דמן אפריקי כתבו ונקודו כהגון ••• ו ר ב ה ו נא ה ע ת י ק ו מ ס ׳ ה י ש ר ה ג ד ו ל ש ל ר ב י נ ו מ נ ח ם ה כ ה ן צ ד ק ז״ל ונעתק כאשר היי שם וזהו הספר שניתן לאדה״ר כי בשעה שחטא וגירשו הקב״ה מגן עדן... ושלח לו הספר הזה עם ספר המעלות )עיין למעלה!( ביד גליצור המלאך והוא מסרו לשם •״ עד שבא הקבלה לרבינו שמואל הכהן הנגיד ז״ל וזהו שימושו״. הספר הזה נמצא עוד בכתבי יד שונים ,יחד עם ספר המלבוש ומקצתו מתאים להנדפס בתחלת ס׳ דזיאל) ,עיין בריט .מוז 752 .דף ,91°אוכספורד 1960דף »95° 1965דף 73ולא נזכר אצל נייבויער ,קמברידג׳ nd. 3.4.2.דף 13ובאוסף מוסאיוב בירושלם סי׳ .(62הכוונה בר׳ שמואל הכהן הזה בלי ספק ל ד ׳ ש מ ו א ל ב ן חפ נ י שנתייחסו לו כמה דברי קבלה מעשית בזמן קדום מאד )כבד הרמבין מסר דברי קבלה מעשית בשמו ,על פי עדות מפורשת של ר׳ יצחק דמן עכו בכ׳י אוכספורד .(1911וגם ר׳ בחיי בן אשר מביא בפר׳ שמות ״שם בן מאה אותיות מסורת מרבינו שמואל הכהן זיל שקיבל מפי רב הונא* )כמובא כאן!( ,וגם א .ה ר כ ב י יחס הדברים האלה לריש בן חפני )זכרון לראשונים א׳ מחברת א׳ עמ׳ (50ועיין הערתי בק״ס שנה ד׳ עמ׳ .319וכאן בסוף חספד נזכר באמת השם היוצא מהפסוק וירא ה׳ כי סר לראות וגו׳ כמו שבא בפי׳ רבינו בחיי ומזה מוכח שספר הישר הזה היה כבר מסודר לעיני רבינו בחיי. אח״כ באים עוד כמה סגולות ושמות לפתיחת הלב ,מהם מ ס ו ר ת מ ר י ע ק י ב א לתלמידו ר׳ שמעון בן יוחאי)גם בכ״י שמניתים לעיל לגבי סגולת הקלירי(, b
יקבלה איש מפי איש עד ע ז ר א ה ס ו פ ר ׳ ועוד בדף 213״מצאתי אודכ בספר ישן נושן שהשם הזה נמסור)!( למשה רעיה על הים ״• ואפשר שזהו השם ששימש בו פנחס בן יאיר והיודע לשמש בו יתפלל ויזכירו על הים מיד ירד אש מן השמים*. a
בדף 214אומר שמקצת דבריו נעתקו ״מימות הגאוני׳ ו י ש מ ה ם מ ס פ ד הרזים״ .הוא ם׳ הרזים הנזכר בס׳ סודירזייא לריאלעזר מגרמיישא ומשם בס׳ רזיאל הנדפס דף כ״א עיב ומקצתו נדפס שם דף ליד—ל״ה .בסוף הפרק מנהג קדושים ״השתמשו
לרוב בזה כשהי׳ מושיבין ומביאין בניהם להרגילם ללמוד שהי׳
מתחילין ומביאין בניהם ללומדיהם ביום שבועות לפי שבו נתנה תורה והיו נזהרים שכל אותו יום לא יראו גוי או כלב רצוני באותו יום שמחנכין אותו ללמוד אותיות הקדושים ...מביאין התינוק ...ומכסין אותו תחת המקםורין מביתו לבית הרב או לבית הכנסת ...ונותנין אותו בחיקו של הרב ...ומביאין לוח שנכתב עליו אבגיד וכו׳ תשר״ק וכו׳ תורה צוה לנו וכוי ויקרא וגו׳ והרב קורא כל אות ואות מן האביגד וכו׳ והתינוק קרא אחריו ...ונותנין על הלוח מעט דבש והנער ילחך בלשונו הדבש מעל גבי האותיות ואח״כ מביאין העוגה שנילוש ונכתוב עליו ה׳
כ ת ב יד 43
112
נתן לי לשון למודים ״• אחור לא נסוגותי והרב קרא כל תיבה ותיבה אלו הפסוקים והנער קורא אחריו .ואח״כ מביאין ביצה מבושלת שקלוף הקליפה ממנו וכתב עליו ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומפיך תמלא את המגילה הזאת... ותהי כדבש למתוק והרב קרא כל תיבה ותיבה והנער אחריו ומאכילין אותו העוגה והביצה.
ו ב ד ב ר ז ה נ ה ג ו ל ד ו ב בימי הקדמונים בימי הגאונים והוא דבר
בדוק ומנוסה לפתיחת הלב .ו ל ו ל י ה י י ת י י ו ד ע ד ב ר זה ב ע ו ד ה י ו ת ם ב נ י ק ט נ י ם ה י י ת י מ ש ת מ ש ב ד ב ר הזה וסגולה הזאת לבניי יצ״ו א ב ל א נ כ י ל א הייתי
י ו ד ע דק בקירוב ימים קבלתיו ומצאתיו בספר ישן נושך .מכאן שהמנהג
הנזכר גם בס׳ האסופות סי׳ שפ״ב ומשם הביא אותו באריכות חח׳ גידימאן Gescbicbte des Erziebungswesens u. d. Cultur der Judenכרך א' עמי 53—50
)ונזכר גם בתשב״ץ ,סי׳ תי״ו( לא נהג בחוגים רחבים ביותר ועל כל פנים כבר היה נשכח אצל יהודי אשכנז)המחבר נולד בפרידברג!( בימי נעוריו. ה ש ם
ירוף
b
- 2 1 7״ ו כ ת ב ה מ ק ו ב ל ה ג ד ו ל ר׳ י ע ק ב בר
ש ש ת ז״ ל בעניין השמות והצירופים והוא שתדע כי ישב שם ארבע אותיות ובשאר שמות הקדושים כמה חלופים בין בצירוף אותיות המתחלפין על עצמן בין בניקוד שכל אחד מן הצדופי׳ ואין להם חקר ...ו א מ ר ו ה מ ק ו ב ל י ם ש ר ב י נ ו י ה ו ד א ח ס י ד ז״ל ב פ י ר ו ש ו ל ס פ ר י צ י ר ה סידרן ]את הצירופים[ ששה כגון המסדר״ן ה מ ס ת י ר וכוי׳* ,והנה לנו בזה עדות שניה על מציאות פירוש ם׳ יצירה מרי יהודה חסיד שעד עתה נודע לנו רק מדברי ד׳ אברהם אבולעפיה בס׳ אוצר עדן גנוז ודבריו היו עלולים לעודד ספקות )עיין מה שכתבתי בזה בק״ס שנה א׳ עמ׳ -205 (
a
מעיד על שם בן מ״ב שיש
221
הפרש בקריאתו בין חכמי ספרד וחכמי אשכנז ו ב ק ש ת ר׳ נ ח ו נ י ה בן ה ק נ ה היא סוד ציוד
ה א י ל ן
a
- 2 2 8נ מ צ א בו ״ ז ה ל י
ע ש ר י ם ש נ ה ו י ו ת ר ב ה י ו ת י ש ם ב א ר ץ מ ו ל ד ת י ובבית אבי מורי ד ל שם מצאתי מרגוע לנפשי ...והי יתברך ...הרחיב גבולי בחבירים ותלמידים מקשיבין לקולי...״ ובדף הבא מזכיר בפירוש שמקום מולדתו זו היא הקד .ל ה ק״ ק b
ו ד י ד ב ו ר ג ) ב כ ״ י קמבדידג׳ דף : 190ו ד י ד בר ג ,ונראה שגירסא זו נכונה ( ,ו ש ם דרש דרושי קבלה לתלמידיו .ואח״כ יספר שוב פעם על תלאותיו בקיק פולדא שנמצא בה עכשיו ומה מובות גמל להם ושלמו לו דעה תחת טובה ,וביחוד למן b
שנת שנ״א והלאה .מעתיק בדף 229מה שהעתיק לו לפני עשרים שנה בק״ק פרידבורג)!( מאמר מהקדמונים על אופן ציור אילן הספירות )פותח- :הפסיעה היא ששה אגודלים׳( ובסוף הפרק מזכיר א י ל ן ש ה ו ב א א ל י ו ב ס פ ר מ ן צ פ ת ע י י י ר ו ש ל מ י א ח ד ש נ ת ש ל ״ ג וכן מזכיר חכם זה גם בסוד השבת
,268
b
ו מ ת ק ן
שם את הלשון המגומגם בזוהר דפוס קרימונה בלשון הטעייא בפ׳ בראשית ׳׳כאשר b
קבלתי מפי איש מקובל שבא אלי מצפת לארץ מולדתי״ וכן למטה דף .364
113
כ ת ב י ד 43
ה ק ו מ ה
ת
b
- 2 6 5ה ו א
פ י ר ו ש ארוך על
ה ב ר י י ת א ש ל ש ע ו ד ק ו מ ה ,וגם הוא כבר מצא נוםחא אחת מהשעור קומה בס׳ ר ז י א ל במקום שאנו קוראים אותה גם בדפוס )לפי תיאורו כאן דף 274׳ b
הרי שגם לפניו היה כבר ס׳ רזיאל בצורתו המלוקטת שבה נדפס( .והוא נוסח משובח 1 a
ן י ע כ 2 8 1 ר פ ס ב בית אוצר לתורת השמות הקדושים וה״תיאודיה״ של הקבלה המעשית .ראשונה מדבר על סוד צירופי שם הויה ואחר כך ,מתוך התראות ואזהרות בלתי פוסקות מפני השימוש למעשה )כרגיל בכל ספרי הקבלה׳ לפי ״דרך ארץ״ מסתורי׳ אפילו אם אין להתראות אלו ערך אמתי( בא לדבר על שמות מיוחדים ושמושיהם .לרוב אינו מציין את מקורותיו .דף ״ 336על שם בן מ״ב :׳מצאתי שיש בעלי הקבלה מקובלים א נ ש י ח ס י ד י א ש כ נ ז ב ע ל י ק ב ל ה ו א נ ש י שם ו מ ק ו ב ל י ם א ש ר ה מ ה מ ע ב ר ל י ם ב פ ר ס מ ח כ מ י צ פ ת ת ו ב ב שמחולקים באות אחד מן השם והוא אות השבעה ועשרים . . .ש ח ס י ד י א ש כ נ ז ג ו ר ס י ן וקבלתם היא חק״ד טנ״ע . . .ו ח כ מ י צ פ ת ג ו ר ס י ן חק״ב טנ״ע ...ע״כ הנני אעתיק לך'קבלת חכם המקובל האלהיי מ ו הר״ ד מ ש ה ק ו ר ד י ו ו ע ר י ז״ל שהוא מחכמי קבלה האחרונים שדוב חכמי הקבלה 1ב[זמנינו שמעבר לים קבלו ממנו ומחכמתו.״ זוהי הפעם הראשונה ששם הרמ״ק נזכר כאן ,והדברים הועתקו כאן מסי פרדס דמונים שמזכירו בדף 339 ובדרך כלל אינו משתמש בספר הזה כאן אעפ״י שכבר נדפס בשנת שנ״ב )בדף 356 מביא אותו עוד פעם לענין אחר( ,אבל ד׳ דוד מוכיח שהיו בדורות אלה עוד כמה פנות שהשפעת הקבלה החדשה בצפת הגיעה אליהם רק בצודה חלושה מאד. )האר״י ותלמידיו לא נזכרו בספר זה בכללן( ד ף ״ 340״ ז א ת ה ת ח י נ ה ש ע ש ה ה ר ב ר ב י נ ו י ה ו ד ה ח ס י ד ז י ל מ ד ע ג נ ש ב ו ר ג . . .ובראשי תיבות נסמך שם בן מ״ב ושאר שמות ...״ )היא התפלה הפותחת אלהים בישראל גדול׳ באריכות רבה( רבינו אליעזר סליחה מהמקובל הגדול שמו נודע בשערים b
ב ד י ו א ל ה ל ו י ז ״ ל שכולה מיוסדת על צירופי שמות קדושים כפי גירסת חסידי אשכנז .ובסופה כתוב *הגהה מדעתי המחבר הזוו ש ה ו א ה ג א ו ן א ב י ע ז ד א זיל״ .דף 345״וגם מצאתי באותו ספר ישן נושן הנזכר תפלה המתוקן ונחלק לשבעה חלקים לכל יום ויום תפלה מיוחדת ונקרא ש ב ע ה י ה ו ד י ם ש א ו מ ר י ם א ו ת ם מ ע ב ד ל נ ה ר ס מ ב ס י ו ן ובסופה חתם בני משה וכתב בו בני משה תיקנו b
,
אותה ...והובא משם ומרוב עוונותי לא זכיתי להעתיקה שהכתב ה י מטושסש כמעט ניכר רישומו והוא תפלה ותחינה ויחוד בדרך פלא מסודר ומתוקן על סדר איזה שמות קדושים ומלאכים טהורים״ ומכאן ניכר שתפלות מהמין הזה )שנדפסו מהם אחדות( גתחברו כבר בחוגי חסידי אשכנז הראשונים כי בודאי משם באו למחבר ,ועל כל פנים איגן פדי הקבלה בצפת כמו שאפשר היה להניח.
114
כ ת ב י ד 43 a
דף 346פ י ר ו ש שם ב ן מ ״ ב ה מ י ו ח ס ל ד ב י נ ו ס ע ד י ה גאוןי״אבגית״ץ פירש רבי׳ סעדיה גאון שהוא אב הפותח י״ג חלונות שהתפילה עולה בהן »• ]בסופו( :עוד יש קבלה בידי ומקצתו כבר נדפס ]כוונתו לםדורו של ר׳ נפתלי הירץ טריביש הנדפס בטהינגן ש״כ!( פי׳ על עלינו לשבח ע״ד הקבלה ועל סוד בן מ״ב .ומכל העדים האלה מקים המחבר את גירסת חסידי אשכנז בשם בן מ״ב כגירםא הנכונה ומתרעם מאד על הרמ״ק שלא הזכיר אותה כלל ,אבל -אל יחשדינו שום אדם שלחלק יצאתי עם הגאון ר׳ משה קודדיווערי
]בכ״י
כאן :קודינוועדי( חלילה לי חלילה ״• ומי יתן אותי מצע תחת רגליו בעולם a
ה
]
כ
ו
ו
נ
ה לפםידו־ראביד ,ר׳ יוסף בן שלום
האשכנזי[ על שם מ״ב ושאר קבלות ממנו כדי להוכיח שהוא הלך בעקבי קבלת שאר חסידי אשכנז)מפירוש ם׳ יצירה שלו( -ואין פלא בדבר מכיון שהמחבר האמיתי היה אשכנזי! b
דף 359׳׳ואגלה לך ש מ ו ש א ר ב א ו ש י מ ו ש א ז ו ט א כאשר קבלתיו׳ והם 3
הדברים שנדפסו בבית המדרש זדו עמי .111-109דף 363שאלת חלום ונשתמש בו הרב המקובל ד׳ מ נ ח ם מ ר יק א נ ט י ד ל ור׳ דוד מעיד שקיבל אותה -ממקובל אחד שהיה מופלג בחכמת הקבלה והוא היה מארץ רחוקה מארץ הקדושה תוב״ב ואמר לי ש כ ך ק ב ל מ ח כ מ י ה ק ב ל ה ש ב י ד ו ש ל ם ...ומפי ראשי ישיבות שם״. •
״ועוד יש קבלה שם
•
הגקרא שם ה פ ר ח י והוא שם סיג תיבות
לא הכרחתי)!( ולא נודע לי שם אחד מהם כווגתו וטבעו וצירופו או לאיזה עניין יחוסו •» ולא דאיתי דוגמתם ו נ ש ת מ ש ו ) ! ( ב ו ב נ ו ש ל ה ר ב מ ל ו נ ד ר ש ז״ל ובסוף השמות כתיב אתון דגיגין וחמידין דכתיבין כאן חמלן עלי ••• והוא שם לקפיצת הדרך לפרוח באויד כמה וכמה מילין ••• וגם יש בידי השם לקפיצת הדרך ש נ ש ת מ ש ב ו ה ר ב ה ח כ ם א ב ן ע ז ר א ז״ל)!( כל אלו שמות לא אגלה לך ולא אכתוב אותן כאן בספרי .בנו של הרב מלונדרש -זהו בלי ספק ר׳ אליהו
מ נ ח ם ב י ד מ ש ה מ ל ו ג ד ר י ש במחצית המאה הי״ג שכמה דברי
קבלה מעשית מתייחסים אליו וגם בכתביו ובפירושיו נמצאו דברים הנוטים למסתורין בדרכי חסידי אשכנז ודורשי סודות המרכבה )עיין י• ג .אפשטיין במאמרו עליו במדעי היהדות א׳ עמי (66עד שאין כל טעם להטיל ספק גם באמתות התייחסות הסגולות המסתוריות ההן אליו .בם׳ רפואה וחיים מירושלם )סגולות וקמיעין וכיוצא בזה( לד׳ יצחק ביר אליעזר )ירושלם תרנ״ב( גדפםה בדף כ״ו ע״א ״שמירה לבית לד׳ מנחם חזן מלונדרש״ ומצאתיה בשמו גם בכ״י ישנים b
)בכ׳י גאםטד 462דף 29ובכ״י ששון
עמ׳
. ( 4 7 6 2 9 0גם נמצא ממנו שאלת חלום.
וגם בספרות הזאת נקרא לפעמים ר׳ מנחם ולפעמים ד׳ אליהו בן ד׳ משה כפי שכבר האריך בזה אפשטיין מתוך מקורות ספרות ההלכה. b
b
דף 370 -364ש ב ע י ם ש מ ו ת של מ ט ט ד ו ן ה ש ד ה ג ד ו ל עם פירוש
115
כ ת ב י ד 44 43
והוא מתאים ברוב הדברים לנוסח הנדפס עיי ר׳ אברהם חמוי בסוף ם׳ בית דין )ליוודנו תרייח( דף קציו ואילך ,ואינו שוה בשום דבד עם ס׳ החשק הנדפס בלעמבערג תרכיה .הנוסח כאן שונה מהנדפס בפרטים רבים וגם אין התאמה בין גידסת השמות ברשימתם ובין גירםתם בפירוש .פותח בסדר זה יהואל יופיאל יופפיאל אפפאל מרגמאל 1צ״ל מרגויאל!( גיותאל וכוי. דף
a
383- 380״
מעתיק בסוד תורה שבכתב ובע״פ ״לשון ד ב י נ ו ס ע ד י ה
ג א ו ן דל״ והם החרוזים הנדפסים בשם אותיות דר׳ סעדיה במקומות רבים .הספר מסיים ב ס ו ד ת ש ו ב ה ובסופו תפלת המחבר על שזכה להשלים את ספרו על אף כל הצרות שעברו עליו. בגליון הדף האחרון הערת הצגזור ואשור להחזקת הספר משגת 1837ברוסית.
44 —.Hebr. 8° 452נייד 10,5: !5,5 ,צ׳מ 34 .דף 19 ,שורות בעמוד .כתיבה רבנית ספרדית מהמאה הי״ח. נקנה בירושלם ,תרפ״ז. ענינים קטנים שונים מכתבי ה א ד ״ י ׳ ה ק ש ר שיש לי עם החברים״)מס׳ הגלגולים( ומפתח לכתב יד שדף 1היה פעם בסופו ז סוד ענין אביע מהאר״י זלה״ה. דף
a
5-34
פי׳ ה א ד ר א רבה של פ ר ש ת נ ש א ל ח ר ב ה מ ק ו ב ל כ מ ה ר ״ ר
י ו ס ף ט ב ו ל ז ל ה ״ ה .הפירוש עצמו מתחיל :״ירצה ניתב בחד קיומא לומד שמצינו לקמן שר׳ שמעון אמד לחברים שיתקנו תקוני דאריך אנפין והיה אחד מהחברים מתקן תקון אחר והיה רואה אותם התקונים ומתישבין במקומם כדפיר׳ הוא ע״ה. והטעם שר׳ שמעון וחביריו היו רומזין לעשר של זעיר אנפץ ולזה היו מכונים שיהיו עשרה כדי להיות הם מרכבה לז״א.׳ פירוש זה של אחד מגדולי תלמידי האדיי לא נדפס עדיין .המחבר הוא הנזכר ג״כ בשם ר׳ יוסף המערבי סתם או ד׳ יוסף המערבי בן טבול .פירושו לא נמצא לכל האדרא כי אם נתחבר רק למקצתה ,וכן נמצא ג״כ בכ״י
164
באוסף מוםאיוב בירושלם דף
132-112
בשם
״רמזים מאדדא רבא לד׳ יוסף בן טבול״ ובספרי חבריו נרמז כמה פעמים ,עיין Herbert Loeweברשימת כתבי היד העבריים שבטריניטי קוליג׳ בקמברידג׳ עמי 95 וכן בהערה בכ״י אוכםפורד 1819ששם משבח הכותב את פירושו של ד׳ יוסף שחשב a
אז לגמור אותו על כל האדרא )ברשימת בריט .מוז .860דף 30נמצאת העדה זו ג״כ אבל נשתבשה ויש לתקן אצל מרגוליות חיג עמי 152יוסף מוגרבי במקום יוסף מוכמרפי( .אמנם אחרת היתד .דעתו של ד׳ מנחם די לונזאנו על פירוש זה כי
כ ת ב יד 46 45 44
116
חבד ס׳ א מ ד י א מ ת להשיג על דבליו ונמצא זה בכתבי יד מנחלת ד׳ יוסף זונדיל זאלאנט בידושלם )עיין ריבלין ,הצדיק ר׳ יוסף םלאגט ,תדפ״ו ,עמ׳ (145וכותב שם שראה את ספדו של ״ר׳ יוסף המערבי המכונה בן טבול״ רק שלש שעות ,ועיין הקדמת הספר מכיי שנמצא בווילנא׳ באוצר הספרים ערך אמרי אמת .הפירוש הזה לאדרא אין להחליפו עם הדרושים בקבלה מרי יוסף טבול הנמצאים בכמה כ״י )פארמא שטערן ,77אוכםפודד 1844בתוך ם׳ תודת נתן לסי שמות .רשימת אוצר כלי חמדה לשווגער את פרענקעל תדס״ו סי׳ (191או עם פירושו לשאר חלקי הזוהר )כ״י מוםאיוב ,81רשימת כיי הרבי מםאדיגורא תרפיו ,סי׳ (13שמקצתו נדפס בם׳ זוהר הרקיע )קארעץ דף כ״ה-ל״ג* .והוא גם המחבר האמתי של •דרוש חפצי בה׳ הנדפס על שם ר׳ חיים ויםאל בם׳ שמחת כהן בירושלם תרפיא ,כפי עדות כתבי היד הסובים )כ״י הרבי מםדיגודא סי׳ 42ועוד(.
45 - . Hebr. 8° 20נייר 15,5 :22 ,צ״מ 16 .דף 30-25 ,שורות בעמוד .קורסיבה ספרדית .נכתב בערך בשנת ת׳-ת״ק .עם הערות רבות בגליונות מידי סופר מאוחד, בכתיבה נקיה ויפה. ה ק ד מ ת פי׳ א ד ר ת האזינו ל ה ר ח ״ ו ז י ל ] .מחולקת בפרקים[ ו נ ק ר א גלי עמיקתא• מתחיל :׳ראוי שתדע כי הלא כל מציאות האצי׳ הוא כי הלא סוד הא״ס הוא אשר אנו קוראים אותו עתיקא דכל עתיקין •••״ ההגהות גם הן נעתקו ממקום אחר שכן כתוב בראשן :״אלו ההגהות שמצאתי על קצת חלקי הספר״ .י״ג פרקים .בסוף :תושלב״ע .על ידי הפועל במלאכת הקודש זעירא דמן חברייא צ מ ח ד ו ד נ ט ק .כנראה זוהי הקדמה ל״גלוי ל א ד ר ת ה א ז י נ ו ״ הנמצא בכיי רבים ,וכן מאיר הכותב גם כאן בגליון אחדי שם הספר ״גילוי האדרא עיין בסי הליקוטים שעמו ם' מעמי המצוות״. a
הספד גמצא כאן גיכ בכ״י 8° 330דף 120ו א י ל ך ו ב כ ״ י
,
8° 393בתחלתו.
46 - . Hebr. 8° 406גייר 15,5 :21,5 ,צימ 42 .דף 29 ,שורות בעמוד .קורםיבה איטלקית מן המאה הי״ח ? נקנה בחברון ,תרפ״ז.
117
כ ת ב יד 49 48 47 46
בדף ״ 1בכתיבה אחרת :״ספרא הקדמות
ד צ נ י ע ו ת א עם פ י ר ו ש מ י ו ס ד ע ל
כ נ פ י י ו נ ה ״ ן והוא והפירוש הנדפס בם׳ זוהר הרקיע דף ק״ג ואילך
בשם פ י ר ו ש מ הא ר״ י .בשולי הגלימות הגהות בכתיבות אחרות.
47 - . iiebr. 8° 347נייר עבה 17 :20 ,צ״מ 51 .דף ,בערך 30שורה בעמוד. קורםיבה אשכנזית ישנה ,מהמאה הייז. דף
24
] - 1ס ׳ ה ת ח ל ת החכמה! הנדפס בשם ס׳ מ ע י ן ה ח כ מ ה באמשסרדם a
a
תי״ב ע״י ר׳ אריה בן יוסף קלמאנקם מלובלין ,ואיננו המחבר אלא רק המויל, והוסיף קצת הגהות ושנויים .עיין כאן כ״י .4° 19 ה
ר
א
י
י
a
5
2
-
כ
ע
י
ן ס׳ כנפי יונה .פותח כאן
בשורות האחרונות של פרק ס׳ ׳...שזה השפע הוא ממלכות״ ומסיים בפרק ע״ה .ס״א מתחיל ׳וצאל״ד כי נקודת החכמה והה״ח ונקודות בינה והג׳ הן הן ייב צירופין...״. דוב הפרקים פותחים ביוצריך אתה לדעת״ וכיוצא בו. דף
51
a
b
! - 3 1פ ר ק י ם מתוך ס׳ פרי עץ חיים! לד׳ חיים ויסאל .משער ראש השנה וביאור ענין הנסירה עד שער חג הסוכות .חסר בסופו ונפסק באמצע המשפט.
48 - . Hebr. 4° 49נייר עבה כמו הקודם,
:30.5
22צ״מ 136 .דף,
50-45
שורה בעמוד .קורסיבה ספרדית צפופה מתחלת המאה הי״ס. חלקים משמנה שערים לרחיו בסידור בנו ר׳ שמואל ויטאל. •1
דף 7 4 - 1שער ה ה ק ד מ ו ת נדפס ראשונה בירושלם תר״י.
•2
דף 104-77שער ה ג ל ג ו ל י ם נדפס ראשונה בירושלס תרכ״ג.
•3
דף 136-107ש ע ר ר ו ח ה ק ד ש נדםס ראשונה בירושלם תרכ״ג.
49 - . H e b r . 4>< 48נייר עבה 2 1 : 3 0 ,צ״מ 133 .דף 4 5 - 4 0 ,שורות בעמוד. קורסיבה ספרדית צפופה מתחלת המאה הי״ט• בחתימת קניה מהצעיר מרדכי גלאנטי. מתנת מר יעקב חקלאי .תשריי תרפ״ב.
118
כ ת ב י ד 51 50 49
דף 6-1הקדמת הרח״ו לעץ חיים. חלקים משמנה שערים לדי חיים ויטאל. ש ע ר מאמרי הזוהר ומאמרי דז״ל[ לא שלם• נדפס ראשונה בשאלוניקי תרכ״ב. ד
ת
״
י
b
ב
4
4
-
b
.
3
דף :40״וזהו מה שמצאתי בבית מודל ואינו מכ״י ודאי וכפי הנראה לי שהוא מ ה ד ר ו ש י ם ש ל ה ר מ ״ ק ז י ל ש ה י ה ד ו ר ש לתלמידיו ועכיז לא אספתי ידי מלהעתיקם אחר שמצאתים בביתו .סוד ייבום וחליצה ...״. . 7 9 ג ״ כ ר ת b
a
50 - . Hebr. 4° 52נייר 22 :30,5 ,צימ 171 .דף ,בערך 35שורות בעמוד. קורםיבה ספרדית מתחלת המאה הי״ט. חתימת הקונה הצעיד אחי״ם ס״ט ,וחתימת מדרש שבת אחים של הצעיר משה פינצי נד״ו. חלקים משמנה שעדים לד׳ חיים ויטאל. דף ] 7 —1הקדמה לשמנה שעדים[. * - 7 ה ז ו ה ר ה מ צ ו ת • - 5 2 • ה פ ס ו ק י ם a
a
a
a
a
a
51 - . Hebr. 8° 405נייר, איטלקית צפופה מהמאה הי״ז או הי״ח. נקנה בחברון ,תרפ״ז. 15:20,5
צ״מ 77 .דף 40-35 ,שודד .בעמוד .קורםיבה
חלקים מ ש מ נ ה שערים לדי חיים ויטאל.
ר
a
ה כ ו ו נ ו ת
• - 1
דף -n 53שעד ה ש ל י ש י ב י א ו ר ק צ ת מ א מ ר י רשב״י ו מ א מ ר י רז״ל• . b
ר
ר
a
ז
״
ה מ צ ו ת
ל a
a
3
- 6 1
5 a
•
-
a
•
כ ת ב י ד 53 52
119
52 96
40
.
,
5
1
3
:
0
Hebr-.^v,2צ ״ מ
,דף5 0 — 4 5.227
שודד .בעמוד .קורםיבה
אשכנזית מהמאה הי״ח. כיי דיר חזנוביץ.
ספר ד ר ך עץ החיים ובו שבעה היכלו׳ ובו המשים שעדי' מה ששמע מ ה י ר ח י י ם ו ו י ט ל מפי הקדוש ...מהרר יצחק לוריא זצ״ל .יש בו בשם ״הקדמת המעתיק׳ ההקדמה הגדולה של ר׳ מאיר פאפרש על סדרי כתבי האריי שנדפסה רק בדפוסי קאדעץ מס׳ ע״ח ונשמטה משאר הדפוסים ,והמבקרים לא שמו לבם אליה, ויש בה כמה ידיעות חדשות המוסיפות על מה שכתוב בס׳ שם הגדולים על סדור כתבי האריי וגם מתקנות כמה דברים שם .אח״כ הקדמות הרחיו לס׳ עץ חיים שלא באו בדפוסים ,וכללים שעשה מהדיר חיים וויטל בעת זקנותו. נשלם ביום ב׳ י׳ג טבת תק״י לפ״ק הכותב יעקב )בן נח( כהנא בק״ק קאיידנוב.
53 - . Hebr. 4° 51נייר 22 :33 ,צ״מ 399 .דף 35 ,הדפים הראשונים מתוך כ״י אחר בתבנית .17,5 : 2 4החלק הראשון ניזוק למעלה עיי אכילת עכברים. סופדים שונים,.מדף
94
עד הסוף מידי סופר אחד ,בכתיבה הדורה .בדף
A
397
כתוב שם המעתיק :א ב ר ה ם מ ו צ י ר י .במאה ייח. דף
A
1-396
ס׳ ע ץ ח י י ם ל ד ׳ ח י י ם ו י ט א ל עם הגהות מהרמיז׳ דנשצמח, ,
רמד״ל ]מנחם די לונזאנו?( ועם מהדודא בתרא. דף
396
B
ד ב ר י מ ה ד ״ ם ז כ ו ת ו זלה׳׳ה על סדר
הספירות]!.
דף • 397אני הצעיר א ב ר ה ם מ ו צ י ר י המעתיק מצאתי בס׳ אוצרות חיים של רב כהנא
מ ה ד י ר י א ו ד ה ל י ב זלה׳׳ה דרוש זה ושייך לדרושי הנשמה לכן דאיתי
להעתיקו ו ד ל /
120
כ ת ב יד
56 55 54
54 — Hebr. 40 68נייר5 : 24,5 ,׳ 18צ״מ 168 .דף ,בערך 40שורה בעמוד» דפים 24:38 167-164צ״מ50 ,שורה בעמוד .קורסיבה אשכנזית מסוף המאה הי״ח. a
דף 1 /bזה ל ש ו ן ה ר ב ה ג ד ו ל מ ׳ י ע ק ב צ מ ח נ ״ י ב ה ק ד מ ת ס פ ר ד נ ו ל י ע ק ב .פותח :׳נראה לי כי גלוי חכמה זו עתה בדורות הגרועים הוא כדי שיחי׳ לגו מגן לאחוז בלב שלם באבינו שבשמים ...״ נ1
1,
ד ף 2 - 1כ ל ל י ם ש ע ש ה מ ה ר ח ״ ו זיל ב ז ק ו ג ת ו והם ק״א סימנים. a
דף 3ה ס ו ף ]ס׳ עץ חיים לדי ח י י ם ויטאל.[ -
55 - . Hebr. 4° 6נייר 18,5 :27 ,צ״מ 127 .דף 55-50 ,שורות בעמוד .קודםיבה ספרדית חדשה ,צפופה מאד .מאה תשע עשרה. מתנת קרן הגאולה. ]עץ חיים ל ד ׳ ח י י ם ויטל[ ,מתחיל משער העגולים .שער הכללים נוסף בסופו מדף .119-116 דף 127-120ה ג ה ו ת מ ה ר ב ה ח ס י ד רב ש ד ש ל ו ם זצוק״ל ]ר׳ שלום שרעבי[ לס׳ עץ חיים .נדפסו בראשונה בע״ח דפוס שאלוניקי.
56 - . Hebr. 4° 7נייר 19,5:31 ,צ״מ 201 .דף 35 - 30 ,שורות בעמוד .קורםיבה אשכנזית יפה מן המאה הי״ח. ]ם׳ עץ חיים כנ״ל[ ,ויש בו גם דרושים השייכים לס׳ מבוא שערים ום׳ אדם ישר ,נפסק באמצע שער ציוד העולמות )עיין ס׳ אדם ישר ,קראקא תרמ״ה דף ע״ח ע״ב( .עם הערות ר׳ יעקב צמח.
121
כ ת ב יד 58 57
57 - . Hebr. 8° 153גייר׳ 17:20צימ 87 .דף 48 ,שורות בעמוד ,בשתי עמודות. קורםיבה אשכגזית יפה מתחלת המאה הי״ח. מתגת ה׳ אשר פומרגץ בתל אביב ,תרפיה.
8 .
ם׳ מ ה ד ו ר א ב ת ל א ל ד ׳ ח י י ם ו י ט א ל .
עם
ודף7חסרדף
הגהות רבות מרי גתן שפירא .בכ״י יש שלש הקדמות והחלק הראשון איגו מסודר כהוגן .בהקדמה הראשונה כאן :״אמר הצעיר והדל באלפי ישראל חיים בלא״א יוסף וויטל ב ה י ו ת י ב ן ש ל ש י ם ל כ ח תש כחי וישבתי משתומם ומחשבותי תמוהים כי עבד קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו • • לא עלתה ארוכה לחורבן בית קדשינו שכבר ע ב ר א ל ף ו ח מ ש מ א ו ת
וארבעה
ש נ י ם אוי נא לנו כי
פנה היום •״ כ ב ד כ ת ב ת י ב ה ק ד מ ת ש ל ע ץ ח י י ם •••״ .מכאן ניכר שהספד נתחבר
ב ש נ ת ש ל״ ג ואין ספק שם׳ עץ חיים במהדורא קמא נתחבר מיד אחרי
פטירת האדיי .ההקדמה השניה ׳אני הכותב חיים וויסל משביע בשם הגדול לכל מי שיהי׳ לו אלו הקונטרסים ״• שיקרא הקדמה זאת״ נמצאת גם בדרך עץ חיים
ה השלישית בדף
a
. בתרא
a
5
שחברתי אני
הצעיד ...
פותח כמו בדף - 2זה ספר מהדורא חיים וויסל אחר שחברתי כל העץ חיים״,
ודף 2ודף 3שייכים למהדורא בתדא באמת ,אבל הדברים בדף 7-5שייכים לס׳ א ו צ ר ו ת ח י י ם שעובד מתוך המהדורא בתרא. a
מכתיבת יד מהרמ״ז ש ״ י ב ס ו ף :תם ונשלם הספר מהדור׳ בתדא
.
שחברתי אני הצעיר באלפי ישראל אחר שחברתי כל העץ החיים. a
הספר נמצא גם בכ״י 8°419כאן .דף 66-70נשארו ריקים. ש
נ
ד
פ
ס
b
0
7
.
דף 87ע ג ף ג ׳ מ ס פ ר פ ד י ע ץ ח י י ם והוא שער תיקוני עונות )דק תחלתו(.
58 - . Hebr. 8° 419נייר 16:22 ,צ״מ• 247דף שאחדים מהם נתקלקלו, בעדך 30שורה בעמוד .כתיבה רבנית ספרדית צפופה ,מהמאה הי״ח?
ם׳ עץ חיים בריאת
מהדורא
ב ת ר א ל ד ׳ ח י י ם ו י ט א ל .מתחיל ישער
העולמות] .דרוש[ העיגולים ענף ראשון .עם הגהות מצמח ,קול הרמ״ז,
כ ת ב י ד 60 59 58
122
ר׳ נתן שפירא בפנים ,ועוד הגהות רבות בשולי הגליונות מחכם ספרדי בכתיבה יותר מאוחרת .שלם.
59 -.Hebr.4° 60נייר 20 : 30 ,צ״מ 289 .דף ,הדף האחרון קרוע רובו» בעדך 34שורות בעמוד .קורסיבה אשכנזית צפופה מתחלת המאה הי״ח. •1 •2
דף 1 6 6 - 1ס פ ר עץ החיים שער העגולים והיושר. דף
175-168
ש ע ד ה כ ו ל ל י ם ]![ ! ה ק ד מ ת מ ב ו א ש ע ר י ם ]הוא הנדפס בתחלת
ם׳ עץ חיים בשם שער הכללים ואיננו במבוא שערים שלנו[. •3 •4
דף
279-176
]ספר הכוונות[ בלתי שלם בסופו.
דף ] 2 8 9 - 2 8 0עוד פעם העתקה אחרת של פרקים אחדים מתחלת ס׳ עץ חיים, שער העגולים ,שעד אח״ף׳ שעד העקודים[•
60 - . Hebr. 8" 370גייר עבה 15,5 :22 ,צ״מ 156 .דף 30 ,שורות בעמוד. קורםיבה ספרדית מזרחית יפה. יצחק באדהב ,תדפיח.
•1
דף
A
B
114 -1
ס׳ אוצרות חיים שחיבר -כמהר״ר ח י י ם ו י ט א ל -נכתב פה
מצרים יע״א שנת בחכמה יבנ׳ה בי״ת ]תעיט[ יצחק המיץ] .כן לשון השער המצויר( .בגליון הגהות ורמיזות להגהות הרמ״ז שבסוף הספר .בסוף עוד פעם חתימת הסופד. •2
דף
A
B
156 -116
] ה ג ה ו ת ר׳ מ ש ה ז כ ו ת לס׳ א ו צ ר ו ת ח י י ם בדפ״ט סימנים(. a
נכתבו בידי סופר אחר מהקודם .מביא בו גם את רבו ר׳ בנימין הלוי 1 2 6וגם כמה דברים מר׳ בנימין הכהן תלמידו .ורוב הדברים נמצאו ג״כ בכ״י 8° 174 )המכיל יותר( ,עיין גם כ״י אוכספורד
ג
.1894
123
כ ת ב יד 63 62 61
61 25 - 2 0שורות בעמוד•
- . Hebr. 8° 403נייד 1 5 : 2 1 ,צ״מ 190 .דף,
קורםיבה ספרדית יפה מהמאה הי״ח 15 .דף הראשונים ניזוקו. נקנה בחברון ,תדפ״ז. 1ס׳ א ו צ ר ו ת חיים לד׳ ח י י ם ו י ס א ל [ ראשיתו חסדה .סימני הדפים מתחילים ב״דף ח׳״ חסד גם מעם בסופו. שתי הגהות לקבלת ה א ר ״ י ח ת ו מ ו ת :נ״ל א פ ר י ם ם-ט .ואחיכ
,
חתימת י ה ו ד ה ד י א ב י ל ה ם״ט .בסך ס״י מכים מ ש נ ת ת פ י ה ל י צ י ר ה .
62 - . Hebr. 8° 468נייר 1 6 : 2 2 ,צ״מ 139 .דף 35 - 30 ,שורות בעמוד .כתיבה רבנית וקודםיבה ספרדית יפה מאד. דף
•1
A
B
131 -2
ס׳ א ו צ ר ו ת חיים סולת נקייה וקבלה אמיתית מ ה ר ח ״ ו 1רי חיים
ויטאל[ ,עם הגהות ר׳ מ ש ה ז כ ו ת הגמצאות גם לחוד בכ״י 370״ 8כאן ,יחד עם הספר עצמו. B
מ פ ת ח ו ת לאוצרות חיים׳ קצור העגיין לפי סדר הדפים כאן.
137 -133•2דף
A
A
לים
3
8
.
1
63 8° 329
- . Hebr.נייר,
:19,5
15
צ״מ.
206
דף,
30-25
שורות בעמוד.
קודםיבה ספרדית מזרחית צפופה ,משנת התק״ג. נקנה בירושלם ,תרפיה. ו
י
ם
א
ל
A
1
-
ב
ת
ו
ס
פ
ת ״הקדמה לספר עץ
חיים׳ והיא הקדמת ה״מהדורא בתרא״)כ״י 8° 153כאן( .הספר עצמו מתאים לדפוס וגם כאן כמו בכל שאד כתבי היד הידועים לי עד עתה חסרים כל חלקי השער
כ ת ב י ד 65 64 63
124
הראשון אחר ח״א פרק ב׳ כמו בדפוסים )קאדעץ תקמ״ג ,ידושלם תרם״ו( .עם הגהות רבות שלא נמצאו בדפוסים ,ביחוד מר׳ נתן שפירא וחכם אחד החותם b
b
פ ״ ר
לא אדע מי הוא )36 ,8׳ 20ועוד
b
( .בסופו :השלמתי זה הספר
יום ג׳ י״ג יום בחדש מרחשון שנת התק״ג ליצירה לפ״ק. a
b
193 -166׳ דף
אלו הם ה ד ר ו ש י ם מ ס פ ר מ ב ו א ש ע ר י ם של הרב מהר״ר חיים b
ויטאל .זהו דרוש מיעוט הירח וכסא הכבוד מספד מבוא שערים .ובסופו דף 173 ס ד ר ה מ ר כ ב ה מ ר ׳ א ל י ע ז ר ד ג ד מ י ש א ד ל )הנמצא גם בכ״י בריט .מוז802 . בסופו ,בתוך קובץ מספרי מהרח״ו .בכ״י מינכן 330דף 99נמצא זה בסוף ס׳ א ו צ ר ו ת ח י י ם ולדעת שטיינשניידר זוייף על שמו או חלו בו ידים ,ולי נראה החלק השני בפרצוף א״א ונחלק לד׳ פרקים b
ובאמת
a
נמצאו כאן י״ג ,והם אלה שנכתבו כבר למעלה בדף 7 3 - 5 2ולא ברוד מדוע העתיק אותם פעמים(. •3
a
b
דף 201 -194פ ת ח תקרה מפתח לס׳ מבוא שערים ,לא נדפס והוא תוכן הדרושים על פי סדרים בקצור נמרץ .נמצא גם בכיי אוכספורד 1684הכתוב כבר בשנת תס״ט ,ובסי׳ 1721שם.
•4
a
b
דף 202־־ 206אלו הם ההגהות דשייכי לס׳ ע״ח ומבוא שערים בח״ב
)הגהות
לד׳ י ע ק ב צמח(.
64 - . Hebr. 80 324נייר 15,5:19 ,צ״מ 156 .דף 25 - 20 ,שורות בעמוד. קורסיבה אשכנזית מן המאה הי״ח. ]ם׳ מבוא שערים( לד׳ ח י י ם ו י ט א ל עם הגהותהדמ״ז וכר .חמשה דפים חסרים בתחלה ואחדים בסוף .בסוף רשום באותיות חדשות :זה הספר שייך להנגיד אליעזר ליפשיץ.
65 - . Hebr. 8° 353נייר 15 :21,5 ,צ׳מ 203 .דף ,כ 30שורה בעמוד .קורםיבה ספרדית יפה ,מתחלת המאה הי״ט.
125
כ ת ב י ד 65
]ספר מבוא שערים[ ל ר ׳ ח י י ם ו י ט א ל עם הגהות צמח ושאר הגהות כתוב ע״י ד׳ אברהם בן שמואל מיראנדה מחכמי שאלוגיקי עם קונטרס הגהותיו, )
a
ומתאים מדף 15עד
י
ל ד פ ו ס א ב ל הדפים הראשונים והאחרונים אינם
, 1 8 8
נמצאים שם. •
•
b
י ע ק ב צ מ ח זלה״ה נמשכת עד דף 5מ ב י א בה את ספרו.
ה ק ד מ ת הרב
ע ד ו ת ב י ע ק ב ,והיא הקדמה כללית לס׳ עץ חיים. הקבלה,
a
אמ״ן
אמר הקדמת מהדחיו זלה״ה מועתקת מ ס ׳ עץ
a
חיים -9 a
בעה)עוד הקדמה ממהרח״ו מכיי מ ו ע ת ק ׳ מ ע י ח ש ב ד מ ש ק
12
לקורא הספר ,ונמצאת גם בכיי .(8° 153 דף 1 4
a
״ צ מ ח מ צ א ת י כתוב נייד קטן מכתיבת הרב חיים ויטאל זלה״ה
.
עצמו וראיתי לכותבו פה להודיע שעדין היה רוצה לעשות הקדמה מבוא שעדים ונק׳ עץ חיים וגחלק לג׳ חלקים וכל חלק נחלק בהיכלות שערים חדרים -י ׳ היא החלוקה שמדבר עליה ר׳ מאיר פאפרש תלמידו של ר״י צמח בהקדמתו הגדולה 11
לדרך עץ חיים )דפוס קארעץ( וגם הוא מזכיר שם את הנייר הקטן הזה .בדף :14 אמר אברהם מידאנדה המעתיק אבל אני ראיתי בקונטריס הח׳ הש׳ שד״ד »• ד׳ י ד י ד י ה א ב ו ל ע פ י א ]מחכמי ישיבת בית אל בירושלם[ נר״ו הקדמת העץ חיים הגדול שבמצרים שהוא מכיי הרח״ו עצמו והיה כתוב בו ו ד ל ] ...חלוקה 'אחרת, גם היא נזכרה בהקדמת מהר״ם פאפרש שם[. a
5
1
-
ו
כ
ן פותח בשם זה גם דפוס שאלוניקי
תקם״ו שיצא בשעת מלאכת ההעתקה[ והמגיה מעיר כי תולדות אדם ומבוא שערים 7
הכל אחד .ובדף
b
9
:
בסוף שער ג ׳ א מ ר אברהם המעתיק הנה כהיום
הזה האיר ה׳ עיננו ויצא לאויר העולם הם׳ הק׳ הזה בדפוס ושם נדפס ע״ם השער הזה וגם בס׳ הק׳ הזה מכ״י נמצאו בו פרקים עד תשלום השער .נאמץ ]חתימתו של ד׳ אברהם[ .בסוף הספר .אחר דרושי הקליפות :אמר אמ״ן המעתיק ראיתי בסי ישן מכת״י מעתיק קצת מס׳ שושן סודות להרמב״ן ד ל )על מדרגות הטומאה םמא״ל ותגיגיעו״ר ולילית ,וגמצא גם בדפוס קארעץ(. a
דף 191״זה הועתק מדף א׳ קטגה מכתיבת הרח״ו זלהיה״ והוא הספור על גלגוליו הקודמים של דח״ו בר׳ יהושע סודיאנו ודי שאול טרישטי ונדפס בשגויי מלים בלבד בשער הגלגולים )ירושלם תרע״ב דף נ׳ ע״א( ,והנמשך שם אחרי זה עד דף ג״א ע״ב ,ואח״כ ג ל ג ו ל י קצת אנשי דודינו ]כמו בספר הגלגולים! ועוד לקוטים על גלגולים.
1 9
a
2 0 0־ ־
a
)
מפתחות הספד פסוקי המקרא הנדרשים כאן ועוד סודי
טעמים וענינים על סדר א״ב ,ואינו המפתח פתח התקוה הנמצא בכיי .80 329 בסוף :חזק ונתחזק הסופר אברהם בדיו בד שמואל מיראנדה ד ל לא יוזק.
126
כ ת ב יד 67 66 65 a
0
1
-
2
נ
ה
פ
ד
ס מחדש״ דרושים אחדים שלא
נמצאו כאן)מהדורא קמא בםוף שער ב׳ ח״א(.
66 103״ - . Hebr. 8נייד משני מינים ) 207 ,206-1עד הסוף( 16: 21 ,צימ. 387דף ,בערך 27שורות בעמוד .כתיבה מזרחית מהמאה ד״י״ח. מתנת אזולאי ,תרם״ה. שער ה כ ו ת ר ת ל ר ׳ ח י י ם ו י ט א ל .הכל כמו בדפוס ירושלם תרל״ג, בשנויי מלים בלבד .בסוף :ותהי השלמת הספר הזה ביום שנאמד בו ב״פ כי טוב בשלהי טבת בסדר ולכל בני ישראל היה א ו ר ש נ ת ח מ ש ת א ל פ י ם ו ח מ ש ו ז ״ ך ליצירה.
מאות
67 - . Hebr. 8° 121נייר 16:21 ,צ״מ 108 .דף ,בערך 20שורה בעמוד. קורסיבה ספרדית מהמאה הי״ח. מתנת אזולאי ,תרפיה. 1פ ר י עץ חיים לד׳ ח י י ם ו י ט א ל [ שעד ראש השנה ]ואילך[ .חסד בסופו, מסוד הסוכה .והוא הנוסח הנדפס בשם ס׳ מ ח ב ר ת ה ק ו ד ש בקאדעץ תקמ״ג ,אלא שנתוספו כאן עוד ה ג ה ו ת ר ב ו ת ו ח ש ו ב ו ת מליקוטי החברים ,ממהדורא בתרא ומכמה מקובלים :ר׳ מאיר פאפרש ,ר׳ נתן שפירא ,ר׳ יעקב צמח ,ר׳ גדליה הלוי
.
b
a
ד ף :50
ז ה מצאתי בם׳ חדושין שמצא ה ר ״ א ]ר׳ אפרים[ פ א נ צ י י ר י ד ל ועיין ס י ד מ ה ר ש ״ א ז״ ל ...ו מ ו ה ר ״ א ו דקע״ח ודבר
ובסדור אשכנזי מצאתי
בפי׳ ספ׳ דצניעו׳ שם ביאר זה האר״י זלה״ה ע״כ מ כ ״ י מ ה רש״ ל ז״ל .ס״ד מהרש״א יש לפרש ספרא דצניעותא מהד׳ ש מ ע ו ן א ו ר י ) ה ו א תלמיד חבר להדחיו a
ונזכר בשער הגלגולים וכאן בדף 97מביא אשיל בהגהה את ם׳
לקוטים
מ ו ה ר ״ ש א ו ר י ואין ספק כי הוא זה .המהרש״ל הזה הוא החותם כ א ן ) ו ג ס בשאר כתבי האריי בדפוסים וכתבי יד( בר״ת א ש ״ ל ולא אדע למי הכוונה .ולפי עדותו ו
י
ט
א
ל
7
9
b
,ובדף 98רושם ״אש״ל דאה זה מצאתי
127
כ ת ב יד 68 67
בם״ם אוצרות חיים שבא לידי בהשאלה וכנד׳ שהוא מעשה ידי אמן החכם השלם... כמה״ר מ ש ה ז כ ו ת ג״י שהספר הנז׳ בא מויניציא ובקצת מקומות הוזכר שמו ודלי ונראה שחי בארץ ישראל וכן ר׳ אברהם אזולאי מזכירו בס׳ זהרי חמה על זוהר בראשית דף ג׳ ע״א ואומד שמעתי מהרש״ל) .ואולי זהו החכם אש״ל הנזכר בס׳ עניני שבתי צבי עמ׳ ,106כי על כל פנים אין אש״ל זה הנזכר בספר שכולו מוקדש לאברהם קארדוזו שוד! עם ר׳ העש״ל צורף בווילנא שאליו נערך המכתב שנדפס בעניני ש״צ אחרי זה( .דף
<י
39
באה הגהה ״מכ״י להדב כמהרד״י שאראף
זיל...״ והוא ר׳ י ה ו ד ה ש א ר א ף במצרים ,רבו של ר׳ שמואל פרימו .פעמים רבות באות הגהות בשם מ ה ר ר ״ א ולא אדע מי הוא וכן בשם מהרי״ש והוא ר׳ יהודה a
שאראף הנזכר .בדף 7 7מביא אש״ל מתוך ״םיכ מוהרר״א דקיי ומוהרש״א דקכיו דרוש נאה׳ ונראה שס׳ הכוונות מכתיבת ידם היה אצלו .הגהות אחדות פותחות בשם חכם החותם עצמו אדרב ,למשל בדף
.7968
,
בדף
a
81
כותב אש׳ל בהגהה
״ראה זה מ צ א ת י בם׳ ק ט ן חדושים ע״ד הסר לא ידעתי אל מי מקדושים אמנם ראיתי כתוב במיא מהספר ו ד ל שדש נשמת ס׳ אלמוני ואמר שהוא תוגמי ... אמרתי א ו ל י ה ו א מ ו ה ד ״ ר א פ ר י ם פ א נ צ י י ר י ד ל שכן תוגמ״י באתב״ש אפרים ורצה להסתיר שמו.״ והוא מעתיק מהספר ההוא כמה דברים.
68 Hebr. 4° 101
- .נייר,
:29
«17,
צ״מ.
241
דף ,בערך
40
שורה בעמוד.
קורסיבה אשכנזית מהמאה הי״ח ,מדף 218ואילך מידי סופרים אחרים. •1
b
a
דף 1 - 1ל ה ר ״ ם י ו ג ה ו ל ה ר י ם ג א ג ׳ ר ה
ולהד״י
א ר ז י ן )ד״ל ד׳ משה
יונה ,ד׳ משה גגארה וד׳ יוסף ארזין ,כולם מתלמידי האר״י( :הערות אחדות על ענין התפלה ופרטיה ,ולא פירט כאן למי מהם כל הערה והערה. •2
דף
a
2־־237
״ענף ה ר א ש ו ן מ ס פ ר פ ר י עץ ח י י ם והוא ביאור כוונת התפלות
מכל השנה .מהדורא בתרא כל זה עד שעד הנזכר׳ ]כך! .1עם הגהות והעדות רבות בגליונות מידי מגיה מאוחר .משעד סוכה והלאה נכתב ע״י סופר אחר .בסופו, דף
,241-238
בהגהה יעקב.
הערות בודדות מכתבי האריי .מעתיק הדפים הללו קורא עצמו
128
כ ת ב י ד 70 69
69 4 0
4
-
H e b r
- .נייר עבה 18,5 :25,5 ,צ״מ 109 .דף ,כ 30שורה בעמוד.
קודסיבה ספרדית חדשה ,משנת תקנ״ה .בראשו כתוב ״ ...לא ימכר ולא יגאל הצעיר רפאל יוסף שלום הי״ו בכמה״ר ח״ד עבד אללה ם״ט.״ מעזבון ר׳ שמואל יוסף פין. ס פ ר ה כ ו ו נ ו ת לד׳ ח י י ם ו י ט א ל ) ,והוא שער הכוונות הנדפס בירושלם a
תרל״ג( .סיום המעתיק בדף :108
״ כ ת י ב ת ידי אני הצעיר ...י ע ק ב א ב ו ק א י י א
יצ״ו בן לאדוני אבי המון כהה״ר משה אבוקאייא ישציו ותהי השלמתו ערב ד״ח סיון שנת התקנ״ה ליצי׳״. דף 109הוא דף בודד בסימן מ״א מתוך ספר דרושים של האד״י.
70 - . Hebr. 8° 74נייר 10,5 : !5 ,צ״מ 166 .דף ,כ־ 30שודד .בעמוד
כתיבה
רבנית מזרחית יפה מהמאה הי״ז. גנזי יוסף. *•
a
b
דף 1־ ! 1 8כ ו ו נ ו ת ש ו נ ו ת לתפלת השחרית[ חסר בתחלתו. a
0
2
-
a
]
כ
מ
ו שנדפסו בס׳ הכוונות[ .בסופם:
תם ״•• הכותב שגת התכ״ח ל י צ י ר ה י ה ו ד ה ב ן נח. •3
a
a
דף 125 -27כונת הברכות והתפילה מס׳ עץ החיים .ואח״ז כונת התפילה ]על הסידור[ .פירוש מפורש על כל הסדור בדרך האר״י ]מלוקט מפרי עץ חיים(. בדף 100עוד הפעם שם הסופר ובדף 72ב״מגן׳ הצעיד סעדיה שלום סיט. דף 103-101נשארו ריקים .ובסוף:
והעתקתי אותו אני הצעיר ...י ה ו ד ה ב ן
החכם השלם הדיין המצויין כמה״ד נ ח ב״ר ד נ י א ל זלה״ה שנת נפשינו ח כ ת י ה / •4
דף 134 -127דרוש ש ל ק ו ד ם האצילות״ מתחיל •קודם האצילות היה אין a
b
סוף משתעשיע בעצמותו״ .והם שלשה דרושים ועל השני והשלישי רשום ״מעץ חיים׳. •5
b
b
דף 166 -134סודות מלוקטים מכתבי האריי ,רובם קצרים ,וגם תקונים וייחודים משער רוח הקודש לרח״ו .הסוף חסר.
כ ת כ י ד 72 71
129
71 - • Hebr. 8° 245נייר אכול עש ,הדפים האחרונים מקולקלים וחסרים למטה, 15,5:20
צ״מ.
132
דף ,מספר השורות שונה .קורסיבה אשכנזית יפה משנת תק׳יל•
גנזי יוסף.
ידור
ה א ר ״ י
A
- 4ש ע ר מיוחד המצויור כדמות שעדי דפוסי פיורדא׳
במקום שם הספר גמצא אילן הספירות ומסביב לו כתוב ״זה הסידור מהרב הגאון הגדול החסיד המקובל מוהר״ר יצחק לוריא זצ״ל״ ולמטה מהאילן ״לסדר ולפרט קוד״ש יהייה לכ״ם )תק״ל(״* ואינו סדור הארי׳י הגדסם בזאלקווא תקל״ח ,אבל גם הוא כולו בקבלה עמוקה ובכוונות בפרטי פרטים .מכיל תפלות החול ושבת וראש חודש בדרך כוונות, דף 130
]
B
ש מ ו ת קדושים וסגולות וקמיעות ,ציור אלפא ביתא של המלאכים[ תפלה 8
קודם הלימוד ,שם לדרשה .דף 1 3 1״סוד ה מ ר כ ב ה ה ע ל י ו נ ה כדמיון מן הדגלים עד הראש ועד המוח״ ,קורא שמות קדושים לכל איברי המרכבה כ ע י ן ש י ע ו ר ק ו מ ה אבל אינו שוד ,לשום נוסח ש״ק הידוע לי .מתחיל :״המוח שמו אהיה אשר אהיה והוא אבר הראש״ .אח׳כ קמיעות וסגולות שונות. בשלשה דפים הראשונים כמה הערות קנין וכיוצא בו .הערה על פטירת א״א מ ...מר סענדעד שלמה שהלך לעולמו ביום י' ניסן תקס״ד לפ״ק» דף
a
m3הסידור
שייך להבה׳ המופל׳ החשוב ידידי כ״ה זאב וואלף במרה םענדד ז״ל ולראי׳ באתי עה״ח משה בהגאון מוהריב נ״י מקראטים)?(״ .ועוד פעם שם- :שייך להבח׳ ...זאב וואלף נ״י משלאגק״ ,ובדף הראשון אחרי ההערה על פטירת אביו כתוב באותו A
הכתב -דער שלאנקער״ .בדף 2ר ש ו ם ש ל ו ם לאהובי אחי אדמ׳ו ה״ה הרב הגאון... : כקש״ת מו״ה דוב בערש אב״ד ור״מ מק״ק חמעלניק יצ׳׳ר*.
72 - . Hebr. 8° 534נייר 15,5 : 1 8 ,צימ 174 .דף ,בערך 25שורות בעמוד. קורסיבה אשכנזית יפה ואותיות מרובעות ,משנת תקמיא. מתנת מד אלעזר ווייםבלאט ,קישינוב ,תדפיט. ]
A
1
-
.
.
.
ס ד ר ת פ י ל ה של כל השנה חול עם כל השייכין וסדר תפילות כל שבתות ה׳
כ ת ב י ד 74 73 72
130
וימים טובים וימי׳ נוראים הכל בכתב מיד ה׳ השכיל תלמיד תלמידו של בוצינא קדישא ...מורינו ורבעו ...י צ ח ק לו ד י א אשכנזי זלה״ה ...ותשלם כל המלאכה הכתיבה והקשירה ביום א׳ כ״ח מרחשון שנת ביית תפילה יקרא ישרא״ל אשר בך אתפאר ]תקמ״א[. הסידור אינו שוד ,עם סידור האר׳׳י הנדפס באותה שנה בזאלקווא ,לא בסדר )כאן מתחיל מאשמורת הבקר( וגם לא בתוכן כי יש כאן כמה כוונות פרטיות שאינן בנדפס .דף •2
דף
A
163-162
B
174 -159
שייכים הנה.
פירוש ס פ ר א דצניעותא ]לד׳ י צ ח ק ל ו ר י א [ והוא הפירוש
הנדפס בדפוס שני של ם׳ למודי אצילות .ונמצא כאן עמוד אחד פחות מאשר בדפוס ,ומסיים ״ע״כ מצאתי כך 1ב[העתקה הש״י יזכני למצוא ולהשיג את כל הפי׳ דס״ד הנ״ל׳ .שנויי גירםאות רבות מאד מהנדפס.
73 - . Hebr. 8° 526נייר 9,5 :14,5 ,צימ 334 .דף 1 9 - 1 6 ,שורות בעמוד. קורסיבה ספרדית מזרחית .סוף המאה הייח ? ]ספר על כוונת סדר התפלה בפרטרוט ,לפי כוונות האר״י ,בלי כל חלוקה נוספת לדרושים או כדומה ,אבל נראה שהוא ם פ ר מ ס ו ד ר מ ד ב ר י ה ר ח י ו בשער הכוונות והוא מדבר כאן כ״פ בלשון אני[ חסר בראשו מעט ,דף או שני דפים ,ובסופו יותר .פותח באמצע המשפט ...« :עתיק יומין דההוא רישא עילאה דלאיא)?( הגנוז בין גלגלתא למוחא דא״א כ מ ב ו א ר א צ ל י ב א ד ר ת ה א ז י נ ו a
והים אוידא דיתיב על קרומא׳׳ 3 .פותח פרק חדש ׳ועתה נבאר עגין ק״ש״. נפסק בתפלות מויש בכוונת ויהי נועם.
74 - . Hebr. 80 265נייר 1 0 : 1 5 ,צ״מ 187 .דף ,כ 20שורה בעמוד .קורםיבה איטלקית ,כנראה מסופרים שונים .באמצע נשארו בכמה מקומות דפים ריקים. נקנה בירושלם ,תרפ״ז. ] ת פ ל ו ת ו כ ו ו נ ו ת ה ת פ ל ו ת על פי קבלת האריי[ לאחד מרבני איטליה. B
A
דף 6 - 1מכיל חלק מאותן תפילות יהא דעוא שעל פי עדות ד׳ יהושע
131
כ ת ב יד 77 76 75 74
סגרי בם׳ אבני חפץ )כ״י 80 255כאן( נתחברו על ידי ר׳ ש מ ש ו ן ב א ק י .אח״כ כוונות ופירושים להנהגת היום מנטילת ידים ואילך ,מס׳ הכוונות .על יוצר אור נכתבו בשתי עמודות לשון ס׳ הכוונות ו ל ש ו ן מ ה ר״ י ] י ש ר א ל [ סרוג) .מנין?(. a
דף 1 5 3ק ב ל ה מ ר ב י נ ו תם צריך לומר ד׳ פסוקים אלו בר״ה וי״ה קודם שאמר B
החזן המלך .ידעתי ה׳ כי צדק משפטיךוגו׳.153
כוונות הארי זלה״ה על פיוט
האוחז ביד מדת משפט .מדף 166ואילך דפים ריקים ,רק דף 183תפלה קצרה. כדרי נמכר יחד עם אוסף שבא מעזבון ר׳ יהושע סגרי ,שםפדיתנו קנתה מתוכו רק את כ״י .80 255ואולי היה ברשותו.
75 - . Hebr. 8 ° 52נייד 14 :19 ,צ׳מ 6 .דפים 23 ,שורות בעמוד .אותיות מרובעות מזרחיות יפות .מאה הי״ט. ]קונטרס מתוך ס ד ו ר ע ל פ י
האד״י[ מכיל חלק מתפלות ראש השנה
לפני תקיעת שופר עם כוונותיהן .דף א י -ם ׳ חסרים וגם בסוף חסר .סימני דפים ,
מתחילים בי .
76 - . Hebr. 8 ° 451נייר ,תבניות שונות 44 .דף .קודםיבה אשכנזית חדשה. דף 6 - 1״סדר
ספירות
ה ע ו מ ד ל פ י ק ב ל ת ה א ר ״ י זלה״ה .הקדמה
אחת אשד בררתי ולמדתי מספרי האריי .דע כי זו״ן יש לו כמה בחי׳ מוחין"... דף 1 6 - 8ס ד ר ל י ל פ ס ח ל פ י ק ב ל ת
ה א ד ״ י .הקדמה אחת כלולה
וברורה אשד בררתי ולמדתי ודקדקתי מספרי האר״י... דף ] 4 4 - 1 7המשך מספירת העומד[,
77 393
8°
- . Hebr.נייר,
15:21,5
צ׳׳מ.
350
קורסיבה איטלקית מידי סופרים שונים מן המאה הי״ז.
דף ,מספר השורות שונה.
132
כ ת ב יד 77
נקנה בחברון ,תרפ״ז. קובץ מקבלת האד״י. b
•
״ ה א ד ר א ק ד י ש א ל ה א ר ״ י ז״ל והוא כלל האדרא שבדפוס מועתק
1-27
ללשון הקדש מלשון תרגום גם שאינו אות באות מלה במלה* ]ובאמת הוא הם׳ הנקרא ג ל י ע מ י ק ת א ,הנמצא כאן בכ״י .180 20 •2
b
a
דף 35 -30מ נ ה ג י ם
ו י ה ו ד י ם ]מהאר״י[ מתחיל :בענין שכד שכיד היה
נזהר מודי...
•3
b
a
דף 62 -37פירוש ת ח ל ת מאמרי הזוהר ע ל ד ר ך כנפי יונה 1והוא מתאים בעיקר לפירוש על הקדמת ס׳ הזהר הנדפס בם׳ ז ה ר ה ר ק י ע בראשו בשם ד״אר״י[ .אח״כ דפים ריקים.
4
b
a
דף ] 80 -69סודות[ יטעם שנקר׳ המלכות רות ...״ והרבה אחרים ורובם על פסוקים ,נפסק באמצע סוד על שרקו ויחרקו שן» חסרים דפים.
•5
a
a
דף 118 -82לקוטים ,מחולקים ע״י הסופר לארבע חלקים .חלק א׳ פותח :יאמרו
רז״ל כי בשם שד״י אמר לעולמו דיי״! חלק ב׳ דף <90 ,
a
ח ״ ג דף 98
•
a
כ ל הדינין
a
כשהם מתפשטים !...חלק ד׳ דף 114״אלה הם הדרושים ש מ צ א ת י ב י ד ה ח ב ר י ׳ י צ ״ ו ו ה ר ״ ר א ל י ה ד י ו י ד א ש ז ל ה ׳ ה סוד כלב בן יפונה׳)ושאר סודות(. a
148
b
] - 1 2 2ס ו ד ו ת על פסוקים רבים 1״זאת החיה אשר תאכלו וכו׳ הנה כל הבהמות ...הם תולדות המלכות ...״ ומסיים ב פ י ר ו ש פ ר ק ה ש י ד ה ו מ ה ע נ י י נ ו b
.* , 147ובסוד ״ויצא הראשון אדמוני a
b
]פירוש על מאמר במדרש[ בראשית דבא ...פסיעותיו של אבינו
164 -150•7דף
אברהם היו שלשה מילין ] ...על פי האד-י[, a
b
ענין התפלה ופרטיה וציצית ותפילין...
175 -168•8דף
ת פ ל ה
a
- 1 7 7ו ה ו א ספר גדול על כוונות האד׳׳י מחולק לי׳׳ד
חלקים .א( פ י ר ו ש ה ת פ ל ו ת מ ה כ נ פ י י ו נ ה ,עם הקדמת ר׳ חיים ויטאל לעץ חיים ,השבעה למשתמשים בספריו ,ואחד הקוראים המאוחדים חתם למטה כאילו בחתימת הרחיו עצמו! ונראה שגם שאר החלקים מיוסדים על ס׳ כנפי יונה אבל מאריכים מאד .כל הספר מכיל קכ״ב סודות או פרקים )שאינם מתחלקים בשווה בי״ד החלקים( .בגליונות נמצאו הגהות רבות .פותח ב״םוד ברכת אבות .ברוך היכל קודש הקדשים״. •10
a
a
] 350 -338עוד דרושים וסודות על עגין התפלה[ .פותח ידע כי יש ארבעה
עולמות שהן אבי״ע ובכל אחד משלשה תחתונים ...מלכות מלובשת בהם וצריכים אנחנו לעודד למטה בכל בקר בתפלתינו...״ נפסק בסופו באמצע העמוד.
133
כ ת ב יד 79 78
78 - . Hebr. 8° 86נייד 17 :21 ,צ״מ 43 .דף 30 - 25 ,שודה בשתי עמודות בכל עמוד .קורםיבה אשכנזית חדשה. נקנה בירושלם ,תדפ״ה.
פירוש ה ת י ק ו נ י ם מ ה ר ב ה א ד ״ י ז״ל ה״ה עץ הדעת• לא נדפס .פותח פתח אליהו ואמד ...פידש הענין הוא כי אליהו זלהיה בא לומד ...״ והוא ספד2
מחבדו מביא בדף
a
1
את האד״י
)
פירושו לאדדא רבא( .גם בכיי
אוכםפורד 1759,1758ועוד מתייחס הפירוש הזה להאר״י .באמצע חסר חלק )בין דף 1 7 1 5
a
( .בדף : 1 1״אבאר ליב נתיבות חכמה כפי מ ה ש מ צ א ת י ב ס פ ר
ודף
)אולי דית םפ׳״ד שכן נמצאו שמותיהם בס׳ פרדס דמונים(. סידוש אחד)?( לתיקונים מיוחם לאר׳י נמצא בכ״י גידונדי '.88
79 - . Hebr. 8° 392נייד 15 :20 ,צ״מ 85 .דף ,בערך 30שורה בעמוד .קורםיבה ספרדית יפה ,מהמאה הי״ז או י״ח .דוב הדפים אכולים עש וניזוקים. בתחלה סופם של שעד ג דם ם מדוגמת ספדי ויניציאה באמצע המאה הי״ז, ובתוכו כתוב :פירוש הסבא להאד״י והרחיו זלה״ה. ו
פ
ד
י
ט
ה
ם
a
1
-
b
)
ל
ד
׳ חיים ויטאל(
כמו כאן בכ״י .8° 120 •2
b
a
דף 5 2 - 2 נוסף:
אחרת
פ י ר ו ש ס ב א ד מ ש פ ט י ם מהאד״י זלהיה והרח״ו זלה״ה ]וביד בשטתו
׳רובו
הראשו׳ עד לא זכה
לחכמת האד״י״[
והוא הנדפס בם׳ זוהר הרקיע דף נ״ד ע״א ואילך ועיין גם כן בם׳ אוד החמה לד׳ אברהם אזולאי על הזוהר בפ׳ משפטים .וביתר אריכות נמצא כאן בכ״י .8° 417 b
53 -3דף •
a
53
זה מצאתי ל מ ו ר י נ ו
הדיאיל על מה
ש ה ק ש ה החכם השלם
כ מ ה ר ״ ד ה ד מ ״ ק ז ל ה ״ ה ב פ י ׳ ה ס ב א ,גס כאן בכ״י ,8° 417והם חמשה סעיפים קצרים ,ונראה שהם באמת להאריי עצמו כפי שניכר מהסעיף החמישי: 1
״עוד על מה שאמד החכם הנזכר ואמנם דאיתי לבאר ענין גן עדן וכו׳ ( והקשה י
0עיין למעלה לכ י 8° 489עמ׳ . 1 0 1
134
כ ת ב י ד 82 81 80 79
קושיות הרבה .כ ת ב על זה ב ג י ל י ו ן א מ ר י צ ח ק ל א מ ח כ מ ה ש א ל ע ל ז ה כי גיע אמצע העולם וגרי .ובודאי רק ר׳ יצחק לוריא עצמו העיז לכתוב בסגנון זה על הרמיק. b
a
]מם׳ עץ חיים היכל ששי שער ראשון[ שער תיקון הגוקבא עם
62 -54.4דף
מהדורא בתרא והערות בגליון ,מקצתן ממזלין .אחיכ דפים ריקים. •5
a
b
דף 7482' -
ש ע ר י צ ד ק ,מפתחות למה שנמצא בכיי הזה ,בפרוטרוט! כתובים
בשתי עמודות לעמוד•
80 - . Hebr. 8° 154נייד,
15,5:20
צ״מ 43 .דף ,בערך 24שורות בעמוד.
כתיבה רבנית מזרחית.
]פירושים ע ל התורה[ לר׳ ח י י ם ו י ט ל ]בר׳ עד פרי חקת[ בקצור גדול, רובם נדפסו בשער הפסוקים ובם׳ הלקוטים .עם הגהות מעץ חיים ומצמח .עם רמיזות רבות לספר ה ד ר ו ש י ם .בראשו כתוב רק :להרח״ו ז״ל.
81 - . Hebr. 8° 398נייר 15 :20 ,צימ 209 .דף 30 - 25 ,שורות בעמוד .קורסיבה ספרדית צפופה ,מהמאה הייה. נקנה בחברון ,תרפיז. .1
b
1-98דף b
שער מ א מ ר י הזוהר ל ד י ח י י ם ו י ט א ל . - 9 8
a
ל ה נ י ל
] ו ה ו א שער מאמרי רזיל[ להניל. a
- 1 1 3
b
.עם הגהות אחדות בגליונות.
82 - . Hebr. 8° 399נייר 15,5 :21 ,צימ 118 .דף ,בערך 30שורה בעמוד. קורםיבה ספרדית מזרחית ,אבל נכתב באיטליה. נקנה בחברון ,תרפ״ז.
יד
כתב
135
83 82
שער הרביעי שער ה פ ס ו ק י ם ]משמנה השערים[ לד׳ חיים ויטאל .עד ,
a
כמו שנדפס בירושלם
A A
קונטרס ימה
תרכ״ו 97 - 11897
ששמעתי מזולתי בשם מורי ורבי...׳ והיא הצורה המקורית שבה סדר ר׳ חיים ויטאל את כתבי האריי כפי עדותו )ועדות ד׳ מאיר פאפרש בהקדמתו לס׳ דדך עץ חיים( וממנו קבל אותה בראשונה גם בנו ר׳ שמואל ויטאל .בסוף :ותהי השלמתו ביום שני בשבת כ״ו לחודש אדר משנת התקנ״ג ליצירה בליוורנו יע״א.
83 - . Hebr. 8° 417נייד משני מינים 1 6 : 2 0 ,צ״מ 401 .דף ,שני מיני קורסיבות אשכנזיות ישנות .הראשונה )עד דף (39יותר מאוחרת. מתנת מר ויסמייאר בפראג ,תרפ״ז. בדף הראשון כתוב דק -משכון מרי אברהם עדליץ)?( על סך ד׳ זהר׳ ,שאר הדפים הראשונים ריקים. •1
דף
A
A
39 -10
ס׳ ה ת ח ל ת ח כ מ ה מהקדוש ]האר״י ז״ל[ .כמו שנדפס בסי מעין
החכמה. •2
דף
A
A
96 -40
פירוש ל פ ר ש ת בראשית מהזוהר באריכות רבה ,מבית מדרש
האד״י .פותח ״בריש הודמנתא דמלכא קדישא גליף גליפא בטיהרא עילאה כוונת הפה הקדוש בוצינא קדישא דנהורא רשב״י "...המפרש פירש באריכות הזאת רק דפים אחדים מתחלת הפרשה .הפירוש לא נדפס באריכות זאת ,מקצת דברים ממנו נמצאו בם׳ זוהר הרקיע. A
ט״ו
- 9 7ב ז ו ה ר 1
הרב
כתב
ר׳ י ש ר א ל ב נ י מ י ן ז״ל בזוהר
שלו כ י ד ר ו ש זה נ מ צ א מ פ י ה ר ב ה ג ד ו ל ה ר ״ י ל ו ר י א ז״ל בעצמו פירש מאמר בריש הורמנותא״• מתחיל ״להבין מהיכן נתהוו הכלים תחלת האצילות אחר שא״ם פשוט בתכלית הפשיטות״ והדברים מכילים נוסח קצר ומלא ענין מתודת האר״י על התחלת האצילות ויתכן שהוא אמתי. B
8
9
-
B
]
נ
ו
ף
עץ חיים[ וזה שריג ]בכיי שרוג[א' והוא
ביאור מזוהר ספר בראשית] .לדי חיים ויטאל[ .מתחיל :״מצאתי כללא כי רוב פעמים כשאומר הזוהר עילא ותתא הם נצח והודי .למעלה מזה כתוב :שייך כאן מם׳ ברנו ]! Iליעקב דף ג׳ .עם הגהות מרי נתן שפירא )מזלץ( ואחרים .שריג א׳ נשלם A
BA
199 190-316דף
.
שריג שני ספר שמות
-כל זה עד דף ק״י)?(
למורינו דל .על מה שהקשה החכם השלם כמהר״ר קורדיוור)!( ד ל בפי׳ והסבא- וכתוב ע״ז בגליון א' יצחק יש לי לתרץ
.(8°
מדף
A
199- 295
B
כ ת ב י ד 85 84 83
136
נמצא כאן פ י ר ו ש ה ס ב א ומאריך כאן הרבה יותר מאשר בכ״י 392״ 8ועיין 3
בם׳ זוהר הרקיע דף נ״ד -צ״ח וגם הוא קצר מהנמצא כאן .דף - 3 1 6י י 3 3 2 שריג ג׳ ביאור ספר ויקרא) .יש בו ק ט ע י ם מרי מ א י ר פ א פ ד ש ,שסדר את A
.
AB
352 332-352דף
שריג ד ביאור ספר במדבר
שריג ה׳
ביאור ספר דברים. A
A
401 -דף .
9
3
5
-
B
]
כ
נ
ר
א
ה גם הוא מנוף עץ חיים(.
פירוש א ח ר ע ל א ד ר ת האזינו׳ והוא הפירוש הנקרא בכתבי
B
374
יד אחרים שער גלי ע מ י ק ת א ; עם הגהות ר׳ יעקב צמח .עיין כאן 8° 20 החלקים 5 - 2נכתבו בידי סופר אחד ויש עליהם סימני דפים ישנים א׳-שם״ב.
84 - . Hebr. 8° 485נייר 15 : 19 ,צ׳׳מ• 126דף 25 - 20 ,שורות בעמוד. קורםיבה אשכנזית מהמאה הי״ח. ש״י עגנון ,תדפ״ח. ס פ ר ה ג ל ג ו ל י ם מהחכם השלם כמוהר״ד ח י י ם ו י ט א ל זצ״ל ...רק ל״ה פרקים ולקוטים ,כמו בדפוסים הרגילים .בסופו ש ע ר ה מ ל א כ י ם ו ש ע ר ה נ ב ו א ה וכוי והלקוטים והשערים האלה אינם מסודרים בסדר הדפום.
85 -.Hebr. 8° 120נייר 1 7 : 2 3 , 5 ,צ״מ• 5דף 2 0 - 1 6 ,שורות בעמוד .קורסיבה ספרדית יפה ,בעדך משנת תיק. מתנת אזולאי ,תדפ״ו. דרושי ה ס ב א ב ס ו ד ו ת ה ג ל ג ו ל י ם הם ופרטיהן ואחלקם אל כמה פרטים) .לדי ח י י ם ויטאל( .עם הגהותיו של ר׳ נתן שפירא ירושלמי .בסוף :עד כאן מצאתי מכתיבת ידי הרח״ו זלה״ה .נמצא כאן עוד בכיי 80 392והשוה גם בכ״י בריט .מוז.807 ,806 . ג
2
137
כ ת ב י ד 87 86
86 - . Hebr. 8° 401נייד חלק 16 :22 ,צ״מ 52 .דף 25 .שודות בעמוד .קורסיבה ספרדית מזדחית ,מהמאה הי״ח. נקנה בחברון ,תרסיז. ה ת כ ו נ ה ל ר ׳ ח י י ם ו י ט א ל על חכמת התכונה ,התקופות והמזלות.
ספר
גם כאן ,כמו בדפוס ידושלם תדכ״ו ,נמצא רק השער הראשון) .בכ״י נין יורק נמצא גם חלק שני(. בדף
1
b
נ ר ש ם ״ ז ה הספד אשד העתקתי אותו בהיותי במצרים מכתיבת
:
יד הרח׳׳ו ד ל לעבודת קוני הצעיד א ב ר ה ם ן׳ א ש ר ם״ט״.
87 - . Hebr. 8° 479נייד,
15,5:20,5
צ״מ 363 .דף ושער מיוחד ,בערך 25
שורות בעמוד .קורםיבה ספרדית גדולה וברורה מאד ,נשלם בשנת תם״ז. ש״י עגנון ,תדפ״ח. הליקוטים שאסף והעמיד וליקט החכם השלם ...כמוהר״ר ח י י ם
ספר
ו י ט א ל זצ״ל מה שקבל מרבו ...כמהר״ר י צ ח ק ל ו ד י א זצ״ל. פותח :״ואשר לא צדה ר״ת של אנה לידו ושמתי לך אלול לרמוז כי חדש הזה נתנו הקב״ה לכפרה״ .מכיל הרבה דברים שונים בלי סדר ,ואינו ספד הליקוטים 7
b
b
הנדפס .דף :59ם ד ד ה א צ י ׳ ב ק י צ ו ר מ ו פ ל ג ) ־ כ״י 8° 1כאן( .דף 61זוהי תשובת שאלה ששאל החכם הר״ר
שמואל
פ ו ד י ל א יצ״ו אל החכם הקדוש
האד״י) ...כמו בכ״י (8° 465וגם כאן נמצא כמו בדפוס - :ת ב ק ש ה ו ]את פירושי לספרא דצניעותא[ א צ ל א ח י ו ת מ צ א ה ו ״ )והוא ד״ש פודולא ששמע תורה מפי b
a
האר״י על פי כיי מינכן 335דף .(134דף 65ד ר ו ש א ט ב ״ ח .בכלל נמצא כאן מלבד חדושי פסוקים הרבה דרושים קצרים וארוכים השייכים לם׳ עץ חיים, לפרי עץ חיים ולספר הגלגולים .גם הגהות אחדות מם׳ מגלה עמוקות ושפתי כהן. בסוף :״ותשלם המלאכה ...ע״י המשכיל ונבון הרי יוסף ן׳ חרוש יצ״ו בעישוד אחרון לכסלו שנת חסדך ואמת״ך ...לפ״ק ״]תם״ז[•
כ ת ב יד 88
138
88 - . Hebr. 8° 241נייר 18 :25,5 ,צ״מ 90 .דף ,בערך 40שורה בעמוד, לרוב בשתי עמודות .קורםיבה ספרדית מערבית .עם שער מיוחד. מתנת מר אלימלך בלוי בדובנא ,תרפ״ה. ספד ק ו ל ב ר מ ה אשר חיבר החכם ••• כהר״ר ופירושי
יעקב
מדרושי
צמח
כמוהד״ד י צ ח ק ל ו ד י א -ותהי השלמת הספד הקדוש הזה כיב יום
לחדש אדר •״ חפ ת ״ח ל י צ י ר ה פה העיד ״• פ אם המהוללה) .כן לשונו בשער מיוחד( .בראשו נ״א כללים .אח״כ הקדמת המחבר •» ר׳ יעקב בן חיים צמח .ו״שיר כולל שי״ח סוד״ .הספר מכיל כאן גם את האדדא כפנים. דרושי ה מ ל כ י ם ל ד ׳ ג ד ל י ה ה ל ו י ז״ל מהרב זלה״ה נדפסו במקומם( .בספר יש כמה הגהות שלא באו בדפוס קאדעץ תקמ״ה. מביא קטעים מתוך :ס׳ אדם ישר ,ם׳ הדרושים ,ס׳ ק ה ל ת י ע ק ב ,ס׳ ר ג ו B
ל י ע ק ב ,ספר ע ו ל ת ת מ י ד ) ( , 8 4ם ׳ הכוונות ,ם׳ ע״ח )כמו בכיי הבא(. בדף הראשון רשום הצעיר חזקיה הלוי .וזה לשון ספורו של הסופר ר׳ A
י צ ח ק ב ן א ב ר ה ם א ם ב א ג בסוף הספר ,דף : 8 9 עד הנה עזרני ה׳ שהתחלתי הספד הקדוש הזה וגמרתי אותו אמן כן יעשה ה׳ למען שמו הגדול שיזכני להתחיל לכתוב ספרי הקדש כאשר עם לבבי ולגמור ישלח עזרי מקדש ומציון יסעדני אף ידו תכון עמי אף זרועו תאמצני ותאות לבי יתן לי וארשת שפתי בל ימנע לנצח כייר וכתבתי אותו לזכות הכהן הגדול מאחיו עטרת תפארת ישראל שליחא קדישא דרחמנא איש אלהים קדוש יאמר לו ורוח ה׳ נוםסה בו
החכם השלם הרב
הכולל
חסיד
ועניו
כמוהה׳ר
ד ו ד י ק ו ת י א ל ה כ ה ן נ ר ״ ו א י ש י ר ו ש ל י ם תוב״ב מגן אבות יהיה בעזרו עד עמדו על הר צבי קדש שלם בכל מכל כל כי״ר ואני מפיל תחנתי לפני כל קורא בספר הקדוש הזה או מעתיק ממנו שאם ימצא איזו טעות או שיבוש לשון וכיוצא שלא יתלה הסרחון בי משתי סיבות האחת שהספר שהעתקתי ממנו כמדומה שאינו מוגה כראוי והשנית שאנחנו אלה בעו״ה לעת כזאת דעתנו משובשת ומטורפת לרוב צער מרירות ילדי הזמן וקורותיו וחוסר הפרנסה ובפרט לתופסי התורה ששוט העוני כרוך אחריהם מום קבוע לדורות עד ישקיף וירא ה׳ משמים והאחרון הכביד כובד אבן ונטל החול שגזרה חכמתו יתברך שמת אדוננו המלך מולאי םמעאל אשריף ארחמו לאה -1ירחמו האל[ יתעלה ונפל בלבול גדול בכל המערב ורבו מלחמות ושכח עובר אורח וליוצא ולבא אין שלום וכלנו נחבאים אל הכלים בחוסר כל מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה כי כל הימים אשר אדוננו חי על האדמה דהיינו ניד• שנה היה שלום גדול בכל ארצות המערב והיינו הולכים מכאן
כ ת ב יד 88
139
מתא פאם יעיא לארץ מרחקים מהלך עשרים יום ויותר בשיירות נושאות ממון רב והיינו פוגעים חבורות חבורות של נכרים ואין פוצה פה ומצפצף כי אימתו היתד! מוטלת על כל הגויים ופחדו נפל עליהם כי היה מלך גדול וחזק וחכם ונבון וכל היום מפקח בענייני בני אדםשבכל עיר ועיר וזה ישפיל וזה ירים ועשה יישוב בכל המקומות החרבים וביערים ובאפיקים ובגיאיות עד שנמצא שכל הולכי דרכים היו הולכים לבטח דרכם ותכון מלכותו מאד ובעונותינו שרבו גפל למשכב בריח טבת שנת התפ״ז ליצירה וביום ר״ח ניסן מת ומלך בנו תחתיו םידנא מולאי חמד יר״ה b
1דף (89אבל בעוונותינו אנחנו אלה פה על מה אנחנו יושבים ובנס אנו עומדים כי מאז ומקדם היו הגויים אנשי פיס אילבייגו כפופים לאנשי פיס החדש שכנינו יען שהם קרובים למלכות וכאשר מת אדוננו המלך היתד ,משטמתם של פיס אילבייגו ממשמשת ובאה עד יום טיו לחשון שנת ופסח ה׳ על הפ״תח יום שלישי לחגם ועלו לפיס החדש בחיל גדול אשד לא ימד ולא יספר יען שכל העולם הסכימו שחשבונם יותר ממאה ושלשים אלף איש רגלי לבד מטף ולבד מאורחי ופרחי ולבד ממחזיקי הדת חכמיהם וםופריהם שהם יותר מששה עשר אלף ובעלותם חשבו לבלע שכננו קרובי המלך שהם מתי מספר פחות מאלף איש ולהתחיל בהם ולגמור בשונאי עם ייא אלה יען שיש להם על היהודים משטמה גדולה וטינה בלבם ידועה אצלנו ועלו בחיל גדול ובתופים ובמחולות ובהנפת חרבות ורמחים ותריסים ושפעת הקלגסים ונפלה אימה גדולה על שכננו אחר ששמעו ודאו ההמון הגדול ויצאו לקראתם ארבעים רוכבי סוסים ותו לא מידי וערכו אתם מלחמה ושלי״ת נפלו אויביהם לפניהם לחרב ויכום ויכתום עד החרמה והפילו מהם חללים לאין מספר ואז יצאו אחרים לעזרם ועשו בהם מפלה גדולה ורדפום עד פתחי שעריהם וגם את בגדיהם ואת כלי זיינם שבו ויבוזו וחזרו שכננו לשלום ולא נפקד מהם כי אם ג׳ וביום השני יצאו גם כן בחיל גדול כי אמדו אתמול מקרה היא והוראת שעה היתה שנצחונו ועשו בהם ג״כ מפלה וברחו מפניהם וסגרו פתחי שערי מדינתם וביום הג׳ יום שבת קדש יצאו ג״כ לערוך מלחמה ונפלו עוד ונשתברו וחזרו בפחי נפש ויחדלו לצאת כמאז ותבוא עירם במצור כמו שני חדשים ויהי ביום שבת קדש סדרוארא אל האבות באל שדי הלך רוב שכננו מחוץ למדיגה כמו מהלך חצי יום לסיבת מה ויוגד לאנשי פיס אילבייגו ובכן נתיעצו ואמרו שלא נמצא יום נקם בפיס החדש יותר מהיום ובשעת תפלת המנחה יצאו כארבעים אלף חלוצי צבא ועמהם קרדומות ואיתים לשבור ולהרוס החומה הסמוכה לקברות נוחי נפש ומשם יכנסו וכך היתה עצתם וקשרם שלא ישאירו בשונאיהם של ישראל שריד ופליט ואז יצאו אצל שכננו להתם ולכלה ועלו כל עם ייא לגגות אנשים ונשים וטף צועקים ובוכים והיינו רואים שהולכים ומתקרבים עד פתח השער הנקרא שעד הנכלות ולא יצא להם שום אדם להלחם עמהם כמאז עוד הם הולכים וקרובים ליכנם לעיר והנה במאמרו ית׳ באו ג׳
כ ת ב י ד 89 88
140
רוכבי םוםים מדרך המערב והתחילו להפיל מהם חללים ומיד הביא ה׳ מורך בלבבם ונסו ואין רודף ואז יצאו הגויים ורדפו אחריהם והפילו מהם לאין חקר והיו משליכים כלי זיינם בחפזם ורבים מהם נפלו בנהר וטבעו שם ועלינו לשבח לאדון הכל וחסדי ייא נזכיר תהלות ייא כעל כל אשר גמלנו וכר ועשה עמנו הנם הגדול והגלוי הזה אשר לא היה כמוהו מימי חזקיהו מלך יהודה ע״ה ומימי אלישע הנביא ע״ה במחנה ארם שהשמיעם ה׳ קול רכב וקול סוס וכר ואמרתי מצוד! לפרסם מעשה ייא כי נורא הוא כי לא עזב ולא יעזוב ברוך ייא שלא נתננו טרף לשניהם ובשנת נדה הפח נשבר ואנחנו נמלטנו אך ודק עדין הם מורדים במלכות ויסגרו בעדם ובאמצעות מרדם רוב היהודים בעו-ה אזל הכסף מכיסם כי היה עסקם עמהם וכעת כולם יושבים ובטלים ואין כל מאומה בידם והמלך יר״ה שלח עליהם מחנה גדול והנם יושבים במצור ואנחנו ליה וליה עיניגו בעשרה לשונות של תפלה יאיר עינינו ויגיד! חשכנו ויוציאנו מאפלה לאודה ותמיד ישלח חסדו ואמתו לעבדיו וצאן ידו לבל יםגידם ביד אוייב ותמיד יהיו עיניו פקוחות על כל ישראל לטובה ויקבץ פזורנו מאדץ שביינו לארץ צביינו בביאת משיחנו ושם גשיר את שיד ה׳ בעגלה ובזמ״ק אמן כן יעשה ה׳ ]דף [90
a
ע ו ד שנית
אני מפיל תחנתי לפני כל קורא בספר הקדוש הזה וימצא בו איזה טעות מתוקן שלא יאשימני כי בטירוף הדעת הייתי כותב ו כ נ ד ל ועוד שאדוננו שליחא קדישא החכם הנז״ל נר״ו היה דברו הטוב נחוץ יען שהיה נחפז ללכת לדרכו לחטו״ל !לחיים טובים ולשלום[ יהי רצון מבעל הרחמים שיגיעהו לכל מחוז חפצו לשלום ויצילהו מכל שופ״ד =1שטן ופגע דע[ בין בים בין ביבשה ועמדו דגליו רגלי חסיד קדוש על הד קדש ירושלים הרים סביב לה שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ובא לציון גואל ושלום יהיה לו ולכל ישראל ירומו סלה נאם הדל ורזה אשר מימי תחנונים לפניו יתברך יזה שיברכהו בברכת כל חכם ונביא וחוזה המתאבק בעפר דגלי חכמי ישראל אשד מיום היותו על האדמה יצק מים על ידיהם ונפשו דבקה אחריהם ויט שכמו לסבול כל רצונם וחפציהם החותם פה בשים שלום טובה וברכה שנים ועשרים יום לחדש אדר המחודד שנת הפתיח סדר וידא משה את המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה׳ כן עשו ויברך אותם משה .העבד ישראל יצחק א״א אברהם אםבאג.
89 . Hebr. 8° 237־־ נייר 17:21 ,צ״מ 215 .דף 12 ,־ 2 0שודד .בעמוד .כתיבה אשכנזית משנת ת״ק בעדך.
141
כ ת ב י ד 91 90 89
ה
a
ל
]
י י ע ק ב צמח[ עם הכללים בראשו ,יותר מהנדפס
ד
)כמו בכ׳י בריס .מוז .(797 .ביאור האדרות להאר״י עם הגהות רבות מאד מר״ן וצמח ,מם׳ אדם ישר ושאר כתבי האד״י ,מס׳ קהלת יעקב׳ ס׳ עולת תמיד וכר שאינם בדפוס קארעץ. דף 2 1 0־ 2 1 4מ א מ ר שער המלואים׳ הוא מאמר המלואיס לד׳ b
•2
מנחם
ע ז ר י ה מ פ א נ ו .ובסופו עוד העדות בודדות על מלואי שם הוי״ה.
90 - . Hebr. 8° 162נייר חלק,
צ״מ 64 .דף 3 0 - 2 0 ,שורות בעמוד.
14,5:20
כתיבת דש״י מזרחית .בסוף חסר. a
1
b
2 5 - 1ל ק ו ט י ם מ ס פ ר ה כ ו ו נ ו ת ׳ חסר בראשו הרבה?[ בסוף קולופון זה: ,
״נשלם זה ה ס פ ר מ ע י י ן ח כ מ ה וספר א׳ חלק עץ חיים ]כלומר אולי פרי ע ח = ס׳ הכוונות[ מ ה ר ב ר׳ א ב ר ה ם ה ל א נ א ט י זלה״ה ביום ה׳ בשבת י״א חודש אלול בשנת ה ת פ ׳ ה ליצי׳ אני הצעיר ...הכותב ר פ ו א ה ב ן כ מ ה ר י ד א ל ע ז ד נ״ע ...״ a
6
2
b
-
]
מ
ח
ו
ל
אמנם מפרק ט״ו באמצע ]מתחיל דף חדש! [30
ק a
י
ם
בפרקים[ על ענין תפלין,
ה ס פ ד הוא ]ם׳ ת פ ל ה למשה!
ל ד ׳ מ ש ה ק ו ד ד ו ב י ד ו אף על פי שלא נזכר ,והוא פי׳ על תפלות הנדפס 4
מישלא תרניב .ומדף 7
b
- :
בפירושפירוש
תפלת !מוסף
להד״מ
ק ו ר ד י א ו ר ו ע י ה ״ עד הסוף .הוא מרבה להביא את ספריו ספ״ר וסי אור יקר. סופו חסד.
91 - . Hebr. 8° 159נייר 10:15 ,צ״מ 146 .דף ,כ 25שורות בעמוד .קודסיבה מזרחית מאוחרת ,ואח״כ כתב רבני מזרחי יפה. דף
!•
a
8 8 - 1ס׳ ק נ ה ח כ מ ה ק נ ה בינה ]מתוך ספר הקנה[ כמו הנדפס ואין b
ספק שנעתק ממנו. b
a
103 -89•2דף
]מתחיל[ כשעלה רצון אים להוציא המחשבתו)!( לפועל היא המחשבה
הקדומה מבלי ראשית ...חסר בסופו ] .מ א מ ר ע ל הספירות והאצילות[.
תורת
ה צ מ צ ו ם ועניני
כ ת ב יד 93 92 91
142 a
5
1
0
ו
-
ו
ע
ד כוונות וגם תקון לד׳
ימי השבוע] .מידי סופד אחד•[ דף 124עמוד עם שמות כתובים ב א ל פ א ב י ת א ש ל י ו ד י ן . דף 145-141bס פ ר י צ י ר ה .הנוסח המקובל ,על פי הדפוסים .בדף 146רשום a
-של הרב נתן׳.
92 Hebr. 8° 135
- .נייר,
צ״מ.
11:16,5
62
דף,
25 - 20
שורות בעמוד.
קורסיבה מזדהית מהמאה הי״ח. מתנת אזולאי ,תרפ-ה. דף
7
a
a
] - 1מ א מ ר ע ל ס ו ד הצמצום!.
פותח :״הנה עיגול זה מדבר על כל
כללות העולמות מתחלת אויר קדמון עד סוף עגול עולם העשייה ...כבר ידעת שאלת הקדמונים ותשובתם מענין שינוי רצון ...והענין הוא כי לא״ם הכללי היה לו מחשבה קדומה״ וכוי.
דף
62
a
] b - 9מ א מ ר א ח ר ע ל ס ו ד ה צ מ צ ו ם והשתלשלות העולמות! ״ההקדמה הזאת צריכה אלינו מאד אף שאין מקומה כאן״ .שני המאמרים בסימני דפים ישנים מיוחדים ,והשני חסד בסופו ,ונראה ששניהם ממחבר אחד ,לא אדע מי הוא אבל אינו ר׳ חיים וימאל כי מדבר על האד״י בלי ״מורי״ ודרכו רחוקה מאד מדרך ס׳ עץ חיים וקרובה לנוכלות חכמה או לעמק המלך .כתוב בהתעמקות רבה .מספרים מביא רק את דרושי האר״י זלה״ה.
93 Hebr. 8° 407
- ,נייר
14:20,5
צ״מ.
72
דף ,בערך
50
שורה בעמוד.
קורסיבה איטלקית צפופה מאד. נקנה בניסן תרפ״ז מן הרב פרנקו בחברון. ל קו ט י ס ]בקבלת האר״י[ נתקנו ע״י הרמ״ע זלה״ה ]ר׳ מנחם עזריה מפאנו( עם תוספת ברכה בעקר ממנו ...ועוד איזה חדוש מהצעיר המעתיק ...ובתוספת ג״כ מ מ ר נ א ה ל ו י ז ל ה ״ ה ]אולי ר׳ בנימין הלוי?[. עם מפתח מפורט מכל הלקוטים בראשו .והם 551סימנים .מתחיל :״הנותן פת לתינוק צריך להודיעו לאמו...״ .הגהות רבות בלגיונות מן המעתיק.
143
כ ת ב יד 95 94
94 - . iiebr. 8° 276גייר 13,5: !8 ,צ-מ 76 .דף 23 ,שורות בעמוד .קורםיבה איטלקית ,כנראה מהמאה הי״ז .מקולקל ואכול עש. a
9 -1דף •
a
דרוש מטי ו ל א מטי ואינו הפדק הנקרא כן בם׳ עץ חיים או
1
בשער ההקדמות לרח״ו ,אבל קרוב לשונו ללשון ם׳ עץ חיים .פותח ״נתחיל לבאר מציאות העקודים מה עניינם .דע כי הלא האור העליון אשר הוא הנעלם הראוי להתלבש באצי׳ אשד יש בו כח הי״ם ...״ ואולי הוא מדרושי ד׳ מנחם עזריה מפאנו? בסוף :ע״כ מצאתי מוגהה מ כ״ י ה ר ב ע ז ]ר Iי ה) .אות אחת אכולה עש עד שאי אפשר לקרוא אותה( .ואולי הוא הדרוש הנזכר כבר ברשימה בסוף ם׳ נובלות חכמה דף קצ״ה. •2
a
a
דף 76 -13ס׳ כ נ פ י יונה לר׳ מ נ ח ם ע ז ר י ה
מ פ א נ ו )שם המחבר נוסף
באותיות אחדות( ,שונה מאד מהנדפס בכמה וכמה פרקים .בשניהם גם הגהות רבות .בדף 1רשום ״הצעיר אחי״ם ס״ט״. בכריכה הקודמת )שהיה צורך להרחיק אותה( היתה העדה :״ס׳ דרוש מטי ולא מטי להרב ד׳ יצחק לוריא ד ל ום׳ כנפי יונה לרבינו מנחם עזריה ז״ל הכל בכתיבת יד הדי מש״ג ]ן[ מאלמנת אלוף עירנו הרב מורינו י צ ח ק פ י נ צ י זצ״ל ושני הספרים הללו הוגהו מהגאון מורי הנ״ל מכתיבת ידו הקדושה ממש״.
95 - . Hebr. 8° 394נייר,
17,5:20,5
צ״מ 68 .דף 25 -20 ,שורות בעמוד.
קורםיבה אשכנזית ברורה מאד ,מהמאה הי״ח. נקנה בחברון ,תרפ״ז. בעזרת אלהי מעונה ,אתחיל לכתוב ספר כ נ פ י יונה• נ ו ם ח א לןצרה• )פותח( ״כשעלה ברצונו הפשוט ...״ מכיל כל החלק הראשון ותחלת החלק השני )מדף (66והוא הוא דווקא ה נ ו ס ח ה נ ד פ ס )קארעץ תקמ״ו( ,דק בראשו יש שנויים בולטים.
144
כ ת ב י ד 97 96
96 - . Hebr. 8° 389נייר,
:21
14,5
צ״מ 102 .דף 27 - 26 .שורות בעמוד.
קורסיבה איטלקית יפה. מתנת מד נתן קפלן ,תרפ״ז.
מ א מ ר מ א ה קשיטה ל ד י מ נ ח ם ע ז ר י ה מ פ א נ ו !נדפס במונקאטש תרנ״ב[ .בסופו :״אחדי שזכיתי לכתוב ספד זה ,שבועה נשבעתי ואקיימה כי יבא מי שיהיה וישאל לי בהלואה שלא להלוותו בשום צד ואופן שיהיה לשום אדם ,
שיהיה והיה זה דברי ליל א עשרה לחדש טבת שנת ש״ע לפיק פה מנטובה׳. ונראה כי אלו הם באמת דברי הרמ״ע עצמו שהיה גד במנטובה .ואולי זוהי כתיבת ידו? ]השווה גם כ״י בריט .מוז .841 .מתחיל :ה ר ב י ע י מאמר מאה קשיטה[, ובגליון כתוב :״החלק השני מספר עשרה מאמרות ,מאה קשיטה ,שבתות ה', מלואים ,עתים ,רקיעים ,יסודות ,שבדי לוחות .מ״ע ]מנחם עזריה1״.
97 - . Hebr. 8° 252נייר 10:15 ,צ״מ 53 .דף ,בערך 20שורה בעמוד .קודסיבה b
ספרדית עד 3 5מ ש ם ואילך כתיבה רבנית ספרדיתיפה., א .טובד ,תרפ״ו. ם׳ כ נ פ י ר ו ח ] ל ד ׳ א ב ר ה ם ב ן מ ר ד כ י א ז ו ל א י [ פותח ״הכנף הרביעי בסדר תפלת שחרית״ וגמצא כאן עד הכגף האחת עשר )ערב הרגלים( והוא קצור כוונות התפלות על פי האד״י .מביא בו את ספד מ ע ש ה ח ו ש ב )הנמצא בבריט. מוז ,(859 .ועיין מה שכתב על כ״י זה א .טובר בקרית ספד א׳ עמי 161והוא לא ידע שאר כתבי היד הנמצאים מספר זה וסי מעשה חושב ,וגם רוזאנם בתולדות ישראל בתוגרמא לא ידע כי נמצאו אתנו .בכ״י בריטיש מוזיאום
09164
r.
)קניה
אחדוגה שלא גרשמה אצל מרגוליות!( נמצא כל ם׳ כנפי דוח עם ם׳ כנפי שחד וסי מעשה חושב שלו והוא כרך גדול מכיל 525דף .ם׳ מעשה חושב נמצא ג״כ באוסף גינצבורג)ח״א סי׳ 730ברשימת החי שניאור זאק״ש( ומלבד שני ה״כנפים״ האלה חבר עוד ס׳ כ נ ף ר נ נ י ם קצור ס׳ הכוונות הנמצא בין הקניות האחרונות של הםפריה הלאומית בסאריס סי׳ 1362וגזכר גם ברשימת כתבי היד של יצחק פארדו)תרנ״ה( סי׳ 52 .213בדף
b
רשומים שני בעלים :עזרא נסים יצחק ם״ט
והצעיר משה ביטאן)?( פה צפת תוב״ב,
145
כ ת ב י ד 100 99 98
98 - . Hebr. 8° 50נייד 10 :15 ,צ״מ 11 .דף 19 ,שורות בעמוד .כתיבה תימנית יפה. ]קונטרס אחד מתוך( ספר ל ח ם ש ל מ ה ]לד׳
שלמה
בן
דוד
הכהן
מחכמי תימן .נתחבר בשנת ת׳ לאלף חששי( מכיל את -ש ע ד ב ח י נ ת ה ת י ק ו נ י ם ״ . חסדים דף א׳ אחרי 4ואחרי דף .5שני דפים האחרונים 11/10שייכים להתחלה ומכילים את הסוף של ״ ש ע ד ב ח י נ ת ה זה ד״ שסופו נמצא בדף א׳. הספד נמצא כולו בבריטיש מוזיאום מדגול 852 .ובניו־יורק בבית מדרש לרבנים קובץ דיינארד כ״י .516
99 - . Hebr. 8° 531נייר חלק 15 :20,5 ,צ״מ 8 .דף 24 ,שורות בעמוד .כתיבה רבנית מצרית ,מהמאה הי״ז או הי״ח. סימני דפים ישנים כ״ז-ל״ד. ]קטע מתוך ספר ל ק ו ט י ם ם ו ק י ם ו ש א ר ס ו ד ו ת על פי קבלת האד״י(. פותח בסוד ״גר אנכי בארץ הם סוד הויה אלהים הייה אדני עולים בגי׳ ג״ד\.. בדף
B
3ש מ ע ת י ט ע ם נ כ ו ן מ ש ם ה ח כ ם ז ק נ נ ו על מי שיש לו מאתים זוז A
לא יטול מן הצדקה״ .רומז 4על פירושיו על התורה ״וכבר ידעת מה שביארנו סמוך לסוף הקטע םוד ״תרדמה בגי׳ תרגום
ודע כי
לשון תרגום הוא אל האהודים של הקדושה וכל האחוריים הם שמות בסוד פשוט כפול משולש מרובע ואלו גקרא׳ תרדמה שהוא התרגום וזהו ויפל ה׳ תרדמה על האדם״ .נפסק באמצע סוד על הפסוק האמנם אלם צדק תדברון ,ושאר הדפים חסרים עכשיו.
100 - . Hebr. 8° 525נייר 1 5 : 2 1 ,צ״מ 148 .דף 25 ,־ ־ 30שורות בעמוד. קורסיבה ספרדית מזרחית ,מהמאה הי״ח ן
כ ת ב יד 101 100
146
ם׳ מ ג ל ה ע מ ו ק ו ת לד׳ נ ת ן ש פ י ר א מ ק ר א ק א .חסר בראשו)ההקדמה( ובסופו מאופן הקנ״ט ואילך ונראה שהועתק מהדפוס הראשון.
101 - . Hebr. 4° 108נייר 19:28 ,צ״מ ,דפים 153-128בתבנית 19 : 30צ״מ. 195דף ,בערך 40שורות בעמוד .קורסיבה ספרדית מהמאה הי׳יח. נקנה מר׳ יצחק באדהב ,תרפיח. קובץ גדול מ ס פ ר י ד׳ מ א י ד פ א פ ר ש ,תלמידו של ר׳ יעקב צמח ,שלא באו בדפוס ,והוא הקובץ הנזכר בקצור בפרד״ם התורה והחכמה ,רשימת כתבי יד עתיקים מד׳ יצחק באדהב ,ירושלם תרנ״ח דף ב׳ ע״א• השם הכולל של כל הספרים הללו הוא ס׳ כ ו כ ב י א ו ד . b 1
29 -דף -
a
ה כ ו כ ב ה ש ל י ש י מס׳ כוכבי אורי ב י א ו ר ע ל ד ב ד י ה ר מ ב ״ ן
1
ז״ ל ק ר א ת י ו תור״ה או״ר כפי שרשי הקדמת הרב זלה״ה ושמתי כל מעיני בו וכתבתי בו כל סדר ענינו .הקדמה .אמד הכותב ...הרמב״ן ז״ל בפירושו על התורה עמוק עמוק מי ימצאנו ואין מי שיבין דבריו לרוב עמקם והרב ד׳ י צ ח ק ד מ ן ע כ ו עשה חיבור קראו מאירת עינים עיד חכמת הראשוגים וגם דבריו סתומים אשר ע״כ נפשי התאוה תאור .לחתור במחתרת אולי אמצא בו הבנת הספר הזה ואראה אבינה כי אחרי שזכינו לקחת מעץ חיים ולאכול מפרי עץ חיים דברי הדח״ו ז״ל תלמיד האד״י ז״ל כמעט כל דבריו מפורשים א״צ ביאור לכן קמתי ואתעודד לפרש דברי הרמב״ן זלה״ה ורמזיו במקום שאבינם ע״פ הקדמות רבינו הדח״ו ...והעליתי בכל פרשה אשר השיגה ידי וע״כ קראתי קונטרסים אלו תורה אור כי תורת משה איש האלהים הרמבץ זלה״ה תאיר ע״י הצעיר מאיר בן הנדיב כהריר יאודה ליב כ׳׳ץ זיל פאפדש .עכ״ל .הספר מיוסד על דעת רבו ר׳ יעקב צמח ושאר תלמידי האר׳׳י האומדים )למשל הרב צמח בס׳ דנו ליעקב בכ״י
4068
a
דף ( 1
שהדמבץ באמת ידע מקבלת הפרצופים שהיא קבלת האר״י אבל הסתיר אותה ברמזיו לפי חולשת הדורות הללו ,ועל פי הנחה זו השתדל למצוא בביאורו את תודת ס׳ עץ חיים בפירוש הדמב״ן .הספר אינו שלם ,בפ׳ בראשית חסד דף אחד, וכל ההעתקה נמשכת רק עד סוף ס׳ במדבר. b
36 -2דף •
a
30
ה כ ו כ ב ה ר ב י ע י מם׳ כ ו כ ב י א ו ר ב י א ו ר ע ״ ד ס פ ר ה ב ה י ר
ק ר א ת י ו כ פ י ש מ ו א ו ר בהיר עיינתי בו בדרכי האר״י זלה״ה נחלק לבבות כסדר משניות ם׳ יצירה .הקדמה .אמר הצעיר והזעיר מאיד בן ...יאודה ליב כ״ץ זלה״ה פאפרש זה לי ימים שהיה בכוונתי לפרש פרישה על ספר הנורא הזה אחרי אשר
147
כ ת ב י ד 101
דאיתי כי הרמב״ן ז״ל בביאורו על התורה כל שעה מביאו כמדרשו של רנביה וכוי וכשזכיתי לפרש פי׳ הדמב״ן תיל בס׳ תורה אוד אמדתי אל לבי אם יזכני קוני אעשה פירוש ג״כ למדרש הזה כולו ולא ערב אל לבי לעשותו כי זחלתי ואירא לקוצר המשיג ועומק המושג ו א ח ״ כ מ צ א ת י ס פ ר ק ד מ ו ן פי׳ ע ל ה ב ה י ר ה ר ב מ א י ד בן ש ל מ ה ז״ל ן׳ א ב י ס ה ו ל ה כתב בו דברים נכונים אמרתי אל לבי שמא גרים ומני ומניה יתקלס עלאה ובכן שמתי קסת הסופר בידי בטחתי בקוני יעלה מצודת שכלי דבד הגון כי הרב מאיד הנז׳ היה אור עיני ודלה לי חספא ואשכחנא ת״ל מרגניתא כי פרישותו היתה ע״פ דרכי הקדמונים ואני תפסתי דרך הרב ] ...בסוף[ ורוח שיר על פני חלף ויען ויאמר ]בא שיד קטן בד״ת מאיר, ודוגמתו נמצאת בכל חלק וחלק כאן[. מתוך הקדמה זאת אנו לומדים בפעם הדאשוגה עדות מפורשת על מחבר הפירוש לבהיר ,הנדפס על שם אחד מתלמידי הרשב״א בדפוסי ווילנא מם׳ הבהיר וגם בכ״י של הפירוש הזה שנמצא בספרית הקהלה בפראג לא נתפרש שם מחברו, וכבר בא הוכוח על הפירוש הזה ומחברו בקרית ספר שנה ה׳ עמי 266-263ובמזרח ומערב שנה ד׳ עמ׳ 25- 22ועמי 131-130ולא נודע לי אז ענין העדות הזאת)הבאה לסייע לדעת מד בקר במזרח ומערב( ,אמנם עדות זאת טעונה קיום שכן מעידים על הרב מאיר ן׳ אביםאהולה גם ביחס לספר אחר ובאמת לא הוא חברו :הלא הוא ביאור סודות הרמב״ן לד׳ יהושע ן׳ שועיב הנדפס על שמו של ר׳ מאיר לפי עדות ם׳ באר מים חיים לד׳ חיים עובדיה די בושאל ,ועיין בקרית ספר שם עמ׳ .265 הפירוש הזה נשמר כאן רק לחלק קטן מאד של הספד׳ עד סי׳ ט ״ ז ) י ״ ז בחלוקת דפוסי ווילנא( ,וכתב יד אחד ממנו לא נודע .הפירוש הזה איננו הנמצא בכיי גאסטר 996בבריט .מוז) .על כל הספר( שגם הוא מפרש בדרך קבלת האר״י אבל נתחבר כנראה רק במאה ד״י״ח .הפירוש שלפנינו מתחיל יכתוב אחד אומר הקושיא
רין אהדדי...״ .בדף
3
3
b
-
מביא עוד פעם לולא שראיתי בם׳ א ח ד
ק ד מ ו ן מ צ א ת י ח ב ר ו ה ח ״ ר מ א י ר ן׳ ש ל מ ה ן׳ א ב י ס ה ו ל ה בפי׳ ברא הבריא... לא הייתי מפרסמו ו א ו ת ו ח י ב ו ר נ ע ש ה
בקסטיליא שנת צ״ה לאלף
ה ש ש י והוא האיר עיני בהרבה פירושים מם׳ והיה לי לעינים ודע כי אותו ספד הוא פשטני וכוי ״. גם הידיעה החשובה הזאת על שנת חיבורו של הפירוש הקדמון חדשה היא׳ וגראה ממגד .שבאמת היה לפגי ר׳ מאיד פאפרש כתב יד שהכיל אולי הקדמה או כיוצא בזה ,ואם כן הוא ,יהיה עדך מכריע לעדות הזאת על המחבר. אמנם השגה כפי שגזכדה כאן מאוחרת מאד שהדי ר׳ יצחק אביסהולה אחיו של ר' מאיד נולד כבר בשנת ה״א ד׳) ,(1244אבל אינו מן הנמנע שאחיו היה צעיר ממנו בכמה שנים וחבר הספר בימי זקנתו .וכל השאלה הזאת טעונה בירור. מלבד זה מביא כאן עוד את ר״מ מרקנטי ואת שאר חלקי ספרו כוכבי אוד.
148
כ ת ב י ד JOI a
]
3
7
[
-
,כנויי הספירות בסדר א׳׳ב וחסד כאן
הדף
הראשון ,אבל ניכר שהוא הספר ששמש יסוד לסי מאורות נתן הנדפס בפרנקפורט דמיין תס״ט .כמה דפים נכתבו כאן דק בעמוד אחד .ונראה שזהו אחד הכוכבים מסי כוכבי אור ,ולא אדע איזה, b
88 -דף •
a
הכוכב
86
החמישי מם׳ כוכבי א ו ד בסדר אלפא ב י ת א כל
ה מ ג ו ל ג ל י ם הנז׳ בדברי האר״י זלה״ה ויועיל מאד לדרושי פסוקים בסדורן א ו ר נר• העיקר חסד כאן ,מאות ה' עד אות ש׳ ,ואני ראיתיו יותר שלם בכ״י ומביא בו כמה פעמים את ם׳ א ו ד א ב ו ק ה שלו ,שלא נמצא בקובץ זה .כ״י שני נמצא באוסף מוםאיוב 5בירושלם.
a
121דף •
a
89
הששי מם׳
הכוכב
כ ו כ ב י א ו ר מה שעיינתי ופלפלתי בג׳
ספרי האר״י זלה״ה דע״ח פע״ח נע״ח ]דרך עץ חיים ,פרי עץ חיים ,נוף עץ חיים[ ומה שהשיגה ידי ...ק ר א ת י ו אור זרוע• הם פירושים והגהות קצרות ,מביא בהקדמה את הקדמתו לס׳ דרך עץ חיים על הנוסחאות השונות בסדור כתבי האר״י )שנדפסה בדפוס קארעץ( ,ובסוף ההקדמה שיר קטן .ועיין כאן 8° 395ושם קורא אותו כ ו כ ב זי! •6
122דף
b
a
127־־
]הכוכב ה ש ב י ע י מם׳ כ ו כ ב י א ו ר ו ה ו א ס׳ א ו ר שבת׳
כפי שרשום ברשימת באדהב[ חסר בתחלתו והוא פירוש לשלשה פיוטים של שבת b
שחיבר האר״י• דף 127שייך לתחלת הספר5 .נמצא גם באוסף מוםאיוב כ״י ושם נמצאת גם ההקדמה ואומר בה ״היום אשר הוגליתי מידושלס תיו לחו״ל וראיתי כי נתפשטו בחו״ל כתיבות שאינם מקובלים ומתוקנים בעיני ויש ערבוב דברים מהאחרונים בפיהם ובפרט כי מ צ א ת י כ מ ה כ ת י ב ו ת פ י ׳ ע ל א ל ו המיוחסים
השירים
למהר״ר
ישראל
ס ד ו ק ז״ל
שהפירוש
ההוא
ב נ ו י ע ל ת ו ה ו על נוסחאות משובשות מלבד שהדברים מוכיחים שיש בהם כמה סתירות לדברי הרח״ו זלה׳ה מה גם שבם׳ עץ חיים יש נוסחאות אחרות׳ א״כ גם פירושם בנוי על יסודות רעועות ,על כן יתאמץ לבבי וכליותי אשתונן ואחרי ההפצד מחבירי ...עלה על לבי לבאר הביאור הקטן הזה אשר כולו מיוסד בנוםחא אמיתית מכ״י הרב זלה״ה.״ גם מהקדמה זו גיכרת ההתגגדות העזה ששלטה בחוגי תלמידי הרחיו ביחס לקבלת ד׳ ישראל סרוק. •7
a
b
דף 195 -128ס פ ר א ו ר ר ב פ י ר ו ש ע ל ה ז ו ה ר .נמצא רק חלק קטן ונראה שהיה ספר גדול מאד! לפנינו רוב הפירוש לפר׳ משפטים ותרומה .הפנים מכיל לשון הזוהר עצמו ,בכתיבה קורםיבית ספרדית ,ומסביב לו הפירוש שרובו נכתב כאן בידי סופד אחר )אשכגזי(. בידי הח׳ באדהב היה עוד ס׳ א ו ר פ נ י מ ל ך ,סידור ע״ד הקבלה ,שחיבר הרב מאיר פאפרש בשנת ית״ד בשבתו בקושטא )על ישיבה זו ספר גם בהקדמה לדרך עץ חיים( ,ושם הזכיר כי כל ם׳ כוכבי אוד הכיל ט״ ל א ו ר ו ת ! ובודאי
כ ת ב י ד 102 101
149
גם ס' אוד ישר ואור צדיקים ממנו שנדפסו זה כמה פעמים ,היו נכללים בחיבור הזה .בכ״י מוםאיוב 5נמצא גם ם׳ א ו ר צ ח ממנו.
102 - . Hebr. 8° 395נייר עבה 20 : 26 ,צ״מ 77 .דף 25-20 ,שורות בעמוד. כתיבה רבנית מזרחית יפה וגדולה. נקנה בחברון ,תרפ״ז. ס׳ אור הזרוע ל ד ׳ מ א י ר פ א פ ר ש .פותח :הקדמה .כוכב הז׳ מספד ככבי ב״ה !1ובכ״י 4° 108קורא לו כ ו כ ב ש ש י מספר כוכבי אוד ,והוא הנכון[. חדושיו בקבלת האר״י על ם׳ דרך עץ חיים ,פרי עץ חיים ונוף עץ חיים .בהקדמה נאמר על כתבי הרח״ו :״ומחמת רבוי המהדורות יש שינוים .וכמה סתירות וכמה ספקות עצומות לא נתפרשו וכמה כללים סותרים את דברי הרב הקדוש עצמו מכתיבת ידו ואנחנו לא נדע מה נעשה ולפי שאין מכיר בחסרון כבעל החסרון ואני נעדר בידיעת החכמה יותר מכל הנערים אשר כגילי ו ז ה ל י י״ז ש נ ה ע ו ס ק ב ח כ מ ה זו ׳ובכל י ו ם ה ק ו ש י ו ת מ ת ח ז ק ו ת על לבבי והשכחה גוברת קצת שישבתי ע״י קצת בקיאות ...על כן קמתי ואתעודד ...להעלות על ספר אשר העלה מצודת שכלי גם במקצת קושיות שהנחתי בצ״ע כי לעיון קלוש וחלוש בעיוני הוא בלתי מושג וקרוב לודאי שאיזה אדם ישיג בעיונו הזך וייטב דבר על אופנו לכן גם את זה העליתי על ספד ואם לא אועיל לא אזיק ...״ וחותם כאן :מ א י ד הכהן אשכגזי. ואחר כך שיד קטן:
מיי אנכי כי נטעתי עץ כל פרי באורב זרוע א׳פול על אפי אפתח פי שיר צוף צפצופי כנחל ומבוע י׳שתבח יתפאר על כל הלל זמרה עד כי כבודו יהי פרוע רינת חיות עלית תחתיות לשמו קול תנו לו ואין גדוע.
הספר מכיל דק את ההגהות על דרך עץ חיים ,עד שער רחל ולאה ,וגם בכיי היפה באוסף מוםאיוב בירושלם ) 92דף כתב הדור כמו כאן( לא גמצא יותר וכן בכ״י 4° 108כאן ואולי לא נתחבר על שאר החלקים ? בסופו :״עד כאן מצאתי כתוב .תם ונשלם ...הועתק על ידי בשמחה ובטוב לבב מ ר ״ ב כל שנת כי יש שכ״ר ]תק״כ[ לפעולתך ...״ .בראש הספד חתום :קניתי זה קנין כספי ד ו ד ב כ״ ר זלה׳׳ה
ב נ י מ י ן דאקח.
כ ת ב י ד 105 104 103
150
103 - . Hebr. 8° 66נייר 10,5: !5,5 ,צ״מ 30 .דף ,מספר השורות שונה .כתיבה מזרחית צפופה ,בערך משנת ת״ק. נקנה בידושלם ,תרפ״ד. B
דף 1-19וימודו בעומר ]לד׳ נ ת ן ש פ י ר א ( כוונות לספירת העומר על פי
•1
האר״י .פותח :״פירוש וימודו הוא מלשון מנה כמו מודה ד״ל שתמנה ותספוד מדה כנגד מדה הכוונה שיש מ״ט בחי׳ חסרים שנכנסים ג״כ בזעיר״ .והוא הכ״י שהיה בידי הרב חיד״א ומזכירו בשם הגדולים שלו בערכו ובסוף כדרי חתם את שמו ב״מגן״ .בדף הראשון חתום הצעיר אחי״ם ס״ט. A
]כוונות לליל פסח( .פותח :״קדש .ליקבה״ו הנה אנכי בא לקים מצות
28 -23•2דף
A
כוס א׳ לתקן שורשו במקום עליון״.
104 76
4°
- . Hebr.נייר ,י 2 0 : 3 1 ,צ״מ.
84
דף ,קרוב ל
40
ש ו ת ת בעמוד.
קורםיבה אשכנזית ,בערך משנת ת״ק. נקנה בחברון ,אייר תרפ״ז. ]ס׳ מ א ו ר ו ת נתן ל ד נ ת ן ,ש פ י ר א י ר ו ש ל מ י בן כמוהר״ר ראובן דיין זלה״ה( :כוונות האד״י מסודרות לפי סדר העניינים על מתכונתם .עם הקדמת המחבר .חלק ראשון .חסר בסופו .אכול עש בגליונות .בשער נקרא הספד בטעות ״ ס פ ר ה כ ו ו נ ו ת ,מכתבי האר״י זצ״ל .חלק ראשון״ .עם הגהות מ״קול הרמ״ז״ ,עץ חיים ,ועוד .הספר לא נדפס אבל גמצא בכתבי יד רבים .למשל גירונדי ,130 אוכםפודד ,1850בריט .מוז ,812 .כ״י קויפמאן בבודאפעסט ,221ליוורנו ת״ת ,93 ניו־יורק בסמינר.
105 82
- . 4.Hebrנייר עבה, E
27,5
:
20צ״מ36159.עד,
דף
קורסיבה איטלקית גדולה וברורה. נקנה בחברון מאת הרבנים פראנקו וחסון ,תרפ״ז.
שורות בעמוד.
151
כ ת ב י ד 105
]פירוש הזוהר[ מם׳ בראשית עד אמצע פר׳ תולדות עד דף ל י ג ע״א ) 2 7
a
(
כ א ן מ ד ׳ י ו ס ף ה מ י ץ ו מ ש ם ו א י ל ך מ ר ׳ מ ש ה זכות ,הכל בשתי
עמודות׳ על האחת כתוב תמיד י״ב ועל השניה פ״ה =1פירוש הזהר?[ ונראה שהוא ם׳ יודעי בינה שמקצתו נדפס ונגנז ולא זכינו לו׳ והוא ספר מלא ענין וחשוב גם לבקורת נוסח הזוהר וגם לחקירת כתבי האר״י .הפירוש פותח כאן עם תחלת הזוהר אחר ההקדמה )בריש הורמנותא דמלכא( ,אמנם בכתבי יד אחרים ,למשל באוכםפורד 1879וביחוד בכ״י בדים .מוז• ) 787ששם נמצא כשלימות( ,נמצא גם על הקדמת הזוהר .גם כאן כמו בכ״י אוכםפורד הנזכר ,נשאר חצי עמוד ריק בפירוש לדף ל״ג ע״א ומוסיף שם ״עד כאן עשיתי אני הצעיר אוחילה אל ה׳ יוליכני למחוז חפצי לשלום ויזכני לזכות את הרבים״ ,ומעבר לעמוד באה הערה דלקמן המלאה ענין)רק סופה הועתק אצל נייבויער( וז״ל בשפה מליצית: ״אמר הצעיר משה בכה״ר מרדכי זכות זלה״ה .זאת עבודת הקדש הרי היא מקודשת לראשון כי בראשיתה הוחלה חלה והוטלה יפה כלבנה על גבי הרי״ח ]= ר׳ יוסף חמיץ[ נר״ו והמתחיל לו יוצג תהלה ותפארת וה״ן שבח״ה כפרי מהללי״ו אך כי נכםוף נכסף הוא להצלחת אושר שמור לא שקט בשקידתיו עד ן
בחו״ר הצב״י לנחלה לו ולא הספיק לעשות רק או״ת הנ״ל ( הזה ויגל עלי פרשת יתר״ו בחובת ביאו״ר שארית הנמצאה בדרך קצרה ע״פ דרכו קצהו תראה הולך באורח הקדמונים ואתה הקורא בינה שימ״ה זאת מכאן ואילך מצות כונה כי לעשות רצונו חפשתי בתוכו״ת חכמה במעט מחזיק את המרובה ובטלתי רצוני האדוק רק בדברי האר״י זלה״ה מפני רצונו להתנהל מעט בדרכי הראשונים הלא הם מדמ״ק זלה״ה והרח״ו זלדרה קודם שזכה לשפע הקדש מרבו המקודש האר״י זצוק״ל וגם פי׳ רב א׳ פסי גדול בישראל שהניח הרי״ח נר״ו בידי ספרו והוא פי׳ על פד׳ בראשית ונח ולך לך אין עוד וכפי מה ששמע הרי״ח אומר שהיה הרב שהרביץ תורה בק״ק טריפולי ממערב ושמו ר׳ שמעון לבי״א זיל והוא הרש״ל הנז׳ בדברנו בדרך אלה שלשה מטיבי סעד אתנהלה לאטי אך כל שהוא עיקר אבאר כדרך האד״י זלה״ה בדרך כשרה וקצרה ואם אני אחסיר אתה תכשיר״ .פירושו של ד׳ חיים ויטאל הנזכר כאן הוא הנדפס בחלקו הגדול בם׳ אור החמה לד׳ אברהם אזולאי ,ום׳ כתם פז לד׳ שמעון לביא נדפס על כל זהר בראשית בליוורנו תקנ״ה .באמת מעתיק הרמ״ז מכאן ואילך הרבה מדברי הרמ״ק והרש״ל וכן גם הרבה ממה שכתוב אצלו מתלמידי האר״י בפי׳ מאמרי הזוהר .מזכיר גם דרושים להאד״י כמו ״דרוש בלק 32ובלעם״ ו״דרוש נשמות״ ,ס׳ קצור הדרושים וכאלה רבים מכתבי האר״י .בדף
b
*> מרגוליות קרא בכ״י בריט .מוז .את הגל הזה וחשב את זד .לרמז כי ר׳ יוסף חמיץ גמר את יודעי בינה רק עד פרשת ויצא ששם באות המלים //הגל הזה״• ואמנם ברור מתוך הפירוש עצמו שכל מה שנכתב כאן אחרי ההערה הזו׳ מן הרמ״ז הוא ולא לר׳ יוסף חמיץ כי מזכיר אותו כמה פעמים!
כ ת ב י ד 106 105
152
)ובמקומות אחרים( מותח בקורת על בעל עמק המלך :״אעידה לך כי הסדר שםדד ב ע ל ע מ ק ה מ ל ך ]בענין ההיכלות[ לא ידעתי מנין לו כי תליי ]תודה לשם ית׳[ יש בידי סולת נקיה מדברי האר״י והדחיו ולא םנו לדרכו בשום אוסן ולא ידעתי מי ילד לו את אלה .תדע לך שהרשיל לא דבר כלום בענין ההיכלות להיות שהיה לסניו הזהר הגדול ]מדפוס קרימונה[ שבו לא נזכרו ההיכלות בסד׳ בראשיתי. מביא ״מה שכתוב בגליון זהר מהדביל נר׳׳ר׳ שהוא ר׳ בנימין ל ו י ה ע ר ו ת רבות בפנים מהרב מזל״ן ,שכנראה הכגיס אותם הרמיז בעצמו מכתבי ר׳ גתן יי
שפירא ירושלמי .דף : 5 8׳הבן כל הנז׳ על פי׳ מאמרים אלה כי יש בזה סודות עליונים לא אוכל לדבר בם כיא בדרך קצרה ועוד כ י כ ן צ ו ו י ת י מ מ ע ל ת ה ד י ׳ ׳ ח המזכה את הרבים ואם חשקה נפשך בדרכי הקדמונים לך לך לס׳ הפרדס ...כי שם פי׳ הרמ׳׳ק ד ל מאמר זהי. הפירוש הנקרא בר״ת פ״ה מזכיר את הפירוש האחר פעמים אחדות והוא קצר ממנו פי כמה .גם הרמ״ז אינו מפרש את סוד המפרש הזה כי גם הוא קורא b
a
אותו רק ב״ ה )דף :60״ ...נחקור מה היה החידוש שחידש מזה הב״ה( .בדף 60 מביא כבר את הגהות ד״א ,כלומר דרך אמת )שנדפסו בויניציאה שנת תחי״ה ע״י הרמיז( .לפני בעל פיה היה גם פירוש הזוהר להרב ׳המד״ל׳ שהוא ר׳ מ נ ח ם ד י ל ו נ ז א נ ו ,והוא פירוש יקר ערך ומקצתו נשמד באוסוגרף הרמד״ל עצמו בכ״י אחד באוסף מוסאיוב בירושלם ,ומזכירו כאן פעמים רבות ,למשל דף 80׳. 7 3 . * 6 3 a
a
דף 76מביא ׳מאמר הפסיעות להרח״ו״ על ענייני קפיצת הדרך ונראה שלא נדפס. דף 72מזכיר את תשובת האדיי ל מ ה ר ״ ש ] ש מ ו א ל [ פ ו ד י ל א ,עיין כאן בכ׳׳י דף
465
. 3 7 0 8 °שנויי הגירםאות למלים קשות וזרות בזוהר הבאות כאן מתוך a
כתב היד של ם׳ כתם פז ,שונים לפעמים מהנמצאים בדפוס הספד!
106 - . Hebr. 8° 12נייד*: 21 ,׳ 15צ״מ 64 .דף ,בעדך 28שורות בעמוד. כתיבה ספרדית מזרחית יפה ,מהמאה הייח. •1
דף
a
4 1 - 1״ ה ג ה ו ת ע ל ס׳ ה כ ו ו נ ו ת מ ה ד נ ״ ש ] נ ת ן ש פ י ר א ( ז ל ה ׳ ה b
ו מ ה ד מ ״ ז ] מ ש ה ז כ ו ת [ זלה״ה ,כנראה לא׳ מתלמידי הרמ״ז שהרבה פעמים מביא ׳שאלתי למורי הרמ״ז״ ]לד׳ ב ג י מ י ן כהןז( .הגהותיו של ר׳ נתן שפירא ל
כנהוג בכתבי האר״י .דף 8הקשה מ ה רב״ ך a
ה
ד
מ
״
ז
a
•
מביא הרבה ספרים מכתבי האר״י .בדף 2 2״ואני ראיתי בם׳ ק ט ן ש נ ד פ ס ע ל ק״ ש ד ש כ י ב ה שיש למין...׳
153
כ ת ב י ד 107 106 2
b
a
! ה ק ד מ ת ר ח ו ב ו ת ה נ ה ר לר׳ ש ל ו ם ש ר ע ב י [
•63 -43דף
כמו שנדפסה
בשאלוניקי תקס״ו ,אבל רק החלק הראשון ,נקרא כאן בשם ׳הקדמה׳ סתם.
107 iiehr. 8° 400
בשני כרכים ,השני בכריכת קלף ישנה .נייר אכול עש,
* ׳ 1 4 : 1 9צ״מ .כדך ראשון 127 :ד ף כרך שני 71דף ז בשניהם בעדך 30שורות ז
בעמוד .קורסיבה איטלקית מהמאה הי״ז. נקנה בחברון ,תרםיז. עם סופם של שער נדפס מדפוסי ויניציאה באמצע המאה הי״ז ,במקום הפנוי כתוב :ספר ש ב ו ל ת ש ל ל ק ט שנתערבה בגדיש הגדוש ומלא משך חכמה נשגבה יוצאה מפי הרב ומפי התלמי׳ האד׳׳י וגורו זלה״ה בכמה דרושים עמוהי׳ ואני הצעי׳ מ ש ה ב כ ״ ה ר מ ר ד כ י ז כ ו ת זלה״ה קבצתי גדחיהם מן המקומות אשר באו שם וצויתי לכתבם במקום הראוי להם על סדר הפרשיות .ויגיציאה ,שנת מעש^ה ידינו כוננה ]תס׳ו! נכתב על ידי ה צ ע י ר א ה ר ן ב כ ״ ר מ ש ה י ש ר א ל מ י ז א יצ״ו. a
כ״א דף 1בראשו כ ת ו ב ״ ח י ד ו ש י דרושי האר״י ז״ל על קצת פסוקי׳... : מם׳ לקוסי׳״ )כי כל פרשה מחולקת על פי שלשה מקורות :ראשונה באו מ א מ ר י ם כ נ פ י י ו נ ה ושלישית מם׳
מ ם ס ר ה ל ק ו ט י ם לד׳ חיים ויטאל׳ שנית מ ס ׳
ל ק ו ט י ם ח ד ש י ם ( .םותח :והארץ היתה תוהו ,...כמו בכ״י אוכםפודד ,1894אבל 1
שם נמצא רק על התורה ]=כרך ראשון כאן[ ,וכאן נמצא גם על שאד ספרי המקרא ,בכרך השני .בכ״י דוד קויפמן 204נמצא עד ם׳ וידא .בגליון הגהות החתומות מזל״ן. בכרך השני חסרים דפים )עפיי סימני הדפים הישנים(. בשער הכרך השני כתוב -ברוב רחמיו ית׳ חנני לג״ח שבלת לקט הצעיר ו ז ע י ר ח י י ם י ו ס ף ד ו ד א ז ו ל א י מ ת נ ה מ ב ן כ מ ה ד ״ ר א ל י ה ו ה כ ה ן זצ׳׳ל a
]בעל ם׳ מדרש ת ל פ י ו ת [ ? .ו ב כ ר ך הראשון בדף : 1קניתי זה הספר של לקוטי הקבלה של האר״י זלהיה מאת הרב ישעיה אזולאי שירש מאביו מהריי 1ר׳ יהודה[ אזולאי זיל בעיר אנקונה בעשור לחדש סיון שנת התהפ״ג.
154
כ ת ב י ד 109 108
no
108 - . Hebr. 8° 477נייר 14,5:21,5 ,צ״מ 56 .דף׳ מספר השורות שונה. קורסיבה ספרדית צפופה וקטנה ,מתחלת המאה הי״ט. נקנה בירושלם תרפ״ו. ס' שרשי ה ש מ ו ת ל ד ׳ מ ש ה ב ן מ ר ד כ י ז כ ו ת .כל השמות הקדושים ושמושיהם בסדר א״ב .עיין במונוגרפיה המוקדשת לספר זה Schwab: Le
du FondsHebreu1
MOISC
) ש ו ו א ב לא ידע מכתבי יד אחריםשל(1899.פאריס
הספר הזה ,אבל באמת הוא מן המצויים ביותר בין הספרדים וכמעט אין לך אדם העוסק בקמיעין וסגולות בארצות המזרח שלא תמצא אצלו כתב יד זה והוא נחשב מאד בעיני בעלי הקבלה המעשית .בספריות הגדולות נמצא למשל בברים .מוז• 854׳ בכיי האלברשטם ) 27רשימת הידשפלד סי׳ ,(361כיי דיינאדד 295בםימינד בניו יורק ,גירונדי ,33ובירושלם ראיתי במשך שנים מעטות יותר מעשרה כתבי יד!
109 - . Hebr. 8° 155נייר 17:23 ,צ״מ 13 .דף 45-40 ,שורות בעמוד .קודםיבה איטלקית. ספר שרשי ה ש מ ו ת 1לר׳ מ ש ה זכות[ אות אי .חסרים 4דפים באמצע. ועיין בכ׳׳י הקודם.
110 - . Hebr. 8° 402נייר אכול עש 17:23 ,צ״מ 186 .דף 20 ,שורה בעמוד. קורסיבה איטלקית מהמאה הי״ח. נקנה בחברון ,תרפיז• ם' ע ר כ י ה ב נ ו י י ם אשד לוקטו מספרי האר״י זלה״ה ומדדושיו ...מקצתם באו לידי ומקצתם לקטתי אני הצעיר מ ש ה ב כ ה ׳ ר מ ר ד כ י ז כ ו ת ] .על פי סדר א״ב .1קצור מהספר הזה ,המכיל ביהוד את הבנויים שלא נדפסו בס׳ מאורות נתן, ,
נדפס ח״א בם ג ו ל ל א ו ר ל ד מאידבוקייאם ,בםופו)ל״א דפים(׳ וחיב בס׳ מ א י ר
no
כ ת ב יד
155
112 111
ב ת ע י ן להניל ,בסופו) ,ייא דפים( ו א י נ ם הלקוטים שנדפסו מספר א ם ל ב י נ ה &
להרמ״ז בםדרא״ב בסי שערי בינה )שאלוניקי תקע״ב(• ב ד ף 1נרשמו שלש הערות קנין אלו :א( זה הספר שלי הצעיר ד ו ד רקח• ב( קניתיו מבנו ...הדי יעקב ה צ ע י ר ח י י ם י ו ס ף ד ו ד א ז ו ל א י ס״ט פה ליוודנו חשון מדד״ש
אליהו אני
רבה 1תקמ״ד( .ג( הספר הקדוש הזה הוא מהישיבה הכללית דפעה״ק חברון תובביא הצב׳י רחמים יוסף סראנקו םיט.
111 - . iicbr. 8° 449נייר 10:15,* ,צ״מ 130 .דף׳ 3 0 - 2 7שורות בעמוד. קורסיבה ספרדית צפופה ,מהמאה הייח. ו.
דף 1 2 4 - 6ספד ערכי הבנויים ע׳ד א״ב אשר לוקטו מספרי האד״י זיל a
a
ומדרושיו א׳ הנה וא׳ הנה מקצתם באו לידי ומקצתם לקטתי אני הצעיר מ ש ה ב כ מ ה ״ ר מ ר ד כ י ז כ ו ת ו זלה׳ה .בסוף •ותהי השלמתו יום א׳ ער״ח חשון שנת בעת היהיא אביא אתכם לפ״ג !שהוא שנת ה׳ תקיב[ .עיין כאן .8° 402 b
ש
1
י פירושים ,השני לר׳ י ש ר א ל ס ר ו ג [ .
נ
112 Hebr. 8° 484
—
נייר,
14:18,5
צימ 102 .דף׳ בערך 40שורות בעמוד.
קורסיבה ספרדית קטנה מתחלת מהמאה הי״ח .דפים רבים ריקים. נקנה מרי אליה מערבי ,ירושלם תרפ״ו. a
)
ה
א פירושו
ו
לזהד עיין כאן בכיי .(40 108 a
ך לכוונות הלולב 70 -דף •
3
a
a
מ ע ץ חיים.
ס׳ ערכי הבנויים עיד א״ב אשר לוקטו מספרי האר״י ז״ל ומדדושיו
a
11
...לקטתי אני הצעיר מ ש ה ב כ ה ״ ד מ ר ד כ י ז כ ו ת ו זלהיה .ראה כאן .8° 402 בסוף :תם ונשלם ביום י׳׳ב לחודש תשרי שנת ונחה עליו וכר דוח ד ע ״ ת וידאת ה׳ לפ״ק. ף
•
b
70
פנימיות וחיצון ראיתי בס׳ א ו ר זרוע ממהריח
]כך![ כתב על מ״ש ]בם׳ עץ חיים[ בשער פרצר.
מאיר
פפדאש
ז״ל
כ ת ב יד
156
•5
דף
A
-71
B
7 2פי׳ אזמר בשבחין
או ר׳ נתן שפירא ירושלמי ?
113 !12
מ מ ה ד י ן ז״ל ]ר׳ נתן מעזה נביאו של ש־ץ
מתחיל :״דע כי רזא דתושבחתא תלוי בסוד ז׳
מרגלן וסודם מפורש בדימ פ׳ יתרו׳• דף
•6
A
B
74 -73
י/
פ השיריס דסעודת שבת
מאי מתלמידי הרב ד ל כמהד״ר
י ש ר א ל ס ר ו ג ז ״ ל ]כפי שנדפס ,אבל לא נשלם כאן[ .דף ד•
דף
B
A
99 -98
98-75
ריקים.
כוונת חפירות ליום ט״ו בשבט שהוא תיקון לאדה״ר והוא מסוגל
לתיקון הוצאת זרע לבםלה. A
תשיך צירופי בראשית.
A
102 -100•8דף
•9
B
דף ] 102חרושים על מאמרי מדרש אחדים[.
113 - . Hebr. 8° 174נייד חלק׳ 15* : 2 1צימ 89 .דף ,כ 30שורות בעמוד. קורםיבה מזרחית יפה מן המאה הי״ח. גנזי יוסף. ] ל ק ו ט י ק ב ל ת ה א ר ״ י ל א ח ד מ ת ל מ י ד י ד ' מ ש ה ז כ ו ת [ מביא הרבה מאד מם׳ קול הרמ״ז וגם פותח בסוד הלקוח משם :״קול הרמ״ז סו' תלמוד ירושלמי הוא בלאה כי היא םו׳ ירושלים׳• על סוד גלוי פנימיות חכמת הקבלה ע״י הרמיק והאר״י .גם מביא ילקוטי קונטריםין שלי״ שבהם כתב הדמ״ז שסי בדית מנוחה נעשה עפ״י נשמת רב חמאי גאון .מביא הרבה מס׳ מבוא שערים ,מעץ חיים. מהנשי״א 1ד׳ נתן שפירא ירושלמי[ ,ודברים רבים מר׳ בנימין כהן תלמיד הרמיז הנקרא כאן רק ב״ך )הקשה הביך
,16
A
נ ל ע ״ ד ביך
הקשה אותה מ ו ה ד י ם ד י ל ו ז א נ ו לונזאנו[ זלה״ה ו ד ל
,41
B
א מ ר הביך ד ל
• (67
.
.
]
.
A
מביא הנשייא את ס׳ ה ד ר ו ש י ם ה ח ד ש י ם ו כ ן בעמוד זה ״מהדרוש אשר נראה דשייך ל ה י ד מ י נץ״ הוא בודאי ד ׳ מ ש ה מ י נ ץ חבר הרח״ו הנזכר בסי ׳מהיר י ו נ ת ן ס א ג י ש ד ל ג׳ כדים יש ל ש כ י נ ה ׳ ג ם הוא ח ב י ת של הדחיו(. נראה שכל זה העתקה מסודרת מ ה ג ה ו ת ל ס י ע ץ ח י י ם א ו חיים
אוצרות
מבית מדרש הדמיז ,כי נמשך אחרי סדר הדרושים והיותר נראה לפי הסדר
הזה הוא שהם על פי אוצרות חיים ,אבל אינם הנדפסים בם׳ מקום בינה בשאלוניקי תקעיג• ובאמת מתאימים הרבה לקוטים כאן )גם בסדרים( להגהות אוצרות חיים שנמצאו בכיי ,8° 370ועיין גם .8° 468בסוף נשארו ארבעה דפים ריקים ואחיכ
כ ת ב י ד 114 113
157
באה עוד הערה על פיב דממי ולא מסי 1בם׳ עץ חיים[ ומעבר לדף חתם בימגך י ש ע י ה ך ב י נ י ס ט י כבעל כה״י.
114 - . Hebr. 8* 465נייר 1 5 : 2 0 ,צימ 380 .דף ,מספר השורות שונה מאד. בחלק הראשון נתקלקלו הרבה דפים וגם הכתב .כתב קורסיבי אשכנזי משלשה סופרים שונים .נקנה בירושלם תדפיד. קובץ דברי קבלה שוגים ,חלק מתוך קובץ הרבה יותר גדול כי יש בו סימני דפים ישגים ,הפותחים מדף תקג״ב. •1
דף
A
1־
A
1 1 7םוד עמוק דקץ הפלאות
חסר בראשו ובסופו ,בכתיבה קטנה
וצפופה מאד ,והם סודות עמוקים ורמזים בגימסריאות וכר על הקץ והגאולה בדרך קבלה ,כתובים בסגנון מעורפל עד שקשה לעמוד על כווגת הדברים וקשה להחליט אם גכתב בידי אחד ממאמיגי שבתי צבי או לא .יוצא ממאמרי הזוהר על הגאולה ותולה דרשותיו בהם .הנמצא כאן הוא כגראה אך חלק קטן מספר גדול מאד המתחלק לפנים ולפירוש הכתוב מסביב׳ אבל המחבר שהוא עצמו כותב כתב היד השאיר בדפים רבים מקום פנוי לפנים ולא השלים אותו אחר כך .מערב שבת לערב שבת דשם המחבר למטה בסוף הדף את היום והשנה! החלק שלפנינו נכתב בשנות תמ״ו ותמ״ז• דף :39
B
״ ע ד כאן כתבתי בחצות הלילה ליל חיי טבת תמע לפ״ק״ A
וכאלה רבים ,והאחרון בדף ,- : 110שער זה כתבתי עד יום ו׳ פ׳ ואתה תצוד... תמ״ז לפ״ק״ .מדף 40מתחיל בפנים פרק חדש שכתוב עליו ״לך ל ך ופותח :ועלו מושיעים בהר ציון ,ולמטה מהפנים נרשם :״מכאן התחלות פתיחות שעדי י׳׳ה כמה שנ׳ פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה״ .פרק זה נמשך עד סוף המאמר .שם המחבר לא נודע לי ,ונראה שחי בפולין כפי עדותו במאמר השני. ף
•
A
118־ 279
B
סוד כח י״ב שבטים דששים רבוא מכרם אחד
מכללא
ה א ם ה ר ו ב צ ת ע ל ה ב נ י ם א ו ע ל ה ב י צ י ם ,והוא כנראה המשך ישר מהמאמר הקודם ,וגם בסימני הדפים שהכותב עצמו רשם ,אין חסרון בין שני המאמרים אעיפי שםגים סוד קץ הפלאות גפסק באמצע! השם הארוך היה כתוב מעל כל דף ודף אבל גתקלקל כמעט בכולם וצירפתי אותו משרידי הכתב בדף 158ובדף .266 גם הוא נתחבר לפי אותה הדרך .בדף 118מזכיר את אדר שנת ה׳ אלפים תמ״ח כזמן התחלת חבורו זה .מדף 206ואילך הדפים עלו בערבוביא ונכרכו שלא כהוגן. אחדי 206נכנסו שני דפים השייכים לסוף ,ואחרי דף 216חסרים שלשה דפים, ולאחריהם שייך דף 2 6 4 - 2 4 2לפי עדות סימני הדפים הישנים ,אח״כ דף
241-222
כ ת ב יד 114
158
)שביניהם ובין הקודמים חסרים יותר ממאה דף(׳ דף ,221-217,266 - 265 ,279 - 267 b
.208-207וז״ל בדף 269״עד כאן ...כתבתי כמעט לזמן הסימן ויהי יהוד! משגיב לד״ך ימים לחודש מד חשון ע״ץ פר״י גי׳ כיל הנשמיה גי׳ שוכ״ן עיד לפיק ] ~ ש נ ת ת״ן[ וביום ג׳ פ׳ תולדות ביום כ״ה ה ל כ תי ב ד ר ך ל ק י ק מ י ר ביריד עמלקיי דתמן בכ״ה כ״ה לקו דין עד״ת קרית לקו בסוד המשים ומאתים מכות כמנין עמליקי ביריד מייד ...ו מ ש ם ה י ה נ ס י ע ת י לק״ק מקו״ם ני״ע שוי״ז ][Nieswiez ומשם ל ק ״ ק מ ק ו ם ק פ י ו ל י י ה ] [Kapoljaבםימנא כלל דית מניק יום נקים בלבי בתרין ויו אהיה אשר אהיה דא לבי דמצראי ודא לבי דלעתיד לנטלא נוקמא מן עמלקיי מדיי ומן ג׳ מקום דסימנא מניק היה נסיעתי ל ק י ק מ ק ו י ם ס ל ו י ץ ד א קפ״ו תמן קפ״ו תהומות בלב יים כיה כיה דא מייד נייעשויז קפוליהסלוץדא אלויוידאתוון םלקין בחושבנא אל״ף מועיד ••• והייתי ניע וניד כצפור נודדת מן קנה מזמן יום כ״ה למר חשון מן מיריר המריק עד כ״ח שבת מידיד לפיק 1ת״ן( באתי לביתי ועדיין לא באתי לידי כתיבות ידי בדיו בקולמוס דילי לכתוב עד יום ד׳ פ׳ יתרו׳. משורות אלה הנותנות גם דוגמא טיפוסית מסגנון רמזיו של המחבר ,ניכר שהיה יושב בפולין ,ונראה שהיה סוחר ,ובעתותיו הפנויות השתעשע בפרדם ובסודות a
הגאולה .בדף 271מזכיר את ״בית הכנסת דנהר מקום סלויץ שנבנה מזמן שפיז ש׳ אנ״י יהו״ה עד שנת כ״ל הגשמ״ה דא סיג שנה׳. a
b
!פירושים בדרך קבלת האדיי על הפ׳ וישב יעקב בארץ מגורי
282 - 280דף
אביו[ ,נכתב על ידי סופר אחר ,מאוחר .חסר בסופו. •4 •5
ג1
3
דף 286 -283חלק מן ד ר ו ש ד ע ת י ק !מס׳ הדרושים לדודו[ ,חסד בראשו. b
a
דף 363 -287
נוף הראשון מס׳ נוף עץ חיים
ל ד ח י י ם ו י טא ל ,והוא ביאור
מאמרי הזוהר להאר״י בנוסח שסדר מהרים פאפערש כפי שנזכר בסי שם הגדולים, ולא נדפס בצורה זאת ,אבל נדפס בכדומה לה ומבלי החלוקה לסימנים בכל פרשה ופרשה הנוהגת כאן׳ בחלק הראשון של ס׳ -זוהר הרקיע׳ אלא שהוסיפו שם בדפוס עוד פירושים ארוכים מתלמידי האר״י לסבא ולפ׳ תרומה ושאר הוספות לדוב ,שאינם מס׳ נוף עץ חיים ,ולפנינו כאן צורה מקורית יותר .אמנם גם ס׳ זוהר הרקיע בצורתו האמיתית )למשל בכיי בריט .מוז (799 .קרוב מאד לס׳ נוף עץ חיים .נכתב בידי סופד אחר )שכתב גם את ההמשך עד סוף כהיי( בכתיבה אשכנזית יפה של תחלת המאה הייח .בראשו חסרים דפים אחדים ופותח רק בסימן כ׳ של פרשת בראשית. סי׳ ע״ז-פ״א בפי בראשית הם -ל מ ו ה ד י ד י ו ס ף ה מ ע ר ב י ב ן ט ב ו ל י מביאורי 7
יע .דף
3
0
b
.
לשון ס׳ מראות ה צ ו ב א ו ת ה ס פ ד
מחולק לשלשה שריגים ,על פי חמשה חומשי התורה :בראשית ,שמות ,ומויקרא עד דברים .בסוף :יתם ונשלם נוף הראשון׳. •6
b
a
דף 380 -363ב י א ר מ א מ ר י ז ו ה ר ש י ר
ה ש י ר י ם !ומדרש רות[ שנמצאו a
בספרי מורינו האד״י זצ״להה!•ועוד עניינים שונים לפירוש הזוהר[ .דף 369ענין
159
כ ת ב י ד 115 114
י״ח אלף עולמות מכתב יד דיי טבול ,שהוא ר׳ יוסף בן טבול )עיין עליו למעלה בכיי .(8° 452שם גם ״שמעתי מהר״י ]־־ד׳ י ה ו ד ה [ מ ש ע ן ששמע ממורי ד ל ״ הוא החכם הנזכר גם פעמים אחדות בסוף ם׳ שער הגלגולים. דף ״ :370ה ש א ל ה ש ש א ל כהר״ר ש מ ו א ל פ ו ד ל י א ]צ״ל פודילא[ אל החכם הקדוש כמהריר יצחק לוריא זלה״ה והשיבו ד ל תשובה זו .בחירי רצתה נפשי ...׳׳ נדפס בשנויים רבים ומבלי להזכיר שם השואל בנוסח השני של ס׳ תורת נתן )וואדשא תרניד(דףמ״ז.אומר בו ״ ז כ ו ר נ י ש ג ל י ת י זה בפי׳ ב ס פ ר א ד צ נ י ע ו ת א בדרוש לכל נתת בן זוגי )ובדפוס מוסיף עוד :״תבקשהו אצל אחי נריו ותמצאו׳ וכן כאן בכ״י 8° 479דף ״י .(61ומזה ניכר שבאמת האר״י עצמו חיבר את הפירוש לספרא דצניעותא ,ואין לסמוך על דברי האומד שמעולם לא חיבר האר׳׳י אלא הקדמה אחת קצרה ,ודברי הרב חידיא בשם הגדולים ודברי ד׳ מנחם לונזאנו בהקדמת ספרו ס׳ אמרי אמת )כפי שהעתיק אותם באוצר הספרים עמ׳ (42שהאריי עצמו חבר פי׳ ספרא דצניעותא בתחלת פעולתו ,מתקיימים מתוך תשובה זו. b
דף 3 7 0ו ז ה להר״א ]=די א פ ר י י ם ! פ נ צ י ר י משם הרב ד ל שייך לספר התיקונים. : והוא דרוש ארוך עד דף 374שלא נודע לי ממקום אחר .ר׳ אפרים פנצירי נזכר גם כמה פעמים בכתבי יד של ס׳ בית מועד להאריי הנדפס בשם ס׳ מחברת הקדש, a
a
וכן כאן בכיי 8° 121דף 50ועוד .77דף :375באורי האריי למשניות אחדות בם׳ יצירה .בדף זה נוסח של סיום :יתם ונשלם המלאכה כולה ,ויופי הפעולה ,שבח לאל נורא עלילה .והא לך ביאור קצת מאמרי זוהר מחלקייג׳ וקצת ביאור לשון התיקונים ליקוטי בתר ליקוטי מ נ י מ ו ק י ה ח כ ם מ ו ה ר ״ ר מ א י ר פ א פ ר ש כיץ צ י ג ׳ והם מפרשת אמור ואילך ומסיים כאן
ב ד ף 3 8 0
a
-
במאמר ׳מליקוטי ם׳ מאורי
אורי)לד׳ מאיר פאפרש(•
115 - . Hebr. 8° 491נייר 10,5: !6 ,צימ 133 .דף 26-22 ,שורות בעמוד. קורסיבה מערבית רחבה ,מהמאה הי״ח 48 .דף הראשונים חסרים ,ונמצא עכשיו מדף 185-49לפי סימני דפים ישנים. נקנה מל .שוואגר תרפיט ז כיי טולידאנו. ק ו ב ץ מ ד ר ו ש י ]אברהם מ י כ א ל ק א ר ד ו ש ו [ ,ושמו לא נזכר כאן. דף
26
a
b
ד ] ' - 1ל ת ש ( ז ה א ל י ו א נ ו ה ו פ י א ע ד י י ד ,וחסרים פ ׳ ט ״ ו -י י ח הנמצאים בכ״י אדלר 1653בניו יורק ,ומוכיח כאן שגם -בכל המקובלים מאלף שנים עד עתה לא נמצא אלהים אמת חולקים בניגוד על עצמות האלהות ועל עיקר העבודה
160
כ ת ב יד 115
והאמונה יצא מכל זה שבכל העולם כולו לא יש מי שידע לאלהי ישראל ואין עמנו חכם שיכיר היום מי הוא האלהים באמת וזאת היא הפלא שהפליא הפלא הקב״ה שנסתר ונתעלם מעיני כל ישראל״ ומביא דברי בקרת גם על שימת האר״י )פ׳ י״א( .נתחבר בשנת תמ״ה .בסוף דפים אחדים ריקים.
•2
•3 •4
b
^ 30-35דרוש השכינה/פותח :״אמרו בפי פנחס זכאה איהו מאן דאשתדל בגלותא בתראה למנדע לשכינתא׳ ,והוא ש ו נ ה מהנמצא לפני מכ״י אדלר ! 1653 בסוף•:יתם אני הכותב ד ו ד פ א ל י י א ג י י נר״ו*. a
a
a
b
דף 41 -36דרוש הקב״היפותח :״כנוי זה קדמון כנראה מן הקדיש״ .לא נודע לי בכיי אחר• בסוף ג׳ דפים ריקים. דף
64 -44דרוש
ה א ל ה י ם י פ ו ת ח - :כל האומות בחרו באיש אחד שיהיה להם
למלך׳ .נפסק באמצע העמוד ...-כי אם אל השם ית׳ אנו קוראים ומתפללים ,גמצא שמדע״ה״ ...והמעתיק השאיר כאן חמשה דפים ריקים וחשב אולי להשלים את החסרון.
•5
דף
b
a
83 -70ד׳ שם הגדול אהוה)!(
פותח ״אמר משה דבינו ע״ה הנה אנכי בא
אל בני ישראל וכר ואמרו לי מה שמו״ ,מגלה בה גם ״סוד שלא גגלה עד היום״ על פגימת החטא של אדה״ר בהויוית העליונות ,וגם סודות על הקץ ומזכיר כי א נ ו ה י ו ם ב ש נ ת ה׳ א ל פ י ם ת נ ״ ב ״ ׳ שהוא לדעתו -ק ץ ל ע נ י ן ה נ י צ ו צ ו ת ׳8
0
a
עד סוף הדרוש קרוב ל ס ו ף ו כ ל הקצים הללו
:
לגילוי שכינה ואלהותו של הקביה ...כי בלתי התחלת ידיעתו של האלהות בעולם בתוך ישראל לדעת ולהאמין ולהבין מציאותו ואחדותו של הקב׳׳ה ושכי׳ אי אפשר לנו לראות סימן ברכה בענין הגאולה ואתם ראיתם את הדבר הגדול הזה בימיכם מה שלא היה דבד כזה מיום חרבן הבית עד עתה ...״ .לבסוף חתימת הסופר דוד פאלייאג׳י.
•6
לפל דף
a
a
דף 108 -84דרוש שם הוי״ה• פותח- :אמרגו שעעכ״ה איגו הס״ר ,הקב״ה על דברי ס׳ ברית מנוחה שכתב 9 8 שבראשונה יצא מאת הס״ר שם אהיה ר״ל מי שנקרא או ראוי לקרוא בשם אהיה b
ואחר יצא שם יהוד...,״ .לבסוף :״אני הכותב דוד םאלייאג׳י נר״ו.״
•7
a
b
דף 133-110דרוש שם הויה ושם אדני* פותח :״צריך להקדים בקצור מה ש ב א ו ר ך כ ת ב ת י ב ד ר ו ש ה א ו ת י ו ת ו ב ד ר ו ש זה א ל י שהקביה יצא תמיד מהא״ם העליון המכונה עילת עכהיע או סיד דדך אצילות מפואר ומשובח על כל הנמצאים הנאצלים״) .דרוש האותיות הנזכר כאן נמצא בכ״י בת״ת בליוודנו סי׳ .(86 לא נמצא כאן בשלימות ונפסק אחרי רשימה של ניקודים שונים משם הוי״ה ״וסדר ההתלבשות אכתוב לך במדת ת״ת שמו של הקביה יהויה וה״א ראשונה מלובשת״ ]עד כאן[ .שאר הדפים חסרים עכשיו.
161
כ ת ב י ד 116 115
7 - 3לא נזכרו ברשימת דרושי קרדושו
j.Q.R.n
1927
עמי
110-109
וכל הרשימה שם אינה מדוייקת ,ועיין רשימתי הנוספת בספר הזכרון לפרום׳ חיות ד ל )בדפוס( .הספר איננו הדרוש שמא קדישא הנמצא בכ״י 129בספריה הלאומית בווינה.
116
תבניות שונות
r
-.
5דף ,דפים אחדים קרועים .כתב
4
קודסיבי איטלקי של סופרים שונים מן 1700עד .1750באמצע נמצאים כמה דפים ריקים בלתי מסומנים. גנזי יוסף. אוסף מעניגים שוגים ,ביחוד בקבלה. 1׳
b
דף 1-2סופם כתבי הראשון ][תשובה בהלכה ,מתחילה :עיר קטנה שביהודה ואנשים בה מעט וקצתם מםתחרים במכירת מנעלים וזה דרכם -ושאלו את פי אם הנני מסכים בהוראה זו .שם המשיב לא נזכר.
3
,ז
ד ף ״ ] 4 - 3מכתב[ על עניני שכירת חנויות בכפר סקאנדיאנו) (Scandianoהממוצע
•
בין מודינה וריגיו׳ על יסוד מעשה שהיה שנים אחדות אחד פטירת ד׳ בנימין כהן .הכותב מספר באריכות כל המאורע כדי להצטדק בפני רבני איטלייא על פסק דיגו .מזכיר שסד מכירה לגכרי מדגיו שנת .1736 ג•
a
דף 5־ ־ ] 8ת ש ו ב ה אחרת ,כנראה באותו הענין[ -לימים חלפו עבדו למו הוצע a
לפני שאלה על ראובן המוכר בשבת בפרהסיא עורות ומנעלים ...״ דף
a
11 5
•
a
] - 9ת ש ו ב ו ת אחדות בעניני נדוניא[. דף
a
-12
b
2 1ספר היהודים
של האריי זלה״ה ,עם הגהות קול הרמיז לד׳ משה
זכות ,ביחוד לתקון שובבים .נדפס בקארעץ תקמיג .כאן חסר בסופו. •6
דף
a
b
24 -22
דרוש המקיפים׳
מתחיל- :דע כי מה שכתוב לפנים כי בגבורה
ו ד א ״••״ ואין זה הדרוש הנדפס בם׳ עץ חיים.
דף
32
a
b
א ] ( - 2 5אגרת! מד׳ מ ר ד כ י ב ן ש ל מ ה העומד לשרת בקדש בביה החדשה בווילגא לכמוהריר אברהם ]תויגו[ ולכמוהר״ר בנימין כהנא ]הוא הרביך[, ע ל ה מ ק ו ב ל ר׳ י ה ו ש ע ה ע ש י ל צורף ,המקובל והנביא בווילנא .עיין עליו בס׳ עיר הצדק לצונץ ח״ב ע׳ .64/63הזכיר בו את חמשה הספרים אשד חבר משנת תכיו עד הנה .העתק המכתב במלואו עיין כאן בנספחים .ב( ק ו נ ט ר ס מ כ ת ב י ד י י ה ו ש ע ה ע ש י ל הנ״ל החותם בסוף ו ד ל -עד כאן נכתב בשמי יהושע העשיל בן מהר״ר יהוםף זצ״ל״ ,מועתק עיי כותב האגרת הגיל המסיים- :ע״כ היה לי פנאי
162
כתב
יד
117 116
להעתיק ,בשבוע הבעיל בעהיו אעתיק עד מקום שידי מגעת״ .מדבר על סודות הגאולה ורמזיה בק״ש .ג( קוגטרם אחר ממנו והוא תשובה לאגדת הבאה אליו מאיטליה ,בלי ספק מצד הרב״ך .מדבר גס הוא על סודות היחוד בקיש ,ועיין גם כדומה לו בסי עניני שבתי צבי ע׳ 107-106 ,102 - 99ובמאמרו של דוד קויפמן ב( M . G . W . J(1897.
ע׳ 702ואילך ,שטעה והחליף את ד׳ יהושע העשיל צורף זה
עם הגאון ר׳ העשיל בקראקא. •8
b
a
דף 36 -33כללים וסודות בעניני הקבלה .א( כ ת ב ר׳ י ע ק ב ב ״ ר ש ש ת ז ״ ל מלשון הרי יוסף ב״ר שמואל בפ׳ בראשית ,והוא הקטע הידוע מהרבה כיי .ושייך a
לסוף ס׳ משיב דברים נכחים שלו .ב( דף 34״עוד בא אלינו בענין סדר מעשה בראשי׳ ואמי לנו כי הוא מ ל ש ו ן ר מ ב י ן ז״ל שעשה בתחלה כשעלה במחשבה לדבר בספי׳ כי חשב לגלות הדברי׳ בביאורם״ והוא למשל בכיי אוכספורד סי׳ ,1646 והדפסתיו זה עכשו בקרית ספר שגה ו׳ ,עמי 4 1 7 - 4 1 5ג ( דף .
35
b
ענין הקשת.
ד( סוד של תפילין .ה( תמצא ל׳׳ב פעמיי אלקי׳ בפי בראשית .ו( עילת העלות חכמה בינה חסד ] -הערות קצרות(. a
a
41 -37 •9דף
:אלו הם הכללים שנמצאו מכתיבת הר״ד ח י י ם ו י מ ל זלה׳׳ה ]והם
כ״ד ועוד פעם ה׳ כללים( .מתחיל :א .החלוק שיש בין העה״ב לעתיד לבא... •10
a
דף )] 43אגרת( אל האלוף כמוהר׳׳ד ב״ק מבורך?( ואל האלוף כמוהר״ר א ב ר ה ם ס ג ר י ]בדברי הלכה(. a
45 •11דף •12
a
שאלות ותשובות אחדות בהלכה. a
דף 48 -46מצאתי כתוב בקונטרסי׳ ...ועוד מאמר ׳מאחד יקרת בעיני ...כאשד מיום שנסע מעכ״ת...׳ ] ס ו ד ו ת ע ל ע נ י ן ה ק ט ר ו ג ( ובסופו :יומה ששאל מעכ״ת ע״ד ד ר ו ש א ח י מ ע ץ אי אפשר עכשיו להעלותו על ספר כי הדברים עתיקים ונמשכים יותר משלש מאות נידות וכשיהיה לי פנאי בע״ה אכתוב בארוכה בשפה בדורה אם שיהיה כתוב באלפא ביתא של אתב׳ש וזה לך האות שכל אות שתהיה מחולפת תהיה עליה נקודה אז תבין אשד לפניך ונא מעכ״ת יראה שאלתו זאת אל האלרף
ם ר ו ו
ל י -ו ] [saravaiולכדומה לו־ .ספר כזה בשם דרוש אחימעץ צ
לא נודע עד עכשו» ונראה שזהו ספר שבתאי. •13
דף 54 - 50שו״ת בהלכה .ביניהם אחת מר׳ בנימין בן אליעזר כהן מרגייו משנת התע״ח ליצי׳.
117 - . Hebr. 8» 239נייד : 20 ,ל 16,צימ• 24דף 25 ,עד 26שורות בעמוד• קורסיבה אשכנזית יפה מאמצע המאה הייח•
כתב
118 117
יד
163
גנזי יוסף. ]ס׳
לןל״ח פתחי חכמה
לר׳ מ ש ה ח י י ם ל ו צ א ט ו [ בלי הקדמתהמחבר,
פותח בסי׳ א ,הועתק כאן עד סוף סי׳ ל׳ ,כמו בדפוסים .שם הספר והמחבר לא נזכרו.
118 - . iiebr. 8° 255נייר.
ל13,5:17,
צ״מ 137 .דף 20 - 15 ,שורות בעמוד.
קורםיבה איסלקית גדולה משנת ת׳׳ק בערך .אוסוגראף ? נקנה בירושלם .תרפ״ז.
אבני חפץ
לר׳ י ה ו ש ע ס ג ר י )רב בפסאלי( .בשער מיוחד :׳אבני חפץ
מאסף לכל מחנות צלותהון דישראל אשר ס ד ר ה מ ק ו ב ל ה א ל ה י כ מ ו ה ר ״ ר ש מ ש ו ן בא ק י זצוקיל ועוד כהנה וכהנה על המצות כולם ברורים כולם חבורים על אדני דברי הרח״ו זיל אשר קבל מרבו האלהי ארי״א דבי עילאי מ ח ב ר ת סגרי׳.
יהושע
עם הקדמה ארוכה ,בו יספר שהיה בדעתו ״לחבר יהא רעוא על כל מצוה ומצוה הכולל יהודיה ואותותיה בלקוטי מאמרים »• בלשון קצרה ••• ספרתי מחשבתי לאיש כמוני נכון לקראת אלקי ישראל ואמר לי הכבד ושב אל תעשה עדיף כי קדמך אדם גדול ~ המקובל ״״ כמוהיר ש מ ש ו ן ב א ק י זצוק״ל מעירך ...באגדת שלומים תלותי סני •״ הרב ״• א ב ר ה ם ס ג ר י נר״ו למען יאבה שלוח לי העתק שלם ״• ושלח לי מה שמצא ...אורו עיני כאשר טעמתי בקצה המטה שבידי... ושותא דמר קשישא ״״ ידענא שזכיתי לקרוא בחיבורו היקר ר ם ו א ה ל מ כ ה - עודנו טמון בבית גנזי יוצאי חלציו
לא ראה עדנה אור הדפום מי יתן לי שומע
לי בעט ברזל ועופרת אחקוק אוסיף החסיד שאםף ורבץ וקבץ פעלים ״• זאת ועוד ידי נטויה לבאר בלשוננו הקודש כל יהא רעווא דיליה ולחבר מה שהשמיט הרב הכולל ואחרי עקבותיו יצאתי עד כי יצאה מתחת ידי עיסה מתוקנת -״ וספד הכוונות וספר משנת חסידים היו לי לעיניס •״ לא זזה ידם מתוך ידי עשיתי
כאשר
ב ה י כ ל י ה ו ש ע ש ל י והאלקים אנה לידי הזמן שהבאתי המלאכה לידי
גמרה ומיניה ומיני יתקלם עילאה ••• זה שמו אשר יקראו לו מקרא דכתיב וכל גבולך
לאבני חפץ
•••״ ובסוף ההקדמה שני שירים ,אחד בר״ת יהושע סגר)!(.
הספד עצמו פותח בכוונת ברכת הנהנין ,ויש בו ל״ח פרקים ,ובסופו עוד ׳שידת יהושע״ פזמון עם דית שם הוי׳׳ה כפול ,כל הספד עצמו מנוקד ,מלבד הערותיו של
כ ת ב י ד 120 119 118
164
ז
ר׳ יהושע על הכוונות הסתומות שיש בתפלותיו האלה .בדף י 131למטה נזכר כ נ ס י י י ו נ י ה ל כ מ ו ה ר ׳ ׳ ד א ל י ע ז ר נ ח מ ן פ ו א ה זציק״ל.״ על המחבר ,בעל ם׳ אשם תלוי וס׳ ניקרת איסור מתלמידי ר׳ יהודה בריאלי במנטובה ,עיין ב ( v n i z.f.n.B(1904..עמ׳ .45-43 ,27-20הספר שלפנינו לא נזכר שם.
119 - . Hebr. 8° 106נייר 10 :15 ,צימ 51 .דף 26-24 ,שורות בעמוד. קורסיבה מערבית. מתנת מר אזולאי ,תרפ״ה. פירוש
ה א י ד ר א ז ו ס א קדישא מהרב מ ה ד י ר י ע ק ב
מ א ד א ג י זלהיה.
הוא כתב היד שהיה בידי הרב חידיא• בראשו :׳ניתן לי במתנה מאחי וראש ה ח י ר י ו ס ף ז ר ק א הי׳ו פה תונס״ עם חתימה בימגן׳ .נדפס בווינא תדמיז.
120 - . Hebr. 8° 354נייר 16 :20,5 ,צ׳מ 69 .דף ,בערך 35שורות בעמוד. קורסיבה ספרדית מהמאה הייח. נקנה בירושלם ,תרפ׳ו. ס׳ יקותיאל
לדוד אמת ויד כהה
הגהות ופירושים על ס׳ תקוני זוהר מ ר י ד ו ד
ה כ ה ן .מחכמי ירושלם במחצית הראשונה של המאה הייח וכבר דבר
על החכם הזה א .ל .פרומקין בם׳ תולדות חכמי ירושלם חלק שלישי עמ׳ 60וגם הזכיר שם שגי ספרים -לדוד אמת פירושים על הזוהר ויד כהה הגהות על תקוני זוהרי אבל לא דאה אותם בעצמו .אמנם עיקרי דבריו גכוגים )ולא כדעת אל. ריבלין שם בהערתו המייחס הספדים לחכם אחר יותר מאוחד ,ר׳ יעקב דוד יקותיאל ,והכיי שלפנינו מוכיחן( ,אבל באמת שני השמות מורים על הגהות לתיקוני זוהר אלא שנכתבו בשני אכםמפלארים שונים של התיקונים ,ההגהות בדפוס האחד נקראו לדוד אמת ואלה שבדפוס האחר נקראו יד כהה )ולכן מביא כאן הרבה פעמים :״כתוב בספר האחר׳( והועתקו כאן מגליונות הדפוסים האלה בספר אחד )לא עיי המחבר עצמה( ולכן נקרא עליהם בראשי הדפים הראשונים
כ ת ב י ד 120
165
השם המשותף .והגהות יד כהה הן מאוחרות לנקראות לדיא כפי שניכר גם מסיפור מסיבות הם׳ יד כהה בהקדמה לפי מה שאביא למטה .גם דברי םרומקין על המחבר שהיה שד״ד באפריקה הצפונית ,גכוגים )ולא כתקוגו של ריבלין( כי כיי ) 8° 241ס׳ קול ברמה( נכתב בשבילו בסאס בשנת תפיח ושם נזכר בפירוש שהוא ירושלמי ונראה שהיה אז שדיר לערי המערב. המעתיק אסף הגהות אחדות מראשי שני הדפוסים של התיקונים המדברות על סיב הספר ושם אותם כהקדמה בדף הראשון ,וזה עיקר לשוגם: ״ ה ק ד מ ה .כל הנמצא כתוב בגיליון הס׳ הקדוש הזה הוא לי הדיוט מצע תחת כפות רגלי רבנן ותלמידיהון דוד יקותיאל הכהן ס״ט אם אפשר וה׳ יצילנו משגיאות ויורני •״ נפלאות כמיה נעים זמירות לעושיו -ו י ק ר א ש מ ו ב י ש ר א ל בעד.״י ל ד י א פ י ׳ ל ד ו ד א מ ת יהיר יקויים בי סיפיה דקרא .עוד כתוב בגיליון תיקוגים אחרים ו ד ל כל ההגהות הכתובות בס׳ התיקו׳ הזה ד״י ]דוד יקותיאל! הם לי הדיוט דוד יקותיאל הכהן ס״ט ושייכי עם הגהותי הנק׳ בשם פי ה׳ יקבנו לדוד אמת -עוד כתוב שם ו ד ל אמר הצעיר ד״י הכהן להיות כי ב ש ג ה זו ט ב ת ה ת ק י י יסור יסדגי י״ד .בהיל ובליל ח׳ לחוליי יום ג' הגעתי לשערי מות וכל הלילה הייתי מרגיש עקירת נשמה מכל אבר ואבר וצויתי לבני היי ולכל בני ביתי עד סוף שליש אחרון לאשמורה שכבתי ובעת שכיבתי אמרתי רבשיע בזכות הרשב״י ור׳א בנו וסיעת מרחמוהי קדישין זיע״א אם כל הכתוב לי הדיוט על אמרותיהם אמרות טהורות הוא אמת והוא תורה שאין בו דופי זכותם יעמוד והם יליצו טוב בעדי ושכבתי ובאותה שעה היתד .נשמתי ריקא וכו׳ ואמרתי לבני המתן לי עד אור בקר וקרא אותי אם אענה טוב ותתבשר ביש ואם לא דע לך שכבר ״• נסתלקתי ותכף תשתדלו בי והנה ברחמיו בזכותם שב אפו ובאה זיעה מכף רגל וכו׳ ובאור בקר הבן יקיר לי קראני בלב נשבר מר אבא ועניתיו בני תתבשרו בשורה טובה כי סר מר המות שליית הנחוני וישנתי עד שתי שעות בזיעה גדולה במה אקדם ה׳ ארוממך ה׳ וכו׳ ומאז עד חג הפסח נשארתי חלוש ולא יכולתי לילך לביהיכ הקרוב לביתי כי אם משבת לשבת וכל היום בביתי ובחומותי לא זזה ידי מזוה׳ ותיקו׳ ושלי״ת כתבתי הרבה בס׳ זה בסיד׳ .וכן שם: יעוד כתוב בתיקו׳ הנדפס בקושס׳ יע״א בשנת יפדיה א״ת ]תיק! וזיל בהקדמה דף א׳ כתוב בגיליון -ואמרתי אגי אל לבי ל ק ר ו א שם ה ג ה ו ׳ ש ב ם ׳ זה ב ש ם יד
כ ה ה לסיבה הא׳ זכר הנם כי בהיות ידי יד כהה חלוש כתבתי זה .ובי כ י
ה ג ה ה ר ב י מ י י ן ע ו ז י ג ו ז י ל ש ד ו ג ד ו ל ב י ש ר א ל ה י ה ו ה כ ר ת י ו שלי״ת הניף ימין עוזו נאדרי בכח קו החסד ימין תפארתנו וידוע כי כל חכמה דמה הזוהר הקדוש ותי׳ הם כנגד זיא דאצי׳ ...ובאתי אני הדיוט ביד כהה צד קו שמאל תפילין של יד לחבר את האהל ...עיי הרמוזים בי׳ די׳ד וה׳ ראשונה דכה״ה -ושלישית כי שמי דוד יקותיאל רמוז בייד וכה״ה היינו הכהין •••* .מי
166
כ ת ב י ד 122 121 120
הוא הרב ימי״ן עודנו שהמחבר רומז אליו .איני יודע ,ונראה שגם הוא חבר הגהות על התקונין ,ומזכיר אותן על כל עמוד ועמוד כמה פעמים. המחבר מביא בהגהות הקצרות האלה את ס׳ קול ברמה ,את הגהותיו של ר׳ מאיד פאפרש ,כתב הימיין דל ,ס׳ קהלת יעקב לדי יעקב צמח ,מס׳ גגיד ומצוה, ם׳ דוח דוד ]לד׳ דוד די מדינה[ -כולם פעמים רבות .גם מביא בדף " 45את ס׳ א״ח שלי ]אוצרות חיים ז[ •בדעת מהר״א אזולאי והריא ן׳ מוםא״ )הכוונה לדי B
4
ס׳ נשמת דוד הנדפס מקרוב
1
לר׳
דוד די מדינה(. B
בסוף ההגהות דף 6 8נרשם יום א׳ ריח אייר מש׳ אשריי אדם מצא חכמה a
לפ״ג ]תקי״א[ כיום גמד מלאכת ההגהות האלה .בדף 6 9העתיק המעתיק עוד הגהות אחדות ״מה שכתב המחבר ד ל ב פ י ׳ ש פ י ׳ ה ר ב ש מ ו א ל ו י ט א ל ז ל ה י ה ע ל ה ת י ק ו ג י ם מ ש ם ה א ר י א ״ ל ז ל ה י ה ״ וגם בהם מביא את ספרו לדוד אמת.
121 —. Hebr. 8° 530גייר 16:22 ,צימ 17 .דף ,בעדך 30שורות בעמוד• קורסיבה ספרדית לסופרים שונים. •1
דף
A
B
12 -1
ה ג ה ו ת שנמצאו כתובים בסביבות ספר ע״ח ]עץ חיים[ של מוהרש׳׳ם
]ר׳ ש ל ו ם מ ז ר ח י [ ד י ד י ע ש ר ע ב י זיע״א מכתיבת ידו] .נדפסו ביתר שלימות בעץ חיים דפוס שאלוגיקי תר׳׳ב ואח״כ בע״ח דפוסי ירושלם[ .גס דף 14שייך הנה. חסד בסוף. •2
A
דף 13ר מ ז י ד י ג י ן מ מ ה ד י ״ ך זצוק״ל חלק אבן העזר ]מלוקטים מס׳ שם יעקב לד׳ יעקב כהן[. ]
>
A
5
1
[
-
,
דף ] 17הגהה לס׳ עץ חיים ,עוד כתיבה אהדת .שעד אבא ואמא סוף פ״ט ו ד ל ]איגי יודע מאיזה ספד נלקח ,ובסופו (:״זה הדף כתב ידי אני הצעיד המסדר ושמתי אותו פה בסדר העומר שלא יאבד גם שצריכה עיון׳.
122 - . Hebr. 8° 63גייר 1 2 : 1 6 ,צ״מ 99.דף ,מספר השורות שוגה .הורםיבה ספרדית וכתב מרובע
167
כ ת ב י ד 23 122ו־28ו
ה א מ ת
a
- 1
h
.הקדמה :קרוב ה׳ לכל קוראיו /והוא חלק
מס׳ נ ג י ד ומצור .לדי יעקב צמח.
•2
b
דף
b
99 -9
חלק מתוך סדור האריי מסודר בכוונות ארוכות ,כנראה מ ס ד ו ר
ד ׳ ש ל ו ם ש ר ע ב י ,בדף הראשון כתוב :״••• בכל מקום שתידא)!( בסידור הנז׳ חצי לבנה כ ז ו ) ( ר׳ ל שאינו מהרב החסיד זלה״ה אלא מ ח ״ ר י ו ס ף א מ ו ן ז י ל ה .באמצע מובלע עוד: a
79 -77•3דף b
חרושים אחדים על סור ארח חיים ס׳ תדפ״ו ותרפיז.
128-123 - . iiebr. 8" 307נייר 15:20 ,צימ 168 .דף ,מספר השורות שונה .אותיות מרובעות ואותיות רש״י יפות• מתנה מקרן הגאולה תרפ״א .מעזבון ר׳ אהרן בכיר יצחק פירירה• .1
b
b
דף 2 - 1בכתיבה אחרת׳ קורסיבה ספרדית :ד ק ד ו ק י ס ו פ ר י ם .חקירות על מקומות אחדים בספר הבא ,״יש לנו לחקור בדברי מוהדשיש זלה״ה בעינין הק״ש... ועוד הערות .מצאתי ב ס כ י י ל ד ב י ג ו ס ע ד י ה ג א ו ן זלהיה פירוש על חכמה בינה דעת (כשמות נרדפים ,לא בספירות!( מה הפרש ביניהם ו ד ל חכמה שיוכל להשיב ביגר .שגותן עצה דעת שיודע לשמוע עכ״ל .״שמעתי מ ד ׳ ח י ג א ג י ן ה י ׳ ו שאל שאלה שאמר בתקוגים דף 1קמ״ד( כי שמך בך ובך שמך שאיגו מובן׳ מזכיר כאן עוד שמות שונים של אנשים וגשים להזכירם לטובה בתפלתו.
ף
165
a
b
] - 3ס ד ו ר הרש״ש(
שהוא ר׳ ש ל ו ם מ ז ר ח י ד י ד י ע ש ר ע ב י מגדולי
מקובלי ירושלם )עיין עליו םדומקין בם׳ תולדות חכמי
ירושלם ח״ג עמ׳ .(119-116
כווגות התפלות בפרטיות .גדפם בירושלם תרע׳ב ,וכאן יש עוד הוספות ,ביחוד b
מבנו ד׳ יצחק שרעבי .בדף 157דברי הסופר״ זה הסידור כתבתי אותו א נ י ה צ ע י ר י צ ח ק מ ש ה פ י ר י ר ה י צ ״ ו לעטיר ...הר׳ מ ד אבי לכוין בו כמוהר״ר אהרן משה פידירה יצ״ו .ידמיי אויא שבזכות הר׳ ש״ש שרעבי זיעיא וזכות כל הרבנים שסידרו אלו הבונות הם יליצו בעדי לפני ממה״מ הקביה שיזכני הקב״ה שיכתבו לי ג״כ בני הסידורים של הכונות -בחיי -מד אבי •״ ובחיי עט׳ד מרת אימי אליגדיאה בת גייגסיל תמ״א. הכרך הזה מכיל כווגות תפלת החול. — Hebr. 8° 308נייר 16,*: 21,5 ,צ״מ 50 .דף ,מספד השורות שונה .כתיבה רבנית ספרדית) ,העתק יותר ישן מהקודם(.
168
כ ת ב י ד 123־128
מקרן הגאולה. ]סידור הרש״ש! לתפלות החול )עד ברוך שאמר( .פותח ׳הקדמת השמיש ושלום מזרחי שרעבי[ לברכה הנותן לשנוי.׳ שני הדפים הראשונים והאחרונים מלאים הערות מר׳ א ה ר ן פ י ד י רה כמו בכיי הקודם .וכן גם מסביב לדפים העדות רבות כאלה .בדפים האחרונים רשם ח ל ו מ ו ת שחלם בשנות תרל״ח ותרמיב על דבד הגאולה. י
- . Hebr. 8° 309נייר 16.*: 20 ,צ״מ 140 .דף׳ כתוב כמו ,8 307נכתב בלי ספק על ידי אותו הסופר. מקרן הגאולה. ]סדור הרש״ש! כוונות ליום שבת ,ובחמשה דפים הראשונים ד ק ד ו ק י ס ו פ ר י ם מר׳ א ה ר ן פ י ר י ר ה .מעתיק דברי הריביש שהוא ר' יצחק בן שלום שרעבי ,ובראשם יזה לשון ...מהמקובל הרי התמיד כמוהר׳׳ר ב כ ״ ר מ ש ה ד י ד י ע מ א ג ׳ א ד על סוד יציאת מצרים׳)הוא אחד מחכמי ישיבת בית אל בירושלם אחרי ימי הרש״ש( .הסדור עצמו מתאים לחלק השלישי של הגדפס )ירושלם תרעיו( ,ובסופו יש עוד כוונות לפורים דף .135-127 - . Hebr. 8° 310נייר* ,׳ 17 : 20צ״מ 143 .דף .כתיבה כמו בכ״י הקודם. מקרן הגאולה. ס ד ו ר הרש״ש כווגות לראש השגה ולעשרת ימי התשובה .והוא חלק ששי ושביעי בנדפס )תרעיו( .שבעה דפים בתחלה ושגים בסוף ״ ד ק ד ו ק י ס ו פ ר י ם ׳ פלפולים על קבלת הדש״ש מחכמי ישיבת בית אל בירושלם .מביא כ״פ את היריא. - . Hebr. 8° 311כמו הקודם 89 ,דף. ס ד ו ר הרש״ש כוונות לסוכות ,חסר בראשו הרבה ,מתחיל בדף 10בסימן קנ״ד של סימני הדפים המקוריים .עם הערות רבות בכתיבת ר׳ אהרן פירירה .מביא את ר׳ י ד י ד י ה א ב ו ל ע פ י ה )מחכמי ישיבת בית אל בדור אחרי הרש״ש( .בתחלה ט׳ דף ובסוף ו׳ דף דקדוקי סופדים כנ׳ל .חלק זה כנראה עדיין לא נדפס. - . Hebr. 8° 312כ מ ו הקודם׳ 46דף. ]סדור הרש״ש[ כוונות לשבועות ,פותח ב-הקדמה דםפר ישן שמצאתי״ בראשו מדף 8 - 2הוספות לחלקים הקודמים והערות ״ממני הכותב אפ״ד יצחק״ שהוא ר׳ יצחק פירירה הסופר של כתבי יד אלו .בסוף ששה דפים י ד ק ד ו ק י ם ו פ ר י ם י .גם חלק זה עדיין לא נדפס.
כתב
י ד 131 130 129
169
חלק מ״דקדוקי סופרים״ הנרשמים כאן ,נכנסו לתוך םסרו של די יצחק משה פירירה הכותב ,והוא ם׳ תולדות אהרן ומשה ואסיר יצחק הנדפס בירושלם תר״ל.
129 - . iicbr. 8° 198נייר 18 :23,* .צ׳מ 91 .דף,
50-45שורות בעמוד.
קורסיבה מזרחית חדשה ,צפופה מאד.
לב טהור
פירושים ומאמרים בקבלה ,מחולק על פי פרקים ,אולם אחרי
סדק סיב נפסקה חלוקה זו• המחבר היה בים חכם ספרדי בין שנות תיק ותיר. מביא את ר׳ חיים ן' עטר )פירושו על משלי בשם ראשון לציון( ,ואת שמנה השערים לרחיו. פותח :״בראשית הנה מילת בראשית הוא תחילת ההתגלות בחינת קטנות כל מה שיהיה כמו ראשית ביכורי אדמתך •••״ .המחבר משתמש ביחוד בתמורה עפיי אלפא ביתות שוגות של אתב״ש וכיוצא כדי להשיג את מבוקשו.
י
130 - . Hebr. 8° 205גייר 16,5 :20 ,צ׳מ 68 .דף ,בעדך 25שורות בעמוד. קורסיבה אשכגזית יפה. גגזי יוסף. b
60 -1 •1דף
]הגהות וביאורים לס׳
a
עץ
חיים[
הועתקו כנראה מגליוגות
דפוס קארעץ .המחבר היה בלי ספק אחד המקובלים הפולנים. 2
׳
b
דף* 761—eב י א ו ר מ ה ו ׳ י ש ע י ה ז צ ל ל ה י ה ]הגהות לסי עץ חיים[ בסוף -י״ג בליה מיא ב ש גת ת ק ע י ז סליק״) .לא ידעתי פירוש ראשי התיבות האלה( .אחיכ ח
י
י
ם
a
.
131 - . Hebr. 4° 107נייר 17 :24 ,צימ 59 .דף ,בערך 35שורות בעמוד. קודסיבה ספרדית.
170
•1
כתב
דף
A
דרוש הדעת•
A
10 -1
י ד 132 131
א מ ר ח י י ם ו י ט א ל הנני מחבר דרוש יקר הערך
בענין הדעת כי זולת זה הדרוש אין שום ידיעה שדשית בעניני הי״ס ואכתוב מה שנלע״ד. 2־
דף
A
-מ כ ת ב י ה ר ב ה ג ד ו ל כ מ ו ה ר ״ ד ד ו ד י ר ו ש ל מ י זלה״ה והיא
B
23 -13
)כלומר הדרשה( לא גדפסה ••• מושמט מס׳ אהבת דוד להדב ד ל המודפס בסוף ס׳ שמן ראש״ )קושטא תקצ״ם( .בסוף :תם ונשלם .הדפים הבאים ריקים. •3
דף
A
A
42 -38
דרוש יציאת מצרים
ל ד ׳ ד ו ד י ר ו ש ל מ י )נדפס בס׳ הנ״ל דף
כיד( ,ושאר דרושים ממנו הנדפסים שם .כל הדפים הבאים ריקים. ק ט נ ו ת
B
- 5 8ח ד ו ש י פסוקים.
132 8° 2
- . Hebr.נייר,
14 :21
צ״מ.
305
דף,
35-30
שורות בעמוד .קורסיבה
ספרדית מלפני מאה שנה בערך. ספר
מרחיב גד
ל ד ׳ מ ם ע ו ד ש ל ו ם ב י ר י ו ס ף .שם משפחתו היה אולי
א ר וו א ח שכן נמצא באחד השירים בסוף הספד סימן שלום ב״ד .יוסף אדוואח. ובדף 178חותם ד ו ו א ח•
לקוטים על ספר בראשית בדרך פרדים ,מלוקסים
מהרבה ספרים מדרשים וספרי קבלה ,עם פשטים וחדושים ,באריכות .בסדר הפרשיות. בהקדמה קורא המחבר את שמו פעם מםעוד ב״ד יוסף ,ופעם ברית שלום ב״ד יוסף .כולל גם דרשות והספדים שדרש המחבר ברבים בזמנים שונים. דף 156-1גוף הספר ,דובו בדרך קבלה. דף
]שידים ופיוסים לכבוד אנשים שונים ,באחדים נרשם שם
162-158
המחבר מ ס ע ו ד ש ל ו ם ,וכן שירים לד׳ ח י י ם פ ר ח י ,ד׳ י צ ח ק א ב ו ל ע פ י ה ׳ ושירים להלולא דרשב״י ובנו[. דף
דרשות
a
163-302
ו ח ד ו ש י ם ע ל מאמרי
חז״ל וכוי .הכל להנ׳ל. ,
a
מדף 174ואילך באות גס כמה שו״ת .דף • 1 8 2מ ע ש ה שהיה כך היה פ ה ק י ק ט ד א ב ל ם יע״א׳ ]־טריפולי[ על תביעתו של ר׳ ישראל בד מסעוד בר אליהו ,
מ ר שלמה ביד דוד בר אליהו. דף דף :131 לפ״ק
B
- 302305 B
]־•[1799
מפתחות לדרשות.
כ ל זה גלע״ד בהיותי ב ע י ר ג א ב ץ יעיא בכסלו שגת ישדיים במקום אחד כותב יפה דמשק״• על החרושים חותם מםבי״ד —
מ ם ע ו ד ב ן י ו ס ף ר ו ו א ח .דף 219
B
-ב מ ס י ב ה הייתי בעיר מ א ר ו א י ק ו ס יע״א ...״
רשם לו ״סגולה לדרוש ב ר ב י ם ״ ב א ו ת ו הדף למעלה- :אוד ליום ה׳
171
כ ת ב י ד 134 133 132
בשבת י״א לירח שבט ש׳ מבש״ד טוב לפ״ק ]-תקמ׳ב[ פה א ל ב ל י ד א יע״א במשמרה אחרונה נגלה אלי אני הכותב וחותם והנה ספר א׳ מרובע כיוצא בזה כתוב בו בזה״ל מי גילה רז זה ,מחזה שדי יחזה .במותב ג׳ כחדא נרמזו בכתוב הזה״ ואח״כ רמזים בצירופים שגגלו לו על שלשה החכמים האר״י הרחיו ודי שלום שרעבי ,ומוסיף ״וזה פלא וכבר הגדתי הדברים האלה לבנו ידידי ••• המקובל ר׳ יצחק שרעבי שד״ד »• וגכתב בספר סידור תפלה לדעת הרב האדיי זלה״ה של מהרש׳ש זלה״ה והוא ביד זיק 1זרע קדש! השד״ר הגז׳״.
133 -1161<1•. 8° 67נייד» ,׳ 10:15צימ 65 .דף .בערך 17שורותבעמוד .כתיבה פרסית יפה. שער מיוחד. דף 4 6 - 1ספר
שער שמעון
והוא תקון הלולא דרשבי זיעיא כמנהג ק״ק ב נ ב י
יעיא ...ונכתב על ידי הסופר כהיד יעקב
ש מ ע ו ן י ו ס ף נ ס י ם הי״ו בבית הנגיד
י צ ״ ו פה בנבי יעיא שנת זה ה ש ע ״ ד לה׳ ...לפ״ק
כמהר״ר
סלימאן
)תקיע(.
ההקדמה האחרונה בדף * 15חתומה ע״י הקסן א ב ר ה ם ב כ ״ ר י צ ח ק
א ש כ נ ז י ס״ס מתושבי תםמנים .בסוף הספר ספור מעשה מענץ. דף 5 5 - 4 7תפלות שונות ומסירת מודעא וכיוצא בה. דף 57 - 56אותיות גדולות ואותיות זעירות. דף 5 8 - 5 7מ ע ש ה ספר לגו הרי ד ו ד ש ״ צ דוד ששמע משלוחי חכמי א״י מענין A
B
הלולא דרשביי שעושי׳ במרוגי׳ ,בעגין ה ז י א ר ה ששורפים בגדים וכר על קברו של דשב״י ומעשה שהיה ברב א׳ שרצה למנוע אותם מלעשות כן ואיך כלתה אליו הדעה. B
8
-
5
כ
״
ב לקוסים שכל אחד פותח
באות לפי סדר א״ב( .ואחר כך העדות וציונים ללמודי משמרות בשבתות .ואחדיו עוד 23דף ריקים.
134 8
b r . 8 509
He
רבנית ספרדית חדשה.
ג
ייף 9,5 : 15,5 ,צימ 14 .דף 17 ,שורות בעמוד .כתיבה
172
כ ת ב יד 136 135 134 9
ם׳ ש ע ר ש מ ע י ן והוא תקון הלולא דרשב״י)עיין כיי 8 67כאן( ...נכתב עיי הסופר הרי ש מ ע ו ן י ו ס ף נ ס י ם בבית הגביר כהר םלימאן יעקב פה בנבי יע״א שנת זה השער לה׳ צדיקים יבאו בו ]תק״צ[ !בשער מיוחדז .עם ״הסכמת המחבר׳ מעבר לעמוד השער. בספר חתום במקומות שונים ,גם על השער ״הצעיר שלמה שלום קנדיל ס״ט״ כבעל כה״י.
135 - . Hebr. 8° 282נייר :20,5 ,ל׳ 16צ״מ 61 .דף ,כ 20שורה בעמוד .קורםיבה אשכנזית. גנזי יוסף.
ח
ס
י
ד
י
A
ם
קל קרנא ברומו של עולם מרבינו הקדוש
-
1
כ
ב
ד נשמע
מוהר״ר א ל י ה ו מ ו ו י ל נ א אשר כבר
נתפרסם שמו ממזרח שמש עד מבואו בתורה ובחסידות אשר יצא כברק חצו לעמוד ביום קרב ומלחמה נגד אמונה החדשה המה כת״ת נחש הקדמוני המכונים בשם חסידים ועתה שמחים לאידינו על פסירת רבינו לאמר עתה הרחיב ה׳ לנו ופרינו באדצ׳ לצודד נפשות בחרמם ורשעתם לכן קמתי אני הצעיר לילך אחר עקבי ה ג א ו ן הניל לקנא קנאת ה׳ צבאות ••־ ]זה לשון השער[• והוא הועתק מדפוס וואדשא תקנ״ח ,שהוא בעצמו יקר המציאות עד למאד, כמו כיי ממש .בסוף ״העתקה מגוף הכתב בעזה״ש .ב ה ׳ ת מ ו ז ת ק ע ״ ג לפיק״. דף
3
61-41
ספר
מגלה עמוקות
בו נקבץ מכל ספרי קדשי בני )ממזרי(
ישראל ובשמם הראוי להם יכונה מ י ם ע כ ו ר י ם ועליהם םירוש מספיק לגלות מסתריהם •״ ובשמו יכונה ע מ ק ע כ ו ר ] .בשער מצוייר והם לקוסים המלוקטים לגנאי מספרי הצדיקים וביחוד מספדי ר׳ נחמן מברצלב כדי לגלות את עדותם[. נכתב אחרי שנת תריחי כי מביא ספרים שנדפסו רק בשנה זו .החלק עמק עכור נשאר ריק ,חצאי עמודים בכל עמוד.
136 8° 97
- . Hebr.נייר,
.16,5:21,5
אשכנזית חדשה .כתב יד המחבר עצמו.
65
דף,
19
שורות בעמוד .קורםיבה
כ ת ב יד 138 137 136
173
נקנה בירושלם תרפ״ז. ס׳
פרישת אהרן
)לדוב בידך קבלה(.
יספר שיר השירים עם פירוש רשיי ועם פירוש פרישת אהרן בן מאיר ולקטתי את הפירוש הזה מדברי ר ד ל ...והוספתי הרבה נופך משלי״ .ובהקדמה אומד על עצמו :״ ...ובעזר השם בתורה שבעל פה עשיתי חיבור גדול על התוספתא של כל הש״ס לפרש אותה על פי הגמרא שהיא מצוד ,שאין לה דורשים וגם בחכמת האמת ע ש י ת י ב ע ז ר ת ה ש ם ח י ב ו ר ג ד ו ל ע ל כל ה ז ו ה ר ו ג ם ע ל ס פ ר ה ב ה י ר לפרש אותם על פי האר״י ז״ל ואמרתי אחפש גא ג״כ בתורה שבכתב ...דברי הכותב ביום ל״ט לספירת העומר שגת חמשת אלפים וששה מאות לבריאת העולם י צ ח ק א ה ר ן בן מ ו ה ד ״ ר מ א י ד ב ן ז א ב בן מוהרר יצחק בן מוהרר גחום בן מוהדד דוד בן הגאון מוחדר גטע אב״ד דקיק מעזריסש וגקבר בירושלים תוב״ב בן הגאון מוהרד נחום אב׳ד דקיק בדיסק בן השר הטפסר דפולין מוהדד שאול וואלי בן הגאון מהר״י מפאדוי בן הגאון מהרים מפאדוי ז׳ ל מילדי עיר מעזריטש ולע״ע אגי גר בעיר לובלין במדיגת פולין״. בםפריתנו נמצאו מספריו עוד פירושו לתורת כחגים וחלק גדול מפירושו לזוהר חדש )עיין (8° 478ופירושו לס׳ משנת חסידים ) .(8° 342ופירושו הגדול לתוספתא נקנה כאן בירושלם ע״י פרופ .ישראל דודסון ונמצא עתה בניו יורק.
137 - . Hebr. 8° 342נייר 18,5 :22 ,צ״מ 89 .דף ,כ 30שורות בעמוד .קודסיבה אשכנזית חדשה .אוטוגראףז ם׳
פרישת אהרן
]לדי י צ ח ק א ה ר ן ב ן מ א י ר מ צ א צ א י ר׳ ש א ו ל
יואל[ חסר בראשו דף אחד ובסופו הרבה ,אבל נתברר שהוא ] פ י ר ו ש לסי מ ש נ ת ח ס י ד י ם [ ל ד עמנואל חי ריקי ,ממם׳ בריאת אדם קדמון עד מסי אריך, והוא בדרך שאר םפדיו הנמצאים כאן׳ עיין 8° 97וכן •8° 478ס׳ משנת חסידים נוסף בפנים.
138 - . Hebr. 8° 331נייר 10:16 ,צ״מ 29 .דף׳ 16שורות בעמוד .קודסיבה אשכנזית חדשה.
174
כ ת ב י ד 139 138
מתנת מר אליעזר מאיר ליפשיץ ,ירושלם תרסיב. a
ח ז י ו נ ו ת - 1מ ג ל ת סתרים
והיא פרשת חיי ר׳
יצתק
יהודה
י ח י א ל ה מ כ ו נ ה ר׳ א י י ז י ק מ ק א מ ר נ א )בעל ם׳ זוהד חי ועוד כמה ספרי קבלה( מגדולי המקובלים במחנה החסידים ,נכתבה בידי עצמו וכיון בה לחבר ״תאומה״ לסי החזיוגות לר׳ חיים ויטאל שראה בו שורש גשמתו והוא ספד מוזר ומתמיה .חלקים ממנו גדפסו בס׳ עשר קדושות לד׳ ישראל בעדגער )פיעסדקוב( בפרק המוקדש למחבר ,ביחוד דףמ״ה-מיו .גם כאן לא נמצא כשלימות כי המעתיק קפץ משנות בחרותו תקפיג עד שגת תריה. פותח ״אספרה לאחי קצות דרכי אל מי אני ומה אני ועל מה באתי לההיא עלמא שפלה בשנת תקם״ו כיה שבט במזל צדק נולדתי שנת משיח בן יוסף וזה לי היום שנת תר״ה י״א אדר שני בזה העולם ימים ייד אלף ושתי מאות ואחד ושמוגים ...ועתה אספר מגדולת נפשי מי ומה אני ולמה באתי לזה העולם והיכן הייתי ובאיזה מקום תלויה בקומת האדם הראשון .לא גמסד רשות עדין 1כך כתוב, והמלים האחרונות מנוקדות( .ואחיכ בא הספור *בכור הייתי לאבי׳ הגדפס׳ ואומר על עצמו שבהיותו בן שתי שנים עד בן חמש ׳השגתי מראות נפלאות והשגתי רוה״ק ודברתי דברי נבואות כאשר ישאל איש בדבר אלקים וצפיתי מסוף העולם ועד סופו ממש ומורי דודי איש האלקים נורא מהדיר ר׳ צבי מזידסשוב נתן לי שני ריינייש בכל שבוע שאספר לו ואשיב לו כל אשר ישאל ממני• ודברתי ואמרתי ברור ונקי על כל השאלות אשד שאל ממני והמעות חלקתי לצדקה׳ .ומה שנמצא כאן על שנת תר״ה-תד״ז ,הדפסתי בנספחים .כה״י שהיה לעיני המעתיק הכיל יותר והתחיל להעתיק משם גם דברים שפקפק בהם אחיכ ומתק אותם עד שאי אפשר לקרוא בהם. b
- 1 8ו ע ת ה אכתוב מעשה ה׳ כי רבה הוד״)!( שעשו הצדיקים ה ׳ שבזמננו) .והם ספורי מעשיות מרי ישראל בעשיס ושאר צדיקים ורובם גדפסו(.
139 נייר 17 :23,5 ,צ״מ 91 .דף ,דפים אחדים ) (62- 60ניזוקו׳ Hebr. 8° 533 29-28שורות בעמוד .כתיבה רבנית ספרדית )אותיות רש״י יפות( מהמאה הייס. כתוב רק בעמוד אחד של כל דף ודף. גנזי יוסף. ]מבוא ל ק ב ל ת ה א ר י י בארבעה שעדים לא גודע שמו ,גחלק לשערים[: •השער האי נקרא ראשית חכמה •״ הנה מציגו בתודה -״ מבאר מציאות הספירות
כ ת ב י ד 141 140 139
175
על פי תפלת אליהו בתיקונים ושאר עניני הנהגת הספירות והפרצוםיס .מביא כתבי האדיי ,ם׳ עולת תמיד לריי צמח ,גס ״לשון החסיד מורינו ורבינו דבי ר׳ ח י י ם א ש כ ג ז י זלהיה״531שהואר׳ חיים מוולוזין בס׳ גפש החיים!! .דף
a
•השער
הב׳ גקדא יראת ה׳״ על סדר השתלשלות העולמות בעגול ויושר וכו׳ עד עולם a
a
הברודים .דף 76״השער הג׳ הוא הנקרא שכל סובי על עגין הכווגות .דף 87 השער הרביעי הוא הנקרא תהלתו עומדת לעד׳ על סוד התפלות ,נפסק במליםוהנה הרואה יראה כמה כוונות עמוקות בם׳ סדורותויש
ב כ ת י ב ת יד יותר
ה ק ד ו ש פ ר י עץ ח י י ם
ו י ו ת ר ועכ׳ז מי הוא זה אשר יקרב לאש הגדולה
הזאת והגם שיש כמה חכמים בעיניהם ומכוונים בכווגות אשר ימצא להם •••׳. ונראה שהספר נתחבר קרוב לשנת תריל על ידי חכם ספרדי .בכמה דפים גם הגהות בקודסיבה איטלקית.
140 - . Hebr. 8° 460גייר 17 :22 ,צ״מ 14 .דף ,בעדך 25שורות בעמוד קורםיבה אשכנזית חדשה. גנזי יוסף. למעלה כתוב באותיות קטנות :ם׳ צרור החיים.
שו״ת קץ הימין׳
בו יבואר חיוב אמונת כל איש ישראל בביאת המשיח
שיגלה ביב ואופן האמונה הזאת ושאינה מתגגדת בשום פנים לאהבת אדוני הארץ המוטלת בחיוב גמור על כל איש ואיש. חברתיו אני הצעיר אברהם באאמ״ו הגאון
יעקב עמדין• ]בשנת[ ה׳
תקיפ באמשטרדם. ]והכל נעתק מהדפוס של ס׳ צרוד החיים מדף ע׳ ואילך[.
141 —. Hebr. 8° 31נייד 12,5: !9 ,צימ 15 .דף ,בעדך 35שורות בעמוד .כתיבה תימנית ברורה. אתחיל לכתוב
לקט הכסף
של שלש מגילות שיר השירים ורות וקהלת.
והוא ליקוטי טעמים ...מכמה ספרים ...ובקצת ספרים קצרתי דברי׳ כמו ס׳ שורש
176
כ ת ב י ד 143 142 141
ישי שהוא מאריך ביותר ...ולא לכם החכמים ליקטתי זה אלא לי לעצמי או לבני הי״ו וישכילם שכל טוב ...כמו שדרש הר״ר חיים עטאד בדרשותיו על התורה... כה דבדי ...י ו ם ף ב ן ל א ״ א א ה ר ן ה כ ה ן יש״ל. רוב הלקוםים מספרי קבלה .מביא גם מה ששמע מ ח מ ו ר ׳ א ב ר ה ם מ נ ז ל י a
געיג ,דף 2ס ו ף ם׳ קהלת חסד כאן .כי נפסק באמצע. .
142 Hebr. 8° 459
גייר 9 :14 .צ׳מ 18 .דף׳ 28ואח״כ 14שורות בעמוד.
קורסיבה ספרדית חדשה ,ובחלק השגי אותיות מרובעות. ד ב ר י מ ו ס ר ש ח י ב ר הרב המובהק ״ ה ר ב
הכולל״• אברהם״
לומר ביום ראש השנה בשעת תקיעת שופר. תפלות שונות בדרך ק ב ל ה ל א מ ד ן בשעת תקיעת שופד! מזכיר הרבה שמות מלאכים.
143 - . Hebr. 8• 89נייר עבה 11,5:16 ,צ״מ 27.דף ,כ 25שורות בעמוד .אותיות מקושםות באדום .נכתב בתימן. מעזבון ה׳ ששון יעקב יוסף םלימאן ניע בשנחאי ,תרפיה. זה ספד זבח
פסח יען דשתי תיבות אלו עולים במ״ק כמנין ט״ל ...וגם
כי ז ב ח פ ס ח עם הכולל עולה קס״ו כמנין שמי הצעיר י ח י א צ א ל ח . סדר ליל פסח עם ביאור בדרך פרדים• בסוף ההקדמה חותם ״הצעיר י ח י ה ב ן ל א י א כ ה ״ ד י ו ס ף ב ן כ מ ה ר ״ ר צ א ל ח יזיייא״ .הפירוש מלוקס מספרים ישנים וחדשים ,עד ם׳ חמדת ימים ,ומביא בו גם דברים מכתבי יד .נדפס )עם הקדמה אהדת( בשם שפר״א והדד״א
וםדרא
דאגדתא
דפסחא -
פ י ר ו ש עץ ח י י ם בירושלם בשנת וראית״ם ]תדנ״ז[ )ווינער סי' (865 בתכלאל. טוביא.
עם וכן
בכמה מקומות רשום שם קונה כהיי הבחור א ב ר ה ם ב כ ׳ ד ב נ י מ י ן
177
כ ת ב י ד 146 145 144
144 8° 242
- • Hebr.נייד,
17,5:25
צ״מ׳ וההקדמה בתבנית קטנה 8 : 1 1צ׳־מ.
30דף ,עד 40ש ו ת ת בעמוד ,בשתי עמודות .כתיבה תימנית חדשה. גנזי יוסף.
ס׳ כסף צרוף
וליקוטים לדי ס ע ד י ה ב ן י ו ס ף ]למשפחת[ צ פ י ר ה .
והם פירושים על התורה בדרך פרד״ם וביחוד בקבלה .עם הקדמה .דפים אחדים בודדים מפי בראשית לך לך ויגש ,ומפר׳ שמות עד תרומה .החלק על ם׳ בראשית נדפס ע״י בן המחבר בירושלם תרניו עם הקדמה ממנו ,ועל ס׳ שמות לא גדפס עדיין .הלקוסים הם בחלק גדול מפי השמועה בעל פה ,וגם מס׳ חמדת ימים לד׳ שלום שבזי)הגדפס בירושלם תרמ׳ה( ומס׳ שפתי כהן על התורה .כפי ששמעתי )מהלך יום אחד מצגעא(
מחכמי התימנים ,היה המחבר אחד מחכמי ת נ ע ם באמצע המאה הי׳ט.
145 - . Hebr. 8° 522נייד,,׳.׳ 11 :16צ״מ 12 .דף ,בעדך 3 3ש ו ת ת בעמוד. כתיבה תימנית מהמאה הי״ט.
לקוטי שושן
לקוסים מדברי המקובלים ומעם משאר ספרים ,על פסוקי
,
מקרא .מעתיק מ ם דברי נחמיה לד׳ נחמיה היון ,מ״כ ב׳ ]מצאתי כתוב בשם! ר ׳ י ו ס ף ו י ט א ל ,2
A
ב ׳ מ ״ ו י ח י א א ל ד מ א ר י ד ל ,6
הצדיקים 9 ,סוד הצדקה
B
•
ו
ז
B
מ ע ש ה ליי הרוגי מלוכה
ה כפתור ופרח ש מ ע ת י מ פ י ה ח כ ם
ה ש ל ם ר ׳ ד ו ד נ ח מ י א ם ש ל י ח צ פ ת ת ו ב ״ ב ׳ )שגם המלקמ התימני החדש בכיי 8° 264מביא דברים ששמע ממנו( .חסר בתחלה ובסוף.
146 8 ° 287
- . Hebr.נייר 1 7 : 2 0 , 5 ,צ״מ.
137
קודםיבה אשכנזית חדשה. מתנת דיר א .י .בראוורבירושלם׳ תרפ׳ג.
דף,
20
25 -
שורות בעמוד.
כתב
178
דף
B
A
]77
-1
י ד 147 146
פ י ר ו ש לספר הבהיר!
)על פי דפוס ווילנא תדמ״ב( למחבר בלתי
נודע בירושלים .באריכות גדולה על פי קבלת האר״י .נתחבר בערך בשנת תרץ-תר״ם. •2
דף
,125 ,118 , 8 9 - 88
131-129
מכתבים שונים על ענייני הכוללים בירושלס
ודרשה אהת .שאד הדפים נשארו חלקים.
147 — . Hebr. 8° 437נייר 14,5 : 2 3 ,צימ 281 .דף 26 ,שורות בעמוד .כתיבה רבנית ספרדית חדשה. נקנה בירושלם ,תרפ״ו.
ם־
פדות יעקב וגאולת ישראל
לר׳
חיים
יעקב
בן
אהרן
מחכמי ירושלים לפני שני דורות .לשון פתיחת הספר: ״שלשה ספרים נפתחים .האחד המיוחד הוא ספר
ישראל
פדות יעקב וגאולת
על שם הכתוב כי פדה ה' את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו .וע״ש חתימת
הברכות בק״ש ודצלותא גאל וגואל ישראל .ועיש יתר הטעמים המבוארים בהקדמת הספר באריכות• יבאר ויפרש כל חזיונות דניאל איש חמודות אשר חזה ברוח קדשו בעניין זמן הגאולה בעתה .ויברר וילבן כל חשבונותיהם שכולם מתאימים ומכוונים ועולים אל חשבון אחד וכלם מורים על עת וזמן אחד בגמר השלמת חשבונותיהם ויבאר כי זה החשבון והזמן בעצמו נמצא נרמז גם בתורת משה רבינו עיה תורת אמת ובדברי נביאי הצדק והאמת .ובדברי הקודש הכתובים הנאמרים באמת• ובדברי ח ד ל הקדושים חכמי האמת בסיד ,נמצא נרמז זה החשבון והזמן בעצמו באחד ושלשים מקומות בתנ״ך כמנין שם הקדוש .אל שם החסד כמשיה חסד אל כל היום• להודות כי בזמן קרוב יתגלה ויתפשט עלינו חסד האל ב״ה כל היום כמבואר באריכות בפנים הספד .חובר עיי איש תם זעידא ולא מן חבריא מתושבי
י ר ו ש ל ם ע ה ״ ק תיו סובל יסודים וכאב נעזב ונאנח במר נפשו נפש
חיים יעקב הקטן .ולא מייתבא דעתי׳ עד אשד ידאו עינינו וישמח לבינו ותגל נפשינו בישועה האמיתית באמור לציון מלך אלהיך בזמן קרוב כמבואר בפנים הספד ׳פדות יעקב וגאולת ישראל״ ונלוה עליו בראשו פלפלת כל שהוא בדבר הלכה בעניין קבלת עול מלכות שמים שלימה .אשר עניין זה הוא העיקר והדבור הראשון אשד מפי הגבורה שמענו בעת אשד בחד בנו מכל עם במעמד הקדוש
179
כ ת ב יד 148 147
והנכבד והנורא מעמד הר סיני .אנכי ה׳ אלהיך והוא שנקבל עול אלהותו ומלכותו ית״ש עלינו .והוא עיקר התכלית הנרצה שיהיה בעת גמר התיקון המקווה שיהיה בזמן קרוב שכל באי עולם יקבלו עול מלכותו ית״ש עליהם .כאשר נתבאר באר היטב בפתיחת המאמר הזה אשר פי ה׳ יקבנו בשם ק ר ב ן ח י י ם עיש אשר חכמים העידו כי כאשר אנחנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים בקיש עם תפילין נחשב לנו כאילו הקרבנו קרבן עולה וקרבן תודה ומנחתם ונסכם וזה הוא קרבן חיים ועיש אשר השלמת כתיבת המאמר הזה היה בימי המילואים אשר בימים ההם הקריבו נשיאי ישראל שהיו אנשים חיים )כשיא רז״ל ברכות ייח בן איש חי וכוי( קרבנות חיים כמשיא רז״ל )במ״ר פ׳ נשא פ׳ י״ד( שאותן העולות והבקר אשר הקריבו הנשיאים עד עכשיו הם קיימים ולא הוממו ולא הזקינו ולא הטריפו ולא נשברו .וזהו קרבן חיים ,כשארז״ל חיות פרט לטריפות והם קיימים לעתיד לבוא חיים• וע״ש אשר הקרבנות שהקריבו הנשיאים בימים ההם לחנוכת המזבח העולות והחטאות ובקר זבח השלמים הם בס״ה במספר שגים ושבעים כמספר גימטריא חיים עם ד׳ אותיותיו שהוא עולה ע״ב גימטר׳ חסד .לקבוע בלבבינו אמונת אומן אשר בזמן קרוב נקבל חיים וחסד מלפני אביגו האב הרחמן ית״ש .ויזכגו ברוב חסדו להקריב לרצון לפניו לחנוכת המזבח החדש המקווה אשר יכון בציון קרבנות חיים וע״ש כי כאשר נחליף אות ק׳ מתיבת קרבן באות ד׳ באלפא ביתא דא׳ת ב״ש יעלו אותיות קרבן בגימט׳ רניו .ומרומז בו שם א״מ ה ר ״ ר א ה ר ן זלהיה שהוא עולה ג״כ גימטר׳ רנ׳ו .עוד נמצא בתיבת קרבן שלשה אותיות משם הראשון של אמי מורתי הצד׳ מרת רבקה רחל ניע והרי־יש מתיבת קרבן עולה גם לשם השני רחל. גמצא חסר ל״ח משם השגי והי משם הראשון הרי מ״ג נצרף לזה ז׳ אותיות משני השמות הרי נ׳ .וזה משלים אות הנון מתיבת קרבן .ומרומז בו גם שם אמי מורתי נ״ע ושמי הצעיר חיים בקרבו וזהו קרבן חיים ונלוה אליו בסופו סוף מעשה במחשבה תחילה קונטרס מ ק ו ר ח י י ם א ש ר כ ת ב ת י ב ש נ ת ת ר י ן בחדש אשר בו הואיל משה באר את התודה״ .וברוח השורות הללו נתחבר כל הספר הארוך, ומוכיח בראיות חותכות שבית חמקדש השלישי יבנה בשנת אלף ותת״ל שנה לחורבן הבית השני ) ת ר נ ״ ח ( ,עם דרושים ארוכים בדרך רמז וגימטריאה .בסוף 3
הספר ,דף 226-211מזכיר כמה דברים מתולדותיו ויחוס משפחתו .מדף 226עד סוף הכרך ס׳ מקור חיים.
148
8°87.Heb
.שורות בעמוד30
- .נייר חלק 16 :22,5 ,צ״מ 100 .דף ,כ a
קודסיבה ספרדית מזרחית יפה ,מידי סופר אחד ,החותם בדף .73
כתב
180
אוסף
י ד 148
ונראה שנכתב בקושטא כי שנים
מענינים שונים משנת תקי״ז,
מ ה ש ט ר ו ת המועתקות כאן עם שם מקום .באו משם. A
24
- 1
B
שטרות ונוסחאות לשטרות !זכרם של אחדים בא מכאן גם בספרו
של א .ג ו ל א ק:
השטרות[,
אוצר
בהם גט משגת תקי״ג וגט שחרור
יש
שפחה משגת תל׳׳א מגאליפול מיצחק בן אהרן לשפחתו רחל בת אברהם אבינו. מ
ל
ה
ל
י ו ב
ו
צ
ה A
י
8
א
ס
A
ג
5 2
2 -
ל
ב מ ה רו ד• 4 2
ר
ה
ג
ר
ו
ו
ל
ו
ת
1
ב
א B
ת
ים ,וכן גם כ ׳ י החרייח )ד׳ יהודה חסיד( .דף a
B
.
A
4
״
3 3
A
ע
3 3
:
,ד׳ שלמה מזל B
מ
. י
ב
א
חידש מ ל ה ל כ ת ו ב
מצאתי כתוב בם׳ דברי חכמים בשם ספר הנקרא ע ו ל ם ה ג ל ג ל י ם . . .
ומביא משם כמה תחבולות אלכימאיות. A
דף 45ס ד ר ה ק מ י ע ו ת ע ל מלאכי השעות ,החדשים .חותמות המלאכים. , דף
A
B
48 -46
זה סדר שם מיב מצאתיהו בס׳ שבילי אמונה הנדפס באמםםרדאם
ש׳ שפ״ז ,ועוד שאד שמות קדושים וצירופיהם.47
A
ק מ י ע ל ה ד מ ב ״ן ז״ ל לחן
ולחסד וצריך שיכתוב אותה ביום ששי בצהרים .ועוד קמיעות אחרים. A
5
,
ב ע ב ר י ת
לחשים
B
- 5 0ב י נ י ה ם אחד
מלא ענין לכאב ראש מעין הרע ׳כשהיתה הולכת עין הרע בדרך נחושת מלובשת בנחושת מנועלת בנחושת המעוטפת פגים כגגד הזנב כחמור והמנעלים בראש הכובע ברגלים פגע בה הק״בה׳ וכר. א
ו
ר
כ
דברים ישנים מאד בלשון ארמית שיצאו לאור
ובהשבעות הארמיות
ו
ת
שדוגמתם גמצא
A
3
בהבדלה
5 דר׳
, עקיבה
ע״י Montgomeryובנספחים הדפסתי שתים
מהן כפי שהם כאן ובמקום אחר אאריך בזה .ונוסחאות כאלה של קמיעות אינן רגילים כלל במאגיה היהודית במאות האחרונות ורק בפנות בודדות נשתמרו ,ואין פלא שהמלים הארמיות הקשות שהמעתיקים לא הבינו עוד ,נתקלקלו במקצתם. )דוגמא אחרת של השבעה ארמית קדומה עם כל אותו עושר בשמות נרדפים לרוחות ולשדים כמו כאן גמצאת בגליון כ״י ס׳ דרך חיים לד׳ חיים ויטאל )הגדפס עכשו בחלק החמישי של ם׳ שמן ששון בראשו( בכ״י מוםאיוב 124ונאמר עליה B
לחש סוב לפחד מ ש ם ה ר מ ב י ן ז ״ ל מ ב י א
. גם מתוך ס׳ משנת חסידים הנדפס. ס י מ נ י ם
A
- 6 1מ ס ו ד ר י ם על פי מלים מתפלת ד׳ נחוניא
בן הקנה ,נדאה שלא נדפסו. מ י ו ח ד
A
- 7 3ס פ ר
מגיד
והוא ספר נחמד ...מגיד מחשבות
לב האדם ...בחכמה מפואדה ...ואנכי איש צעיר העתקתי אותו לי לשמי י ו ס ף
181
כ ת ב י ד 149 148 ן׳
אלטביב
ב ש ל י ש ה א מ צ ע י ל ח ד ש מ ד ח ש ו ן ב ס ד ר כ י ב ד ך א ב ר כ ך ש׳ ה׳ י ב ר ך
א ׳ ת עמ״ו ב ש ל ו ם ] ש ה י א ש נ ת תקי״ז[ .ב ה ק ד מ ת ו כ ו ת ב ה מ ע ת י ק ש ל א נ ו ד ע א ל מ י מ ק ד ו ש י ם ה ג ו ר ל ו ת ה א ל ה ו מ י ס ד ר ם ; ג ם ה ם ל א נ ד פ ס ו ,מ ס ו ד ר בכ״א ל ו ח ו ת ע ׳ פ י״ב מ ז ל ו ת ז׳ כ ו כ ב י ל כ ת ו כ ס י ל ו כ י מ ה .
149 - . iiebr. 8° 264נ י י ר מ מ י ג י ם שוגים 12:17 .צ ׳ מ 281 .ד ף ,ב ע ר ך 25ש ו ר ו ת ב ע מ ו ד .כ ת י ב ו ת ת י מ נ י ו ת ש ו נ ו ת מ ה מ א ה הי״ט ,ו ח ל ק ג ד ו ל מ ה מ א ה הייה. גגזי יוסף ,מ ע ז ב ו ן ד׳׳ר ג ר י נ ה ו ט זיל.
קובץ תימני מענינים שונים ,מ ק צ ת ו גם בערבית ,מכיל ב ע ר ב ו ב י א : •1
]טעמים
ולקוטים
יוסף ב מ א ת א
בדרך
מדרש
שדעא ב ש נ ת ב׳
ו ס ו ד [ ,ב י נ י ה ם גוםח גט,
אלפים
ומאה ותמנין ותשע
שכתב דוד אבן
ל ש ט ר ו ת ]=־תרל״ח
לפיק[ .ר ו ב ו מ ל ו ק ט מ ס פ ר י ם א ח ר י ם ,מ ס פ ר י ר׳ ח י י ם ו י ט א ל ו ש א ר מ ק ו ב ל י ם ו ס פ ר י חדושי א ג ד ו ת שונים ,ו ג ם כ מ ה עניני א צ ט ג נ י נ ו ת ו ת כ ו נ ה )למשל ד ף 6 9 - 6 2ס ד ר a
לאלהים
ה ת ק ו פ ו ת בערבית* .ב ד ף 160ו ע ו ד מ ב י א ל פ י ת ו מ ו א ת ס׳ ע ו ז
לד׳
נ ח מ י ה חיון ש נ ת ג ל ג ל א פ י ל ו ל ת י מ ן . ע י ן וסגולות ,ביחוד דף
a
,
י1
,82 - 73מקצתם מועתקים
מס׳ רזיאל. •3 •4 •5
ד ף 110-94ק ו נ ט ר ס ב ת ב נ י ת ק ט נ ה 6 :12,5צ״מ !בקשות דף
a
ודרושים
ממנהגי
האר״י.
ו מ ל י צ ו ת [ .מפוזרים ב כ ל הספר.
b
נמצא
:157 -157״ ש ע ר א ח ד ל א
בשום ספר מספרי
העיבודים״.
והוא אפוקאליפםה ישנה ,ר ו ב ה ב ע ר ב י ת ,ש נ פ ל ה לידי ה מ ע ת י ק ו כ נ ר א ה ה י א ישנה הרבה יותר מ ש א ר הדברים בקובץ הזה והיא מ ל א ה ענין כי נ ת ע ר ב ב ו ונתמזגו בה היהודיים
יסודות
מהזונות הקץ
השפעה
עמוקה מהאסכאטולוגיה
והמושלמיים ונראה בעליל שיש המושלמית.
ב ס פ ר ו ת ה ז א ת .ועיין ה נ ו ס ח ה ש ל ם כ א ן
ד
•
ף
a
8
־
a
9
•
a
ביותר
כנהוג
בנספחים.
170-168ל ק ו ט י ם ז ר י ם מ א ד ע ל מ ל כ י ו ת המדות
התוכן
אינו
ברוד
בחלק הערבי
הסטרא
b
א ח ר א 179 .ש ע ר
שמות
)על הספירות(. 9
8
1
b
-
דף 223-211ש ע ד
)
ל
מעשה
ק
ו
ט
בראשית.
ד ף 260נ מ צ א ת א ג ד ה מ פ ל י א ה ע ל ר ' הגדול לס׳ הזוהר(
י ההיכלות( ומעמים בסודות הספירות.
שנהפך כאן
שמעון
ל ב י ״ א ) ב ע ל ס׳ כ ת ם פ ז ה פ י ר ו ש
לנשיא בני משה
ושואל
לדשב״י ע ל מקום
182
כ ת ב י ד 150 149
אצילות הבינה )אם מהכתר או מהחכמה( הפלוגתא בין •בני משה בנהר סמבטיון״!
בפתקא ורשב״י משיב לו כדי ליישב
150 - . Hebr. 8 ° 4 8 7נייר׳ 9,5 :13,:,צ״מ 8 2 .דף ,בערך 2 2שורות בעמוד.
כתיבה רבנית ספרדית חדשה מאד ,נכתב בשנות המלחמה ונשלם בשנת תר״ף עיי רחמים ח״ר שלמה ם*ט. נקנה בירושלם׳ תרפיח. קובץ מקבלה מעשית ,ובו גם חלקים חשובים. A
2
•
3
-
נ
ד
פ
ס
(
.
ד ף 4 4 - 2 9קמיעין וסגולות ,מס׳ רפואה וחיים מירושלם )נדפס בידושלם תרנ״ב(, 8
< 1
ו ס פ ר מ ק ו ו א ו ת מקובץ מספרים שונים ,ונראה שהכל נדפס כבר. •3
דף
A
-45
B
4 9סדר גורל החולד!/
והוא מאמר שלם על חכמת השדים .מלא
עגין וגראה שעיקר יסודו בהמאגיה הערבית .פותח -אתחיל לכתוב ת ד ת י ב ]=םדר ,בערבית[ ש ל ש ד י ם והרוצה לידע בהם בתחלה יחשוב שם החולה ושם אמו ובכמה לחודש הוא ותשליכם י״ב ייב כך תחשבם כיח ליו מיד גיב ס׳ בטל ע׳י]כך![ פיח ציו קיד ריח ש׳ בטל ת״ד ומה שנשאר מן הייב יבנה באלו ה י ״ ב ב ת י ם מ ז ל ו ת ש ל ש ד י ם ואלו הם: אל שד א׳ שמו פ ל י ״ ת פגע בו שהמע״ה שאל ממנו ואמיל יא פלית היכן הוא מקומך ומושבך ואיך תכה את בני אדם והשיב פלית ואמר יא אדוני שלמה ניא מקומי ומושבי הוא באיי היים ועל ראש הדרכים ועל מעין המים וכל איש ואשד .אשד יהיה מזלו במל״ה אגיע אליו במין רוח תם ואכה אותו וגופו יחלש וגם יריכותיו ועיניו כהות ויחשכו מראות עיגיו ...ואמיל שהמעיד .יא פלית מה הוא רפואתו והשיב לו...״ ומונה קמיעין ושמות ושאר רפואות לחולה שהשד הזה תקפו, ובצורה זאת מונה כל י״ב השדים כנגד י״ב המזלות .השימה הזאת אינה ידוע לי אלא ממקור אחד בלבד :בשנת 1900פרסם משה פראנקו חוברת קטנה )שחוקרי הפולקלור היהודי לא שמו עינם עליה עד כמה שנודע לי( ,בשם Les sciences Mystiques chez ies juifs
183
כ ת ב י ד 150
עם מיימון בן סנגי מתאים בכל לנוסח העבדי שבכ״י ירושלם .פראגקו הזכיד דק עשדה שמות מהי״ב שנמצאו גם שם ויש רק מעט שנויי גירםאות ביניהם ,ואלו הם לפי שני המקורות האלה: )פראנקו(Yahia ben Lethe :
אל שד ב׳ שמו יחייא בן ליתי
אל שד ג׳ שמו גיבאר בן מרואך )פרי(Gaagar ben Mervah : אל שד ד׳ שמו מימון בן זגגי)ד״ל הכושי כפי הודאת המלה בערבית, כי הוא שחור ככושי ,ובשמות אלו מיימון השחור׳ מיימון אלאסואד או מיימון אלזנגי נזכר גם בכתבי יד עבריים רבים ,ואצל פדאנקו,Maimon ben sandje : אבל הוא גוזר את השם בטעות מ—(.sancho אל שד ה׳ שמו צפנח בן מרונא )פדי(Sapsapa ben Merona : שד ו׳
אל
שמו
דרש
אל שד ז׳ שמו וזיג
בן
מרש
)פדי(Darasch ben Madach :
בן ארא והוא חסר ברשימת פראנקו.
אל שד ח׳ שמו יאודי )ד״ל היהודי ,ואין פלא בשם זה כי התורה שיש שדין יהודאין וגצרים וישמעאלים באה אל היהודים מחכמת השדים של הערבים דווקא ,וכן גמצא •מיימון היהודי״ בכמה כתבי יד ואולי גפל גם כאן השם הפרטי של השד ,ואצל פראגקו חסר זה(. אל
שד
ט׳
שמו
אל
שד י׳
שמו
אבו כשד או בשד )פרי(Abou-Bassad : בלבל
)פרי(Biibii ou Buibui :
אל שד י״א שמו מגיידא
)פרי(Megoura :
אל שד י״ב שמו סיפא
)פר׳ יותר מלא.(Schissaben Mourad :
מתוך כ״י פראנקו ניכר שאין הנוסח בכ״י ידושלם תורגם כאן בפעם הראשונה מערבית לעברית ,אלא נודע כבר לפני מאתים וחמשים שנה .ראיה למציאות מקור ערבי הוא גם סגנון הקמיעין הפותחים כולם בפודמולה הלקוחה מהקוראן -בשם האל הרחמן הרחום״ .בסוף כתוב ׳תושלב״ע רחמים ח״ד שלמה נ״ע״. •4
דף 52 -50מזל אריםטיטלים]![ הריפא לחילה b
a
)קמיעין וחותמות לחולים
על פי י״ב המזלות( .מתחיל- :תחשוב שם החולה ושם אמו ויום שגפל בו ובכמה לחו׳ ומה הוא החודש ותצרפם כולם יחד ...״ גם הוא בלי ספק מערבית .מזכיר את השם זובעא בשורה אחת עם מימון ושאר שמות שדים הידועים גם בכתבי יד עבריים .באחת הקמיעין -רב אל עאלמיף כשמות קדושים )מן הסודה הראשוגה של הקוראן(! רושם גם צורת החותמות הנחוצים .בסוף שוב חתימת ׳רחמים ח״ר שלמה הי״ו ,תמו וגשלמו מזלות גורלות לחולים״. 6
b
b
•54 -52דף
-לחולי
ה כ פ י י ה ״ והוא ענין חשוב כי פותר אחת החידות שלא
מצאתי להן פירוש זמן רב ,והוא ענין ז׳ כ ת ו ת ה נ ע ל ב י ם הנזכר בכתבי יד שונים ולא מצאתי פירוש כוונת המלה הזאת אלא כאן ,כי בכל שאד כתבי היד חסדה כנראה ההקדמה שנשתמרה כאן .הנוסח נמצא שתי פעמים באוכספורד,
184
כ ת ב יד 150
דף
1
b
a
10 -8 ,
a b
דף < / 446בשני כתבי יד בםימנר בניו יורק )כ״י
פישל־הירש 80דף 24-21וכ׳י שוואגר את םרענקל רשימה ל״ד סי׳ 92דף ;(109-104בכיי ששון 290עמ׳ 118-115וגם בכ״י שהיה בידי ד׳ יעקב טולידאנו לפני כמה שנים ותיאור תוכגו גמצא בידי. וכן לשון הפתיחה כאן- :חולי הכפיה הוא חולי אכזרי בלשון ערבי האבט ונלאו הרופאים לתרופתו וזה החולי ח׳ עינים הוא ו ק ו ד י ן א ו ת ו
בחכמת
ה זי ג פרי)?[ נ ע ל ב י ם וכל מין ומין מהחולי הזה יש לו שם ידוע וניכר מהעינים אם א׳ חכם רואה בעיגי החולה יכול להכיר מאיזה מין ואפשר יוכל למצוא לו תרופה בעזר הרופא חנם הוא אלהים חיים וקמי שמיא גליא כמה ]כ״י כמו! צער בנפשי עליהם וטרחתי ביו״ד ]אצבעותי לבוא עד תכלית התרופה והרבה עשיתי והועיל והרבה עשיתי ולא הועיל ותרופה הועילה לזה לא הועילה לזה כדי להקל מעל החולים זה המכה )?( אמרתי מאשר ראיתי בספרים ונםיתי קצת מהם ועלו בידי וזה יצא ראשונה .א׳ אם תמצא מהנעלבים דהיינו חולים הללו אשד בעת בואם החולי הזה סמוך לו משתנה זיו פניו ויכבדו איבריו ואח׳־כ נופל ושוהא כמו שעה א׳ ולא יותר וקם כשכור ואינם יודעים דבר מה מאומה שעבר עליהם ואז יכבד עליהם הדיבור וזה הכת נקרא כלז״ו ועל הרוב אינם נופלים אלא בלילה אחד ב׳ או ח׳ שעות וטרם כל רפואה לכל מין ומין מהחולי הזה ילבש החולה בגדי שש טוב לו מאד כחצי רפואה למין החולי הזה תקח מאותו הבגד שיהיה עליו בעת הנפילה וכתוב עליו אטו״ד טאטו״ר וכו׳ ותעשה ממנו פתילה ותעשן אותו בה ואם הוא מבגד פשתן הוא יותר טוב ואחר עישון מראה עצמו כמת ואל תירא ואל תתרשל עד שתעשה ב׳־פ אחרים וכן תעשה ביום ב׳ וביום ג׳ ואחיכ תקח קלף כשר ותכתוב עליו קמיעה הידועה של פרשת הקטורת ואח״כ תכתוב שם של כ״ב היוצא מפי ברכת כוהנים ...׳ ושאר כתבי היד עד כמה שראיתי אותם מתחילים בכת ראשונה הנקראת ט ו ד א פ ו ן .בכיי ניו יורק השני נזכר ר׳ א ל י ה ו ש פ י ר א כמחבר ומסופקני אם זה נכון כי הוא מאוחד יותר מדי )אחרי האר״י( וכ״י ששון ,למשל ,נכתב כבר לפני זמן האר״י .שאר הכתות כאן הן :״שוחקים ובוכים ביחד וזו היא כת נקראת ריית...״ ,כת הג׳ ...בוכים ואחר הבכי ישארו מתים והיא הכת הנקראת פ ר פ ״ ר ,הד׳ ....קורעים את בגדיהם והיא הכת הנקראת מ ר ו ז ב ו •ק ,הה׳ ...כת הנקראת ט ו ר ו י ם השמות
ז נ פ ר ו ש 1אולי אנפרוש?[
תכתוב על ידו אלו
אפילוש אנטרופוש
אית
אוריאש
]יוונית שנשתבשה![ ,כת ו ' . . .נקראת מ ו ל י ״ ן .ז׳ ...שאינם לא מדברים ולא רומזים אלא מפילים עצמם כמו מתים .נקראת מ ק ר ב ו ז ועוד כת ח׳ בלי כל שם -שאינם עושים דבר אלא מנגנים בפיהם ואחרי שקמים רוצים לנאוף״ .והנה בכתבי יד האחדים שראיתי נעשו מהחולים האלה מ י נ י ש ד י ם ואין בהם זכר שהכוונה בנעלבים אלה לבני אדם דווקא ונראה שהמסורת הזאת ישנה מאד כי
כתב
185
י ד 151 150
כבר בכ״י ששון מופיעים הנעלבים כשדים לכל דבר ,והענין עודנו טעון חקירה ודרישה כי מניין ידע כותב כיי ירושלם )סמוך לדורנו( את האמת ז כי פירושו מתקבל על הדעת כל כך עד שקשה מאד לחשוב שטעה או בדה אותו מלבו. י
ה
ד
ל
ם
י
b
4
a
פר רו״ת a
a
63 -62•8דף
5
-
b
8
,וגודל לדעת מה תלד המעובדת. 5
.
(
גוסח קמיע בארמית.
דף 7 9 - 6 4ס ד ר ג ו ר ל א ו ד י ם ו ת ו מ י ם )גדפם( .העתקתו גשלמה -בשלהי גיסן a
•9
b
שנת בן פר״ת יוסף לפ״ק ממגי הכותב רחמים ח״ר שלמה״. a
a
גורל דניאל.
82 -80•10דף
151 - . Hebr. 8° 412גייר 13,:,: 20 ,צ״מ 142 .דף 40 - 35 ,שורות בעמוד. קודסיבות ספרדיות מתחלת המאה הי״ט ,נכתב במערב. נקנה מרי בנציון קואינקי ,ירושלם תרפ״ז. קבץ מענינים שונים .נ כ ת ב ו ע ״ י ב נ י מ ש פ ח ת חרוש. דף
•1
a
8 - 2ד ר ו ש י ם לחכם ספרדי )והם ל ד י ו ס ף ח ר ו ש או לבנו ד' יצחק חרוש b
b
הנזכרים בדף ( ? 1 ל דף
•3
תרון
a
י
ל
a
ד
9
-
a
,ואחיכ שאר סגולות.
] 2 7 - 1 7חדושי פסוקים מאמרי רז״ל ,רובם בדרך קבלה(. a
ח ל ו מ ו ת
a
- 2 7פ ו ת ח -שער היין והשכר /לא גדפס )בשערים
קצרים מאד ,מסיים בשער המתים(. :גוםחי השבעות )טאצא(
a
]
לשבעה מלכי השדים )בערבית מארוקאנית( .סגולות מס׳ ברית מנוחה ום׳ חרירים, b
י
מהרמב״ן . 34דף 3 9למגפה קבלה מהרב כ מ ו ה ר ״ ר י צ ח ק ד ל ו י ה ) ( ? ז צ ו ק י ל ז a
40שמידה שקבלתי מרבי ד ל שקיבל מאביו ואביו מ ר ב ו ה צ ר פ ת י זלה״ה )45מכאן והלאה רובו ערבית( .דף
a
קבלה מיוחדת לכמוהר״ר
אםכגזי
יעקב
1כך!( זלה״ה שמצא אותה קבורה בבית החיים .שם גם אלפא ביתא של מלאכים. 6
b
52 -47י
דף
b
א ו ת ו ת ה ש מ י ם בענין הרעמים ואותותיהם והוראותיהם בכל חדשי
השנה .והוא כולו מ ל א ד ב ר י א ו ת ו ת ה מ ש י ח ,ומופלא מאד שגנזו חזונות קץ b
ר על סימני הרעמים! לא נדפס .בסוף דף 5 0כ ״ ד הכותב יום ג
-
'
בשבת כ ״ ה ל א י י ר ש נ ת ה ת ק פ ״ ז ל פ ״ ק ב ע י ר מ כ נ א ם יע״א ...י צ ח ק ב ד כ מ ו ה ר ״ ד י ו ס ף ח ר ו ש ״ ) א ו ל י הוא הרב הנזכר בס׳ נר המערב עמ׳ ,(?190אחיכ
כתב
186
עוד ס י מ נ י רעם,
י ד 152 151
ס י מ נ י ר ע ש ו ס י מ נ י ב ד ק י ם בנוסחאות שונות ,ומסיים
בסימני הקשת ,חתומים עוד הפעם ע״י ר׳ יצחק בר יוסף חרוש. a
ד ר ו ש י ם - 5 3כ נ ר א ה מהרב הנ״ל ,ויש ביניהם שהועתקו מם׳ זקן אהרן ]דרושים לר׳ אהרן הכהן[. 8־
דף
66 -65
ם י מ נ י ל ק ו ת ה מ א ו ר ו ת בג׳ נוסחאות.
B
B
A
B
- 6 6
] ל ד ר ש ו ת [ ו-נושאים׳)מליצות לפתיחת ההספדים וכיוצא(
לדרשות. •10
דף
A
ד ר ש ו ת ,ביחוד הספדים• על אחת מהן נחתם ד־ א ב ר ה ם פ י נ ט ו
A
114 -73
ב ש נ ת א ש ח ד ״ ך לפ׳ק אלול ]תקכ״ט[׳ והוא הנזכר בם׳ נר המערב בע׳ , 1 9 0יחד עם ר׳ יצחק חרוש. •11
דף
A
עוד פעם סגולות וקמיעין בערבית ,חתומות ״ע״ה ב״ה א ב ר ה ם
B
116 -115
ח ר ו ש )בגו של ר׳ יצחק הג״ל(. דרשות.
120 -117•12דף A
A
ח ל ו ם
מפתחות העגיגים בקובץ הזה.
139 -138•14דף A
142
B
- 1 2 0
B
,מועתקה מסי מדרש תלפיות )ערך חלום(.
A
A
B
ד ר ש ו ת . - 1 4 0חסר בסוף. B
בדף : 1
נ ת ב ק ש בישיבה של מעלה ...אדוני אבי כ מ ה ד ״ ר י ו ס ף ח ר ו ש
תנצביה יום רביעי בשבת אחר עבור חג הסכות ממנו ש נ ת ה ת ה ע ״ ז לפ׳׳ק עיה יצחק בד יוסף חרוש ם״ט .ואתיכ :נתבקש בישיבה של מעלה אדוני אבי ...ד׳ יצחק חרוש...שנת ה ת ד ״ ד ל פ ׳ ק ב מ ד א כ י ש א ב ר ה ם חרוש.נלב״עהצדיקית...מדתאמי אסתר ליל שבת ט״ו למרחשון ש' תרכיו לפיק ...בעה״ק ירושלם תיו ונקברה בהר הזיתים ...אברהם חרוש .ובסוף :נתבקש בישיבה של מעלה אדוני אבי... כמוהר׳ר אברהם חרוש זיל ביום י״ב להר תשרי ש׳ ה ת ר ל י ב ליצירה ...ע ״ ה ש מ ע ו ן ח י י ם חרוש.
152 75
80
- . Hebr.נייר,
5׳10:14
צימ.
120
דף ,בערך
25
שורות בעמוד.
קודסיבה איטלקית של המאה הי״ז או הייח .הדפים הראשונים ,בכתב אחד .נדבקו לתוך הספד .ציורים רבים. קובץ מסגולות תפלות בקבלה ,כוונות׳ הקפות. ג1
דף 3יחודים שמסר מ ו ה ר ׳ ׳ ר י מ י ף ]מי זה?[ זצ״ל ל כ מ ו ה ר ״ ד א ב ר ה ם ד ו ו י ג ו זצ׳ל בעברו אדחותימים בשליחות איי מפני הסכנה שהיתר .מזומנת לו וכר. )נכתב ב ת ו נ י ס שנת ישמדהיו=תקםיא כפי שנזכר מעבר לדף שהכותב מזכיר שם
כתב
187
י ד 154 153 152
שמל בנו בכורו של מרדכי פיורנטינו וליהו1נתן ז[ מינדים אוסונא בשנה ההיא. דף 6מ ה נ ש י ״ א ז צ ו ק ״ ל ]ד׳ נתן שפירא ירושלמי[ בעגין הציצית ,דברים b
אחרים ממנו עוד בדף .8 דף 10זאת התפלה עשאה ה ר מ ב ״ ן ז ׳ ל והיה מתפלל אותה בכל ר״ח גיפ. דף 20-13שמנה עשרה עם הוספות רבות ,שמות וכוי• דף 24תפלה לתקיעת שופד ל ה א ר״ י .אתיכ תפלות וכוונות• ד ף ״ 45ק ב ל ה מ ר ב נ ו תם צריך לומר ד׳ פסוקים אלו בדיה ויה״כ קודם שיאמר החזן המלך... a
דף 48תפלה זו 1 ...יש לו פעולות רבות וסודות עמוקות מצורפת על י י ב ה ו י ו ת [ כאשר תמצא מבוא1ר[ ה י ט ב ב ס פ ר ה פ ד ד ם ו ב פ י ד ׳ דם׳ ה י צ י ר ה .
א נ ו ז בי״ח פרקים ,כפי
ש ע
מ
נ
נ ו
ד א
פ
ס
ל
] b
. .
ד ב ר י ם ש ב ק ד ו ש ה ליחיד ההולך בדרךוסדרו)!( זה םדדו האלוף כמוהר״ר י ח י א ל מ י ל י ב ס ׳ ת פ ו ח י ז ה ב ]הנדפס[ ל ק ו ח י ם מ ס פ ר מ ע י ן ג נ י ם ש ל ה ר מ י ע זציל ]גם ס׳ זה נדפס עכשיו במונקאטש תד״ס[. דף 118שמירה מעולה ש מ ס ר לי מר ה ר ב חיד׳׳א ג ד ״ ו )בכתיבה שוגה ומאוחרת( .בסוף על פתקא קטנה הערות על לידת בנים משנת תקגיח ותקג״ט שנימולו ע״י היקר ...אהרן אירגאם.
153 - . Hebr. 8° 41נ י י ר עבה 11:14 ,צ״מ 5.דפים 18 ,שורות בעמוד .כתב מרובע. גנזי יוסף. תפלה זו מצאתי בס׳ א מ ת ח ת ב נ י מ י ן ...וקבלתי עלי למשמרת לאומדה בכל יום ויום בלי בצרת ...שנת ה׳ תקציו.
154 - . Hebr. 8° 538נייר* ,׳ 17 :20צימ 5 .דף ,מספד השורות שונה .קודםיבה אשכנזית חדשה.
סגולות ורפואות בדוקות׳ בלי תערובת מאגית.
רובן ביודית ,מכילות דק תחבולות רפואיות
כ ת ב י ד 157 156 155
188
155 - . Hebr. 8° 519נייר 13,5 :18 ,צ״מ 20 .דף ,כ 25שורות בעמוד .קורםיבה איטלקית ,מהמאה הי״ז?
ספר גורלית
1לדי א ב ר ה ם ן׳ עזרא[ כמו שנדפס ,אבל המעתיק השמיט
את שמו של הראב״ע מן ההקדמה.
156 - • Hebr. 8° 430נייר 16:20,5 ,צ״מ 43 .דף 16 ,שורות בעמוד .כתיבה דבנית מזדהית ואותיות מרובעות. )בשער מיוחד[:
ספר הגורלות אורים ותומים
שחברו שבעים זקנים שהיו
בימי תלמי מלך מצרים .והוא סוד גדול וחכמה נפלאה ...ב ש נ ת ת ק ע ״ ז ...לפ״ק ]כמו שנדפס סעמים אחדות[.
157 —• Hebr. 8° 550נייד עבה 16 :21,5 ,צ״מ 347 .דף 28 ,שורות בעמוד. מקצתו כתוב בדיו שודפת .כתיבה רבנית איטלקית יפה ,משנת שי״ב. נקנה בירושלם תר״ץ ממשפחת פרח.
ס׳ הפליאה
על פרשת בראשית .חסר בראשו ומתחיל במאמר על מלת
בדאשית הנמצא בדפוס קאדעץ תקמיד בדף א׳ ע״ד .כה״י משובח מהדפוס הגדוע במקומות דבים ומרובים .גם כאן כמו בשאר כתבי היד )וגם הטובים שבהם( חסרונות בכמה מקומות) .עיין בריט .מוז .מדגוליות .(789 הגהות רבות מהמעתיק .בדף 195
)
a
ע ל ענין השמיטות( ״עיין פה כי באחד
מספדי הקבלה מצאתי זה ג״כ אני המעתיק•׳ אחרי דף 345חסדים דף או שני דפים. בסוף :״נשלם ותם פרשת בראש׳ היום יום ב׳ כ״ב לחדש טבת ש נ ת ש י י ב פ ה ד ו מ י רב ת א עם רוב פלאות הזמן אשר עברו עלי ועכ׳ז לא עצרתי כח כח ]!שתי פעמים[ להשלימו כבודת ]!?] י״י בנל״ך ואע״י ]ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה[.״
נספחים
190
א• פירוש האגדות לר׳ עזריאל על מסכת תענית )כיי .(8° 91 ז
]למסכת ת ע נ י ת דף ג[ ב ק ר ב ך ק ד ו ש ו ל א א ב ו א בעיר וכו׳( . כי בקרבך קדוש כל מקום שגלו ישראל קדושה ביניהם בכל מקום שגלו שם ולכך לא אבוא בעיר שחברה לה יחדיו לירושלםז של מטה עד עת קץ 2
שישובו שם ישראל והשכינה חוזרת עמהם ויתקיים מקרא שכתוב ( וישבה ידושלם עוד תחתיה בירושלם אבל בזמן הגלות ומשום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר פי׳ ירושלם ששם יראה שלום ופי׳ ציון ששם ציון לכל המצוייגין בגבול 3
ואלה השמות ראויים להאמ׳ במדות שהשם נודע ונגלה בהם ( ופעמים גקראת כנסת ישראל ציון מפני שהיא מצויינת במצות שנ׳ 0ולאמד לציון עמי אתה. ]דף ג׳ 1איר יוחנן י ע ק ב א ב י נ ו לא מ ת וכר. אם לא נכתב בפסוק זה זרע יעקב היינו אומי יעקב וישראל הם הבנים הנקראי׳ בשם האב אבל עכשיו שהוא מזכיר האב והוא מזכיר זרעו אי אפשר לפרשו אלא ממש מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים .ואעפיי שיש לפרש שהוא בחיים בחיי העולם הבא והיינו שחלק הכתוב ואמר הנני מושיעך מרחוק ובזרעו נאמר ואת זרעך מארץ שבים אעפ״כ אין להוציא הדבר ממשמעו ויש לפרש בחיים ממש חיי העולם הזה שלא יצא ממנו פסולת וכל הכח שיצא 5
הוא בחיים או הם או זרעם שלא יכלה הרי כל כחו קיים שנת׳ (
יעקב אבינו 7
6
במדת האמת זכה בה וגגע באותה מדה שהיא חיי העולם הבא ( שהיא כלל הכל ( 8
ומדה זו כוללת כל חמדות והעוסק בצדקה הוא זוכה בה כדכתיב (
זורע
9
צדקה שכר אמת וצדקה תציל ממות .ומפני שזכה בה יעקב אבי׳ כדכת׳ ( תתן 10
אמת ליעקב כלומר מדוד לו במדה שזכה בה ( ניצל ממיתה עצמה ולא נאמדה *( לא העתקתי כאן את לשונות האגדות עצמן עד כמה שאין בהן כל חדוש מצד הגירסא, כדי שלא להאריך. ( 2זכריה י״ב ,וי. (3ד״ל בספירות ,שהשמות ירושלם וציון מורות על שתים מהן. ( 5צ״ל שנתדבק ,ועיין בסוף ם׳ הבהיר .§131 (4ישעיה נ״א׳ ט״ז, ( 6כנוי קבוע למדת התפארת. ז( מונח החוזר גם הרבה מאד בלשון הזהר )כללא דכלא(. (9מיכה ז׳ ,כ׳. (8משלי י״א׳ י״ח. 00כן מפרש .על םי הבהיר .§ 92
פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר׳ ע ז ר י א ל
191
בו מיתה מה שאין כן בשאר האבות שנאמרה בהם שהוא זכה זכות עצמו וזכות אבותיו שגרמו לו לזכות בזכותם ואבותיו לא זכו אלא זכות עצמם שאין זכותו של זה דומה לזכותו של זה וזכותו של יעקב כלול מכולן מפגי שדומה דיוקגו 2
1
של יעקב אבינו ודמותו חקוק׳ בשמים ( שני ( מבקשי פניך יעקב םלה .ומפני שאין כל זרע אבותיו מתקיים אלא מקצת זרעם לא זכו ,ומניין שזרעו של יעקב 4
י
בלבד מתקיים כדכת׳ ( כי אני ה׳ לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם וכתי׳ ( כי אעשה כלה בכל הגויים אשר הדחתיך ואותך לא אעשה כלה .ומפני שזכה למדת האמת יהיו בניו לב אחד עמו זכה הוא וזרעו להתקיים בשביל מדד .זו 5
שהיא חותמו של הב״ה שהוא נקרא אמת שנ׳ ( ויי אלהים אמת וכת׳ בתריה הוא אלהיס חיים ומלך עולם להודיע שכל ההולך באמת זוכה לחיים שאין להם הפסק. ]דף ג׳[ א י ד ח מ א ב ״ ר ח נ י ג א ג ד ו ל י ו ם ה ג ש מ י ם כ י ו ם שנבראו בו שמים וארץ וכר• פי׳ בראתיו בראתי הגשם הנקרא ישע מפני שהוא ישע לגו ולא חשש הכתוב לאמר בראתים שמשמע בראתי שמים וארץ והגשם שלא בדאתיו שהישע הוא העיקר בבריאת הכל שאלמלא הישע לא גבראו שמים וארץ ולא גתקיימו בהעשות שמים ובהתיסד ארץ נקשרו זה עם זה ונתן כח בשמים להרעיף נוזלי אוצרות ברכותיו לארץ וניתן כח בארץ להפתח נוזלי שמים ומשניהם כאחד יפרו וירבו כל הגדלים בעולם ומפני שזה הכח ניטע בהם ביום ראשון שנבראו בו כל יום שהם מוציאים למעשה הכח ההוא הניטע בהם הוא כיום שנבראו בו שניתן בהם כח זה• ומאי זה מקום ועל ידי מה הס פועלים פעולתם בתפלתם של צדיקים 6
וזהו שכתוב ( הרעיפו שמים כלומד הזילו נוזלי שמים העליונים כל טפה וטפה לעצמה שמי הגשם הגגרים דרך רעפים .ומאיזה מקום הזילו אותם ממעל להם שמשם הם מקבלים כחם .ושחקים יזלו צדק היסודות הפשוטים שהם כדרך הנשחק הדק ואין בו הרכבה שהכה שבהם מתערב ומתמזג ביסודות המורכבים .יזלו צדק יזלו בדין הראוי לכל דבד ודבר שהגשמים בדין הם יורדין ובצדק שהיא דיגו 7
מדת דינו של עולם ( תפתח ארץ כנקבה זו שהיא פתוחה לזכר ותקבל הגוזלים 8
ההם ויפרו שניהם כאחד כי הארץ גם כן מוציאה ( גוזלים מתחתיה ומזדווגין אלו עם אלו ושניהם פרים כאחד כענין שכתוב ואד יעלה מן הארץ וזהו שכתוב ׳ 0תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כלומ׳ צנורי המים שהם העליונים שהם זכרים וצנורי המים התחתונים שהם נקבות מתערבים אלו עם אלו ופדים ורבים .וכשהם פריס (1תנחומא במדבר סי׳ י״ט )ועוד הרבה פעמים( .כל החלק הזה הועתק בם׳ אוצר הכבוד לר׳ םודרוס אבולעסיה על האגדה הזאת ,בשנויי לשון בלבד. (4ירמיה מ׳׳ו׳ כ״ח. (3מלאכי ג /ו/ (2תהלים מזמור כ״ד ,ו/ (0ישעיה מ״ה ,חי. (5ירמיה י׳ ,י/ ד( גם *צדק״ וגם -מדת דעו של עולם׳* הם בנויים לספירת המלכות בס׳ הבהיר. (9תהלים מ״ב׳ ח׳. (8בכ״י מוצאיה.
פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל
192
ודבים ישע וצדקה תצמיח יחד כל הצומח מהם כאלו נבראו בעת הבראות שמים וארץ כאחד כמ׳ שאדז״ל בבראשית דבא
אמד דבא המים העליונים זכרים
והתחתונים נקבות והם אומרים אלו עם אלו אנו שלוחי הב״ה ואתם בדיותיו קבלו אותנו מיד הם מקבלים אותם הה״ד תפתח ארץ כנקבה הזאת שהיא פתוחה לזכר. ויפרו ישע שהם פדים ורבים .וצדקה תצמיח יחד אני אדני בדאתיו לתיקונו של 2
1
עולם וליישובו .והפסוק הזה נאמר על הגאולה ( ובשוב הבנין בהויתו ו ח ב ו ת ( נ
ויהיה בשלמותו והמשכתו וכענין זה הוא אומד באיוב ( אשר יזלו שחקים ירעפו 4
עלי אדם רב ( ואחיכ מסדר ענין המסד אף אם יבין מפרשי עב וגו׳. 1דף י ״ א א׳ 1ד ב י ר׳ ש י ל א א מ ר י ש נ י מ ל א כ י ה ש ר ת מ ל ו י ן ל ו לאדם
וכר. וכל אחד ואחד מבני אדם יש לו שורש עם השם ולפי מעלת מדותיו הוא
מושרש בו ודבק בקדושתו כי הגשמה אצולה מדוח הקדש והיא צורת הגוף ונותנת בו כה לפעול פעולותיו .ואם לא כן לא היה כה באדם להיטיב ולהרע ולעשות חפצו ולפי גריעות מעלתו ומעט כהו וכמספר מדותיו הן טובות הן רעות כן מספר המלוין אותו ואין לפחות מספר המלוין אותו משגים אחד טוב ואחד רע כשהוא מטיב מעשיו מלאך טוב מברכו ומלאך רע עונה אמן בעל כדחו .וכשהוא מקלקל מעשיו מלאך דע מקללו ומלאך טוב עונה אמן בעל כדחו .ובזמן שכל מעשיו להיטיב ,כל המלוין אותו הם טובים והוא עצמו זכה נעשה מלאך חיים לא זכה 5
נעשה מלאך מות ( וכן מי שיש בו יצר הרע הוא נקרא רע כשם אותה מדד .שהוא 6
רגיל בה ועל זה אמר הכתוב ( לא יהיה בך אל זר .איזה הוא אל זד שהוא בגופו של אדם הוי אומר זה יצר הרע .וכל הגכגעים לעבד יצרם שהוא מלאך המות הם למלאכי מות וגקדאים על שמו וכן כל השומעים לעשות רצון יצר טוב שהוא חיים 7
הם הגקראים מלאכי חיים ולכל אחד ואחד יש לו מלוין מ ע ת ( מדותיו ואותן המלוין מעידין בו אם זכה אם לא זכה .והם מלוין אותו ל ש מ ת בכל מדותיו ודרכיו שהוא רגיל ללכת בהם כדי שידעו להעיד בו בכל דרכיו ומסגי כבוד המלאכים המלוין את האדם תקנו לומר התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון .והיודע בנין השם המיוחד ידע כי כל זה נאמד בהכרח טעם .ו ב פ ר ק ה ש ו ת פ י ן י ת ב א ר זה.
»( דק המוטיב הזה חתר בס׳ אוגד הכבוד בביאור המאמר הזה .ובס׳ לקומי שכחה ופאה דף ו׳ ע׳׳ב למטה נמ1א לשון זה ביתר אריכות. (2כלומר בזמן היובל הגדול .הנטוי «בשוב הבנין בהויתו׳׳ קרוב כבר ללשון הרמב׳׳ן לגני סוד היובל הגדול *בהשיב הדברים להויתן׳׳. (3איוב ליו ,כ׳׳ח. *־( בגירםת ס׳ לקוטי שכחה ופאה יש באן עוד -ראה מי קורא אדם רב״ כלומר רמז ל״אדם הגדול׳ הקדמון. (5בגליון נוסף :מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב. (7כן הוא נכ״י ,ואולי מאת ז (6תהלים פ״א ,י׳.
193
פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר׳ ע ז ר י א ל ,
]דף ט ״ ו א ׳ [ א מ ד ר ב נ ח מ ן ב ר י צ ח ק א ף א נ ו ( נ א מ ר ל א ה כ ל ל א ו ר ה ו ל א ה כ ל ל ש מ ח ה וכוי. צדיקים הם עושי צדקה והם עצמי זוכים לאור ששמש צדקה לאורה ב
ששכר מצוד .מצוה שנ׳ ( וזדחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה 3
והאורה הזו היא אספקלריאה המאירה ( .שמחה היא אספקלריא שאינה מאירה *( וישרים שלא זכו לעשות צדקה אלא לעשות דיני יושר לשמח בהם העשוקים 5
בוכין באותה מדד .שמדדו והם שמחים ונהנים מזיו השכינה כמ׳ שאמ׳ ( ולשמחה מה זו עושה ולשכינה מה זו עושה .וכן כל אויא מבני אדם שכרו לפי מדותיו במדד .שהוא מודד בה מודדין לו ופי׳ אור זרוע לצדיק לצדיק הידוע שהוא יסוד עולם
(6
7
8
ועל זה אמר ( ו ב ל י ב מ ד ו ת ד ־ ר נ ת ן א מ ר ו ( אור
זרוע לצדיק
אי אתה יכול לומר שיש לצדיקים אוד בלא שמחה ולישרים שמחה בלא אור והוא הדין אור פי׳ אור יקראו להם לפי מדתם לצדיקי׳ אור של צדקה ושמחה של
צדקה ולישרים אור של שמחה ושמחה של אורה.
כי מפני שהמדות
סמוכות זו בזו ודביקות זו בזו ומתיחדות זו עם זו אין זו בלא זו אך העקר היא המדה שהם זוכים בה אם אורה אורה אם שמחה שמחה וכל הנביאים נםתכלו באספקלריא שאינה מאירה ביותר והיא הנקראת שמחה ומרע״ה נסתכל באספקלריא המאירה היא הנקראת כאן אורה שעליה אמרי( אלמלא נשתייר במערה שעמדו בה משה ואליהו אפילו כמלא נקב מחט סדקית לא היו יכולין לעמוד מפני האורה ומפני שאין כח בגוף לסבלו אין הצדיק מקבל רב טוב הצפון עד הסתלק הנפש מן הגוף ואז ינתן בה כח לשוב ליסודה ולקבל ולהסתפק וליהנות מן האוד המתוק 10
והסוב שאין לו שיעור ותהיה גפשו קשורה באור המושכל ודבקה בו באין הפרש( . ]דף כיז ,בי[ א מ ר ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן ל ק י ש ג ש מ ה י ת י ר ה ג ו ת ן ה ב י ה ב א ד ם ב ע ר ב ש ב ת ונוטלה ממנו במוצאי שבת וכוי. הפרש יש בין הנשמה הראויה שתשרה בה רוח הקדש ובין הנשמה שאינה ראויה לכך .וביום שבת קדש הנשמה יותר ראויה שתשרה בה רוח הקדש משאר ימות החול מפני שהיום גורם לקדושתה .ופי׳ נשמה יתירה רוח הקדש היתד. המעולה משאר הרוחות כענין שכתוב"( כל קביל די דוח יתידא ביה הוא דוח חכמה ובינה כי בהיות רוח הקדש על הנשמה ינתן בא כח להבין ולהשכיל וטעם (3מדת התפארת. ( מלאכי ג׳ ,כ׳. (Iבגמרא שלגו :אף אני אומר. (6ספירת היסוד. (5קהלת ב' ,ב׳. (4מדת המלכות. ז( חסר כנראה הפסוק. (8לא ידעתי כוונתו בזה .אולי שם זה תערובת מל״ב המדות ואבות דר׳ נתן ז ה( עיין מגילה ייט ע״ב. ( 1 0בנוסח הפיתש לר׳ עזרא נמצא כאן ציםאט )וכן גם בם׳ לקוטי שכחה ופאה דף A א׳( :ותמצא לאחד המשכילים שאמר חל על פניו האוד המורגש ונקשר בלבו האור המושכל. (IIדניאל ו /ד׳.
פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל
194
נשמה יתירה שיש לאדם בשבת יותר משאר הימים כי הוא נברא בשישי והוא גוף 1
שיש לו ו׳ קצוות ( כנגד ששת ימי המעשה ושל שבת נתמלא מן הרוח כפי מדתו ובשביעי שבת רוח הקדש על הכל .והיתה הנפש שלמה בכחה .ואותה ]! 1כח היתר ניתוסף בו כנגד יום ז׳ ובמוצאי שבת חוזר רוח הקדש שהוא השורה בנשמה למקומו ולא ישאר ממנו כח בד .אלא מעט מזעיר כי כמו שיש הפרש בין הדוחות 2
ודוח הקדש שהוא ראוי לשרות בנשמה בשבת יותר בימי ( החול וזהו שאמ׳ כיון ששבת אבדה נפש .אותה הנפש המתקבלת על מתכונתה בשבת נסתלקה ושבה 3
למקומה כענין שאמ׳ במקום אחר ( והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה .זה רוח הקדש. ]דף כיט ,בי[ כ ר י ח ה ש ד ה
א ש ר ב ר כ ו ה׳ וכו׳ כריח
שדה של
תפוחים. הריח הטוב מתברך ממתיקות*( הריח .כל מיני פירות יש מהם אדומים יש מהם ירוקים יש מהם לבנים והם וכל מיני גוונם מקבלים כח מן המדות העליונות ואותן חפירות נקראים בשם המדד ,שהם מקבלים ויונקים ממנה• ויש אילן או עשב קטן למטה ושמו וכוחו גדול למעלה ממנו ושהם למטה הם מקבלים כח מלמעלה ואותו כח נקרא כשם היונק מהם• יש מהם מאירים העינים ויש מהם מסמים את העינים ויש מהם סמי חיים ויש מהם סמי מות .והפרי שהוא נקרא על שם המהדר הוא האתרוג שהוא נקרא עץ פרי עץ הדר מפני שהוא יונק ומקבל ממדת ההדר 5
וההדר הוא הזיו כדמתדגמ׳ ( ונתת מהודך מזיוך .וזיו שמן יצהר קרוי אור .וכך הגפן שיינו משמח חיים יונק ומקבל ממדת השמחה וכן עץ הדעת שהוא יונק ומקבל מן הדעת .וכן עץ החיים שהוא יונק ממקור החיים• והמפרש שהעץ הזה לשון עצה הוא עצת הדעת ועצת החיים אעפ״כ אין לו להוציא דבר מפשוטו ואין לומד שהעץ עצמו הוא הדעת והעץ עצמו הוא החיים לפי שאין החיים והדעת דבר 6
שיש להם ממשות שלא יש בהם גוף וכן הזית היונק ממדת ההוד כמי שכתו׳ ( ויהי כזית הודו וההוד הוא הזיו כדמתדגמ׳ ונתת מהודך עליו מזיוך .וזיו ] ...עוד פעם הכל כמו לעיל עד[ ...ממדת השמחה .וכן כל מין ומין מכל הגדלין למטה כחן למעלה יש מהן םמי חיים דוגמת אותו כח שיש להם למטה .אותו כח גקרא 7
תפוח ( מפני שיש בו לובן ואודם וירקות ומתוכו מתיקות הריח הטוב מתברך ממתיקות הדיח מפני שהתפוח כלול מן הגוונים הנאים משאר מיגי בשמים קראו שדה תפוחים שדה מבורך שהוא מתברך במראה ובריח כי הריח והגוונים ההם הם
( 1
( 3קהלת ייב׳ ז׳. ( 2גיל מבימי. לשון ס׳ הבהיר . § 114 ( הושע י״ד ,ז׳. א( במדבר כ״ז ,כי• *( בב״י במתיקת. ז( לדרשה הזאת השווה הדומה לה בפרטיה בזהד ם׳ האזינו דף רם״ו ב׳ :מה תפוח מתפרש ב גוונו י על כל שאר אילני חקלא ...קב״ה כתפוח דאית ביה תלת גוונין! וגם בפי׳ שיר השירים לר׳ עזרא המיוחם להרמב׳׳ן על כתפוח בעצי היער. 6
פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת ל ר׳ ע ז ר י א ל
195
מיסוד הלובן והאודם והידקות שמהם יסודי הגוונים הנמצאים ועל יסודותם המשיל הכתוב תפוחי זהב במשכיות כסף כנגד יסוד הלובן והאודם והירקות דבר דבור על אפניו דבר המקבל משני פניו המיוסד והמתקבל על מכוניו וכל מראה לובן ואודם וירקות ושאר הגוונים האמורי׳ בענין מעל (?1הם משל ליסודי הגוונים כל שאין העין שולטת בהם כגון מים וחלב וכסף וזהב ויין ודבש ונחשת והדם וכל כיוצא בהם הם משל ליסוד מן התפוחים יש תפוח לבן ויש תפוח אדום ויש תפוח ירוק ויש תפוח כלול מכל המראות .על הלובן שהוא אדום נאמר כתפוח בעצי היער כמו שכתוב בו צח ואדום על האדום שהוא ירוק נאמדי( תחת התפוח עוררתיך תרג׳ המתרג׳ אתרוגים שהאתרוג ירוק הוא והוא משל לכנסת ישראל כענין שכתוב 2
בה ( ואברותיה בירקרק חרוץ .ולכך נאמר כאן ריח שדה של תפוחים של מיגי תפוחים ושדה אשר ברכו ה׳ הוא שאמר׳ בו
ב ה ג ד ה ולפניו שדה ורועים בו
3
כוכבים והוא סמוך לגן עדן שנכנסים ( עם יעקב אבינו כשנאמ׳ לו ריח בני כי אין ריח טוב ומראה נאה אלא ריח תפוחים ולכך לא גתפרש עם שאר עצי עדן שיש להם ריח טוב. ג ו ת ג י ן אפר על גבי
1ד ף ט י ז אי[ ל מ ה
ספר תורה איר י ה ו ד ה
4
פ ז י עמו אנכי בצרה וכר (.
בן
6
5
ובברכות ( איר מנחם ב״ד יוסי א״ר יוחנן מאי דכתיב ( ועוזבי ה׳ יכלו זה המניח ספר תורה כשהוא פתוח ויוצא .וטעם האומ׳ משום עמו אנכי בצרה שאינו מיצר אלא עמהם והאמד בכל צרתם לו צר בין שהוא עמהם בין שאינו עמהם. 7
והתורה נקראת שם וכן אמ׳ שמו של הב׳׳ה מנין שמברכין בתורה לפניה שנ׳ ( כי הוא שמו ושמו
שם הי אקרא ומפני שהשם
8
ה ו א כדכת׳ ( כי אתה ה׳ 9
שמך לבדך• כתוב כאן עמו אנכי בצרה כענין שכתוב ( ותקצר נפשו בעמל ישראל .וריש לקיש אמד לו צר לשמו לו צר הנקרא ספד ובהנתן בו אפר 10
היו גופי החכמי׳ מזדעזעים ו ל פ י ( משום אימת גופי תורה הנקראת שם שהם משיבים הנפש בגוף ולפי שהתודה משיבת גפש בגוף היו גופי החכמים מזדעזעים ולפי שהתורה נקראת
שנכנס על
״
ש ם ( והיא משיבה הנפש יש בה הפרשות ופרקים
*(
ש ה ״ ש ח /ה׳.
(3
סובב כאן כנראה על הכוכבים ,אבל בבראשית
(2
ת ה ל י ם ס ״ ח ,י״ד. בכנס ו ס ו ב ב ע ל גן עדן
רבה ס״ה הגירסא
ע מ ו ,ו נ ר א ה ש כ ן צ״ל .ו ה * ה ג ד ה י ש מ ב י א כ א ן ה י א א ו ל י מ ד ר ש ת ה ל י ם י ״ א )הו׳ ב ו ב ר ע מ ׳
(102
ה ש ד ה ש ל פ נ י נ ח ל ה מ ת י ם ש ה מ ת י ם ר ו ע י ם ב ו ,א ב ל ל א מ צ י נ ו ד ב ר זה ע ל ה כ ו כ ב י ם ,ו צ ר י ך ע י ו ן . (4
וגירסת
וכן
הדפוס :על ג ב י תיבה. (5 ל( (9 ג!(
לפירושו
מ פ ר ש פ ר ק שגי א ח ר י פ ר ק ש ל י ש י ו ר ב י ע י
הסדר גם בנוסח ר׳ עזרא בכ״י ואטיקאן!
ב ר כ ו ת ח׳ אי ,א ב ל ש מ ו ת ה א מ ו ר א י ם ש ו נ י ם א צ ל י נ ו ! ד ב ר י ם ל״ב ,ג׳ ,ועיין ב ר כ ו ת ש ו פ ט י ם י׳ ,ט״ז.
(10
כ
״א ,א/
(8
(6
י ש ע י ה אי ,כ ״ ח .
ת ה ל י ם פ ״ ג י״ט ,א ב ל ל א כ צ ו ר ת ו .
כ ך ! ונראה שהוא משובש כי ל פ י משום כ פ ל לשון הוא.
ל ד ב ר י ו הבאים ע ל מ ה ו ת התורה )הנמצאים גם ב נ ו ס ח כ״י ואטיקן(
והקדמת התמונה השלישית בס׳ תמונה.
השוה
הקדמת הרמב״ן
196
פ י ר ו ש ' ה א ג ד ו ת ל ר׳ 7ז ר י א ל
והפסקות שהם פרשיות פתוחות וסתומות דוגמת בנין שלם כמו שיש באדם קשרי יד ורגל ופרקים וכמו שיש איברים שהנשמה תלויה בהם ויש איברים שאין הגשמה תלויה בהם ואע״פ שאין תוספת ואין מגרעת בבריאת הגוף כן יש פרשיות בתורה ומקראות שיראה למי שאיגו יודע טעמי פירושם ראויים לישדף ולמי שהשיג לדעת פירושם יראה שהם גופי תורה.
שהם
והמחםר
אות אחת או גקודה אחת מהם כמו שהוא מחסר גוף השלם ואין הפרש בין אלופי עשו ובין עשרת הדברות שהכל דבר אחד ובגין אחד .וצא ולמד ז
שהקורא בתורה אומי ( ותמגע היתד .פלגש לאליפז ואח״כ מסיים הקריאה ומברך 2
בתודה ואומ׳ אשר גתן לגו תורת אמת .ועל זה גאמר ( תורת השם תמימה• ולכך החכמים בקיאים בחסרות ויתירות וכתיב ולא קרי וקרי ולא כתיב וסתום ופתוח ואותיות גדולות וקטנות כי אין דבד בתורה שלא לצורך לא חסר ולא יתר ולא זד אך הכל ניתן להדרש ויש לו טעם ויש בהם רמז וסוד סתום ותתום ויש לומר כי אלופי עשו ומעשיהם הרעים הכתובים בתודה הכל לצורך יתר כדי שיכיר אדם מדרכי הרעים תכלית הרע ומדרכי הטובים תכלית הטוב 3
ויגהיג עצמו בדרך הטוב שהטוב והרע שניהם מצורך הנאים ( הם ואין דבר שנאמר לבסלה וכשתראה פסוק וידמה בעיניך שאין האותיות והתיבות מתחברות זו בזו אע״פ שאין שכלך משיג לתת טעם לדבר אל תחשוב שאין להם טעם אך חשוב שהם דברים נפלאים אמורים כן לענין מוכרח ומוצדק ועל זה 4
אמ׳ ( האומ׳ אין תורה מן השמים אפילו אומ׳ כל התורה כולה מן השמים 5
חוץ מפסוק זה זהו כי דבד ה׳ בזה .וכבד ידעת פי' דבר ובדניאל נאמר ( דבר גגלה אלי אני דניאל בתחלת תחנוניך יצא דבר .אמת הדבר כי כל דברי התורה כולה מן השמים ואמת וצדק וכולם נקראים דבד .ועל זה נאמ׳ ראש דברך אמת .וכל המצות הם נקראות אמת שנ׳ וכל מצותיך אמת. 6
ואעיפ שיש מצות קלות וחמורות כל המצות הם כבוד ( והמצור .שהיא כוללת מצות רבות היא החמורה שהיא כמו אבר שהנשמה תלויה בו כמו הצדקה שהרבה מצות תלויות בה כי אם אין אדם נותן צדקה לעני יבא העני לגנוב ולגזול ולרצוח נמצא המתבסל ממצות הצדקה מאבד כמה מצות וגורם עבירות הרבה ולכך כהה גדול ופעמים יש מצוה חמורה שאין עוגש חמורה שאין עוגש העובר גדול ופעמים יש מצוד .קלה שעוגש העובר מדובה כמו שאמי משל למלך שאמד לעבדיו הביאו לי חותם לאחד אמר לו הביא חותם של זהב ולאחד אמד לו הביא חותם של כסף לכך אין אדם יודע מתן שכרן
*( תהלים ייט,
( 1בראשית ליו ,י״ב ,ועיין סנהדרין ציט ,בי. (4סנהדרין ציט ,א׳. ( n /אולי צ״ל הנבראים ז 3 ( 6יסודן באצילות אלהית. (5דניאל ח׳ א׳ ,שלא בצורתו.
197
פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל
של מצות כי כל המצות יש להן תכלית אחת ותכליתם אין להם קץ וכל העוסק במצות צריך שתהא אימת המצות עליו כאלו הוא מוכתר ומעומד בכבודה. והמתםלל צריך שיראה עצמו כאלו הוא מדבר עמו ומלמדו ומנהיגו והוא מקבל דבריו באימה וביראה וברתת ובזיע .ויחשוב כי כל הדברים ,
שהוא מלמד לאנוש אין להם סוף א ך ( המחשבה מתפשטת ועולה עד מקום מוצאה וכשמגעת שם היא נפסקת ואין יכולה לעלות עוד .עוד המשל בזה מעין המים היוצא מן המקור אם תעשה תחתיו חפירה יתפשטו המים הנה והנה ויעלו המים עד מקום המקור ולא יותר .וכן המחשבה אינה מתעלה יותר
ממוצאה וכל ההורס לחשוב
בדבר שאין יכולת במחשבה להתפשט
ולעלות אינו נמלט מאחד משני דברים מרוב כפיית המחשבה שהוא כופה להשיג ולהדביק במה שאינה יכולה להדביק תעלה נפשו ותנתק ותשוב לשרשה 2
או יתבלבל דעתו ושכלו וזהו שכתר ( אל תתחכם יותר למה תשומם פי׳ תשומם לשון שממה כלומר יהרס בנין הגוף .ואמי אל תרשע הרבה ועל זה למדו במוסלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור .ועל כן החסידים הראשונים היו מעלין מחשבתם עד מקום מוצאה והיו מזכירין המצות והדברים ומתוך
ההזכרה והמחשבה הדבקה ביותר היו הדברים מתברכים ומתופפים
ומתקבלים מאפיסת המחשבה כאדם הפותח ברכת מים ומתפשטת אילך ואילך כי המחשבה הדבקה היא המקור והברכה והמבוע אשד לא יפסק ולכך המדביק 3
המחשבה בהרהור רע הוא נענש מפני ההרהור והרהורי עבירה קשים מעבירה ( 4
וכן הרהורי מצוה טובים מן המצוה .ועל זה אמי ( בן עזאי היה יושב ושונה והאש מלהטת סביבותיו בא אצלו ר׳ עקיבא אמי לו בן עזאי מה היום מימים א״ל שמעתי עליך שאתה יושב ושונה והאש מלהטת סביבותיך .אמרתי 5
6
בחדרי מרכבה ירדת .א״ל ( והלא דברי תורה נמשלו לאש שני ( הלא כה דברי כאש נאם ה׳ מפני שהיה יושב ושונה ומדביק המחשבה למעלה ,היו חקוקים בלבו הדברים הנקראים ומתוך האצילות ההיא ודבקות המחשבה ההיא היו
הדברים מתוספים ומתרבים ומתוך השמחה היו נגלים לו .ובענין זה
היתד .המשכת הנבואה .הנביא שהיה מתבודד לו ומכוין לבו מדביק מחשבתו למעלה וכפי דבקות הנבואה היה הנביא צופה ויודע מה עתיד להיות והיו
(1מכאן ואילך השווה דברי ר׳ מנחם ריקאגאטי בפ׳ ויחי על ומזל יעקב לצוות ובסוף פ׳ כי תצא שהעתיק את הדברים בנוסח הנמצא בכיי ואטיקן ובס׳ לקושי שכחה ופאה ,אבל לא הזכיר את מקורו. ( 3יומא כיט׳ אי. ( 2קהלת ז׳׳ ט״ז. « בשיר השירים רבה אי ,י׳ בשנויי גירםאות ,ונראה שלקוח כאן ממקור יותר מאוחר ,כפי שיוצא כבר מהשמוש בבםוי *בחדרי מרכבה ירדתי במקום ״היית ע ס ^ שבמדרש שיר השירים. ( 6ירנדה כ״ג ,כיט. ( 5ברכות כ״ב׳ א׳ אבל בלי קשר עם האגדה הקודמת.
פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר׳ ע ז ר י א ל
198
הנביאים חלוקים במעלתם בידיעתם ובדבקותם והיו אומי הדברים כאלו הם מקבלים אותם ממעל וכאלו הם אחוזים בדבור כדגים הנאחזים בחכה .וכבר ידעת כמה היה בלעם שוגא את ישראל ומתאוה לקלל ולא היה יכול לדבר ,
כי אם דברי דוח הקדש הנטועים בפיו ובלשוגו כדכת׳ ( אותו אשמור לדבר. 2
וכן נביאי ישראל אמרו ( ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בוערת עצור בעצמותי וגוי ולכך אין חסר ויתר בכל דבריהם והכל נאמר בהכרח .ואם אין דעתנו משגת להבין על זה אמר דוד
3
עיה (
גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך .ובפסוק שאין דעתנו משגת לפרשו לעולם אין להוציא מקרא מידי פשוטו ואין לפרשו בעקמימות .וכן הוא אומ׳ י( כולם 5
גכוחים למבין וישרים למוצאי דעת ואומי ( בצדק כל אמרי פי אין גפתל ועקש .ושאיגו יודע לקיים הדברים כמו שהם
בהם
גורע ומוסיף ומשגה
ומחליף ולא ישיג לדעת פשט הדבר למה גאמר באותו דדך ולא בדרך אחרת. 1דף ט ז ,ב׳[ בד״א בגבולין אבל במקדש אינו כן לפי שאין עונין אמן 6
במקדש שנ׳ ( קומו ]ברכו את ה׳[ אלהיכם מן העולם ועד העולם ]ויברכו[ שם 7
כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה לפנים ( מאסקופת השם המיוחד ]בכל היתה[ נקראת ואין צורך לומ׳ אמן שהרי ]כל! חותמי !הברכות(
מקום
8
שבמקדש היו אומרים עד העולם (
ומפני ]המינים ••• ! ] ••• ?? [ היוד נקראת
שנברא בה העולם הבא לא היו צריכין לומ׳ כן ולא היו צריכין לענות אמן אלא 9
במקום שהוא נקרא בכנוי ( .ופירר אמן גודל השם המתברך כדי השגת השכל, 10
ומדומם ( יותר מן ההשגה על כל ברכה ותהלה .ובענין זה התקינו בקדיש למעלה מכל הברכות .והעוגה אמן מושך כח ממקור הגשמה לכך העוגה אמן 11
הסופה תחסף נשמתו (. ,2
]דף כיה ,אי[ ( ר ׳ א ל ע ז ר ב ן פ ד ת הוד .ד ח י ק א ל י ה ש ע ת א עבד מילתא לא הוד .ליה מידי למיטעם אשכח ברא דתומא שדא לפומיה חלש
2
צ( תהלים קי״ט ,י״ח. ( ירמיה כי׳ טי. *( במדבר כ״ג ,י״נ• ז>( נחמיה ט /ה. (5משלי ח׳ ,חי. (4משלי ח׳ ,׳ . ז( כאן משובש כה״י מאד בחסר ,גם במקום שהמעתיק לא השאיר מקום חלק .ובנוסח ר׳ עזרא כ״י ואטיקאן דף » 8נמצא כך :״צריך אתה לדעת ככל מקום שתמצא שם כבוד מלכותו וברוך שם כבוד מלכותו לעולם וער ומרומם על כל ברכה ותהלה לפנים מאסקופת העזרה היה השם המיוחד בכל מקום שתמצא לשון זמר כי טוב זמרה אלהיגו זמרו לו זמרו כבוד שמו ישתחוו לך ויאמרו לך הבין ככתבו ] Itהיתה נקראת ואין צריך לומר אמן״ .וההמשך שונה מהנמצא כאן )על סוד מלת אמן(. (9עיין הגמרא בתענית כאן. (8סוף משנת ברכות פ״ט. ( 1 0בנוסח ד׳ עזרא :״ומרומם על כל ברכה ותהלה יותר ממה שאין המחשבה משגת מן החכמה ולמעלה עד המחשבה הטהורה יהיה מבורך ומרומם על כך התקינו בקדיש למעלה מכל הברכות וכו׳׳׳. »( ברכות ם״ז ,א׳. * ( 1כן הסדר המשונה גם בכ״י ואטיקאן .והנוסח כאן שונה מאד בפרטים רבים מהנדפס בתלמודנו. ס
פירוש
199
האגדותלריעזריאל
ליביה עיול רבנן לשיוליה ביה אשכחוה דנאם חזיוה דבכי וחייך ונפק צוציתא דנורא מאפותיה כי איתער אמי ליה מאי טעמי בכי מר וחייך ונפק צוציתא דנורא מאפותך אמי להו דחזאי שכינה ואמרי קמיה עד אימת אידבר׳ בהאי דוחקא אמי לי ניחא לך דאחרביה לעלמא והדר איברייה איפשר דנפלת בשעתא דמזוני אמרי קמיה כולי האי ואיפשר. כל הדודות היו סדורים במחשבה סרם היותם וכל העתיד להיות להם ונבחר לכל אחד ואחד המוב מוכן לו בכל עסקיו כדי לזכותו בין ברצונו בין שלא ברצונו ואין לשנות ואין להוסיף ואין לגרוע מן הסדר הסדור במחשבה הנראה או במעשה ואין לשנותו ממנו 1הנבחר?[ לו.
ועל זה
ואם ישתנה לא יתרחק
נאמ׳ לד׳ אלעזר פדת
ניחא לך
מאותו דרך
דאחרביה
לעלמא
ואבריה .מכלל דבד זה יש ללמוד דאי ניחא ליה היה מחריבו ובורא עולם אחר שיזכה בו למזונות ומפני שהיה יודע רצונו וקודם שנברא היה רצונו נודע ולא ניחא ליה וכדי לגלות במעשה אמי לו ניחא לך באחדביה לעלמא ואברייה .איפשר דנפלת היה זוכה בה
בשעתא דמזוני כי אם היה לשעת מזונות מתחלתו
ואעפ״י שזכה אחד כך והיה ראוי שיחרב העולם
מפני זכותו
שכבר זכה אם יברא עולם הראוי לו למזונותיו שמא לא יזכה ואם זו אשד. תהיה בת זוגו להיטיב בו מעשיו
שהטוב והרע
מסור ברצונו
ושמא יחטא
חטא שיגרום לו לאבד מזונותיו והכל הוא ברצון נפשו של אדם ואין לקבוע מעשה אלא כפי הרצון העתיד להיות ופעמי העוני גורם זכות לעני ומחזירו למוטב ומכגיעו לעשיר
ואלו היה עשיר
לא היה
ואלו היה עגי לא היה זוכה ז
ולא מזל שעה גורם ( ולא מזל דור ישתנו כל הנבראים אותו עת
שיהיה
זוכה
ופעמי העושר גורם זכות
ומזה יש ללמוד שאין מזל יום גורם גורם ולא מזל עולם
כדי להיטיב מזלו אם אין הרצון בכך עת רצון
ולא מפגי שהשעה
גורמת
חדש שאפילו לא יועיל
עד
אלא הרצון הוא
הגורם וכפי השאלה כן היתה התשובה .הוא שאל עד איזה זמן יהיה קץ לעוני והיה רוצה שישתנה מזלו איפשד שלא ישתנה מפגי שאין הכל הולך אלא אחר הרצון שיהיה באותו עת שאין הרצון ידוע אלא באותו עת שהוא נודע בו כמ׳ שאין אדם נידון אלא בשעתו ואין אדם נידון לפי מעשה עצמו שהוא עושה בפני עצמו אלא לפי מעשיו שהוא גוהג עם דורו ואים להיטיב 2
דרך שורת ( שהוא טוב ולד.שחי]ת[ דרך רבים בשבילו .הטיפה שהולד נוצר ממנה גוזרין עליה כל דבר שהוא מצורך העולם הזה כגון עשיר או עני 3
ואי זו אשד .תהיה בת זוגו כמי ש א ח ד ל ( בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא וארבעים«( יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומי *( משובש• 0לא כמו במס׳ שבת קנ״ו א׳! י( סוטה ב' א׳. י•( מועד קטן כ׳׳ח ,אי.
פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל
200
בת פלי לפי שדה פלי לפל׳ וכן מכל הרבדים שהם צרכי צבור הצדיכי׳ לו בעולם הזה אבל דבד שהוא מצורך העולם הבא לא נגזר עליו אבל כפי רצונו ומעשיו יהיה דינו כמי שאמ׳ בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא ובכל שעה הוא נידון על פי מעשיו. ר׳ אלעזר בן פדת שורות שורות
סדורים
בניינים משתנים ואמצע וסוף עד ואחת
מהן
בלי
הוה דחיקא ליה כשודות אבני בנין•
זה מזה ויתהפך בניינם היות
כל המדות
תוספת ומגרעת
1
פי׳ כל הדורות
עלמי טובא( .
ופעמי יהדס הבנין עד היות
הנוהגות והם סדורות
בבנין על
כל
ויבנו ממנו
אחת מהם ראש
שות)!( הסדר
בכל ומשתנות
אחת זו
אחר זו עד כלות עתם ואין להקדים המאוחר ולאחד המוקדם ואין אדם יכול לדחותה ממקומה לשום צד מזל יום
כי
על
גורם ואין מזל שעה גורם
כל פנים
תשתגיגה כללן בשוה
ואין מזל דור גורם
ואין
ואין מזל עולם
אלא עולם כמגהגו גוהג על הסדר וכפי שהסדרנו באבני הבנין כן הוא באדם כי האדם מתחלתו נברא ישר במזל השוה שאינו נוטה הנה והנה אם יטה עצמו לצד הטוב יזכה לטוב אם יטה עצמו לצד הרע יתחייב בו ובהתחדש העולם וישוב לחולד ימצא עצמו באותו צד ]הנבחר ? Iלו אלא אם כן זכה 2
לו המולידו כמו שאמי ( האב זוכה לבן בה׳ דברים בנוי בכח בעושר בחכמה ובשנים .לכך נאמ׳ לר׳ אלעזד בן פדת איפשר שנפלת בשעתא דמזוני אם זוכה לו האב בכך אבל אם אין האב זוכה לו בכך אינו זז ממדתו שהוא עומד ומחזיק בה ואי אפשר שישתנה ענין יצירתו אלא על סדר הבנין שהוא סדר השוה לכל ואפי׳ היה רצונו שיתחדש עולם בשבילו לא היה מתחדש אלא על הסדר הזה שאין הרצון מתברר אלא באותו עת שהוא מתגלה בו ולכך אמ׳ לו ניחא לך שאחרביה לעלמ׳ כמחריב וכהורס אבני הבנין שמהם בדוחק ומהם בריוח ובהכנות מהם בנין חדש יתהפך הראש להיות סוף והסוף להיות ראש והתחתון להיות עליון והעליון תחתון והעומד נופל והנופל עומד והדחוק בריוח והרווח בדוחק והנסמך סומך והסומך נסמך הכל מתחלף מראש ועד סוף על סדר הראוי להם זה אחר זה בלי הקדמה ואיחור ואפי׳ היה ראוי שיחרב העולם בזכותו וישוב ויבנה בשבילו הואיל ואי אפשר שיבנה אלא על הסדר הסדור לו הגברא לא יתרחק מאותו הדרך הראשון הקבוע לו עד הגיע עת הראוי להדויחו כדי שיהיה הסדר שוד ,בכל הבנין הנבנה בו ולכך גאמ׳ לו איפשד ת פ ל ת בשעתא דמזוגי אם יגיע העת ההיא הראוי להתיחו כי כל העתים הטובים והרעים עוברי' כל שכן האדם וכשהוא זוכה אותם הרעות פוגעות בו בשעה שהוא עוסק במצות J
( מכאן מתחיל עוד הפעם פירוש שלם לאגדה זו )על פי נוסח המתאים יותר לתלמוד הנדפס( וזה פלא• כאלו הכין המחבר שני נוסחאות וכתבם זה בצד זה ולא בחר ביניהם ונשארו שניהם עומדים. צ( עדויות פ״ב׳ מ״ט•
201
פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל
וממית עצמו ומחסר הונו להיטיב כדי להרבות שכרו וכשאיגו זוכה פוגעות בו כשהוא עוסק בעבירו׳ וממית עצמו ומחסר הונו לאחר עבירות ועושה אותן את 2
המ 0על מה שחטא ועל מה שעתיד לחסר הונו והעני תבחן]![ בעוניו ( והעשיר 5
בעשרו והכל תלוי ( הוא בזמן שהוא נמשך אחר מזלו אבל בזמן שהוא מבקש רחמים שישתנה מזלו לטוב ישתנה מזלו מכח 'תפלתו וזהו שאמ׳ בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מילת׳ אלא במזלא תליא מילתא .צא ולמד מאברהם אבי׳ ע״ה אע״ם שזכה לא עמדה לו זכות עד שנשתנה מזלו ושמו שאמי אברהם המזל דוחקני אומ׳ לי אבדם אי אתה מוליד א״ל הביה הן כדבריך צא מאיצטגנינות 4
שלך ( אבדם אינו מוליד אברהם מוליד שרי אינה יולדת שדה יולדת משום דלא בזכותא בלחוד תליא מילתא אלא בזכותא ובמזלא שהזכות משנה המזל להיטיב 5
וזהו שאמ׳ ( אין מזל ]ל[ישראל שהזכיות משנין מזלם לטובה .ולא מזל יום גורם ולא מזל שעה אלא המזל קבוע ״( ובכה הזכיות והתפלות הוא משתנה לרע ]ו[לטוב ואעפ״י שגגזר על הטיפה אס עשיר אם עני יהיה הכל על התנאי נגזר וראיה ד
לדבר בריאת עולם ומלואו שגברא על תגאי ( שיתקיים אם יקבלו ישראל את התורה ואם לאו אל יתקיים הואיל והכל נברא על תנאי ואינו מתקיים אלא על 8
תנאי שיעשו רצונו שאין דנין את האדם אלא לפי מעשה השעה שהוא עומד בה (. 9
ותכלית דבד זה אין משיגו והכל על דרך הכתו׳ שהוא אומי ( אס עושק דש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים 10
עליהם .ובבראשית רבה ( התורה אומרת אני הייתי כלי אומנותו של הב׳ה בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה מדעתו אלא מדעת האומן והאומן אינו בונה מדעתו אלא דפטריות ופנקסיות יש לו לדעת היאך הוא עושה חדרים והיאך הוא עושה עליות כך הב״ה היה מביט בתורה ובונה העולם .עתה השב אל לבך מי קורא במשל מלך בשר ודם ומי קורא האומן ומי קורא דפטדיות ופנקסיות. ותדע שאין למלך פעולה זולתי האומץ ואין לאומן להנהיג בלימוד אלא כפי מה שיסתכל בציורי שכלו וכפי הרצון הגורם כל גגרם כן יהיה כל גגרם ואין הרצון מתבדר אלא בעתו .לכך גאמ׳ כאן איפשר דגםלת בשעתא דמזוני. ]דף כיה ,א׳[ ל ו י גזר ת ע ג י ת א ב ע א ר ח מ י ו ל א א ת א מ י ס ד א אמ׳ לסגיו דבוגו של עולם עלית למרום ואין אתה מ ש ג י ח על בניך כלומר םלקת ״
דוח הקודש מנפש המקבלים כת ממך מגשמות המקבלים ממך כ מ ׳ ( וגעלה גפשי 0 ( *( ז( 00 ואנזיקאן! 3
( 2בכ״י :בענין• חסרות שאר האותיות׳ שתים או שלש. מקום חלק למלה אחת ונראה שאין ההמשך ״במזל״. 1 ( 6״ל אינו קבוע ? (5שבת שם. שבת קנ״ו׳ א׳• ( 9קהלת הי ,ז׳. ( 8ראש השנה ט״ז ,א׳. עבודה זרה ה /אי. פרשה א׳ .ו pמכאן מתחיל הפירוש למאמר הנדון במס׳ תענית לפי נוסת ר׳ עזרא בכ״י גי( ויקרא כ״ו ,ל׳•
פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל
202
אתכם פי׳ בספרי זה סילוק שכינה .יסתלק דבקות רוח הקדש מן הגשמה כי השכל משכה רוח קדשו על הגשמה ובהיות ישראל בגלות יסתלק רוח הקדש ועולה למרום מרומים .ו ב פ ר ק ד ד ך א ר ץ האזיגו השמים ואדבדהי( זש״ה על ידי דוד 2
מלך ישראל ( ישת חשך סתרו כגגד מי אמ׳ המקרא הזה לא גאמר אלא כגגד שבחו של הב״ה שהוא שליט ברום יחידי אחד ושמו אחד והוא שוכן בשיצ רקיעים וכל רקיע ורקיע כסויו גסוי עליה ובכל אחד ואחד משרתים ושרפים ואופגיס וכרובים וכסא הכבוד ואל תתמה על זה שהרי מלך בשר ודם יש לו כמה מקומות אחד של חמה ואחד של צגה על אחת כמה וכמה מלך עולמים שהכל שלו ובזמן שישראל עושים רצוגו של מקום שוכן על ערבות בשבעה ואין מתרחק מהם כלום 3
שג׳ ( מבין שגי הכרובים ]וידבר[ אליו ובשעת הכעס מתעלה ויושב בשמי מרום והכל צועקים ובוכים ואין נשמע קולם וגוזרין צום ומתפלשין באפר ומתכסים 4
בשקים ומורידים דמעות ואינם נענים ועל זה גאמ׳ ( למה יי תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה. ]דף כיה .ב׳[ א י ר א ל ע ז ד ב ש ע ה ש מ ג ס כ י ם מ י ם
ב ח ג תהום אומ׳
5
לחבית אבע מימיך קול שני רעים אני שומע שגי ( תהום אל תהום קורא לקול 6
צנודיך .פי׳ קול צנוריך קול שני רעים אני שומע כמ׳ שאמ׳ ( שהמים העליונים זכרים והתחתונים נקבות ומתערבים אלו עם אלו ופרין ורבין .וקבלנו כי בשעת ניסוך המים ונסוך היין שני מלאכים מזדמנים שם האחד למתק הפירות ולתת בהם טעם מכח המים והשני לתת בהם מדאה אודם מכח היין כ ך ק ב ל ד׳ י ע ק ב 7
ה ח ס י ד ב י ד ו ש ל ם מד׳ נ ה ו ד א י א י ש י ד ו ש ל ם ( . 8
איד אלעזר ( מי שבירר לעצמו דרך חכמה ויושר ולא חשש לברור אחרת וכשהגיע זמנו ונברא נשתנה רצונו מחמת דוחקו ומבקש עושר נכסים וכבוד הואיל 9
שלא בירר לו דרך זה ידעת ורצון ( זה אע״פ שהוא ראוי לכך שיתעשר אין דוחין נפשות רבות מפני נפשו של זה כדי שיזכה זה בנכסיהם ובכבודם שאין 10
דוחין נפש מפני נפש ( וכל שכן נפשות רבות מפני נפש אחת .ואין להרוס הבנין שנתייסר על אותו רצון שבירר לו תחלה .ועוד שאפילו יהרם הבנין ויתחדש שמא לא יתברר לו אותו רצון שבירר לו תחלה ואפי׳ אם יגיע לחפצו שמא יוסיף (3במדבר ז׳׳ פ״ט• ( תהלים י׳׳ח׳ י״ב. 0דברים ל״ב ,א׳. «( בבראשית רבה. (5תהלים מ״ב׳ ח/ *•( תהלים י /אי. י( המאמר הזה הנמצא בסגנון שונה מאד׳ אבל בענין אחד׳ גס בנוסח ר׳ עזרא בכ׳׳י ואסיקאן יש בו ראיה לאמתות קדמות שני הנוסחאות כי ר׳ יצחק דמן עכו מביא את המאמר בסגנון כ״י ירושלם בשם ר׳ ע ז ד י א ל )בס׳ מאירת עינים כ׳׳י מינכן ך 1דף ,(91אבל ר׳ מנחם מריקאנאמי מעתיק בשם החכם ר׳ עזרא )בפירושו לפר׳ אמור בתחלתז( את לשון המאמר בסגנץ הכ״י השני .אם כן לא לחנם נתיחסו הנוסחאות אחד לר׳ עזריאל ואחד לר׳ עזרא .בס׳ אוצר הכבוד סוף תענית מעתיק את נוסח ר׳ עזרא בפתיחה ׳/בשם גדול אחד מהכמי הקבלה דאיתי כתוב בלשון הזה״. (8חוזר עוד הפעם לפרש אגדת ר׳ אלעזר בן פדת! ( 1 0משנת אהלות פ״ז בסופו. (9נשתבש .אולי ודעת או בדעת ז b
פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל
203
לבקש יותר שאין סוף לתאות הגפש ובכל מה שהיא משגת מבקשת יותר ויותר ולפי שהאדם מוגבל וחסר וצריך לקבל השלמה מזולתו אין ענייגו ידוע עד הגמד מעשיו .אעפ״י שזה בודד דרך לעצמו וזה לעצמו ואין דרכו של זה דומה לדרכו של זה ויש מהם מי שהוא הולך בדרך הטוב הגמור ויש מהם עושה לו דרך מעורבת מן הטוב ומן הרע כל אחד ואחד כיון שבירר דרכו געשה מזלו קבוע בענין אותו דרך שבירר ברצוגו מבלי הכרח ואם ימלך בדעתו אחר שגבדא לצאת מדרך זה לדרך אחרת גשתגה מזלו לגמרי ואין בו עסק ממה שהיה בו כבר אלא מזל אחר יש לו וכח אחר גמשך עליו מתוך חפצו ואם בירר דרך דעה בחפצו בה אפי׳ עושה הרבה טובות אין טובותיו כלום שאין עיקר דרכו אלא דרך רע והכל הולך אחר העיקר והזכות ההוא אין רצונו מיוסד בו ואין עסקו שהוא עוסק בו אלא כדי לחזק הדרך שבירר לו .וכן אם בירר לו דרך הטוב שהיא גורמת שיהא מזלו מאותו עגין שהוא הולך בו אפי׳ הוא עושה רעות אין אותן הרעות כלום שהרי אין רצוגו מיוסד עליהם .סוף דבר !אין הדבר ידוע עד שהוא נראה במעשה ובכוונת הפועל .הרצון נגמר וגיכר בין בדבר מצוד .שתעשה לדבר עבירה בין בדבר עבירה שתעשה ל ש ו ם מ צ ו ה .ו ל פ י ש ה כ ל תלוי בכוונת המעשה אין 1
האדם נידון אלא לפי מ ע ש י ו ש ל אותה ש ע ה ואפי׳ גזר דין הגגזד בפרקי ( והנחתם ביום הכפורים אין מ ת ק י י ם « ל א ל פ י ע נ י ן ה ש ע ה .כ י צ ד אם שבו מחטאם בימי התשובה נכתבי׳ ו נ ה ת מ י ׳ ל ח י י פ ו א ם ל א ש ב ו נ ח ת מ י ם לדרכי מת )!( וחסרון .ואם שבו ובתוך השנה הנכנס ו ל א ה ט ו ב ( הראוי לבוא עליהם בא ואינו מועיל להם צ
וכן אם לא שבו וגגזר דין רע עליהם ואחר כך שבו אותן הרעות באות ואין נוגעות בהם ואין גזר דיגן מתקיים אלא לפי מעשיהם שבאותה שעה שהם מקבלים השכר והעוגש כמ׳ שאמ׳ בםיפדי .וכן אין המזל מתקיים אלא לפי שעתו כמ׳ שאירע ליושבי עיר אחת שנגזר עליהם מכח מזלם שישםפם הנהר וכששבו מן החטא שנגזרה עליהם הגזירה בשבילו שמעו קול המון דמות עם רב וברחו עם נכסיהם מן העיר ובא הנהר ושטפה ואחר כך שבו לעירם נמצא שנתקיים המזל ונמלסו נ
השבים .וזהו שכתוב ( וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וכן נתקיים המזל באבדם שלא הוליד וכשזכה לצאת מדרך רע שהמזל שולם בה שהיה אביו הולך בה והלך בדרך הטוב שאין מזל דוחק אותה הוצרך לשנות את השם כמ׳ ששינה את הדרך ולשנות המקום וכשנקרא אברהם לא היה המזל בטל וזכה להוליד .וכן נתקיים המזל בחזקיהו שהיה ראוי למות אם יתיאש להוליד וכשחזר לישא אשד .לא נתבטל המזל וניצל ממיתה משונה וזכותו גרמה לו דידע באיזה עונש נקנסה עליו מיתה עד שהתפלל ונשמע׳ תפלתו .וכן יתקיים המזל במזונות ( 1ד״ל בפרקי השנה ,בראש השנה. * 0הלשון מגומגמת מאד וכנראה נפל שבוש בדברים. י (:ישעיה ל״א ,ב׳• ,
פירוש לעשר ספירות
204
הקצובי׳ לאדם בימי החול שימעיטו לו ביום זד .ויוסיפו לו ביום אחד וכשיגיע לסוב שגתו קבל כל הקצוב לו. ע ת י ד הב״ה ל ע ש ו ת מ ח ו ל ל צ ד י ק י ם ב ג ן ע ד ן והוא
ודף ליא ,א׳[
יושב ביגיהם .איר חגינא עתיד הביר .להראות כבודו לכל באי עולם ולהוריד כסאו באמצע הרקיע וחוזר ומניחו במקום שחמה זורחת בתקופת טבת .א״ד חניגא הזקן איפשר להראות את כבודו מי שכת׳ בו לא יראני אדם וחי ואת אמדת מדאה כבודו לכל באי עולם א״ל הרי כתי כי שמש ומגן יי אלהים מה המגן מגין על בעליו בשעת מלחמה אף הביה מגין על בניו באותה שעה.
ב פירוש לעשר ס פ י ר ו ת מחוג ס פ ר העיון׳ כ״י 1״ 8דף 201- )ושגויי גירםאות מכיי 80 488דף .(38 סוד יי ליריאיו ובריתו להודיעם .עיקר זה הפסוק מתחלק לעשרה בניגים 1
שהם השלמה לעליוגים ולתחתוגים בעבור שהם היו ( הכגת דגלי מעלה כי קודם 2
שהמציאם הקב״ה ית׳ שמו לא היה שמו ( כי אם אויר קדמון שאינו נתפש כלל. 3
וזה האויד שמו של הקב״ה כאשר רמזו בעלי ( המרכבה שקודם שנברא העולם 4
הזה הקב״ה לא היה כחו ניכר .וכשעלה בדעתו להמציא מפעליו ( נבקע האויר 6
5
אז נרמז זיוו ונראה ( כבודו של הקביה והמצי׳ אלו הענינים ( והם עשר ספירות בלי מה .ששם האחד א ו ר ה ש כ ל ה ק ד מ ו ן והוא כבוד ראשון׳ השני ש כ ל ק ב ו ע בעבור שהוא כתר נכתר בתחלת הקדמו׳ ,השלישי ש כ ל נ ב ד ל ונקרא חכמה 7
מפוארה השרויה לפני ייה יהו״ה צבאות הוא כבוד שלישי ( ,הרביעי ש כ ל נ ש ר ש 9
8
מחזיק ( כיל ועליו נאמר ( כי על ]כלו כבוד חופה .והחמישי ש כ ל ה א ח ד ו ת שבו 10
מתאחדים כל העיקרים וגעשים אלו החמש ספירות נגררים ( אחד על גבי חבירו ,,
בלא קצוץ ופירוד וזד ,הוא שאמר יחזקאל ע י ה ( וכבוד אלוהי ישראל בא מדרך b
הקדים זה מודה שאלו החמש ספירות ]דף [ 201הם כח שם ה מ פ ו ר ש ( 13
1 1
והם
מיוסדים באדם ( במקום הקדושה .כיצד הספירה הראשונה שהיא השכל הקדמון
0
4י׳.(8 8 8 = )
ליתא בכ״י ב׳ *( צ״ל שם וכן הוא בב׳ ועיין במדרש שמעון הצדיק. ( ב׳ חכמי• והלשון נמצא באמת במדרש שמעון הצדיק במחציתו השניה. «( ב׳ הכחות. י•( ב׳ ונראה זיו ונקרא. *•( ב׳ פעליו. י!( ישעיה ד׳> הי• (8ב׳ ומחזיק. ״( ג׳ המלים האלה ליתא בבי• * (1יחזקאל מ׳׳ג׳ בי• « 0ב׳ כנגדם. י•ז( בכ״י בעדם ובבי כאחד. ־ 0ב' הם שם המפואר. a
פירוש לעשר ספירות
205
,
היא בראש במקום ( הנחת תפילין ויש במקום הזה שתי חלונות כנגד שני נקבי האף שהם שכל קדמון ושכל קבוע הדי שני דברים במקום אחד והם אתדות שוד, 3
2
באדם ( במקום הגחת שם המפורש ( כדי להשפיע שפע ברכה 4
בגוף האדם.
5
הספירה השלישית שכל גבדל הוא חכו של אדם על ( זה גאמר ( חכו ממתקים וגו׳ נאצל ממאציל .הספירה הד׳ שכל הנשרש הוא ברית לשון הגזכר בספר 6
יצירה .הספירה הה׳ הוא שכל האחדות והוא הלב שבו מתאחדים כל הדברים ( 8
7
ןאהדונהיי מזנדונהיי
ואלו הן שמות חמש ספירות וגקראים ( שם המפורש (
ינהדונה״י הינדוגהיי ההגדוגה״י בשכמליו .הספירה הששית בה גברא העולם הזה 9
והוא מקום אישיים ( שם יהו׳ה החזה באדם ונקראת א ו ד ה ב ה י ר בעבור ששם ,0
מתוסף הרוח ומתרבה הגשימה ( ומתגדל הקול ויוציא"( לאור העולם וזאת הספירה מתאחדת בספירה השביעית שהוא מקום הבגין באדם וגקראת א ו ר ,3
,2
מ ת נ ו צ ץ .ובכאן יש סוד גדול למעלה ( שהיה אומר ד׳ עקיבא לתלמידיו ( a
14
כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שלא ]דף ( 202תםכנו ע צ מ י כ ם ( . ומלאך ממונה על ב׳ ספירות אלו שמזכיר שם המפורש לפגי הקב׳ה .וכשהוא ,6
,5
רוצה להזכירו מביא א ש ( חרישית באזני החיות כדי שלא ישמיעו קול הדבר ( ,8
,7
וכל זה הסוד באדם ( .והג׳ ספירות הנשארות ( הוא א ו ר מ ו פ ל א ו א ו ר ק ד מ ו ן ,0
,9
ו ה יק ו ד ( ו א ו ר ה מ ע ו ל ה .אור מופלא הוא ברית מילה באדם ( ,אוד היקוד כל מה שיש באדם פנימי כמו הכבד ובגי מעים שהם יקד יקוד כיקוד אש לגופו 2,
של אדם ( .אור המעולה הוא מקום השדרה באדם שהוא מכוון באמצע הגוף 23
22
ותוקף ( הגוף .ואלו הגי ספירות הם קיום גדול ( לחניית דגלי מעלה .והם 24
השם המפורש שהיה כהן גדול משתמש בו יהו׳ה יו יההויי אדידידון הגדול ( 25
ועל זה גאמר וקולו כקול מים רבים .זה מקום החזה והבטן ( והארץ האירה 27
26
מכבודו זה למטה ( .ואל תטעה בענין זה הסוד ( כי אלו הספירות סוד גדול
(1 צ( (4
ב׳ ב מ ק ו ם ק ד ו ש ה ו ה ו א ה ס פ י ר ה ה א ח ד נ ק ר א ת ש כ ל ק ד מ ו ן ו ה י א ב מ ק ו ם . ב כ ״ י בעדם. על
»(
כל המשפט מ״הרי שני״
ז ה -מ מ א צ י ל ל י ת א בבי.
<־׳•(
ע ד /׳ מ פ ו ר ש ״ אינו בבי.
שיר השירים (8
ה /ט״ז•
ל(
ב׳ ואלו הם הספירות הנקראות.
(9
ב׳ חיתום ,והגירסא הזאת נראית עיקר כי אישי״ם באו כנגד
(6
ב׳ כל האברים.
ב כ ״ י :שם ה מ פ ו ר ש ראשון• מעלת המלכות
אבל בספירת
ה ת פ א ר ת נ ח ת ם ש ם הוי״ה• ( uב׳ ו ת ת ג ד ל ו י ו צ א ה ,ו ״ ק ו ל ״ ל י ת א .
><0ב ׳ ה נ ש מ ה . צ י ( ל מ ע ל ה ל י ת א בבי. (15
ב' ל י ת א אש.
(18
ב׳ ליתא הנשארות.
(13ח ג י ג ה י ״ ד ב ׳ . « 0ב ׳ י ש מ ע ו ק ו ל ה ד ב ו ר .
* (2ו ה ו א ת ו ק ף (24
ל!( ב ׳ ובזה ר מ ז ל ס ו ד נשגב.
(19ב ׳ ו א ו ר ה י ק ו ד ,ו נ ר א ה ש ז ה נ כ ו ן .
( 2 0ב׳ כ נ ג ד ם ב א ד ם :א ו ר מופלא ב ר י ת מילה. הגוף.
(14ב ׳ ל י ת א ע צ מ י כ ם •
(21ב׳ ל י ת א ש ה ם
(23ל י ת א ב ב י .
ב׳ יהוה יוהה יההו אדירירון ו ע ד ו ל היהו ביהרידון הגדול
והיה וההי ויהה גיהרירון הגדול
ואליו נ א מ ר ]יחזקאל מ ״ ג ׳ ב׳[ וקולו כ ק ו ל מ י ם ר ב י ם . (s2ב׳ והבנין.
י ק ד ...א ד ם •
(26ב ׳ ל י ת א ז ה ל מ ט ה •
. (27ב׳ ה ס ו ד ה ג מ ל
פירוש לעשר ס פ י ר ו ת
206
2
1
בסוד הספירות שהם עצמו ( של הקב״ה כביכול כמו יסודות האדם באדם ( 4
3
והבן זה כי על כן אמר יחזקאל ( כמראה אדם עליו מלמעלה דמות הכבוד כלו ( 5
אבל תצטרך שתתן דעתך לידע (
6
שכל אלו הספירות הם (
כחות נבדלות
פשוטות בתכלית הפשיטות והם כלם כבוד א' בלי שום חילוק ופירוד אלא מצד 7,
הפעולות המגיעות אלינו מהם וכל אלו הםפי ( בראם האל ית׳
שמו לכבודו
8
מהם כלם נעשה אחדות שוה ונקראו כולם נשמה ( והוא הנקרא גשמה לזאת b
9
הנשמה ( ועל זה אמרו בעלי המרכבה הקב״ה ית׳ זכרו ]דף [202
,0
מ י ו ח ד במדות (
11
ומתעלה ומתרומם ( עד אין סוף לרוממותו .ואשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים 13
12
גורלינו שהניח ל נ ו ( הקביה ית׳ שמו וזכרו סוד כזה לכבוד של מ ל ך ( מלכי המלכים הקב״ה בשכמליו.
ג•
פירוש עשר ספירות בלימה עפ״י כ״י 80 541דף 11 )אולי נוסח אחר מם׳ כתר שם טוב לד׳ אברהם מקולוגיאז(. פי׳ עם״ב כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות. דע כי קודם שעלה במחשבה הטהורה לבריאת ]ציל לברוא( העולם היה ,4
האויד הקדמון עיקר עומד במהותו ובאמתתו ( .אין מי שיוכל לדעת בצד סתרי מעלות עשר ספירות שהוא סוד שם הגדול והשם הקנין ]!( והיו מסתמרות ונעלמות 15
בעמקי האיץ ( .וכאשר עלה במחשבה לבריאת עולם גתפשט ספירה אחת מאין ונתגלה יש וכשנתגלה יש בסוד השם הגדול גתגלה בשאר כל הגבראים כגגד (1
ב׳ כי א ל ו ה ס פ י ר ו ת הם עצמו.
(2
ב׳ מ ו ס י ף :כ ל ו מ ר להנהיג בהם האדם.
(3
י ח ז ק א ל אי ,כ י ו .
4
ב׳ ר א ה ד מ ו ת ה כ ב ו ד כ ל ה ו ע ש ה ד ו ג מ א .
(
ב׳ ל ז כ ך ש כ ל ך ו ל ת ת ד ע ת ך ו ל ה ב י ן .
(5 (6
ב כ ״ י כי הם וב׳ נכון.
ז(
מפשוטות עד הסםי׳ ח ס ר
(8
ונקראו כולם נשמה חסר בכ״י.
(9
ב׳ ו ה ק ב ״ ה נשמה ל כ ל הנשמות.
(10
ב׳ במדותיו.
(11
ב׳ ומתרומם מהם.
(12
ב׳ שהנחילנו.
(13
ב׳ ל כ ב ו ד ו י ת ׳ ש מ ו
1
!• (
עיין ב מ ד ר ש שמעון
של מלך הצדיק )פירוש
שנברא העולם וקודם בריאת שום גברא לשום
ב כ ״ י ו נ מ צ א בבי.
ס׳ יצירה
היה האויר
צד כלל...״. (15
עמקי האי״ן מונח קבוע לעולם הכתר•
לר״מ
הקדמון יחיד
בוטריל פ ״ ב פ ״ ג ( //אמרו כי קודם ולא
היה
נ ו ט ה מ צ ד ע ל ו י ו 1כן צ ״ ל [
פ י ר ו ש עשר ס פ י ר ו ת ב ל י מ ה
207
אותה ספירה בין בעולם הנפרדים בין בעולם התיכון בין בעולם השפל .וכשנתגלה אותה ספירה הנקראת ייש גתגלה גם בשאר כל הנבראים כנגדה ענין הבדלה 2
,
כדמיון הצל אצל הצורה היינו דכתיב ( כי צל ימינו על הארץ .סד צלם מעליהם ( וכן לכל ספירה וספירה עד שנשתלמו עשר ספירות ותמצא העולם כולו שלם והיינו בעשרה מאמרות נברא העולם בי׳ הן כדוגמא וכל שנמצא בכל העולמות הנבראות דוגמא הוא אצל עיס עד שנקראו עשר הספירות עולם .וכשנתאמו ]![ 3
ט׳ ספירות ביי נגלו ג׳ עניינים האי נקרא קדם הה״ד ( אשר נשבעת לאבותינו 4
מימי קדם .הבי נקרא עולם הה״ד ( זכור ימות עולם ויזכור ימי עולם .הגי נקרא 5
ג״כ עולם כדכתיב ( מן העולם ועד העולם וכבר אזיל מבינה עד מטרוניתא אילו ג׳ עולמות הא׳ נקרא עולם הבא והב׳ עולם ואלו הב׳ עולמות בעשר ספירות הם ואם תרצה לומר והרי י־ במנין יש לו סוף בהכרח ייל שבראש הכתר עליון יש 6
דבר נעלם באין סוף ( והוא עילת העלות דיל באין פירוד של כתר לאותו דבד נעלם ועל כן אמר בספר יצירה י׳ ולא ט׳ כלומר להביא במנין העשרה הכתר העליון שגם הוא בכלל העשרה י׳ ולא ייא להביא מהמנין הדבר הנעלם שבראש הכתר שאין לו ראש וסוף ועל כן אמרו בחשך ולא נראה .וכשגשתכללו עשר הא׳ הראשונה נקרא הצורה צורת אדם דו פרצופין כי האדם מעין דוגמא למעלה <ז
עד שנראה ] [11צורת אדם למטה לא נראה תשלום המצאת י׳ ספירות למעלה וגם שאר כל הנבראים בעולם והיינו דכתי׳י( נעשה אדם בצלמנו כדמותינו. וכמו ״( שהאדם יונק ומתרבה מהמוח ויורד לשדרה ומתפצל לכאן ולכאן כך כל הכחות יונקות ומקבלות מעילת העילות וממנו המשכה לכל שאר הבריות ובו קיום הכל ובכתד אין בו אחיזת יד .ועל זה אמר החכם במופלא אל תדרוש ואחר שאמרנו שאין בכתר אחיזת יד יש לדבר בענין הפרטים שאמרנו שכאשר עלה במחשבה לברוא העולם גתפשטה צורה אחרת מאין וגתגלה יש כלומר כי עילה ראשונה נקראת חשך שאין בו אחיזת יד לפי שנעלם מעיני כל אדם והוא דבד 9
שאין לו סוף ואם כן למה נאמר ( קץ שם לחשך ונאמד יוצר אור ובורא חשך... ]מכאן ואילך כדברי ס׳ כתר שם טוב הוי יעלינק עמ׳ 46שורה :10ידוע כי חשך יש לו אפיסה •״[
( 3מיכה זי׳ כ׳.
( 2במדבר י״ד ,ס׳. 0איוב ח׳ ,ט׳• ( 5תהלים ק״ו׳ מ״ח. ( 4דברים ל״ב ,ז׳• ( היא גם דעת הרמב״ן בפירושו לס׳ יצירה )קרית ספר ו׳ עמי /(407כמעט במלים האלה. וכן בס׳ כתר שם סוב לר׳ אברהם מקולוניא. ז( בראשית אי ,כ״ו. (8עיין בס׳ כתר שם טוב )יעלינק׳ גנזי חכמת הקבלה* עמי 45שורה 3ואילך. ( איוב כ״ח׳ ג׳. 6
9
שגי ק ט ע י ם מ פ י ר ו ש מ ר כ ב ת י ח ז ק א ל
208
ד•
שני קטעים מפירוש מרכבת יחזקאל )בכ״י (8° 334 ראשית
a
ה פ י ר ו ש ,ל פ ס ו ק ה ר א ש ו ן ,דף () .58על מהות השמות הקדושים•
ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחודש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים ..כתוב זה תמצא בו שבעים ושתים אותיות למגין ע״ב שמות הקדושים והטהורי׳ כי הגולה ומראות חסרים הם משתי ווין ומי שזוכר פסוק זה על 1כי[ הוא סוד המרכבה והוא סוב לכוונות מראות החלום כאלו היה מכוין בע׳׳ב שמות הקדושים המקיימים את העולם במדת החסד ,שנאמר י( אמרתי עולם חסד יבנה׳ חסד עולה ע״ב מפני שע״ב שמות הקדושים מתאחדים 2
3
במדת הדין ובמדת האמת ובמדת החסד ( ואמרו רז״ל ( על ג׳ מדות הללו העולם עומד וע׳כ תמצא בויכלו השמים וארץ עולה לחשבון עיב שמות ובהיות ויכלו חסר ואו ד״ל ו ע ל ו ללמוד כי בע׳׳ב שמות המתאחדים במדת החסד מתקיימות ומשתלמים שמים וארץ וכאלו הם השלימו שמים וארץ במאמר אדון הכל יתברך. ועוד תמצא בנו השם הראשון שבע״ב שמות *( הוא וה״ו וגרמז בראשי תיבות של ויבולו השמים והארץ והוא עדות נאמנה על כל מה שאמרנו וכמו כן נרמזו וה״ו 5
בויהי כשלשים שנה כי זה וזה לשון הויה הם ומודה ההויה התמידית ( ועל המציאות הקיימת כאשד יורה השם המיוחד שפירש קיים ההווה והמציאות בבורא יתעלה כאשר פירש בספר הבהיר המחובר מחכמי התלמוד המקובלים היחידים 6
שהוא היה הוה יהיה ( אתה בני תמצא כי השם האחרון שבע״ב הוא מוים ועולה למנין שם אלהים הנזכר בסוף פסוק של ויהי כשלשים שנה ועוד זה השם מו״ם נרמז במ׳ פתוחה של מראות וא״ו של וארא ומ׳׳ם סתומה של אלהים וא״ת למה נרמז בפסוק זה ע״ב אותיות למספר עיב שמות תדע בני שע״ב שמות הקדושים משרתים ומתאחדים בעיקר המרכבה והם כמו עמודי אור מצוחצחים ונקראים בני אלהים וכל צבא המרום גוהגין בהם כבוד כעבדים הנוהגין כבוד בבני המלך ויחזקאל הגביא ע״ה דאה מראות אלהים הקרואים מרכבה ולפי שע״ב שמות מתאחדים במרכבה גתיחד כתוב זה על חשבון ע״ב אותיות למען ע״ב שמות וע״כ אמר הקבהיו למשה רבינו ע״הי( הנה אנכי בא אליך בעב הענן הביגהו האל כי
0 ( ג( ( (5 (6 ז(
2
4
תהליס פ״ט ,ג׳. דיל שם בן עיב כנגד ג׳ הספירות חסד דין ואמת שהיא התפארת הנקראת גם שלוש. אבות א/ הימאים מהפסוקים ויסע ויבא וים בפרשת בשלח. בכיי התמידיות. בהיר .§80 שמות י״ט׳ ט/
209
שני קטעים מ פ י ר ו ש מ ר כ ב ת י ח ז ק א ל
במתן תורה יאמינו בו ישראל ויסתלק הספק ורמז לו כי המרכבה תתגלה בשעה ההיא במעלות ע״ב שמות המתאחדות בו וע״כ אמרו דז׳׳לי( כ״ב אלף מרכבות היו 2
במתן תורה כאותה שראה יחזקאל וזהו מה שאמר הנביא ישעיהו ( הנה ה׳ רכוב על ע״ב קל שהם ע״ב שמות המשרתים בשורש המרכבה שהקב׳־ה מתעלה ומתרומם ומתנשא בהם הן לטובה הן למטיב עם כל בריותיו ובעבור 1ש1תדע בני מהו יסוד 3
השם אגלה לך עיקרו .דבר ידוע ( הוא כי שמות בני אדם אין להם תואר כי הגוף הוא העצם ותואר והשם נופל עליו כמו יעקב שנקרא כן על וידו אוחזת בעקב עשיו וישראל על כי שרית עם אלהים ובאברהם ויצחק נקרא על שם המון גוים ועל צחוק עשה לי אלהים
אב
נמצא השם דבר אחר והעצם שהוא
הגוף דבר אחר והשם אינו לא עצם ולא תואר ולא דבר שיש בו ממשות והגוף הוא עצם ותואר ודבר שיש בו ממש ונופל השם על העצם אבל שמות של מעלה הם עצם ממש והם כוחות אלהות ועצמם עצם אור החיים ואפילו 4
שמות בני אדם כשתרצה לדקדק בהם בני תמצא שהם והעצמים דבר אחד ( ואין 5
השם נבדל ונפרד מעל העצם ולא העצם מעל השם כי לעצם ממש נדבק ( השם שאם לא יהיה העצם לא יהיה השם והעדות הנאמנה אם לא יהיה עצם אדם לא 6
יקראו לו אדם וראי׳ לדבר זכר צדיק ושם רשעים ירקב ( והדבר ידוע י( כי אין השם דבר עצמי להתדבק אלא מכאן אנו למדין כי לאחר שאין זולת העצם שם נמצא שאף שמות בני אדם יש להם עצם וע״כ בני אל תטעה לומר בכל השמות של מעלה שהם דבד בלא עצם כי כולם כוחות שכליות אלהיות חצובים ממחצב אור המופלא ואל תחשוב בדעתך כי כל השמות של מעלה כמו שם המיוחד ושם בן י״ב ושם מ״ב ושם ע״ב ושאר כל השמות עצמו מספר שהם דבר בדיבור מבלי עצם כי כולם אותיות פורחות למעלה כאשד אמרו בעלי הקבלה השרידים אשר ה׳ 8
קורא על אותיות שם של מ״ב ( שהם פורחות למעלה למעלה עד עיקר המרכבה שהם עמודי אור שמ]ת[אחדים בציחצוח גדול זה בזה וכבוד של מקום מתאחד בהם 9
ומתעלה בהם ומתעלם בהם עד אין סוף לרוממותו ( והעלמתו .עוד אמדו על אור מזהיר שהוא כח נבקע מעצמו ומבקיע כל הכחות וכל המאורות שהם למעלה ממנו בשעה שאותיות השם המפורש פורחות למעלה למעלה עד עיקר המרכבה ובאור (1
צ( (8
«•( י־־( «( ד(
«( ואני משער י•'(
ב
י
ב ר
מ
6
ע ' .(77—7
תנחומא יתרי )היי ישעיה י״ט» אי. בכ״י ידועה. עיין בס׳ הבהיר § 54על בראשית בי .י״ט. בכיי נבדק. משלי י׳׳ ז /וכן דורש את הפסוק בם׳ הבהיר. בכ״י ידועה. מאמר זה מובא בספרי קבלה רבימ מהמאה הי״ג והי״ד ואיני יודע את מקורו הראשון שהוא מיסוד כתבי חסידי אשכנז. בסוי קבוע בספרות מסוג העיון.
שבי ק ט ע י ם מ פ י ר ו ש מ ר כ ב ת י ח ז ק א ל
210
הכה הזה הנקרא אוד מזהיר נראים כל הכתות האלהיות של מעלה והמאורות המזהירות ועוד אמר ע״ב שמות המסודרים על סדר האלפא בית שהן יוצאין מלפני כסא הכבוד בכתרים של אש ובכתרים של להבה ונוהגין מלאכי השרת בהם כבוד כמו שנוהגין לבני מלכים וכל זה להודיעך בני כי השמות של מעלה עצם אמיתי הם והם כוחות אלהיות חצובות ממחצב אור השכל ומאוד המופלא הזך והטהור והם ממונים להעשות בהם כל דבר ולהתפלל על כל פעול ונדרשים הם באמת לנביאים הקדושים ולחכמים הקדושים וליחידים שהיו משתמשים בהם לכל הדברים הטובים לפני הקב׳״ה ולא בדבר אחר שלא היה ברצונו של מקום ב״ה לפיכך יש בפסוק הזה של ויהי כשלשים שנה ע״ב אותיות למספר ע״ב שמות לפי שראה יחזקאל הנביא עיה המרכבה אשד בה מתאחדים ע״ב שמות בציחצוח האור המופלא 1
שהוא אור השכל ועוד אמרו ( על השכל העליון החותם בחתימת קודש המקודש והנקדש והמקדש בתוך מקדש העליון שהוא אהיה אשר אהיה שאלמלא חותם זה שהוא ניתן בין השמים ובין הארץ היה כל העולם נשרף בשעה שבני אדם מקלקלין מעשיהם ומה שאמר בין השמים ובין הארץ הוא על השמים האמיתים ועל הארץ 2
האמיתית (
הנקראת ארץ חפץ ועולם הבא וזה הסוד שנגלה למשה רבינו ע״ה
במראה הנבואה בסנה בסוד אהיה אשר אהיה ואמר לו קרב לזה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדור דור ומה שאמד לו זה שמי הראה לו כאן האש הסנה עצם האש המיוחד האיך האותיות פורחות למעלה לפני כבודו בזוהר מצוחצח ולמדו איך יזכירהו בתפלתו וזהו וזה זכרי וכל זר ,בא להודיעך בני כי השמים שלמעלה הם מעצם האמיתי חצובים ממחצב אור 3
החיים כי המעלות השכליות נקראים מלאכים ( ושמותיהם נקראים בני מלכים וכל המשיג עצם השמות ויודע הוא להזכירם כראוי ובאשר כמו שהם נזכרים למעלה בפי המלכים מיד תפילתו מקובלת ומאושרת והמשכילים יבינו רמז מה שגליתי *( לך בענין זה ועוד אודיעך בני עיקר הגדול בזה שמי וזה זכרי במקום שאגי עתיד לפרש בעדה יתברך ויתעלה. ויהי כשלשים שנה אודיעך בני למה הוצרך יחזקאל לזכור הזמן שראה בו זאת המראה היקרה והנכבדה תדע שראה זאת המדאה בשנת שלשים מפני שהמציא הקביה שלשים מעלות עליונות אלהיות מושלות על ארבעה חיות שראה יחזקאל הנביא ע׳ה ואלו הן עשר מעלות ראשוגות הנקראות הכבוד וההוד הגדול הקרובים 0כל המאמר הבא מיוסד על ברייתות מעשה בראשית שהיו בידי חסידי אשכבז ובס׳ סודי רזייא לר׳ אלעזר מגרמישא )ס׳ רזיאל דף ט״ז ע״ב( נמצא הלשון כמעט מלה במלה :בטבעת שכתוב עליו אהיה אשר אהיה חתם ה׳ את השמים ואת הארץ ,חלקו הראשון של השש אהיה למעלה והשני למטה ואלמלא החותם הזה היה העולם נשרף באש. ( 2ד״ל בספירות ,על תפארת ומלכות. י־( אולי צ״ל מלכים. 0בכ׳׳י שגלית.
שני ק ם ע י ם מ פ י ר ו ש מ ר כ ב ת י ח ז ק א ל
211
2
לאל יתברך י( ושבעה שמשים נבראו תחילה גבורי כח ( הרי י״ז מעלות וכסא הכבוד והחשמל המקבל אותו הרי ייט מעלות ושמנה כרובים אשד ברקיע העליון הרי כ״ז וענין הכבוד המפסיק בין הכבוד ובין החשמל הנקרא אספקלריא של החשמל הרי כ״ח ופרוכת המסך הנקראת פרגוד המבדלת בין כסא הכבוד ובין המלאכים החיצונים הם כ״ט מעלות והרקיע העליון אשד על ראשי של חיות כעין הקרח הנורא הרי שלשים מעלות המושל! ו 1ת על ארבע מחנות שכינה ועל ארבעה חיות ולפי שראה יחזקאל הנביא זאת המראה בשנת שלשים לחשבון שתרגם יונתן בן עוזיאל ע״ה ועלה עליו באמת כי הקב״ה רצה להראות זאת המראה באותה שנה שהיא נגד שלשים מעלות המשלים על החיות הוצרך לאמר כשלשים שנה ועוד כי השם המיוחד הנשרש במרכבות החיות עולה לשלשים היאך חשבון האותיות כ״ו ועצם ארבעה אותיות הרי שלשים .ברביעי לפי שרצה הקב״ה להראות מראה היקרה של ארבעה חיות שהוא מספר ארבעה לא ראה המראה כ״א ברביעי וע״כ הוצרך לומר ברביעי ועוד כי השם המפורש הנשרש במרכבת ארבעה חיות אין בו כי אם ארבעה אותיות במספר ופיל מורה על המרכבה שהוא אחד מן הפיל הנודעים לנו אשר לו יתברך היוד למספר עשר ספירות האלוהיות וההא ואו הא למספר ששה עשר פנים שראה לכל חיה וחיה מארבעתן. בחמשה לחודש לפי שרצה הקב׳׳ה להראותו ארבעה חיות הקודש והרקיע הנטוי על ראשם שהם חמשה דברים לא ראה במראה כ״א בחמשה לחודש ובעבור כן אמר ואראה מראות אלהים ולא אמר מראות ה׳ לפי שיש בשם אלהים חמש אותיות כנגד חמשה דברים שראה בחמשה לחודש וע״כ הוצרך לומד כשלשים שנה ברביעי בחמשה לחודש על נהר כבר תדע בני כי דרך בני אדם שיש להם אימה ורעדה מאימת המלך או משום דבר בעולם מתגבר עליהם יסוד האש עד שמתחמם גופם ויוצא ממנו זיעת מים חיים כן באלפי אלפים הבדלות בין קודש לחול תמצא בחיות הקודש שהן נרתעות ומתפחדות מאימת הקב״ה ומקול הדיבור היוצא מפי הגבורה מזיעת אשן הנכבד נעשים למטה תחת כסא הכבוד ארבעה 3
ראשי נהר ( דנור ואותן ראשים חוזרין ומתאחדין זה עם זה ונעשים נהר של אש גדול סביב לארבעה חיות הקודש ולארבעה מחנות הקודש ולכסא הכבוד ויוצא 4
הנהר ההוא לפגי הקב״ה בכח גדול ושם הנהר ההוא דגיו״ן ( ועליו אמד דניאל 5
עיר ( .נהר דינור גגיד ונפיק מן קדמוהי כלומר נהר של אש ששמו דגיו״ן על נהר דינור הנמשך והיוצא תחת ארבעה חיות הקודש שראה המראה הנכבדת על 0הספירות. ׳־( עיין מסכת היכלות סוף פרק שביעי )בית המדרש חיב עמ׳ ובשאר מקורות והמקור בפרקי ר׳ אליעזר פיד. ( 3בכ״י גשר. ( 1או רגיון .והוא מספרי ההיכלות. <׳•( דניאל ז /יי.
(46והובא גם בספר העיון
שני ק ט ע י ם מ פ י ר ו ש מ ר כ ב ת י ח ז ק א ל
212
אותו הנהר והפך בה וקרי רכב וחיל נהר היוצא תחת חיות הקודש הנקראים רכב אלהים רבותיים ועוד דיל רכ״ב כ״ב רכיב והוא רמז לכ״ב אלף מרכבות שהיו 2
,
במתן תורה כאותה שראה יחזקאל ( הנביא ע״ה ועתה בני יוצא ( המקרא כפשוטו נהר כבר הוא כפשוט שראה הנביא המראה עליו אעפ״כ זה הסוד נרמז בו ושניהם ראה נהר כבר של מטה ושל מעלה דדברי תורה והנביאים פנימי וחיצון להם. A
דף 7 5ע ל פ ר ט יהמרכבה).
.
(
ותמצא כי בין האופנים והגלגלים יש חדרים הרבה ובאותן חדרים יש הוד והדר והן הנקראים חדרי גדולה והן כת המלאכים הנקראים חדרי גדולה וחדרי 3
היכלות והוא כח עליוני ( שכלי נכלל באור גדול והוא דומה כבית גדול והיכל שלום לפני כל הכוחות עצמן הנאצלים מכת השכינה והן כדלתות בינה עומדין לפניהם ולפני היכל שער ולפני שער פתח ולפני פתח ההיכל הראשון ולפני ההיכל שר הפנים שהוא הנקרא שמו כשם רבו ותמצא שיש לבין האופנים לחדרי חדרים 4
כיד רבוא פרסאות ובין חיות ( הקודש לכרובים חדרי חדרים ארבעים אלפי אלף רבבות פרסאות ועל אלו החדרים נאמר מראה האופנים ומעשיהן כעין תרשיש כלומר שיש להם מראה חדרים ומעשה היכלת והאופן עגול ככדור או כתפוח 5
וזהו ( תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור׳'׳> על אופניו בא ללמד כי דבור הכבוד דופק על אופני המרכבה הנקראים אופני הקודש ואופני השכינה והגלגל כמראה אש אדומה כקליפת התפוח שהיא אדומה מבחוץ והאופן הוא כמראה הברד שהוא אש לבינה כמו התפוח שהוא לבנה מבפנים והדיבור הנראה כמראה ברד 7
הוא דופק על האופן שהוא כמראה אש אדומה זהו שנאמד ( ועליון ]בכ״י ועליו[ 8
יתן קולו ברד וגחלי אש ברד לאופן וגחלי אש לגלגל וכתיב ( קול רעמך בגלגל זהו הגלגל האדום כאש אדומה וע״כ אמר ר״א בראשי פרקים שלו י( כשהוא יושב על כסא דם ונשא ומשקיף על הארץ מרכבותו על האופנים ומקול זעקת גלגלי המרכבה ברקים ורעמים יוצאות לעולם וכל זה בא ללמד כי האופנים הם זולת הגלגלים ושקול הרעם היוצא מן כה האש שהוא הגלגל האדום באש אדומה לקיים מה שגאמר קול רעמך בגלגל ואותם ברקים ורעמים היוצאים מקול זעקת גלגלי ,0
המרכבה אינם נראים ומשמיעים ( לבני העולם הזה כי מיד היו מתים כי לאהייגו יכולים לסבול כמו שלא סבלו אותם ישראל במתן תורה כי מיד פרחו נשמתן שנאמר"( וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כי הקולות והלפידים שבמתן תורה מקול זעקת גלגלי המרכבה היו כי כיב אלף מרכבות היו במתן תורה כאותם
0 *( ל( ( *0 3
ג( בכיי עליונה. *( בכיי היוצא. ראה למעלה. <י( בכ״י דיבור. י ( משלי כ״ה׳ י״א• בכ״י החיות. ( 8תהלים ע״ז ,י״ם• תהליט י׳יח ,י״ד. ( 1 0ונשמעים ז פרקי ר׳ אליעזר פרק די. שמות כ /י״ח• ;
שירוש שם בן מ׳׳ב א ו ת י ו ת ,
שראה יחזקאל ע י ה (
213
אבל אותם ברקים ורעמים נשמעים לבני העולם הבא
ולמלאכים והחיות והרעמים והברקים הנשמעים לבני העולם הזה הם היוצאים מגלגלי אש אשר תחת גלגלי הלבנה.
ה• פירוש שם בן מ״ב אותיות מיוחם ל ר ב האי גאון שפירשו לרבינו נ ס י ם b
8°דף ( 23
)488כיי
זהו שם בן מיב אותיות שבו נברא העולם והם ששה סדרים חרותים ד ו הוץ מן הד והם מסודרים לפי יחודו של מקום והם מסורת ענפיאל השר שנתנם למטטרון ומטטרון נתנם לסוריה שר הפנים והוא נתנם לר׳ ישמעאל ודי ישמעאל לרבי עקיבא ומרבי עקיבא היה מסורת לדבינו האי זק״ל ורבינו האי סגרו בפי׳ לרבינו נסים ז״ל וזהו הפירוש. 2
אבגית״ץ האי הוא הרוח הקדמון שהוא אור הנמשך מהאויר ( והוא רוח הקדש .הבי הוא הלחלוח שיבא מן הרוח ולמה נקרא שמו לחלוח מפני המים שנבראו ממנו והם אבני שיש שהיו מסתכלים בהם יורדי המרכבה ונראים להם כמים היורדים מתוך הריחיים שהם לבנים עד מאד ועל זה נקרא לחלוח .הג׳ הוא האויד שיצא מן הלחלוח שמאותן האבנים נברא האויר והאויר הוא קו ירוק מקיף 3
לכל העולם ונקרא תהו ( ומנין שיצא מן האבנים שנא׳ ונטה עליה קו תהו ואבני בהו מה ירצה לומר תהו זה קו ירוק שהוא מתפשט בעלות *( ובהו זה הלחלוח שהוא כמין אבנים מפולמות משוקעות בתהום שמהם המים יוצאים וע״ז נקרא לחלוח .היי כנגד החשמל שיצא מרוח קדמון כי צד החי של חשמל כנגד חיות שנתן למעלה שנחלק לגי חלקים וזהו הגלגל וגם הכסא וגס האופן .הגלגל הוא הרוח הקדמון שהיה מתגלגל בפני עצמו והכסא הוא האור הנמשך מן חלחלוח 5
והאופן הוא האורה הגמשכת מן האויד שהוא כמין זוהר ( הרי ו׳ חלקים כיצד האויר גקראו ב' שמות גלגל ורוח הרוח הוא רוח הקדמון הנקר׳ רוח הקדש וגקד׳ גלגל 6
מפגי שאורו מתפלמ ( ומתגלגל וחוזר והכסא נקראו לו כמו כן ב׳ שמות לחלוח וכסא מפני שהכסא נמשך מן הלחלוח והלחלוח הוא בפגי עצמו והס ב׳ צדדין כסא (1 (2 (3 ( (6
5
תנחומא יתרו• בספרו של ר׳ משה מבורגוש )כתבי יד ודפוס( הגירםא :הנחשך מהאיר• ( 4בעילות התחתונות• חגיגה י״ב. השווה הקוסמוגוניה של הזוהר הקרובה לדעה זאת ! כך ! ג״ל מתפלש?
214
פירוש שם בן מ״ב א ו ת י ו ת
ולחלוח הרי ד׳ שמות אשר גקראו הגלגל והכסא והאופן שהוא האורה הנמשכת מן האויר הקדמון הנק׳ גלגל הם ב׳ שמות אופן ואויר ועל זה אנו אומרים כי הג׳ גחלקו לו• והערפל והפרגוד והעמוד והחשמל הם יי כגגד היו״ד ועל כן החשמל חיות מפני שהוא חיות הקדש שהם ג׳ חלקים החלק הא־ כגגד חשמל שיצא מדוח קדמון מן החלק הבי היא הרוח קדמון גחלק לגי חלקים כמ״ש החלק הבי כגגד חיות ז׳ מלאכים היושבים ראשוגה במלכותי( החלק הג׳ היא הנשמה השכלית שהיא בסוד קדמון שרואה ואינו נראה ועל זה נקרא חיית חיזוק שיין שדירות מ״ם כגגד האור הטבעי שנמשך ל ד ו מ י א ל ואותו האור הטילה באנשים בקירון פנים שיש לה ד׳ יסודות הל׳ הוא האור המאויר ]![ באויר שהוא חיות העולם ועל זה גקרא המ׳ מלכות והל׳ לבוש .ועוד גקרא חשמל חיש והמ׳ והל׳ בחשבון כ׳ והחי״ת הרי כח ועל זה אנו אומרים כי החשמל משתנה לכיח רגעים בכל שעה ושעה 2
ומתגלגל וחוזר והכל הוא אור מופלא .התי״ו היא בחשבון ד׳ בחילוף דמ״ת ( ועוד כשתוציא ת״ת י״ב ייב [?Iישאדו ד׳ אותיות של ערפל ומה דיל ערפל הע׳ ע׳ שמות של הקביה לו העי שמות הם כח הע׳ שרביטין שיושבין באורה המתעלמת והם כנגד ע׳ אומות ועי לשוגות וכנגד ע׳ של עטרת בפירוש של ערפל כשתוציא מהם דל״ו כנגד קומת האויר המתעלם שהוא רל״ו רבבות פרסאות מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האזן יכולה לשמוע ישארו מ״ד כשתוציא ממ״ד ב׳ שתשים עם הל׳ דערפל להיות ל״ב ישארו מ״ב אותיות אלו שסדר ר׳ עקיבא זצ״ל .הצ׳ כגגד הפרגוד שהוא אור היוצא מן האויר והוא כמין תכלת וקבוע בתוכו עין הלבן ובצדו הא׳ עין האדום ובצדו הא׳ עין הירוק ירוק כנגד רוח קדמון לבן כגגד הלחלוח אדום כנגד כה חג׳ שיצא ממנו כח אדמימות עזה .הרי ג׳ כחות קבועות בפרגוד והתכלת כנגד הכה הבי הנקרא לחלוח שהוא כמו כן אור שחור ומתעלם 3
שגא׳ ( חשכת מים ומן הפרגוד נתפשט כח לכל הדברים הכלולים בו שהם בדק ורעם ונהר דינור ומהו ברק דבד הנמשך מן הרעם ומהו רעם דבר הנמשך מן האש וזה האש הוא כח וכשגברא יצא בכח גדול ונברא ממנו לבן השחור שהוא 4
אש אוכלה כל האישים ומתגלגל ויוצא בכל יום ועליו נאמר ( נהר די נור גגיד ונפיק מן קדמוהי וביציאתו נמשכים ממנו שלהביות שהם כעין יתירים ובשעה a
שמתרבים ביציאתם ]דף [ 24הם ר ע כ י ם (
5
ז ו בזו ונעשה מהן צווח ואותו הציווח
מתלבש בגחל ונופל על לבנת הספיד ומלבגת הספיר לגשר הגדול״ה ומן הגשר הגדולה בחדר הטבע וזהו שמיעת הרעש ומהשר]ביטין[ של יתרים גמשכים חוטים
U (2 (3 (4 &(
פרקי היכלות סוף פ״ז• בא״ב דאי״ק בכ״ר. תהלים י״ח׳ י״ג• דניאל ז׳ ,יי. כך! אולי דעכים או מכים?
215
פירוש ש 0בן מ״ב א ו ת י ו ת
מהם אדומים ומהם ירוקים ומתרבים במעוטם ונאהבין ויוצאי׳ ואלו הם הצדיקים שהם גסועים באויר הטבע שהוא בין וילון לשחקים ובשעה שהם צריכין לעולם בשביל ירידת מטר הם נראים ובשעה שאינם צריכין לעולם יש להם מקום קבוע לצד צפון אשד יושבין שם ובשעה שהם צריכין לעולם יש להם מקום קבוע שמשם מתקדשים כמו שנבראו ויוצאין לעולם לעשות רצון קוניהם ועל זה נאמר ] ...כאן חסר[ ולפ״ז הוא ידיעת הצדי. 1
ק ר ע שט״] ( הקו״ף הוא הרוח הקדמון שהוא קדש הרי״ש כנגד הרוח שגקרא רוח הקדש שהוא דבר אחד רוח וקדש ונקי דבר א׳ .הע׳ כנגד האוד הסובל על זה נקרא עי״ן שהוא כמין ירוק גוון מופלא השי״ן כנגד ג׳ כחות שנמשכו מרוח הקדמון שהם קדושה וטהרה וחסידות .הטי״ת כנגד ט׳ מקורות שהם יסוד לבנת הספיד ואלו הן אור וזיו ונוגה וזוהר ואוד מופלא הנסתר ואור 3
2
מזיו וזיו ( מזוהר וחמדה ויקר ונועם ,הנדן כנגד נש״ב (. נגדי״ש הגוץ כנגד גש״ב ודעיה הגי כנגד ג׳ חיות הנמשכות מכח האויר כמ״ש .הד׳ כגגד ד׳ אותיות של הוי״ה כי היי של שם נקדא דוח הקדמון בשביל שנמשכים ממנו י׳ דברים כמ״ש בחשמיל .הה׳ כנגד ערפל שיצא בין הלחלוח מה לחלוח הוא יסוד הערפל והוא דבר א׳ ודי אותיות ערפל עם פירושן הרי ה׳ לחשבון ה' והוי כנגד פרגוד שיצא מן האויר שהאויר הוא דבר אחד ופרגוד ה׳ יסודות שהם תכלת ואור אדום ואוד לבן ואוד ירוק הרי די .ונהר דינור עם ענין הרעם הרי ה׳ והברק היוצר מן הרעם הרי וי .ה״א אחרונה כנגד הגלגל והכסא והאופן והאויר והרוח הרי ה׳ זהו פירו׳ ד׳ אותיות של השם שבחשבון ד׳ אותיות 4
אלו יחודו של עולם .היוי׳ד כנגד רבותים אלפי שנאן ד״ל י״ת אלף עולמות ( ולי וחי אלף עולמות נקרי' כתר נורא ולא ניתן לידע פירושן עד לעתיד לבוא ואלו הי״ח אלף עולמות הם יי׳ח אותיות ו׳ על גב ו׳ ואלו הן טג״ת נצ״ח תי״ם הנ״מ חנ״י ה״א אלו הן ח״י אלף עולמות וח׳ אלף שגאן הם ז׳ מדורי גיהנם ובשביל זה 5
הטעם שאינם ראויים לגלותן אמרו רבותינו אלפי שנאן כלומד ]חסר[ ( 6
בטרצת״ג ( הבי״ת כגגד ברור שהוא בורר דבר מתוך דבר הטי׳ית כנגד ט׳ גשרים שבהם סמוכה כסא הכבוד ומהו גשר קדו׳׳ש ייחדוך ונשבה לממשלתך 7
ועל זה גקרא גשר ( הרי״ש כגגד רפאל שהוא רופא האמת .הצדי כגגד צדקיאל שהוא צדק לאילי העולם שהם המלאכים ההולכים על]![ האדם לשמרו .התי״ו כגגד ( 1מובא בסי לקוטיס מרב האי גאון )לר׳ משה מבורגוש(• (2פורמולות החוזרות כמה פעמים בספרות החוג הזה• (4עבודה זרה ג׳ ע״ב• (3ר״ת חמשים שערי ביגה. (5המעתיק מוסיף ״אה״ש ]אמר המעתיק שלמה[ השאר מגאתי אותו מחוק וכעת לא נמגא אגלי ספר אחר להעתיק מתוכו והם כמו ה׳ שימין״• (6מובא גם אגל ר׳ משה מבורגוש• ז( מאמר זה מן ומהו גשר ליתא אגל ר׳ משה מבורגוש הכותב במקום זה //והם כחות מלאכים״.
פירוש שם בן מ י ב א ו ת י ו ת
216
תבריאל שהוא משבר עצמות הרשעים בגהינם י( .הגימ׳ל כנגד ג׳ כהות הנמשכות 2
מתבריאל שהם כת האויר הקדמון וכה הטבע וכח הגיהנם ( ואלו ג׳ כתות כיצד הם נמשכים ממנו כשהוא יוצא לשוטט בעולם כח האויר נמשך ממנו וישאר כת הטבע וכה גיהנם וישוטט בארץ וכשהוא נכנס לגיהנם נמשך ממנו כח הטבע וישאר בו כח גיהנם וכן חוזר חלילה כשיוצא מגיהנם נמשך כח הגיהנם ממנו וגטבע בו הטבע וכשהוא מתפרד מן הארץ ועולה למעלה לשמים נכנם בו כח האויד הקדמון שהוא כחו ויצירתו שנמשך ממנו כח הטבע. 3
חקבטנ״ע ( החי״ת כנגד חסד והחסד הם ע״ב שמות של הקביה .הק׳ כנגד קדושה וקדושה הוא דבר שאין לו אויר כי האויר מתפשט בכמה ענינים ו1ה[ענינים באים לידי בלבול עד שמגיעים בטומאה כיצד כמו גולות מים שהם יוצאים מכמה מקומות המים המתאחדים יוצאים ממעין והם מתוקי׳ והאחרים יוצאין מבור או נהר והם מרים או מלוחים ונמשכים אלו ואלו המלוחים והמתוקים עד שמתבלבלין נמצא כי מים המתוקים נפסדים במלוחים כמו כן הקדושה בשעה שמתנועעת b
]דף [24כמו רוח הקדמון אין שם אלא קדושה בלבד ועל זה אמרנו שמותיו של הקב״ה אין נקר׳ בקדושה אלא מתוך מורשי לבו של אדם שאם נקראים בפה 4
מתפשטים לאויד והאוירמגיע לידי הטומאה ( ונמצא מתחלל שם שמים .הב׳ כנגד 5
ברכה ומהו ברכה בר כה וזהו ( שמו של הקב״ה ולפי חשבונו תמצא קומת הרוח 6
הקדמון ועל זה נקר׳ כדמות רות ובצורת ( נשמה ש א ו מ ר
בשיעור קומה
מראה הפנים ומראה הלסתות כדמות רוח וכדמות נשמה ואין כל בדיה יכולה 7
8
להכירו .וכיצד ב״ד שאנו אומרים הרי״ש שהוא רום ונעשה ( ב׳ ראשין ( רוח 9
קדש .כ״ה הוא חמשה ועשרים ואויר שבינתים א׳ הרי כ״ו כנגד הוי״ה ( ופי׳ ,0
הקומה שהוא רל״ו ( אינו נקר׳ עליו שאלו נקרא עליו לאי היה נותן לה חשבון ואם היה נותן בה חשבון לא היה אומר פרסה אבל הוא חושב הדברים שהיו נמשכים ממנו דבר מתוך דבר וכשהיה עולה בידו כמה וכמה חשבונות היה קורא 1,
לכל החשבונות שם אחד ובלע״ז קורץ לפרסה ש ו מ א ( ובלה״ק בעבור שהיא ,2
קרובה ללשון קורין פרסה ולשון ערבי גמלה ( אבל ח״ו שיהיה רשות לאדם 0זהו מקור קבלת ר׳ יצחק הכהן בטעמי הטעמים )מדעי היהדות ב׳ עמ׳ 2ל (2על תבריאל• י•( גם הוא בא אצל ר׳ משה מבורגוש• ' (-ע״כ אצל ר׳ משה מבורגוש• *•( עיין למעלה עמ׳ 98על סוד ההבלעה לפי הרמ״ק! י (.ר׳ משה גורם יותר נכון //וכה שמו של הקב״ה״ ושתי השורות הבאות אינן אצלו ודעה זו נמצאת ברוב ספרי הקבלה הראשונים וכן בזוהר. (°בכ״י ובצורה. 0אבל בדף * :30ונשא ,ובכ״י אוכספורד //ועשה שני ראשים״• (8בכ״י כתוב אולי ראשון• כיף 3°ר א ש י ם • ( 9ע״כ אצל ר׳ משה מבורגוש. (10כי מס׳ שיעור קומה נסמכת על הפסוק גדול אדוגגו ור״ב כ״ח שהוא בגימםריא רל״ו ו עיין למשל באותיות דר׳ עקיבה נוסח ארוך לח׳// /גופו של שכינה רל״ו רבבות פרסאות״. ( s u m m a .־^> )עיין קרית ספר ו׳ עמ׳• 73 A
12
2
שירוש שם בן מ״ב א ו ת י ו ת
217
לומר כלפי מעלה פרסה או שיעור כי אם על דרך חכמה הזאת שפי׳ כי הכל 1
מיוחד והכל תלוי באחד והוא אחד ושמו אחד .הטי״ת כנגד ט׳ גלגלים שהם ( 2
הנון ( הוא הנוגה היוצא מן ההמולה וההמולה נקר׳ עיש המזלות ומשרתי השמים 3
שהם מספרים יחודו של מקום בקול המולה גדולה ועל זה נאמר ( השמים מספרים כבוד אל .הע׳ כנגד ע׳ שרביטין הנקר׳ שלהביות היוצאים מכה המאורות של חשמל. 4
יגלפז״לן ( היויד כנגד י׳ יתירים שהם קבועים בברק ואלו היתידים הם 5
מיני מאורות וכעין גווני צבעים כמשיל .הגי כגגד ג׳ שמות הנק׳ טיבורה ( של מזוזה שהם שלימות המרכבה וכל אות ואות שם בפני עצמו כמ״ש בשער השמות 6
הזה ( .הלמ״ד היוצא מן הברק ששמו ל״ב כנגד ל״ב נתיבות פליאות חכמה .הפ׳־א 7
כנגד שם הרוח החיצון הנקרא פסקונית ( שהוא קדמון לכל הרוחות המתפשטות בעולם .הזי" ן והקי׳ף כנגד זימון הכל כלומר הוא כלול בכל והקול כלול בוי(. שקוצי״ת השי״ן שורקת כנגד הרוח הקדמון שהוא שרוי על הלחלוח בין הלחלוח והאויר ומחוזק י( האויר שיצא ממנו האש נקפא הלחלוח כי מן האויר נברא האש ,0
וז״ש ( שיין שורקת ונקפא ד״ל נגד קדש פאר אחד שהוא האויר הקדמון וזה האש הוא אשו של גיהנם שהוא למטה מכל ועליו הוא סימן נקפ״א וזוהי שי׳׳ן שורקת .קו״ף קדש קבוע שהוא רוח הקדש שאין לו לא ישיבה ולא עמידה ולא 11
עלייה ולא ירידה והכל צריכין לו ואומרץ ( עליו והוא בקדושתו סובל הכל 12
ושרוי למעלה למעלה ( וסומך הכל ברוך כבוד יי ממקומו .וא״ו ציווח הרעם. 13
צד״י צחצוח הבזק דבר הגמשך מן הברק ( ומן הרעם והוא ירוק עד מאד ובשעה שהוא יוצא בוקע מקומו .היו״ד הוא יקר המתפשט בעליונים ובתחתונים ד״ל הגדולה הבאה לעולם .התי״ו תמים והוא שמו של הקב״היי(.
פי הגירסא בדף
0
חסרה מלה ז
(3
תהלים י ״ ט א׳.
1
(2
׳
A
3
בכ״י משובש היו״ף. גם אצל ר׳ משה מבורגוש•
»•(
ובכ״י
•
ר׳
אוכםפורד אצל
משהבדפוסים
נשתבשו כ ל הלשונות האלה ע ד שאין לגירסאותיהם ערך• (cד ף (8
A
: !3
ז(
ליודעי סתרי השמות.
ב כ ״ י ר ק כאן והקול כלול בו ,ובדף
ס נ ה ד ר י ן מ ״ ד ׳ אי•
°נ 3גורס
כ ת ב בראשונה כ ל א ב ל תיקן אותן לקול .ב כ ״ י א ו כ ס פ ו ר ד : כ ל ו ל בו• ו ר ׳ מ ש ה מ ו ס י ף סתרי
ל מ א מ ר זה
את
ההערה
׳/והוא
הקו״ל
זימון
ובשתי המלים האחרונות
זימון הקול כ ל ו מ ר ה ו א ענין
נפלא
צריך
כולל)!(
הקול והקול
קבלה מיושבת
ממקובלי
הדת״• (10ב ס ׳ י צ י ר ה .
(9ר ׳ מ ש ה מ ב ו ר ג ו ש :ו מ ח ז ו ק .
(11צ ״ ל כ נ ר א ה כ מ ו ב ש נ י כ ת ב י ה י ד ש ל ר ׳ מ ש ה מ ב ו ר ג ו ש :ס ו מ כ י ן . (12
בכ״י אוכספורד למעלה למעלה
(13
ב כ ״ י מן הברד ,ותקנתי ל פ י גירסת ר׳ מ ש ה מבורגוש•
* (1ר ׳ מ ש ה מ ב ו ר ג ו ש מ ו ס י ף
//ע״כ
באויר.
לשון
החכם
הגדול
המקובל
והדבקים ה ם מקובלים מחכמי ישראל הקדושים והמתעורר בעמקי ד ע ת עליון לאמרי
הנזכר
ומאמריו העמוקים
יפקח לבו
עינים להשכיל
ח כ מ ה נ ע ל מ ה בצפוני ק ב ל ת ש ם קדוש ו ט ה ו ר זה ה מ ג ל ה ד ע ו ת פ נ י מ י ו ת ל מ ק ו ב ל י ס ת ר י ה ד ת .״
218
האותיות
ספר
השכליות
ו ס פ ר האותיות השכליות י( a
8°דף ( 24
)488כ״י
האותיות השכליות שהם כיב חקוקות בקול חצובות ברוח קבועות בפה בה׳ מקומות ואלה מםעיהם למוצאיהם אחע״ה בומ״ף גיכ״ק דטלנ״ת זסצר׳׳ש .אם יחפוץ אדם לומד א ח ע ״ ה לא יוכל לאומרם במקום אחד מן הפה כי אם בסוף הלשון ובבית הבליעה ולמה ד׳ האותיות השכליות והרוחניות האלה ל א מ ת בסוף הלשון 2
4
3
הבא ( ללמד כי האויר הקדר ( לפני ולפנים ומאצלו נאצלו החיים ( והה׳ אשר הוא שר הפנים נאצל מרוח הקדש הוא העד הנאמן עד האמת בין י* י ובין ישראל וע״כ שונאי י״י לא יהגו האותיות האלה בגרונם כי אין אצילות רוחם אצולה מרוח הקדש. למה אותיות ב ו מ ״ ף הקדושות האלה משמשות בין השפתים בא ללמדך כי 6
5
הבי״ת חיים לכל בשר ולו׳ ק ( ...והפ״א והמ׳ זרע לכל בשר (. a
למה אותיות ג י כ ״ ך משתמשות ]דף (25
ב ש ל י ש הלשון בא ללמדך הג׳
גיד הי׳ חקוקה בו הכ׳ כבוד הק׳ קדושה אשרי המבין. 9
8
ד ט ל נ י ת הד׳ חכמה י( והאבדתי חכמים מאדום ( הטי לעיטה ( עשו הרשע הלעיטיני נא אין טובתם קיימת כי לא בא מאת האל ית׳ הל׳ מלאכה והנ׳ הליכה ,0
והת׳ ממשלה ( כי לאויביו כפלים לאוהביו כפלים לאויביו לכל חםאתיהם. 11
ז ם צ ר ״ ש סוד גדול וע״כ אמד הפסוק ( בכל צרתם לו צר .הזי מעוטרת הצ׳ שכל אצול משכל הש׳ אחד משרתיו ועבדיו .הם׳ ביום ההוא אקים את סוכת 12
,4
13
דוד הנופלת ( ובלשון שחוטה ( ופירושה ויפרוש כפיו אל ה ׳ ( ואתה בן אדם הבן בדבר על מכונו ואשרי המבין .חקוקות בקול חצובות ברוח י״ב חצובות ביוד ככתוב קול ה׳ על המים חצובות בדוח השכלית ומזה אתה למד כי התודה אהבת השכל וחיבתו.
0 המקובלים
כעין פירוש
קבלתי
למשגה
הפונימית
יצירה פ״ב׳
בספר
ג׳ ומכאן
ראיה
שגם
בחוג
הראשונים מ ס ב י ב לסי העיון ג ר ס ו א ת המשנה הזאת בנוסחתה המלאה•
(2
צ ״ ל בא•
*(
כ י ל פ י ש י ט ת ם ׳ י צ י ר ה א ׳ ה י א א ו י ר ובי ח י י ם ׳ א ם כ ן נ א צ ל ו ה ח י י ם מ ה א ו י ר ־
5
(
(6
(3
אי אפשר לקרוא•
הקדוש או אולי צ ״ ל האויר הקדמון•
קדש1ה[ ז
ל פ י ס ׳ י צ י ר ה ש י י ך ה נ ה */ראיה״•
פ ׳ ה י א ז ר ע ל פ י ס ׳ י צ י ר ה פ ״ ד ,אי•
ז(
ס׳ יצירה׳ שם.
(10
כ ל זה ע ״ פ ס ׳ י צ י ר ה •
(8
(13
צ ״ ל שטוחה והרמז ללשון
*(1
שמות ט׳ ,ל״ג•
ע ו ב ד י ה ח׳• (11י ש ע י ה ס ״ ג ,
9
ט
( ׳.
ס ׳ י צ י ר ה פ ״ ה ,אי. (12ע מ ו ם ט ׳ ,י ״ א .
המשגה פ ״ ב ׳ ג׳ ש ה ב ד ת האותיות האלה ב ל ש ץ שכובה ושטוחה.
ס ו ד ייג מ ד ו ת
219
ז•
סוד י״ג מדות הנובעות מן הכ״ע ונקרא׳ מעיני הישועה 1
)488כ״י
b
8°דף ).( 39 3
2
דע אחי ישמדך האל ( כי הס׳ הנק׳ כתד היא מציאות ( הקדמון המתאחד באמתת מציאותו עין לא דאתה שכל לא השכיל*( השגת נביא לא הגיע לרוב 5
6
עילוייה ומעלת אמתתה לפי שכל הבאים להיות צופים בעצם דבר זה ( תכהיגה ( העינים ותלאינה המחשבות וישתבשו הלבבות להשיג כי עיני כל הנבראים כהות 8
ד
מהשיג דבר במקום הזה ועל זה ( אמר הקב״ה ( לא תוכל לדאות פני לא תוכל בודאי כי עיגי השגתך חלושות והחסרון דבק בך שאין בך כח לראות ולהשיג ,0
9
והטעם לפי שאין סוף ( לרוממות דבר זה ואינו גכגם בשעור הקפת ה מ ח ש ב ה ( והם ב׳ ספירי סמוכות לכתר אין דרך להשיגם מרוב עילוים ועיצומם ועליהם 1
אמד שהע״הי ( רחוק מה שהיה זה הכתר עמוק עמוק מי ימצאגו ב׳ פעמים א׳ ,2
רמז לבינה שלא נפתח למשה רע״ה שער הפנימי בהשגתה ( ועמוק ב׳ רמז , 3
לחכמה שהיא לפנים ממנה שהיא יותר ויותר עמוקה ונקראת ע ו מ ק ה מ ח ש ב ה ( ,5
ועל אלו ב׳ מיני עומק אמר דהעיה"( ממעמקים קראתיך ה׳ ועליה רמז ו א מ ר ( מאד עמקו מחשבותיך ואין דרך למחשבה להתפשט בהם אבל ע״ד הקבלות ,6
הגלויות ( שבאו מסיני על תורתנו הקדושה שבהם נתגלו הסתרים הפנימיים ,
מפי השי״ת ומדרך זה אנו יכולים להשיג קצת דרכי האמוגהי ( אבל אין דרך ,8
לשום בדיה ליכנס ולדעת ( מהות השם יתי. 19
ודע כי הכתר הוא המציאות > הקדומה מקוד כל השפע והאצילות והברכה 20
והחיים וכל מיני הסוב והקיום ועמידת ( הנמצאים בכל נמצא ודע כי זה סוד מלת אחיד שאין בו שיגוי ולא גבול ולא שעוד אלא תמיד עומד באחד בלי הפוך 21
והגה מן הכתר גתאצלו כל ט״ס ( המתאחדות כאחה וכלם בדמיון כסא לפנים 2ג
מכסא לכתר ובהם תבגה ותכוגן אמתת ( סתרי התורה וסדר פרשיותיה ונתיבותיה 0ציינתיוכאן בסימן א׳• בכ״י *) 8° 54כאן בסימן ב׳( השם :סדר י״ג מעיינות ״• ונקראות מעיינות הישועה. (4ב׳ לא הכיל. »> ב׳ סוד מציאות. ( 2ב' רק :דע. ד( א׳ חסר :במקום הזה ועל זה. (6א׳ תרפינה. »׳־( ב׳ ליתא דבר זה. (10א׳ הקפות המחשביות. (9א׳ סוף וקץ. «( שמות ל״ג׳ כי. (12ד״ל שער החמשים )נדרים ל״ח ,א׳(. ״( קהלת nכ״ד. (13מונח זה גם בזהר ח״ג דף קצ״ט בי :עומקא דמחשבה. (15תהלים צ״ב׳ וי. (14תהלים ק״ל׳ אי. (16ב׳ על דרך המתשבות הקבלות הנסתרות. ד (1כלומר דרכי הסוד הפנימי %אמונה כמונח קבוע למיסטורין)כמו בזהר אורחא דמהימנותא(. (20א׳ והעמידה. (19ב׳ סוד מציאות. (!8א׳ לידיעת. (22ב׳ אמונת (21תשע ספירות ו ב׳ אצילות בל הספירות.
220
סוד י*ג מדות
סדר י( עדותיה ומשפטיה והקיר ,ומצותיד ,וכל א׳ מאלו לפי מינה ולפי סיומה בסוד כסא לפנים מכסא והכל מתאחד בסוד הכתר ואליו צופות כל הספירות ובו מתאחדות .אין שם פירוד ולא הבדל חלילה ודבר זהי( אי אפשר למחשבה להרהר כיש לפה לדבר ק״ו ליד לכתוב וע״ז נאמר בסי יצירה לפני א׳ מה אתה סופר ואמר אם רץ לבך להרהר החזירהו למקומו .ודע כי הספירה הזאת היא עיקר כל האמונה ושורש הבטחון והיא היא עצם המציאות והחיים והקיום וכל מיני השפע והברכה ממנה נאצלים ולפי שההשגה בםפי׳ הזאת נמנעת נמסרת לאמונה לא להשגה לפי׳ 4
3
נקר׳ בלשון הפלאה לרוב עומקה ומניעת ( השגתה ועליה נאמר ( לעושה נפלאות 6
5
וגומר ]דףיי [39ואמר ( נורא תהלות עושה פלא ואמר בם״י ( במופלא ממך אל 7
תדרוש ויש הפרש בין נפלאות ובין פלאות כי הנפלאות ( הם סתר ״( אצילות זים וסוד ייחודם"( בבינה והפלאות הם זים מבינה ולמטה והכל בעומק המחשבה הפנימית ולפי׳ עיקר דבר זה תלוי באמונה הנובעת מתוך סתרי התורה לא מתוך 10
השגת השכל והידיעה ועיז נאמר ( ה׳ אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן .אם תעיין בכל פסוק זה תמצאהו סימנים ורמזים 11
וכל המאמין במציאות הכתר נקר׳ נאמן ר ו ח ( וכל שאינו מאמין נעקר מן הנטיעות 12
הנאצלות מן הכתר וע׳ז נאמר ( אם לא תאמינו כי לא תאמינו כלומד תתעקרו מן הנטיעות הנקר׳ עצות מרחוק אמונה אומן שזהו סוד אצילות כל הםפי׳ והמשכתם מן הכתר וסוד השפע והיניקה ו ד ם אמונה אומן וכן הוא א ו מ ר
ג ו (
ויהי אמן את
14
הדסה ואומ׳ ( כאשר ישא האומן את היונק בודאי זהו מקום היניקה וזים אם לא תאמינו כי לא תאמינו לא תקבלו יניקה ותתעקרו מן המקור אשר משם נמשכות 15
16
כל היניקות׳ וכן הוא אומד ( מראש יונקות ואומר ( מפי עוללים ויונקים יסדת ,7
,8
עוז וסוד אמן מפי היונקים מלמעלה בסוד אמונה אומן ( וזה ס ו ד ( ואהיה אצלו אמון סוד ואז הוא אמון אצל אהיה וז׳׳ס תורה שבכתב יונקת מן הכתר והוא סוד ,9
ג׳ ספירות עליונות ( לגמרי ניתנו לאמונה לא להשגת הדעת ודם רחוק מה שהיה 20
זה הכתר וע־ ע׳ מי ימצאגו חו״ב הגק׳ עמקים ועל ג׳ הספי׳ הכתוב אומר ( אל תדברו גבוהה גבוהה כלומר חכמה וביגה שעומדות בגובה ד ם יצא עתק מפיכם זה סוד הכתר שהוא עתיק יומין. צ> ב׳ חלילה חלילה מדבר זה. . (1׳ ( 8א׳ ומציאות .ב׳ ומניעות ,ותקנתי. ׳•( שמות ט״ו׳ י״א. (4תהלים קל״ו ,די. «( ב׳ בספר יצירה ,והיא טעות והוא לשון בן סירא על פי התלמוד. (9ב׳ וייחוסם. ( 8ב׳ הוא סדר. 0כי הנפלאות ליתא בבי. 0 2ישעיה זי ,טי. ! 0עפ״י נאמן רות מכסה דבר. ( ! 0ישעיה כ״ה ,אי. (14במדבר י״א ,י״נ. 0אסתר בי ,זי. (16תהלים ח /גי. 0אין פסוק כזה. ז ! ( ב׳ וסוד אמן מן היונקים שלמעלה מסוד אמונה אומן מתייחד. ( 2 0שמואל א׳ בי ,גי. (19א׳ והנה ג׳ עליונות. (18משלי ח׳ ,לי. ב
3
5
ס ו ד
221
סוד י״ג מ ד ו ת
ואחר שידעת זה נתחיל ונאמד דע כי סוד הייחוד השלב! והאמונה הוא בהתיחד י( כל הספי׳ בכתר העליון בסוד א ח ה ודע כי תכונת כל העולמות עומדו׳ 2
באחד וכן הוא אומר ( והוא באחד ומי ישיבנו והנה סוד אחד רומז לכל הצדדין ענינים גדולים בכל העולמות .דע כי עיקר אצילות כל ההמשכות הוא בסוד ייג 3
מעיינות הרחמים הנמשכות מן הכתר בסדר זה שאני מסדר לפניך ( .א ׳ דע כי ראשית התפשטות המחשבה מא״ם לבריאת העולם הוא סוד חבור ב׳ אותיות הנקר׳ 5
4
אל ( שהם תחלת אצילו׳ כל ההמשכות ועליהם אדהע״ה ( הללו י״ד .הללו אל 7
6
בקדשו ו ד ש א״א ע׳׳ה ( בשם ה׳ אל עולם דרך שניהם וז׳׳ס ( כי אל אנכי ולא 8
9
איש ( .סוד גדול נרמז ( לא איש א׳־ל ויכזב וסוד אל הוא סוד ל״א שבילים שבהם נמשכים כל מיני אצילו׳ והמשכה לספי׳ ומרוב תוקף השם אל בעוצם הרחמים הוא מנצח כל מיני דינים ומקטרגים אין דבר עומד לפגיו בהגלותו מרוב תקפו ועוצם אמתתו ודם הללו א״ל בקדשו וכתי׳ 0°מי כמוך נאדר בקדש בודאי נאדרי׳ בכח "(• והנה כשהכתר מסתתר בסוד הבינה אזי כל הנמצאים נידונים עפ״י הדין הראוי לכל א׳ ואי ב ב ׳ ד של מעלה ואם יופיע הכתר ויתגלה כל הדינין ,2
מתנצחין מאליהן ואין שם דין ולא קטרוג אלא הכל ברחמים בסוד ( וחגותי את אשר אחון ורחמ׳ את אשר ארחם ז״ס אל מלך יושב על כסא רחמים 13
וסוד ( מי א ל כמוכה ענ?וד והתבונן נפלאות
א ל והנה בהתגלות שם אל
אזי כל העולם ברחמים ומפגיו נכספים כל בעלי שכר ותרועה וז״ס כי לא יריע אויבי עלי וזה סוד הזמירות שבהן כורתים הזלזלים וע״ש זה יסד דהע׳יה כל לשון מזמור הללו אל בקדשו ולפיכך נק׳ א ל מלשון כח ואיילות נוצח 3
4
הכל ואין דבר עומד לפניו בהגלותו וכן הוא אומר י( אילותי לעזרתי חושה ]דף .140 ומן הכתר נובעים שלש מאות ותשעים מבועים ונקר׳ נחלי שמן וכולם שופעים בבינה ועליהם נקרי שמינית
,5
,6
שמנת ע ב י ת ( וז״ם ( בכל עת יהיו ,7
בגדיך נקיים ושמן על ראשך אל יחסר וכשירד ( שלמה המלך עי׳ה
לעומק
,8
ידיעה זו פירש כמה דברים ואמר ( עת ללדת ועת למות עת לגטוע ועת לעקוד נטוע ושאר כל העתים שפירש באותו מקום ובא ופרס מקום א׳ לתקן כל העתים ואמר בכל עת יהיו בגדיך לבנים כלומד למשוך הלובן העליון צ( איוב כ״ג ,י״ג. (1ב׳ בהתאחד. צ( מכאן והלאה מתאימים עיקרי דבריו לפירוש י״ג תיקוגי דיקנא של האריך אנפין )כאן בתר!( שבאדרא רבא בזהד. י•( תהלים ק״ן׳ א׳. (4עיין זהר ח״ג דף קל׳׳ב אי. ד( א׳ :שניהם שוה וזהו סוד. «( בראשית ב״א ,ל״ג. (10שמות ט״ו ,י״א. ( 9במדבר כ״ג ,י״ט. (8הושע י״א ,ס׳. (12שמות ל״ג ,י״ט. > uעיין זהר ח״ג דף 1״ד ב/ ג( מיכה זי׳ י״ח שממנו גלקחו שמות המבועין באדרא רבא. ( c 1קהלת ט׳׳ ח׳. 1 5ד ב ר י ם ל״ב׳ט״ו(. ״ ( תהלים כ״ב׳ כ׳. (18קהלת גי׳ ב׳. (17מכאן עד יאר ה׳ פניו חסר בב׳.
222
סוד י״ג מ ד ו ת
על ידי הרצון ואז כל העתים בטובה ובשפע וכיצד הוא בהריק שמן מלמעלה דרך הצנורות העליונות ואמר בסוד הפס׳ ושמן על דאשך וגו׳ ואומד י( כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן ,אהרן בודאי שנמשך הלובן מעולם החסד והרחמים ולפי׳ היה כ״ג נכנס ביוה״כ בקדש הקדשים בבגדי לבן לפי׳ שהם המרצים והמתקנים כל העתים וכתיב התם אל יבוא בכל עת אל הקדש ג
וכתיב הכא בכל עת יהיו בגדיך לבנים וכתי׳ ( בזאת יבוא אהרן אל הקדש כתונת בד קדש ילבש ומכנסי בד וגו׳ בכאן הודיעו סוד בכל עת יהיו בגדיך 4
3
לבנים ושמ״ן וגוי וכה״א ( יאר ה׳ פניו אליך בסוד שאמר דהע״ה ( להצהיל פנים משמן וז״ס שמן המשחה שבו נמשחו המשכן וכליו ונהנים ומלכי יהודה ב ש מ ץ הטוב על הראש. 5
ומן הכתר הזה נובעים שכייה ( מיני מאורות וכולם
ב׳
נקר׳ מאור
6
פנים ובהם נ ו ש א ע ו ן בהופיע על הדינין וז״ס ( יאר ה׳ פניו אליך 7
ה׳ פניו אליך וסוד ( שמן זית זך כתית למאור
ישא
ובהופיע אלו המאורות אזי
תהיה הכפרה שלימה ואין שם לא חושך ולא דין ומן המקום הזה קר״ן עוד 9
8
פני משה ( רעייה וסוד קרן עור פני׳ וסוד > רמה קרני באלהי שנמשח בקרן המשחה וירם קרן משיחו הכל רמוז. ג ׳ עוד מן הכתר מקור הנק׳
מ פ נ ה ד ר ך 0°בסוד ואמר סולו סולו
פנו דרך ובהופיעו נותן דרך לפושעים להכנס לפני ולפנים וכל בעלי הדין עומדין מן הצדדין ועושין דרך לנכנס באמצע מפני אימת הכתר וזהו הנקרא עובר ,2
על פ ש ע " ( וז״ס שבספר ת ה ל י ם ( מבקשי פניך יעקב סלה. ד׳
עוד מן הכתר נמשך מקור הנק׳
ש א ר י ת והנה בהיות בני העולם 3ו
חייבים כליה לגמרי ויופיע המקור הזה נותן שארית לפליטה לחייביןכלייה וז״ם ( ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה ודע כי כל אותם הנק׳ שארית יש להם דבוק 14
במקום הזה וכה״א ( והיה הנשאר בציון וגו׳ קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים ,6
,5
וכן הוא אומר ( איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוד ,ואמרו ( ואין ,7
העולם מתקיים אלא במי שמשים עצמו כשירים וז׳׳ס ( שיירי מצוד ,מעכבין את הפורענות. צ( במדבר ו׳ ,כ״ה. ( 2ויקרא ט״ז ,ג׳. י( תהלים קל״ג׳ ב׳. ( 5א׳ תכ״ה .והמספר שכ״ה גם באדרא דף קלי׳ב בי. תהלים ק״ד ,ט״ו. ד( שמות כ״ז׳ כי. י*( במדבר ו׳ ,כי׳ג־כ״ה. ( 8באדרא גזכר קירון הפנים כאן ,אבל לענין אחר׳ לא כחלק הדרשה אלא במליצת רשב״י. (9שמואל א׳ ב׳ ,א׳ ,ולא כצורתו. ( שם זה לא נזכר באדרא אבל פסוקים אחרים מישעיה מ׳ באים שם דף קל״ג א׳. (12תהלים כ״ד׳ וי. ״( וכן הוא באדרא. (1-1ישעיה די׳ גי. (1ישעיה ל״ז ,ד׳ .וכן הוא באדרא. 0ויקרא י״ח . ,ו ׳ ( c 1מגילה ט״ו ב׳. ז (1עיין זבחים נ״ב אי. 10
3
5
223
סוד י״ג מ ד ו ת
הי
עוד מן הכתד נובע מקור שנמשך עד בעלי הדין ובעלי המלחמה
ונכנס בתוך פיהם ומעכבן מלהדע כדמיון כמתג ורסן עדיו לבלום י( כל קרוב אליך וז״ס והרבה להשיב אפו וגו׳ ובמת׳יג הזה השיב משה רעייה מדת האף במעשה 3
2
העגל בסוד ( שוב מחרון אפך והחזירו לאחור ונשאר חמה וכה״א ( כי יגורתי 4
מפגי האף והחמה ובמתג השיב אף במשל ונשאר חמה עומד בפרץ לפניו וכה״א ( ויאמר להשמידם לולי משה בחירי עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית .היכן ל
היה האף אלא מרעי׳ ה החזירו במתג בסוד ( ויחל משה את פני ה׳ אלהיו ,ידע להמשיך אצילות כחות הנמשכות מן הכתר בסוד ויחל. ו ' עוד מן הכתר נמשך מקור הנק׳ ח ס ד
6
ע ל י ו ן ( ובו מטיב ועושה חסד
7
לאלפים בהתגלותו על עולם הדין וע״ז נאמר ( כי חפץ חסד הוא וזהו החסד 8
שלעולם ואינו זז להשיב ובו מתקיימים כל הנמצאים בסוד עולם ( חסד יבנה ומזה נמשך טל החיים ולפי׳ הטל אינו פוסק וכה״א י( וחסדי מאתך לא ימוש ,0
ותקנו בברכה שנייה של תפלה ומוריד הטל מכלכל חיים בחסד הכל רמוז( . ז׳
עוד מן הכתר הזה נובע מעין הנקי תפוח401דף [ והם עדן החיים b
״
הנאצל בבינה הנק׳ ע ו ל ם
,2
ה ח י י ם ( ומן התפוח הזה פורחות נשמות ב ס ו ד ( ,3
ויפיח באפיו נשמת חיים י ס ו ד ( עד שיפוח היום והוא עיקר אצי׳ נפיחת הנשמה ״
ונקי מקור הריח ש נ ־ ( וריח אפך כתפוח ויפח וגו־ וכשהריח שואב אצילות חיים 5
ממקום זה על ידי הריח אזי נקרא שדה תפוחים שהאילן היה נטוע בו וז״ם י( ריח ,6
שדה אשד ברכו ה׳ ו ז ״ ס ( באור פני מלך חיים ומריח התפוחים היא תחית המתים ,7
לעתיד ו א ז י ל ( איזה דבד שהגוף אינו נהנה ממנו והנשמה נהנית ממנו זה הריח 18
שני כל הנשמה תהלל יה ו ז ״ ס ( ישוב ירחמנו תשוב תחיינו משיבת גפש. ח׳
עוד מן הכתר נאצל מקור אחד שהוא יסוד ושרש כל המקומות ונקרא
מ ז ל וזהו מזל שאפילו ם״ת תלוי בו ״ ( וזהו המקור שממנו יינקו המבקשים 20
דחמים בענין בני חיי מזוני ( וזהו המזל שבהיותו מתגלה נכפין מפניו כל (2שמות ל״ב׳ י״ב. (1תהלים ל״ב ,ש׳. י( תהלים ק״ו׳ כ״ג. ( 3דבריש ם׳׳ י״ט. ( 5שמות ל״ב׳ י״א .כל הפסוקיש האלה אינש באדרא. ( עיין באדרא דף קל״ג ב /השש אינו שש רק הענין אבל באדרא זוטא דף רפ״ט א׳ קורא בפירוש //אתר דמתישבא בדיקנא ואקרי חסד עלאה״. (8תהליט פ״ט /גי׳ וכן דורש הפסוקימ באדרא. ד( מיכה ז׳ ,י״ח. (10ע״כ נמצא בב׳. יז( ישעיה נ״ד ,י. ! (1השש הזה אינו באדרא אבל עצם הרעיון )על מקור החייש במקום הזה( נמצא שפ. (12בראשית ב׳ ,ז /דורש תפוח מלשון ויפח. צ (1ספירת היסוד היא מקום צאת הנשמות מעולמ האצילות. *• (1שה״ש ז׳ #טי .צ״ל כתפוחים. (15בראשית כ״ז׳ כ״ז והדרשה לקוחה ממס׳ תענית דף כ״ט בי. . (18מיכה ז׳ י״ט (17ברכות מ״ג ,׳ . (G1משלי ״ן. (20מועד קטן כ״ח א׳. קל״ ׳ . (19עיין באדרא ר fi
ב
ט
ב א
ד ף
ד
א
סוד ייג מ ד ו ת
224
בעלי דינין ולא נמצא דין בעולם וזהו כ ו ב ש ע ו נ ו ת בכ׳ימ שתמצאהו וזהו המזל המנצח כל מערכות המזלות ואין דבר עומד לפניו וזוכה אליו כל אשר יחפוץ יעשה בשמים ובארץ לפי שהכל תלוי במזל זה וכל המזלות אשר בשמים מאפס ועד ותוהו נחשבו לו ואעפ״י שאין חלק לישראל במזלות הככבים שאין 1
מזל לישראל ( במקום זה לפי ששאר המזלות אין להם כח להיטיב אם מערכת אותו מזל להרע מצד מרוצתו וזה המזל מהפך סדר המזלות מרעה לטובה וזהו 2
הנקרא כ ו ב ש ע ו נ ו ת בכל מקום ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו ( כשיופיע ויתגלה אזי מפניו נכבשים ונכפים כל בעלי הדין. 3
עוד מן הכתר הזה נאצלים רחמים הנקר׳ מ צ ו ל ו ת ים ( והם הממחים
ט
הפשעים כעב והחטאות כענן ועליהם נאמר י( מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך 5
ובהם מושלכים כל החטאות במקום שלא יזכרו ולא יפקדו לעולם וזה סוד ( ותשליך במצולות ים כל חטאותינו. עוד מן הכתר הזד ,נמשך מקור ידוע הנקרא ה ד ר
י
6
ג א ו נ ו ( ומפני
כבודו מסתתרין ונחבאין כל מיני הדין .בא בצור והסמן בעפר מפני פחד ה׳ 7
ומהדר גאונו ( כל הפוגעין בפחד מסתתרין ונחבאין וכשפוגע הפחד ומהנותיו בהד״ר גאונ״ו גם הם גחבאין ומסתתרין מפגיו ואז כל העולם כלו ברחמים. 8
י א ( עוד מן הכתר נובע מקור השפע הנקרא מ ע י ן ה נ ב ו א ה וגקדא יסוד המלכים אשר ממנו יתפשטו כחות המלבושים בכל הספירות ומהם יתלבשו כל הנביאים למיניהם כל אחד ואחד מלבוש הראוי לו לפי שכל נביא מתלבש מלבוש 9
שאינו דומה למלבוש חבירו וזה סוד אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד ( כל אחד מהם לפי הםפי׳ שהוא מדובק בה ושואב ממנה כך הוא ענין מלבוש והמקור הזה בהיותו גוזר דבר לטובה אין לו בטלה עולמית ואפילו יחטאו בני ,0
אדם לפי שהמקום הזה אין בו שגוי ודברו כאילו הוא שבועה וזה סוד ( בי נשבעתי נאום ד,׳. יב
,,
ומן המקור הזה מתאצלין התכשיסין ( ומיני מלבושין לכהן גדול
בסוד ח׳ בגדי כהונה ואם יש מהם לבן ומהם זהב כפי הספירות המתחברות עם
( 2מיכה זי׳ י״ס. 0נדדים ל׳׳ב א. *( ישעיה מ״ד ,כ״ב. ( 3כן שמו באדרא רבא. ל( ישעיה ב /יי. ( 6כן הוא באדרא. ( 5מיכה ז /י״ם. (8כל הדברים על המעין הי״א הזה אינם באדדא לפנינו שיש בה רק שורה אחת על תכונת התקץ הי״א )דף קל״ד א׳( .ומכאן ראיה שהמחבר שאב ממקורות יותר שלמים מנוסחתנו של הזהר׳ אבל מקצת הדברים על הנביאים נרמזו בתיקון י״ב שם. ( 1 0בראשית כ׳׳ב׳ 0״ז. (9סנהדרין פ״ס ,א׳. • (11וכן באדרא בתקון י״ג :כל ה״תיקוניך׳ מסובבים כאן׳ אבל אינו דורש הפסוק הבא להלן ,וגם אין ענין מלבוש הנשמות שם.
225
סוד י״ג מ ד ו ת
המקורות ישתנו המלבושים ומן המקור הזה מתאצלים מיני מלבושים לנשמות כל ג
אחד לפי מיגר .בסודי( כי הלבישגי בגדי ישע וגר עד יכהן פאר .יכהן פאר ודאי (. נ
י ג ( עוד מן הכתר הזה גובע מקורות הרחמים והטוב והתענוג התמידיים שאיגם משתגים ולא מתהפכים ואין אחריהם גגע ולא צדה ולא חשך ולא חסרון 4
והמקום הזה גקדא לא י ו ם ו ל א ל י ל ה ( לפי שאין יום בלא לילה ואין לילה 5
בלא יום ( וזה סוד כל ם׳ ספירות למטה מן הכתר אבל הכתר גקרא לא יום ולא לילה ובזמן שיופיע אזי תהיה גאולה שלימה שאין אחריה לא צרה ולא יגון וזה 6
סוד ( והיה יום אחד הוא יודע לה׳ לא יום ולא לילה וזה סוד והיה לעת ערב 7
יהיה אור כי בשאר הימים ויהי בקר וזה סוד ( ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד. ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן.
ח• הפרק העשירי בספר סולם העליה לרבי יהודה בן משה אלבוטיני )על האכסטאזה(״ )כתב יד ירושלם 8° 334דף (99-97 פ ר ק י׳ בביאור דרכי ההתבודדות והדבקות וההכנות שראוי לו למתבודד כדי שיבוא אל תכלית הכוונה וידביק נפשו בשכל בפועל וישרה עליו רוח הקודש. דע שההכנות הראויות הצריכות שיהיו למתבודד כדי למצוא דברי חפץ בהפשטה שמתפשט שכלו מן החומר הם על פנים רבים .ראשונה בענין הגוף צריך למעט בתאוות הגשמיות הן בענין האכילה שיגהיג ויתמיד לאכל דבר מועט מעט הכמות 8
ורב האיכות ולמעט במיגי תבשילים ובדבוי יין עיד שאמרו דזיל ( כך היא דרכה של תודה וכוי ואין הכוונה שיהיו חיי צער המטרדים אותו אדרבא זהו מה שירחיקהו מהשגת השלימות אבל הכוונה שאפילו שיהיה לו עושר גדול והסתפקות רב ראוי שלא יהנה ממנו כי אם להעמדת הגשמה בגוף בלבד ויצער כחותיו הבהמיות ולא יתן להם מה שמתאויס כי בהתשת כחם תגבר הנשמה ויצא השכל ממאסר הכחות הבהמיות לפועל וידבק עם קונו .גם בעגין התשמיש ראוי להתרחב 9
על דרך שאמרו רז״ל ( שלא יהיה מצוי אצל אשתו כתרנגולים אלא יקיים מצות עוגה מליל שבת לליל שבת וזה בגקיות גדול ובטהרה רבה ושיהיו כל מחשבותיו בזה לעבודת קוגו ולהדבק אל החיבור העליון כמו שביארו חכמי הקבלה בסוד (1 (3 (4 (6 (8
( 2גם זה אינו בזהר שלפנינו אבל הוא בסגנונו. ישעיה ס״א /י/ הדברים גמגאים בעיקרם באדרא אחרי סוף תיאורי התיקונים )קל״ד ע״ב(. (5מאמר זה בא בזהד כאן בלשון ״תגיגך׳. על פי זכריה י״ד. ז( שם י״ד ,ט׳. זכריה י״ד ,ז׳. (9ברבות כ״ב ,א׳• אבות פ״ד ,ד׳.
הפרק העשירי ב ס פ ר ס ו ל ם העלי ה
226
החיבור והיחוד מזכר ומנקבה בזה הענין כי אז בהיות לו המחשבה דבקה במקום ,
העליון והוא כמו שאמר הכתוב ( והלכת בדרכיו אז החיבור ההוא וקיום המצוד. הזאת בזה הדרך מביאתו לידי מעלה גדולה ושפע רב .עוד צריך טהרת הגוף לטבול במי מקוד .אפילו כי עשה מצות החיבור כתקוגה כי אין ראוי שיקרב אל מלאכת הקודש כי אם בטהרה ובגקיות וכאשר ינהיג גופו וכחותיו הגשמיות בזה הדרך ויתמידם בזה זמן רב לא יום ולא יומים ולא חודש ימים בלבד כי אם זמן
רב
עד
שיגיע
אל
גבול
שכבר
כחותיו
הגשמיות
]בכ״י מצטערים! אותו לשאול ממנו מה שהיה כחותם לשאול
אינם מצערים מקודם
לכן
אז יעתק לתקן גם כן קצת תקונים הצריכים לנשמה שלו והן לתקן מדותיו הן במעלות המידות ובפרט להסיר ממנו מדת הכעס והדאגה ובקשות המותרות כי אלו המדות הם המטרידות אותו להשגת המעלה ובזה יעלה אל המעלה 1צ״ל מעלת! 2
ההשתוות כאשר היה אומר אותו החכם לתלמידו ( ששאל ממגו ילמדגו מעשה מרכבה והשיב לו השתוית ולא ידע התלמיד מאי קאמר ליה עד שפירש לו העגין והוא אם נשתוה במדותיו ר״ל איל אם הזה ]איזהלו אדם חרפך ולקח שלך היית כועס ומקפיד בזה בגפשך ואם עשה לך להיפך כגון שכבדך ונתן לך מתנות רבות היית שמח ומרגיש בנפשך שמחה והתעוררות תענוג בזה .איל התלמיד בודאי שהיה מרגיש בגפשו שהיתר ,מתפעלת מב׳ הפכים .אמר לו רבו אך עדיין לא הגעת לגדר מעלות ההשתוות ר״ל להיות שוה שלא תתפעל מהכבוד ומהפכו וכיון שכך
איך תעלה למעלת ההתבודדות שהיא מעלה הבאה אחר השתוות כי
תיקון הגוף דהייגו הפרישות מביאה לידי טהרת הכחות וגקיות המדות ,השתוות לידי התבודדות הגשמה ,והתבודדות מביאה לידי רוח הקודש המביאה
מביאה
נבואה שהיא
לידי
הצריכים
לדורך
המדרגה
העליונה.
בהתבודדות הוא
אם
כן
אחת
מהעיקרים
החכרחים
שיהיה לו תחילה מעלת ההשתוות שלא
יתפעל משום ענין אדרבה צריך שיהיה לו שמחה נפשית ויהיה שמח בחלקו ויחשוב בלבו שהוא לבדו יחיד ומושל בכל זה העולם
השפל ואין לו שום
אדם קרוב ודחוק שידאג עליו ולא מי שיעלה לו שום רע ונזק וטרדה ולא 3
שום טובה כי כל טוב העולם ועושרו הוא בידו ואינו צריך דבר ועל זה אמד״זל ( אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ואיזה הוא עשיר השמח בחלקו 4
5
וכתיב ( והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח ה׳ .והנה ( כאשר יהיה לו התמדת הקנין 0דברים כ״ח ,ט׳. (2המאמר המענין הבא שרית הצופיות נודף ממנו ,מקורו בס׳ מ א י ר ת עינים לר׳ י ג ה ק דמן עכו םר׳ עקב) ,ועיין י על ינע ק Beitrage zur Gescbichte der Kabbalaחוברת שניה עמ׳ 45־ (47אבל כאן בא בסגנון אחר• ( 4מלכים ב׳ ג׳ ,ט״ו. ( 3שבת צ״ב ,א׳• (5מכאן ואילך מיסד עיקר דבריו על ס׳ חיי עולם הבא לר׳ אברהם אבולעפיה ומוסיף עליו גם משלו•
ה פ ר ק העשירי ב ס פ ר ס ו ל ם ה עליה
227
בזה ההנהגה יבחר לו בית אחד שישב בו הוא לבדו יחידי ואם יהיה לו בית שאין קולו יוצא לחוץ יהיה יותר טוב מחובר אל היותו צריך בהתחלה שיקשט הבית ההוא בכלים גאים היותר חשובים שיש לו ובמיגי בשמים ומיגי ריח סוב וגם אם יש בבית אילגות ועשבים לחים הוא טוב מאד כדי שיתבודד שיתעדן בכל אלה הדברים הנפש הצומחת המשותפת עם הנפש החיונית .עוד יעתק לעשות ולגגן בכל מיני זמר אם יש לו או אם יודע לנגן בהם ואם לאו יגגן בפיו בקולו בפסוקי דזמרה ובחשק התורה כדי לעדן הנפש החיונית המשותפת עם הנפש המדברת והשכלית ואם יעשה הענין הזה ביום מוטב וצריך שיהיה בבית אפל מעט ואמנם היותר טוב שיעשהו בלילה ויהיה לו נרות רבות דולקות בבית וילבש בגדים יפים ונקיים וסוב שיהיו לבנים כי כל זה מועיל לכוונת היראה והאהבה מצד .ואחר היות לו כל אלו הכנות אז באותה שעה שאתה מכין עצמך לדבר עם בוראך הזהר לפנות מחשבותיך מכל הבלי העולם ותתעטף בטליתך ושים תפילין בידך ובדאשך אם תוכל כדי שתהיה ירא וחרד מפני השכינה שהיא עמך אז בעת ההיא ואחר כך שב וקח בידך דיו ועט ונייד ותתחיל לצרף אותיות במהירות ובחשק רב כמו שלמדתיך בפרקים הקודמים ובפרט בפרק שמיגי המדבר בעגיגי הדילוג והקפיצה כי כל זה הוא להפריד הנפש ולטהרה מכל הצורות והדברים החומריים אשר קדמו אליה ולהתפשט מהם כדי שישים לבו ומחשבתו ושכלו ונשמתו אל הציור המושכל או ]אל[ הידיעה או אל השאלה אשר הוא שואל ורוצה לידע מאתו ית׳• ובהיותו במצב הזה יכין מחשבתו האמיתית לצייר בלבו ושכלו כאלו הוא יושב למעלה בשמי השמים לפני הקב״ה ובתוך זוהר וזיו והדר שכינתו וכאלו אתה רואה שהקב׳׳ה יושב כמו מלך רם ונשא וכל צבא השמים ומלאכים וכרובים וחשמלים עומדים כלם לפניו ביראה ופחד ורעדה והוא גם כן בתוכם עומד ומקור ,כמו שליח שהמלך ועבדיו רוצים לשלחו והוא מוכן לשמוע מפי מי מהם ישמע השליחות אם מהמלך אם מאחד מעבדיו ]בכ״י מעוריו[ ואז במצב ההוא יעצום עיניו בחזקה ויסתום בחוזק גדול וברתת וברעדה ויזעזע כל גופו וארכובותיו דא לדא נקשן ויאריך בנשימה שלו כל מה שיכול עד שכמעט יחלשו אבריו כלם החיצוגים והםנימים ויעלה ויקשור וידביק אז נפשו ומחשבתו ממדריגה למדריגה בענינים הרוחניס ההם כפי כל מה שאפשר בכחו לדבקה ולהעלותה למעלה למעלה מעולם הגלגלים לעולם השכלים הנפרדים ולעולם האצילות העליון הנעלם עד שכמעט יהיה בעת ההיא כאלו הוא שכל בפועל ואין לו אז שום הרגש מהדברים החומריים כי יצא מרשותו האנושית ונכנס אז ברשות האלהית ואמר ונעשה אז רצונו ודע שאם הוא אז בעת שמתקן לעשות הפעולה הזאת כונתו לשאול בהקיץ ד״ל שיבא לו מענה בהקיץ או אם כונתו להזכיר אחד משמותיו הקדושים הן שם ע׳׳ב או שם מ״ב או שם משאר שמות אז בנקודה ההיא יזכיר כל אות ואות מהשם הנכבד והגורא שהוא זוכר בכווגה גדולה וביראה וברעדה וינענע ראשו בהזכרת האות
228
הפרק העשירי בספר סולם העליה
כפי הנקודה שמנוקדת האות ההיא כמו שלמדת אופן תנועתם בפ׳ ט׳ וכל אלו התנועות צריך שיעשם בתנועה מהידה וחזקה מחממת המחשבה ומגדלת החשק והשמחה עד שיבטלו ממגו כל הכחות הגשמיות ויצא גם שכלו כגון ההיא לפועל 1
והוא יפול לארץ כמעט כמו מת וישכב וירדם ואז אם הוא זכאי וכאשר ( והגון לפגי בוראו ישרה עליו דוח ממרום ויבוא לו שפע מאתו ית׳ ויודיעהו תשובת שאלתו הן במאמר או על פי פסוק או מאמר או ישמע קול מדבר אליו או יראו לו במראה ובמחזה אשר יחזוהו ויראה לו אז בעת ירידת השפע עליו כאלו משחוהו בשמן המשחה מראשו ועד רגליו וזהו אות וסימן גדול שגתרצו מעשיו ושהתחיל השפע האלהי לרדת עליו כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וע״פ מדותיו כי בלי ספק בעת ההיא יצא מרשות האנושית ונכנס ברשות האלהית, ואז מתפשטת ומתעדנת נפשו בהתדבקה עם שורש מקור אשר ממנו חוצבה וכבר יקרא מקרא שתפרד נפשו בעת ההפשטה ההיא מכל וכל וישאר מת ומיתה כזאת היא מעולה כאלו היא קרובה למיתת הנשיקה ובאופן הזה נפרדה נפשו של בן עזאי שהציץ ומת כי שמחה נפשו בראותה המקור אשר ממנו חוצבה ורצתה 2
להתדבק בו ולהשאר שם ולא לחזור לגויה ועל מיתתו נאמד ( יקר בעיני השם המותה לחסידיו .וכבר קצת מבעלי החכמה והנכנסים בזאת הפעולה אמרו שמי שאינו רוצה שתפרד נפשו ממנו אז בעת המראה ההיא שקודם לכן סמוך לפועל ההוא בעוד ברשותו ובאגושתו ישבע גפשו בשבועת האלה או בשם הגדול והנורא שבהיותו בעת המראה והמחזה שאז הוא איגו ברשותו שלא תפרד גפשו ותלך 3
לדבק במקורה אלא שתחזור אל גדגה ( שבתחילה וכן תעשה כי לא תעבור על השבועה ואז תשוב לעגיגי הגוף וקום ואכל מעט מזער ושתה מעט והריח ריח טוב והשב רוחך אל נדנה ושמח וייסב לבך עם חלקך וממה שחנגך ה׳ ית׳ ודע כי אהבך ה׳ אלהיך המלמדך להועיל וכשתהיה בקי בענין בחירת החיים האלה ותעשה זה פעמים רבות עד שיעלה הדבר הזה חזק ואמיץ בידך דע שכל עוד שתתמיד הדבר הזה יהיה לך יותר גקל לעשותו ותקגה הכגה גדולה לראות הדברים אשר תרצה לראות בלי הפחדות רבות כאשד בתחילה עד שתוכל להגיע למעלה שיבואו אליך המלאכים המלוים אותך לדבר עמך וללמדך חכמה ודעת. אבל דע שאין רשות לכל אדם אעפ״י שיהיה כדאי לקרבו במהירות אל המלאכה מלאכת הקודש שהיא הזכרת השמות הקדושים בשעת הפעולה אלא אם כן יהיה כבר רגיל ומנוסה פעמים רבות בפעולה הזאת בענינים אחרים והם אלו .ראשונה שהיה בקי מאד בחכמת הצירוף ובחכמת הדילוג אשד בארתי בפ׳ ח׳ אח׳כ יעשה פעמים רבות זה הדרך מהתבודדות בצירוף פסוק שירצה לגלגל מפסוקי התורה ויתמיד בזה פעמים רבים חדש או פחות או יותר כפי אשר ירצה וידאה בהג1הג[תו »> מלה זו יש למחרק• ג( לשון דה״י א׳ כ״א ,כ״ז.
(2תהלים קס״ז ,ס״ו׳ בחגיגה י״ד ,ב/
הסרק העשירי בספר סולם הדליה
229
שהוא שלם בפעולה ההיא עוד יעתק בזו ההתבודדות אל ימיש שאלות לשאול בעת הפעולה המבואדת למעלה שאלות הן בחלום הן ראשונה פעמים רבות הן אחר כך בהקיץ עד שיראה בפעולה פעולות רבות נסה הדבר ההוא ויענוהו בדברים אמתיים ונסה הדבר הזה פעמים רבות וגם זה הדבר לא יעשה ולא ישאל כי אם על הדברים שהם עבודת השי״ת ושלימות נפשו ולא בדברים חומריים מצורכי הגוף .ואחר היותו בקי ומנוסה בעניני השאלות ורוצה שבכל פעם ופעם עוגים אותו מן השמים על דבר אמת ועגות צדק אז ישאל מאתו ית׳ בעת הפעולה אם גותגים לו רשות שיזכור את השם הגכבד והגודא באותיותיו המרובות
משם ע״ב או כ״ב או מ״ב או י״ב או
שאד השמות ובתגועתו
וניקודו וניענועו כפי אשר למד אותו וקבלו קבלה אמיתית ואז אם יאמרו לו מן השמים שיעשהו ידע שהוא
כדאי ואז יזכיר ואם נענה ידע בודאי
1
שהוא מרוצה ועליו נאמר ( אשגבהו כי ידע שמי ועל פי ידיעת השמות הקדושים ההם יוכל לפעול דברים גדולים אשר לא חשב ולא עלה על לב מעולם ואופן ידיעת קריאת השמות הגז׳ הלא כ ת ו ב י ם ב ס פ ר ח י י ע ו ל ם ה ב א איגי צריך לכפול פה ודע שבהזכרת האותיות וגיעגועם יושגו הדברים הגדולים האלה כי הם שורש כל חכמה ודעת והם בעצמם חומד הנבואה ונראים במראה הנבואה כאלו הם גופים עבים מתלבשים ומדברים לאדם פה אל פה לפי רוב הציור השכלי הנחשב בלב המדבר בם וזה הדבר הגעלם מהאותיות הוא דבד ירחיקהו השכל בהבטה ראשונה וכאשר יגםה ויעמיק בזכות שכלו הדבר ידע שהם הם המלאכים והם המלמדים )בכיי המלאכים! לנביא במראה הנבואה חכמה ודעת במה שאין ספק בו וזה דבד ברור וידוע לבעלי החכמה הזאת כי בהם נברא כל יצוד כמו שכתוב בספר יצירה ג׳ אמות וז׳ כפולות וי״ב פשוטות וכו׳ וזה דבר פשוט אין בו ספק כלל .ודע כי עגין הדביקות הגזכד בזה הפרק הוא דבר גפלא סולם למדריגת הגבואה .לזה בעת שהחסיד והטהור מדביק מחשבתו בעליוגים ומהרהר ומעלה גפשו ושכלו בעליוגים בכל מה שאפשר בחקו ובכחו להפשיט המחשבה מהדברים החומריים ומדבקים בדברים הרוחנים העליונין בכח ההרהור הגדול שמהדהד בשכלו ובכחותיו אז דע שכל דבר וענין שהיה חושב בו ומתכוין עליו באותו שעה היה מתקים מיד אם טוב ואם רע עיד סוד התפלה וסוד הקדבנות שהוא דביקות וקירוב בעליונים וסיבת היות מתקיימת מחשבתו מיד בעת ההיא כי כשמדבק נפשו ומחשבתו בשכל הםועל ד״ל מידת מלכות אשר היא השופטת ומגהגת העולם אם לשבט ומשפט אם לחסד ימציאנו אז הוי נפשו בעת דביקותה עמה כאלו היא חלק ממגד ,ומיד גפשו עצמה עושה בעולם מה שלבו חפץ ומזה 2
הצד א ד ד ל ( כ״מ שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני וכן נתן עיגיו בו וגעשה גל של עצמות כי נמצא בקדמונינו ז״ל זה הכה הגדול לפי שהיו מדבקים 0תחלים *"« י״ד.
(2חגיגה ה׳ /ב׳•
הפרק העשירי בספר ס ו ל ם ה עלי ה
230
עצמם נפשם ומחשבתם במידה הנזכדת שהיא השופטת והמענשת ומיד היו מענישים באותו רגע למי שהיו רוצים להעניש כי היו ממשיכין כח ושפע עליון על מי שכונתם עליו להרע או להיטיב ומיד נעשה רצונם וזה היה קצת ענין בלעם הרשע וממנו תראה עד היכן הגיע כח המחשבה וההרהור אם לטוב אם לרע כי כאשר בלעם היה מעלה נפשו ומחשבתו בעליונים ומדבקיהם ]![ וקושרת'( שם היה ממשיך כח עליון על מי שהיה מסתכל ומביט בו ועושה בו כרצונו ולזה רצה להביט 2
ולראות בישראל כלם כדכתיב ( וירא את ישראל שוכן בשבטיו כדי שיציירם במחשבתו שבעת הדביקות שלו יקללם בכח המחשבה שהיה ממשיך עליהם מלמעלה ממידת הפחד הקשה והשי״ת שידע רוע מחשבתו הפכה מרעה לטובה ובמקום שחשב להמשיך ולהביא שפע ממקור הפחד והכליה נהפך והביא ברכה תחת קללה 3
שנאמר ( ויהפך ה׳ אלהיך לך את הקללה לברכה והבן זה הענין כי הוא צריך עיון דק כי אי אפשר לכותבו בדיוק לפי עומק הענין ראוי שיקובל פה אל פה. ועוד יש לי בזה הענין טעמים מופלאים על היות מתקימת מחשבת החסיד בעת ההכנות ודי בזה ובכאן נשלם מה שחשבתי להעתיק ולחבר ולקבץ באלו הדרכים ומכאן ואילך שים לבך להזכיר ולדעת השמות הקדושים הכתובים בס׳ חיי עולם הבא כמו שכתוב שמה בספרנו ואז תצליח את דרכיך ואז תשכיל.
ט•
פרקים על הקבלה המעשית מפירושו של ר׳ משה קורדובירו לזוהר שיר השירים ) ^ .(4° 74 4
החקירה הב׳ בענין אתמחי גברא הנז׳ בתלמוד ( .הענין הוא כי נמצא בספרי החכמים כחות לשמות הקדושים ויש שלחו ידם לפעול בהם ולא מצאו להם כן והוציאו לעז בשם ותלו הדבר בגירעון כח השם ולא תלו הדבר בגירעון עצמם היותר מצויה ואמתית וגם זה גרם להם העון שחשדו קונם ולא חשדו עצמן. והענין הוא כי השמות הם בחי׳ מהם בכסא מהם בי׳ כתות המלאכים מהם בנפרדים מהם בחיצונים .וד׳ בחי׳ אלו יוכרו מתוך השמות בעצמם והפעולות 5
עצמן כאשד נבאר וכבר פי׳ שבני אדם אינם שוים בנד״ן ( שלהם ולזה בחי׳ יש נאחז בבחי׳ זו ויש בזו ולכך יש כח ויחס לכל אחד ואחד בכסא כפי בחי׳ נשמתו ובמלאך כפי בחי׳ רוחו ובאופן כפי בחי׳ נפשו ואף בחוץ כפי הבנת יצרו הרע ולזה אם יתרחק בחינתו מבחי׳ השם הרחק גדול לא יכול לפעול כלל ואם יתקרב יותר יוכל לפעול קצת ואם ישתוו אז יפעול במהירות וזריזות וזה טעם אומרם 0אולי 1׳יל ונקשרת ז *( שבת ס״א בי.
(3במדבר כ״ד> ב׳. יי•( בנפש רוח נשמה.
י•( דברים כ״ג ו׳•
פ ר ק י ם ע ל ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת לד מיק
231
זיל במם׳ שבת אתמהי גברא שיש אדם מומחה לקמיע מן הקמיעין ולא לכולם וזה מפני שהקמיע מבחיגתו ויש מומחה לכל הקמיעין מפגי הכגתו ולזה יש כוחות בשמות לאין תכלית אמנם צריך שיהיה הכנה בפועל לפעול ואם לא יהיה בו הכגה לא יפעול בו ויתלה הגירעון בו בעצמו ולא בשם .עוד יש סבה אחרת לא יפעול השם גם אם ישתוה אל האדם .המשל בזה אם היה השם בכסא והאיש הפועל בשם אין לו אחיזה בכסא לא יוכל לפעול המשל בזה יש מי שזכה לרוח וגפש ולא זכה לגשמה וכיון שדרך מדרגות הסולם אין בו היאך ימשוך מלמעלה ויקשור העולמות ועדיז אם יהיה בו נפש ולא רוח בענין שאינו גאחז בחיה היאך ישתעבד לו והוא אינו נאחז בו כלל ואין לו דרך לשעבד אותם כלל וענין יהיה תנאי לקצת שמות אמנם יש שמות פועלים בחזקה שאפילו עיי גוים הם פועלים ואינם מקבלים טומאה וזה לרוב קדושתם וכן פ י ר ׳ בסי ב ר י ת מ נ ו ח ה כי כל מה שיפלא השם כן ימהר לפעול בחזקה ולא ימנעהו סיבה כלל ויפעלו בלי טהרה ואפי׳ עיי גוי .עוד יש סיבה אחרת והוא בהמנע ההכנות הראויות בשם לפעול כי צריך הכנות רבות ותנאים ועניינים במעשה השם ההוא ובהעדר איזה תגאי או ענין יפעול ולא בחזקה או לא יפעול כלל כאשר נבאר בעיה .עוד יש סיבה אחרת 1
גדולה מיום שנחרב בהמ״ק שנאמ׳ ( הן אראלם צעקו חוצה וגו׳ אין כח בכל השמות לפעול מפני שהקביה העביר כח ונחלש כח הקדושים כמו שאין השפע נשפע כדפי׳ במקומות רבים כן כח המלאכים ניטל מהם והשפע נסתם וא״א להם לפעול והפועלים פועלים בחולשה ויש שאינם פועלים כלל בענין מעשה השפע 2
סתם ופי׳ בס׳ ברית מנוחה שעל זה נאמר ( עוללים שאלו לחם פורש אין להם כלומר המלאכים שואלים שפע מלמעלה שהוא לחמם ופורש אין להם שנסתמו 3
המקורות בגלות וכן אומי לאמותם יאמרו איה דגן ויין דהיינו שתי ההין אי׳ ( עילאה ואי׳ תתאר• שתי שכיגות שמשם המשכת השפע ושתיהן בגלות ותלכנה 4
שתיהן וגו׳ שלח תשלח תרץ תרוכין ובדפי׳ בתי׳ ( .עוד יש סיבה גדולה והוא שלא יפעול השם למי שלא ידע סודו המשל בזה תפלין אם יניחם ע״ה או אם יניחם ת׳׳ח בלי ספק המצוה רצויה יותר בת״ח שהוא יודע שכתוב בתפלין ד׳ פרשיות וסודם כך וכך ומעשיהם כך וכך ולא כן מי שלא ידע מה עניינם או מה שכתוב בהן וכיש מי שלא ידע אם כתיבה אם דפוס עץ ועד״ז בשמות לא ישתוה מי י שידע סוד השם בפעולות מספר אותיותיו ומוצאו ומקורו וכחו למי שלא ידע בין ימינו לשמאלו אלא יתלה הקמיע ההוא בצוארו כחמודתא וכיוצא ולפעמים לסיבה זו לא יפעלו כלל כי צריך האדם בהזכרת השם יכוון תנועות ועניינים ונקודות והמשכת המקורות כאשר נבאר ומי שיעלם ממנו ידיעה זו הוא כמי שמביא מים לגינה דרך צינורות וחסד לו באמצע הדרך שתים או שלש צ י נ ו ר ו ת - שילכו המים דרך שם ולא ימשכו ולזה לא יעלה בידו כוונתו כלל ואם יעלה 0ישעיה ל׳׳ג ,זי.
(2איכה ד׳ ,די.
י 0ר״ל איבא.
»•( בפירוש התיקונין.
232
פ ר ק י ם על ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת ל ר מ י ק
יהיה חלק מועם מזער מצער לסיבת חוסר ידיעתו בהמשכת השם ממקורו דרך מוצאיו ומובאיו .עוד יש סיבה גדולה מזו וה״ס הזכרת השם כי בסוי האותיות צריך תנאים בגקודות ויש אות יזכירנה בגקודה א׳ ויש בשתי גקודות ובזה יבין המעיין טעם לס׳ ברית מנוחה מביא שתי נקודות בשמות לפעמים ויש אות בשלש נקודות ויש אותיות יבסא אותם האדם בכל הנקודות כולם ויש בטוי בסוד הנקודות ,
עיד הצירוף כדפי צירוף הניקוד בספ״רי( וזה דרך הזכרת השם כדפי׳ ב ם ׳ אור
השכל
לדי
אברהם
א ב ו ל ע פ י א ולדרך זה סוד ס׳ יצי׳ ויש
אותיות יצטרפו כל אות ואות לעצמה ויצטרפו אליה בבטויה אותיות אחדות בסוד תגועות האות והייגו דרך הזכרת השם הקדוש והטהור לכיג ביוהיכ ובהעדר איזה סוד מסודות אלו מהפועל לא ישיג מבוקשו כלל ולזה צריך למחויי קמיעא. החקירה הגי בהכרת השמות לפעול בהם אם דין אם רחמים רבות יקדה למתעסק בחכמה הזאת יתחלפו לו הפעולות מטובה לרעה ויהיה המשל למי שגתחלף לו צלותית של צדי בצלוחית של סם המות ובקש צרי למחלתו ומיהר מיתתו ולזה צריך להכיר טבע פעולות השמות כדי שלא ישתמש בשם אלא כפי עגייגו והעגין שיש שלש בחי׳ בכל השמות והם חםד דין רחמים ועגין זה ימצא בכל ד׳ בחי׳ השמות הא׳ הם הויות ואלו יבחנו בב׳ בחי׳ אחת בסידור האותיות שהם יהו׳׳ה אם יגבר י׳ או ה׳ או ו׳ או ה׳וכמיש בתי]קונים( ופיר׳ בםפ״ר בשער פרטי השמות ולפי מה שימצא בהויה סידור אותיותיה ידע ויכיר אם ד ץ או חסד או רחמים ואם דין חזק או רפה וכבד הארכתי שם ובמקומות אחרים .הב׳ בגיקוד אם יגקד בקמץ או בפתח או בצדי וכיוצא ומקום הגיקוד באיזה אות מן האותיות אם יהיה הקמץ ביו״ד והצרי בה׳ דדך א׳ ואם יתחלף דרך אחרת ויעלו גיקודי השם הקדוש ויצטרף בסוד צירוף הניקוד שיעור גדול וכבד הארכתי בספ״ר בש׳ פרטי השמות ובשער הצירוף. הב׳ השמות והם כגון איל אלהי״ם אדנ״י שד״י וכיוצא והוא בסוד הספי׳ לפי בחי׳ ויתייחסו אליהם השמות וככר פי׳ בספ״ד סוד שמותם ויחסם בםפי׳ ופעולתם .הג׳ שמות הכסא ואלו קשים מאד להשיג ויוכר מבחי׳ תלייתם אם מוצאם ומקורם מהויוית או שמות שאיגם גמחקים גכיר מהם לפי תלייתם מה עגייגם אם רחמים אם דין אם חסד .וכן אם מוצאם מהפסוקים לפי מה שיהיה הפ׳ שמוצאו ממגו גכיר פעולתו לפי העגין שגזכר בו בססוק בעצמו כגון שם הסיד תייו אה״ן היוצא מפ׳ הנסתרות לה׳ אלהינו נכיר היותו מן גיר כי הם הספי׳ הגםתרות שהם חויב ה׳ אלהינו ונכיר ממנו שהוא להשיג הדברים הנסתרים אס בשאלה בהקיץ אם בחלום וכן שם יואחצציבירו״ן היוצא מפ׳ הנה מקום אתי וגו׳
גדע שהוא ג׳כ להשיג
השגה בשאלה בהקיץ קרוב לנבואה בענין הפ׳ בעצמו ששם נזכר להשגה ודאי ועדי ז שאר השמות הנעלמים כולם .וכן נכיר עניינם מגזרת השמות בעצמם אם ( 1ס׳ פרדס דמונים )כשער פרטי השמות(.
פ ר ק י ם על ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת ל רמי׳ ק
233
מלשון אדירות כגון אדירידו״ן שהוא מלשון אדירות או כגון אכתדיאיל שהוא מלשון כתר וכיוצא .הדי שמות המלאכים בין שרפים חיות אופגים כרובים חשמלים תרשישים הכל לפי שמם גדע עגייגם כגון מיכאל שר המים פועל ברחמים ולהראות גדולת היוצר ולשוגו מי כאל ישורון וכן מי כמוך באלים הי .וכן גבריאל שר הגבורה ולהראות גבורת היוצר ובו תלויים כל עגייגי הגבר כגון קרא הגבר,כמו ש ה א ר כ ת י ב ח ל ק ת פ ל ה ל מ ש ה בפי׳ ברכת הגותן לשכוי ביגה וכן גיכ באודיאל יסוד הרוח מלשון אויר והוא לטהר האויר מכוחות טמאים כדפי׳ בתיי בעגין ויבא בין מחגה מצרים .ויקרא גוריאל בהיותו גוטה לצד האש והגוד ואז פועל בגבורה. וכן רפאל הוא שר הרפואה וכל הדברים הנמצאים ביסוד העפר לרפאות וכן אםי״א מעורב לאסותא וכיוצא שמעיאל להשמעת תפלה .קפציאל לקפיצת הדרך שמדיאל לשמירה וכיוצא רבים ואם יוצאים מפסוקי התורה לפי התלותם כגון יוה״ך כל״ך היוצאים מן פ׳ כי מלאכיו יצוד ,לך כי תיבות הפי מורה היותם מלאכי השמירה וכן שם טפטפייה לשמירה ולכל צרה שלא תבוא שיוצא מפי טפס כחלב לבם וגר כדפי׳ לעיל וכן השם היוצא מסית הגגי שולח מלאך לפגיך ועד״ז לכלם .הה׳ שמות הטומאה הנה הכרת אלו קשה למאד ולא יוכרו אלא משתופם ודיעיהס כגון םמאל ושטניאל ולילית וכיוצא אותם שמות כגון נחשידון חתולידון עכברידון כדפי׳ בםפ׳׳ר בהיכלות טמאים בהשתתפם עם אחרים נכיר שלא לחנם הלך עורב אצל זרזיר אלא מפגי שהוא מיגו ועדיז גכיר ג״כ אותם שנסתפק מהם בקדושים אם רחמים אם דין הסברה יורה וכן הפעולה בעצמה יורה אם יש בה דבד מכוער איגה 1
קדושה כגון קטרת או היות האדם ערום ( או מקום מטונף אוגישתתף בה אשד ,או סגולתה בלילה או במבואות בשדות בבית הקברות ב«קום המצאם גדע שהם חיצוגים או כתיבתם בעוד כלב או חתול וכיוצא יודה על פעולתו בחיצוגים וכן חותמות המזלות והככבים כלם פעולות בצד העשי׳ מבחוץ ואף אם יהיו באותיות קדושות .וכן אם תהיה הפעולה מגונה כגון להביא אשד• לרשות השד והסתרת ענין הכל יודו על פעולה חיצוגית .ואפילו אם יהיה בפעולה חכמה וידיעה יהיה חיצוגית לפעמים ולא יושג עגין זה אלא בהתבודדות גדול יורוהו מן השמים לפעמים ואם לאו יפגום עצמו בהיותו פועל בהם כי טמא טמא יקרא והטהור לא יכגיס עצמו אלא במקום םהור ונקי. החקירה הד׳ ביחס הזמן עם הפעולה .דע כי הזמן נחלק לפי הבתינות ג״כ כדפי׳ בענין הםפי׳ יש עת וזמן ששולט בה רחמים או חסד או דין ולזה יש שעה שיעלה הפעולה ביד הפועל ויש שעה שלא יעלה ויש שעה שיעלה בחוזק ויש שעה שיפעול ולא כ״כ והטעם לפי בחי׳ כסא מלאך ואופן אם יהיה השעה שפועל בה שעה ששולט בה המלאך ההוא אז בחי׳ הכסא ההיא יפעול שיעוד לא יוגבל !(
דבר המצוי כמה פעמים בעניני הכישוף גפ בכ״י עברייפ!
פ ר ק י ם על ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת ל רמי ק
234
בחוזק הפעולה ואם תהיה השעה השולטת הפכיית אל הפעולה לא יפעול כלל ואם בינונית יפעול בחולשה ויש עת שכל הפעולות המצליחות יהיו חיצוניות והקדושות לא יצליחו מפני ששולם אז החיצוני ואין הקדושים מתעוררים לפעול כלל כדי שלא לערב קדש בחול ויש עת יתעררו דין על הפועל הפעולה יגרום לעצמו סכנה מפני שליטת מלאכים קשים המעוררים דין ובשגאתם למטריח אותם יעוררו עליו דין ויש שעה ראויה לפעולות הרחמים כגון לעורר אהבה והצלחת הדברים המוגיים וכיוצא ויש שעה לעורר דין כגון להרוג שוגא או לעורר שגאה וכן יש 1
שעה ח״ו לעורר קללות וכיוצא .זה הכלל על כזה נאמר ( ועת לכל חפץ תחת השמים ומ״ש תחת השמים כי עת היא מלכות והיא משתנית תחת השמים ת־׳ת 2
ואפי׳ בענין הקדושה א מ ר ! ואל יבא בכל עת אל הקדש מפני שיש עתים משונים לסובר .ולרעה והם כיח עתים ללבנה העליונה וכיח בכסא וכ״ה במלאך וכ״ח בעשיר .לכל מזל ומזל יש עת ידוע להוריד כוחו וכן לכל ככב וככב הכל לפי שינוי הפעולות ושליטת הככבים .וכן בחיצוגים יש שעה ידועה יגבר מעשיהם כגון מתחלת הלילה ועד חצות שהם מתגברים ולכך עיקר פעולתם בשעה זו וכן בחצות היום יש בהם כח להגלם .וכן פי׳ בזוהר שיש שעות ידועות ביום יש כת בשדים להגלם בגולם הגוף ואז פועלים בלי ספק בחזקה וכן בחרוש הלבגה וכן בעיש בעת מולדתם וכיוצא .ואחר שפי׳ ענין הזמן הנז׳ נוסיף עוד ונאמר שיש מלאך ממונה על השנה ותחת ממשלתו ד׳ מלאכים על ד׳ תקופות ותחת אלו הד׳ יש י״ב מלאכים על ייב חדשים ותחת כל מלאך מאלו הד׳ מלאכים על ד׳ שבתות ותחת כל מלאך מאלו ז׳ מלאכים לז׳ ימים ותחת כל מלאך ב׳ מלאכים א׳ ליום וא׳ ללילה ותחת כל אחד מהם י׳ב מלאכים לייב שעות והנה אלו המלאכים צריך השבעתם למלאך התקופה ובמלאך החדש ובמלאך השבוע ובמלאך היום ובמלאך השעה וכן יש ד׳ מלאכים ממונים על היסודות ומלאך ממונה על החי ומלאך על הדומם ומלאך על הצומח ותחת כל מלאך ומלאך מהם מלאכים על כל מין ומין ומלאך על הסוסים ועל השוד וכיוצא והרוצה לרכוב הסוס להגבירו או להכניעו או כיוצא לשור או לכל המינים לקבצם לפזרם ולהשתמש בהם ישביע בהנהגה הנז׳ המלאך הממונה על הענין ויעלה בידו וכן יש מלאך הממונה על השמש או על הירח .וכל עניינים אלו הם ב א ר ו כ ה בם׳ ה מ ל ב ו ש .ואלו המלאכים ה״ס עולם העשי׳ עולם הנפרדים וקרובה פעולתם לפעולת החיצונים אלא שאינה טמאה כמוה אלא שהוא פועל למטה חוץ מההיכלות למטה מאופן ולזה אמרתי שהוא בנפדדים וקרובים החיצונים ליטפל בה .ולזה ימצאו פעולות יהיו מועילות לנערים ולא לבחורים ומועילות לבחורים ולא לנערים וכן לא יועילו אלא לזקנים הכל לפי מה שיהיה האדם בשיעור שניו ויש עוד סיבה לזה כי שמירת כל א׳ מהם
0קהלת גי׳ אי.
־( ויקרא ט״ז בי.
פ ר ק י ם על ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת ל ר מ י ק
235
ופעולתו תלויה בבחי׳ שונה זו מזו ולזה יצטרך כל אחד שם בפ״ע ולפעמים ימצא פעולה שוה לכולם ולכך ימצא אדם פועל בשאלת חלום בבחרותו ולא בזקנותו ופעמים בחוצה לארץ ולא בא״י ולפעמים להפך הכל תלוי בזמן ובשנה ובבחי׳ ובמחוז מפני שיש מלאכים שהם בחוצה לארץ קדושים ואחרים יותר קדושים מהם בא״י שאין השכינה מתלבשת לצאת לחוצה לארץ אלא ע״י אופן בתוך נוגה כדפי׳ לעיל ולפי זה ימצא עתה כי בזמן שבהמ״ק קיים היו פועלים בדרך אחד ועתה שגלתה השכינה ונתלבשה עם חייליה יפעלו המלאכים בדרך אחרת וכבר כתבגו קרוב לזה לעיל בחקירה השנית. החקירה הה׳ בדרכי פעולות השמות יש שם שלרוב קדושתו יפעול לבד במחשבה ורוב הפעולות האלו יהיה לשמירה בהרהור לבד יפעול וראוי ליחס עגין זה להויו״ת שהזכרתם אסורה בלי ספק יפעלו בהרהור ובהדבק האדם מחשבתו בהם יפעלו פעולתם .ויש יצטרך הזכרה והזכרת הויו״ת אסורה מטעם האויר שההוי״ה מתלבשת בו כדפי׳ במקומות אחרים לכך אם ירצה להזכיר יהיה בסתימת פה שלא יוציא מפיו אויר אלא בהנעת גרון ולשון בשתיקה בלי קול ויקרא זה בין היודעים בחכמה הזאת הבלעה י> .ויש פעולות יצטרכו להזכרת השמות כגון שאר השמות חוץ מההויוית אמנם אזכרתם צריך כוונה לקושרם במקורים שאין לך שם אפילו משמות שאינם נמחקים חוץ מההויו׳׳ת שהם בספירות שלא יהיה להם מקור בהוי״ה ואין לך כל שם משמות אחדים שאינם תלויים בספי׳ בענף ידוע וצריך לקשרו ולהזכירו לפעמים כלול במקורו וזה סיבה גדולה שלא יעלה ביד הפועלים דבד מפני שלא ידעו מקום שמות הפעולה ולפעמי׳ יפעלו ולא בחזקה מטעם הגז׳. ויש שמות מלאכים יצטרכו לקשרם עם שמות הכסא ושמות הכסא במקורם והם שלשה מדרגות ואז הם פועלים כראוי .ויש שמות שנוסף על מחשבה ודבור הנז' יצטרכו למעשה והיינו בכתיבה ובטעם תועלת הכתיבה אין לתמוה כי מציגו במצות התודה יצטרך אל ג׳ אלה מחשבה דבור ומעשה כגון ספר תורה וכיוצא ובענין כתיבת השמות יש סגולות לפי בחיגתם יש תועלתם יספיק לפעול בקלף כשר ולא יפסיד 1צ׳ל יקפיד! באיזה קלף ויש שיקפיד יהיה קלף גדי או קלף צבי או קלף שליש וכיוצא וזה תלוי לפי בחי׳ השם לא ירד כוחו לפעול בקמיע אם לא יכתוב כראוי וכמו שלא ישרה קדושה על ם׳ת הקדוש הכתוב על עור הדג וכיוצא והקורא בו לא יצא ידי חובתו מפני שיש קדושה מקפדת שלא ישרה דוקא אלא בקלף הראוי וכשר כן ענין כח השמות יש בחיי בהם יתייחס אליהם קלף הצבי ויש קלף השליש הכל לפי בחיגתם להוריד כוחם למטה לארץ לפעול .וגם בדיו יש קפידה שיש שמות יועיל כתיבתם בדיו .ויש שמות יצטרך אליהם דיו ממי ורדים וכרכום וקומום ואז יפעול בחזקה וזה הדיו מסוגל לכח שם מ״ב ולכל המצטרף אליו .ויש 0עיין עם׳ & 9בהערה ,ועמ׳ .216
236
פ ר ק י ם על ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת ל ר מ י ק
שם צריך לכותבו באודם להיות הגוונים תלויים בםפי׳ כמ״ש בספיר בש׳ הגוונים ויש שם שצריך לחוקקו על כםף גקי ויש על הזהב הטהור וכיוצא והכל תלוי בבחי׳ השם ומקום מוצאו ופעולתו ויש שם חקוק בעופרת ,ויש בהקיקה שיש קפידה גם בברזל כאומ׳ וכל כלי ברזל לא גשמע בבית בהבגותו ויצסרך לחקוק הצורה באדמה וכיוצא ויתיכו שם את הזהב או את הכסף או את העופרת .ויש יצטרכו ,
לכתבו בכתיבה בחרם חדש שלא נעשה בו מלאכה ( והוא כענין אל כלי חרס אל מים כדפי׳ סודו במקומו ויש בכל עניינים קפידה על מקום כתיבתם או תקיקתם כדי להמשיך כחם מלמעלה ואם לא יסודרו כפי הראוי להם לא ימשכו כחם כלל וטעם כולל לעגין זה להיות העשי׳ הגשמית ג״כ אמצעית בין השם והנפעל ממנו ולכך יצטרך עשיה ממש ובבחיגה מן הגעשים יהיה דומם או חי או צומח שיש מהם שיצטרכו כתיבה על עלה הדם ויש על עלה זית ויש על עלה אגוז והכל שהאילן יש לו אחיזה למעלה והעד ד׳ מינים שבלולב ועץ ארז ואזוב וכיוצא כמ״ש במקומו שיש לצמת ולכל דבד בעשי׳ תלייה למעלה אפילו בםפי׳ כדפי׳ בזוהר. ויש יצטרך כתיבה על עור כלב ויש על עור חתול ויש על עור הבא כגגד פניו של חמור ולפי הגראה כל מה שיצטרך כתיבה בעור טמא הוא טמא אלא שראיתי 2
כותבים שם הלוז ( שהוא שם קדוש וטהור ואותיותיו אהדיי והוא גפלא צריך לכותבו על עור חמור מפני שפעולתו לזכירה להכגיע לב טפש כחמור ולכך יכתב על חמור להכגיע הקלי׳ הגסה .ויש שמות יצטרך ישתתף אל כתיבותם ואזכרתס עוד עגייגים מעשיים מעגייגי העולם כגון אכילות כמו לכותבם על התפוח ולאוכלם וכגון לכותבם על הביצה וכיוצא וזה יורה גיכ על הדרך הגז׳ שהכתיבה תוריד אותו כה למטה ואכילתו לפעול הגוף והנפש מד״עגין ההוא דדך יפעל האדם מאכילת הפסח והמצה והמדור וכיוצא בסוד הגפש ואיגו מן הרחוק ולזה צא ולמד כי מה שיהיה שם חיצוגי ויאכלהו האדם יהיו עוגותיו חקוקות על עצמותיו ויהיה טומאתו קשה ממי שיניח עליו קמיע חיצוגי או יזכור שם חיצוגי שבלי ספק ישאב בעצמו הכח הטמא וידבק בו ויטמאהו ומיתתו יותר ראויה מרפואתו ע״י החיצונים כי הם מסיתים בני אדם לטמאם וכעובדא דירושלמי בזה בההוא עובדא דע״ז וירא ה׳ ירחק מהם ולא יקרב אל פתח ביתם.
0זהו עניין כלי חרם הבשושיים מימי הגאונים שנמצאו לרוב! (2עיין עליו באריכות בם׳ תולדות אדם )ווילםרשדארף תצ׳׳ד( סי׳ קע״ג.
237
נוסחי שני קמיעין
י.
נוסחי שני קמיעין המכילים חומר ישן מאדי בכ״י
״87
8
ד
ף
.b59,54
)בלי הציורים(. א .יהי ד״מ אויא שתצוה למלאכיך הקדושים והםהורים רפאל צרניאל דליאל מלכיאל עזדיד״ו בכה כל השמות האלו שיגערו ויבסלו מן פב״פ נקז״ע )נושא קמיע זה 1
עליו! כל חרשין ואיםודין וכיובין וסרפין ונגופין וגולפין ( ורוחין פרחין וסיוטין 2
ושפטין וצפררין וגששין ( ואביסום שרואה ופגע פגוע ומייבשין גופין ולילין 3
ועקלין ורוחץ בישין ושדין וכל בישין ומזיקין ומרוביא.ונזהין ובתברי ( ואסתרתא וצמרתא ואישתא ועדוייתא וצממיתא וסהיא וברון זכרא ונוקבתא וללהני וזיהררי ופגוואתא ורמשאתא וצפרירי וכל מחושין בישין ואיםורין וכל עובדין בישץ ודוין ושטגין וריבוצין וקטרין וכל עובדי חרשיא וחרשתא יתגערון ויתרחקון ויתערקון וישתבקון ויתבטלון ממגו ומן גופיה וגידוהי וגדמוהי ובשדיה ודמיה ואיברוהי. ב .יהי רצון מלפגיך ה׳ אלהי ואלהי אבותי שתצוה למלאכיך הקדושים והטהורים הממוגים על עסקי בני אדם על כל השמירות ועל כל ההצלות ועל כל ההגנות ועל כל הרפואות שישמרו ויצילו ויגינו וירפאו את פב״פ הגקז״ע מכל מיגי חלאים רעים ונאמנים ומכל מיני צעד ופחד ואימה ונזק ורעדה וחדוה וחלחלה ויראה והרעשה וזיע ורתת ומכל מיני דוחות דעות ושדין ושדתין ולילין ולילתין וזיקין ומזיקין ומכל כת וכת דילהון צפרירין טהדירין ומכל מיני רוחניים ארציים מימיים אשיים ההולכים בסתר ובגלוי ובכל הימים והלילות ובכל הזמנים ובכל השעות והרגעים ובארבע תקופות השנה ושל כל שנה ושגה ומכל ההולכים בארבע פיגות העולם ומכל הפורחים באויד ומכל השוכנים בבתיהם בבתים ובחצרות ובשווקים וברחובות ובפרשת דרכים ובבורות ובבארות ובימים ובנהרים ונחלים ובהרים ובמדברות
ובבקעות ובשדות ובכרמים ובאשפתות ובבתי כסאות ובתנורים
ובמרחצאות וברפש ובטיט וברם (?1ובגגות ובאילגות ובאילגי אגוז וכל מקומותיהם וזויותיהם בין שיודע אני את שמם ובין שאיני יודע את שמם הנרמזים בקיז ושאינם נזכרים בק״ז כולם יוסרו ויבדילו ממנו כהרף עין ומכל וכל לא יוכלו לקרב תוך ארבע אמות שלו ומכל שכן להזיקו לא יזיקוהו ולא יפחידוהו ולא ירעידוהו ולא יבהילוהו ולא יאיימוהו ולא יפסידוהו ולא יראוהו ולא יתראו לו לא בחלום ולא בהקיץ לא ביום ולא בלילה ולא בשום זמן שבטולם בכח כל
»( למסה:דגשין. 0למסה :גולהין. (3כך! גם למטה בצודה משובשת זאת במקום פתכדי•
238
נוסחי שני קמיעין הכתובים בק״ז ובכה
השמות יהו׳ה
אכתריאל
ישראל ובכח מקורו א ל ו אהו״ה
יהוד .א ל ה י
מ ע ת ה ו ע ד ע ו ל ם א ם ״ ו 1ציור[. ,
וגוזר ( אני עליך א׳ ב כ ח המלאך רפאל וכן עליך מ ל ך מוריה
השדים
אשמדיי מ ל ך
השולט ביום ב׳ ב כ ח מלאך
מ ל ך א ב א מ ח ר י ׳ ז ה ש ו ל ט ב י ו ם ג׳ ב כ ח ברקאץ
השולט ביום ד׳ ב כ ח ביום ה׳
השולט
השחור
מימוץ בילי״ד
המלאך
המלאך מיכאל
שהוא שופט ש ל
עליך מ ל ך זובעיה
ועליך מ ל ך
השולט עליך ש ל א ישלוט ע ל םב״פ
סמאל
המלאך
המלאך ענאל
סבתא
ואשמדוץ ולילית
השולט
עולימתא
צדקיאל
השולט
ואגרת ב ת
השדים וםטרא
א ח ר א ו ר ו ח ב ר ״ י ו ק ב ר י י וקםינ׳׳י וקםיל־י ו ם נ ת ר ־ י ו כ ל כ ת
ש מ ן ודלא דכרין ש מ ן הן א י ש הן אשד .ו ע ל מי
לשום א ח ד מ ה ם הן איש הן א ש ה השמות
בכח כ ל
ניצול מ כ ל מיני כ ל זה יתקיים ועליכם מרוח
שאיני יודע א ת ש מ ם ל א יהיה
רשות
אמות שלו
וחזיונות
וקליפות
מלאכי הקדש
שומרי
המרכבה
מבואות
וטרופין וניגופין ורוחין פרחין וסיוטין
ורגשין ומנזקין
ובתברי
ונוקבא
וללהני ומרוביא
ושתקיתא
ופגע
שרואה ואסתרתא
פגוע
וצמרתא
וצלפא
וזהרורי ופנוותא
ואישתא
פדצופין
וחזיונות
הבריאות ב ל י שום
ושינוי
גופין
ועדויתא
ונקיט ל ב א
ורומשתא וכל
האויר
וגולהין
ומייבשין
וםטנים וריבוצין וקטרין וחרשיא
ודמיונות
בק*ז ו ע ל
דדכרין
שבעולם
בשום זמן
םנדלפו״ן ויהיה
ומכל ד ב ר
מעויע
רע
ו י ת א מ ת א א ״ א ס ם י ם 1ציור[.
ואביםום
ודוין
שנתפרסם
דילהון
אם רעה
כ ל
הטומאה בין מ צ ד זיק א ו מזיק א ו ש ד א ו ש ד ה
וכיובין
מלך
ונעמה
דוחין בישין ורוח
הכתובים בק״ז ובכח חפניא״ל ארסימו״ס מטטרו״ן שגעון ושטות
וכן
שלא
ל ק ר ב ת ו ך ד׳
ודמיונות
עליך
מחלת
וזומזומי״ת
נתפרסם
מלך
השולט עליך .ועליכם ע ד י ת
גמרוד יקפקפוניי * ומכל
בק״ז ב י ן שיודע א נ י א ת ש מ ם ובין
עליך וכן עליך
השולט עליך וכן עליך
2
ורברניית ב ת
הנקרע שום אחד
מכם
השולט עליך וכן עליך
השולט ביום ש ב ת ב כ ח המלאך קפציאל ולילית
מודהיב
השולט עליךוכן עליךמ ל ך שמהורייש
השדים ב כ ח
השולט ביום ר ב כ ח
גבריאל
השולט
ביום
עבדין
להוציא כ ח ומכל מין ושפטין
הטומאה
חרישין וגקשין
ועקלין ו כ ל
3
וגיגופין (
בישין
ומזיקין
וצממיתא וטהיא וברון ומכל
בישין
מיני כ א ב
וחדישין
הבא
ואסורין
זכרא
לאליפםיה
ומעינא
בישא
ו ח ר ש ת א ו מ כ ל מ י נ י ש ג ע ו ן ו א ו ל ת ו ש י ט ו ת IJJ
ומכל
שטות ושום ד ב ר ר ע
מיני
חלאים
ויהיה
כבדיה
חדשה
בטוב
מ ע ת ה ע ד ע ו ל ם .א נ ס ׳ ו ] .ציור[.
(1עיין לסעיף הזה במאמרי על בילאד מלך השדימ מדעי היהדות א׳ עמ׳ 8ז 1והנוסח ' .126—125 המקביל לזה שלפנינו (2עיין עליו במדעי היהדות ב' עמ׳ .256 ( על המלה יש קו ,והיא מיותרת כאן. ש ם ע מ
3
א ג ר ת מ ר י מ ר ד כ י בן שלמד.
239
יא• א ג ר ת מר׳ מ ר ד כ י ב ן ש ל מ ה ] ע ל
א ו ד ו ת ר׳
העשיל
צורף
ב ו ו י ל נ א [ א ל ר ׳ א ב ר ה ם ] ר ו ו י נ ו [ ור׳ ב נ י מ י ן כהן. )כ׳־י ,4° 3דף .(26 - 25 גברין גברין באורייתא
א ב ר ה ם היו יהיה בקדמיתא ובבתריתא ובין
כתיפיו שכן ב נ י מ י ן כ ה נ א קדישא לא ישבע עד יאכל טרף ומנח באחמתא בנין קדישין מארין )דרזין( תריסין תבירא באורייתא ובחסידותא ה״ה הנקובים בשמותם ארי״ה ראשי אלפי ישראל המה כי בם בחר אל ל ה י ו ת ר א ש י ג ו ל ת א ר י א ל ומעינין כי הן כאל כבוד שמם נאה להם כ מ ו ה ד ״ ר א ב ר ה ם וכמוהר״ר ב נ י מ י ן בצי נרם יאיר ויעלה כשלהבת העולה עד כי יבא שילה א״ס וכאל׳יש. הנה באתי כהולך רכיל מגלה סוד יינא דאורייתא דהיינו מגלה טפח ומכסה טפחיים להוד רום כת׳ר כבודם מהנהו הדין ותלת מ י ל י ן ש ש מ ע ת י מ פ י מ א ד י ד ר זי ן סתרי דםתרי סינ׳י מאן יוכל למללא קמיה שכינת׳ עלאה אתתא ודבתדייהו הבה)?( ממלל עימיה ד ל י ת ל י ה א ש ה א ח ד א בד מיניה יכל למללא להין ומלין
א ל י ן ק א ם ה ד י ן ל ג ב י ה ד ק ב ״ ה מ מ ל י ל ב פ ו מ י ה בק״ש ודא רישא
בחרבא דלית כברא דמלכא ואבא ואמא רחמין ליה ואינון גופא גטרין ליה בגין דאיהו מםטרא דעמודא דאמצעיתא .ו ש מ ע ת י מ נ י ה מ ל י ן ם ת ר י ן ר ז י ן ע ל א י ו ד ל א א ת מ ס ר ל ג ל א ה לשום ברנש ועם כל דא אין זה אלא כטפה מן הים מן מייא דאורייתא דיליה ולית אנא יכל למכתב מן ההוא אורייתא ומלין גניזין רק כחודה של מחט כי הם מים שאין להם סוף .ואגלה קצת למעלתכם מפה קדשו תראו כי נפשו קשורה בנפשכם הגם שאדאכם ואכנכם ולא ידעתי אתכם כי אעפ״י שאיהו לא חזי מלייהו חזי .דק ב ק ש ת י ש כ ת ב י ד נ א י ה י ה כ מ ו ם ב ל ב מעלתכם כי זה כתבתי בשתיקה שאל יודע למא׳ ]=למארי[ לישגא קדישא ]גליון :ביש״א[ ב כ ן ב ק ש ת י ש א ל י ג ל ה מ ע ל ת כ ם ל ש ו ם ב ר ג ש כי אכתוב מאיזה מקום בחיגתו וגם צד הגהגתו כי מ ש נ ת ת כ ״ ו בא אליו התעוררות גדול ו ד א ה מ ר א ה מ מ ש כמו שראה יחזקאל גביאה ותכף כ ש ע מ ד על רגלו התחיל לכתוב ,וקודם ל כ ן לא ה י ה י ו ד ע מ א י ק א א מ ר י ר ב ג ן מ מ ש ע ץ י ב ש ו ה י ה רק ב ע ל מ ל א כ ת צורף ו מ ש ג ת ת כ י ו רצוף אהבה... אכתוב למעלתכם קצת הגהגתו :שיושב בתחלת הלילה עד ג׳ שעות בלילה ולומד הכל בכתיבה הכל מתוך הזוהר ומתוך תקוני זוהר ובשבעי׳ תקוני׳ ואחד ג׳ שעות הולך לישן עד ו׳ שעות בלילה ואח״ז עמד והלך למקוה אבל לא בכל יום ותכף ישב ללימודו עד אור הבוקר ואח״כ הלך לבית הכנסת ותכף אחר יציאת בית הכנסת חזר תכף ללימודו והכל מתוך קולמוסו .ו ח ב ר ח מ ש ה ם ס ר י ם מ ש נ ת
א ג ר ת מר׳ מ ר ד כ י בן שלמד.
240
ת כ ״ ו ע ד ה נ ה ו ה כ ל ע ל ש מ ע ו ב ר ו ך דזין וסתרין עלאץ שלא ניתן רשות לשום ברנש לגלאה .ג׳ ס פ ר י ם ראשונים נקראים שלשה עדרי צאן הרובצים על פי הבאר ו ס פ ר ה ר ב י ע י נק׳ ע״ש ב א ד ע צ מ ו ום׳ ה ח מ ש י נ ק ר א ב ש ם א י ל ת א ה ב י ם ו ה כ ל י ה ו ד י ם ג ד ו ל י ם א ש ד מ מ ש מ י ש ק ו ר א ב ה ם א ח ז ו ר ע ד ה ... ו י ש ל ס פ ר ה ח מ י ש י ל ע ״ ע ק ר ו ב ל א ל ף ק׳ ד פ י ן ו א מ ר ש ל א י ה י ה ל ז ה ה ס פ ד קץ אפילו יהיו כל השמים יריעות ...ודרך כלל שכותב יום ולילה לפי ,
תיקוגי זוהר חדש דף י׳ ע׳ ד׳ שורה ייא ( וספד לי הגה באיזה אופן היה דרך כלל קול צום ממון .היה מתקן בג׳ ספרים ראשונים ...והם׳ הדי בא בנקל כשהסיר ג׳ עדרי צאן הרובצים על פי הבאר ו א מ ר ב ז ה ה ל ש ו ן :
בזמן האר״י זיל
ה י ה ה נ ב ו א ה מ ל ב ד מ צ ד ג צ ה ו ה ו ד תרץ סמכי גביאי קשוט ולכך היה מגלה עניינים נסתרים ...א ב ל ל ע ״ ע ה ו א ב ס ו ד ע מ ו ד א ד א מ צ ע י ת א .
א פ ו ק ל י פ ס ה תימנית יהודית־ערבית• )כ״י 8° 264דף .(157 שעד אחד לא נמצא בשום ספר מספרי העיבודים ודבריו אמת וצדק .אם נפלה תקופת ניסן בתחלת הלילה האוכל נעשה בזול כל אותה השנה והמטבע ישתנה יעמוד מלך מן הדרום באותה שנה וימלך על כל העולם בחזקה ונותנים אוה״ע מס בכל חודש ופחד ורעדה וזיעה ורתת יפול עליהם ויערבב העולם ממזרת למערב וינצחו אנשי המערב אותו פעם אחד פעם ועקמו נקמה גדולה מחיילותיו וביזה אחר ביזה .ואם ינצח הוא את אנשי המזרח והכית לאויב למדינתו ויכלהו ברוב רוגז ויכבש למלך המזרח במרמה. ] תרגום[ : 2
ובעד דאלך יבתדי בלמת רוכל (
ואחר כך יתחיל
1ד.קץ1
עיי הבוטח
3
אל האדי ואלמהדי או אלמנצור ( .ובעד 4
אלדעוא ( יטלע מן סכנה בעד עמדת אלחצון
]וי[לם
]בןאלחצן"(
אלמסמא
באל הישיר והמיושר או המנצח ואחרי הקריאה יעלה מן משכנו אחרי בקור ]או
(1כוונתו לדפוס ויניציאד״ ומדבר שם על מדרגות הנביאים. (2צ״ל בלמתווכל ויש להשלים כנושא המשפט מלה כמו *הקץ׳׳ או כדומה. (3כפי שמעירני ידידי ד״ר מעט ,אלמנצור אלהאדי ואלמהדי הם שמותיהם של שלשה• הכליפים הראשונים מבית עבאס אחדי מיסדו אבול עבאס אלספאח. (4כלומר אחרי הקריאה למאמינים לקבל עליהם את מרותו. (5כגראה העתיק המעתיק החדש מכ״י קדמון ושבש את הנוסח בחסרוגות אגב העתקתו ההשלמה לפי הצעת חברי מר בילליג )ויירם(.
אפוקליפסה
ת י מ נ ת י ה ו ד י ת-ע ר ב י ת
241
דמרמר'( ויקים פיה אייאם יסירה ויכרג
אולי :תקון[
מגה ויקים פי גבל צ י ן ( פ״ו יום ויכרג
הנקרא דמרמר וישהה בו ימים מועטים ויצא
המבצרים ויבא אל המבצר
נ
וידכל דירתן (3וילתם ז• ראיית >( פאן וקע
ממנו וישהה בהר צין פ״ו יום ויצא ויכנס
5
קתלת אלסוייל ( אלבאקי אלבהי ואן לם 6
יקע פתן וידכל יחיג (
7
ויביע (
אלמהדי
לרידה ו •תקבצו שבעה דגלים .ואם תקרה הריגת אלסוייל ]ז[ הנשאר והמפואר ]- It
אלמגתצר ויכרג מן מכה ויאכד בלאד אלשאם ( ויצף ( צעדה 00ויכרב גגראן !הרי סוב[ ,ואם לא יקרה ויבואו עליו ויכון
8
9
צלטאן
מעא
והוא]!(יכון זמאמה
אלמגתצר
יסורים ]ז[ ויכנס 1ב[יחיג ]או אולי יחיא It
ו י מ ן כיר כביר
והוא יקבל עליו שלטון המיושר 1המהדי(
אלמהדי
12
פי צנעא ובלאדהא ובעד דאלך מחווז ( מן
אלשאם אן גא
המקווה ויצא מן מכה ויכבוש את מדינות
,3
ש ב א ם ( קתל פי
אלשאם ר1ז אדלי :יערוך מערכה על[ צעדה
שבאם ואן דכל צנעא הארב"( אליהא קתל פיהא קתל עיב .ובעד דאלך יכרג
ויחריב נגראן ויהיה שליט יחד עם המהדי
משיח בן יוסף וימלוך פי ארץ צנעא מ׳
המקווה והיא יהיה אימאם שלו ותהיה סובה
סנה ואן לם י כ ר ג ( בעד דאלך אלמהדי
רבה בצנעא ובמדינתה ואחרי כן יסור]?!
אם לא זכו ישראל ולא עשו תשובה כרג
מן אלשאם .אם בא לשבאם יהרג בשבאפ
בגדאד וימלוך עלא אלארץ ט׳
ואם יכנס בצנעא בברחו אליה יהרג בד.
,5
צאחב
,6
,7
אשהר .ו ב ע ד ( דאלך יכרג אלספיאני ( ויכרג
הריגה עלובה !מיתה של חרפה[ ,ואחרי כן
אלבגדאדי צאחב אלטבול אלהנ־
0אחד ממבצרי מדינת צנעא עפ״י יאקות. ג( *^ Oהר בתימן שיש בו קבר שועיב נביא הערביב .על פי יאקות , H Iעמי .485 י•( j״ jaעיר בתימן וכתוב כאן בתנוין. <־( לא ידעתי מי הוא. י( במקום ראיאת. <( אולי שם מקום ? ואולי יש לתקן יחיא ז ד( במקום יבאיע; מי הוא המקבל עליו את שלטונו ,לא נאמד. «( כנראה כאן הכוונה לא לדמשק אלא לצפון ארץ תינלן• * 0הוראתו אינה ברורה כאן• ד״ר בנעט חושב שאולי כוונתו מלשון צאף׳ ערוך מערכה על דבר• ( 1 0מקום בתימן׳ עיין באנציקלופדיה של האיסלאם בערכו• (11זמאמה ר״ל רסנו׳ והוא קשה להבנה .דייר גויטיין מציע לקרוא אמאמה׳ האימאם שלו. צ ( 1אינו ברור לי• בילליג משוה ^ 3לסור מן ••• וחושב שמחות נכתב במקום מחווזא ^ ע ' . ( 1 3הר גבוה בצנעא עפ׳יי יאקות וד״ר גויםיין מעיר אותי שהוא שם עיר הסמוכה לצנעא. * ( 1במקום הארבא )כמו אייאם במקום אייאמא למעלה(. י"•!( ד״ל אם לא יצא משיח בן יוסף הגזכר למעלה. ( 1 6השורות הבאות נכתבו בחרוזים׳ וד״ר גויטיין מעיר שבשירה התימנית מוסיפין בסופי החרוזים יו״ד בלי מובן מיוחד׳ וכן הוא גוהג כאן בשמות אלגעמאן׳ אלספיאן ,קראן וכוי. ז!( על האישיות החשובה הזאת בתורת קץ הימים המוסלמית !עיין Goldziher, Streit- ) schrift des Gbazali gegen die Batinijja-Sekteי* (!9דמי 52וגם Der Mabdi של Snouck Hurgronjeעמי . 1 1 r
1
242
ת י מ נ י ת י ה ו ד ית־ע ר ב י ת
אפוקליפסה 1
דאואגי ( והוא אלמלקב אלגעמאני ויתעב
יגא משיח בן יוסף וימלוך במדינת צנעא
אלמסלמין ואליהוד בחכם אלאדיאני ויתולא
ארבעים שנה .ואם לא יצא ]משיח בן יוסף!
ט׳ אשהר באלקראני ויכרג בקומן כתיר כמא
2
אלגורבאני (
אלםפיאני
ויקתלה*
באמר אללה מא לה תאני ויכרג משיח בן יוסף ביב מן
3
קצר גמדאן ( ויקתל
אחרי המהדי
הזה1ז[
אם לא זכו ישראל
ולא עשו תשובה ,אז יצא בעל בגדאד וימלוך על המדינה ט׳ חדשים ואחרי כן יצא ויצא
הבגדאדי בעל
התפיס
גמיע אלמלוך ויתולא פי ארץ צנעא מ׳
הסופיאני
סנה ויקבץ כל ישראל אלא מדינת צנעא
ההודיים 1ז[ והוא המכונה אלנעמאן והוא
או אלא אסואד *( ומא יסירו ישראל אלדי
ייגע המוסלמים והיהודים במשפט הדתות
פי ארץ צנעא אלא בעד אן יסכנו עשרת
]בענייני הדת 1וישתרר ם׳ חדשים על ידי
השבטים מ׳ סנה בא״י לאן
י:
נהם (
גלו
הקוראן ]ז 1ויצא עם אנשים רבים כמו העורבים
תחלה ללחלח]![ וחבור ויהדו אוהיע למשיח בן יוסף ולבני ישראל מנחה אחר הכרתת בן יוסף
אדום וישמעאל שיעשה משיח
ויהרגהו הסוסיאני במצות האל שאין שני לו ויצא משיח בן יוסף ב״ב ממבצר 1צמדאן
נקמות בם וירבו נקמות באויביהם .אחר
ויהרג כל המלכים וינהג שררה במדינת
מ׳ שגה יהרג משיח בן יוסף ויהיו שונאי
צנעא מ׳ שנה ויקבץ כל ישראל אל עיר
ישראל בצדה גדולה ובעת ההיא יבוא
צנעא או אל אםואד ולא ילכו ישראל אשר
6
משיח בן דוד בהסח הדעת ( לקיים מ״ש כי לא בחפזון תצאו וכיון שהגיעו לאיי
במדינת צנעא אלא אחרי שישבו עשרת השבטים מ' שנה באיי מפני שהם גלו
יחיו המתים וכל מי שאנו ]ציל שאינו[ מאמין באלו הדברים לא יזכה בגאולתינו 7
בב״א והכל תלוי בתשובה ע״כ (.
תחלה לחלח וחבור ויביאו אומות העולם למשיח בן יוסף ולבני ישראל מנחה.
( 1אולי במקום אלהנדואגיה׳ מפגי החרוז )בילליג(. ק י "* 0^-/העורבים• *( (3טירה מפורסמת .וד״ר בנעם מעיר שלפי Histoiredes Arabes, CI. Huartכרך ח , עמי 243נחרב המבצר הזה בשנת .1187 נראה שהוא שם מקום אבל אינו ידוע לי. י•( בשתי מלים במקום ft> V׳ )בילליג(• «( סנהדרץ צ״ז ,אי. ל( אפוקליפסה מוסלמית שאותה הרוח שלטת בה׳ אבל מוצאה מסוריה ,עיין בחוברתו של .Eine Islamische Apokalypse aus der Kreuzzugszeit (1924), R. Hartmanii. ב מ
ם
פרקים
ממגלת סתרים
243
יג• פרקים ממגלת סתרים וספר חזיונות לד׳ יצחק יהודה יחיאל מקומרנא• 9
)כ״י .(8 331 שנת תר״ה ט׳ אדר שני נטלתי את ידי ובירכתי איזה שבח ,ולא יכולתי לקום עדיין מחולשת כחי .ועשיתי ויחדתי יחוד והתקשרתי בנפש מרן האלקי הריי ומהתדבקות הזה נפלה עלי תרדמה וראיתי כמה נשמות עד שנפל עלי פחד ורעש כדרכי ,ונראה מהם מענין שאעלה לגדולה ועליתי עוד וראיתי את ר׳ יהושוע העשיל דפה וצעקתי ר׳ יהושוע העשיל עד שנשמע הקול לב״ב ואמר לי שהוא בטוב ושאלתי אותו מפני מה חלק עלי ומאיזה סבה ואמר לי שפעם אחת שמע דרשה מאיזה איניש דלא מעלי ומזה נכנם בו איזה ניצוץ דע והטה לבו לחלוק עלי ואח״כ נתקשרתי עמו באהבה וחבה ונפל עלי פחד ורעש גדול ונתעבר בי והקצתי.
תר״ה י׳יט אדר שני
עש״ק חלמתי חלום ארוך ובתוכו פירוש על המזמור
יענך ה׳ ביום צרה אמתי יענך׳ ישגבך שם אלקי יעקב שיהיה החוזק והעוז שלך בשם אלקי יעקב והוא להשתתף שם שמיס שם אלקי יעקב בהצער ועיקר הצער על בחינת איברים דשכינה המלובש בהצער וכשיהיה על דרך זה ,אז תכף יענך, וכן על דרך זה פרשו לי כל המזמור :וסוד ישגבך שם אלקי יעקב עולה תתק״ג שבכל ירידות ומיתות עד חסרון כים שקשה מכלם ,בכולם ישתתף שם שמים עליו ואז ישלח עזרך מקדש עליו במה שהקדושה יהיה געזד ומציון צי״ע יסעדך, וכשיהיה על דרך זה׳ יתן לך כלבבך והמשכיל יבין לפרש הכל עדיז• והיה לי זה על שביום העבר היה לי צער גדול מגודל דחקי ועגיי וירידות והיה לי ביטול תורה ועבודה גדול מאד ומאוד• ובפרטות היה לי צעד מחסרון עצים והיה לי ביום חלישת דעת גדול על כל ההתנהגות שנוהג עמי הבורא• ושכחתי שם אלקי שכל אלה הם הבל וריק לצער עצמי על חסרון הפרנסה ועל טלטול הנוף שאני היום כאן ומחד בקבר לתן דין וחשבון לפני מלך עליון ועיקר הצער היה לי להצטער על חסרון וירידת קדש עליון השכינה שזה צער שאין גדול ממנו .וחסרון עצים הם חסרון צדיק יסוד ]עולם[ עליון ותפארת אוי לי ואבוי שחיו עונותי הרבים גרמו לי להפריד הייחוד ולהפריד נפשי מיחוד השכינה וכי אני בדוד פחות ובפרטות בעיר ...בין פחותים שלא נמצא כמותם ואיגי יכול להחזיר אף אחד מהם בתשובה כי מלאו ליצנות כעננים ,ומזה הוא שעשיתי פירוד בין קוב״ה ורמזו לי יענך ה׳ ביום צדה ר״ת צובי אשר על יחוד זה שבחוהו רבנן לדצובי ]?[ ואני הפרדתי היחוד ומזה יש לי חסרון עצים והקצתי ואמרתי ביה וב״ש חי וקיים לעד אמן...
244
פרקים ממגלת סתרים
תר״ה א׳ שמיני בלילה כ״ב אדר שני חלמתי שישבתי במסבת הצדיקים ואמרתי תודה דרוש ארוך והדרוש היה על פסוק ועבדתם את ה׳ אלהיכם בראש השנה ,כי ר׳׳ה בסוד סתר כמבואר בר״מ דאתכסייא םיהדא והוא סוד החסד שהסמך מצםרפת לחיים ולדין 1כי חי ר׳׳ת חיים וד׳ ר׳־ת דין וגם ח׳׳ס בגמ׳ חיים וס״ד בגמ׳ דין[ וסוד ה״פ חסד על דדך זה ]?[ עולה סתר וסוד חיים דין עולה יקוק אלקיכם מש1מעז 1ע׳׳י קול השופר נעשה חסד דין בסוד קול וחסד שלום לחסד ודין מסוד אמת ביחוד הפנים סוד אמת וברך את לחמך בר״ה שכל מזונותיו של אדם קצובין בר״ה ,וסוד את לחמך עולה צבאות שע״י שם זה עומדין מזונות בנו״ה באמורים מחוברים באלף דצבאות כמבואר בדברי מרן ליודעים ושם שחיקת מן לצדיקים בהשפאת )י?( מזונות את לחמך ושמות יהוה צבאות כולל עליונים ותחתונים שכולם צריכים ברכה והשפעת מזונו כמבואר בדברי מרן על בריאת העולם באות ב' בשו״ה עליונים ותחתונים כולם נקראים צבאות כטעם הי צבאות עמנו שגם עמנו יהיה נקרא שמו על סוד יחוד ברכה ושפע מזונו משגב לנו אלהי יעקב סלה ליחוד פריה ורביד ,פנים בפנים אות אלף שינויה )?( תחתונים על עליונים וזה וברך את לחמך בסוד אות בית ברכה בשפע מזונו השפע בדיה ע״י שם צבאות בסוד אמת .ואת מימיך ,זה יוה״כ בסוד מעין חתום ואח״כ חזרתי בו ואמרתי תכף ואת מימיך זה חג הסוכות ושאיבת מים חיים לניסוך ולשמחה כי יוה׳׳כ נכלל בסוד את לחמך שצריך לאכול בערב יוה״כ לחם חיצונית כדי לקבל ביו״כ בחינת לחם פנימיות בסוד דין חיים שהוא יהוה אלהיכם כולל מזוני וחיים כי קא יהיב רחמנא שובעא בר״ה לחיי קא יהיב וחותם חיים עד השלום גגמד ביו׳׳כ והכל תלוי במזוני שובעא ,ואת מימיך ,בעת שנדונין על המים בחג את מימיך ] ...שתי שורות וחצי נשארו כאן פנויות[ ...והסירותי מחלה מקרבך זה חיה רעה התלויה במדה המקטרגת על ישראל שלא יקטרג שלא יקטרג ]![ ואחיכ אמרתי פעמים הרבה שלא יקטרג שלא יקטרג ואח״כ אמדתי עוד ד״ת וחזרתי אותו הרבה פעמים שלא אשכח אותם וסיימתי שלא יקטרג שלא יקטרג הרבה פעמים ומתוך אלה הדברים הקצתי והכל נשכח ממני בעוונותי תכף שיצאתי לבא לזה העולם חוץ מפירוש הפסוק הנ״ל. תר״ה עש׳׳ק שמיני כיו אדר שני דאיתי את מורי דודי הקדוש רבעו צבי הלוך ושב בבית מדרשו ומתפלל ואמר לי שיש לו רשות תמיד לילך לבית מדרשו להתפלל כמו שהיה בחיים .ותמהתי איך היה צדיק גדול וקדוש שיש לו רשות כזה להיות כמו בחיים והצצתי בצורתו הקדושה וגתמלאתי עוז ושמחה על שזכיתי לדאות ז״ל הדרו ]![ כי זה כבר ארבע עשרה שגים אחד פטירתו ובדרך הזה שהוא כמו בחיים .וראיתי אותו כבר לאלפים .ומזה כל מי שיושב על מקומו איגו עולה לו יפה ,כמו שראיתי שאירע לדודי ר׳ משה ע״ה וכן לאחדים .דלא גיחא ליה לצדיק שישב אחר במקומו ,וזה אשר גתחדש שזה קרוב לחצי שגה שמחבב אותי
פרקים ממגלת סתרים
245
מאד .ואמר לי שאציב במקומו והכל בדרך חבה ואהבה ואף דלא ניחא לי כמו שכבר הארכתי הענין לידידי ...אעפ״כ אמר לי שהוא באין פנים )?( ואהיה מוכרח. תר״ה ליל שביעי ש׳׳פ ראיתי צדיק אחד ופניו מאירים כאור השמש ושאלתיו מי הוא ואמר לי מנחם שמי ונתן לי שלום בשמחה רבה ונפלאה וגם לי היה שמחה רבה מאד מראות פניו והקצתי. תר״ה עשרים יום בעומד הייתי בעיר דוקלא ובאתי שמה באישון לילה ואפילה ולא היה מי שיאסוף אותי הביתה עד שבא בורסקי אחד להכניס אותי לביתו ורציתי להתפלל מעריב ולספור ספירת העומר ולא יכולתי שם והלכתי לבית המדרש דשם והתפללתי והבנתי מזאת הסבה ענין ירידת השכינה וצערה בעמדה בשוק של בורסקי ובכיתי הרבה בכיות לפני אדון כל על צער השכינה ומרוב צערי נתעלפתי וישנתי מעט וראיתי במראה אור וזיו גדול בדמיון בתולה מקושטה ואורה מבהיק ולא זכיתי לראות הפנים ...ויותר אין לרשום ]י[ ...והיה אורה יותר מאור השמש בצהרים. תר״ז בר״ה ליל א׳ חלמתי חלום ארוך וראיתי שיש עלי דינים ,ואח״כ ראיתי שאני הולך בשערות על ראשי ואמרתי בלבי שבודאי אלו השערות מורין על דינים קשים ר״ל וביום מסרתי גפשי והתפללתי בשמחה רבה וכשהגביהו את ספר התורה גראה לי הפסוק ודאית אותה וגאםפת אל עמך ולא השגחתי כלל ע״ז והתפללתי תפלת מוסף באור צח ,ובליל שני חלמתי שנגלה הכתר עליון ברחמיו ונמחקו הדיגים ,והרב בית יוסף היה מליץ טוב בעדו וגשאר רק גניבה׳ וגם זה נמחק ונגנב ממני רק סכין וכף כסף• תר״ז שבת תשובה ביום הייתי בחלומי בארץ הקדושה - .ובהרבה ימים ראיתי את תלמידי מורי [!Iהצדיק מוה׳ יוסף צבי ,והצדיק מהר ר׳ משה אבלי ואת ר׳ ישראל בעד וכלם מנשקים אותי בשמחה• תר״ז כ״ח תשרי במוצאי שבת ראיתי את מורי דודי והקפיד עלי שאיני אומר איזה דבר משמו בשעה שאני אומר הדרוש בעת רצון. ש נ ת יהו׳ גואל ישראל ליל שק״פ נח ד חשוון חלמתי חלום ארוך אבל לא היה בזכות וצחות אלא בערבוב ואח״כ עליתי בזכות גדול וראיתי את דודי הצדיק מוח׳ בעריש זי״ע וידעתי שאני בחלום וראיתי את גפשו ואח״כ הלכתי למקום אחר וראיתי את דודי הנ-ל והייתי סבור שאגי בהקיץ והייתי זך בזכות גדול במחשבה ברורה ואמרתי בלבי איזה זכות יש בידי שאני דואה נשמות הצדיקים בהקיץ בלי זעזוע ומגודל העמחה שהיה לי ,נתמלאתי אוד על הזכות הזה ולקחתי את ידו ונשקתי אותה וברכתי ברכת שהחיינו בשמחה ונהניתי מאד על המראה הזה ואמרתי לו ימחול לי אדוני על החיבוק ונישוק שאני מחבק ומנשק אותו ואני מלובש בחמר בשר ודם ומעלתו מלובש באור זך ואין מן המוסר כ״כ ליקדב לאור זך כזה בלבוש
פרקים ממגלת סתרים
246
עכור ושחק עליו ואח״כ התחלתי לבקש מלפניו ולפצור לו ]![ בתחנונים ובקשות הרבה ואמרתי לו יאמר לי האדון ויגלה לי על מה באתי לההיא עלמא ומה פגמתי ומה חסרתי והיכן מקומי בגן עדן וגלה לי גדולת גפשי אם ח״ו לא גדחתי מגדולתו וחבקתי אותו וגשקתי לו והרביתי עליו הפצרות ובקשות הרבה ולא רצה להשיב לי כי לא היה לו רשות וכשראיתי שאין מועיל כל הפצדותי ,שאלתי ממנו ואמרתי לו עכיפ יגלה לי אדוגי מגדולת חדושי תורתי אם הם מקובלות למעלה לפני אדון כל ובפרט על ספדי אוצר החיים על המצות׳ ועל מה שכתבתי שם במצות רע״ה מעגין פ״ה דע״ק וחידוש מעשה בראשית ,ויקם על רגליו בזעזוע גדול ובפחד ואמר התורה התורה )הרבה פעמים( וירם ימינו על שמאלו ,בפחד ואמר התורה שלך וחדושים שלך בכל המתיבתות עוסקים בהם ,ונתמלאתי שמחה לאין שיעור וערך והקצתי.
שנת תר׳יז
ליל ריח חשון אמרתי פיוט הושענא סוכת שלם בבכיה רבה
וגדולה והקצתי וישנתי שנית וראיתי בחלומי שעתה ר״ה והחזן התתיל לומר בקול מי ינוח עד מי ישפל ומי ירום והבנתי שעדין יש עלי גלות לקבל ואח״כ ותרומם קרני.
שנת תר״ז
ליל שבת קדש כרה חשון חלמתי שראיתי את חברי החסיד
יהושוע מבדאד ושכחתי אם הוא בחיים בעוה״ז או הוא כבר בעולם עליון ושאלתי אותו בגודל תשוקה אמור לי אחי חביבי מאין באת והשיב לי מעולם עליון ושאלתי אותו עוד בגודל תשוקה אמור לי אחי מה אגי בעולם עליון והשיב בטוב ובחשיבות גדול ואח״כ שאלתי אותו עוד שבשבוע העבר היה לי כעס גדול על אשתי שציערה אותי מאוד וגםתלקו ממגי אורות וגשמות ומלאכים ההולכים עמי קרוב לשני ימים האם היה עי״ז הזיק ג ד ל למעלה ולא השיב לי ע״ז כלום ,ואמרתי לו בחבוק ונישוק אל תחשבני שאני שואל אותך דברים כאלה מפני שאני רוצה להיות רב או רבי ,אלא שאני משתוקק להיות חלקי בה׳ אלהי ישראל עם ישראל והשיב לי הכל טוב והקצתי.
שנת תר״ז
בחודש שבט חלמתי שראיתי ספר תורה ובין כל פסוק היה
מלא דזין נפלאין סודות רמות ועמדתי עם מורי דודי דבינו צבי זי״ע והראה לי ספר הזה ואמר לי שהוא ספרי שכתבתי בתורתי וחדושי שחדשתי .פעמים רבות דאיתי שאגי מגית תפלין סמן לגדולה גדולת ישראל.
שנת תר״ז
י״ב אדר ראיתי שהוא ירכ ועשיתי תשובה בכווגה גדולה
מעומקא דלבא מאד ואח״כ התפללתי תפלת מוסף ואמרתי סדר עבודה ונפלתי על פגי בפישוט ידים ודגלים בעת אמירת והכהנים ועשיתי תשובה גדולה והקצתי. סמן שגמחל עונותי.
פרקים ממגלת סתרים
247
ש נ ת תר״ז שבת קדש חיי אדר ראיתי כמה נשמות שערערו על ספדי אוצר החיים על תרייג מצות שלא אכתוב עוד לגלות כ״כ סודות והראו לי את ספדי וםעגו על כמה רבדים שיש בו ואמרתי להם ת״ל כבר ביארתי על כמה מצות עד פרשת בהד והרי יש בו טעמים גפלאים אמתיים והודו לי שהוא אמיתי אבל עכ״ז לא אכתוב עוד .ואמרתי כשיזכני ה׳ בחיים בודאי אכתוב כי אנו מצוים ועומדים לידע טעמי המצות ,ואח״כ זכיתי לראותו [!Iאיזה ניצוץ אליהו ד ל ובקשתי ממנו אדוני נא יתן לי שלום ונתן לי שלום וגתמלאתי שמחה מאד ופגעתי בכמה נשמות ואמרתי להם אחי זכיתי שאליהו נתן לי שלום והקצתי .במוצאי שבת דאיתי אריה נאה ומאוים מאד ,סמן למלכות ושנתקבלו תפלותי עיי אריה של מעלה• תר״ז יום א׳ דסליחות בסופו חלמתי שעלה עמוד השחר והנחתי תפלין שגי זוגות כמנהגי בשמחה גדולה מאוד לא תשיגנו בהקיץ שמחה כ״כ ,סמן שאעלה למגוחה ולגדולה וקמתי ואמרתי סליחות בצבור וקודם התפלה הנחתי את עצמי לישון מעט וחלמתי עוד שהנחתי תפלין ,סמן שבמהרה אעלה לגדולה ולגחת ולשמחה.
249
מפתחות )המספרים בלי תוססת עמי הם המספרים הסדוריים של כתבי היד בספר הזה(
א( שמות המחברים 6
א ב ו אפלח השקרסטי (!) ,ס׳ התמר 28 5
אבוקראט] ,מיוחם לו[ ס' פנים לפנים אברהם ,דברי מוסר אברהם בן אליעזר הגאולה ,קטע
2
1
I 28
2
אלעזר מגרמישא ,סדר המרכבה !63מאמר על אצילות הספירות
142
ד י
ב ן מ י ב ]ז[ ]אגרת
הלוי,
סוד
24
6
', !
7
אברהם בן דוד׳ )רא״בד( :לשון הראב״ד 17
האמיתי
2
»27
שם
פירוש
] » 2 7מיוחם לו[ ם׳ היחוד
3
אלעזר הקליר] ,מיוחם לו 1קבלה מעשית 43׳ עמי .110
אברהם הלאנאטי ]ז ,1ם׳ מעין חכמה 90
אפלטון׳ ]מיוחס לו[ עמי 4
אברהם בן יעקב עמדין ,שוית קץ הימין 140
אפרים פאנציירי ]פנצירי[׳ )תלמיד האר״י(
אברהם מיכאל קארדושו ,דרושים 115
עמ׳ 126׳ 127׳ 159
אברהם בן מרדכי אזולאי ,ס' כנפי רוח 97
j
ארנבט דוילא נובא ,ס׳ פנים במשפט
אברהם בן מרדכי גלאנטי ,ס׳ ירח יקר על
i
ארסטו ]מיוחס לו[ עמי 183 ,4
הזהר )שמות( * 41לקוםי קבלה מתוך
j I
ספריו 42 אברהם סגרי] ,אגרת אליו[ 116'°ן 118
j
אברהם בן עזרא ]מיוחס לו! גורלות '150׳
I
j
155 אברהם קאשטרו ]מוקדש לו[ 33
ו
אברהם מקולוניא ]מיוחם לו[ ס׳ כתר שם
|
טוב
5
|
'23
אברהם רוויגו] ,אגרת אליו[
7
116
אברהם בן שלמה ארדוטיאל ,ס׳ אבני זכרון 30
I ן !
המפורש[
בנימין בן אליעזר הכהן מרגייו׳
]אגרת
אליו[ ' ;116תשובה "116 דוד בן יהודה חסיד׳ ]ביאור המלים הזרות 9
!17מעשה
1
< 17מעשה מרכבה
"17
בסי תזהר[ »17ס׳ הגבול בראשית
1
e
דוד בן יצחק )גינצבורג( מפולדא׳ ס׳ מגדל דוד 43 דוד יקותיאל הכהן׳ ם׳ לדוד אמת ויד כהה 120 2
דוד נחמיאש שליח צפת 145
בן שמואל מיראנדה׳ הגהות לסי
מבוא שערים 65
! ו
ז
28
אליהו בן חננאל הלוי דיין במדינת תבריז ]מוקדש לו ס׳ חיי הנפש לר׳ ישעיה בן יוסף[ עמ׳ 43 אליהו מנחם ב״ר משה מלונדריש עמי 114
j
דוד קמחי׳ פירוש פרשת בראשית על דרך 6
s
הנסתר 15 » 15פירוש מעשה מרכבה דומינגו מוי דאושקה] ,שם הדרש[
18
24
דונש בן תמים /קיצור משירוש ס' יצירה 32
27
דן 1שם הכנף[ האיי גאון׳
1
28
!מיוחס לו[ סוד שם בן מ ׳ ב
אליעזר בר יואל הלוי ,סליחה עמ׳ 113
)תשובה
אליעזר נחמן סואה ,ס' כנסי יונה עמ׳ 164
אחרים
אליקים בן יהודה המילזאהגי ,ס׳ זהרי
תשובה יי'2
ראבי״ה 13
]ביאור שם
27
3
הבא 6' ,5
אליהו נר״ו׳ שאלת חלום
אשר בן דוד
28
דוד ירושלמי׳ דרושים ׳ 131
אברהם בן שמואל אבולעפיה׳ ס׳ חיי עולם אברהם
בן
3 3
הראב״ד,
3
לרבינו לשם
בן
נסים( מיב
6
!3 1 1
פירושים 2׳
18
12
ח י י ם ויםאל ,שמנה שערים 5 1 - 4 8׳ 81׳
מפתחות
250
3
!82עץ חיים 5 6 - 5 2׳ 59׳ * !79מהדורא
]שערי צדק[ »14פירוש לשערי אורה
5 7׳ 5 8אוצרות חיים '60׳ 61׳
29סודות על סוכה ,הקפה ,לולב וכוי
ז
בתרא 1
ז
! 6 2מבוא שערים
1
; 6 5 - 6 3פרי עץ 3
2
חיים 67׳ 68׳ )פרקים( 3
;47
הכוונות 5
2
5 9׳ !69נוף עץ חיים 2 6׳ *»114 •83
ס׳ גלגולים !84פירושים על התורה !80 דרוש העקודים
12
2 7׳ * ;83דרוש הדעת 2
ז
1ז[
2
23
8ז עגין מלחמת מצרים 12
8
8
המרכבה 4ז סוד השבת 123 , 3סודות אחרים על שבת)lr ז 2
נ ,
3ן סוד השמטה ]ז[ 9
! 3סוד חג המצות !23סוד התפילין u
12
23 » 2 3פי׳שחיטה על דרך קבלה
' !131כללים ' :116פירוש ה ס ב א 7 9ו
יוסף חמיץ׳ ם' יודעי בינה 105
דרושי הסבא '79׳ 85ז פי׳ אדרא זוטא
יוסף חרוש 151
6
5
׳ ; 8 3ס' הלקוטים ;87לקוםים אחרים 1 9
26
;
ס׳ התכונה ;86ספר על כוונות
מדברי ר״חו .73ראה גם :י צ ח ק ל ו ר י א . חיים יעקב בן אהרן ,ס׳ פדות יעקב וגאולת ישראל 147
8
פירוש אדרא רבא
[26׳ ;44פירושים לזהר *114
יוסף בן מזאח׳ עמ׳ 15 יוסף מערבי /ראה :יוסף בן טבול יוסף מעיר נרבונה עמ׳ 11
7
חנניה בן תרדיון] ,ס׳ מורה צדק ז(
יוסף דילה ריינה׳ עמי 88-87
3
יוסף משושן הבירה ,עמ׳ 81
חרוש׳ ]קובץ מבני משפחת חרוש[ 151 ״
טודרום אבולעפיה ,ם׳ אוצר הכבוד 1 3
יהודה החסיד׳ )שאלת חלום(
25
; 2סוד על
8
יוסף ב״ר שמואל !מעשה בראשית[ 116 יחיא צאלח ,ס׳ זבח פסח 143 יעקב מאראגי ,פי׳ אדרא זוטא 119
7
שם בן מ׳׳ב י 2 6 יהודה ]בן משה[ אלבוטיני׳ ם׳ סולם העליה
2
יעקב בן מלכא] ,שירים בקבלה[ 14 1
יעקב צמח׳ ס׳ קול ברמה 88׳ ;89קטע
6
1
מס׳ נגיד ומצור122 .
יהודה משען׳ עמי 104׳ 159
יעקב בר ששת׳ ]מעשה בראשית[
יהודה מארץ נבארה׳ עמ׳ 11 יהודה שאראף׳ עמי 127 1
23
ר׳ יהושע בן לוי ]מיוחס לו[ מכתב ששלח 2 5
8
,116
]צירופים[ 43דף 217
יהונתן׳ ם׳ אור השכל על התורה ,22 מגן עדן
יוסף בן טבול/
]עיי׳
יוסף בן משה אלאשקר ,ס' צפנת׳פענח 31
חכמי קסםיליא׳ עמ׳ 74
5
» 3פירוש
יצחק בן אהרן פירירה,
!הערות
לסדור
הרש״ש[ 128-123 יצחק אהרן בן מאיר מצאצאי שאול וואל׳
3
ס׳ פרישת אהרן על הזהר »12על שיר
7
יהושע העשיל צורף בווילנא 116
השירים »136על ס' משנת חסידים 137
יהושע סגרי ,ס' אבני חפץ 118 ]24יהושע[ ן׳ שועיב׳ צדיק ורע לו
u
יצחק אלעאכאנוי׳ ראה :יצחק דמן עכו
יואל סירק-ם ]ז[ ,ביאורים על פרדס דמונים
מקאמרנא׳
יצחק יהודה יחיאל
חזיונות׳
1
מגלת סתרים 138
"27 ר׳ יוזפא קשטיל ,דודו של ר׳ דוד בן יצחק מסולדא עמי 110
יצחק בן יעקב הכהן] ,מאמר על האצילות[ ג ו
יוסף בן אברהם ן׳ ציאח ,ם׳ אבן השהם 33 יוסף בן אהרן הכהן׳ לקט הכסף 141
יצחק לוריא׳ פי' ספרא דצניעותא ]האמיתי[ 1
2
יוסף אמון׳ 122
26 ג
5
נ
2 5׳ 2 6׳ '27׳ ,72ס׳ היחידים 1 1 6 1
סדור האר״י 71׳ 1
יוסף ארזין׳ תלמיד האר״י 68
קושיות הרמיק 1
יוסף גיקאסילייא ,שערי אורה 1 4׳
10
15ן
סוד המרגלא
4
נ
;72
תשובות
ז
על
] !79על פי תורתו[ 8
25׳ :27
פירוש לאדרא
251
מפתחות 11
זוטא
2 7׳ ;45פירוש התקונים ;78 3
פי׳ להתחלת הזהר
;83
כתיבת
סוד
8
19
יצחק דמן עכו׳ 1קבלה מעשית[
2
25
משה מאג׳אר ]הערות[ 125 1
משה נג׳ארה תלמיד האר״י 68 3
משה בר נחמן] ,אגרת אליו[ ; 3פירושם׳
15
ישראל סרוק׳ פירוש
מאיר
24׳
2 4ז ]שאלות על עבין
השירים עמי 23
הנפש 1:מאמר עץ חיים׳ סוד עץ הדעת׳
16
17
יעקב ורחל[ *8סודות ]?[ ;8פרשת שיר
ישעיה בן יוסף מתבריז׳ 1חלקים מסי חיי
,25
1 5
השירים של
2
שבת
6
בן יהודה ליב כ״ץ פאפרש ,ם׳ כוכבי
28
יצירה פיא 1 9
2 7׳ 1 1 1׳ 112
קמיע של ז׳ איתין
;27
8
1 9
2 5׳ ; 2 7פירוש מעשה בראשית !116 3
תפלות ' 2׳ 152דף ] ;10קבלה מעשית[
אור )תורה אור׳ אור בהיר׳ מאורי אור׳
נ ,
אור נר׳ אור זרוע׳ אור שבת׳ אור רב(
לו[ ס' שער השמים 16
מאיר בן שלמה אביסהולה,
פירוש
לס׳
מאיר ]רוטנבורג[׳ פתיחת הלב
1 3
; 2 3פירוש על התורה ?34פירוש ספר
;36פירוש
2
לזוהר
איכה
על
18
;25
]פירוש על
] 1 8ט ע מ י המצות[ ; 24תפלה
פירוש סדר
מנחם בן בנימין מריקאנאטי׳ נ ז
הסבא ;38ס׳ אלימה ;39
עבודת יום הכסורים ;40ם׳ תפלה למשה
] 2מנחם רקנדא![
מנחם די לונזאנו׳ עמ׳ 152 ,116-115׳
2
90
משה בר שלמה בר שמעון מבורגוש׳ פירוש
156 מנחם עזריה מפאנו ,ס׳ כנפי היונה 2
פרדס
שמועה בענין הגלגול ;37ביאור דברי
s
לליסטים
24
קורדובירו,
דמונים
]קטע[
יצירה ;35פירוש לזוהר שיר השירים
הבהיר עמי 147
התורה[
6
2דף 53׳' 28דף ] ;148 ;21מיוחס
משה
;101אור זרוע ;102אור רב '112
;
׳ ] ; 3שער
1 124מס׳ הנפש
1
ישעיה׳ ביאור לס׳ םץ חיים ־130
נ ,
״
החכמה[
ראה גם :חיים ויטאל
גן עדן
משה די ליאון׳ סוד השבת יסוד המרכבה[ 4׳
השם " ;27סודות שונים ;42
1 - 3
משה יונה ,תלמיד האר״י '68 2 2
״
3
;95 ,94ע״ב ידיעות
';25
מקבלת האר״י ; 93מאה
10
25׳
לקוסים
קשימה ; 96
18
השמאלי
; 3קצור מסי עמוד
26
בחוניא בן הקנה׳ ם׳ הבהיר
1
3
נחמיה בן ה׳׳ר אברהם מגורוייצא׳ ]מוור־
2
מאמר המלואים "89 ,25 מסעוד שלום ב״ר יוסף ארוואח .ם׳ מרחיב
מיישא[ פתיחת הלב
1 3
2
רבינו נסים ,עמי 15
גד 132 מרדכי בן
על שם בן מ׳׳ב
1 0
שלמה
בווינלא׳
אגרת
לר׳
נתן ,בם׳ מנורת המאור '24 נתן בן אביגדור] ,ז[
אברהם רוויגו '116 5
משה מעיר אלימאנייא] ,קבלה מעשית[ 2 משה מבורגוש ,ראה :משה בר שלמה בן
הנסתר
22
ביאורים
דרך
על
23
נתן שפירא ירושלמי׳ וימודו בעומר ; 103 מאורות נתן ; 104הגהות על ם' הכוונות
שמעון משה זבות׳ ס׳ יודעי בינה ; 105הגהות על 1
ס' ה כ ו ו נ ו ת ; 1 0 6שבולת של לקט »107 שרשי השמות 108׳ ; 109ערבי הבנויים 3
1
106
נתן שפירא מקראקא׳ ס׳ מגלה עמוקות 100 • ע ד י ה גאון׳ מפי׳ ס׳ יצירה
]מיוחס
110׳ 111׳ »112הגהות לס׳ אוצרות
8
חיים 6 0׳ '62׳ 113
]פירוש אחר מיוחם לו[ עמ׳ ;81
2
משה חיים לוצאסו ,קליח פתחי חכמה 117
31
לו[ 26
17׳ »Ir]27קבלת ר ב ע ו סעדיה ;27 6
]קבלה מעשה[ 2דף 64
תיקון
252
מס ת ח ו ת
סעדיה נר״ו׳ ]סודות[ '24 סעדיה בן יוסף צפירה ,ם׳ כסף צרוף 144 סרוול׳ ]האלוף[ עמ׳ 162 עזרא׳ ]מפירושו לשיר השירים[ 6 עזריאל ,פי׳ ההגדות ] , 1קטעים[ 3 עמנואל בן יעקב ,בעל הכנםים *28 עמרם׳ )רב ע׳ גאון( פי׳ שם בן מ״ב ]מיוחס לו[ 2 3
20
נ
״
עקיבה] ,מיוחס לו 1שם קדוש »24'°פתיחת הלב ) 43עמי (111 קנה בן קנה] ,סי הפליאה[ 157,4 ראב״ד ,ראה :אברהם בן דוד שלום בר חיים׳ ]קבלה מעשית'[ 28דף 23 שלום שרעבי׳ הקדמת רחובות הנהר »106
M
: 1
, i j 1
7
b
2
2
סדור
הגהות לעץ חיים 55׳ '!121 הרש״ש 122׳ 128-123 שלמה בן דוד הכהן׳ לחם שלמה 98 שם טוב בן יעקב מפארו׳ היחוד *3 שם טוב ספרדי מעיר ליאון׳ ]ז[ שערי צדק 7 שם טוב סלכון ,ניע ]סגולות[ '28 שמואל הכהן ]ן׳ חפני[׳ ס׳ הישר ]מיוחס 2
לו[ עמי 111 שמואל אבן מוטום ,משובב נתיבות ]קטע[ 26 שמואל פודילא] ,פודולא[ תשובת האר״י אליו עמ׳ 137׳ 152׳ 159 שמעון אורי׳ )תלמיד האריי( ם׳ לקוםים ממנו עמ׳ 126 שמעון יוסף נסים׳ שער שמעון 133׳ 134 שמעון ן׳ לביא׳ עמי 151׳ 181 שמעון הצרפתי׳ ]קבלה מעשית[ '28 שמעיה אשכנזי תלמיד האר׳י׳ דרוש השתלשלות העולמות 26 שמריה בן אליהו מאקריטי׳ פירוש ש*ר השירים *15 שמשון באקי] ,או בק[ סדר האצילות »26 תפילות 74׳ 118 שרירא גאון] ,מיוחם לו[ ס׳ היחוד 3 רבינו תם ,קבלה מיוחסת לו 74דף 1153 152דף 45 תנחום בן משה דבלקאיידי] ,מתרגם! 28 עיין גם סופרים s
j 1
ל
4
s
ב( שמות ס פ ר י ם אבן השהם לר׳ יוסף ן׳ ציאח 33 אבני זכרוןלר׳ אברהם בן שלמה ארדוטיאל 30 אבני חפץ לר' יהושע סגרי 118 אגרת סוד הגאולה לר׳ אברהם הלוי 24 אוצר הכבוד לר׳ טודרוס אבולעפיה "25 אוצרות חיים לר׳ חיים ויטאל '60׳ 61׳ '62 אור בהיר לר׳ מאיר פאסרש 101 אור זרוע לר׳ מאיר פאפרש 101׳ ,102 112 2
2
5
4
זהר
אור יקר לר׳ משה קורדובירו ]על שיר השירים[ ,36על הסבא 38 אוד נר לר' מאיר פאפרש * 101 אור רב לר׳ מאיר פאפרש 112 ,101 אור שבת לר' מאיר פאפדש '101 7
1
אור השכל לר׳ יהונתן 23' ,22 אורים ותומים ]גורלות[ 156 ,150 ם׳ האותיות השכליות 3 ספר האיצקליטי ]איצטלקיסי[ עמ׳ 65 אלימה לר׳ משה קורדובירו 39 אלפא ביתא ]של מלאכים[ ' 2דף 27' <63 אמתחת בנימין ]תפלה משם[ 153 ארבע מחנו• /שכינה ]ציור[ 23'° ביאור דברי הסבא לר׳ משה קורדובירו 38 ביאור ם' יצירה לר׳ שמואל אבן מוטוט "26 ]ביאורים על דרך הנסתר לר׳ גתן בן 9
3
8
22
אביגדור? קטעים[ 2 3 ביאורים על פרדס דמונים "27 בהיר '3 2
בריאה ]ם׳ למודי אצילות חיב[ 26'°׳ 27
253
פחחות 5
ברית מנוחה 17׳ 20׳ 21 הנבול לר־ דוד בן יהודה החסיד '17 גורלות ׳'155 .150 .148׳ 156 ס׳ הגלגולים לר׳ חיים ויטאל 84 גלי עמיקתא 1פי׳ אדרא זוטא[ ,45 ,27 '83° ,77 10
11
דיני חיבוט הקבר לר׳ אברהם גלאנטי 42 דף 41 דקדוקי סופרים על סידור הרשיש — 123 128 דרוש אדם קדמון והאצילות 25 דרוש אחימעץ 116 דרוש אסב״ח 87 .27" .25 דרוש הדעת לר׳ חיים ויטאל 131 דרוש השתלשלות העולמות לר' שמעיד. אשכנזי 26 דרוש יציאת מצרים לדי דוד ירושלמי 131 דרוש מטי ולא מטי '94 דרוש המלכים לר׳ גדליה הלוי 88 דרוש המקיפין 116 דרוש עקודים נקודים 27 דרוש של קודם האצילות *70 דרושי הסבא בסודות הגלגולים לדי חיים 12
12
6
1
3
s
6
12
1
ויסאל 79׳ 85 דרושים לאברהם מיכאל קארדושו 115 דרך עץ חיים לר׳ חיים וימאל ,ראה :עץ חיים דרכי הקבלה ופירוש הקבלה מתפלת י* ח 2 דרשות מבני משפחת חרוש 151 הבדלה דר׳ עקיבה עמי 76׳ 82׳ 180 הגהות על ם׳ עץ חיים לר' שלום שרעבי 121 הגהות לסי אוצרות חיים לר׳ משה זכות 113 הגהות לס׳ עץ חיים 130 הגהות על ספר הכוונות לר' גתן שפירא ור׳ משה זכות 106 היכלות ]קטע[ *24 התחלת החכמה 25׳ 83 ,47 וימודו בעומר לר' נתן שפירא ירושלמי 103 ויכוח התלמידים הבוגדים 135 8
1
1
נ
1
1
1
*בח פסח לר' יחיא צאלח 143 זה אלי ואנוהו לאברהם מיכאל קארדושו '115 ס׳ הזהר )פרשיות שונות ,ויקרא( ;9מדרש רות הנעלם 11׳ * 15ז ]קטעים שונים[ ' ;24 ,23מרכבה מהזהר ;4כללי מפר הזהר '32 זהרי ראבייה לדי אליקים בן יהודה המילזאהגי 13 חזיונות ומגלת סתרים לר' יצחק יהודה יחיאל מקאמרנא 138 חיי הנפש ]חלקים מ מ נ ו 15'~ 1 חיי עולם הבא לר' אברהם אבולעפיה 5׳ '6 ]חכמת הצירוף ,מאמר על! "2 1ח כ מ ת הצירוף ,ספר על( 19 ס׳ חנוך )ס׳ היכלות( *4 צעמי המצות לר׳ מנחם מריקאנאטי ]קטע[ *24 7
8
12
3
טעמים 149 יודעי בינה לר' יוסף חמיץ ולר׳ משה זכותו 105 סי היחוד ]לדי שם סוב מפארו ,מיוחם כאן לרב שרירא גאון[ *3 היחוד האמיתי לר׳ אליעזר מגרמישא 3 היהודים של האר״י 116 יצירה *] :91קטעים[ 3 ירח יקר )על זהר שמות( לדי אברהם 2
5
5
גלאנטי 41 ספר הישר מיוחס לר' שמואל הכהן ]ן׳ חפני[ עמי 111 הכוונות לר' חיים ויטאל '] ;69 ,59כוונות אחרות[ 73 כוכבי אור לר׳ מאיר פאפרש 101 כלל אחד מעניני הקבלה *27 כלל מדרבי הקבלה ]ס׳ כתר שם טוב[ 23 כללי ספר הזהר 32 כללים ]בקבלת האר׳י[ 116 ;55 כנפי יונה לרמ״ע מפאנו 95 ,94 ,25 15
1
9
2
10
2
כנפי רוח לדי אברהם אזולאי 97 כסף צרוף לר' סעדיה בן יוסף צפירה 144
254
מפתחות 5
כתות הנעלבים 150 כתר שם טוב לר׳ אברהם 23 ל ב טהור 129 לדוד אמת ויד כהה לר׳ דוד יקותיאל הכהן 120
12
15
4
לוח ההקסים לר׳ עמנואל בן יעקב 28 לחולי הכפייה 1ם׳ הנעלבים[ 150 לחם שלמה לר׳ שלמה בן דוד הכהן 98 למודי אצילות 25 למודי בריאה ]ח״כ מם׳ למודי אצילות[ 26 לקוסי שושן 145 ס' הליקוטים לר׳ חיים ויטאל 87 לקוסים נתקנו עיי הרמ״ע ז״ל 93 ]לקוטים[ ,2׳ ' . 2׳ 3 , 3׳ ,8* .6 23, ' ׳149 ]לקוטים וכוונות מקבלת האר״י[ ־־ ,25 2 7 , 2 6 2 6 ,׳ 70׳ ,77 ,74 ,70 152 ,99 לקט הכסף לר׳ יוסף בן אהרן הכהן 141 ס׳ הלשכות !והוא ס' מערכת האלהות! עמ׳ 84 ,24-23 מאה קשיטה לרמיע מפאנו 96 מאורי אור לר׳ מאיר פאפרש 101 מאורות נתן לר׳נתן שפירא ירושלמי 104 מאמר המלואים לרמ״ע מפאנו 89 ,25 !מבוא לקבלת האריי[ 139 מבוא שערים לר׳ חיים ויטאל 65 ,64 .63 מגדל דוד לר׳ דוד בן יצחק מפולדא 43 מגלה עמוקות לר׳ נתן שפירא 100 מגלה עמוקות ]נגד החסידים[ 135 מגלת סתרים לר' יצחק יהודה יתיאל 5
2
10
3
J t 2 3
10
5
9
24
14
2
,
J
9
־
9
4
״
f -י
5
3
7
:,
3
״
2
1
2
מקאמרגא '138 מדרש רות הנעלם ,ראה :זהר מורה צדק המיוחס לר׳ חנניא בן תרדיון 3 מזל אריםםיטלום הרופא לחולה 150 ם' המלאך המשיב 32 מלאכת סופר )לר׳ משה זבארה זז (42דף 92 ם׳ המלבוש עמ׳ 94 !מנהגי האר״י[ 32 מנורת המאור לר׳ נתן 24 7
4
2
b
4
9
מסורת ר׳ אליעזר הגדול עמי 46 מעין החכמה )שמושי תורה( 2 מעין החכמה לר׳ אברהם הלאגאסי 90 מעין החכמה שנתן מיכאל לפאלי '""27 מעין החכמה )קבלת האריי( ,ראה :התחלת החכמה מערכת האלהות ]קטע[ 24 מעשה בראשית של ר׳ ישמעאל בן אלישע 4 מעשה ה׳ 138 מעשה מרכבה ) 4״ ( 2 מקור השכל ) -שער השמים[ 16 מראות אלהים ]סוד עשרה מראות[ 23 מרחיב גד לר' מסעוד שלום ביר יוסף 132 מרכבה מזוהר עם פירוש שני הרבנים ר' יוסף גיקאטיליא ור׳ משה די ליאון 4 מרכבה רבא ומרכבה זוטא עמי 23 משובב נתיבות לד׳ שמואל אבן מוטוט 24 ם' המשיב .ראה :ס׳ המלאך המשיב משל מענין הספירות 27 ,16 נוף עץ חיים לר׳ חיים ויטאל *83 נסיון מהפורוונקא 2דף 52 ספר הנעלבים 150 ספר הנעלם ,ראה :זהר ס׳ הנפש החכמה לר׳ משה די ליאון ]קטע[ 3
6
2
U
2
16
א
M
4
5
13
5
15
11
' 24 סגולות אלפא ביתא של אשרי תמימי דרך 17 סגולות ורפואות154 ,151 , סדור האריי 71׳ '75 ,72 סדור רבה דבראשית 4 סדור הרש׳׳ש 1שלום שרעבי[ 128-122 סדר י״ג מעיינות הנובעות מן הכתר ',3 6
3
8
6
23 | Jסדר האצילות בקיצור מופלג לר' שמשון באקי 26 סדר גורל החולה 150 סדר המרכבה לר׳ אלעזר דגרמישא 63 סדר ספירת העומר עפ'י האר״י 76 ד
3
?
Iסוד חג המצות לר׳ יוסף גיקאטילא ]ז['23 ! סוד היבום על סי האריי 27 15
255
מפתחות סוד י״ג מדות שהתורה נדרשת בהן סוד י״ג מדות הנובעות מן 10
הכתר
7
פ ד ו ת יעקב וגאולת ישראל לר' חיים יעקב
'3 8
בן אהרן 147
י ,3
6
ס׳ הפליאה ] !157קטע[ 24
6
׳ 23
ג
פנים במשפט לארנבט דוילא נובא 28
]סוד היחוד[ 15°
5
פנים לפנים המיוחם לאבוקראט 28
סוד כח י״ב שבטים ־114
פעולת היצירה
u
סוד כתיבת השם
21
4
8
15
ז
11
27
פירוש האדרא זוטא לר׳ יעקב מאראגי 119
2
5
פירוש אזמר בשבחין ממהרין 112
סוד עמוק דקץ הפלאות '114
1
פירוש לס׳ הבהיר 146
סוד הצמצום ומלבוש ואדם קדמון ואויר
18
פירוש לזוהר על איכה לרמ״ק
9
קדמון 27 ,26°
25
פירוש תחלת מאמרי הזוהר על דרך כנפי
7
סוד הקדושה 23
3
יונה 77
5
סוד הקדיש י 26 2
' <"13
סור השבת לר׳ משה די ליאון 8
פירוש לזהר על שיר השירים לר׳
8
8
!פירוש למזמור קמיה! 24
סוד שם בן מ״ב ]מרב האיי גאון לרבינו <
[
r
נסים 3
סוד השמטה ע״ד הסוד הפנימי ' 3 סוד שרטוט תפילין
פירוש ספר יצירה לר׳ משה קורדובירו 35 פירושים
2
3ן
< 1
,
ס
פ
י
ר
י
ג
ר
27< 6-32
ה
פירוש מעשה מרכבה לר' דוד קמחי 15°
27
]פירוש מרכבת יחזקאל[
סוד התפילין " 2 3 ה
,8' , 3
משה
קורדובידו 36
לר' יוסף גיקאטיליא '23 ,3
24
23
27
פירוש לאדרא זוטא ]שער גלי עמיקתא[
]סוד הצמצום! 9 1׳ 92
7
34
]ביאורים עליו[
סוד עץ הדעת לר׳ ישעיה בן יוסף מתבריז
]סודות[
2 4
פרדס דמונים לר׳ משה קורדובירו
סוד המרגלא 27 ,25 2
26
27
4
"> " ,15׳ .24' , 2 3
4
6 2
פירוש סבא דמשפםים לדי חיים ויטאל 79 פירוש סדר עבודת יום הכםורים לר׳ משה
27׳ 77
קורדובירו 40
5
סולם העליה לר׳ יהודה אלבוטיני 6
3
3
2
פירוש הספירות ׳ 1 1 1 6אחר[ »23בלימה
ספיר ויהלם עמי 34 5
3
ע י ב ידיעות לרמיע מסאנו י 25
] !23אחר[
13
; c
u
123אחר] » 2 3 1אחר[ 3
6
' 3׳ "] «26אחר[ 27
7
ס׳ העיון לרב חמאי גאון 24 ספר העיון ,ראה :ס׳ המלאך המשיב
פירוש ספרא דצניעותא 46
ס' עמוד השמאלי לר׳ משד ,מבורגוש ״'26
פירוש ספרא דצניעותא להאר״י '.26 ,25
ענין מלחמת מצרים לר׳ יוסף גיקאטיליא 3*3
ענין המרכבה
2
11
2
1
7 2 ,27 , 2 6 5
פירוש פרשת בראשית לר׳ דוד קמחי 15 1 4
2
פירוש לפרשת בראשית מהזוהר 8 3
2
(4 =) 2
7
עץ הדעת ,פירוש תקוני זהר 78
פירוש הקדיש
עץ חיים לר׳ חיים ויטאל ! 5 6 - 5 2מהדורא
פירוש שיר היחוד על דרך הקבלה
4
בחרא 79 ,58 ,57 עץ החיים לר' ישעיה בן יוסף מתבריו 15 ערכי הכבויים לר׳ משה זכות ,111 ,110 112
עשר ספירות בדרך קצרה
15
25
פירוש על השירים של שבת לר׳ ישראל 1
3
2
סרוק
16
3
6
2
111 ,27' ,25׳ 112 ,
פירוש שיר השירים ל ר שמריה בן אליהו 4
מאקריטי 15 14
23
]פירוש על שם בן מ״ב( לד׳ משד ,מבורגוש
256
מפתחות
דף לד׳ 1J 6 »3'°מיוחם לרב האיי גאון " 8 4 32 אלעזר מגרמישא ' »27פירושים אחרים ן ]שמועה! בענין הגלגול לר' משד .קורדובירו ! '26 37 ]פירוש שם המפורש בן ע״ב2" ,2' 1 ! שימוש הספירות 28 פירוש שם העצם '2 שמושי תורה ,ראה :מעין החכמה פירוש השמות לר' עקיבא עמ׳ 82 י ]שיעור קומה[ '4 ,2 פירוש לס׳ שערי אורה 29 jשער אחד לא נמצא בשום ספר מספרי !פירוש על התורה! לר׳ חיים ויטאל 80 העיבודים 149 פירוש על התורה לר' מנחם ריקאנאטי 18 שער הגלגולים לדי חיים ויסאל 48 פירוש על התורה לר׳ משה קורדובירו 34 שער הקדמות לר׳ חיים ויסאל 48 פירוש התיקונים מהאר״י 78 שער הכוונות לר' חיים ויםאל 51׳ 66 פרטי עולם האצילות 27 שער מאמרי הזוהר לר' חיים ויםאל ,49 פרי עץ חיים לר׳ חיים ויטאל 67׳ 68 81' ,51 ,50 ]פרקים[ 47 שער המצוות לר׳ חיים וימאל ,50 ,49 '57 ,51 פרישת אהרן לר' יצחק אהרן בן ר׳ מאיר מצאצאי ר׳ שאול וואל :פירוש לזהר 12ז שער הפסוקים לר׳ חיים ויםאל '.50' ,49 פירוש לשיר השירים 136ן לס׳ משנת 82 חסידים 137 | שער רוח הקדש לדי חיים ויםאל 81 ,48 שער השמים 1פי' עשר ספירות! 16 פרקי היכלות ]ז׳ פרקים[ ] (4 ^) 2מ׳ שער שמעון על הלולא דרשב״י 133׳ 134 פרקים[ 4 פתח תקוה )מפתח לס׳ מבוא שערים( | 63שערי אורה לר' יוסף גיקאטיליא'»15'° .14 ]פירוש[ 29 פתיחת לב מספר יצירה עמי 79 | שערי צדק 7 פתרון חלומות 151 צפנת פענח לר׳ יוסף בן משה אלאשקר j 31שערי צדק ]לריי גיקאםיליא[ 14 ]ל,בלה מעשית[ לקוטים '׳ 2׳ י24׳ י I ,25שערי צדק ,מפתחות לכ״י 79 2 7׳ 151 ,148 ,28 ,28 , ! שערי תפלה 77° קבלת עשר ספירות• ראה :שימוש הספירות jשרשי השמות לר׳ משה זכות 109 ,108 קול ברמה לר' יעקב צמח 89 ,88 | תולדות אדם 23 קל״ח פתחי חכמה לר' משה חיים לוצאטו jתורה אור לר׳ מאיר פאפרש '101 117 | ס' התכוגה לר' חיים ויטאל 86 ם קנא בן קנה בפרשת בראשית ]=-ס׳ | ם' התמר לאבו אפלח 28 תפלה למשה לר' משה קורדובירו 90 הפליאה[ 4 ! ]תפלות! 74 ,27 ,2׳ 152 ,118 קנה חכמה קנה בינה '91 | תפלת סקראט עמי 42 ספר רליאל '2 תיקון הרב ר׳ סעדיה עמ׳ 12 שו״ת קץ הימין לר׳ אברהם בן יעקב תקוני זהר 10 עמדין 140 ספר התיקונין מצפת *8 שבולת של לקט להרמ״ז 107 שבע מעלות שניתנו לאדם הראשון j27 h
ז
7
7
2
י
&
5
2
1
1
10
2
2
2
2
3
3
3
2
3
״
3
2
ז
1
נ
4
3
3
24
27
0
1
3
7
5
9
8
5
1
21
5
2
7
4
ג
18
22
257
מ פ ת ח ו ת
־ ג( שמות סופרים א ב ר ה ם ן ׳ א ש ר 86 חרוש
אברהם
יעקב בן מ ש ה
151
אברהם ב י ר
יעקב ב״ר שמואל
יעקב
דידיע בן
אברהם בן יצחק אשכנזי אברהם
43
יצחק בן אברהם משה ישראלאיש איילונבורג
133
53
מק״ק
א ב ר ה ם ב ן ש מ ו א ל מ י ר א נ ד ה 65 אהרן בן משה ישראל מיזא איזק
צרפתי
52
י צ ח ק ב ן א ב ר ה ם א ס ב א ג 88
א ס ו ל י ן1אסוליו?I'14
מוצירי
אבוקאייא
יעקב בן נ ח כהנא
יצחק
107
קראקא
חמיץ
ישראל איש איילונבורג
ד ו ד נ ט ף 36 ד ו ד נ ט ק 45
) 26ע מ ׳
87
:
יצחק מ ש ה פירירא
j
מ ש ה בן בנימין ר ב א
ן
123
משה בן לוי קצאב
5
I j
רחמים ב ר שלמה
j
ר פ ו א ה ב ן א ל ע ז ר 90
י ה ו ד ה ב ״ ר מ ש ה א ט י ג י א ר 10
!
ש ל מ ד .ן׳ ק י ק ) 3ע מ ׳
י ה ו ד ה ב ן נ ח ב ן ד נ י א ל 70 ,
j
שמעון
;
ששון בן מ ש ה
ב ה ל ו ל ב י ר י ה ו ד ה ב ה ל ו ל 40
דניאל
148
י ו ס ף ן׳ א ל ט ב י ב
י ו ס ף ב ן ד ו ם א א ב ו ח י י ם 20 2
יעקב
ו
68
28
24
םלימן
115
(68
60
י ו ס ף ן׳ ח ר ו ש
פריפילש ,ר א ה :יצחק כן אברהם מ ש ה
ד ו ד פאלייאג׳י
69
ב כ ה ״ ר א ב ר ה ם ן׳ מ ג ׳ י ר ה 150
יוסף נסים
תנחום
5
17
(22
133
6
בכ״ר משה
3
] 28ס ו פ ר ה ד ו ג מ א [
|
ד( שמות בעלים אברהם אברהם אברהם
אפרתי
110 ,102
36
בכ׳׳ר בנימין טוב״א גראציאנו
אברהם
חרוש
אברהם
לירמה 9
אליהו
הלליינו
חיים בן ב ר ו ך טולידאנו
חיים
103
107 איזק מליסא
"26 אלישע
דיר
ליפשיץ
64
]משפחה[
41
28
151
י ה ו ד ה ד י אבילר,
61
קואינקי
גרינהוט
41
151
בכיר
יהושע
סיגרי ]אולי[ זרקא
יוסף
149
זלהיה
יהושע
אשכנזי
יוסף
71ב ן י ו ס ף ה כ ה ן ד ו ב ב ע ר ש א ב ״ ד ד ק י ק ח מ ע ל נ י יקו ס ף דוד
29
י ה ו ד ה ל י ב כ ה נ א 53
א ש כ נ ז י )אביו ש ל נ ת ן העזתי(
בנציון
עלוורש סמאגה
חרוש
71
א ז ו ל א י 119,110 ,107 ,103
חיים יוסף דוד
123
אליעזר ליזר בלא״א ר׳ יצחק
אליעזר
פואה מרגיו
ח י מ ש ה ר פ א ל פיגוטו
83
,94
35
?אב וואלף בן סענדער משלאנק
128-124
אהרן פירירה
אחיי ם
ג ם :מחברים[
35
אהרן משה פירירה ,50
143
151
אברהם ערליץ
הכהן
דוד יקותיאל הכהן איש ירושלים
88ז ] ר א ה
בנימין
ראקח
)רקח(
35
119
ח י י ם א ג י י ו ב ו ג ד י 35 s
2 8ב ע ל הדוגמא יעקב
74
אליהו
110
)
(
258 יעקב יצחק יצחק יצחק יצחק
מפתחות ביר ראובן אבן צור 40 באדהב 60, 32, 21, 4, 1, בר יוסף חרוש 151 מוייאל ן׳ יהודה מוייאל 20 פינצי 94
משה פינצי 50 סלימאן יעקב 133 סעדיה שלום 70 פין ,שמואל יוסף 69 פרח ]משפחה! 157
ישי הכהן יודע ]ידיע ?[ עלי 24 ישעיה אזולאי 107, 36 ישעיה ן׳ ביניסטי 113 מנחם קורקוס 35 מרדכי גלאנטי 49 מרדכי א״א יצחק אלענקר 10 משה בן הגאון מוהריב 71 משה בן יוסף 15
ציבידאלי )משפחה! 34 ר׳ ראובן שבא מאשכנז עמ׳ 75 רפאל יוסף שלום בן עבד אללה 69 שלמה שלום קנדיל 134 2
שמואל פלורינטין 32 שמעיה מאימראן עמ׳ 104 שמעון חיים חרוש 151
ה( שמות מקומרת אלבלידא עמ׳ 171 אנקונא עמ׳ 99 בורגוש עמ׳ 17 בנבי עמ׳ 171 נאבץ עמי 170 גבלה עמי 44 גבלטאד עמ׳ 22 גורווייצא ]וורמיישא! עמי 11 גאליפול עמ׳ 180 למשק עמי 66 האציפלאץ עמי 68 ויניציאה עמ׳ 76 ורידברג עמי 112 חברון עמ׳ 34 טראבלס עמ׳ 107 יערסלב עמ׳ 69 למורנו עמי 135 ליסא עמי 69 מארואיקוס ]מראכיש! עמ׳ 186 ,170 מיר עמ׳ 158 מכנאס 1מ ק נ א ס א 1עמ׳ 185 ,103 מנטובה עמ׳ 144 מצרים עמ׳ 157 ,122 ,85
מקנאסא עמ׳ 103 מראכיש עמי 186 נבארה עמ׳ 11 נייע שויעיז עמי 158 נרבונה עמ׳ 11 סלוץ עמי 158 סקאנדיאנו עמי 161 פאס עמ׳ 140-138 ,49 פולדא עמי 109-106 פרטו עמ׳ 79 צפת עמ׳ 36׳ 112 לןאיידנוב עמ׳ 119 קושטא עמ׳ 180 קסטיל עמ׳ 79 קםטיליא עמי 147 קפוליה עמ׳ 158 קראקא עמ׳ 68 רגיו עמ׳ 161 ,93 שושן הבירה עמ׳ 81 תבריז עמ׳ 42 תונס עמ׳ 186 ,164 תנעם עמי 144 תסמנים עמי 171
ו( צנזורים Gir. da Durallano 37 Luigi da Bologna 34 Renato da Modena 37
I
Camillo Jagel 35 Clemente Renatto 39 Dominico Irosolimitano !6 Giovanni Dominico Carretto !6, 39