Peace Moves between Israel and Egypt during the Last Year of the Johnson Administration (2012)

‫© יוחנן כץ ‪1021‬‬

‫מהלכי שלום בין ישראל ומצרים בשנה האחרונה לממשל ג'ונסון‬

‫מבוא מתודולוגי‬ ‫השנה האחרונה לממשל נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון ( ‪Lyndon B.‬‬ ‫‪ )Johnson‬היתה גם השנה הראשונה לאחר קבלת החלטת מועצת הביטחון ‪ ,141‬אשר‬ ‫הציבה פרמטרים להשגת שלום בסכסוך הערבי‪-‬ישראלי בליווי נסיגה ישראלית משטחים‬ ‫שנתפסו בעת מלחמת ששת הימים‪ .‬ממשלת ישראל עדיין שלטה על כל אותם שטחים‪,‬‬ ‫כאשר בשטח כבר החלה פעילות של הקמת יישובים ישראליים באותם שטחים מתוך‬ ‫מחשבה שלא כל השטחים יוחזרו למדינות מהן נלקחו‪ .‬ממשלות מצרים וירדן היו טרודות‬ ‫בשאלה כיצד יוכלו להביא לנסיגה ישראלית מאותם שטחים‪ ,‬כאשר היה ברור להן שלא‬ ‫תהיה להן אופציה צבאית על מנת להביא לתוצאות אלה‪ .‬שיחות עקיפות החלו בחסות‬ ‫שליח רשמי מטעם מזכ"ל האו"ם‪ ,‬אשר דילג בין ישראל‪ ,‬מצרים וירדן במגמה להביא‬ ‫להסכם שלום‪ .‬ממשלת ארה"ב החלה במדיניות של מכירת נשק סדירה לממשלת ישראל‪,‬‬ ‫מדיניות שזכתה לתמיכה רחבה בקונגרס‪ .‬מדיניות זו גם היתה בהתאם למדיניות הצוננת‬ ‫שניהלה וושינגטון כלפי קאהיר עקב קשריה עם מוסקבה ומעורבותה במלחמת האזרחים‬ ‫בתימן שפרצה ב‪ .2691-‬בנוסף‪ ,‬עמד ממשל ג'ונסון בפני בחירות נשיאותיות‪ ,‬שעמדו‬ ‫להיערך בנובמבר ‪ ,2691‬גורם שהקשה על גיבוש מדיניות מרחיקת לכת‪.‬‬ ‫השאלה המרכזית העולה מכאן היא מדוע לא הושג הסכם שלום או הסכם ראשוני‬ ‫כלשהו במהלך ‪ .2691‬כאשר עולה שאלה זו בהקשר של החודשים הראשונים לאחר‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬מקובל לטעון כי באותה תקופה עדיין לא נקבעו פרמטרים ברורים‬ ‫‪1‬‬

‫להשגת שלום בין הצדדים‪ .‬אך טיעון זה אינו תקף לגבי ‪ ,2691‬שכן החלטה ‪ 141‬קבעה‬ ‫פרמטרים כאלה ושליח האו"ם גונאר יארינג (‪ )Gunnar Jarring‬היה מקובל על כל‬ ‫הצדדים הנוגעים בדבר‪.‬‬ ‫עניינו של מאמר זה הוא מדוע לא הושג הסכם בין ממשלות ישראל ומצרים במהלך‬ ‫‪ .2691‬ממשלת ישראל שלטה אז על כל חצי האי סיני עד לתעלת סואץ‪ ,‬ויחידות הצבא‬ ‫המצרי ישבו מצדה השני של התעלה‪ .‬התעלה היתה סגורה מאז ‪ ,2691‬וממשלת מצרים‬ ‫סירבה לפתוח אותה כל עוד יושבות יחידות של צה"ל מצדה השני‪ .‬יארינג ניסה להביא‬ ‫להסכם בין הצדדים ולפתיחת התעלה‪ ,‬אך בשני הדברים העלה חרס‪ .‬בעניין זה‪ ,‬ישנן מספר‬ ‫תיאוריות הבאות להסביר את הגורמים לכשלונו‪ .‬גישה אחת גורסת שהגורם לכך היה‬ ‫סירובה של ממשלת ישראל לדון בנסיגה מסיני‪ ,‬עקב יחס של ראייתו כנכס בטחוני או‬ ‫נחלת אבות‪ .‬גישה אחרת גורסת שממשלת מצרים לא היתה מוכנה לחתום על הסכם שלום‬ ‫בתמורה לנסיגה‪ ,‬וזאת משום אמונתה כי עדיין לא הגיע הזמן להסכם כזה או התעקשותה‬ ‫על נסיגה בכל הגזרות ולא רק בסיני‪ .‬גישה שלישית גורסת שממשלת ארצות הברית היתה‬ ‫הגורם המכריע‪ ,‬והיא לא רצתה להביא לשלום בשלב זה מתוך חוסר נכונות לחזק את‬ ‫מעמדה של ממשלת מצרים או מתוך רצון להמשיך בסחר הנשק לאיזור או שהיתה חלשה‬ ‫עקב שנה של הכנה לבחירות לנשיאות‪ .‬גישה רביעית גורסת כי הכישלון נובע מחולשה או‬ ‫הססנות מצד השליח יארינג‪ ,‬ומנסה להסביר את הדבר בטענה שלא קיבל סמכויות נרחבות‬ ‫להפעלת לחץ על הצדדים עקב חוסר ההסכמה בין חברות מועצת הביטחון או שניהל את‬ ‫השיחות באופן שלא הניב תוצאות‪ .‬ישנה גם גישה המשלבת את כל הגישות לעיל וגורסת‬ ‫שממשלת ישראל סירבה לשקול נכונות לנסיגה‪ ,‬ממשלת מצרים סירבה לקבל נוסחאות‬ ‫לנסיגה חלקית והסכם שלום עם ישראל‪ ,‬ממשלת ארה"ב לא הפעילה לחץ מספיק על‬

‫‪2‬‬

‫הצדדים ויארינג ניהל את שליחותו באופן שהקשה על ממשלת ארה"ב להיות שותפה‬ ‫אמיתית למאמציו‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫המקור העיקרי למאמר זה הוא מסמכים דיפלומטיים של ממשלת ארה"ב‪ ,‬שפורסמו‬ ‫בכרך מיוחד על מדיניות החוץ האמריקנית מתוך הסדרה "יחסי החוץ של ארצות הברית"‬ ‫(‪ ,Foreign Relations of the United States‬או בקיצור ‪ ,)FRUS‬בעיקר כרך ‪10‬‬ ‫המתייחס לתקופה ‪ ,2694-2691‬בתוספת מסמכים מהספרייה הנשיאותית של לינדון‬ ‫ג'ונסון‪ ,‬הערכות מודיעיניות של ה‪ CIA-‬מאותה תקופה ומסמכים ארכיוניים מהארכיון‬ ‫הלאומי של בריטניה‪ .‬מקורות נוספים ששימשו אותי הם זכרונות של אישים מהתקופה‬ ‫ומחקרים שנכתבו‪ ,‬אך הם משמשים כמקור משני בלבד ונעשה בהם שימוש רק על מנת‬ ‫להסביר התפתחויות הנזכרות במסמכים הדיפלומטיים‪ ,‬במקרים המחייבים הבהרות‪.‬‬

‫המצב בעקבות החלטה ‪242‬‬ ‫החלטה ‪ 141‬של מועצת הביטחון של האו"ם הציבה לראשונה כללי משחק חדשים‬ ‫לניהול הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי‪ .‬לראשונה מאז ‪ ,2641‬הועלתה דרישה רשמית להשגת‬ ‫הסכמי שלום בתוספת לנוסחה מעורפלת חלקית להשגת הדבר‪ .‬ההחלטה כללה התייחסות‬ ‫ברורה לשאלת השטחים בתוספת דרישה לנסיגה ישראלית בהיקף לא ברור‪ ,‬דרישה‬ ‫לפתרון בעיית הפליטים וניהול שיחות באמצעות שליח מיוחד שמינה לצורך זה מזכ"ל‬ ‫האו"ם או תאנט (‪ .)U Thant‬אך יישום ההחלטה נתקל במספר מכשולים‪ .‬ממשלת ישראל‬ ‫החלה לגבש מדיניות של ראיית השטחים כחיוניים לתכנון המדיניות הישראלית בשאלות‬ ‫של כלכלה וביטחון‪ ,‬ולא בנקל היתה מוכנה לשקול שינוי במצב זה‪ .‬אחת השותפות‬ ‫בממשלה‪ ,‬גח"ל‪ ,‬אף דיברה על הגדה המערבית במפורש כעל נחלת אבות ממנה אסור‬ ‫‪1‬‬

‫לדוגמה‪Hulda Kjeang Mørk, The Jarring Mission: A Study of the UN Peace Effort in the Middle East, :‬‬ ‫)‪1967-1971, MA Thesis in History, University of Oslo (Spring 2007‬‬

‫‪3‬‬

‫לסגת‪ 2.‬במקביל החלה בישראל מדיניות של שימוש בשטחים כאילו היו חלק ממדינת‬ ‫ישראל – מדיניות שהביאה לבניית ישובים ישראליים שנקראו התנחלויות‪ .‬מדיניות זו‬ ‫קיבלה חיזוק ב‪ 00-‬באוקטובר ‪ ,2691‬כאשר העבירה ממשלת ישראל הצהרה בכנסת כי‬ ‫ממשלת ישראל תפעל בשטחים כבתוך שלה מאחר שאין סיכוי להשגת שלום בקרוב‪.‬‬ ‫ממשלת ארה"ב התנגדה לבניית ההתנחלויות והגדירה אותה כמנוגדות לאמנת ז'נבה‬ ‫הרביעית העוסקת בהגנה על אוכלוסיות אזרחיות בעת מלחמה ‪ 3.‬אך למרות המחאה‬ ‫הרשמית שהשמיעה וושינגטון בשאלת ההתנחלויות‪ ,‬המשיכה במדיניות של תמיכה‬ ‫בעמדות הישראליות‪ .‬ממשלת ארה"ב היתה באותו זמן מסוכסכת עם ממשלת מצרים עקב‬ ‫תמיכתה בכוחות המהפכניים במלחמת האזרחים בתימן שפרצה ב‪ 2691-‬וכן עקב‬ ‫ההאשמות שהשמיעה קאהיר מאז מלחמת ששת הימים כי ממשלת ארה"ב סייעה לממשלת‬ ‫ישראל צבאית‪ .‬בנוסף‪ ,‬האשים ממשל ג'ונסון את ממשלת מצרים בהתערבות בענייניהן‬ ‫הפנימיים של מדינות ערביות אחרות על מנת לקדם מפלגות שתמכו באידיאולוגיה של‬ ‫סוציאליזם ערבי‪ 4.‬כתוצאה מהמתיחות עם ממשלת מצרים‪ ,‬ניהלה ממשלת ארה"ב מדיניות‬ ‫של מכירת נשק לישראל החל מסוף ‪ ,2691‬והמכירות הלכו וגדלו בהיקפן‪ .‬בנוסף‪ ,‬שררה‬ ‫מחלוקת בין הצדדים בדבר הפרשנות שיש לתת להחלטת מועצת הביטחון‪ .‬ממשלות‬ ‫ישראל וארה"ב טענו שכל נסיגה ישראלית חייבת להיות חלקית בלבד‪ ,‬בעוד שממשלת‬ ‫מצרים דרשה נסיגה מלאה לגבול שקדם למלחמת ששת הימים‪ .‬ממשלת ישראל עמדה על‬ ‫דרישה לקיום שיחות ישירות בין נציגים מטעמה לנציגים של ממשלות ערביות‪ ,‬אך דרישה‬ ‫זו לא נענתה על ידי המנהיגים הערביים‪ ,‬שהיו שרויים במצב בו חשו שאין ביכולתם‬

‫‪2‬אברהם רותם‪" ,‬בגין‪ :‬מבחינה היסטורית – היינו בשכם ובחברון עוד לפני שקמה פאריס" מעריב‪ 1 ,‬בינואר ‪.2691‬‬ ‫‪3‬דין ראסק (מזכיר המדינה של ארה"ב) אל השגרירות בישראל‪ 1 ,‬באפריל ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. .2691‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪ 4‬האשמה זו עלתה בהקשר של הבחירות לפרלמנט הלבנוני במארס‪-‬אפריל ‪ .2691‬דווייט פורטר (שגריר ארה"ב בלבנון) אל‬ ‫מחלקת המדינה‪ 21 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 108 .2691‬‬

‫‪4‬‬

‫להשתתף בועידה כזו‪ ,‬הן מחשש שחלקים בדעת הקהל של ארצותיהם וממשלות ערביות‬ ‫אחרות לא יקבלו את הדבר והן מחשש שהדבר לא יביא לתוצאה הרצויה‪ .‬בדעת הקהל‬ ‫בארה"ב החלה להתגבש תמיכה בעמדות הישראליות‪ ,‬והיא קיבלה רוח גבית מפוליטיקאים‬ ‫אשר הצהירו על תמיכה בישראל ומטיפים נוצרים אוונגליסטים‪ ,‬אשר הגדירו כל דרישה‬ ‫לנסיגה ישראלית כבגידה בעמו הנבחר של האל‪ 5.‬גורם מרכזי במדיניות הישראלית היה‬ ‫ניצול גל ההערצה למדינת ישראל‪ ,‬אשר בא לידי ביטוי בהחלטה למנות את יצחק רבין‪,‬‬ ‫הרמטכ"ל בעת מלחמת ששת הימים‪ ,‬לשגריר הבא בארה"ב החל מפברואר ‪ .2691‬רבין‬ ‫עצמו העריך שממשל ג'ונסון שרוי בחולשה פנימית עקב הביקורת הציבורית על מלחמת‬ ‫וייטנאם ולכן לא יוכל לנהל מדיניות חוץ עקבית מבלי לעבור ביקורת נוקבת בקונגרס‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫כבר בעת ההכנות לקראת מינויו לשגריר‪ ,‬העריך רבין שעד לבחירות לנשיאות בנובמבר‬ ‫‪ 2691‬תיהנה ממשלת ישראל מתמיכה גורפת עקב חולשתו הפנימית של ממשל ג'ונסון‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫במהלך כהונתו כשגריר‪ ,‬ניצל רבין את המחלוקות הפנימיות בחברה האמריקנית ונעזר‬ ‫בסנאטורים שהיו ידועים בביקורת על הנשיא ג'ונסון ובתמיכה בממשלת ישראל‪ 8.‬מצב‬ ‫עניינים זה המשיך לאפיין את המדיניות הישראלית גם לאחר ממשל ג'ונסון‪.‬‬ ‫במקביל להצלחה הישראלית בדעת הקהל העולמית‪ ,‬חל גם תהליך של הידרדרות‬ ‫עבור מצרים‪ ,‬שהיתה שרויה במצוקה עקב אובדן סיני במלחמת ששת הימים‪ .‬שדות הנפט‬ ‫של סיני היו עתה בידיים ישראליות‪ ,‬ותעלת סואץ היתה סגורה לתנועת אניות‪ .‬על מנת‬ ‫להפעיל לחץ על ממשלת ישראל לגלות נכונות לויתורים בסיני‪ ,‬ניהל צבא מצרים לחימה‬ ‫זעירה נגד חיל הים הישראלי באיזור תעלת סואץ – לחימה שהביאה להטבעת המשחתת‬ ‫"אילת" באוקטובר ‪ .2691‬הלחימה נמשכה גם במהלך ‪ ,2691‬ובהמשך החל צה"ל להסב‬ ‫‪" 5‬המטיף בילי גראהם בעד מו"מ ישיר במזה"ת" מעריב‪ 14 ,‬בדצמבר ‪.2691‬‬ ‫‪ 6‬רבין‪ ,‬פנקס שירות‪ ,‬עמ' ‪.129‬‬ ‫‪ 7‬תרשומת ישיבת מטכ"ל‪ 21 ,‬בדצמבר ‪ .2691‬יצחק רבין ראש ממשלת ישראל‪ ,‬מסמך מס' ‪.100‬‬ ‫‪ 8‬רבין‪ ,‬פנקס שירות‪ ,‬עמ' ‪.140-141‬‬

‫‪5‬‬

‫אבידות לאוכלוסיה במצרים‪ 9.‬אך בניגוד לתכניות ממשלת מצרים‪ ,‬לא הביאה הלחימה‬ ‫באיזור התעלה להתגמשות ישראלית‪ ,‬וממשלת ישראל ניצלה את הדבר על מנת להציג את‬ ‫ממשלת מצרים באור שלילי‪.‬‬ ‫אך למרות עוצמתה של העמדה הישראלית‪ ,‬חלה במהלך ‪ 2691‬גם התחזקות‬ ‫מסוימת במעמדה של ממשלת מצרים‪ .‬הנכונות המצרית להוצאת הכוחות מתימן הביאה‬ ‫לשיפור מסוים ביחסיה עם המערב‪ .‬בנובמבר ‪ 2691‬חודשו היחסים הדיפלומטיים בין‬ ‫ממשלות מצרים ובריטניה‪ ,‬יחסים שנותקו בדצמבר ‪ 2691‬עקב מחלוקות על המצב בתימן‪.‬‬ ‫שאננותה של ממשלת ישראל עקב נצחונה במלחמת ששת הימים הביאה גם למצבים של‬ ‫מחלוקות עם ממשלות זרות‪ ,‬ובקיץ ‪ 2691‬אף ניסתה ממשלת ישראל למנוע קידוחי נפט‬ ‫במפרץ סואץ סמוך לחופי סיני שבוצעו על ידי חברות אמריקניות פרטיות שעבדו עם‬ ‫ממשלת מצרים בטענה שהדבר מצריך אישור מירושלים‪ ,‬עמדה שהמחלקה המשפטית של‬ ‫מחלקת המדינה בוושינגטון דחתה בתוקף‪ 10.‬גורם נוסף שתרם היה התפתחות מאסיבית של‬ ‫אמצעי התקשורת במדינות המזרח התיכון לאחר מלחמת ששת הימים‪ .‬מנהיגים ערביים‬ ‫שונים החלו להופיע יותר ויותר בראיונות עיתונאיים וטלויזיוניים בכלי תקשורת ערביים‬ ‫ומערביים על מנת להסביר את עמדתם והצליחו לגרוף אהדה מסוימת לעמדותיהם על ידי‬ ‫שימת הדגש על מדיניות ההיצמדות לשטחים מצד ממשלת ישראל‪ ,‬ודוגמה לכך ניתן‬ ‫לראות מן העובדה כי בשיחה בספטמבר ‪ ,2691‬הצהיר לוציוס באטל בפני השגריר‬ ‫הישראלי יצחק רבין כי המשטרים הערביים "מוצלחים יותר (מממשלת ישראל) בקרב על‬ ‫התעמולה"‪ 11.‬ממשלת ישראל נאלצה להכיר גם היא כי לתקשורת מעמד מרכזי בניהול‬ ‫‪ 06" 9‬מצרים נהרגו אתמול בהפגזת סואץ" מעריב‪ 6 ,‬ביולי ‪.2691‬‬ ‫‪ 10‬וולט רוסטאו אל ג'ים ג'ונס (יועץ לנשיא ארה"ב)‪ 21 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 235 .2691‬‬ ‫‪ 11‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 24 ,‬בספטמבר ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 252 .2691‬באטל טען שהגורם‬ ‫העיקרי לכך הוא שממשלת ישראל לא הצליחה לשכנע את הקהיליה הבין‪-‬לאומית בדבר נכונותה לסגת במסגרת הסכם שלום‪.‬‬ ‫ניתוח דומה לכך הציג איש התקשורת המצרי עבדל קאדר חאתם‪ ,‬ששימש תקופה מסוימת כשר התקשורת של מצרים‪Abdel- .‬‬ ‫‪Kader Hatem, Information and the Arab Cause, pp. 230-233‬‬

‫‪6‬‬

‫הדיפלומטיה‪ ,‬והדבר עולה מן העובדה כי בשיחה עם מזכיר המדינה דין ראסק ( ‪Dean‬‬ ‫‪ )Rusk‬בנובמבר ‪ ,2691‬הצהיר אבא אבן כי על ממשלת ישראל להקפיד שלא להיראות‬ ‫כמי שמחבלת בסיכויים להשגת שלום באיזור ולשאוף למצב בו תיראה ממשלת מצרים‬ ‫כאשמה בכך‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫בנאומים רשמיים‪ ,‬שיבח נשיא מצרים גמאל עבדל נאסר ( ‪Gamal Abdel‬‬ ‫‪ )Nasser‬את רוח הלחימה של הצבא המצרי‪ ,‬ובנאום שנשא בפרלמנט המצרי ב‪10-‬‬ ‫בנובמבר ‪ 2691‬הצהיר שהחזרת סיני תושג רק בכוח צבאי‪ 13.‬ממשלת ישראל הגדירה את‬ ‫ההצהרות שהגיעו מקאהיר כהוכחה לחוסר נכונות מצד נאסר בהשגת שלום‪ ,‬ובשיחה‬ ‫שניהל ראש ממשלת ישראל לוי אשכול עם השגריר האמריקני בישראל וואלוורת‬ ‫בארבור‪ ,‬הגדיר את הנאום מה‪ 10-‬בנובמבר כ"סכין בגב השלום"‪ 14.‬שונה מכך היתה‬ ‫הערכתם של פקידים במועצה לביטחון לאומי‪ .‬היועץ הנשיאותי וולט רוסטאו העריך כי‬ ‫למשטרים הערביים אין תכנית ברורה להשגת השטחים בחזרה‪ ,‬ולכן העריך כי השגת‬ ‫תכנית שלום שתביא לשיפור כלכלת המדינות הערביות תביא לסיום את האידיאולוגיה‬ ‫לנקמה נגד ישראל‪ 15.‬הארולד סאונדרס העריך שלמרות הרטוריקה של הנאום‪ ,‬יוכל נאסר‬ ‫לקבל הסדר עם ממשלת ישראל כל עוד אינו מוגדר כהסכם שלום‪ 16.‬ממשלת ארה"ב היתה‬ ‫מחויבת לפעול להצלחת שליחותו של יארינג‪ ,‬אך הנשיא לינדון ג'ונסון נקט במדיניות‬ ‫מעשית של תמיכה בעמדות הישראליות ונמנע מהפעלת לחץ על ממשלת ישראל לבצע‬ ‫נסיגה או צעדים אחרים לקראת הידברות עם ממשלת מצרים‪ .‬מזכיר המדינה דין ראסק‬

‫‪ 12‬ג'יימס וויגינס (שגריר ארה"ב באו"ם) אל מחלקת המדינה‪ 0 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 302 .2691‬‬ ‫‪ 13‬שמואל שגב‪" ,‬נאצר‪ :‬לא שלום‪ ,‬לא מו"מ‪ ,‬לא שייט" מעריב‪ 14 ,‬בנובמבר ‪.2691‬‬ ‫‪ 14‬וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה‪ 11 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 3 .2691‬‬ ‫‪ 15‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 9 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 8 .2691‬‬ ‫‪16‬הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 4 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 7 .2691‬‬

‫‪7‬‬

‫העריך שממשלת מצרים לא תהיה מוכנה לכל שינוי מעשי לקראת השגת שלום בזמן‬ ‫הקרוב‪ ,‬ולכן יש להמשיך לתמוך בעמדה הישראלית של סירוב לכל נסיגה‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫בעיה נוספת היתה היעדר יחסים דיפלומטיים בין ממשלות ארה"ב ומצרים‪ .‬יחסים‬ ‫אלה נותקו ביוני ‪ 2691‬ביוזמת ממשלת מצרים במחאה על התמיכה האמריקנית בישראל‪,‬‬ ‫אך מגעים בין וושינגטון וקאהיר התנהלו באמצעות ראש מחלקת האינטרסים בקאהיר‬ ‫דונאלד ברגוס‪ ,‬באמצעות המשלחות במטה האו"ם בניו יורק ובאמצעות אזרחיים‬ ‫אמריקניים פרטיים שביקרו באופן קבוע בקאהיר‪ ,‬דוגמת אנשי העסקים רוברט אנדרסון‬ ‫וג'יימס בירדסאל‪ .‬אחת מנקודות המחלוקת בין וושינגטון וקאהיר היתה דרישה מצד‬ ‫הממשל בוושינגטון להפסקת ההאשמות שהשמיעו דוברים רשמיים של ממשלת מצרים כי‬ ‫ממשלת ארה"ב סייעה לצה"ל במלחמת ששת הימים‪ .‬בתחילת נובמבר ‪ 2691‬הנחתה‬ ‫מחלקת המדינה את אנדרסון בפירוש שלא להגיע לביקורים אצל נאסר במצרים‪ ,‬והדבר‬ ‫שמט את הקרקע תחת מאמציו הדיפלומטיים‪ .‬בנובמבר ‪ 2691‬נפגש אנדרסון בניו יורק עם‬ ‫שר החוץ המצרי מאחמוד ריאד (‪ )Mahmoud Riad‬והיועץ לנשיא מצרים סאברי אל‬ ‫חולי ודנו איתו על אפשרות של חידוש היחסים הדיפלומטיים‪ .‬הנציגים המצריים ניסו‬ ‫לשכנע את אנדרסון שהדרך הטובה ביותר לכך תהיה על ידי הזמנה רשמית מוושינגטון‬ ‫לשליח מצרי רשמי לבקר בוושינגטון‪ .‬תשובתו של אנדרסון על ההצעה היתה צוננת‬ ‫והסביר לבני שיחו שלא יבקר יותר בקאהיר‪ .‬יתכן שהעריך כי לא יוכל לשכנע את הממשל‬ ‫בוושינגטון ללכת לקראת קאהיר בנושאים אלה‪ ,‬אך לגבי אפשרות השינוי מן הצד המצרי‬ ‫היו הערכותיו חיוביות יותר ובדיווח שמסר על השיחה ליועץ הנשיאותי וולט רוסטאו‬ ‫העריך שממשלת מצרים כבר אינה מאשימה את ממשלת ארה"ב במעורבות במלחמת ששת‬ ‫הימים לצד ישראל וכן העריך שעם יחודשו היחסים הדיפלומטיים‪ ,‬ניתן יהיה לדון על‬ ‫‪17‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 11 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 2 .2691‬‬

‫‪8‬‬

‫תשלום פיצויים לעסקים אמריקניים במצרים שנפגעו עקב ניתוק היחסים‪ 18.‬הימנעותו של‬ ‫אנדרסון מנסיעות למצרים הביאו לחיזוק ההידברות באמצעות בירדסאל‪.‬‬ ‫ממשלת מצרים היתה נחושה להיעזר בשירותיו של ג'יימס בירדסאל על מנת‬ ‫להעביר מסרים לוושינגטון‪ .‬בירדסאל עצמו היה עו"ד שנסע רבות למצרים במסגרת‬ ‫עבודתו עבור חברות אמריקניות‪ ,‬וניצל את הדבר לפגישות עם נאסר‪ .‬בדצמבר ‪2691‬‬ ‫העביר נאסר מכתב אישי לג'ונסון באמצעות בירדסאל‪ ,‬וביקש לחדש את היחסים‬ ‫הדיפלומטיים בין שתי המדינות‪ 19.‬בשיחה ביניהם‪ ,‬טען נאסר שאף שר החוץ שלו מאחמוד‬ ‫ריאד אינו מודע למסר זה‪ ,‬דבר המעיד על הרצינות שהוא מייחס לדבר‪ .‬במהלך השיחה‪,‬‬ ‫טען נאסר שהרצון לחידוש היחסים עם וושינגטון נובע מחשש שהסיוע הסובייטי למצרים‬ ‫יביא להשתלטות הדרגתית של מוסקבה על המדיניות המצרית‪ .‬בנוסף‪ ,‬התנצל נאסר על‬ ‫שהאשים את ממשלת ארה"ב בעזרה לממשלת ישראל במלחמת ששת הימים‪ .‬נאסר גם‬ ‫העלה הצעה חדשה לגבי הסדר עם ממשלת ישראל‪ ,‬שכללה נכונות להסכם שלום וחילופי‬ ‫שגרירים בתמורה לנסיגה ישראלית מכל השטחים שנתפסו במלחמה‪ .‬הוא גם הביע נכונות‬ ‫לוותר על הדרישה המסורתית להחזרת כל פליטי ‪ '41‬לתוך מדינת ישראל ולהסתפק‬ ‫בתשלום פיצויים לפליטים‪ .‬ברגוס התרשם לחיוב מיוזמת נאסר והמליץ לארגן לבירדסאל‬ ‫פגישה אישית עם הנשיא ג'ונסון עצמו על מנת לדון ביוזמה זו‪ 20.‬אך לא כולם חלקו את‬ ‫ההתלהבות של ברגוס מיוזמה זו‪ .‬הארולד סאונדרס היה ספקן לגבי כנותו של נאסר‬ ‫בהעלאת היוזמה‪ .‬הוא ראה טעם לפגם בכך שהדבר נעשה מאחורי גבו של שר החוץ‬ ‫המצרי וראה בכך תחבולה שנועדה ליצור רושם של יוזמה מבלי לחייב את כל צמרת‬ ‫השלטון במצרים‪ .‬הוא גם ראה בעצם ההצעה ליחסים דיפלומטיים עם ממשלת ישראל‬

‫‪ 18‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 11 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 4 .2691‬‬ ‫‪ 19‬גמאל עבדל נאסר אל לינדון ג'ונסון‪ 6 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 12 .2691‬‬ ‫‪20‬דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה‪ 20 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 13 .2691‬‬

‫‪9‬‬

‫תפנית לא צפויה המעידה על ציפיות לא מציאותיות מממשלה אשר עד לאחרונה טענה‬ ‫שלא תוכל לשרוד מגעים ישירים עם ממשלת ישראל עקב התנגדות מצד דעת קהל פנימית‬ ‫או ממשלות ערביות אחרות‪ 21.‬על חוסר האמון מצד מחלקת המדינה כלפי הצעותיו של‬ ‫נאסר ניתן לראות מן העובדה כי בתחילה סירבו פקידי מחלקת המדינה לאשר לבירדסאל‬ ‫פגישה עם הנשיא וביקשו שימסור את המכתב לפקידי מחלקת המדינה‪ ,‬אך בירדסאל עמד‬ ‫על כך שהפגישה עם ג'ונסון תתקיים‪ ,‬וב‪ 21-‬בדצמבר זכה לפגוש את הנשיא ולדווח לו על‬ ‫הצעת נאסר‪ .‬תגובתו של ג'ונסון היתה צוננת‪ ,‬והוא הבטיח לשקול את ההצעה במועד‬ ‫מאוחר יותר‪ 22.‬לאחר הפגישה בבית הלבן‪ ,‬טענו פקידים במחלקת המדינה בפני בירדסאל‬ ‫כי אין אפשרות לחדש יחסים דיפלומטיים באופן מיידי‪ ,‬והדבר מצריך משא ומתן ממושך‪,‬‬ ‫וכן שהדבר לא יתבצע בדרג הנשיאותי כפי שביקש נאסר ‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫אנדרסון‪ ,‬שמאמציו‬

‫להתקרבות עם קאהיר כבר נדחו על ידי הממשל‪ ,‬ניסה לשכנע את פקידי מחלקת המדינה‬ ‫לקבל את הצעת נאסר וללחוץ על ממשלת ישראל לבצע נסיגה בטענה שהמשך המצב‬ ‫הקיים יגביר את ההשפעה הסובייטית במזרח התיכון ואף הביע חשש ממלחמה חדשה‬ ‫באיזור‪ .‬הוא טען שיש להתעלם מכך שההצעה לא הועברה בצינורות המקובלים‪ ,‬וטען‬ ‫שדרישה לפעול בדרג נשיאותי היא עניין של כבוד בעולם הערבי‪ .‬רוסטאו חלק על גישתו‬ ‫של אנדרסון והמליץ לנשיא להתעלם מכל פנייה של ממשלת מצרים על מנת להגדיל את‬ ‫סיכויי ההצלחה של שליחות יארינג‪ ,‬שהחלה באותו זמן‪ 24.‬מזכיר המדינה ראסק אף נטה‬ ‫לחשוד שבירדסאל הוסיף דרישות משלו למה שאמור להיות הצעה של נאסר‪ ,‬ובתחילת‬ ‫ינואר ‪ 2691‬הינחה את ברגוס בקאהיר למסור לנאסר תשובה שלילית בטענה שכל משא‬ ‫‪21‬הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 22 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 14 .2691‬‬ ‫‪ 22‬תרשומת שיחה בין לינדון ג'ונסון‪ ,‬ג'יימס בירדסאל ווולט רוסטאו‪ 21 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, .2691‬‬ ‫‪Doc. 21‬‬ ‫‪23‬תרשומת שיחת ט לפון בין לוציוס באטל (עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון ודרום אסיה) וג'יימס בירדסאל‪10 ,‬‬ ‫בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 23 .2691‬‬ ‫‪24‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 16 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 28 .2691‬‬

‫‪11‬‬

‫ומתן עם ממשלת ישראל צריך להתנהל דרך יארינג‪ 25.‬ב‪ 9-‬בינואר ‪ 2691‬נפגש ברגוס עם‬ ‫נאסר ומסר לו את תשובת ראסק‪ .‬במהלך הפגישה‪ ,‬התנהג נאסר בצורה מוזרה ובלתי‬ ‫צפויה כאשר טען שמעולם לא ביקש מבירדסאל לשמש כשליח בין מצרים וארה"ב ואינו‬ ‫מצפה לחידוש היחסים בין המדינות בקרוב‪ .‬עם זאת‪ ,‬חזר נאסר על טענה שכבר השמיע‬ ‫שאינו מאשים את ממשלת ארה"ב בהשתתפות במלחמת ששת הימים לצד ישראל‪ .‬לגבי‬ ‫אפשרות של שלום עם ממשלת ישראל‪ ,‬טען נאסר שהוא מוכן לסיום העוינות כלפי ישראל‬ ‫בתמורה לנסיגה‪ ,‬אך גם המלחמה לשחרור השטחים נשארה כאלטרנטיבה לגיטימית‪ .‬הוא‬ ‫הביע הסכמה לאפשר תנועת אניות ישראליות בתעלת סואץ בתמורה לפיתרון לגבי בעיית‬ ‫הפליטים הפלשתינאיים‪ .‬באופן כללי‪ ,‬הביע נאסר אכזבה ממדיניותה של ממשלת ישראל‬ ‫כפי שראה אותה‪ ,‬ובמהלך הפגישה לא הפגין אופטימיות בדבר‪ 26.‬לא ברור הגורם לשינוי‬ ‫הקיצוני ביחסו של נאסר כלפי היוזמה אותה העלה רק חודש לפני כן‪ .‬יתכן שלאור תשובתו‬ ‫של ברגו ס בתחילת השיחה‪ ,‬לא ראה תועלת בפנייה לממשלת ארה"ב בשלב זה ולכן ניסה‬ ‫להציג את עצמו כשליט חזק שאינו זקוק לעזרת וושינגטון‪ .‬מכל מקום‪ ,‬לאחר דחיית יוזמת‬ ‫נאסר לשלום נשארו שיחות יארינג הערוץ היחיד להידברות‪.‬‬ ‫היבט מרכזי ביחסי ממשלות ישראל וארה"ב לאחר מלחמת ששת הימים היה‬ ‫מכירות נשק לישראל‪ .‬כבר באוקטובר ‪ 2691‬הושגה הסכמה עקרונית על מכירת ‪41‬‬ ‫מטוסי דאגלאס סקייהוק לישראל‪ 27,‬והעברתם לישראל החלה בדצמבר אותה שנה‪ 28.‬אך‬ ‫הדרישה הישראלית לנשק אמריקני לא נעצרה בזאת‪ .‬פקידים ישראליים בשיחותיהם עם‬ ‫פקידים אמריקניים טענו שמכירת מטוסים נוספים לישראל חיונית עקב התחמשות ערבית‬ ‫בנשק סובייטי וביקשו גם מכירה של ‪ 11‬מטוסי סקייהוק נוספים וכן אספקה של מטוסי‬ ‫‪25‬דין ראסק אל דונאלד ברגוס‪ 0 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 31 .2691‬‬ ‫‪26‬דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה‪ 9 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 34 .2691‬‬ ‫‪27‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 11 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 2 .2691‬‬ ‫‪28‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 21 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 20 .2691‬‬

‫‪11‬‬

‫פאנטום ‪ ,F-4‬מסוג שעדיין לא נמכר לממשלת ישראל‪ 29.‬תת מזכיר המדינה ניקולאס‬ ‫קאצנבך העריך שלאחר סוף ‪ ,2691‬תאבד ממשלת ישראל את היתרון על המדינות‬ ‫הערביות בכוחה האוירי והמליץ על מדיניות של אספקה סדירה של מטוסי דאגלאס‬ ‫סקייהוק‪ ,‬ואף המליץ על דחיית ביצוע חוזי אספקה אחרים על מנת שלא לפגר אחר‬ ‫הביקוש הישראלי‪ 30.‬היועץ הנשיאותי רוסטאו הסכים עם קאצנבך והמליץ לפעול לשכנוע‬ ‫הקונגרס לאשר את מכירת מטוסי הסקייהוק לישראל‪ 31.‬עם זאת‪ ,‬שררה מחלוקת ביניהם‬ ‫לגבי מועד האספקה הרצוי‪ .‬קאצנבך תמך בדחייה מסוימת של מכירה נוספת של מטוסים‬ ‫על מנת ללחוץ על ממשלת ישראל לשתף פעולה עם יארינג‪ ,‬אך רוסטאו התנגד לכל דחייה‬ ‫ותמך באישור עסקאות נוספות ללא התניה כזו‪ 32.‬סגן שר ההגנה פול ניטצה המליץ על‬ ‫דחייה במכירת מטוסים נוספים לישראל עד ינואר ‪ ,2610‬וזאת בטענה שאספקה מהירה‬ ‫של מטוסים תפגע בתמרונים צבאיים שמבצע צבא ארה"ב וכן שהדבר יאיץ את מירוץ‬ ‫החימוש במזרח התיכון‪ 33.‬עניין מכירת המטוסים המשיך להוות סוגיה מרכזית עד לסיומו‬ ‫של ממשל ג'ונסון‪.‬‬ ‫היבט מרכזי איתו נאלץ ממשל ג'ונסון להתמודד היה התקרבותן של בחירות‬ ‫לנשיאות בנובמבר ‪ ,2691‬ומקובל במצבים כאלה שלא לעסוק בתכנון לטווח ארוך בענייני‬ ‫מדיניות מרכזיים‪ .‬שונה מכך היתה עמדתו של הארולד סאונדרס‪ ,‬אשר העריך כי‬ ‫התחמקות מוחלטת מצד ממשלת ארה"ב מעיסוק בענייני המזרח התיכון תזיק לאינטרסים‬ ‫של וושינגטון באיזור‪ ,‬ולכן המליץ על המשך הפעילות בערוץ זה יחד עם הזהירות‬

‫‪29‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 6 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 11 .2691‬‬ ‫‪30‬ניקולאס קאצנבך אל לינדון ג'ונסון‪ 22 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 15 .2691‬‬ ‫‪31‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 20 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 19 .2691‬‬ ‫‪32‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 21 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 20 .2691‬‬ ‫‪33‬פול ניטצה אל ניקולאס קאצנבך‪ 26 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 22 .2691‬‬

‫‪12‬‬

‫המתבקשת בשנת בחירות‪ 34.‬חוסר הוודאות לגבי שאלת התמודדותו העתידית של ג'ונסון‬ ‫נמשכה עד למארס ‪.2691‬‬ ‫בעיה מרכזית באיזור היתה בעיית ההסתננות לישראל מירדן‪ ,‬שנעשתה על ידי‬ ‫בודדים או ארגונים פלשתינאיים‪ .‬חדירות אלה הסתיימו בחלק מהמקרים באבדות ברכוש‬ ‫ובנפש‪ ,‬וממשלת ישראל הגיבה עליהן בפלישה לשטחי ירדן ופגיעה במחנות פליטים שהיו‬ ‫בשטחה‪ ,‬שעל פי החשד מתוכם יצאו המסתננים‪ .‬יועצים משפטיים במחלקת המדינה‬ ‫הגדירו את פעולות התגמול הישראליות כמנוגדות לאמנת ז'נבה‪ ,‬ופקידים במחלקת המדינה‬ ‫ניסו לשכנע פקידים ישראליים לאמץ מדיניות של הסתמכות על האו"ם ופעולה משותפת‬ ‫עם ממשלת ירדן בטיפול בהסתננות‪ .‬הפקידים הישראליים דחו את הבקשה בטענה שאין‬ ‫לסמוך על האו"ם או ממשלת ירדן‪ 35.‬עמדה זו של ממשלת ישראל עתידה היתה להחריף‬ ‫את המצב הצבאי במזרח התיכון במהלך השנה שנותרה עד לסיום ממשל ג'ונסון‪.‬‬ ‫בעיה נוספת היתה המדיניות הישראלית של שינוי המציאות הדמוגרפית בשטחים‬ ‫שתפס צה"ל במלחמת ששת הימים‪ .‬שכונות יהודיות חדשות נבנו במזרח ירושלים‪ ,‬תוך‬ ‫פינוי כפוי של משפחות ירדניות מן המקומות שיועדו לאותן שכונות‪ .‬הממשל בוושינגטון‬ ‫מחה על מדיניות זו בפני ממשלת ישראל כמנוגדת להחלטה ‪ 141‬וכמסכנת את סיכויי‬ ‫ההצלחה של שליחות יארינג ‪ 36.‬בעיה נוספת היתה בעיית ההסתננויות לתוך ישראל‬ ‫משטחה של ירדן‪ .‬ההסתננויות נעשו על ידי ארגוני גרילה פלשתינאיים והביאו למעשי‬ ‫אלימות נגד אזרחים‪ .‬ממשלת ישראל הגיבה על מעשי הסתננות אלה בפגיעה באוכלוסיות‬

‫‪34‬הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 4 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 7 .2691‬‬ ‫‪35‬ניקולאס קאצנבך אל השגרירות בישראל‪ 21 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 17 .2691‬‬ ‫‪36‬ניקולאס קאצנבך אל השגרירות בישראל‪ 21 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 44 .2691‬‬

‫‪13‬‬

‫בשטח ירדן‪ .‬מזכיר המדינה ראסק חשש שפעולות התגמול הישראליות יפגעו בסיכויי‬ ‫הצלחתו של יארינג‪ ,‬אך לא הצליח לשכנע את ממשלת ישראל לנהוג איפוק בדבר‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫היבט מרכזי של החלטה ‪ 141‬היה שליח האו"ם גונאר יארינג‪ ,‬שמונה על ידי‬ ‫מזכ"ל האו"ם או תאנט לנהל שיחות עם ממשלות ישראל‪ ,‬מצרים וירדן על שאלות של‬ ‫יישום החלטת האו"ם‪ .‬יארינג עצמו היה מומחה לעמים תורכיים במרכז אסיה‪ ,‬ושימש‬ ‫בתפקידים שונים במשרד החוץ הנורבגי‪ .‬לא היתה זו הפעם הראשונה בה מונה לשליח‬ ‫מיוחד מטעם מזכ"ל האו"ם על מנת להשכין שלום‪ .‬כבר ב‪ 2611-‬הועלתה באו"ם יוזמה‬ ‫למנות את יארינג כשליח בין ממשלות הודו ופקיסטאן על מנת לגבש פשרה טריטוריאלית‬ ‫בשאלת קאשמיר‪ ,‬אך ההצעה לא אושרה עקב התנגדות סובייטית‪ .‬ממשלת ארה"ב תמכה‬ ‫בפומבי בהצעה למנות את יארינג כשליח‪ ,‬אך מאחורי הקלעים הביע מזכיר המדינה ג'ון‬ ‫פוסטר דאלס זלזול בכל רעיון שיעלה יארינג ותמך בממשלת פקיסטאן נגד ממשלת הודו‬ ‫בעניין זה‪ 38.‬כעת היה על יארינג לנהל שליחות שלום באיזור אחר‪ .‬כבר ב‪ 19-‬בנובמבר‬ ‫‪ ,2691‬שלושה ימים לאחר שמונה לשליח מיוחד‪ ,‬הגיע יארינג למטה האו"ם בניו יורק‬ ‫למפגש ראשוני עם נציגי ישראל‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן ולבנון‪ 39.‬בדצמבר ‪ 2691‬הקים יארינג את‬ ‫מטה שליח האו"ם בקפריסין‪ ,‬ומשם יצא לשיחות בישראל‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן ולבנון ובאמצעות‬ ‫מסע דילוגים בין הצדדים ניסה להעביר מסרים ביניהם ולהגיע להסדר‪ .‬ממשלת סוריה‬ ‫סירבה לנהל שיחות באמצעותו‪ ,‬ומשום כך לא נכללה במאמצי השלום שניהל‪ .‬את מסע‬ ‫הדילוגים ניהל יארינג בסגנון שלא עלה בקנה אחד עם מנהגים של דיפלומטים במצבים‬ ‫דומים‪ .‬הוא הגיע לכל ביקור באמצעות מטוס קטן בעל עשרה מושבים שהועמד לרשותו‬

‫‪37‬דין ראסק אל השגרירות בירדן‪ 10 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 56 .2691‬‬ ‫‪38‬רישום חלקי של שיחה בין ג'ון פוסטר דאלס ואמג'אד עלי (שר האוצר הפקיסטאני)‪ 22 ,‬במארס ‪FRUS 1955- .2611‬‬ ‫‪1957, vol. 8, Doc. 53‬‬ ‫‪ 39‬דו"ח מזכ"ל האו"ם על פי החלטת מועצת הביטחון ‪ 21 ,002‬במאי ‪ .2610‬מסמך האו"ם ‪S/10929‬‬

‫‪14‬‬

‫ובו טסו יארינג ומספר מצומצם של אנשי צוות שסייעו לו‪ ,‬והיה מלווה במאבטח אישי אחד‬ ‫בלבד‪ 40.‬סגנונו של יארינג התאפיין בחוסר נכונות לנצל את התקשורת למטרותיו ומשום‬ ‫כך נמנע ממתן ראיונות בתקשורת או בהדלפות מתוך השיחות שניהל מתוך מגמה להפעיל‬ ‫לחץ על הממשלות הנוגעות בדבר‪ ,‬כפי שמקובל לעשות לפעמים‪ .‬משום כך התפתחה סביב‬ ‫שליחותו בדיחה המספרת שבאחת הפעמים שניסו כתבים לראיין אותו על מידת ההתקדמות‬ ‫בשיחות‪ ,‬היתה תשובתו‪" :‬אין תגובה"‪ .‬כאשר דיווחו על תשובה זו לסגן מזכ"ל האו"ם‬ ‫ראלף באנץ‪ ,‬טען באנץ‪ ,‬כי לא יתכן שיארינג השיב כך‪ ,‬כי אינו נוטה לדבר כל כך הרבה‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫על פי עדותו של סוורקר אסטרום (‪ ,)Sverker Åström‬מי ששימש שגריר שבדיה לאו"ם‬ ‫בעת שליחות יארינג‪ ,‬נמנע יארינג אף מדיון פרטני על רעיונותיו עם דיפלומטים שבדיים‬ ‫בני ארצו ושמר את כל רעיונותיו לעצמו‪ ,‬למעט ברגעים בהם העלה אותם במהלך השיחות‬ ‫עם הצדדים‪ 42.‬מנכ"ל משרד החוץ הישראלי גדעון רפאל איפיין את סגנונו של יארינג‬ ‫כדלקמן‪:‬‬ ‫כיוון שלא היה שחקן מעולה‪ ,‬לא נשתרכה אחריו פמליה של כתבים‪]- - -[ .‬‬ ‫יארינג לא הירבה בדיבורים והתמיד בניסיון עקשני אך מאכזב לצמצם את‬ ‫הפער שבין הצדדים‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫צורת עבודה זו של יארינג הוכחה כלא מוצלחת בעולם התקשורתי והיצרי בו פעל‪.‬‬ ‫עמדתה הרשמית של ממשלת ארה"ב היתה תמיכה במאמציו של יארינג תוך‬ ‫הימנעות מהתערבות בהצעות המעשיות שיעלה בשיחותיו באיזור‪ 44.‬גם יארינג עצמו לא‬ ‫היה נלהב לשתף פעולה עם ממשלת ארה"ב‪ ,‬וזאת משום שהקפיד מאוד על הנוהל הרשמי‬ ‫‪ 40‬רפאל‪ ,‬בסוד לאומים‪ ,‬עמ' ‪.216‬‬ ‫‪Dennis McLellan, Obituary: Gunnar V. Jarring, 94; UN Diplomat for the Mideast Los Angeles Times, 41‬‬ ‫‪June 1, 2002, articles.latimes.com/2002/jun/01/local/me-jarring1‬‬ ‫‪ 42‬ראיון עם סוורקר אסטרום‪ 22 ,‬בנובמבר ‪ .2660‬ספריית דאג האמרשלד‪ ,‬מטה האו"ם‪ ,‬ניו יורק‪.‬‬ ‫‪ 43‬רפאל‪ ,‬בסוד לאומים‪ ,‬עמ' ‪.216‬‬ ‫‪ 44‬דין ראסק אל נציגויות שונות‪ 1 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 10 .2691‬‬

‫‪15‬‬

‫של הגשת כל הצעה רק לצדדים הנוגעים לדבר‪ .‬ב‪ 11-‬בדצמבר ‪ 2691‬נפגש יארינג‬ ‫לראשונה עם שר החוץ אבן‪ ,‬אשר מסר לו את דרישותיה של ממשלת ישראל לשלום‪:‬‬ ‫‪ .2‬סיום משטר שביתת הנשק בין ישראל ושכנותיה והתקדמות להסכמי שלום‪.‬‬ ‫‪ .1‬קביעת גבולות מוסכמים וסידורי ביטחון לאותם גבולות‪.‬‬ ‫‪ .0‬חופש השייט לאניות ישראליות בתעלת סואץ ומיצרי טיראן‪.‬‬ ‫‪ .4‬סיום החרם הכלכלי על סחורות ישראליות מצד חבר המדינות הערביות ובניית שיתוף‬ ‫פעולה כלכלי‪.‬‬ ‫ב‪ 00-‬בדצמבר ‪ 2691‬נפגש יארינג עם ריאד‪ ,‬אשר מסר לו שנסיגה ישראלית מכל‬ ‫השטחים שנתפסו במלחמת ששת הימים היא תנאי בל יעבור להשגת שלום‪ .‬כבר משיחתו‬ ‫הראשונה עם נציגי ישראל ומצרים‪ ,‬הבין יארינג כי לא תהיה זו משימה קלה להביא‬ ‫להבנות בין הצדדים‪ ,‬והוא החליט להשיג משני הצדדים התחייבות פורמאלית לקבלת‬ ‫סעיפי החלטה‪ ,‬מתוך הערכה שמכאן יהיה קל יותר להתקדם‪ 45.‬הצלחה מסוימת נחל יארינג‬ ‫בנושא מוגבל יותר כאשר הצליח להביא לשכנע את ממשלת ישראל לשחרר ‪1,000‬‬ ‫שבויים מצריים שהיו ברשותה בתמורה לשחרור ‪ 26‬חיילי צה"ל שנפלו בשבי במלחמת‬ ‫ששת הימים וחמישה יהודים אזרחי מצרים אשר ריגלו עבור ממשלת ישראל עוד בשנות‬ ‫ה‪ ,10-‬שעתה שוחררו והועברו לישראל‪ .‬ממשלת מצרים התנגדה לשחרורם עד אז בטענה‬ ‫שאין לדון על שחרור אזרחים מצריים עם ממשלה זרה‪ .‬משום כך‪ ,‬דרשה ממשלת מצרים‬ ‫כתנאי לשחרורם שדבר השחרור יישמר בסודיות‪ ,‬תנאי שהתקבל על יארינג וממשלת‬ ‫ישראל ‪ 46.‬בממשל התגבשו הערכות לגבי שליחות יארינג‪ .‬סאונדרס העריך שיהיה על‬

‫‪ 45‬דו"ח מזכ"ל האו"ם על פי החלטת מועצת הביטחון ‪ 21 ,002‬במאי ‪ .2610‬מסמך האו"ם ‪S/10929‬‬ ‫‪ 46‬רפאל‪ ,‬בסוד לאומים‪ ,‬עמ' ‪ .211‬שמוא ל שגב‪" ,‬קבוצה של שבויים מצריים הוחזרה דרך התעלה – לישראל הוחזר שבוי‬ ‫אחד" מעריב‪ 24 ,‬בינואר ‪.2691‬‬

‫‪16‬‬

‫הממשל לסייע להצלחת שליחות יארינג‪ 47,‬אך בהמשך העריך כי ישנם סיכויים לכאן ולכאן‬ ‫והמליץ על מדיניות של הימנעות מהתערבות במהלך שליחות יארינג על מנת לתת לו זמן‬ ‫להצליח וכן על מנת להימנע מהתבזות במקרה של כישלון ‪ 48.‬פקידים בממשל ניסו‬ ‫בשיחותיהם עם פקידים ישראליים לשכנע את בני שיחם לגלות יותר גמישות בשיחות עם‬ ‫יארינג‪ ,‬אך הנציגים הישראליים חזרו על הדרישה המסורתית בדבר משא ומתן ישיר‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫בינואר ‪ 2691‬ביקר ראש הממשלה אשכול בארה"ב‪ ,‬ביקורו הראשון מאז יוני‬ ‫‪ .2694‬היועץ הנשיאותי רוסטאו העריך שעניין השגת השלום יהיה הנושא המרכזי‬ ‫בפגישה והמליץ לנשיא ללחוץ על אשכול "ללכת יותר מחצי הדרך" לקראת המדינות‬ ‫הערביות‪ .‬הוא העריך שבמהלך הפגישה‪ ,‬יעלה אשכול את הטיעון שאין לה לממשלת‬ ‫ישראל על מה להסתמך אלא על כוחה הצבאי וטען שגישה זו מהווה מכשול להשגת שלום‪.‬‬ ‫בעניין מכירת נשק לישראל‪ ,‬המליץ רוסטאו על המשך מכירת הנשק על מנת להמשיך‬ ‫בבניית הקשרים עם ממשלת ישראל‪ ,‬אך גם על עיכוב במכירת מטוסי פאנטום חדישים עד‬ ‫שתושג התקדמות בשיחות יארינג‪ 50.‬הוא העריך שבעקבות הפסקת מכירת הנשק על ידי‬ ‫ממשלת צרפת לישראל בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬יפתח אשכול תלות בלעדית‬ ‫בממשלת ארה"ב בעניין זה‪ .‬לגבי המעורבות הסובייטית במזרח התיכון‪ ,‬העריך רוסטאו‬ ‫שאשכול ינסה לשכנע את ג'ונסון בביקורו שמכירת נשק לישראל היא המחסום העיקרי‬ ‫בפני התרחבות ההשפעה הסובייטית במזרח התיכון‪ ,‬אך הוא עצמו הביע חשש שהדבר הינו‬ ‫יותר בבחינת תעמולה ישראלית‪ 51.‬מזכיר המדינה ראסק‪ ,‬שר ההגנה מקנמארה והיועץ‬ ‫רוסטאו הגיעו להבנות כלליות שיש להמשיך את מכירת הנשק לישראל‪ ,‬אך לעכב את‬

‫‪ 47‬הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 1 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 30 .2691‬‬ ‫‪ 48‬הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 19 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 61 .2691‬‬ ‫‪ 49‬וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה‪ 14 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 59 .2691‬‬ ‫‪ 50‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 1 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 33 .2691‬‬ ‫‪ 51‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 9 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 35 .2691‬‬

‫‪17‬‬

‫מכירת הפאנטומים שביקשה ממשלת ישראל עד להשגת התקדמות בשיחות יארינג‪ .‬הנחת‬ ‫היסוד שלהם היתה כי התקדמות לקראת שלום הינה קו ההגנה הטוב ביותר בפני חדירה‬ ‫סובייטית למזרח התיכון‪ 52.‬מקנמארה אף חשש שמכירת מטוסי פאנטום לישראל תסכן את‬ ‫השגת השלום באיזור משום שהעריך שהיא תחזק את התנגדותה של ממשלת ישראל לכל‬ ‫ויתורים טריטוריאליים‪ ,‬ולכן המליץ נגד מכירתם‪ 53.‬ב‪ 1-‬בינואר ‪ 2691‬נערכה פגישתם‬ ‫של ג'ונסון ואשכול בחוותו הפרטית של ג'ונסון בטקסס‪ ,‬מחווה מיוחדת של הזמנת אשכול‬ ‫לביתו הפרטי של הנשיא ולא למעונו הרשמי‪ .‬כבר בראשית הפגישה‪ ,‬הגיש אשכול‬ ‫לג'ונסון בקשה ל‪ 10-‬מטוסי פאנטום בטענה שחיל האויר המצרי עומד לחדש את העוצמה‬ ‫שהיתה לו לפני מלחמת ששת הימים כתוצאה ממכירת נשק סובייטי‪ .‬הוא גם הציג את‬ ‫המעורבות הצבאית של ממשלת מצרים בתימן כהוכחה למדיניות תוקפנית מצדה גם כלפי‬ ‫ישראל‪ .‬הוא סירב לשקול הצבת כוח או"ם בסיני בתמורה לנסיגה ישראלית‪ ,‬וזאת בטענה‬ ‫שכוח האו"ם שהוקם ב‪ 2619-‬לא היה חזק דיו כדי למנוע את פרוץ מלחמת ששת הימים‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫עניין מכירת הנשק מילא תפקיד חשוב בשיחת אשכול וג'ונסון‪ ,‬ואשכול הסכים כויתור‬ ‫מצדו להסיר את התנגדותה של ממשלת ישראל למכירת נשק אמריקני לירדן בתמורה‬ ‫לקבלת המטוסים אותם ביקשה‪ .‬ג'ונסון הביע תיסכול מכך שהנושא העיקרי אותו העלה‬ ‫אשכול היה מטוסים‪ ,‬סימן ברור שהעדיף לדבר על הסדר שלום‪ .‬בעניין השגת השלום‪ ,‬חזר‬ ‫אשכול על העמדה המקובלת שרק הסכם שלום ברור ומפורש יביא לנכונות לנסיגה ולא‬ ‫תהיה הסתפקות בכוח או"ם או סידורי ביטחון אחרים כתחליף לכך‪ 55.‬פגישת ג'ונסון‪-‬‬ ‫אשכול הסתיימה בהסכמה חלקית לגבי עתיד מכירת הנשק‪ .‬הוסכם על מכירת ‪ 11‬מטוסי‬ ‫סקייהוק נוספים לממשלת ישראל‪ ,‬כאשר ההחלטה בדבר מכירת הפאנטומים נדחתה למועד‬ ‫‪ 52‬דין ראסק אל לינדון ג'ונסון‪ 9 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 36 .2691‬‬ ‫‪ 53‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 1 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 38 .2691‬‬ ‫‪ 54‬תרשומת שיחה בין לינדון ג'ונסון ולוי אשכול‪ 1 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 39 .2691‬‬ ‫‪ 55‬תרשומת שיחה בין לינדון ג'ונסון ולוי אשכול‪ 1 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 40 .2691‬‬

‫‪18‬‬

‫מאוחר יותר‪ .‬ההודעה הרשמית על הפגישה לא פירטה לגבי ההבנות שהושגו‪ ,‬משום‬ ‫שהוחלט להשאירן בסוד‪ ,‬אך ציינה בקצרה‪:‬‬ ‫הנשיא הסכים לבחון באהדה את יכולותיה ההגנתיות של ישראל לאור כל‬ ‫הגורמים הנוגעים לדבר‪ ,‬ביניהם משלוחי נשק לאיזור על ידי אחרים‪.‬‬ ‫משפט זה הוכנס להודעה המסכמת ביוזמתו של הנשיא ג'ונסון עצמו‪ .‬בסיומה של הפגישה‬ ‫העיר הנשיא ג'ונסון בפני אורחו הישראלי כי עתה מרגיש נאסר את עצמו מושפל וכנראה‬ ‫יפעל לחידוש היחסים הדיפלומטיים עם וושינגטון‪ 56.‬ההבנות שהושגו בפגישה זו שיקפו‬ ‫את הסתירה הפנימית במדיניותו של הנשיא ג'ונסון‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הוא היה מעוניין להוציא‬ ‫מממשלת ישראל ויתורים למען השלום על מנת לייצב את המזרח התיכון ולמנוע‬ ‫הידרדרות למלחמה נוספת או התחזקות ההשפעה הסובייטית‪ ,‬אך מצד שני היה מעוניין‬ ‫להמשיך במכירת נשק לממשלת ישראל וממשלות פרו‪-‬אמריקניות באיזור וכן להמשיך‬ ‫במדיניות של השפלת ממשלת מצרים על שניתקה יחסים דיפלומטיים עם וושינגטון‪.‬‬ ‫מדיניות זו מנעה מממשל ג'ונסון אימוץ מדיניות ברורה ועקבית‪.‬‬ ‫איתותי שלום מצד ממשלת מצרים לא פסקו גם לאחר ביקורו של אשכול בארה"ב‪.‬‬ ‫בוושינגטון החזיקה ממשלת מצרים משרד אינטרסים בחסות השגרירות ההודית‪ .‬בינואר‬ ‫‪ 2691‬מינתה קאהיר נציג דיפלומטי חדש בראש משרד האינטרסים – אשראף רורבאל‪.‬‬ ‫רורבאל היה בעל נסיון בכל הקשור לענייני ארה"ב‪ .‬הוא למד באוניברסיטת הארווארד‬ ‫ושימש יועץ למשלחת המצרית באו"ם בין ‪ .2691-2694‬מיד עם הגעתו לוושינגטון‪ ,‬הציג‬ ‫רורבאל לפקידי מחלקת המדינה בקשה לחידוש היחסים הדיפלומטיים והביע נכונות להגיע‬ ‫לפיתרון של שלום‪ .‬פקידי מחלקת המדינה טענו בשיחתם עם רורבאל כי אין ביכולתה של‬

‫‪ 56‬תרשומת שיחה בין לינדון ג'ונסון ולוי אשכול‪ 1 ,‬בינואר ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 41 .2691‬הודעה‬ ‫משותפת של לינדון ג'ונסון ולוי אשכול‪ 1 ,‬בינואר ‪ .2691‬פרויקט הנשיאות של אוניברסיטת סנטה ברברה בקליפורניה‪,‬‬ ‫‪www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=29389&st=&st1=#axzz1db3qw8eh‬‬

‫‪19‬‬

‫ממשלת ארה"ב לכפות כל פיתרון על הצדדים‪ .‬הם גם טענו כי מסוכן יהיה שממשלת‬ ‫ארה"ב תציג הצעות משלה‪ ,‬משום שלרעיונות המזוהים עם ממשלת ארה"ב לא יהיה סיכוי‬ ‫להצליח‪ .‬הם גם טענו שהגבולות העתידיים צריכים להיות מבוססים על הגבול שהתקיים‬ ‫לפני מלחמת ששת הימים‪ ,‬אך נמנעו משרטוט גבולות ברורים‪ .‬הם גם טענו שיש להשיג‬ ‫התקדמות בשיחות יארינג ולא בערוצים אחרים‪ 57.‬עניין חידוש היחסים בין וושינגטון‬ ‫וקאהיר נידון גם על ידי דונאלד ברגוס במצרים‪ .‬ב‪ 21-‬בינואר ‪ 2691‬נפגש ברגוס עם יועץ‬ ‫משרד החוץ המצרי מוחמד ריאד ודן איתו על אפשרות של חידוש היחסים‪ .‬בשיחה הושגו‬ ‫הבנות עקרוניות על תשלום פיצויים מצד ממשלת מצרים על רכוש אמריקני שהוחרם‬ ‫בעקבות ניתוק היחסים הדיפלומטיים‪ .‬רוסטאו התייחס למגעים אלה בספקנות שהעריך‬ ‫שאין פניה של ממשלת מצרים לפעול לחידוש היחסים‪ ,‬אלא ליצירת מצב בו תצליח לשכנע‬ ‫את ממשלת ארה"ב לעשות מחווה לחידוש היחסים ואז תציג את הדבר כאילו ממשלת‬ ‫ארה"ב מתחננת לחידוש היחסים ורצה אחרי קאהיר‪ 58.‬כתוצאה מהערכה זו‪ ,‬לא מיהרה‬ ‫וושינגטון לפעול לחידוש היחסים הדיפלומטיים‪ ,‬אלא פעלה בעצלתיים‪ .‬ראסק הגיב על‬ ‫הפניות לברגוס כאשר הנחה אותו להודיע בחיוב על הצעות קאהיר‪ ,‬אך סייג את הדבר‬ ‫שבשלב ראשון יהיו היחסים ללא שגרירים מכהנים אלא רק באמצעות ממלאי מקום‬ ‫זמניים‪ 59.‬בשלב זה החל ממשל ג'ונסון להפעיל בקאהיר יועץ של הנשיא בשם יוג'ין בלאק‪.‬‬ ‫במסגרת תפקידו‪ ,‬ערך בלאק ביקור מהיר בישראל‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬כווית וערב הסעודית‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ 4‬בפברואר ‪ 2691‬נפגש בלאק עם נאסר בקאהיר ודן איתו על חידוש היחסים‪ .‬הפעם נוצר‬ ‫עיכוב מן הצד המצרי כאשר הצהיר נאסר שיידרש לו זמן נוסף לכך על מנת לקבל את‬

‫‪ 57‬ניקולאס קאצנבך אל דונאלד ברגוס‪ 20 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 45 .2691‬‬ ‫‪ 58‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 10 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 55 .2691‬‬ ‫‪ 59‬דין ראסק אל דונאלד ברגוס‪ 11 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 62 .2691‬‬

‫‪21‬‬

‫אישורן של ממשלות ערביות נוספות‪ 60.‬בנוסף‪ ,‬שוחח בלאק בעת ביקורו בקאהיר גם עם‬ ‫יארינג‪ ,‬ומשיחה זו התרשם שיארינג מתוסכל לגבי סיכויי ההצלחה של שליחותו עקב חוסר‬ ‫תזוזה בעמדות הצדדים‪ .‬בלאק עצמו היה מתוסכל מחוסר המעורבות שהפגין ממשל ג'ונסון‬ ‫בשאלת השגת השלום‪ ,‬והעריך שמדיניות זו תחזק את המשטרים האנטי אמריקניים ואת‬ ‫ההשפעה הסובייטית במזרח התיכון‪ .‬המלצותיו העיקריות של בלאק לנשיא ג'ונסון נסבו‬ ‫בשאלת הפגנת יחס אוהד יותר כלפי המדינות הערביות‪ ,‬והוא המליץ למנות שליח‬ ‫דיפלומטי קבוע מטעם ממשלת ארה"ב שיבקר במדינות הערביות וייפגש עם מנהיגיהן‬ ‫באופן קבוע על מנת לשמור על קשר שיטתי עם האיזור‪ 61.‬אך הערכותיו של בלאק עמדו‬ ‫בניגוד לעמדה הכללית של ממשל ג'ונסון‪ .‬ג'ונסון עצמו נמנע מהבעת עמדה ברורה בעד או‬ ‫נגד חידוש היחסים‪ ,‬אך התיר לפקידי מחלקת המדינה להמשיך לבחון את הדבר‪ .‬סגן‬ ‫הנשיא יוברט האמפרי העריך שלא ניתן להגיע להבנות בשלב זה עם נאסר ואף טען‬ ‫בישיבה של המועצה לביטחון לאומי כי "נאסר אינו מחבב אותנו"‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא התנגד‬ ‫לחידוש היחסים עם ממשלת מצרים ואף הביע תמיכה בפעולה להפלת הנשיא נאסר‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫היועץ הנשיאותי רוסטאו גם הוא חלק על בלאק והעריך שמדיניות של שמירת קשר עם‬ ‫המשטרים הערביים על מנת להפגין דאגה למצבם לא תשפר את מצבה של ארה"ב במזרח‬ ‫התיכון‪ ,‬והעריך שממשלות ערביות יעריכו יותר את וושינגטון רק אם תלחץ על ממשלת‬ ‫ישראל לבצע נסיגה‪ 63.‬ממשל ג'ונסון לא שינה את מדיניותו באופן יסודי‪ ,‬אך החל לערוך‬ ‫שינויים נקודתיים על מנת לקדם במעט את שיחות יארינג‪.‬‬ ‫עניין מכירות הנשק למזרח התיכון היווה גורם לא רק ביחסיה של וושינגטון עם‬ ‫מדינות האיזור‪ ,‬אלא גם ביחסיה עם מוסקבה‪ .‬במחלקת המדינה שררה שאיפה להגיע‬ ‫‪ 60‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 1 ,‬בפברואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 74 .2691‬‬ ‫‪ 61‬יוג'ין בלאק אל לינדון ג'ונסון‪ 24 ,‬בפברואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 80 .2691‬‬ ‫‪ 62‬תרשומת ישיבת המועצה לביטחון לאומי‪ 12 ,‬בפברואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 91 .2691‬‬ ‫‪ 63‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 10 ,‬בפברואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 88 .2691‬‬

‫‪21‬‬

‫להסכם עם מוסקבה על הגבלת מכירות הנשק לאיזור על מנת למנוע הסלמה עתידית‪.‬‬ ‫היועץ הנשיאותי רוסטאו המליץ לנשיא ג'ונסון על העברת מסר למוסקבה ולממשלות‬ ‫ערביות כי מכירת המטוסים לישראל תתחזק ככל שיימשכו מכירות נשק סובייטי‬ ‫למשטרים ערביים ‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫הערכת מודיעין של ה‪ CIA-‬גרסה שכתוצאה ממכירת הנשק‬

‫הסובייטי לממשלות ערביות ביניהן מצרים‪ ,‬יביא הדבר בטווח הקרוב להתקרבות בין‬ ‫קאהיר ומוסקבה וכן להתקרבות בין משטרים ערביים פרו‪-‬מערביים ואנטי מערביים‪,‬‬ ‫וכתוצאה מכך יקטן הסיכוי להשגת שלום בשלב זה‪ 65.‬במקביל‪ ,‬ניסה הממשל בוושינגטון‬ ‫לפתוח במשא ומתן עם מוסקבה על הגבלת מכירות הנשק לאיזור‪ 66.‬ראש ממשלת ברה"מ‬ ‫אלכסיי קוסיגין החליט לקשור בין עניין אספקת הנשק להשגת השלום‪ ,‬ובינואר ‪2691‬‬ ‫הציג בפני ממשלת ארה"ב יוזמה לגיבוש תכנית שלום אמריקנית‪-‬סובייטית שתביא לנסיגה‬ ‫ישראלית מכל השטחים‪ ,‬תוך טיפול בנושאים כמו חתימת הסכמי שלום והגבלת מכירות‬ ‫הנשק‪ 67.‬ימים ספורים לאחר ביקורו של אשכול‪ ,‬אישר הנשיא ג'ונסון החלטה להתחיל‬ ‫בהעברה של פאנטומים לישראל החל מינואר ‪ 68.2610‬בישיבת המועצה לביטחון לאומי‬ ‫מה‪ 12-‬בפברואר ‪ ,2691‬החליט הנשיא ג'ונסון על מדיניות כפולה של המשך המגעים עם‬ ‫ממשלת ברה"מ על מנת לנסות לגבש נוסחה מוסכמת בעניין מכירות הנשק ובמקביל המשך‬ ‫גיבוש עסקאות נשק נוספות עם ממשלת ישראל‪ 69.‬כתוצאה ממדיניות זו‪ ,‬שלח ב‪ 6-‬במארס‬ ‫‪ 2691‬מזכיר המדינה ראסק מכתב אישי לשר החוץ הסובייטי אנדריי גרומיקו ( ‪Andrei‬‬ ‫‪ ,)Gromyko‬ובו טען שיש לעשות הפרדה בין מכירות הנשק ושאלת הנסיגה הישראלית‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫‪ 64‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 21 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 48 .2691‬‬ ‫‪ 65‬הערכת מצב לאומית של ה‪ 21 ,CIA-‬בינואר ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 52 .2691‬נוסח מלא יותר נמצא‬ ‫באתר האינטרנט של ה‪,CIA-‬‬ ‫‪www.foia.cia.gov/docs/DOC_0000272972/DOC_0000272972.pdf‬‬ ‫‪ 66‬דין ראסק אל השגרירות במוסקבה‪ 10 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 57 .2691‬‬ ‫‪ 67‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 11 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 58 .2691‬‬ ‫‪ 68‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 21 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 51 .2691‬‬ ‫‪ 69‬תרשומת ישיבת המועצה לביטחון לאומי‪ 12 ,‬בפברואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 91 .2691‬‬ ‫‪ 70‬דין ראסק אל לוואלין תומפסון‪ 6 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 105 .2691‬‬

‫‪22‬‬

‫בשלב זה עדיין נמנע הממשל מנקיטת עמדה ברורה על מנת להשאיר את כל האפשרויות‬ ‫פתוחות בפניו‪.‬‬ ‫במקביל למכירת הנשק‪ ,‬התפתח שיתוף פעולה אסטרטגי בין ממשלות ארה"ב‬ ‫וישראל‪ .‬היסודות לכך הונחו כבר בספטמבר ‪ ,2691‬בעת ביקורו של ראש אג"ם עזר‬ ‫וייצמן בוושינגטון‪ ,‬ובעת ביקורו של אשכול נערך מפגש בין מפקד חיל האוויר הישראלי‬ ‫האלוף מרדכי הוד ורמטכ"ל ארה"ב הגנרל ארל ווילר‪ .‬ב‪ 21-‬בינואר ‪ 2691‬נפגש היועץ‬ ‫הנשיאותי רוסטאו עם הציר בשגרירות הישראלית אפרים עברון‪ ,‬והעלה בפניו הצעה‬ ‫לקיום התייעצויות קבועות בין ווילר והוד בענייני מודיעין‪ 71.‬עם זאת‪ ,‬היו לרוסטאו ספקות‬ ‫משלו לגבי ידיעות מודיעיניות שהעבירה ממשלת ישראל לממשלת ארה"ב‪ ,‬וביחוד לגבי‬ ‫הטענות בדבר אימון טייסים סובייטיים במצרים‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫בינואר ‪ 2691‬נעשה נסיון ראשון במסגרת שליחות יארינג להביא להישג ממשי‬ ‫בשטח‪ .‬מאז מלחמת ששת הימים ישבו כוחות צה"ל על הגדה המזרחית של תעלת סואץ‪,‬‬ ‫כאשר כוחות מצריים יושבים מולם על הגדה המערבית‪ .‬תעלת סואץ נסגרה לתנועת אניות‬ ‫בהחלטת ממשלת מצרים‪ .‬יארינג ניסה לשכנע את הצדדים להביא לפתיחת התעלה באופן‬ ‫נסיוני על מנת להביא לחילוצן של ‪ 21‬אוניות שנשארו תקועות בתעלה בעקבות מלחמת‬ ‫ששת הימים‪ .‬ממשלת מצרים דרשה שהדבר ייעשה ללא תיאום עם ממשלת ישראל‪ ,‬אך‬ ‫ממשלת ישראל התנגדה לכך‪ 73.‬בנוסף‪ ,‬התנגדה ממשלת ישראל לפתיחת הקצה הצפוני של‬ ‫תעלת סואץ כל עוד לא חלה התקדמות בסוגיות האחרות‪ 74.‬בהמשך התגמשה ממשלת‬ ‫מצרים לגבי דרישתה להימנע מכל הודעה מוקדמת לממשלת ישראל והסכימה למסור‬

‫‪ 71‬תרשומת שיחה בין וולט רוסטאו ואפרים עברון‪ 21 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 53 .2691‬‬ ‫‪ 72‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 16 ,‬בפברואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 94 .2691‬‬ ‫‪ 73‬שמואל שגב‪" ,‬נאצר מנסה לעקוף ישראל ואוד בול באמצעות יארינג" מעריב‪ 4 ,‬בינואר ‪.2691‬‬ ‫‪Odd Bull, War and Peace in the Middle East, p. 150 74‬‬

‫‪23‬‬

‫הודעה של ‪ 41‬שעות מראש למפקד כוח המשקיפים אונטס"ו הגנרל אוד בול‪ 75.‬בסוף ינואר‬ ‫‪ 2691‬נעשה נסיון מצרי לפתוח את החלק הצפוני של התעלה לתנועת אניות‪ ,‬אך כוחות‬ ‫צה"ל פתחו באש על מנת למנוע את הדבר‪ ,‬והמהלך הופסק‪ .‬היה כאן צחצוח חרבות‬ ‫תקשורתי מצד ממשלות ישראל ומצרים כאחד והתנגשות בין עמדות הדרג הצבאי והדרג‬ ‫הדיפלומטי בישראל‪ ,‬כפי שתיאר את הדבר מנכ"ל משרד החוץ הישראלי גדעון רפאל‪:‬‬ ‫היה ברור שישראל ומצרים גם יחד אינן להוטות לפתור את הבעיה‪ .‬ככל‬ ‫שחזרו על נכונות לעשות כמבוקש‪ ,‬כן הירבו לעלות תירוצים‪ ,‬כנים או בדויים‪,‬‬ ‫כדי למנוע את חיסול הפרשה‪ .‬לא היתה כאן אפילו מלחמת מוחות – סתם‬ ‫עקשנות‪ .‬בשלב מסוים‪ ,‬כשאזלו לכאורה כל הנימוקים האחרים‪ ,‬טענו אנשי‬ ‫צה"ל שפתיחת המוצא הצפוני‪ ,‬שהוא גם המבוא הצפוני‪ ,‬עלולה לשמש פיתוי‬ ‫לצי הסובייטי לחדור לתעלה ולהתפרס מול עמדותינו‪ .‬כשאנו הדיפלומטים‬ ‫נטולי הדימיון שאלנו לתומנו מה היה הצי הסובייטי אמור לעשות שם‪ ,‬וגם‬ ‫רמזנו שאותן ספינות תותחים נועזות תהיינה חשופות בשעת חירום לפגיעה‬ ‫מיידית ויציאתן מן התעלה תהיה פחות מובטחת מכניסתן – שלחו בנו‬ ‫האסטרטגים מבט של בוז ורחמנות‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫הדיפלומטים הישראלים לא היו היחידים שתהו לגבי השיקולים מאחורי ההתנגדות של‬ ‫ממשלת ישראל למהלך המצרי‪ .‬היועץ הנשיאותי רוסטאו העריך שההתנגדות הישראלית‬ ‫לפתיחת התעלה נועדה להפעיל לחץ על ממשלת מצרים לנתק את קשריה עם מוסקבה‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫שונה מכך היתה ההערכה בשורות ממשלת בריטניה‪ .‬שר החוץ הבריטי ג'ורג' בראון העריך‬ ‫שההתנגדות הישראלית נועדה לאלץ את ממשלת מצרים לאפשר חופש תנועה גם לאניות‬

‫‪" 75‬קאהיר נסוגה‪ :‬פעולות חילוץ האוניות ייעשו בתיאום עם הגנראל אוד בול" מעריב‪ 1 ,‬בינואר ‪.2691‬‬ ‫‪ 76‬רפאל‪ ,‬בסוד לאומים‪ ,‬עמ' ‪.211‬‬ ‫‪ 77‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 00 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 64 .2691‬‬

‫‪24‬‬

‫ישראליות בתעלה‪ ,‬וכן העריך שכתוצאה מהמחלוקת תישאר תעלת סואץ סגורה עוד זמן‬ ‫רב ‪ 78.‬ממשלת ארה"ב לא התערבה במהלך הכושל לפתיחת התעלה‪ ,‬אך הממשל החל‬ ‫לחשוש מן ההשלכות שבדבר‪.‬‬ ‫במהלך פברואר ‪ 2691‬החלה ממשלת ארה"ב לגלות מעורבות בשליחות יארינג על‬ ‫מנת לקדם את דרישתו לקבלת החלטה ‪ 141‬על ידי שני הצדדים‪ .‬ממשלת ישראל יצאה‬ ‫בעניין זה בשורה של הצהרות מעורפלות וב‪ 21-‬בפברואר ‪ 2691‬הודיעה ליארינג רשמית‬ ‫על קבלת הדרישה להגעה להסכם שלום שנכללה בהחלטה ‪ 79. 141‬הכרזה זו עוררה‬ ‫ספקות‪ ,‬משום שלא כללה התיחסות מפורשת לשאר סעיפי ההחלטה‪ ,‬ביניהם שאלת‬ ‫הנסיגה‪ ,‬וממשלת ארה"ב החלה לדרוש הצהרה ישראלית רשמית על קבלת כל מרכיבי‬ ‫החלטה ‪ 141‬כבסיס לשיחות עם יארינג על מנת לאפשר התקדמות בשיחות‪ 80.‬ב‪20-‬‬ ‫בפברואר ‪ 2691‬אף העביר ראסק מכתב אישי לשר החוץ אבן בדרישה לקבל את החלטה‬ ‫‪ 141‬על מנת לאפשר התקדמות בשיחות‪ .‬במכתבו‪ ,‬הביע ראסק חשש שאי קבלת ההחלטה‬ ‫תביא לסיום שליחות יארינג בכישלון ותחזיר את הדיון על המזרח התיכון למועצת‬ ‫הביטחון של האו"ם‪ .‬הוא גם רמז שמכירת הנשק לישראל עלולה להיפגע מכך‪ 81.‬באותו‬ ‫יום נפגש השגריר האמריקני בישראל וואלוורת בארבור עם שר החוץ אבן והעביר לו את‬ ‫המסר שניסח ראסק‪ ,‬אך אבן דחה את רוב הטענות שהועלו בשיחתם‪ .‬הוא טען כי ממשלת‬ ‫מצרים היא זו שמערימה קשיים על יארינג במילוי שליחותו עקב סירובה לשיחות ישירות‬ ‫עם נציגים ישראליים‪ ,‬והעריך שאין סכנה לחידוש הדיונים במועצת הביטחון במקרה של‬ ‫חוסר התקדמות‪ .‬הוא הביע נכונות לפעול לכינוסה של ועידה ישראלית‪-‬מצרית בחסות‬

‫‪ 78‬תרשומת ישיבות ממשלת בריטניה‪ 2 ,‬בפברואר ו‪ 21-‬בפברואר ‪ .2691‬מתוך הארכיון הלאומי של בריטניה‪,‬‬ ‫‪filestore.nationalarchives.gov.uk/pdfs/large/cab -128-43.pdf‬‬ ‫‪ 79‬דו"ח מזכ"ל האו"ם על פעילותו הדיפלומטית של יארינג‪ 4 ,‬בינואר ‪ .2612‬מסמך האו"ם ‪S/10070‬‬ ‫‪ 80‬הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 21 ,‬בפברואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 78 .2691‬‬ ‫‪ 81‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 20 ,‬בפברואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 79 .2691‬‬

‫‪25‬‬

‫יארינג‪ .‬בארבור היה שבע רצון משיחתו עם אבן והעריך שהדבר יביא להתקדמות‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫נראה‬

‫שגם ראש הממשלה אשכול לא היה בטוח אם אכן ניתן לקבוע שממשלת ישראל קיבלה את‬ ‫החלטה ‪ ,141‬וחודשיים מאוחר יותר ביקש בעניין זה את עמדתו המלומדת של שר החוץ‬ ‫אבן‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫במקביל‪ ,‬פעלה ממשלת ארה"ב להפעיל לחץ דומה גם על ממשלת מצרים‪ .‬ב‪21-‬‬ ‫בפברואר נפגש ברגוס בקאהיר עם יועץ משרד החוץ מוחמד ריאד והגיש שאלה רשמית‬ ‫האם מקבלת ממשלת מצרים את החלטה ‪ 141‬כבסיס להשגת שלום‪ .‬ריאד נמנע ממתן‬ ‫תשובה ברורה וטען שעליו להתייעץ בעניין עם שר החוץ‪ ,‬ששמו היה גם ריאד‪ .‬ברגוס‬ ‫העריך שממשלת מצרים מנסה להתחמק ממתן תשובה ברורה בעניין‪ 84.‬ב‪ 26-‬בפברואר‬ ‫‪ 2691‬חזר ריאד לברגוס עם תשובה מפורטת יותר‪ ,‬והודיע לו שממשלת מצרים מקבלת‬ ‫את החלטת האו"ם באופן רשמי‪ .‬בנוסף‪ ,‬טען ריאד שסירובה של ממשלת מצרים לשיחות‬ ‫ישירות עם ממשלת ישראל אינה מנוגדת לסעיפי ההחלטה‪ ,‬שאינה מזכירה שיחות ישירות‪,‬‬ ‫והאשים את ממשלת ישראל בהכשלת השיחות‪ .‬ברגוס העריך שממשלת מצרים מגלה‬ ‫שאננות מתוך הערכה שיארינג יהיה לצדה והשיחות יתפתחו לפי האינטרסים שלה‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫היועץ הנשיאותי רוסטאו העריך שלא צפוי בקרוב שינוי בעמדות ממשלות ישראל ומצרים‪,‬‬ ‫ולכן המליץ לנשיא ג'ונסון שלא להתערב במהלך השיחות בשלב זה‪ 86.‬ב‪ 26-‬בפברואר‬ ‫‪ 2691‬מסר אבן ליארינג הצעה לעריכת ועידת שלום בחסותו‪ .‬למחרת הביע שר החוץ‬ ‫ריאד את הסכמת ממשלת מצרים לועידה‪ ,‬אך התנה שלא ייערכו בה מפגשים ישירים בין‬ ‫נציגי ישראל ומצרים‪ ,‬והצדדים יעבירו ביניהם הצעות באמצעות יארינג‪ 87.‬הצעה זו זכתה‬ ‫‪ 82‬וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה‪ 24 ,‬בפברואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 81 .2691‬‬ ‫‪ 83‬רפאל‪ ,‬בסוד לאומים‪ ,‬עמ' ‪.212‬‬ ‫‪ 84‬דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה‪ 21 ,‬בפברואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 86 .2691‬‬ ‫‪ 85‬דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה‪ 26 ,‬בפברואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 87 .2691‬‬ ‫‪ 86‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 10 ,‬בפברואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 88 .2691‬‬ ‫‪ 87‬דו"ח מאת גונאר יארינג על פעילותו הדיפלומטית‪ 4 ,‬בינואר ‪ .2612‬מסמך האו"ם ‪S/10070‬‬

‫‪26‬‬

‫לתמיכת הממשל בוושינגטון‪ .‬הנשיא ג'ונסון לא ראה סיכויים גדולים להצלחת שליחות‬ ‫יארינג‪ ,‬אך החליט להפעיל מאמצים מסוימים על מנת להביא לכינוסה של ועידה ישראלית‪-‬‬ ‫מצרית‪ .‬מזכיר המדינה ראסק ראה בועידה מתכון ליציאה מהקיפאון והליכה לקראת שלום‬ ‫והעריך שממשלת מצרים תוכל להשתתף בועידה כזו אם תיערך באותה מתכונת בה נערכה‬ ‫ועידת רודוס ב‪ .2646-‬מדיניות זו נתמכה גם על ידי הערכת קאצנבך‪ ,‬אשר העריך‬ ‫שהצלחה של שליחות יארינג תחזק את השפעת ממשלת ארה"ב במזרח התיכון ותחליש את‬ ‫מוסקבה באיזור‪ 88.‬ממשלת ברה"מ תמכה גם היא בכינוס ועידה בחסות יארינג‪ 89,‬וכמוה גם‬ ‫ממשלת בריטניה‪ 90.‬השגריר הישראלי החדש בארה"ב יצחק רבין תמך בועידה לפי יוזמת‬ ‫יארינג‪ .‬הוא עצמו היה חבר במשלחת הישראלית בועידה שהביאה להסכם שביתת הנשק‬ ‫ברודוס ב‪ ,2646-‬ובשיחה שניהל עם רוסטאו טען שחזרה על מתכונת ועידה זו תהיה‬ ‫מתכון להצלחה ‪ 91.‬תמיכת רבין בועידה נבעה מעמדותיו בעניין השלום הרצוי‪ ,‬שהיו‬ ‫קרובות לאלה של הממשלה‪ .‬הוא התנגד לנסיגה שלא במסגרת הסכם שלום‪ .‬הוא התנגד‬ ‫לכל נסיגה בגדה המערבית או רמת הגולן‪ ,‬אך היה מוכן לשקול נסיגה מרוב סיני מלבד‬ ‫רצועת שארם א‪-‬שייח‪ 92.‬עניין נוסף שעלה בהקשר לועידה היה המדיניות הישראלית‬ ‫במזרח ירושלים‪ .‬מזכיר המדינה ראסק העביר לממשלת ישראל בקשה להפסקת הבנייה‬ ‫במזרח ירושלים לתקופת הועידה‪ ,‬בטענה שהמשך הבנייה יחזק את ההתנגדות בעולם‬ ‫הערבי לשיחות שלום עם ממשלת ישראל‪ 93.‬אך בעניין זה לא נחלה ממשלת ארה"ב‬ ‫הצלחה‪ ,‬ותשובתה הרשמית של ממשלת ישראל היתה כי עבורה מזרח ירושלים היא חלק‬

‫‪ 88‬דין ראסק אל דונאלד ברגוס‪ 12 ,‬בפברואר ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 90 .2691‬תרשומת ישיבת המועצה‬ ‫לביטחון לאומי‪ 12 ,‬בפברואר ‪Ibid, Doc. 91 .2691‬‬ ‫‪ 89‬דין ראסק אל דונאלד ברגוס‪ 1 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 98 .2691‬‬ ‫‪ 90‬תרשומת ישיבת ממשלת אנגליה‪ 1 ,‬במאי ‪ .2691‬מתוך הארכיון הלאומי של בריטניה‪,‬‬ ‫‪filestore.nationalarchives.gov.uk/pdfs/large/cab -128-43.pdf‬‬ ‫‪ 91‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 14 ,‬בפברואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 92 .2691‬‬ ‫‪ 92‬תרשומת ישיבת מטכ"ל‪ 11 ,‬בדצמבר ‪ .2691‬יצחק רבין ראש ממשלת ישראל‪ ,‬מסמך מס' ‪.102‬‬ ‫‪ 93‬דין ראסק אל וואלוורת בארבור‪ 1 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 97 .2691‬‬

‫‪27‬‬

‫מישראל ואינה עומדת למשא ומתן‪ 94.‬בשלב זה החל יארינג לרכז את מאמציו בהכנת‬ ‫הועידה‪ ,‬והוא חזר לניו יורק להתיעצויות נוספות עם מזכ"ל האו"ם ‪ 95.‬נראה היה‬ ‫שלראשונה מאז מלחמת ששת הימים הושגו הבנות לועידת שלום ראשונה‪.‬‬ ‫בתחילת מארס ‪ 2691‬חלה נקודת מפנה במאמציה של קאהיר לחידוש היחסים עם‬ ‫וושינגטון‪ ,‬כאשר התראיין הנשיא נאסר לכתב העת האמריקני ‪ Look‬ובראיון הצהיר‬ ‫במפורש שלא היתה מעורבות אמריקנית לצד ישראל במלחמת ששת הימים‪ ,‬וכן כי כל‬ ‫ההאשמות נגד ממשלת ארה"ב נבעו מהערכת מודיעין שגויה‪ .‬סאונדרס העריך שלמרות‬ ‫הראיון‪ ,‬לא חל שינוי מהותי במדיניותו של נאסר וחידוש היחסים לא יהיה יעיל בקידום‬ ‫השלום עם ישראל או קידום האינטרסים האמריקניים במצרים‪ 96.‬עמדת הממשל כלפי‬ ‫קאהיר היתה זהירה‪ .‬ב‪ 1-‬במארס ‪ 2691‬הינחה הבית הלבן את ברגוס בקאהיר לפתוח‬ ‫במשא ומתן על שאלת חידוש היחסים וניסוח הודעה מצרית‪-‬אמריקנית משותפת על כך‪,‬‬ ‫תוך הקפדה שהיוזמה לחידוש היחסים תיראה בעיני העולם כבאה מקאהיר וכי אין ממשלת‬ ‫ארה"ב רצה אחרי ממשלת מצרים בעניין זה‪ 97.‬אך היוזמה לחידוש היחסים הוכשלה מיד‬ ‫לאחר פירסום הראיון עם נאסר‪ ,‬כאשר הודיעה ממשלת מצרים באופן בלתי צפוי שחידוש‬ ‫היחסים עם ממשלת ארה"ב אינו נמצע בראש מעייניה‪ .‬סאונדרס ראה בכך הוכחה‬ ‫להערכתו כי אין שאיפה אמיתית מצד קאהיר לחידוש היחסים‪ ,‬אך עם זאת העריך שהראיון‬ ‫שנתן נאסר ל‪ Look-‬ישפר את מעמדה של ממשלת ארה"ב בעולם הערבי‪ ,‬וכעת יקשה על‬ ‫הגורמים הערבים הרדיקליים להאשים את וושינגטון בתמיכה בישראל‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫‪ 94‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 1 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 103 .2691‬‬ ‫‪ 95‬דו"ח מזכ"ל האו"ם על פי החלטת מועצת הביטחון ‪ 21 ,002‬במאי ‪ .2610‬מסמך האו"ם ‪S/10929‬‬ ‫‪ 96‬הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 4 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 101 .2691‬‬ ‫‪ 97‬הבית הלבן אל דונאלד ברגוס‪ 1 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 102 .2691‬‬ ‫‪ 98‬הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 1 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 104 .2691‬‬

‫‪28‬‬

‫מאמצי יארינג לכינוס הועידה המתוכננת נמשכו ללא ליאות‪ .‬ב‪ 1-‬במארס ‪2691‬‬ ‫הציג יארינג בפני שר החוץ המצרי מאחמוד ריאד הזמנה רשמית לועידה ישראלית‪-‬מצרית‬ ‫בניקוסיה‪ ,‬שם הוקם מטה השליח המיוחד‪ ,‬על בסיס החלטה ‪ .141‬ריאד הביע ספקות בדבר‬ ‫סיכויי ההצלחה של ועידה כזו עקב מדיניות ממשלת ישראל בשטחים ודחה את ההצעה‪.‬‬

‫‪99‬‬

‫ב‪ 20-‬במארס הציג יארינג את ההזמנה בפני שר החוץ הישראלי אבן‪ ,‬והוא קיבל אותה‬ ‫מייד‪.‬‬

‫‪100‬‬

‫העמדה הישראלית שהוצגה בפני יארינג גובשה עם ממשלת ארה"ב‪ .‬במהלך‬

‫היממה שקדמה לפגישת יארינג עם אבן‪ ,‬העריכו פקידים במחלקת המדינה שהועידה‬ ‫המתוכננת תיכשל עקב חוסר שיתוף פעולה מצד ממשלת מצרים‪ ,‬אך בכל זאת המליצו‬ ‫בפני פקידים ישראליים לקבל את הצעת יארינג על מנת להציג את ממשלת מצרים באור‬ ‫שלילי ועל מנת למנוע את החזרת הדיון למועצת הביטחון‪ 101.‬עם זאת‪ ,‬לא הצליחו פקידי‬ ‫מחלקת המדינה לשכנע את ממשלת ישראל להתחייב רשמית ליישם כל החלטה שתתקבל‬ ‫בועידה בחסות יארינג‪ 102.‬בנוסף‪ ,‬ניסתה ממשלת ארה"ב לשכנע גם את ממשלת מצרים‬ ‫לקבל את יוזמת יארינג לועידת שלום בניקוסיה‪ .‬טענת מחלקת המדינה לממשלת מצרים‬ ‫היתה כי אם תיכשל שליחות יארינג עקב סירוב מצרי‪ ,‬אין סבירות גבוהה שמועצת‬ ‫הביטחון של האו"ם תרצה לתמוך בעמדות המצריות ולכן מצבה של מצרים יהיה קשה אף‬ ‫יותר‪ 103.‬ב‪ 24-‬במארס ‪ 2691‬טען יועץ משרד החוץ מוחמד ריאד בשיחה עם ברגוס כי אין‬ ‫טעם ללכת לועידה אם אין התחייבות ישראלית ברורה ליישום כל סעיפי החלטה ‪,141‬‬ ‫משום שהדבר יהיה בזבוז זמן וממשלת ישראל תנצל את הדבר על מנת לחזק את‬ ‫‪ 99‬על פי דיווח ישראלי מאוחר יותר‪ ,‬נעשה באותו זמן נסיון מצד נאסר לעקוף את שר החוץ ריאד ולהציע מפגש ישיר מצדו עם‬ ‫נציגים ישראליים בקפריסין‪ ,‬אך ההצעה בוטלה מחשש לתגובה שלילית מצד הציבור המצרי כתוצאה מהמצוקה הכלכלית‬ ‫ששררה במדינה‪" .‬השר גלילי במגדל העמק‪ :‬נאצר הסכים לפגישה בקפריסין" מעריב‪ 1 ,‬באפריל ‪ .2691‬הדבר נראה סביר‬ ‫לאור הערכות בדבר מחלוקות ששררו בין נאסר וריאד‪.‬לדוגמה‪ :‬דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה‪ 1 ,‬במאי ‪FRUS .2691‬‬ ‫‪1964-1968, vol. 20, Doc. 168‬‬ ‫‪ 100‬דו"ח מאת גונאר יארינג על פעילותו הדיפלומטית‪ 4 ,‬בינואר ‪ .2612‬מסמך האו"ם ‪S/10070‬‬ ‫‪ 101‬דין ראסק אל וואלוורת בארבור‪ 20 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 106 .2691‬‬ ‫‪ 102‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 29 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 115 .2691‬‬ ‫‪ 103‬דין ראסק אל דונאלד ברגוס‪ 20 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 110 .2691‬‬

‫‪29‬‬

‫עמדותיה‪ 104.‬ממשלת ארה"ב היתה מונעת במדיניותה מהערכת פקידים במחלקת המדינה‬ ‫שפניה של ממשלת מצרים לחיזוק הכוחות הרדיקליים במדינות הערביות‪ ,‬והערכה זו‬ ‫התחזקה אז עקב תלונה שהועברה לממשל מממשלת לבנון בצל ההכנות לבחירות‬ ‫לפרלמנט‪ 105.‬בנוסף‪ ,‬שררה במחלקת המדינה הערכה שממשלת ישראל גם היא מקשה על‬ ‫סיכויי הצלחתה של שליחות יארינג במדיניות הריסת בתיהם של תושבים ירדניים בגדה‬ ‫המערבית ומזרח ירושלים וכן בהתקפות שביצע צה"ל על מרכזי אוכלוסיה בירדן כפעולות‬ ‫תגמול על מעשי טרור מהשטחים שבשליטת ישראל‪ .‬השגריר בירדן האריסון סימס אף‬ ‫נטה להמליץ על מדיניות של אי התערבות בשיחות יארינג על מנת שלא להתבזות עקב‬ ‫הכישלון הצפוי באותן שיחות‪ .‬עם זאת‪ ,‬שררה ההערכה שממשלות ירדן ולבנון‪ ,‬אשר‬ ‫השתתפו גם הן בשיחות עם יארינג‪ ,‬לא יוכלו להגיע להסכם עם ממשלת ישראל ולשרוד‬ ‫ללא מהפכה פנימית ללא תמיכה מצרית במהלך זה‪ ,‬וזאת עקב חולשתן הכלכלית ומעמדה‬ ‫המוביל של קאהיר בעולם הערבי‪.‬‬

‫‪106‬‬

‫אך עד מהרה התפתח משבר חדש‪ .‬ב‪ 21-‬במארס ‪ 2691‬התרחש פיצוץ באוטובוס‬ ‫ישראלי ליד אילת כתוצאה ממוקש מאולתר שהונח על ידי חוליה שחדרה משטח ירדן‪,‬‬ ‫ושני ישראלים נהרגו‪ .‬ממשלת ישראל האשימה את ממשלת ירדן באי מניעת הסתננות‬ ‫לתוך ישראל והחליטה על פעולה צבאית בשטח ירדן‪ .‬החלטה זו עוררה דאגה גדולה‬ ‫בוושינגטון‪ .‬מזכיר המדינה ראסק התנגד לפעולות תגמול וחשש שהדבר יערער את סיכויי‬ ‫ההצלחה של שליחות יארינג‪ 107.‬היועץ הנשיאותי רוסטאו אף חשש שממשלת ישראל‬ ‫תנסה במהלך פלישה לירדן להשתלט על שטחים ממזרח לנהר הירדן‪ 108.‬ב‪ 12-‬במארס‬

‫‪ 104‬דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה‪ 24 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 113 .2691‬‬ ‫‪ 105‬דווייט פורטר (שגריר ארה"ב בלבנון) אל מחלקת המדינה‪ 21 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 108 .2691‬‬ ‫‪ 106‬האריסון סימס (שגריר ארה"ב בירדן) אל מחלקת המדינה‪ 21 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 109 .2691‬‬ ‫‪ 107‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 10 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 117 .2691‬‬ ‫‪ 108‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 10 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 118 .2691‬‬

‫‪31‬‬

‫פלש צה"ל לבסיס פת"ח ליד העיירה כראמה בירדן‪ ,‬ובמקום התפתח קרב שהביא לכ‪00-‬‬ ‫הרוגים ישראליים ולמעלה מ‪ 200-‬הרוגים מקרב כוחות פת"ח‪ .‬כתוצאה מהקרב נסוגו‬ ‫כוחות פת"ח מזרחה והתרחקו עוד יותר מן הגבול עם הגדה המערבית‪ .‬במהלך הקרב‪,‬‬ ‫קראה ממשלת ירדן לישיבה דחופה של מועצת הביטחון של האו"ם‪ ,‬דיון שהביא לקבלת‬ ‫החלטה ‪ 141‬שגינתה את ממשלת ישראל‪ .‬בעת הדיון‪ ,‬טען הנציג הירדני פארה כי אין‬ ‫לממשלתו אחריות על פעולות המבוצעות מן השטחים שבשליטה ישראלית‪ ,‬אותם הגדיר‬ ‫כנמצאים תחת כיבוש‪ ,‬וכן שהאלימות נובעת כתוצאה מהידרדרות במצבם של תושבי‬ ‫השטחים תחת השליטה הישראלית‪ .‬הוא גם הגדיר את הקרב בכראמה כ"חמור מפעולות‬ ‫התגמול הרגילות"‪ .‬הוא האשים את ממשלת ישראל במדיניות מכוונת שנועדה לגרום‬ ‫לתושבי האיזור לברוח מבתיהם וטען שהדבר מחליש את סיכויי ההצלחה של שליחות‬ ‫יארינג‪ .‬הנציג הישראלי יוסף תקוע‪ ,‬שהיתה זו הופעתו הראשונה במועצת הביטחון‪,‬‬ ‫האשים את ממשלת ירדן בסיוע למעשי טרור נגד ישראלים‪ .‬הוא הצהיר שממשלת ישראל‬ ‫תמשיך לשלוט רק עד קווי הפסקת האש שנקבעו לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬טענה‬ ‫שנועדה ללא ספק להפריך האשמות בדבר תכניות להשתלטות על שטחים נוספים‪ 109.‬ראש‬ ‫הממשלה אשכול‪ ,‬במסר לנשיא ג'ונסון‪ ,‬הצדיק את הפעולה בטענה שממשלת ירדן מטפחת‬ ‫בשטחה כוחות צבאיים מחתרתיים אשר אינם סרים למרותה באופן רשמי ולכן אינם חשים‬ ‫מחויבים לכבד את הפסקת האש‪ ,‬וכן טען כי הפעולה נגד פת"ח תסייע לממשלת ירדן‬ ‫לשלוט במדינתה באופן יעיל יותר ותקדם את שליחות יארינג‪.‬‬

‫‪110‬‬

‫אך לא כך ראתה‬

‫וושינגטון את הדברים‪ .‬כבר ביום בו התרחש הקרב‪ ,‬גינתה ממשלת ארה"ב בהודעה‬ ‫רשמית את הפעולה הישראלית והגדירה אותה כ"מזיקה לשלום"‪ .‬בנאומו במועצת הביטחון‬ ‫באותו יום‪ ,‬טען הנציג האמריקני גולדברג‪:‬‬ ‫‪ 109‬תרשומת ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם‪ 12 ,‬במארס ‪ .2691‬מסמך האו"ם ‪S/PV.1401‬‬ ‫‪ 110‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 10 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 124 .2691‬‬

‫‪31‬‬

‫מה שעלינו לנסות לעשות הוא לגייס את המאמצים של המנגנון של האו"ם‬ ‫לשמירה על השלום עד להצלחת מאמצי השלום של מר יארינג‪.‬‬

‫‪111‬‬

‫אך במקביל לגינוי שהשמיעה ממשלת ארה"ב להתקפה הישראלית‪ ,‬ניסו פקידים‬ ‫בוושינגטון להחליש את השפעת הגינוי‪ .‬היועץ הנשיאותי רוסטאו המליץ על מדיניות של‬ ‫ריכוז מאמצים גדולים יותר בהצלחת שליחות יארינג על מנת להסית את תשומת הלב‬ ‫הבין‪-‬לאומית מקרב כראמה‪ 112.‬בנוסף‪ ,‬גילה מזכיר המדינה ראסק הבנה מסוימת לפעולות‬ ‫התגמול הישראליות והעריך שלא ניתן יהיה למנוע אותן לחלוטין כל עוד לא תצליח‬ ‫ממשלת ירדן למנוע את פעולות ההסתננות‪ .‬הוא תמך במדיניות של גיבוש תכנית‬ ‫ישראלית‪-‬ירדנית לתיאום בטחוני על מנת לטפל בשתי הבעיות‪ ,‬אך עם זאת גרס שאל לה‬ ‫לממשלת ארה"ב להפעיל לחץ על הצדדים לגבש תכנית כזו‪ ,‬אלא להשאיר את הדבר‬ ‫לצדדים עצמם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הביע ראסק תמיכה מרומזת בעמדות הישראליות כאשר הנחה את‬ ‫השגריר בירדן לנסות לשכנע את רבת עמון לקבל נוכחות של כוחות או"ם בגבול הפסקת‬ ‫האש‪ ,‬צעד שמשמעותו השלמה ירדנית במידה מסוימת עם השליטה הישראלית בגדה‬ ‫המערבית‪ 113.‬מקור נוסף של תמיכה בעמדה הישראלית הגיע מלונדון‪ .‬שר החוץ הבריטי‬ ‫מייקל סטיוארט העריך שהפעולה הישראלית בכראמה היתה אירוע בודד שאינו מייצג‬ ‫מגמה ולכן העריך שהדבר לא יפגע בהמשך שליחות יארינג‪ ,‬ומשום כך החליט על מדיניות‬ ‫של גינוי לשני הצדדים במידה וייערך דיון על כך במועצת הביטחון‪.‬‬

‫‪114‬‬

‫גורם נוסף שהחל להשפיע על מדיניות וושינגטון במזרח התיכון היה התחזקות‬ ‫במעמדו של אש"ף – ארגון הגג של הארגונים הפלשתינאיים שהוקם כבר ב‪ .2694-‬לאחר‬ ‫‪ 111‬תרשומת ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם‪ 12 ,‬במארס ‪ .2691‬מסמך האו"ם ‪S/PV.1402‬‬ ‫‪ 112‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 11 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 123 .2691‬‬ ‫‪ 113‬דין ראסק אל השגרירות בירדן‪ 11 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 126 .2691‬‬ ‫‪ 114‬תרשומת ישיבת ממשלת בריטניה‪ 12 ,‬במארס ‪ .2691‬מתוך הארכיון הלאומי של בריטניה‪,‬‬ ‫‪ .filestore.nationalarchives.gov.uk/pdfs/large/cab -128-43.pdf‬תרשומת ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם‪14 ,‬‬ ‫במארס ‪ .2691‬מסמך האו"ם ‪S/PV.1407‬‬

‫‪32‬‬

‫מלחמת ששת הימים חלה היחלשות במנהיגותו של יו"ר אש"ף אחמד שוקיירי‪ ,‬והחלה‬ ‫התחזקות בהשפעתם של ארגוני גרילה שדגלו במאבק מזוין נגד ישראל‪ ,‬דוגמת פת"ח‬ ‫בראשותו של יאסר ערפאת‪ ,‬ובדצמבר ‪ 2691‬אף אולץ שוקיירי להתפטר מראשות אש"ף‬ ‫ואת מקומו תפס עורך דין לא ידוע בשם יחיא חמודה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬החלו קולות במועצה‬ ‫לביטחון לאומי לקרוא לשילוב אש"ף במשא ומתן‪ .‬במארס ‪ 2691‬העריך סאונדרס‬ ‫ששילוב אש"ף בשיחות עם ממשלת ישראל לצד ממשלת ירדן יחזק את מעמדו של המלך‬ ‫חוסיין ויתן למהלך זה לגיטימציה מצד העולם הערבי ויחליש את השפעתה של ממשלת‬ ‫מצרים‪ 115.‬בעקבות קרב כראמה קיבל אש"ף חיזוק נוסף‪ ,‬כאשר העלה הנציג הסעודי‬ ‫באו"ם ג'אמיל בארודי את הסוגיה הפלשתינאית כאשר טען שלא יהיה פיתרון של שלום‬ ‫במזרח התיכון ללא ייצוג פלשתינאי הולם‪ 116.‬יתכן שהדבר נתן השראה לממשלת ישראל‪,‬‬ ‫שכן בשיחה שנערכה בוושינגטון ב‪ 16-‬במארס ‪ 2691‬בין הארולד סאונדרס והציר‬ ‫בשגרירות ישראל אפרים עברון‪ ,‬העלה זה האחרון את הרעיון של הקמת ישות פלשתינאית‬ ‫בגדה המערבית בטענה שממשלת ירדן חלשה מכדי שניתן יהיה לנהל איתה משא ומתן‪.‬‬ ‫הצעת עברון לא היתה מפורטת וכללה הצעה כללית בדבר שילוב הכלכלה הפלשתינאית‬ ‫בשוק הישראלי בטענה שכך יחול שיפור כלכלי בשטחים ותפחת האלימות אף ללא נסיגה‬ ‫טריטוריאלית‪ .‬סאונדרס לא הגיב להצעה ‪.‬‬

‫‪117‬‬

‫הממשל בוושינגטון לא ייחס חשיבות‬

‫לאופצייה הפלשתינאית בשלב זה‪ ,‬וצמרת ה‪ CIA-‬העריכה שכל יוזמה של פנייה‬ ‫לאוכלוסיה הפלשתינאית לא תיענה עקב הסתמכותה של זו האחרונה על ממשלת ירדן‬ ‫והחשש מפני תגובה שלילית מצד רבת עמון‪ 118.‬ארגון פת"ח בראשותו של ערפאת המשיך‬ ‫‪ 115‬ג'ון פוסטר והארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 24 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 114 .2691‬‬ ‫‪ 116‬תרשומת ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם‪ 10 ,‬במארס ‪ .2691‬מסמך האו"ם ‪S/PV.1406‬‬ ‫‪ 117‬תרשומת שיחה בין הארולד סאונדרס ואפרים עברון‪ 16 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 128 .2691‬‬ ‫‪ 118‬הערכת מצב לאומית של ה‪ 22 ,CIA-‬באפריל ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 144 .2691‬נוסח מלא יותר ניתן‬ ‫למצוא באתר האינטרנט של ה‪,CIA-‬‬ ‫‪www.foia.cia.gov/docs/DOC_0000022168/DOC_0000022168.pdf‬‬

‫‪33‬‬

‫להתחזק‪ ,‬וצמרת ה‪ CIA-‬העריכה שהארגון מהווה תחרות קשה לאש"ף‪ .‬בעניין פעילות‬ ‫המסתננים‪ ,‬שקיבלו את הכינוי "פידאיין"‪ ,‬גרסה הערכת המצב‪:‬‬ ‫סביר להניח שיילחמו על מטרותיהם בהתלהבות וביכולות הולכות וגוברות‪,‬‬ ‫למרות שכעת אינם מנוסים דיים‪.‬‬

‫‪119‬‬

‫הערכה זו הוכיחה את עצמה גם בהמשך עם התחזקות פעילות פת"ח‪.‬‬ ‫גם לאחר קרב כראמה‪ ,‬נמשכה שליחות יארינג ואיתה ההכנות לועידה ישראלית‪-‬‬ ‫מצרית‪ .‬מזכיר המדינה ראסק העריך שעם יתחזקו מעשי הטרור נגד אזרחים ישראליים‪,‬‬ ‫יפחת הסיכוי להצלחת שליחות יארינג‪ 120.‬סאונדרס העריך כעת שדווקא סכנת ההידרדרות‬ ‫באיזור מחייבת הפעלת לחץ כבד יותר על ממשלת ישראל להתקדם בשיחות עם יארינג על‬ ‫מנת להרגיע את הרוחות במדינות הערביות‪ .‬הוא גם העריך שחוסר ההתקדמות נובע‬ ‫מקשיים קואליציוניים בממשלת אשכול‪ ,‬והציע לשלוח את מקג'ורג' באנדי כשליח נשיאותי‬ ‫מיוחד לשיחות בירושלים על מנת לשכנע את ממשלת ישראל לפעול בדחיפות‪ ,‬מתוך‬ ‫הערכה שהדבר ייתפס בירושלים באורח רציני יותר ממכתב נשיאותי רגיל‪ 121.‬ממשלת‬ ‫ישראל עדיין לא יצאה בהצהרה רשמית לגבי העקרונות בהם תמכה להשגת שלום‪,‬‬ ‫ופקידים בממשל ניסו לשכנע את ממשלת ישראל לצאת בהצהרה מסוג זה‪ ,‬אך פקידים‬ ‫ישראליים טענו כי לא יהיה זה נכון להציג עמדות ברורות עוד בטרם החל המשא ומתן‪ ,‬אך‬ ‫הבטיחו שעמדות כאלה יוצגו ברגע שתיערך ועידה עם נציגי כל מדינה ערבית שהיא‪.‬‬

‫‪122‬‬

‫ב‪ 02-‬במארס ‪ 2691‬הכריז הנשיא ג'ונסון בנאום מהבית הלבן כי לא יציג את‬ ‫מועמדותו לקדנציה נוספת לנשיאות‪ ,‬ונתן כסיבה לכך את רצונו להשתחרר ממחלוקות בין‬ ‫מפלגתיות בחודשים שנותרו עד לבחירות כדי להיות יעיל יותר במאמצים לסיים את‬ ‫‪119‬הערכת מצב לאומית של ה‪ 21 ,CIA-‬באפריל ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 148 .2691‬‬ ‫‪ 120‬דין ראסק אל השגרירות בירדן‪ 11 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 126 .2691‬‬ ‫‪ 121‬הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 16 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 127 .2691‬‬ ‫‪ 122‬תרשומת שיחה בין הארולד סאונדרס ואפרים עברון‪ 16 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 128 .2691‬‬

‫‪34‬‬

‫מלחמת וייטנאם‪ 123.‬הודעת הנשיא השפיעה גם על הדיון בענייני המזרח התיכון‪ .‬היועץ‬ ‫הנשיאותי רוסטאו תמך במינוי שליח מיוחד מטעם הנשיא ג'ונסון לניהול שיחות בין‬ ‫הצדדים והעריך שזהו הסיכוי הטוב ביותר לתרום להצלחת שליחות יארינג‪ 124.‬סאונדרס‬ ‫העריך שכעת יוכל הממשל להגביר את הלחצים על ממשלת ישראל להתקדם לקראת‬ ‫שלום‪ .‬הוא גם העריך כי חוסר הוודאות לגבי זהות המועמד הבא לנשיאות ישחק גם הוא‬ ‫לטובת השלום‪ ,‬משום שג'ונסון לא יוכל להתחייב לתמיכה בעמדות הישראליות מעבר‬ ‫לתאריך השבעת הנשיא הבא בינואר ‪ 2696‬והדבר יאלץ את ממשלת ישראל למהר להגיע‬ ‫להסכם מחשש שהממשל הבא יהיה נוקשה יותר‪ .‬הוא המליץ על מדיניות של הפעלת לחץ‬ ‫על ממשלת ישראל תוך שימור המדיניות הרשמית של מחויבות לבטחונה‪ .‬הוא גם המליץ‬ ‫על מדיניות של משא ומתן בשלבים והתנגד לדרישתה של ממשלת ישראל להשגת שלום‬ ‫בכל החזיתות בו זמנית‪ .‬המלצתו היתה למנות נציג מיוחד מטעם נשיא ארה"ב על מנת‬ ‫לנהל שיחות עם הצדדים‪ ,‬שליח אשר ייצג באישיותו את יחסו הידידותי של ג'ונסון כלפי‬ ‫ממשלת ישראל וכך יסתתמו טענותיה של ירושלים בדבר קיומן של גישות עוינות כלפיה‬ ‫בשורות הממשל‪ 125.‬הוא גם העריך שהידידות שהפגינה ממשלת ארה"ב כלפי ממשלת‬ ‫ישראל רק חיזקה את הסרבנות הישראלית‪ ,‬והאשים את ממשלת ישראל בהסתרת‬ ‫עמדותיה האמיתיות מוושינגטון מתוך חוסר נכונות לתאם איתה את עמדותיה‪ 126.‬הצעתו‬ ‫של סאונדרס עלתה בקנה אחד גם עם עמדות במחלקת המדינה‪ ,‬ותת מזכיר המדינה‬ ‫ניקולאס קאצנבך אף המליץ לשלוח את השליח המיוחד תוך שבוע‪ ,‬מחמת הבהילות שראה‬ ‫בדבר‪ 127.‬ממשל ג'ונסון היה במצב שהקשה עליו להפעיל לחץ על ממשלת ישראל‪ .‬המפלגה‬ ‫‪ 123‬נאום לאומה‪ 02 ,‬במארס ‪ .2691‬מתוך פרויקט נשיאות ארה"ב של אוניברסיטת סנטה ברברה‪,‬‬ ‫‪www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=28772&st=&st1=#axzz1ee6TmgzD‬‬ ‫‪ 124‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 1 ,‬באפריל ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 132 .2691‬‬ ‫‪ 125‬הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 2 ,‬באפריל ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 129 .2691‬‬ ‫‪126‬הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 6 ,‬באפריל ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 141 .2691‬‬ ‫‪127‬ניקולאס קאצנבך אל לינדון ג'ונסון‪ 4 ,‬באפריל ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 131 .2691‬‬

‫‪35‬‬

‫הרפובליקנית החלה לאמץ בהדרגה עמדות פרו‪-‬ישראליות‪ ,‬וכעת החלה ללחוץ על הממשל‬ ‫שלא להתנות את מכירת הנשק לממשלת ישראל בהתקדמות לשלום‪ 128.‬הנשיא ג'ונסון לא‬ ‫קיבל את ההמלצה למנות שליח מיוחד‪ ,‬והסתפק במכתב נשיאותי אל ראש הממשלה‬ ‫אשכול‪ ,‬ובו טען‪" :‬זו עשויה להיות ההזדמנות האחרונה עבור שליחות יארינג ועבור‬ ‫השלום"‪ 129.‬מכתבו של ג'ונסון הביא לפריצת דרך בעלת ערך סמלי‪.‬‬ ‫התפתחות שנראתה מעודדת אירעה ב‪ 9-‬באפריל ‪ ,2691‬כאשר הגיע המלך חוסיין‬ ‫לביקור ממלכתי בקאהיר ופגש את נאסר‪ .‬במהלך הביקור‪ ,‬הצהיר נאסר שלא יסכים‬ ‫להסכם שלום עם ממשלת ישראל בתמורה לנסיגה בחזית המצרית בלבד‪ ,‬אלא רק לאחר‬ ‫נסיגה מכל סיני‪ ,‬רמת הגולן‪ ,‬הגדה המערבית ורצועת עזה‪ 130.‬פקידים במחלקת המדינה‬ ‫העריכו שמטרתו של חוסיין בביקור זה היתה לשכנע את נאסר לגלות גמישות בשיחותיו‬ ‫עם יארינג ולקבל את ההצעה לועידה עם נציגים ישראליים‪ 131.‬הערכה זו התחזקה בעקבות‬ ‫דיווחים שמסר המלך חוסיין לשגרירות האמריקנית ברבת עמון כי במהלך הפגישה דיבר‬ ‫נאסר נגד כל אפשרות של השגת שלום וראה את הפיתרון רק בפעולה צבאית נגד ישראל‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬טען חוסיין שנאסר דיבר נגד רעיון חידוש היחסים עם ממשלת ארה"ב‪ .‬הוא טען‬ ‫עוד כי עניין קבלת יוזמת יארינג לועידה עדיין נמצא בדיונים בין שתי הממשלות‪ ,‬וכי שר‬ ‫החוץ הירדני עבדל מונעים ריפעי נשאר בקאהיר למטרה זו‪ .‬עם זאת‪ ,‬טען חוסיין כי למרות‬ ‫התנגדותו לועידה בקפריסין עקב חשש למהפכה פנימית במצרים במקרה כזה‪ ,‬שוקל נאסר‬ ‫לתת הסכמתו לועידה שתיערך בבניין האו"ם בניו יורק‪ 132.‬לאחר שחזר שר החוץ ריפעי‬ ‫מקאהיר‪ ,‬מיהר לדווח לשגריר האמריקני סימס על השגת הבנה מצרית‪-‬ירדנית להליכה‬ ‫‪"128‬ראשי המפלגה הרפובליקנית בארה"ב קוראים לספק מטוסים לישראל" מעריב‪ 1 ,‬באפריל ‪.2691‬‬ ‫‪129‬ניקולאס קאצנבך אל השגרירות בישראל‪ 9 ,‬באפריל ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 134 .2691‬‬ ‫‪Riad, The Struggle for Peace in the Middle East, p. 81 130‬‬ ‫‪131‬ניקולאס קאצנבך אל השגרירות בירדן ואל דונאלד ברגוס‪ 1 ,‬באפריל ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 135 .2691‬‬ ‫‪ 132‬שר החוץ המצרי ריאד טען בזכרונותיו שהיוזמה לשינוי מקום הועידה היתה מקובלת על יארינג‪Riad, The Struggle .‬‬ ‫‪for Peace in the Middle East, p. 79‬‬

‫‪36‬‬

‫משותפת לועידה במטה האו"ם בניו יורק לאחר שתצהיר ממשלת ישראל על התחייבות‬ ‫ליישם את החלטה ‪ .141‬על מנת לקדם את הועידה‪ ,‬ביקשה ממשלת ירדן מממשלת ארה"ב‬ ‫התחייבות ללחוץ על ממשלת ישראל להתחייב ליישם את החלטה ‪ ,141‬אך ממשלת‬ ‫ארה"ב סירבה בטענה שממשלת ישראל כבר ממילא מחויבת לכך‪ .‬העמדה האמריקנית‬ ‫התבססה על הערכות פסימיות בדבר האפשרות להשיג שלום‪ .‬השגריר האמריקני בירדן‬ ‫האריסון סימס העריך כי סיכויי הצלחתו של יארינג יהיו נמוכים עקב דרישתה של ממשלת‬ ‫מצרים לשינוי מקום המפגש וכן עקב מה שהגדיר "גישה פחות מאקטיביסטית (פעלתנית)"‬ ‫מצד יארינג‪ ,‬אותו העריך כמי שנדחף לפעולה על ידי מזכ"ל האו"ם ולא מתוך תכנית‬ ‫פעולה ברורה משל עצמו‪ .‬עם זאת‪ ,‬המליץ סימס להמתין ולראות כיצד יתקדמו שיחות‬ ‫יארינג‪ 133.‬צמרת ה‪ CIA-‬העריכה כי בשלב זה לא צפויה התקדמות לקראת שלום‪ .‬את‬ ‫הגורמים לכך תלתה במספר מישורים‪ .‬במישור הכלכלי‪ ,‬גרסה הערכת ה‪ CIA-‬כי הצמיחה‬ ‫הכלכלית שפקדה את החברה הישראלית בעקבות מלחמת ששת הימים היא גורם המעודד‬ ‫את החברה בישראל להתנגד לכל ויתור על השטחים שנתפסו באותה מלחמה‪ .‬במישור‬ ‫הפסיכולוגי‪ ,‬גרסה אותה הערכה כי הצמרת הפוליטית בישראל נשלטת על ידי פוליטיקאים‬ ‫ממזרח אירופה‪ ,‬אשר רצונם בבניית תרבות בעלת אופי אירופי תגרום להם להמשיך‬ ‫בעוינות כלפי כל דבר המתקשר לתרבות ערבית‪ ,‬וכן לא יוכלו לוותר על השקפתם‬ ‫המסורתית בדבר סכנה הנשקפת ליהודים בכל מקרה של נסיגה‪ ,‬מנטאליות שמוצאה‬ ‫באירופה‪ .‬בתחום הביטחון‪ ,‬מנתה ההערכה את הדרישות הישראליות כדלקמן‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫עמידה על הדרישה למשא ומתן ישיר והשגת הסכם שלום פורמאלי מתוך הנחה שכך‬ ‫תובטח הלגיטימיות המשפטית של מדינת ישראל בעולם הערבי‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫מעבר חופשי לאניות בתעלת סואץ ומיצרי טיראן‪.‬‬ ‫‪ 133‬האריסון סימס אל מחלקת המדינה‪ 1 ,‬באפריל ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 136 .2691‬האריסון סימס אל‬ ‫מחלקת המדינה‪ 20 ,‬באפריל ‪Ibid, Doc. 142 .2691‬‬

‫‪37‬‬

‫‪.0‬‬

‫גבולות חדשים שישאירו בידי ישראל חלק מהשטחים שנתפסו במלחמה ופירוז של‬ ‫לפחות חלק מהשטחים שיוחזרו‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫שמירת מזרח ירושלים בידיים ישראליות עקב ערכה ההיסטורי‪.‬‬ ‫ההערכה גם גרסה כי המשטרים הערביים יסרבו בשלב זה להיכנס לשיחות ישירות עם‬ ‫ממשלת ישראל‪ ,‬וזאת מתוך הערכה שהתמשכות המצב הקיים תביא להפעלת לחץ אמריקני‬ ‫עליה ולויתורים גדולים יותר מצדה‪ .‬בנוסף‪ ,‬העריכה צמרת ה‪ CIA-‬שממשלת ישראל לא‬ ‫תיתן אמון באו"ם ובמוסדותיו להביא לשלום‪ ,‬גם אם תקבל אותו כאמצעי להעברת מסרים‬ ‫בין הצדדים‪ .‬ההערכה גם גרסה שככל שתתמשך השליטה הישראלית בשטחים‪ ,‬יהיה קשה‬ ‫יותר לסגת מהם עקב בניית ההתנחלויות בגדה המערבית וההכנסות מתיירות בסיני‪.‬‬ ‫הערכת ה‪ CIA-‬לגבי השלב המיידי לא היתה מעודדת‪ ,‬וגרסה שיגברו פעולות הטרור נגד‬ ‫אוכלוסיה ישראלית ופעולות התגמול של צה"ל‪ ,‬ובהמשך אף צפתה מלחמה חדשה מצד‬ ‫המשטרים הערביים להחזרת השטחים שנלקחו מהם‪.‬‬

‫‪134‬‬

‫נראה שמכתבו של ג'ונסון לאשכול הביא את אבן להגביר את לחציו על אשכול‬ ‫לגלות גמישות גדולה יותר‪ .‬בתחילת אפריל ‪ 2691‬קיבלה שגרירות ארה"ב בירדן דיווח‬ ‫על מסר סודי מטעם שר החוץ הישראלי אבן לנאסר וחוסיין בדבר נכונות להיכנס לשיחות‬ ‫ישירות תוך התחייבות לדון גם על שאלות של גבולות ונסיגה‪ .‬המסר הביע חשש שאי‬ ‫השגת הסכם תביא להמשך ההידרדרות שתסכל כל אפשרות לשלום בהמשך‪ .‬פקידים‬ ‫במועצה לביטחון לאומי העריכו שהמסר משקף מחלוקת פנימית בתוך ממשלת ישראל בין‬ ‫שר החוץ אבן ושר הביטחון דיין‪ ,‬המתנגד לכל פשרה טריטוריאלית‪ ,‬ומשום כך אין לייחס‬

‫‪ 134‬הערכת מצב לאומית של ה‪ 22 ,CIA-‬באפריל ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 144 .2691‬נוסח מלא יותר ניתן‬ ‫למצוא באתר האינטרנט של ה‪,CIA-‬‬ ‫‪www.foia.cia.gov/docs/DOC_0000022168/DOC_0000022168.pdf‬‬

‫‪38‬‬

‫לו חשיבות מהותית‪ 135.‬עמדה שונה במעט ביטא מזכיר המדינה ראסק‪ ,‬אשר ראה במסר‬ ‫פוטנציאל להתקדמות להשגת שלום ‪.‬‬

‫‪136‬‬

‫במקביל‪ ,‬לחץ אבן על אשכול לבטא הכרה‬

‫בסעיפים נוספים של החלטה ‪ ,141‬ואף הצליח לשכנע אותו לפעול בעניין זה מאחורי גבה‬ ‫של שאר הממשלה‪ 137.‬כתוצאה מכך‪ ,‬הודיע ב‪ 2-‬במאי ‪ 2691‬השגריר הישראלי באו"ם‬ ‫יוסף תקוע למזכ"ל האו"ם‪:‬‬ ‫ממשלתי ציינה כי היא מקבלת את החלטת מועצת הביטחון לקידום הסכם‬ ‫צודק ומתמשך‪ .‬הוסמכתי גם לחזור ולהודיע על נכונות מצדנו לפעול להשגת‬ ‫הסכם עם כל מדינה ערבית על כל הנושאים שנכללים בהחלטה‪.‬‬ ‫הממשלות הערביות לא היו שבעות רצון מהצהרה זו‪ ,‬משום ששמה את הדגש על השגת‬ ‫הסכם שלום ולא הביעה כל התחייבות ליישם סעיפים מאותה החלטה‪ ,‬ביניהם סעיף‬ ‫הנסיגה‪ ,‬אלא רק לדון על הסעיפים‪ 138.‬בתוך ממשלת ישראל גרמה הודעת תקוע למשבר‬ ‫קואליציוני‪ ,‬והשרים מנחם בגין ומשה דיין איימו לפרוש מהממשלה‪ ,‬אך הדבר נמנע לאחר‬ ‫שרוב השרים תמכו בעמדת אשכול שהחלטה ‪ 141‬עולה בקנה אחד עם עמדת הממשלה‪.‬‬

‫‪139‬‬

‫אך למרות ההצהרה החדשה‪ ,‬לא הושגה התקדמות בשיחות יארינג‪.‬‬ ‫במקביל למגעים עם ממשלת ירדן‪ ,‬לא נפסקו המגעים העקיפים עם ממשלת‬ ‫מצרים‪ .‬זמן קצר לאחר ביקורו של חוסיין במצרים‪ ,‬ביקר בקאהיר ג'ון מקקלוי‪ ,‬יו"ר‬ ‫המועצה ליחסי חוץ (‪ ,)Council on Foreign Relations‬צווח חשיבה בנושאי מדיניות‬ ‫חוץ‪ ,‬ששימש גם כיועץ לא רשמי לנשיא ג'ונסון‪ .‬במהלך ביקורו בקאהיר נפגש מקקלוי עם‬ ‫הנשיא נאסר ויועצו מוחמד פאוזי‪ ,‬ונאסר הגיש הצעה חדשה להסדר עם ממשלת ישראל‬

‫‪ 135‬ג'ון פוסטר והארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 6 ,‬באפריל ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 139 .2691‬‬ ‫‪ 136‬דין ראסק אל השגרירות בירדן‪ 22 ,‬באפריל ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 143 .2691‬‬ ‫‪ 137‬רפאל‪ ,‬בסוד לאומים‪ ,‬עמ' ‪.210-212‬‬ ‫‪ 138‬דו"ח על פעילות השליח המיוחד‪ 4 ,‬בינואר ‪ .2612‬מסמך האו"ם ‪S/10070‬‬ ‫‪ 139‬רפאל‪ ,‬בסוד לאומים‪ ,‬עמ' ‪.212-211‬‬

‫‪39‬‬

‫שכללה נסיגה לגבולות שיוסכמו בין הצדדים‪ ,‬וזאת מבלי להזכיר במפורש את קוי ‪.'91‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כללה ההצעה פירוז שטחים שיוחזרו וביטול העוינות כלפי ישראל‪ .‬מקקלוי הציע‬ ‫לנאסר להתקדם בהדרגה באמצעות פתיחת תעלת סואץ בחסות הבנק הבין‪-‬לאומי לשיקום‬ ‫ופיתוח (‪ ,)International Bank for Reconstruction and Development‬איתו היה‬ ‫מקקלוי בקשרי שיתוף פעולה‪ .‬נאסר דחה הצעה זו בטענה כי המצב הפוליטי בתוך מצרים‬ ‫אינו מאפשר זאת‪ .‬התרשמותו של מקקלוי מנאסר היתה שכעת יוכל לגלות אף פחות‬ ‫גמישות מבעבר בענייני שלום עם ישראל וחידוש היחסים הדיפלומטיים עם ממשלת‬ ‫ארה"ב‪ 140.‬מספר ימים לאחר הפגישה בין מקקלוי לנאסר‪ ,‬נפגש הנציג המצרי בוושינגטון‬ ‫רורבאל עם פקיד עלום שם במחלקת המדינה ומסר לו את סירובה של ממשלת מצרים לכל‬ ‫מפגש ישיר עם נציגים ישראליים בחסות יארינג או בלעדיו וטען שרק לחץ אמריקני על‬ ‫ממשלת ישראל לביצוע נסיגה יתקבל על ידי קאהיר בשילוב עם שיחות עקיפות עם נציגים‬ ‫ישראליים בחסות יארינג‪ 141.‬ב‪ 2-‬במאי ‪ 2691‬שלח נאסר מכתב אישי לג'ונסון ובו ביקש‬ ‫שיפעיל לחץ על ממשלת ישראל להסכים לנסיגה‪ 142.‬ב‪ 1-‬במאי ‪ 2691‬נפגש ברגוס עם‬ ‫הנשיא נאסר ונשיא מצרים הביע עניין בחידוש היחסים הדיפלומטיים עם וושינגטון‪ ,‬אך‬ ‫טען שדעת הקהל במצרים תתנגד לצעד כזה אם לא יהיה מלווה בהפעלת לחץ על ממשלת‬ ‫ישראל להסכים לנסיגה‪ .‬הוא הביע נכונות לפתיחת תעלת סואץ לאניות ישראליות‪ ,‬אך‬ ‫דרש שהדבר ייעשה בשלבים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניסה נאסר לשכנע את ברגוס כי זוהי ההזדמנות‬ ‫האחרונה לעשיית שלום כאשר הצהיר כי ממשלת מצרים הנוכחית מתנגדת למלחמה חדשה‬ ‫עם ישראל‪ ,‬אך הביע חשש כי התמשכות המצב עלולה להביא לנפילתו ולהרכבת ממשלה‬ ‫שתהיה אף פחות נוחה לישראל ולארה"ב‪ .‬הוא גם טען כי השפעת דעת הקהל במצרים על‬

‫‪ 140‬דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה‪ 21 ,‬באפריל ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 145 .2691‬‬ ‫‪ 141‬דין ראסק אל דונאלד ברגוס‪ 14 ,‬באפריל ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 151 .2691‬‬ ‫‪ 142‬גמאל עבדל נאסר אל לינדון ג'ונסון‪ 2 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 161 .2691‬‬

‫‪41‬‬

‫המדיניות הולכת ומתחזקת‪ ,‬וחשש שמגמה זו תקשה על השגת שלום בעתיד‪ .‬לגבי שיחות‬ ‫יארינג‪ ,‬הביע נאסר התנגדות מוחלטת למפגש ישיר עם נציגים ישראליים‪ ,‬אך הסכים‬ ‫לשיחות באמצעות מסע הדילוגים של יארינג‪ 143.‬חוסר ההתקדמות בשיחות יארינג הביא‬ ‫לאווירה של יאוש בשורות הממשל‪ ,‬ובתחילת מאי ‪ 2691‬העריך היועץ הנשיאותי רוסטאו‬ ‫שללא התערבות אמריקנית פעילה‪ ,‬תיכשל שליחות יארינג תוך זמן קצר‪ 144.‬ברגוס העריך‬ ‫שהכישלון נובע ממה שהגדיר כהתנהגות נוירוטית מצד שר החוץ המצרי מאחמוד ריאד‪,‬‬ ‫אותו האשים בחוסר אמון מוחלט כלפי כל מה שתעשה וושינגטון‪ .‬בנוסף‪ ,‬העריך ברגוס‬ ‫שממשלת מצרים תפגין בזמן הקרוב מצבי רוח משתנים בדרישות שתציב לקראת ועידת‬ ‫השלום המתוכננת‪ 145.‬לאחר מתח והמתנה מרובים לתשובתה הסופית של ממשלת מצרים‬ ‫ליוזמה לועידה‪ ,‬הודיע שר החוץ ריאד ליארינג ב‪ 6-‬במאי ‪ 2691‬על הסכמה לועידה בניו‬ ‫יורק שתהיה מלווה בהתחייבות ישראלית לקבוע לוח זמנים ליישום מה שיוסכם‪ 146.‬מאחר‬ ‫שממשלת ישראל הביעה את הסכמתה לועידה בקפריסין ולא בניו יורק‪ ,‬היה צורך לגשר‬ ‫על הפער בין עמדות הצדדים על מנת לאפשר את קיום הועידה‪.‬‬ ‫התשובה המצרית עוררה תקוות לשלום בקרב הממשל בוושינגטון‪ .‬מזכיר המדינה‬ ‫ראסק ראה בכך סיכוי אמיתי להשגת שלום והמליץ בפני הנשיא ג'ונסון לכתוב מכתבי‬ ‫תמיכה לממשלת ישראל ולמנהיגי המדינות הערביות‪ .‬היועץ הנשיאותי רוסטאו ראה‬ ‫בתשובה המצרית גורם מעודד להצלחת שליחות יארינג והמליץ בפני ג'ונסון לאמץ באופן‬ ‫מוצהר עמדות של פשרה בין עמדות הצדדים ולא לתמוך באופן גורף בעמדות הישראליות‪.‬‬ ‫הוא העריך שלא ניתן יהיה למשוך את ממשלת מצרים לצד וושינגטון בשלב זה‪ ,‬אך המליץ‬ ‫‪ 143‬דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה‪ 9 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 167 .2691‬‬ ‫‪ 144‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 4 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 166 .2691‬‬ ‫‪ 145‬דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה‪ 1 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 168 .2691‬‬ ‫‪ . Riad, The Struggle for Peace in the Middle East, p. 84 146‬על פי טענת ריאד‪ ,‬הרעיון לדרוש לוח זמנים מפורט‬ ‫הוצע לו בשיחה עם שר החוץ האיטלקי אמינטורה פאנפאני‪ ,‬שגילה עניין בשלום ישראלי‪-‬מצרי כבר בימים הראשונים לאחר‬ ‫מלחמת ששת הימים‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫לרכז את המאמצים בהשגת שלום למרות זאת‪ 147.‬ברגוס היה גם הוא שבע רצון מהתשובה‬ ‫החיובית‪ ,‬אך לא ראה בעין יפה את הדרישה ללוח זמנים‪ ,‬והעריך שזוהי טקטיקה רגעית‬ ‫מצד נאסר וריאד שאינה משקפת את עמדת רוב צמרת השלטון במצרים‪ 148.‬לשר החוץ‬ ‫הבריטי סטיוארט היו גם חששות משלו‪ ,‬והוא העריך כי יהיה צורך לחייב את ממשלת‬ ‫ישראל לצאת בהצהרה רשמית כי אין לה כוונות סיפוח בשטחים שהחזיקה עוד בטרם‬ ‫תתחיל הועידה‪ ,‬וכן העריך שיש להימנע מאיזכור בעיית ירושלים במהלך הועידה מחשש‬ ‫שהדבר יכשיל התקדמות אפשרית בכל ערוץ אחר ‪.‬‬

‫‪149‬‬

‫על מנת לקדם את הועידה‬

‫המתוכננת‪ ,‬שלח ג'ונסון ב‪ 20-‬במאי ‪ 2691‬לנאסר מכתב אישי שהביע תמיכה בהליכה‬ ‫לועידה עם ממשלת ישראל‪ .‬המכתב לא נכנס לפרטים בדבר התוצאות הרצויות‪ ,‬ולא הביע‬ ‫עמדה בשאלת הדרישה ללוח זמנים‪ 150.‬בתוך הממשל נוצרה מחלוקת לגבי שאלת לוח‬ ‫הזמנים‪ .‬פקידים במחלקת המדינה ניסו לשכנע נציגים של ממשלות זרות להתנגד לדרישה‬ ‫המצרית לגיבוש לוח זמנים‪ .‬ברגוס‪ ,‬למרות אי שביעות רצונו מהדרישה להצבת לוח זמנים‪,‬‬ ‫ניסה לשכנע את מזכיר המדינה ראסק לדחות את הדיון בשאלת לוחות הזמנים עד שישמיע‬ ‫יארינג תשובה רשמית בעניין‪ .‬ברגוס עצמו גם חשש שהגורם האמיתי להתנגדות מצד‬ ‫וושינגטון הוא הבנות סודיות עם ממשלת ישראל ותמיכה גורפת במדיניותה‪ 151.‬ראסק טען‬ ‫בפני ברגוס כי תמיכה בדרישה לגיבוש לוחות זמנים תזיק לכל נסיון להשיג שלום משום‬ ‫שהדבר יוביל להתמקדות בביצוע הנסיגה ולא בהשגת הסכם השלום ובהמשך אף יקל על‬ ‫מנהיגים ערביים שונים להתנער מכל מחויבות לביטחון ישראל בטענה שמה שהושג במשא‬ ‫ומתן עקיף אינו מחייב אותם‪ .‬בנוסף‪ ,‬העריך ראסק שאימוץ לוח זמנים כפוי יעלה בקנה‬ ‫‪ 147‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 20 ,‬במאי ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 169 .2691‬וולט רוסטאו אל לינדון‬ ‫ג'ונסון‪ 20 ,‬במאי ‪Ibid, Doc. 170 .2691‬‬ ‫‪ 148‬דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה‪ 24 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 173 .2691‬‬ ‫‪ 149‬תרשומת ישיבת ממשלת בריטניה‪ 29 ,‬במאי ‪ .2691‬מתוך הארכיון הלאומי של בריטניה‪,‬‬ ‫‪filestore.nationalarchives.gov.uk/pdfs/large/cab -128-43.pdf‬‬ ‫‪ 150‬דין ראסק אל דונאלד ברגוס‪ 20 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 171 .2691‬‬ ‫‪ 151‬דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה‪ 21 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 175 .2691‬‬

‫‪42‬‬

‫אחד עם עמדותיהן של ממשלות ברה"מ וצרפת‪ ,‬איתן היתה וושינגטון בקונפליקט על‬ ‫ענייני המזרח התיכון‪ .‬ראסק גם העריך שכל נסיון לכפות על ממשלת ישראל תכנית‬ ‫לגיבוש לוחות זמנים תביא מייד לזיהוי מצד ממשלת ישראל של התכנית עם רעיונות‬ ‫ערביים ותביא לדחייתה‪ .‬בעניין החשדות להבנות סודיות‪ ,‬הכחיש ראסק את הדבר באופן‬ ‫מוחלט‪ 152.‬אך למרות התנגדותו של ראסק בשאלת לוחות הזמנים‪ ,‬ניסה היועץ הנשיאותי‬ ‫רוסטאו לשכנע נציגים של ממשלת ישראל לוותר על חלק מדרישותיהם בעניין השגת‬ ‫השלום‪ .‬בשיחה שקיים עם השגריר הישראלי רבין‪ ,‬ניסה לשכנע את בן שיחו לקבל את‬ ‫הסכמת נאסר לועידה בניו יורק ללא מפגש ישיר של נציגים ישראליים ומצריים‪ ,‬ואף‬ ‫האשים את ממשלת ישראל על הקפדתה המוחלטת על הדרישה למפגש ישיר בין נציגי‬ ‫הצדדים וטען שגם ממשלת ארה"ב במאמציה להידבר עם ממשלת וייטנאם הצפונית על‬ ‫סיום מלחמת וייטנאם ניהלה פעמים רבות שיחות דרך צד שלישי‪ 153.‬בשיחה שניהל עם‬ ‫השר ללא תיק מנחם בגין‪ ,‬ניסה רוסטאו לשכנע את בן שיחו לקבל נוהל של השגת שלום‬ ‫ללא הסכם שלום חתום‪ 154.‬אך כל נסיונות השכנוע מצד רוסטאו לא הביאו לשינוי בעמדה‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫לחצים מסוימים להתקדם בתהליך הופעלו על וושינגטון מגורמים נוספים‪ .‬פקידי‬ ‫השגרירות הסובייטית בוושינגטון ביקשו שוושינגטון תנצל את מה שראו כחלון הזדמנויות‬ ‫שהושג במסגרת שליחות יארינג וילחצו על ממשלת ישראל להסכים לבצע נסיגה‪ 155.‬גורם‬ ‫נוסף של לחץ הגיע מהמזרח התיכון עצמו‪ .‬באמצע מאי ‪ 2691‬ביקר בוושינגטון נשיא‬ ‫תוניסיה חביב בורגיבה‪ ,‬שכבר ב‪ 2691-‬קרא למנהיגים הערביים לעשות שלום עם ממשלת‬

‫‪ 152‬דין ראסק אל דונאלד ברגוס‪ 12 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 178 .2691‬‬ ‫‪ 153‬תרשומת שיחה בין וולט רוסטאו ויצחק רבין‪ 21 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 177 .2691‬‬ ‫‪ 154‬תרשומת שיחה בין וולט רוסטאו ומנחם בגין‪ 21 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 194 .2691‬‬ ‫‪ 155‬תרשומת שיחה בין דין ראסק וסגן שר החוץ הסובייטי ואסילי קוזנצוב‪ 21 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, .2691‬‬ ‫‪Doc. 176‬‬

‫‪43‬‬

‫ישראל‪ .‬במהלך ביקורו בוושינגטון‪ ,‬התייחס בורגיבה בנאום הפרידה שלו לשלום במזרח‬ ‫התיכון באריכות‪ ,‬ושם דגש על חשיבות הסדרת עניין השטחים לאחר מלחמת ששת‬ ‫הימים‪ 156.‬ממשלת אנגליה אף פנתה לממשלת ארה"ב בבקשה לגבש תכנית פעולה בעניין‬ ‫בטרם תחול הידרדרות חדשה באיזור‪ 157.‬צמרת ה‪ CIA-‬העריכה בשלב זה שההשפעה‬ ‫הסובייטית על המשטרים הערביים בים התיכון נמצאת בעלייה‪ ,‬וקישרה את הדבר עם‬ ‫הערכתה בדבר חשדנות מצד אותם משטרים ערביים בקיומה של מזימה ישראלית‪-‬‬ ‫אמריקנית למנוע השגת שלום קרוב באיזור‪ 158.‬נראה שהלחצים השפיעו במעט על מזכיר‬ ‫המדינה ראסק‪ ,‬אשר מיהר להחיות רעיון שהועלה קודם לכן בדבר מינוי שליח דיפלומטי‬ ‫מטעמה של ממשלת ארה"ב לניהול שיחות עם הצדדים‪ .‬הפעם המליץ ראסק למנות שני‬ ‫שליחים – אחד לשיחות על ממשלת ישראל והשני לשיחות עם הממשלות הערביות‪.‬‬ ‫לשיחות עם ממשלת ישראל המליץ ראסק למנות את ארתור גולדברג‪ ,‬שעמד לפרוש‬ ‫מתפקידו כשגריר באו"ם‪ ,‬ולשיחות עם הצד הערבי המליץ למנות את רוברט אנדרסון‪,‬‬ ‫שהיה בעל נסיון בניהול עסקים במדינות ערביות‪ 159.‬במועצה לביטחון לאומי התגבש שתי‬ ‫הערכות סותרות בעניין השגת השלום‪ .‬ראש המועצה לביטחון לאומי רוסטאו העריך‬ ‫שהשגת שלום עם ממשלת מצרים צריך לעמוד במרכז מאמציה של ממשלת ארה"ב וראה‬ ‫בדבר הזדמנות היסטורית עבור וושינגטון בחיזוק מעמדה הבין‪-‬לאומי‪.‬‬

‫‪160‬‬

‫סאונדרס העריך‬

‫כי משא ומתן ישראלי‪-‬מצרי אינו ניתן להשגה בשלב זה‪ ,‬ויש להתמקד במשא ומתן‬ ‫ישראלי‪-‬ירדני באמצעות מינוי שני שליחים מטעם ממשלת ארה"ב ‪.‬‬

‫‪161‬‬

‫החשש בקרב‬

‫‪ 156‬נאום של חאביב בורגיבה בטקס הפרידה מלינדון ג'ונסון‪ 21 ,‬במאי ‪ .2691‬מתוך אתר פרויקט הנשיאות באוניברסיטת‬ ‫סנטה ברברה‪,‬‬ ‫‪www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=28861&st=&st1=#axzz1feEbieId‬‬ ‫‪ 157‬מייקל סטיוארט (משרד החוץ הבריטי) אל דין ראסק‪ 20 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 190 .2691‬‬ ‫‪ 158‬הערכת מצב לאומית של ה‪ 29 ,CIA-‬במאי ‪ .2691‬מתוך אתר האינטרנט של ה‪,CIA-‬‬ ‫‪www.foia.cia.gov/docs/DOC_0000278481/DOC_0000278481.pdf‬‬ ‫‪ 159‬דין ראסק אל לינדון ג'ונסון‪ 10 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 180 .2691‬‬ ‫‪ 160‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 29 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 193 .2691‬‬ ‫‪ 161‬הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 24 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 191 .2691‬‬

‫‪44‬‬

‫הקהילייה הבין‪-‬לאומית מהשלכות של כישלון הביאו להגברת המעורבות הבריטית בגיבוש‬ ‫פתרונות‪.‬‬ ‫עניין נוסף שהמשיך לעלות על סדר היום היה עסקת מטוסי הפאנטום שביקשה‬ ‫ממשלת ישראל‪ ,‬והדיון בה לא הוכרע עדיין‪ .‬ב‪ 10-‬במארס ‪ ,2691‬יום אחד לפני קרב‬ ‫כראמה‪ ,‬ביקש רבין בשיחה עם וולט רוסטאו להאיץ את הטיפול בבקשה‪ .‬בקרב הממשל‬ ‫שררה מחלוקת אם להתנות את מכירת המטוסים בהתקדמות לקראת שלום באיזור‪,‬‬ ‫והממשל לא מיהר להכריע בשאלה משום הערכת שר ההגנה מקנמארה שניתן לדחות את‬ ‫ההחלטה עד לסיום ממשלת ג'ונסון בדצמבר ‪ .2691‬ממשלת ישראל המשיכה להציג‬ ‫לממשלת בקשות למכירת המטוסים‪ .‬בשיחה שניהל הציר בשגרירות הישראלית אפרים‬ ‫עברון ב‪ 11-‬באפריל ‪ 2691‬עם היועץ הנשיאותי רוסטאו‪ ,‬ניסה עברון לשכנע את בן שיחו‬ ‫הישראלי לקדם את ביצוע העסקה בטענה שדווקא מכירת הפאנטומים לישראל תקדם את‬ ‫השלום משום שהיא תשכנע את ממשלות ירדן ומצרים כי אין סיכוי לפיתרון צבאי‪ 162.‬ב‪-‬‬ ‫‪ 00‬באפריל ‪ 2691‬כתב לוי אשכול מכתב אישי לנשיא ג'ונסון ובו האשים את ממשלת‬ ‫מצרים בתוקפנות וניסה לשכנע את הנשיא לקבל החלטה בעד העסקה מיד ולספק את‬ ‫המטוסים כבר באמצע ‪ 2696‬ולא בינואר ‪ ,2610‬כפי שסוכם באופן לא רשמי קודם‬ ‫לכן‪ 163.‬הבקשה הישראלית עוררה מחדש את הדיון בשאלת מכירת הפאנטומים ושאלת‬ ‫הצבת ההתניות בהתקדמות לקראת שלום‪ .‬היועץ הנשיאותי רוסטאו העריך שלא ניתן יהיה‬ ‫להתנות את מכירת ‪ 10‬מטוסי הסקייהוק לממשלת ישראל בביצוע של נסיגה‪ ,‬אלא לכל‬ ‫היותר בהמשך שיחות יארינג‪ 164.‬הרמטכ"ל האמריקני ארל ווילר העריך כי העליונות‬

‫‪ 162‬תרשומת שיחה בין וולט רוסטאו ואפרים עברון‪ 19 ,‬באפריל ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 152 .2691‬‬ ‫‪163‬‬ ‫יצחק רבין אל דין ראסק‪ 00 ,‬באפריל ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 157 .2691‬‬ ‫‪ 164‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 10 ,‬באפריל ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 150 .2691‬‬

‫‪45‬‬

‫הצבאית של ישראל אינה בסכנה ולכן אין הכרח להיחפז במכירת הפאנטומים‪ 165.‬סאונדרס‬ ‫הסכים עם הערכה זו‪ ,‬אך העריך כי לאחר סוף ‪ 2696‬עלולה עליונות זו להישחק עקב‬ ‫מכירות נשק סובייטיות וצרפתיות‪ ,‬ומשום כך המליץ על החלטה מהירה לטובת מכירת‬ ‫הפאנטומים‪ 166.‬שונות מכך היו ההערכות בקרב פקידי מחלקת המדינה‪ .‬סגן מזכיר המדינה‬ ‫לענייני המזרח התיכון ודרום אסיה לוציוס באטל העריך שמכירת המטוסים לישראל תפר‬ ‫את המאזן הצבאי באיזור ותחזק את התנגדותה של ממשלת ישראל לויתורים הנדרשים‬ ‫לכך והמליץ שלא לבצע את העסקה‪ 167.‬בהערכה זו של באטל תמך גם מזכיר המועצה‬ ‫לביטחון לאומי ברומלי סמית‪ ,‬שהעריך ששום עסקת מטוסים לא תצליח לשכנע את‬ ‫ממשלת ישראל לבצע ויתורים טריטוריאליים‪ 168.‬שונות מכך היו העמדות בקרב משרד‬ ‫ההגנה‪ ,‬שהיה כעת תחת הנהגה שונה מזו שהיתה בעת שהחל הדיון במטוסי הפאנטום‪.‬‬ ‫מקנמארה התפטר מתפקידו כשר הגנה במארס ‪ 2691‬עקב מחלוקות על ניהול מלחמת‬ ‫וייטנאם‪ ,‬והנשיא מינה במקומו את קלארק קליפורד‪ .‬קליפורד עצמו היה בעל עבר של‬ ‫תמיכה בהקמת מדינת ישראל ב‪ ,2641-‬כאשר שימש יועץ נשיאותי‪ .‬עם זאת‪ ,‬היה‬ ‫קליפורד ב‪ 2691-‬ביקורתי יותר כלפי ממשלת ישראל מכפי שהיה ‪ 10‬שנה קודם לכן‪ ,‬ועל‬ ‫פי עדותו של רבין‪ ,‬גרמה גישה ביקורתית זו לסירוב מצדו לפגוש נציגים ישראליים‬ ‫במספר הזדמנויות‪ 169.‬עם זאת‪ ,‬לא חלו שינויים מבניים משמעותיים במשרד ההגנה‪ ,‬ורוב‬ ‫פקידי המשרד נשארו בתפקידיהם‪ .‬עוזר שר ההגנה לענייני ביטחון בין‪-‬לאומי פול ווארנקה‬ ‫ראה בעסקת הפאנטומים יתרונות וחסרונות‪ .‬הוא העריך שמצבה האסטרטגי של ממשלת‬ ‫ישראל אינו כה קשה כדי להצדיק את מכירת המטוסים וחשש שמכירתם רק יחזק את‬

‫‪ 165‬ארל ווילר אל לינדון ג'ונסון‪ 0 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 164 .2691‬‬ ‫‪ 166‬הארולד סאונדרס אל לוציוס באטל‪ 12 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 179 .2691‬‬ ‫‪ 167‬לוציוס באטל אל דין ראסק‪ 10 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 196 .2691‬‬ ‫‪ 168‬ברומלי סמית (המועצה לביטחון לאומי) אל לינדון ג'ונסון‪ 4 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 208 .2691‬‬ ‫‪ 169‬רבין‪ ,‬פנקס שירות‪ ,‬עמ' ‪.101‬‬

‫‪46‬‬

‫ממשלת ישראל בנחישותה לפעול צבאית ויחליש כל נכונות להתקדם בשיחות יארינג‪ ,‬אך‬ ‫עם זאת העריך שאישור העיסקה יחזק את מעמדה של וושינגטון מול מוסקבה והמנהיגים‬ ‫הפרו‪-‬סובייטיים במזרח התיכון‪ .‬הדרך עליה המליץ היתה להמתין עם ההחלטה עד‬ ‫אוקטובר‪ ,‬סמוך לסיום ממשל ג'ונסון‪ ,‬בתקווה להתפתחויות בהשגת הבנות עם ממשלת‬ ‫ברה"מ ולהתקדמות בשיחות יארינג‪ 170.‬אך למרות נטיית פקידים בממשל שלא להחליט‬ ‫מייד בנושא‪ ,‬החל לחץ בעניין זה לבוא מכיוון הקונגרס‪ .‬ביוני ‪ 2691‬החל הסנאטור‬ ‫סטיוארט סימינגטון להפעיל את השפעתו כמחוקק על מנת לאלץ את הממשל למכור את‬ ‫הפאנטומים לישראל‪ ,‬דבר שנבע בין היתר מקרבתו העסקית לתעשיית המטוסים‬ ‫בארה"ב ‪ 171.‬הלחץ מצד הקונגרס הפך בהמשך לגורם מרכזי בקביעת מדיניות הממשל‬ ‫כלפי ישראל‪.‬‬ ‫החשש בלונדון מפני אפשרות של כישלון הביא את ממשלת בריטניה לגלות‬ ‫מעורבות גדולה יותר בשיחות יארינג‪ .‬חשש זה היה מלווה גם בחשש מהתגברות הנוכחות‬ ‫הצבאית הסובייטית בים התיכון‪ ,‬אשר נידון בועידת שרי החוץ של נאט"ו ברייקיאוויק‬ ‫שנערכה ביוני ‪ ,2691‬ובה הוחלט על הגברת המעקב אחר פעילות זו מצד המדינות‬ ‫החברות בנאט"ו‪ ,‬למעט ממשלת צרפת אשר פרשה מפעילות צבאית בנאט"ו כבר‬ ‫ב‪ 172.2699-‬היועץ לביטחון לאומי רוסטאו היה שותף לחששות אלה והעריך שעיכובים‬ ‫בהשגת שלום ישחקו לידי ממשלת ברה"מ במאמציה לבודד את ממשלת ארה"ב בעולם‬ ‫הערבי וחשש כי הדבר גם יגביר את הטרור נגד מטרות ישראליות‪ ,‬והדבר יביא לסיום‬ ‫שליחותו של יארינג ולהחזרת הדיון למועצת הביטחון של האו"ם ולגיבוש החלטה חדשה‬

‫‪ 170‬פול ווארנקה אל קלארק קליפורד‪ 9 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 210 .2691‬‬ ‫‪Mitchell G. Bard, The 1968 Sale of Phantom Jets to Israel, 171‬‬ ‫‪www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/US-Israel/phantom.html‬‬ ‫‪ 172‬הודעה מסכמת של ועידת שרי החוץ של נאט"ו ברייקיאוויק‪ 14-11 ,‬ביוני ‪ .2691‬מתוך אתר האינטרנט של נאט"ו‪,‬‬ ‫‪www.nato.int/cps/en/natolive/official_texts_26740.htm‬‬

‫‪47‬‬

‫שתהיה אף פחות נוחה לישראל‪.‬‬

‫‪173‬‬

‫מייקל סטיוארט‪ ,‬שר החוץ הבריטי החדש לאחר‬

‫התפטרותו של ג'ורג' בראון במארס אותה שנה‪ ,‬ניצל את הכינוס ברייקיאוויק על מנת‬ ‫לשוחח על הדבר עם ראסק‪ .‬סטיוארט הביע את החשש כי כל פיגוע שיקרה יחשק מיד את‬ ‫ממשלת ישראל בהתנגדותה להיכנס לכל סוג של שיחות שלום‪ .‬הוא הביע תמיכה ברעיון‬ ‫לקבוע לוח זמנים להתקדמות בתהליך‪ .‬ראסק הביע הסכמה עם החשש מהידרדרות עקב‬ ‫פיגוע‪ ,‬אך בו בזמן הביע התנגדות לרעיון לוח הזמנים בטענה שהדבר ממילא ישרת‬ ‫אינטרסים סובייטיים של תמיכה בממשלת מצרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הביע ראסק אכזבה מפעילות‬ ‫יארינג ומזכ"ל האו"ם או תאנט בטענה שאינם יודעים ללחוץ על הצדדים לבצע הבנות‬ ‫שיושגו‪ ,‬ואף העז לטעון שהם רכים כמו ספגטי‪ .‬הוא גם טען שהמצב הפנימי בישראל אינו‬ ‫מאפשר לראש הממשלה אשכול לאמץ מדיניות פייסנית יותר‪ .‬ראסק דחה את הצעת‬ ‫סטיוארט לגיבוש תכנית בריטית‪-‬אמריקנית להפעלת לחץ על ממשלת ישראל וטען שרק‬ ‫תכנית שתתקבל בשיחות יארינג תהיה מקובלת על ממשלת ארה"ב וניתן יהיה ללחוץ על‬ ‫ממשלת ישראל לקבל אותה‪ .‬עם זאת‪ ,‬דחה ראסק את הצעת סטיוארט להציג רעיונות‬ ‫ישירות ליארינג בטענה שאינו נוהג לדון על שליחותו עם גורמים שאינם קשורים אליה‬ ‫במישרין‪ .‬הפגישה בין ראסק וסטיוארט הסתיימה ללא תוצאות‪ 174.‬למרות שהדבר לא‬ ‫נאמר במפורש‪ ,‬ניתן לראות מן הסתירה הפנימית בדברי ראסק את חוסר נכונותו של‬ ‫ממשל ג'ונסון להגיע לתכנית שלום בשלב זה‪ .‬בדבריו ביטא ראסק חוסר אמון ביארינג ובו‬ ‫בזמן אמונה שרק באמצעותו יימצא הפיתרון‪ ,‬איתות ברור לחוסר רצון לאמץ דרכי פעולה‬ ‫אחרות‪ .‬חוסר אמון ואף זלזול ביכולותיו של יארינג לא היו עמדותיו של ראסק בלבד‪ ,‬וגם‬

‫‪ 173‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 12 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 197 .2691‬‬ ‫‪ 174‬תרשומת שיחה בין דין ראסק ומייקל סטיוארט‪ 10 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 198 .2691‬‬

‫‪48‬‬

‫הנשיא ג'ונסון החזיק בעמדות אלה‪ 175.‬אך למרות הזלזול המופגן כלפי יארינג‪ ,‬החליט‬ ‫ראסק בכל זאת להגביר את מעורבות הממשל בהפעלת לחץ על הצדדים להתקדם איתו‪.‬‬ ‫תכנית הפעולה עליה חשב ראסק היתה התקדמות בצעדים הדרגתיים‪ ,‬וזאת משום שהעריך‬ ‫שלחץ להתקדם במהירות יביא למשבר פנימי בממשלת ישראל ולהתחזקות מיידית של‬ ‫הניצים שבתוכה‪.‬‬

‫‪176‬‬

‫גישה שונה מכך הפגין ארתור גולדברג‪ ,‬שסיים את תפקידו כשגריר‬

‫באו"ם‪ ,‬והמליץ על מדיניות של הפעלת לחץ על שני הצדדים על מנת להגיע להסדר תוך‬ ‫הצגת תכנית פעולה ברורה‪ .‬לגבי דרך ניסוח ההסדר‪ ,‬הציע גולדברג ללחוץ על ממשלת‬ ‫ישראל להתפשר על דרישתה להסכם שלום חתום על ידי שני הצדדים ולהסתפק בהצהרות‬ ‫זהות שיימסרו בו זמנית על ידי נציגי שני הצדדים‪ .‬כאמצעי להמריץ את ממשלת ישראל‬ ‫לקבל דרישה זו‪ ,‬הציע גולדברג לאשר את עסקת הפאנטומים שביקשה ממשלת ישראל‪.‬‬ ‫עוזר מזכיר המדינה לענייני אירגון בין‪-‬לאומי ג'וזף סיסקו הציע דרך ביניים שכללה‬ ‫הפעלת לחץ על שני הצדדים להתקדמות מסוימת‪ ,‬אך לא לנסות להגיע לפיתרון מלא בזמן‬ ‫הקרוב אלא להסתפק בהתקדמות כלשהי ולכרוך את הדבר עם שיחות יארינג‪ 177.‬השגריר‬ ‫בישראל וואלוורת בארבור העריך שהנסיון לגיבוש נוסחה בריטית‪-‬אמריקנית לא יצליח‬ ‫לבלום את שיתוף הפעולה בין המשטרים הערביים וממשלת ברה"מ‪ ,‬וכן שכל נסיון ללחוץ‬ ‫על ממשלת ישראל להציג רעיונות להתקדמות יעלה חרס עקב אילוצים קואליציוניים של‬ ‫ממשלת אשכול‪ ,‬ולכן יהיה הדבר הטוב ביותר לתת הזדמנות נוספת לשליחות יארינג או‬ ‫להחזיר את הדיון למועצת הביטחון‪ .‬הערכה זו של בארבור זכתה לתמיכה גם מצד פקידים‬ ‫במועצה לביטחון לאומי‪.‬‬

‫‪178‬‬

‫‪ 175‬תרשומת שיחה בין לינדון ג'ונסון ופקידים בכירים ממחלקת המדינה‪ ,‬משרד ההגנה‪ ,‬ה‪ CIA-‬והמועצה לביטחון לאומי‪11 ,‬‬ ‫ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 199 .2691‬‬ ‫‪ 176‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 11 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 202 .2691‬‬ ‫‪ 177‬ג'וזף סיסקו אל דין ראסק‪ 11 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 203 .2691‬‬ ‫‪ 178‬ברומלי סמית (המועצה לביטחון לאומי) אל לינדון ג'ונסון‪ 4 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 208 .2691‬‬

‫‪49‬‬

‫בתחילת יולי ‪ 2691‬ביקר נאסר במוסקבה ודן עם ההנהגה הסובייטית בהתפתחויות‬ ‫במזרח התיכון‪ .‬ביקור לא הביא להבנות בין מוסקבה וקאהיר בעניין השגת השלום‪ 179.‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬נחתמו במהלך הביקור עסקאות נשק חדשות‪ 180.‬ערב הביקור‪ ,‬פתחו ממשלות ארה"ב‬ ‫וברה"מ בהתייעצויות באמצעות מפגשים שנערכו בוושינגטון בין השגריר הסובייטי‬ ‫אנאטולי דוברינין (‪ )Anatoly Dobrynin‬והיועץ רוסטאו על מנת לגבש נוסחה מוסכמת‬ ‫להתקדמות בשיחות יארינג‪ .‬דוברינין הביע תמיכה בדרישה המצרית לקביעת לוח זמנים‪,‬‬ ‫אך רוסטאו ניסה לשכנע אותו להתמקד בדרישה הישראלית להגעה להסכם חתום‪ ,‬והביע‬ ‫נכונות להתפשר על אופי ההסכם ולהסתפק בהסכם שלא יישב את כל המחלוקות אך יביא‬ ‫לסיום ההגדרה המשפטית של הצדדים כמדינות אויב‪ .‬הוא הביע נכונות גם להתפשר על‬ ‫הדרישה הישראלית למפגש ישיר‪ 181.‬מקג'ורג' באנדי אף יצא לביקור בקאהיר על מנת‬ ‫ללמוד את עמדות ממשלת מצרים‪ ,‬וב‪ 0-‬ביולי ‪ 2691‬נפגש עם נאסר‪ .‬במהלך הפגישה‪ ,‬חזר‬ ‫נאסר על הצעה שהעלה לחופש לאוניות ישראליות בתמורה לפתרון בעיית הפליטים‬ ‫הפלשתינאיים שיכלול פיצויים או שיבה לישראל‪ .‬באנדי טען שכל אפשרות של שיבה‬ ‫לישראל אינה מעשית בשלב זה‪ .‬נאסר טען כי אינו יכול לאפשר מעבר אוניות ישראליות‬ ‫בגלוי ללא פיתרון לבעיה הפלשתינאית‪ ,‬אך הסכים לאפשר מעבר אוניות הנושאות סחורות‬ ‫לישראל בתנאי שדגל ישראל לא יוצג עליהן בגלוי‪ .‬בנוסף‪ ,‬טען נאסר שאם לא תושג‬ ‫הסכמה אמריקנית‪-‬סובייטית לגבי הדרך להשגת שלום‪ ,‬תתחדש הלחימה בין מצרים‬ ‫וישראל‪ .‬הוא גם טען שלאחר הצטיידות בנשק סובייטי נוסף‪ ,‬יהיה הצבא המצרי במצב טוב‬ ‫יותר להילחם בצבא הישראלי‪ .‬לפגישה היה גם מימד הומוריסטי מסוים כאשר טען נאסר‬ ‫שאינו מאשים את ממשלת ארה"ב בתמיכה בישראל ב‪ 200-‬אחוזים‪ ,‬אלא רק ב‪.11-‬‬

‫‪" 179‬נאצר והמנהיגים הרוסיים לא הגיעו לכלל הסכם" מעריב‪ 1 ,‬ביולי ‪.2691‬‬ ‫‪Heikal, The Road to Ramadan, p. 65 180‬‬ ‫‪ 181‬דין ראסק אל השגרירות בברה"מ‪ 4 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 207 .2691‬‬

‫‪51‬‬

‫התרשמותו של באנדי מהפגישה היתה שאין פניו של נאסר בשלב זה למשא ומתן עם‬ ‫ממשלת ישראל‪ ,‬והוא מנסה ליצור רושם שביכולתו לחכות עד אשר יצבור כוח להכרעה‬ ‫צבאית‪.‬‬

‫‪182‬‬

‫את חוסר אמונה של ממשלת ארה"ב ביוזמות של נאסר ניתן גם לראות מן‬

‫העובדה שכבר ביקורו במוסקבה‪ ,‬אישרה וושינגטון מכירה נוספת של טילי הוק לממשלת‬ ‫ישראל‪.‬‬

‫‪183‬‬

‫מספר ימים לאחר ביקורו של נאסר במוסקבה‪ ,‬יצא השגריר האמריקני החדש‬ ‫באו"ם ג'ורג' בול לסיור במדינות המזרח התיכון על מנת ללמוד על המצב באיזור‪ .‬בסיורו‬ ‫כלל את ישראל‪ ,‬ירדן ולבנון והמנדט המוצהר של בול היה להשיג התקדמות בשיחות‬ ‫יארינג על פי עקרונות נאומו של הנשיא ג'ונסון מה‪ 26-‬ביוני ‪ 2691‬והחלטת מועצת‬ ‫הביטחון ‪ .141‬במכתבו לאשכול‪ ,‬שהודיע על שליחות בול‪ ,‬הזהיר ג'ונסון‪:‬‬ ‫חוששני שהמצב מידרדר וימשיך להידרדר באיזור ובמועצת הביטחון‪ ,‬אלא אם‬ ‫תושג התקדמות לקראת הסדר‪.‬‬

‫‪184‬‬

‫בפגישה שערך בול עם אבן‪ ,‬הציג בול לבן שיחו הישראלי את עמדת הממשל בדבר הסדר‬ ‫ישראלי‪-‬מצרי‪:‬‬ ‫‪ ‬תמיכה בעמדה הישראלית שכל הסדר יעוגן בהסכם חתום שיהווה ראיה משפטית‬ ‫לקיומו של הסדר‪ ,‬אך גם נכונות לחתום על הסכם שלא יוגדר כהסכם שלום‪ ,‬וזאת‬ ‫מתוך גמישות כלפי הגורמים בעולם הערבי המתנגדים להסכם כזה‪.‬‬ ‫‪ ‬דרישה מממשלת ישראל להציג עמדה ברורה שאינה שואפת לרווחים‬ ‫טריטוריאליים כתוצאה ממלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫‪ ‬המשך שיחות יארינג על מנת למנוע את החזרת הדיון למועצת הביטחון‪.‬‬ ‫‪182‬‬ ‫‪183‬‬ ‫‪184‬‬

‫ברומלי סמית אל לינדון ג'ונסון‪ 4 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 209 .2691‬‬ ‫י‪ .‬גואל‪" ,‬ארה"ב תספק עוד טילי 'הוק' לישראל" מעריב‪ 1 ,‬ביולי ‪.2691‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 20 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 212 .2691‬‬

‫‪51‬‬

‫‪ ‬דרישה מממשלת ישראל לגלות נכונות להתקדמות להסדר באמצעות ויתורים‪ ,‬על‬ ‫מנת לשפר את תדמיתה בדעת הקהל העולמית‪.‬‬ ‫בול הסביר שיקשה על ממשלת ארה"ב לתמוך בעמדה הישראלית במקרה של החזרת הדיון‬ ‫למועצת הביטחון‪ .‬הוא גם טען כי לא ניתן לדעת אם הגמישות שמגלה ממשלת מצרים היא‬ ‫אמיתית או טקטית בלבד‪ ,‬אך טען שהפגנת גמישות דומה מצד ממשלת ישראל תסייע לה‬ ‫לשפר את מצבה‪ .‬אבן חזר על הדרישה הישראלית לשיחות ישירות‪ ,‬אך הביע נכונות‬ ‫להמשך שיחות יארינג גם בטרם החלו שיחות ישירות והביע נכונות להסכם עם ממשלת‬ ‫מצרים שלא יוגדר כהסכם שלום‪ ,‬וטען שנכונותה של ממשלת מצרים לקבל את קיומה של‬ ‫ישראל היא חסרת משמעות אם לא תהיה מעוגנת בהסכם משפטי‪ .‬אבן גם התייחס באופן‬ ‫מפורט יותר לשליטה הישראלית בסיני כאשר טען שלא ניתן להבטיח את חופש התנועה‬ ‫לאניות ישראליות במיצרי טיראן ללא שליטה ישראלית ברצועת החוף של שארם אל‬ ‫שייח‪ .‬בדבריו‪ ,‬התייחס אבן גם לבעיה הפלשתינאית כאשר טען כי הקשרים החברתיים‬ ‫הנוצרים בין החברה הישראלית לתושבי הגדה המערבית ורצועת עזה יוצרים מצב‬ ‫נורמאלי ובלתי הפיך במהותו שלא ניתן לבטל באמצעות נסיגה‪ .‬הוא טען כי רוב מוחלט‬ ‫בקרב תושבי השטחים אינו תומך בפת"ח‪ ,‬ואין סיכוי לדבר זה להשתנות בקרוב‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫העריך אבן בשיחה כי הסיכויים להחזרת הדיון למועצת הביטחון נמוכים וזאת משום שכל‬ ‫הצדדים מבינים כי לא תהיה מכך תועלת‪ .‬אבן הביע שאננות מוחלטת לגבי המצב הבטחוני‬ ‫וטען כי אין סכנה של מלחמה חדשה ושבעיית הטרור וההסתננות אינה גורם משמעותי‬ ‫בקביעת המדיניות בישראל‪ .‬בעניין הגעה להסכם‪ ,‬שם אבן את הדגש בערוץ הירדני בטענה‬ ‫שהוא מכיל בחובו את ההיבטים ההומניטאריים החשובים ביותר – רמז ברור לכך כי‬ ‫השליטה הישראלית בגדה המערבית לא היתה בעיניו נטולת בעיות כפי שהצהיר קודם לכן‪.‬‬ ‫הוא גם טען כי בשטחים הולכת ומתפתחת לה לאומיות מסוג חדש – הלאומיות‬ ‫‪52‬‬

‫הפלשתינאית – ודבר זה מצריך הסכם מיידי עם ממשלת ירדן‪ 185.‬הסתירות שעלו בדברי‬ ‫אבן לגבי העניין הפלשתינאי ביטאו תחילתה של נכונות חדשה להגעה להסדר מתוך‬ ‫הערכה שהמשך המצב הקיים אינו תורם ליציבות באיזור‪ .‬ראש הממשלה אשכול אף היה‬ ‫פחות דיפלומטי משר החוץ שלו בשיחותיו עם בול‪ ,‬ובדבריו השווה את הצהרות המנהיגים‬ ‫הערביים לנאומי היטלר ערב מלחמת העולם השנייה וטען שאין כל תועלת במערכת‬ ‫הערבויות של האו"ם‪ .‬הוא גם טען שכל נסיון מצדו להתקדם לקראת שלום יביא לפירוק‬ ‫הממשלה ולהתנגדות בכנסת‪ 186.‬אך למרות התנגדותם לויתורים לממשלת מצרים‪ ,‬הציגו‬ ‫אשכול ואבן בפני בול רעיונות לויתורים לממשלת ירדן‪ .‬הם הביעו את הסכמתם להחזרת‬ ‫חלקים מהגדה המערבית לשליטת ירדן יחד עם האוכלוסיה שבה‪ ,‬אך מבלי לחזור לגבולות‬ ‫‪ .'91‬בנוסף‪ ,‬הם הבטיחו לאפשר לממשלת ירדן גישה לסחר בים התיכון באמצעות נמל‬ ‫ישראלי כלשהו שיוסכם עליו‪ .‬הם סירבו לחלוקת ירושלים‪ ,‬אך הסכימו לשקול לתת‬ ‫לממשלת ירדן מעמד כלשהו במקומות הקדושים בעיר‪ .‬אשכול ואבן הביעו תקווה‬ ‫שהצעותיהם יאפשרו לחוסיין להתקדם לקראת שלום מבלי לחכות ל"אור ירוק" מנאסר‬ ‫בעניין זה‪ 187.‬הצעות אלה הועברו לממשלת ירדן על ידי ג'וזף סיסקו‪ ,‬אשר העביר אותן‬ ‫באופן אישי למלך חוסיין ברבת עמון‪ ,‬בתוספת ההערה שלממשל ג'ונסון אין עמדה בעד או‬ ‫נגד ההצעות הישראליות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הסביר סיסקו לחוסיין שממשלת ישראל מייחסת בשלב‬ ‫זה עדיפות גבוהה יותר לערוץ הירדני ולכן המליץ לחוסיין לנצל את פתיחת העצרת‬ ‫הכללית של האו"ם באוקטובר על מנת לדון עם נציגים של ממשלת ישראל בניו יורק‪.‬‬ ‫סיסקו הוסיף גם פרשנות משלו כאשר טען שאין לראות בהצעה הישראלית דבר סופי‬ ‫ומוחלט‪ ,‬אלא רק עמדות פתיחה לקראת משא ומתן‪ .‬חוסיין לא הגיב על ההצעות באופן‬

‫‪185‬‬ ‫‪186‬‬ ‫‪187‬‬

‫וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה‪ 21 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 213 .2691‬‬ ‫וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה‪ 21 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 214 .2691‬‬ ‫האריסון סימס אל מחלקת המדינה‪ 21 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 217 .2691‬‬

‫‪53‬‬

‫מפורט‪ ,‬אך טען שיש בהן משום נקודת התחלה טובה למשא ומתן והצהיר בפני סיסקו‬ ‫שיהיה ביכולתו לפעול גם ללא אישור מנאסר‪ 188.‬ג'ורג' בול העלה את ההצעה הישראלית‬ ‫בפגישה עם חברי ממשלת ירדן‪ ,‬אך כאן חיכתה לו הפתעה בלתי צפויה‪ .‬ראש ממשלת ירדן‬ ‫באהג'את תאלהוני הודיע לבול שאבן הבטיח להעביר לו דרך יארינג מפה המפרטת את‬ ‫רעיונותיו להסדר‪ ,‬דבר שלא היה ידוע לו קודם לכן‪ ,‬ומשום כך ברצונו להמתין להגשת‬ ‫המפה בטרם יחליט על הצעד הבא‪ 189.‬במקביל לפעילותו הרשמית של בול‪ ,‬הועלו גם‬ ‫הצעות בלתי רשמיות בפני המלך חוסיין‪ .‬מיד לאחר השיחה עם ג'ורג' בול‪ ,‬הגיע מקג'ורג'‬ ‫באנדי לשיחה עם המלך חוסיין‪ .‬באנדי טען בפני חוסיין שממשלת ארה"ב לא תוכל לסייע‬ ‫לו במשא ומתן עם ממשלת ישראל עקב הבחירות הקרבות לנשיאות והציע לו לפתוח‬ ‫בערוץ הידברות סודי עם שר הביטחון הישראלי משה דיין‪ ,‬מתוך הערכה שהוא האישיות‬ ‫החזקה ביותר פוליטית בממשלת אשכול‪ .‬הצעה זו של באנדי נעשתה ללא אישור‬ ‫מוושינגטון‪ ,‬ומזכיר המדינה ראסק חשש שהדבר יפגע ביכולתה של ממשלת ישראל לנהל‬ ‫משא ומתן יעיל‪ ,‬ומיד הועבר מסר לחוסיין שבאנדי אינו משקף את עמדת הממשל‪.‬‬

‫‪190‬‬

‫הערכת אבן שהשמיע בשיחתו עם ג'ורג' בול בדבר התגברות חוסר היציבות‬ ‫באיזור היתה בהתאם להתפתחויות של התקופה‪ .‬ביולי ‪ 2691‬פרצה מהפכה צבאית‬ ‫בעיראק‪ ,‬שהביאה לשלטון את מפלגת הבעת‪ ,‬שהיתה מחויבת לעקרונות של סוציאליזם‬ ‫ערבי והתנגדות לממשלת ארה"ב‪ .‬המהפכה בעיראק הטרידה גם את קובעי המדיניות‬ ‫בוושינגטון‪ ,‬אשר חששו בין היתר שהמשטר החדש בבגדאד יפסיק את תמיכתו הצבאית‬ ‫בממלכת ירדן עקב היותה בעלת ברית של וושינגטון‪ 191.‬בשורות המועצה לביטחון לאומי‬ ‫התפתחה ההערכה שהתמיכה האמריקנית בישראל תורמת להתחזקותם של גורמים‬ ‫‪188‬‬ ‫‪189‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪191‬‬

‫דווייט פורטר אל מחלקת המדינה‪ 21 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 218 .2691‬‬ ‫דווייט פורטר אל מחלקת המדינה‪ 21 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 219 .2691‬‬ ‫האריסון סימס אל מחלקת המדינה‪ 10 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 221 .2691‬‬ ‫ג'ון פוסטר אל וולט רוסטאו‪ 21 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 21, Doc. 199 .2691‬‬

‫‪54‬‬

‫מהפכניים באיזור עקב השאיפה להביא לנסיגה ישראלית בכל מחיר‪ ,‬והדבר מסכן גם את‬ ‫יציבות הממשלה בסוריה ובירדן‪ 192.‬בתוך אש"ף גברה השפעת הגורמים שקראו למאבק‬ ‫מזוין נגד ישראל‪ .‬ממשלת מצרים תמכה באש"ף באופן מוגבל עקב חוסר ההתקדמות‬ ‫לקראת שלום‪ ,‬הן בתקווה שפעילותו תגרום לממשלת ישראל לשנות את עמדתה‪ ,‬והן עקב‬ ‫חוסר היכולת למנוע את התחזקות הארגון עקב המצב השורר בשטחים‪ .‬כבר בעת ביקורו‬ ‫של נאסר במוסקבה‪ ,‬הוא הביא איתו את יו"ר פת"ח יאסר ערפאת וכך נוצר שיתוף פעולה‬ ‫בין פת"ח ומוסקבה‪ 193.‬מספר ימים לאחר מכן הביא שיתוף הפעולה בין אש"ף וממשלת‬ ‫מצרים לכינוס ועידה פלשתינאית לאומית בקאהיר לצורך ניסוח חוקה חדשה לאירגון‪.‬‬

‫‪194‬‬

‫בנוסף‪ ,‬הביא מצב היעדר השלום במזרח התיכון גם לגיבוש עמדה כללית בקרב מדינות‬ ‫העולם השלישי‪ .‬בספטמבר ‪ 2691‬התכנסה ועידת של ראשי מדינות הארגון לאחדות‬ ‫אפריקה‪ ,‬גוף איזורי שהוקם ב‪ ,2690-‬וקיבלה החלטה שקראה לנסיגה ישראלית מכל שטח‬ ‫שנכבש לאחר ה‪ 1-‬ביוני ‪ ,2691‬והגדירה נסיגה כזו כפרשנות הנדרשת להחלטה ‪.141‬‬

‫‪195‬‬

‫היתה זו הפעם הראשונה שארגון איזורי קרא לנסיגה ישראלית מכל השטחים שנתפסו‬ ‫במלחמת ששת הימים‪ ,‬והדבר החליש את מעמדה של ממשלת ישראל באפריקה‪.‬‬ ‫ההידרדרות במזרח התיכון השפיעה גם על החיים בישראל‪ .‬ב‪ 10-‬ביולי נחטף‬ ‫מטוס אל על שהיה בדרכו מרומא לישראל על ידי פעילי החזית העממית לשחרור פלשתין‬ ‫בהנהגתו של ג'ורג' חבש‪ .‬החוטפים הנחיתו את המטוס באלג'יריה‪ ,‬ונוסעיו הישראלים‬ ‫שוחררו בתמורה לשחרור ‪ 14‬אסירים בטחוניים על ידי ממשלת ישראל‪ .‬היה זה המקרה‬ ‫הראשון של חטיפת מטוס במסגרת הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי‪ ,‬והדבר היכה את הקהיליה‬ ‫‪ 192‬ג'ון פוסטר אל וולט רוסטאו‪ 29 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 238 .2691‬‬ ‫‪Heikal, The Road to Ramadan, p. 65 193‬‬ ‫‪" 194‬המועצה הפלשתינאית‪ :‬לא שלום – בכל מחיר" מעריב‪ 22 ,‬ביולי ‪.2691‬‬ ‫‪ 195‬החלטה מס' ‪ 10‬של מליאת עצרת הארגון לאחדות אפריקה‪ 29 ,‬בספטמבר ‪ .2691‬מתוך אתר האינטרנט של האיחוד‬ ‫האפריקני‪,‬‬ ‫‪www.au.int/en/sites/default/files/ASSEMBLY_EN_13_16_SEPTEMBER_1968_ASSEMBLY_HEAD‬‬ ‫‪S_STATE_GOVERNMENT_FIFTH_ORDINARY_SESSION.pdf‬‬

‫‪55‬‬

‫הבין‪-‬לאומית בתדהמה‪ .‬במהלך המשבר שהתפתח סביב החטיפה‪ ,‬הבטיחה ממשלת ישראל‬ ‫לממשלת ארה"ב לנהוג ריסון ולפעול לשחרור המטוס החטוף בדרכי משא ומתן עם‬ ‫ממשלת אלג'יריה‪ ,‬ששיתפה פעולה עם החטיפה‪ ,‬ולא לפעול לשחרור החטופים בכוח‪.‬‬ ‫ממשלת ארה"ב מצדה התחייבה לפעול לשחרור החטופים באמצעות פנייה לממשלות‬ ‫צרפת ואיטליה על מנת שיפעילו לחץ על ממשלת אלג'יריה‪ ,‬אך נמנעה מפנייה ישירה‬ ‫לממשלת אלג'יריה שכן ראסק העריך שממשלת אלג'יריה לא תשוש לשתף פעולה בגלוי‬ ‫עם ממשלת ארה"ב‪ 196.‬עם זאת‪ ,‬דאגה ממשלת ארה"ב להעביר מסר לממשלת אלג'יריה‪,‬‬ ‫בו טענה כי לא תוכל למנוע מממשלת ישראל לפעול בכוח ואף סירבה לתמוך בהצעת‬ ‫ממשלת איטליה לבקש שחרור אסירים בטחוניים בתמורה לשחרור חטופי המטוס‪.‬‬

‫‪197‬‬

‫פרשת חטיפת המטוס הישראלי המחישה מספר דברים‪ .‬היא הראתה שהתמשכות השליטה‬ ‫הישראלית על השטחים ללא התקדמות לשלום מחזקת את האלימות במזרח התיכון‪ ,‬וכן‬ ‫שהשפעתה של ממשלת ארה"ב בירידה עקב ראייתה על ידי המשטרים הערביים כתומכת‬ ‫באופן גורף בממשלת ישראל‪ .‬הפיתרון של המשבר באמצעות משא ומתן לשחרור שבויים‬ ‫היווה גם מכה מסוימת לאמונה כי לא ניתן לנהל משא ומתן עם גורמים ערביים ללא‬ ‫הפעלת כוח צבאי נגדם‪ .‬עניין חטיפות המטוסים המשיך להטריד את החברה הישראלית גם‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫עם סיום שליחותו הקצרה של ג'ורג' בול למזרח התיכון‪ ,‬עמד הממשל בוושינגטון‬ ‫לפני פרשת דרכים‪ .‬למרות ששליחות בול לא כללה את מצרים‪ ,‬נעשתה גם פנייה לקאהיר‬ ‫על מנת לגרום לה לשתף פעולה עם מטרות השליחות‪ .‬בסוף יולי ותחילת אוגוסט ‪2691‬‬ ‫ניסו פקידים אמריקניים לשכנע את ממשלות מצרים וירדן להיכנס לשיחות עם ממשלת‬

‫‪ 196‬דין ראסק אל השגרירות בצרפת‪ 14 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 223 .2691‬‬ ‫‪ 197‬דין ראסק אל פרדריק פלוט (נציגות ארה"ב למוסדות האו"ם בז'נבה)‪ 4 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, .2691‬‬ ‫‪Doc. 228‬‬

‫‪56‬‬

‫ישראל בתקווה להגיע להבנות כלשהן עוד לפני כינוס העצרת הכללית באוקטובר‪ ,‬ואף‬ ‫הבטיחו לפעול אצל ממשלת ישראל לרכך את עמדותיה לטובתם במהלך המשא ומתן‪.‬‬ ‫ממשלות מצרים וירדן גילו גמישות נוספת בשיחות אלה כאשר הצהירו על נכונות לקבל‬ ‫את הנוסחה הישראלית כי לא תהיה חזרה לגבולות ‪ ,'91‬אך דרשו שממשלת ישראל תפרט‬ ‫קודם לכן את היקף השינויים הטריטוריאליים שבכוונתה לדרוש ‪.‬‬

‫‪198‬‬

‫פקידים במועצה‬

‫לביטחון לאומי היו מעודדים מההצעה הישראלית שהועברה לממשלת ירדן‪ .‬סאונדרס ראה‬ ‫בדבר התגמשות נוספת בעמדה הישראלית והעריך שהדבר הוא הצלחה נוספת של‬ ‫שליחותו של ג'ורג' בול‪ 199.‬גם השגריר סימס בירדן ראה כך את הדברים והעריך שהושגה‬ ‫פריצת דרך בערוץ הירדני‪ 200.‬אך עד מהרה התנפצו התקוות לשיחות שלום קרובות‪.‬‬ ‫שמחת ההישג של פקידי ממשל ג'ונסון על ההתקדמות לאחר שליחות בול לא‬ ‫האריכה ימים‪ .‬ב‪ 0-‬באוגוסט עלה ג'יפ צבאי ישראלי בנגב על מוקש נגד רכב שהונח על ידי‬ ‫חוליית מסתננים מירדן‪ ,‬ו‪ 4-‬חיילים נפצעו‪ .‬תגובה צבאית לא איחרה לבוא‪ ,‬ולמחרת תקף‬ ‫חיל האויר הישראלי בסיס של פת"ח ליד העיר סאלט בירדן ו‪ 01-‬אנשי פת"ח נהרגו‪.‬‬

‫‪201‬‬

‫ממשלת ירדן החליטה לפנות למועצת הביטחון על מנת לגנות את ממשלת ישראל על‬ ‫ההתקפה וכן העבירה מסר לממשלת ארה"ב כי ההתקפה על סאלט מעמידה בספק את‬ ‫הנכונות הישראלית להתקדם לקראת שלום‪ .‬ממשלת ארה"ב גינתה את ההתקפה במסר‬ ‫שהועבר לממשלת ישראל‪ .‬אך למרות מסר הגינוי‪ ,‬החלה ממשלת ארה"ב לפעול להגנה על‬ ‫העמדה הישראלית‪ .‬ג'ורג' בול כבר מילא בשלב זה את תפקידו כשגריר באו"ם‪ ,‬ומחלקת‬ ‫המדינה הנחתה אותו לפעול יחד עם המשלחת הישראלית באו"ם למניעת החלטה לגינוי‬

‫‪ 198‬דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה‪ 16 ,‬ביולי ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 225 .2691‬האריסון סימס אל‬ ‫מחלקת המדינה‪ 0 ,‬באוגוסט ‪Ibid, Doc. 227 .2691‬‬ ‫‪ 199‬הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 11 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, 222 .2691‬‬ ‫‪ 200‬האריסון סימס אל מחלקת המדינה‪ 0 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 227 .2691‬‬ ‫‪ 201‬חזי כרמל‪ 100" ,‬דקות פעל חיל האויר והנחית מהלומה כבדה ומפתיעה על בסיסי החבלנים" מעריב‪ 1 ,‬באוגוסט ‪.2691‬‬

‫‪57‬‬

‫ממשלת ישראל בטרם יובא העניין להצבעה‪ .‬עם זאת‪ ,‬היתה החלטת הממשל כי במקרה‬ ‫שתובא להצבעה החלטה המגנה את ממשלת ישראל‪ ,‬יצביע הממשל בעדה‪ .‬הערכת מחלקת‬ ‫המדינה היתה כי מדיניות זו של פשרה בין עמדות שני הצדדים תסייע לממשלת ארה"ב‬ ‫לזכות בתמיכת שני הצדדים ולהחליש את השפעתה של מוסקבה באיזור‪ 202.‬בסופו של‬ ‫דבר‪ ,‬הצביעה ממשלת ארה"ב בעד החלטת מועצת הביטחון ‪ ,119‬שגינתה את ממשלת‬ ‫ישראל על ההתקפה‪ .‬במהלך הדיונים על נוסח ההחלטה‪ ,‬נקטה המשלחת האמריקנית‬ ‫במדיניות מפשרת בין שתי המגמות ודאגה להוציא מנוסח ההחלטה על דרישה לסנקציות‬ ‫כלכליות נגד ישראל‪ ,‬תוך השארת טון כללי של גינוי‪ 203.‬אך גם לאחר ההתקפה על סאלט‪,‬‬ ‫לא ויתרה ממשלת ירדן לחלוטין על אפשרות של משא ומתן‪ .‬כבר ב‪ 1-‬באוגוסט ‪,2691‬‬ ‫למחרת ההתקפה על סאלט‪ ,‬נפגש מזכירו האישי של מלך ירדן זאיד ריפעי עם השגריר‬ ‫סימס ומסר לו שממשלת ירדן מעוניינת לקיים שיחות סודיות עם ממשלת ישראל‪ .‬המסר‬ ‫הועבר לאבן‪ ,‬אך הוא דחה את ההצעה בטענה שהשיחות האמיתיות יתנהלו בחסות יארינג‬ ‫או במהלך פתיחת העצרת הכללית באוקטובר‪ 204.‬בתחילת אוגוסט ‪ 2691‬הגיעו ידיעות‬ ‫שממשלת ישראל הודיעה ליארינג כי לא יימסרו כל הבהרות נוספות לממשלת ירדן בדבר‬ ‫העמדות הישראליות להסדר מבלי שייערכו שיחות ישירות בין הצדדים ‪.‬‬

‫‪205‬‬

‫ערוץ‬

‫ההידברות הישראלי‪-‬ירדני היה כעת בקשיים‪ .‬סאונדרס העריך ששיחות בחסות יארינג לא‬ ‫יתקדמו ללא לחץ שיטתי ומתמשך מצד ממשלת ארה"ב על ממשלת ישראל וממשלות‬ ‫ערביות שיהיו מעורבות בשיחות‪ .‬הוא העריך שממשלת ירדן לא תוכל להתקדם בתהליך‬ ‫מעצמה עקב לחצים מצד ממשלת מצרים והארגונים הפלשתינאיים בתוך ירדן‪ .‬הוא גם‬

‫‪ 202‬ג'ון וולש (מזכיר בהנהלת מחלקת המדינה) אל ברומלי סמית (מזכיר בהנהלת המועצה לביטחון לאומי)‪ 1 ,‬באוגוסט ‪.2691‬‬ ‫‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 229‬‬ ‫‪ 203‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 24 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 236 .2691‬‬ ‫‪ 204‬האריסון סימס אל מחלקת המדינה‪ 1 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 230 .2691‬‬ ‫‪ 205‬הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 24 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 237 .2691‬‬

‫‪58‬‬

‫העריך שממשלת ערב הסעודית תפעיל לחצים על ממשלת ירדן נגד הגעה להסכם‪ ,‬וזאת‬ ‫משום שאיפת ריאד להשיג מעמד למלך פייסל במקומות הקדושים לאיסלאם בירושלים‪.‬‬

‫‪206‬‬

‫סאונדרס חשש שכל מאמציו של ג'ורג' בול עומדים לרדת לטימיון והמליץ על פעולה‬ ‫דראסטית מצד ממשלת ארה"ב על מנת לכפות על ממשלת ישראל להגמיש את עמדותיה‪.‬‬ ‫ביטוי ליאושו של סאונדרס ניתן לראות מן העובדה שהכותרת שנתן לאחד הדו"חות‬ ‫הרשמיים שכתב בעניין היתה "האם שליחות בול בביוב?"‪ 207‬השגריר בירדן סימס העריך‬ ‫שלא ניתן יהיה להתקדם בערוץ הירדני כל עוד תימשך פעילות הפידאיין נגד ישראל‪,‬‬ ‫והעריך שצבא ירדן לא יצליח לפתור את הבעיה בזמן הקרוב‪ 208.‬במקביל להידרדרות‬ ‫בערוץ הירדני‪ ,‬חלה הנמכה בציפיות מהערוץ המצרי‪ .‬מיד לאחר ההתקפה על סאלט‪ ,‬כתב‬ ‫אשכול מכתב אישי לנשיא ג'ונסון ובו טען שלא ניתן לתת אמון במאמצי השלום של נאסר‬ ‫וטען שהדבר נובע משאיפה לשפר את תדמיתו ובמקביל להתכונן למלחמה חדשה נגד‬ ‫ישראל‪ .‬סאונדרס העריך שהמסר של אשכול נובע משאיפה ללחוץ על הממשל לאשר את‬ ‫עסקת הפאנטומים‪ 209.‬בנוסף‪ ,‬העריך שהמצב הכלכלי הפנימי במצרים לא יאפשר לנאסר‬ ‫להעלות יוזמות משלו ויהיה על ממשלת ארה"ב להפעיל לחצים משלה על קאהיר‬ ‫וירושלים על מנת להגיע להתקדמות‪ .‬עם זאת‪ ,‬היתה המלצת סאונדרס לדאוג שההסדר לא‬ ‫יכלול פתיחה מיידית של תעלת סואץ לתנועת אניות‪ ,‬וזאת על מנת להקשות על ממשלת‬ ‫ברה"מ להעביר כוחות ימיים מהים התיכון לאוקיאנוס ההודי ובכך לסייע למשטר‬ ‫בהאנוי‪.‬‬

‫‪206‬‬ ‫‪207‬‬ ‫‪208‬‬ ‫‪209‬‬ ‫‪210‬‬

‫‪210‬‬

‫הארולד סאונדרס אל לינדון ג'ונסון‪ 1 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 233 .2691‬‬ ‫הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 24 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 237 .2691‬‬ ‫האריסון סימס אל מחלקת המדינה‪ 4 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 244 .2691‬‬ ‫הארולד סאונדרס אל לינדון ג'ונסון‪ 9 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 231 .2691‬‬ ‫הארולד סאונדרס אל לינדון ג'ונסון‪ 1 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 233 .2691‬‬

‫‪59‬‬

‫גם יארינג היה מודאג מההידרדרות שחלה באיזור‪ .‬ב‪ 11-‬ביולי ‪ 2691‬קיים‬ ‫התיעצות על מזכ"ל האו"ם בעקבותיה החליט לחדש את השיחות באיזור‪ .‬לאור חוסר‬ ‫ההסכמה לגבי דרך כינוס הועידה‪ ,‬החליט יארינג לנסות גישה אחרת ולבקש מכל הצדדים‬ ‫המעורבים להגיש שאלות לפי בחירתם לצד השני‪ ,‬בתקווה שסבב של שאלות ותשובות‬ ‫יביא לפריצת דרך לקראת הסכם‪ .‬סבב הגשת השאלות והתשובות לצדדים החל באמצע‬ ‫אוגוסט ‪ 211.2691‬הממשל בוושינגטון היה מעוניין לנצל שלב זה של בירור עמדות הדדי‬ ‫על מנת להביא לפריצת דרך בין ממשלות ישראל ומצרים‪ .‬ראסק העריך כי השגת הסכם‬ ‫ישראלי‪-‬מצרי היא קריטית בשלב זה‪ ,‬אך עדיין לא היה בטוח אם כל הגמישות שהפגינה‬ ‫ממשלת מצרים בחודשים שקדמו היתה אמיתית או שהיתה רק תרגיל ביחסי ציבור‪ ,‬והוא‬ ‫הטיל על ברגוס לנסות לשכנע פקידים מצריים לגלות גמישות בתשובותיהם ליארינג על‬ ‫שאלות בדבר נכונות לחתום על הסכם עם ממשלת ישראל ולאפשר תנועת אניות‬ ‫ישראליות בתעלת סואץ‪ 212.‬במקביל‪ ,‬ניסה ראסק להפעיל לחץ על ממשלת ישראל והטיל‬ ‫על בארבור לשכנע פקידים ישראליים להפגין בתשובותיהם לשאלות המצריות את‬ ‫הגמישות שהפגינו בעת שליחותו של ג'ורג' בול ביולי ‪ 2691‬ולגלות נכונות למשא ומתן‬ ‫עקיף בחסות יארינג וכן למסור לממשלת ירדן הבהרות לגבי הפראמטרים הטריטוריאליים‬ ‫להסדר שאימצה ממשלת ישראל‪ .‬הוא העריך שהמשא ומתן לשלום הגיע לפריצת דרך‬ ‫אותה אסור להחמיץ‪ ,‬אך עם זאת נמנע מגיבוש מפת נסיגה קונקרטית והאמין שממשלת‬ ‫ישראל תצטרך לגבש אותה בעצמה‪ 213.‬בתשובה לדרישת ראסק‪ ,‬הביע יועץ משרד החוץ‬ ‫המצרי מוחמד ריאד נכונות לסיום העוינות נגד ישראל במישור הבין‪-‬לאומי ומתן‬ ‫התחייבות רשומה לקיום כל סעיפי החלטה ‪ 141‬כלפי מדינת ישראל‪ ,‬אך ללא הסכם חתום‬

‫‪211‬‬ ‫‪212‬‬ ‫‪213‬‬

‫דו"ח מזכ"ל האו"ם על שליחות יארינג‪ 4 ,‬בינואר ‪ .2612‬מסמך האו"ם ‪S/10070‬‬ ‫דין ראסק אל דונאלד ברגוס‪ 21 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 239 .2691‬‬ ‫דין ראסק אל וואלוורת בארבור‪ 21 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 240 .2691‬‬

‫‪61‬‬

‫על ידי שני הצדדים‪ 214.‬אבן הגיב על דרישת ראסק במסר משלו שעמדות ממשלת ישראל‬ ‫נשארו כפי שהיו בעת ביקורו של בול בישראל‪ .‬הוא הביע נכונות לשיחות עקיפות בחסות‬ ‫יארינג והסכים להעביר לממשלת ירדן הבהרות לגבי תיקוני הגבול שדורשת ממשלת‬ ‫ישראל‪ ,‬אך לא פירט איפה ואיך יקרה הדבר‪ 215.‬אך גם הגמישות שהפגין אבן לא הפיגה‬ ‫את תחושת מצב החירום שנוצרה באיזור במהלך אוגוסט וחייבה הכנת תכניות חדשות‪.‬‬ ‫החשש מהמשך ההידרדרות הבטחונית במזרח התיכון והחשש מאיבוד שליטה‬ ‫שירחיק את האפשרות להשגת שלום הביאה לשינוי סדרי העדיפויות בוושינגטון ומוסקבה‬ ‫כאחד‪ .‬ב‪ 4-‬בספטמבר ‪ 2691‬הגיע השגריר הסובייטי דוברינין לשיחה עם ראסק ובכליו‬ ‫הצעה חדשה ממוסקבה‪ .‬ההצעה כללה הגעה להסדר טריטוריאלי ובמקביל הסכם אמריקני‪-‬‬ ‫סובייטי על הגבלת מכירת הנשק למזרח התיכון‪ .‬ההצעה שהגיש דוברינין כללה תכנית‬ ‫במספר סעיפים‪:‬‬ ‫‪ ‬ממשלות ישראל והמדינות הערביות יכריזו על קבלת החלטה ‪ 141‬ויגבשו ביחד לוח‬ ‫זמנים לביצוע סעיפיה השונים‪ ,‬כולל סעיף הנסיגה‪.‬‬ ‫‪ ‬במקביל לביצוע הנסיגה‪ ,‬יכריזו שכנותיה של ישראל שגובלות בה על סיום העוינות‬ ‫כלפיה ויחתמו על מסמך רשמי המכיר בגבולות סופיים של מדינת ישראל עליהם לא‬ ‫ניתן יהיה לערער‪.‬‬ ‫‪ ‬נסיגה ישראלית חלקית בשלב ראשון ונסיגה מלאה לגבולות ‪ '91‬בשלב השני והאחרון‪,‬‬ ‫כאשר השלב הראשון ינוצל לחידוש המנהל ושלטון החוק בשטחים שיפונו‪.‬‬ ‫‪ ‬הסכמה מצרית להצבת כוחות או"ם בסיני לאחר השלמת הנסיגה הישראלית‪.‬‬

‫‪214‬‬ ‫‪215‬‬

‫דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה‪ 26 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 241 .2691‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 12 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 242 .2691‬‬

‫‪61‬‬

‫‪ ‬לאחר השלמת הנסיגה‪ ,‬ייכנס לתוקף המסמך הערבי המכיר בישראל בגבולותיה‬ ‫הסופיים ויאושר כהחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם‪.‬‬ ‫‪ ‬לאחר השלמת הנסיגה‪ ,‬יידונו נושאים בעייתיים יותר כמו בעיית הפליטים‪ ,‬בעיית‬ ‫ירושלים וחופש התנועה בתעלת סואץ במועצת הביטחון‪.‬‬

‫‪216‬‬

‫ראסק ראה בתכנית שהגיד דוברינין יוזמה כנה מצד מוסקבה והיה נחוש לפעול על פיה‪.‬‬

‫‪217‬‬

‫תחושת הבהילות השפיעה גם על פקידים במועצה לביטחון לאומי‪ .‬היועץ הנשיאותי‬ ‫רוסטאו לא ראה בהילות ביישום ההצעה הסובייטית והעריך שלא תהיה מקובלת על‬ ‫ממשלת ישראל ולכן תידחה על ידה‪ ,‬והמליץ שלא ליישם הצעה זו‪ 218.‬שונה מכך היתה‬ ‫עמדתו של הארולד סאונדרס‪ ,‬שהיה כעת ביקורתי ביותר כלפי ממשלת ישראל וראה בה‬ ‫את האשמה העיקרית לחוסר ההתקדמות לקראת שלום‪ .‬הוא המליץ על מדיניות של לחץ‬ ‫אמריקני‪-‬סובייטי משותף על ממשלת ישראל על מנת לאלץ אותה לבצע נסיגה בסיני‬ ‫ולמסור לממשלת ירדן הבהרות לגבי הגבול הישראלי‪-‬ירדני הרצוי בעיניה וכן להציג‬ ‫נוסחאות לפתרון בעיית ירושלים ובעיית הפליטים‪ .‬לצורך זה המליץ סאונדרס להחיות את‬ ‫ההצעה הקיימת בדבר מינוי שליח אמריקני שייפגש עם ממשלת ישראל ושליח נוסף‬ ‫שייפגש עם ממשלת מצרים‪ 219.‬הערכת רוסטאו הוכחה כנכונה‪ ,‬ובשיחות שנערכו עם סגן‬ ‫ראש ממשלת ישראל יגאל אלון‪ ,‬דחה אלון כל הצעה לגיבוש תכנית שלום בחסות‬ ‫המעצמות או מועצת הביטחון וחזר על הטענה שרק משא ומתן בין הצדדים עצמם יביא‬ ‫לכך‪ .‬בנוסף‪ ,‬דחה אלון את הדרישה להיכנס למשא ומתן עם ממשלת מצרים בטענה כי‬

‫‪216‬‬ ‫‪217‬‬ ‫‪218‬‬ ‫‪219‬‬

‫תרשומת שיחה בין דין ראסק ואנאטולי דוברינין‪ 4 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 245 .2691‬‬ ‫וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 21 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 254 .2691‬‬ ‫וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 20 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 249 .2691‬‬ ‫הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 4 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 246 .2691‬‬

‫‪62‬‬

‫עדיין אינה בשלה לכך וטען שממשלת ירדן לא תוכל להתקדם גם היא עקב התנגדות‬ ‫מצרית‪ 220.‬לממשל בוושינגטון‪ ,‬המצב נראה כעת קשה ביותר ומחייב התערבות נשיאותית‪.‬‬ ‫נושא עסקת הפאנטומים המשיך לעלות על סדר היום בוושינגטון‪ .‬מיד לאחר‬ ‫שליחות ג'ורג' בול‪ ,‬העריך רוסטאו ששליחות זו גורמת לממשלת מצרים להעריך שכעת‬ ‫תלחץ וושינגטון על ממשלת ישראל לויתורים טריטוריאליים מפליגים ולכן לא ימהר נאסר‬ ‫להיכנס לשיחות שלום עם ממשלת ישראל מתוך תקווה שההמתנה תביא לו ויתורים יקרי‬ ‫ערך‪ ,‬ולכן המליץ על אישור המכירה מתוך הערכה שהדבר יערער את שאננותה של‬ ‫ממשלת מצרים ויאלץ אותה להיכנס לשיחות מיידיות עם ממשלת ישראל וכן תאלץ את‬ ‫ממשלת ברה"מ להפחית את תמיכתה בקאהיר נגד ירושלים‪ .‬בנוסף‪ ,‬העריך רוסטאו‬ ‫שאישור העסקה גם ידרבן את ממשלת ישראל להתקדם בשיחות עם ממשלת מצרים מתוך‬ ‫הגברת בטחונה העצמי וכן ירסן מגמות אגרסיביות עתידיות מצדה‪ ,‬מאחר שכך תחוש‬ ‫עצמה בטוחה יותר מבחינה צבאית‪ 221.‬בשלב זה פנה השגריר רבין למקור חדש של לחץ‬ ‫על ממשלת ארה"ב‪ ,‬ובאוגוסט ‪ 2691‬נפגש עם המועמד הרפובליקני לנשיאות ריצ'ארד‬ ‫ניקסון‪ ,‬אשר נשף בעורפו של ממשל ג'ונסון מראשיתו‪ .‬באותה פגישה‪ ,‬הבטיח ניקסון‬ ‫לרבין כי יאשר את עסקת הפאנטומים ללא עיכובים אם ייבחר כנשיא‪ 222.‬על חשיבות‬ ‫העסקה עבור ממשלת ישראל ניתן ללמוד מן העובדה שב‪ 6-‬בספטמבר ‪ 2691‬נידון העניין‬ ‫בפגישה לא רשמית בין הנשיא ג'ונסון וסגן ראש ממשלת ישראל יגאל אלון‪ ,‬שהגיע‬ ‫לארה"ב על מנת לנאום בפני אירגונים יהודיים‪ .‬במהלך שיחתו עם הנשיא‪ ,‬טען אלון‬ ‫שאספקת הפאנטומים לישראל היא חיונית ביותר על מנת להרתיע התקפה ערבית ולהביא‬ ‫את המנהיגים הערביים אל שולחן המשא ומתן‪ .‬הנשיא ג'ונסון דחה את בקשת אלון‬

‫‪220‬‬ ‫‪221‬‬ ‫‪222‬‬

‫דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 22 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 250 .2691‬‬ ‫וולט רוסטאו אל דין ראסק‪ 19 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 224 .2691‬‬ ‫רבין‪ ,‬פנקס שירות‪ ,‬עמ' ‪.111‬‬

‫‪63‬‬

‫להחלטה בעניין הפאנטומים בטענה שיש להמתין עד לאחר הבחירות לנשיאות בתחילת‬ ‫נובמבר וכן עד שתחול התקדמות לקראת השלום ‪.‬‬

‫‪223‬‬

‫בתוך המועצה לביטחון לאומי‬

‫התפתחה מחלוקת בשאלה זו‪ .‬רוסטאו תמך לחלוטין בטענה הישראלית כי רק מכירת‬ ‫הפאנטומים תקדם את השלום משום שהיא תוכיח למשטרים הערביים ולמוסקבה כי לא‬ ‫ניתן להביס את ישראל צבאית‪ ,‬ומשום כך תמך באישור העיסקה ‪.‬‬

‫‪224‬‬

‫סאונדרס היה‬

‫ביקורתי מאוד כלפי ממשלת ישראל והמליץ על הימנעות מוחלטת מאישור עסקת‬ ‫הפאנטומים עד אשר תחול התקדמות לקראת שלום באיזור‪ 225.‬חוות דעת נוספת קיבל‬ ‫הממשל גם משליח האו"ם יארינג‪ ,‬אשר הביע חשש כי אישור מכירת הפאנטומים יחבל‬ ‫בסיכוייו להשיג שלום משום שהדבר יחזק את התנגדותה של ממשלת ישראל לכל משא‬ ‫ומתן‪ 226.‬השפעתו של רוסטאו עמדה להכריע את הכף בדיון‪.‬‬ ‫בשלב זה היה ג'ונסון עצמו מודאג מחוסר ההתקדמות לקראת שלום‪ ,‬והוא החליט‬ ‫להתערב בדבר ברמה הנשיאותית‪ .‬ב‪ 20-‬בספטמבר ‪ 2691‬נשא ג'ונסון נאום באסיפה‬ ‫השנתית של האירגון היהודי "בני ברית"‪ .‬בנאומו הביע הנשיא את ראיית המצב במזרח‬ ‫התיכון כמצב חירום כאשר הצהיר‪" :‬הלילה בוערת אש העוינות הבלתי הגיונית במזרח‬ ‫התיכון"‪ .‬בנאומו נתן ג'ונסון מחמאות רבות ליהודים ולמדינת ישראל כגורמים משפיעים‬ ‫בפיתוח רעיונות החירות האנושית‪ ,‬סימן ברור לתמיכה במדינת ישראל בדעת הקהל‬ ‫האמריקנית‪ .‬לגבי השגת השלום‪ ,‬טען ג'ונסון שהדרך הטובה לכך היא החלטה ‪ .141‬הוא‬ ‫הציב שורה של עקרונות שהיו מבוססים על חמשת העקרונות שהציב לראשונה בנאומו‬ ‫מה‪ 26-‬ביוני ‪ 2691‬כבסיס לעשיית שלום‪:‬‬

‫‪ 223‬תרשומת שיחה בין לינדון ג'ונסון‪ ,‬יגאל אלון ואחרים‪ 6 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 247 .2691‬‬ ‫‪ 224‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 21 ,‬בספטמבר ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 255 .2691‬וולט רוסטאו אל לינדון‬ ‫ג'ונסון‪ 11 ,‬בספטמבר ‪Ibid, Doc. 264 .2691‬‬ ‫‪ 225‬הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 4 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 246 .2691‬‬ ‫‪ 226‬דין ראסק אל מחלקת המדינה‪ 1 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 270 .2691‬‬

‫‪64‬‬

‫‪ .2‬הכרה בזכות קיומן של כל מדינות האיזור‪.‬‬ ‫‪ .1‬קיום של כל מדינות האיזור בשלום ובגבולות בטוחים‪.‬‬ ‫‪ .0‬פיתרון לבעיית ירושלים כך שלא תהיה מחולקת שוב בחומות פנימיות‪.‬‬ ‫‪ .4‬פיתרון לבעיית הפליטים הפלשתינאיים‪.‬‬ ‫‪ .1‬חופש השייט בתעלת סואץ ומיצרי טיראן לכל מדינות האיזור‪.‬‬ ‫‪ .9‬ריסון מכירות הנשק למזרח התיכון‪.‬‬ ‫בשאלת הגבולות‪ ,‬חזר ג'ונסון על הטענה שלא ניתן לחזור לגבולות שקדמו למלחמת ששת‬ ‫הימים‪ .‬בניגוד לרבות מההצהרות הקודמות‪ ,‬היה נאומו של ג'ונסון ביקורתי גם כלפי‬ ‫ממשלת ישראל ולא רק הממשלות הערביות‪ .‬בנאומו אמר‪:‬‬ ‫על ממשלות ערביות לשכנע את ישראל והעולם שזנחו את הרעיון להשמיד את‬ ‫ישראל‪ .‬אך במידה שווה‪ ,‬ישראל חייבת לשכנע את שכניה הערבים ושאר‬ ‫העולם שאין לישראל תכניות להתרחבות על חשבון שטחיהם‪.‬‬ ‫הנאום גם כלל את משפט האזהרה‪" :‬הזמן אינו פועל לטובת השלום"‪ .‬בנוסף‪ ,‬קשר הנאום‬ ‫בין השגת שלום במזרח התיכון להשגת שלום בוייטנאם ולהפגת המתיחות הבין‪-‬גושית‬ ‫באירופה‪ 227.‬המצב במזרח התיכון היה כעת מתוח‪ .‬מספר ימים לאחר נאומו של ג'ונסון‪,‬‬ ‫התקבל מידע מודיעיני באמצעות ממשלת ירדן שממשלת ברה"מ הבטיחה לממשלת מצרים‬ ‫עסקת מטוסים שתסכל כל עליונות צבאית שתהיה לממשלת ישראל עקב עסקאות נשק עם‬ ‫וושינגטון‪.‬‬

‫‪228‬‬

‫חדירת נשק סובייטי בכמויות מאסיביות למזרח התיכון משמעותה היתה‬

‫סבירות גבוהה למלחמה נוספת‪ .‬אך למרות נאומו של ג'ונסון והערכת המודיעין המדאיגה‪,‬‬ ‫החל הממשל למעשה‪ ,‬למרות שהדבר נעשה באופן לא רשמי‪ ,‬למשוך את ידיו מניהול‬

‫‪ 227‬נאומו של ג'ונסון בועידת "בני ברית"‪ 20 ,‬בספטמבר ‪ .2691‬מתוך פרויקט נשיאות ארה"ב של אוניברסיטת סנטה ברברה‪,‬‬ ‫‪www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=29109&st=&st1=#axzz1gaaPFiNL‬‬ ‫‪ 228‬הערכה מודיעינית של ה‪ 11 ,CIA-‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 263 .2691‬‬

‫‪65‬‬

‫מעשי של מדיניות להשגת שלום‪ .‬המועצה לביטחון לאומי העריכה שבשלב זה הסיכויים‬ ‫להשגת הבנות במסגרת שיחות יארינג או כל מסגרת אחרת הן קלושות‪ ,‬וזאת עקב הפערים‬ ‫הגדולים בעמדות הצדדים והתקרבות הבחירות לנשיאות‪ 229.‬אך למרות ההערכות בחדרי‬ ‫חדרים‪ ,‬נמשכו המאמצים הרשמיים בשטח‪.‬‬ ‫נאומו של ג'ונסון בועידת "בני ברית" עורר תגובות חיוביות מצד ממשלת מצרים‪.‬‬ ‫כבר למחרת הנאום‪ ,‬הגיע הנציג המצרי אשראף רורבאל לפגישה עם סאונדרס ובירך על‬ ‫נאום הנשיא‪ ,‬אותו הגדיר כביטוי לנכונות אמיתית מצד ממשל ג'ונסון לפעול להשגת שלום‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬מתח רורבאל ביקורת על נאום הנשיא בנקודה של אי חזרה לגבולות ‪ ,91‬אך‬ ‫סאונדרס טען כי במסגרת משא ומתן לשלום‪ ,‬ניתן לדאוג שתיקוני הגבול לא יהיו‬ ‫משמעותיים‪ .‬רורבאל הציע אז נוסחה מגשרת וטען שממשלת מצרים תהיה מוכנה לקבל‬ ‫פרשנות משפטית של אי חזרה למצב ששרר לפני מלחמת ששת הימים במשמעות של אי‬ ‫חזרה למשטר ועדת שביתת הנשק של האו"ם‪ ,‬אלא הליכה לקראת הסכם שלום ויישום‬ ‫שאר סעיפי החלטה ‪ .141‬עם זאת‪ ,‬רמז רורבאל במהלך השיחה שאם לא תהיה התקדמות‬ ‫לשלום‪ ,‬עלולה להיות הידרדרות צבאית חדשה‪ ,‬ורמז שהיא עלולה לבוא הפעם‬ ‫מהפלשתינאים בגדה המערבית ורצועת עזה‪ 230.‬סימנים של עצבנות נראו גם מצד ממשלת‬ ‫ישראל‪ ,‬ובעקבות הנאום ניסה רבין לשכנע פקידים אמריקניים שלא לתמוך בפיתרון‬ ‫שיבוא בשיחות עם ממשלת ברה"מ או במוסדות האו"ם‪ ,‬אך פקידי מחלקת המדינה הזהירו‬ ‫שאם לא תהיה התקדמות בשיחות יארינג‪ ,‬עלול לבוא לחץ על ממשלת ישראל ממקומות‬ ‫אחרים‪ .‬הם גם רמזו בפניו שממשלת מצרים מגלה גמישות גדולה יותר מממשלת ישראל‬ ‫בשאלות של נכונות להסדר‪ ,‬והזכירו במיוחד את הנסיגה שחלה לאחר שליחותו של ג'ורג'‬

‫‪229‬‬ ‫‪230‬‬

‫סיכום ישיבת המועצה לביטחון לאומי‪ 11 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 261 .2691‬‬ ‫תרשומת שיחה בין הארולד סאונדרס ואשראף רורבאל‪ 21 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 251 .2691‬‬

‫‪66‬‬

‫בול ביולי לגבי הנכונות הישראלית להציג פראמטרים להסדר בפני ממשלת ירדן‪ 231.‬גם‬ ‫השליח יארינג הסכים עם הערכה זו‪ ,‬ובפגישה שקיים בפאריז עם ג'ורג' בול ב‪29-‬‬ ‫בספטמבר ‪ 2691‬טען יארינג שהמכשול העיקרי להתקדמות הוא חוסר נכונותה של‬ ‫ממשלת ישראל לשרטט מפת נסיגה המגדירה את הגבולות הבטוחים אליהם היא שואפת‪,‬‬ ‫וזאת בטרם ייפתח משא ומתן בפועל‪ .‬בנוסף‪ ,‬טען יארינג שאין טעם כעת לרכז את‬ ‫המאמצים בערוץ הירדני‪ ,‬עקב חולשת השלטון ברבת עמון‪ ,‬אלא יש להתמקד בערוץ‬ ‫המצרי עקב עמדתה הדומיננטית של קאהיר בעולם הערבי‪ .‬הרעיונות שהעלה יארינג נידונו‬ ‫בוושינגטון‪ ,‬ורוסטאו התנגד לפעול על פי המלצת יארינג והמליץ על מדיניות של הימנעות‬ ‫מכל לחץ על ממשלת ישראל עד שתסכים ממשלת מצרים לפתוח במשא ומתן עצמו‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬הוא התנגד לדרישה הישראלית בדבר קבלת כל דרישותיה בדבר חופש השייט‬ ‫בתעלת סואץ בטרם החל המשא ומתן‪ 232.‬ראסק ניסה כעת גישה שונה וניסה לשכנע את‬ ‫רבין לקבל את יוזמת השלום של דוברינין מתחילת ספטמבר‪ ,‬אך רבין דחה הצעה זו כמו‬ ‫גם כל דרישה להצגת פראמטרים לנסיגה מטעם ממשלת ישראל‪ .‬עמדתה הרשמית של‬ ‫ממשלת ישראל היתה כי ההצעה הסובייטית אינה מובילה לשלום‪ ,‬אלא רק לנסיגה‬ ‫ישראלית‪ .‬תמיכת הממשל בהצעה הסובייטית לא היתה שלמה‪ ,‬ויש להניח שאף רבין‬ ‫בשיחתו עם ראסק הבחין בכך‪ ,‬שכן ראסק טען שההצעה הסובייטית ניתנת ליישום רק‬ ‫בחלקה‪ ,‬אך לא הבהיר אלו חלקים ממנה מקובלים על הממשל‪ .‬רוסטאו אף קיבל את‬ ‫הטענה הישראלית כי אין ההצעה הסובייטית מביאה לשלום‪ 233.‬חוסר עקביות זה בשורות‬ ‫הממשל חיזק את ממשלת ישראל בסירובה‪.‬‬

‫‪ 231‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 24 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 252 .2691‬‬ ‫‪ 232‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 21 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 255 .2691‬‬ ‫‪ 233‬תרשומת שיחה בין דין ראסק ויצחק רבין‪ 21 ,‬בספטמבר ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 256 .2691‬וולט‬ ‫רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 26 ,‬בספטמבר ‪Ibid, Doc. 257 .2691‬‬

‫‪67‬‬

‫אך למרות חוסר האמון החלקי שרחשו פקידים אמריקניים להצעה הסובייטית‪,‬‬ ‫עשה הממשל מאמצים לשכנוע הצדדים לקבל אותה‪ .‬ב‪ 26-‬בספטמבר ‪ 2691‬נפגש לוציוס‬ ‫באטל עם שר החוץ המצרי ריאד בקאהיר והצהיר בפניו שכעת ישנה הזדמנות לשלום‪,‬‬ ‫וטען שההיסטוריה לא תסלח למנהיגים אם יחמיצו את ההזדמנות‪ .‬הוא ניסה לשכנע את‬ ‫ריאד להתגמש בשאלת הנכונות למשא ומתן ישיר וחתימת הסכם שלום רשמי‪ .‬ריאד טען‬ ‫שהמכשול העיקרי הוא חוסר נכונות מצד ממשלת ארה"ב לכפות יוזמת שלום על ממשלת‬ ‫ישראל‪ 234.‬על מנת לשכנע את ממשלת ישראל לקבל את ההצעה‪ ,‬נקט הנשיא ג'ונסון במעט‬ ‫דיפלומטיה אישית שהיתה כרוכה גם בפנייה לרגש היהודי של הפוליטיקאים והציבור‬ ‫בישראל ושלח את ידידו הבנקאי היהודי אברהם פיינברג לשיחות עם ראש הממשלה‬ ‫אשכול‪ .‬אשכול דחה את ההצעה גם כשבאה מפי פיינברג‪ 235.‬בשלב זה התגייס גם היועץ‬ ‫הנשיאותי רוסטאו לקידום הבנות על בסיס ההצעה הסובייטית‪ .‬ב‪ 11-‬בספטמבר ‪2691‬‬ ‫נפגש עם השגריר רבין‪ ,‬והפעם לחץ עליו לקבל את היוזמה הסובייטית‪ ,‬תוך הבטחה‬ ‫שממשלת ארה"ב תפקח על התהליך ותמנע מצב בו נדרשת ממשלת ישראל לבצע נסיגה‬ ‫מבלי לקבל תמורה בדמות הסכם שלום‪ 236.‬אך גם בשלב זה‪ ,‬עדיין לא שינה הממשל את‬ ‫גישתו הבסיסית של הגנה על העמדה הישראלית‪ ,‬וב‪ 16-‬בספטמבר ‪ 2691‬הכריזה ממשלת‬ ‫ארה"ב באופן רשמי על דחיית ההצעה הסובייטית למשא ומתן בחסות מועצת הביטחון של‬ ‫האו"ם ועל השארת השגת השלום לצדדים עצמם‪ 237.‬עם זאת‪ ,‬המשיך הממשל לנסות‬ ‫ללחוץ על ממשלת ישראל להתגמש בעמדותיה‪ .‬ב‪ 00-‬בספטמבר ‪ 2691‬נפגש ראסק בניו‬ ‫יורק עם שר החוץ הישראלי אבן וניסה לשכנע אותו לגלות גמישות להיכנס למשא ומתן‬

‫‪ 234‬לוציוס באטל אל מחלקת המדינה‪ 26 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 258 .2691‬‬ ‫‪ 235‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 14 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 260 .2691‬‬ ‫‪ 236‬תרשומת שיחה בין וולט רוסטאו ויצחק רבין‪ 11 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 262 .2691‬‬ ‫‪ 237‬תרשומת שיחה בין ניקולאס קאצנבך ואנאטולי דוברינין‪ 16 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. .2691‬‬ ‫‪266‬‬

‫‪68‬‬

‫עם ממשלת מצרים‪ ,‬אך ללא הצלחה‪ 238.‬במהלך אוקטובר ‪ 2691‬הוסטה תשומת הלב הבין‪-‬‬ ‫לאומית לאירועי העצרת הכללית של האו"ם‪ ,‬ויארינג עצמו פנה לממשלת ארה"ב בבקשה‬ ‫לשיתוף פעולה בהשגת הסכם ישראלי‪-‬מצרי‪ .‬הוא טען באזני פקידים אמריקניים שהגיע‬ ‫למסקנה שהשגת הסכם בערוץ המצרי תהיה הפשוטה ביותר משום שאין לממשלת ישראל‬ ‫שאיפות סיפוח לגבי סיני או חלקים ממנו‪ ,‬והציג תכנית פעולה שכללה נסיגה ישראלית‬ ‫מכל סיני בתמורה לפירוז‪ ,‬הצבת כוח או"ם וחופש שייט בתעלה ובמיצרי טיראן‪ .‬הוא גם‬ ‫הביע ביטחון שיצליח לשכנע את ממשלת מצרים להסכים לחתום על מסמך משותף כזה או‬ ‫אחר עם ממשלת ישראל‪ .‬סגן השגריר האמריקני באו"ם ויליאם בופום ראה בגישה זו של‬ ‫יארינג סימן לתנופה חדשה של פעילות מצדו והעריך שבימים הקרובים ינסה שליח האו"ם‬ ‫לרכז מאמצים להשגת הסכם ישראלי מצרי‪.‬‬

‫‪239‬‬

‫הלחץ הבין‪-‬לאומי להצגת תכנית שלום ישראלי הביא לנכונות מצד ממשלת ישראל‬ ‫להפסיק את שתיקתה הרשמית ולהציג רעיונות משלה‪ .‬כבר ב‪ 00-‬בספטמבר ‪ 2691‬הבטיח‬ ‫אבן בשיחתו עם ראסק לנצל את ישיבת העצרת הכללית של האו"ם על מנת להציג תכנית‬ ‫שלום חדשה‪ 240.‬ב‪ 1-‬באוקטובר ‪ 2691‬נאם אבן בעצרת הכללית והציג תכנית שלום בת‬ ‫תשעה סעיפים‪:‬‬ ‫‪ .2‬מעבר למצב של שלום‪ ,‬הכולל חתימה על הסכמי שלום‪.‬‬ ‫‪ .1‬גבולות בטוחים ומוכרים‪.‬‬ ‫‪ .0‬סידורי ביטחון מוסכמים‪.‬‬ ‫‪ .4‬גבולות פתוחים על פי הדגם של מערב אירופה‪.‬‬ ‫‪ .1‬חופש השייט בימים‪.‬‬

‫‪238‬‬ ‫‪239‬‬ ‫‪240‬‬

‫דין ראסק אל מחלקת המדינה‪ 2 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 268 .2691‬‬ ‫ויליאם בופום אל מחלקת המדינה‪ 0 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 271 .2691‬‬ ‫דין ראסק אל מחלקת המדינה‪ 2 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 268 .2691‬‬

‫‪69‬‬

‫‪ .9‬פיתרון לבעיית הפליטים באמצעות הסכם בין ממשלת ישראל והמדינות הערביות‪.‬‬ ‫‪ .1‬גישה למקומות הקדושים לנצרות ולאיסלאם בירושלים‪.‬‬ ‫‪ .1‬הכרה בזכויות לאומיות‪ ,‬הכוללת הפסקת החרם מצג מדינות ערביות על השתתפות‬ ‫ישראלית בפורומים בין‪-‬לאומיים‪.‬‬ ‫‪ .6‬שיתוף פעולה איזורי‪ ,‬הכולל גישה שווה למשאבים‪.‬‬ ‫בנאומו הביע אבן התנגדות לכל פיתרון שיושג במסגרת האו"ם והצהיר שהעצרת מהווה‬ ‫רק במה להצגת היוזמה‪ ,‬אך המשא ומתן על יישומה יהיה רק בין הצדדים עצמם‪.‬‬

‫‪241‬‬

‫בנאומו‪ ,‬לא הציג אבן מפה ברורה של הגבולות אליהם שאף להגיע ואף לא נזכרה בו‬ ‫נכונות לנסיגה כלשהי‪ ,‬מלבד אמירה כללית על גבולות בטוחים‪ .‬גם הדרישות לגבולות‬ ‫פתוחים ושיתוף פעולה כלכלי במסגרת השלום היו דרישות שלא התקיימו בין מדינות‬ ‫האיזור‪ ,‬מאחר שגם בין המדינות הערביות לבין עצמן לא היו גבולות פתוחים עקב בעיות‬ ‫הביטחון הנובעות מכלכלה רעועה‪ .‬יתכן כי בכך ניסה אבן להציב רף גבוה מתוך הערכה כי‬ ‫הממשלות הערביות לא יוכלו לעמוד בו‪ .‬מסקנה זו מקבלת חיזוק מן העובדה שבזכרונותיו‬ ‫טוען אבן שמטרתה האמיתית של יוזמת השלום שהציג היתה לשפר את מעמדה של ישראל‬ ‫בדעת הקהל העולמית‪ 242,‬ויתכן שבכך הושפע מדברי עוזר מזכיר המדינה באטל לשגריר‬ ‫רבין בחודש שקדם לכך כי ממשלת ישראל מפסידה בקרב ההסברתי‪ 243.‬אפשרות זו לא‬ ‫נעלמה מעיני פקידים בוושינגטון‪ .‬סאונדרס העריך כי נאומו של אבן נועד ליצור תדמית‬ ‫חיובית יותר עבור ממשלת ישראל ולמנוע את הפסקת שליחות יארינג מחשש‬ ‫לאלטרנטיבות גרועות יותר עבור ישראל‪ ,‬אך לא על מנת להביא להתקדמות מעשית‬ ‫לקראת משא ומתן לשלום‪ .‬בישיבה בין משרדית של פקידי מחלקת המדינה והמועצה‬ ‫‪ 241‬נאום אבא אבן בעצרת הכללית של האו"ם‪ 1 ,‬באוקטובר ‪Israel's Foreign Relations: Selected .2691‬‬ ‫‪Documents, vol. 1-2‬‬ ‫‪ 242‬אבן‪ ,‬פרקי חיים‪ ,‬עמ' ‪.412‬‬ ‫‪ 243‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 24 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 252 .2691‬‬

‫‪71‬‬

‫לביטחון לאומי שנערכה ב‪ 20-‬באוקטובר ‪ ,2691‬התקבלה הערכתו של סאונדרס על דעת‬ ‫רוב המשתתפים‪ ,‬אך בו בזמן הוחלט שלא להפעיל לחץ על ממשלת ישראל להתקדם באופן‬ ‫ממשי ולפעול להמשך שליחות יארינג שלא על מנת להשיג תוצאות‪ ,‬אלא על מנת למנוע‬ ‫דיון במועצת הביטחון מחשש שדיון כזה יחייב את ממשלת ארה"ב לפעול נגד ישראל‪.‬‬

‫‪244‬‬

‫מתוך נאמנות לגישה זו‪ ,‬המשיכו פקידי מחלקת המדינה בשיחותיהם עם דיפלומטים‬ ‫מצריים לעמוד על הדרישה לחתימת הסכם שלום ישראלי‪-‬מצרי וסירבו להתפשר על‬ ‫חתימה על מסמך משותף בחסות מועצת הביטחון‪ ,‬כפי שהציעה ממשלת מצרים בעבר‪.‬‬

‫‪245‬‬

‫גם ממשלת בריטניה היתה מוטרדת מתוכן נאומו של אבן בעצרת הכללית‪ .‬שר‬ ‫החוץ סטיוארט העריך שכעת ישנו סיכוי להשגת שלום בערוץ הירדני‪ ,‬וכן שהצגת מפת‬ ‫נסיגה על ידי ממשלת ישראלי חיונית להצלחת המהלך‪ 246.‬ב‪ 12-‬באוקטובר ‪ 2691‬נפגש‬ ‫השגריר הבריטי פטריק דין עם מזכיר המדינה ראסק וטען שללא הבהרה ישראלית מהם‬ ‫הגבולות הבטוחים אליהם היא שואפת‪ ,‬תהיה שליחות יארינג בסכנה‪ .‬השגריר דין הציג‬ ‫בפני ממשלת ארה"ב את הדרישה להפעלת לחץ על ממשלת ישראל למסור לממשלת ירדן‪,‬‬ ‫במסגרת שיחות יארינג או מחוצה להן‪ ,‬על היקף הנסיגה שהיא מוכנה לבצע‪ .‬ראסק טען‬ ‫שאין טעם ללחוץ על ממשלת ישראל או על כל ממשלה ערבית כל עוד לא החלו הצדדים‬ ‫עצמם לנהל שיחות‪ 247.‬למחרת השיחה עם השגריר הבריטי‪ ,‬נערכה פגישה בין ראסק ושר‬ ‫החוץ הישראלי אבן‪ .‬במהלך השיחה‪ ,‬מתח ראסק ביקורת על סירובה של ממשלת ישראל‬ ‫לפרט את הנסיגה שתהיה מוכנה לבצע במסגרת הסדר עם ממשלת ירדן‪ ,‬ואבן טען שאין‬ ‫טעם להציג מפות נסיגה לממשלת ירדן משום שממשלת מצרים תמנע ממנה להיכנס‬

‫‪ 244‬הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 22 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 276 .2691‬‬ ‫‪ 245‬דין ראסק אל דונאלד ברגוס‪ 21 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 282 .2691‬‬ ‫‪ 246‬תרשומת ישיבות ממשלת בריטניה‪ 21 ,‬באוקטובר ו‪ 02-‬באוקטובר ‪ .2691‬מתוך הארכיון הלאומי של בריטניה‪,‬‬ ‫‪filestore.nationalarchives.gov.uk/pdfs/large/cab -128-43.pdf‬‬ ‫‪ 247‬תרשומת שיחה בין דין ראסק ופטריק דין‪ 12 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 283 .2691‬‬

‫‪71‬‬

‫לשיחות עם נציגים ישראליים‪ 248.‬הנשיא ג'ונסון הביע תיסכול מסוים ממדיניות זו במכתב‬ ‫ששלח לראש הממשלה אשכול מיד לאחר השיחה בין ראסק ואבן‪ ,‬ובו הביע צער על שלא‬ ‫הושגה התקדמות בערוץ הירדני‪ 249.‬הממשל המשיך במאמציו להתניע את הערוץ הירדני‪.‬‬ ‫ראסק העריך שחוסר התקדמות יביא לסיום שליחות יארינג ולהחזרת הדיון למועצת‬ ‫הביטחון וחשש גם מאפשרות של הידרדרות צבאית בגבול ישראל‪-‬ירדן‪ .‬הוא גם העריך‬ ‫שחיוני לתת תשובות חיוביות לממשלת מצרים במסגרת שיחות יארינג על מנת למנוע‬ ‫כישלון מוחלט של השיחות‪ .‬על מנת להשיג את הדבר‪ ,‬שלח ראסק ב‪ 14-‬באוקטובר ‪2691‬‬ ‫מסר לממשלת ישראל למסור לממשלת מצרים הצהרה בדבר נכונות לנסיגה בסיני עד‬ ‫לגבול הבין‪-‬לאומי שהתקיים עד ‪ ,2691‬עם סידורי ביטחון מיוחדים לגבי רצועת עזה‬ ‫ושארם א‪-‬שייח‪ 250.‬הוא העריך כי תשובה שלילית לדרישה זו תקבור סופית את שליחות‬ ‫יארינג‪ 251.‬במקביל‪ ,‬חלה התקדמות מסוימת עם ממשלת מצרים‪ .‬הנציג המצרי בוושינגטון‬ ‫רורבאל הביע נכונות לפירוז חלק מסיני בתמורה לפירוז ישראלי של חלקים מהנגב בעומק‬ ‫שווה לפירוז המצרי וכן הסכים ששיחות עם ממשלת ישראל יובילו בסופו של דבר להסכם‬ ‫שלום‪ 252.‬יש להניח שפקידי משרד החוץ הישראלי הבינו שכעת יפעיל ראסק יותר לחצים‬ ‫להתקדמות בערוץ המצרי‪ ,‬וכדי לסכל כל אפשרות לכך פתח משרד החוץ הישראלי בקו‬ ‫הסברה שהציג את השיחות עם ממשלת ירדן כערוץ בו יש להתרכז ולא בערוץ המצרי‪ ,‬אך‬ ‫בו בזמן טען שלא ניתן להגיע להתקדמות מעשית בערוץ הירדני עקב לחץ מצרי על המלך‬ ‫חוסיין‪ .‬דברים ברוח זו נאמרו בהרצאתו של מנכ"ל משרד החוץ הישראלי גדעון רפאל‬

‫‪248‬‬ ‫‪249‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪251‬‬ ‫‪252‬‬

‫דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 10 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 287 .2691‬‬ ‫לינדון ג'ונסון אל לוי אשכול‪ 10 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 285 .2691‬‬ ‫דין ראסק אל וואלוורת בארבור‪ 14 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 289 .2691‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 00 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 296 .2691‬‬ ‫דין ראסק אל דונאלד ברגוס‪ 11 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 291 .2691‬‬

‫‪72‬‬

‫בפני ציבור מאזינים בתל‪-‬אביב באמצע אוקטובר ‪ 253.2691‬ממשלת ישראל נאלצה גם‬ ‫להתמודד עם משבר קואליציוני עם השר ללא תיק מנחם בגין‪ ,‬שהיה יו"ר גח"ל שהתנגדה‬ ‫לכל ויתור טריטוריאלי בשטחים אותם הגדירה כ"ארץ ישראל"‪ .‬בשלב זה החל בגין לאיים‬ ‫כי כל החלטה על נסיגה בפועל תביא לפרישת גח"ל מהממשלה‪ 254.‬בנוסף‪ ,‬פירסם הרב צבי‬ ‫יהודה קוק‪ ,‬בנו של הרב קוק מקים הרבנות הראשית בתקופת המנדט‪ ,‬קריאה לממשלת‬ ‫ישראל להימנע מכל החזרת שטחים‪ ,‬בה נאמר בין היתר‪:‬‬ ‫חטא ופשע מסירת קרקעותינו של ארץ ישראל‪ ,‬נחלת אבותינו‪ ,‬לרשות גויים‬ ‫אינו אלא חולשה של חסרון דעת אמונה ולא יותר – וזה לא לטובתם של‬ ‫ישראל אלא לרעתם ולכשלונם חלילה‪ ,‬כמו לרדיפתם ולסכנתם‪ ,‬השם ישמרנו‪,‬‬ ‫ולחרפתם ולדראונם‪.‬‬

‫‪255‬‬

‫במקביל‪ ,‬התפתחה לחימה קשה במיוחד באיזור התעלה‪ .‬ב‪ 19-‬באוקטובר ‪ 2691‬פתח‬ ‫הצבא המצרי בירי ארטילרי על כוחות צה"ל מול העיר סואץ‪ ,‬ו‪ 24-‬חיילים ישראליים‬ ‫נהרגו‪ .‬צה"ל הגיב באש משלו‪ ,‬שהביאה להרס בתי אזרחים בסואץ‪ ,‬איסמעיליה ופורט‬ ‫תאופיק‪ 256.‬באווירה לא נוחה זו‪ ,‬החל ראסק להכין את השטח להצגת תכנית שלום חדשה‬ ‫משלו על מנת להשיג התקדמות בערוץ המצרי‪.‬‬ ‫ב‪ 1-‬בנובמבר ‪ 2691‬נפגש ראסק עם שר החוץ ריאד בניו יורק והגיש לו תכנית‬ ‫שלום בת שבעה סעיפים‪:‬‬ ‫‪ .2‬נסיגה ישראלית מכל שטח מצרי (רמז ברור לנסיגה מכל סיני – י‪.‬כ‪).‬‬ ‫‪ .1‬סיום של כל פעולות הלחימה בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪ 253‬שאול בן חיים‪" ,‬מנכ"ל משרד החוץ‪ :‬לא שמועות או ניחושים אלא גישושים להידברות ישראל‪-‬ירדן" מעריב‪10 ,‬‬ ‫באוקטובר ‪.2691‬‬ ‫‪ 254‬יוסף חריף‪" ,‬צפויה פרישת גח"ל מהממשלה אם יוחלט להתיר לאבן לנהל מו"מ על נסיגה" מעריב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2691‬‬ ‫‪ 255‬מעריב‪ 11 ,‬באוקטובר ‪.2691‬‬ ‫‪ 256‬אלי לנדאו‪" ,‬שלושה מאגרי נפט מצריים בערו כל הלילה * סיכום אבידות צה"ל‪ 24 :‬הרוגים‪ 02 ,‬פצועים" מעריב‪11 ,‬‬ ‫באוקטובר ‪.2691‬‬

‫‪73‬‬

‫‪ .0‬פתיחת תעלת סואץ לאניות של כל המדינות‪.‬‬ ‫‪ .4‬פיתרון לבעיית הפליטים הפלשתינאיים באמצעות חופש בחירה לפליטים בין חזרה‬ ‫לישראל או התאזרחות במדינה ערבית כלשהי‪.‬‬ ‫‪ .1‬נוכחות צבאית בין‪-‬לאומית בשארם א‪-‬שייח שלא ניתן יהיה לבטל ללא הסכמה של‬ ‫מועצת הביטחון של האו"ם‪.‬‬ ‫‪ .9‬השגת הבנות לגבי הגבלת ייבוא נשק למזרח התיכון‪.‬‬ ‫‪ .1‬חתימה מצד נציגים ישראליים ומצריים על מסמך משותף המעגן את כל ההבנות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ביקש ראסק מריאד לפעול להפיכת שבעת הסעיפים למסמך משפטי מחייב עם‬ ‫ממשלת ישראל תוך עשרה ימים‪ .‬ריאד הביע השגות על תכנית זו על שהשאירה ללא‬ ‫פיתרון את בעיית הגדה המערבית‪ ,‬רצועת עזה ורמת הגולן‪ .‬הוא התנגד להסדר שיכלול‬ ‫נסיגה ישראלית מסיני בלבד בטענה שההידרדרות שתבוא מהמשך השליטה הישראלית‬ ‫בגדה המערבית ורצועת עזה מסכנת את השלום באיזור אף יותר מהמשך השליטה‬ ‫הישראלית על סיני‪ 257.‬על פי עדות מאוחרת של ראסק עצמו‪ ,‬היתה תכנית שבעת הסעיפים‬ ‫פרי יוזמתו העצמית וגובשה מבלי להתיעץ עם הנשיא ג'ונסון או פקידי מחלקת המדינה‬ ‫והבית הלבן‪ 258,‬ומסמכים מאותו הזמן מראים שהנשיא קיבל על כך דיווח לראשונה רק‬ ‫כשבועיים לאחר מכן‪ 259.‬דבר זה‪ ,‬וכן בקשתו ליישם את ההבנות תוך עשרה ימים‪ ,‬מעידים‬ ‫כי בשלב זה חש ראסק בהילות רבה להתקדם לקראת שלום וכן שהעריך שנשיאו לא‬ ‫יתמוך ביוזמה זו עקב מדיניות התמיכה בישראל‪ .‬הבחירות הקרבות לנשיאות היוו גורם‬ ‫מרכזי לבהילות שגילה ראסק‪.‬‬

‫‪ 257‬דין ראסק אל מחלקת המדינה‪ 0 ,‬בנובמבר ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 301 .2691‬תיאור מהצד המצרי‪,‬‬ ‫‪Riad, The Struggle for Peace in the Middle East, pp. 90-92‬‬ ‫‪Parker, The Politics of Miscalculation in the Middle East, pp. 131-133 258‬‬ ‫‪ 259‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 21 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 322 .2691‬‬

‫‪74‬‬

‫למחרת שיחתו עם ריאד‪ ,‬נפגש ראסק עם אבן‪ .‬במהלך פגישתם‪ ,‬סירב אבן לקיום‬ ‫ערוץ הידברות עם ממשלת מצרים מחוץ למסע הדילוגים של יארינג וטען שיש לתת‬ ‫קדימות למשא ומתן עם ממשלת ירדן‪ .‬בנוסף‪ ,‬הבטיח אבן שבאמצע נובמבר תגיש ממשלת‬ ‫ישראל הצהרה בדבר הגבולות אליהם היא שואפת עם ירדן‪ .‬בעניין הגבולות‪ ,‬הציג אבן‬ ‫תכנית חדשנית בדבר הסדר שלא יהיה בעל אופי "גיאוגראפי" אלא "פונקציונאלי"‪,‬‬ ‫והסביר שמשמעות הדבר שניתן יהיה להגיע לפריסת כוחות צבא מצד שני הצדדים שלא‬ ‫תהיה חופפת לגבולות הריבונות באיזור אל תהיה בעלת אופי בטחוני בלבד ‪ 260.‬ראסק‬ ‫התרשם לחיוב מיוזמת אבן בדבר הסדר ביטחוני פונקציונאלי‪ ,‬והחל לפעול לשכנע בכיוון‬ ‫זה את ממשלות מצרים וירדן‪ .‬הוא הצליח להשיג את הסכמת הנציג המצרי רורבאל‬ ‫להימנע מהעלאת נושא הנסיגה הישראלית כנושא ראשון במעלה במסגרת שיחות שלום‬ ‫עתידיות‪ 261.‬על מנת להשיג שיתוף פעולה מצד ממשלת ירדן‪ ,‬התחייב ראסק בפניה שאם‬ ‫תצליח תכניתו לשיחות שלום כלליות‪ ,‬יפעל להחזרת כל הגדה המערבית לירדן למעט‬ ‫תיקוני גבול קלים‪ .‬על מנת לאפשר את הדבר‪ ,‬התבקש המלך חוסיין לקבל דרישות‬ ‫ישראליות לסיורים צבאיים בתוך ירדן במסגרת הסכם שלום ולהימנע מכינוס ועידת פסגה‬ ‫של חבר המדינות הערביות לדיון בשאלות של שלום‪ ,‬מחשש שכל ועידה כזו תביא‬ ‫להחלטה מצד רוב המנהיגים הערביים להתנגד לדבר‪ 262.‬במקביל למאמצי השכנוע כלפי‬ ‫ממשלות מצרים וירדן‪ ,‬ניסה ראסק גם להפעיל לחץ על יארינג לרכז את מאמציו בערוץ‬ ‫המצרי ולהגיש לממשלות ישראל ומצרים רעיונות משלו לגבי הפראמטרים הרצויים‬ ‫לשלום במקום לשמש רק נער שליחויות ולהעביר רעיונות בין הצדדים‪ .‬יארינג עצמו היה‬ ‫עסוק מאז ספטמבר בשיחות עם שרי החוץ של ישראל‪ ,‬מצרים וירדן בעת שהותם בניו‬ ‫‪ 260‬ג'יימס וויגינס (שגריר ארה"ב באו"ם) אל מחלקת המדינה‪ 0 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. .2691‬‬ ‫‪ .302‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 4 ,‬בנובמבר ‪Ibid, Doc. 303 .2691‬‬ ‫‪ 261‬תרשומת שיחה בין ריצ'ארד פרקר ואשראף רורבאל‪ 20 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 314 .2691‬‬ ‫‪ 262‬דין ראסק אל האריסון סימס‪ 6 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 312 .2691‬‬

‫‪75‬‬

‫יורק לרגל דיוני האו"ם‪ ,‬אך לא הצליח לגשר על הפערים כאשר ממשלת ישראל המשיכה‬ ‫לשים את הדגש על הדרישה להסכם שלום וממשלות מצרים וירדן המשיכו לשים דגש על‬ ‫הדרישה לנסיגה‪ .‬בתחילה דחה יארינג את בקשת מחלקת המדינה להצגת רעיונות משלו‬ ‫בטענה שהדבר מנוגד לכללים הרשמיים שקבע בתחילת סבב השיחות‪ ,‬אך בהמשך גילה‬ ‫נכונות לנסות דרך זו‪ .‬בנוסף‪ ,‬העביר ראסק ליארינג את תכנית שבעת הסעיפים שהציג‬ ‫לריאד כבסיס לעשיית שלום‪ ,‬ויארינג היה שבע רצון מתכנית זו והסכים לתת לה‬ ‫הזדמנות‪ 263.‬ראסק הצליח להשיג הסכמה מממשלת ברה"מ לתמוך במאמצי יארינג לכינוס‬ ‫ועידת שלום‪ 264.‬בניגוד לפעמים קודמות‪ ,‬הפעם תמך רוסטאו ביוזמתו של ראסק‪ ,‬והעריך‬ ‫שישנו סיכוי אמיתי להביא לפריצת דרך תוך מספר חודשים‪ 265.‬אך למרות כל התקוות‪,‬‬ ‫קטע סיומו של ממשל ג'ונסון כל אפשרות לפתיחה במשא ומתן‪.‬‬ ‫ממשל ג'ונסון כבר התקרב לסיומו‪ .‬ב‪ 1-‬בנובמבר ‪ 2691‬נערכו בחירות לנשיאות‪,‬‬ ‫והמועמד הרפובליקני ריצ'ארד ניקסון נבחר כנשיא הבא של ארה"ב‪ .‬ג'ונסון לא התמודד‬ ‫פעם נוספת‪ ,‬והעביר את תמיכתו לסגן הנשיא יוברט האמפרי‪ .‬משום כשלונו של האמפרי‬ ‫בבחירות‪ ,‬היה ברור לפקידי ממשל ג'ונסון כי לאחר ה‪ 10-‬בינואר ‪ 2696‬יכהן בבית הלבן‬ ‫נשיא רפובליקני ולא היה ברור כיצד יתייחס ליוזמות השלום של ראסק‪ .‬ב‪ 21-‬בנובמבר‬ ‫‪ 2691‬נפגש קאצנבך עם השגריר רבין והציג בפניו את תכנית שבעת הסעיפים של ראסק‬ ‫ודרש הסכמה ישראלית לנסיגה במסגרת הסכם שלום מכל השטחים שנתפסו במלחמת‬ ‫ששת הימים‪ ,‬למעט תיקוני גבול קלים ומזרח ירושלים‪ ,‬שהדיון עליה יידחה למועד מאוחר‬ ‫יותר‪ ,‬ופירוז איזור שארם א‪-‬שייח מכל כוח צבאי שהוא‪ 266.‬יוזמת ראסק גרמה לעצבנות‬ ‫‪ 263‬ג'יימס וויגינס אל מחלקת המדינה‪ 1 ,‬בנובמבר ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 307 .2691‬ויליאם בופום אל‬ ‫מחלקת המדינה‪ 21 ,‬בנובמבר ‪Ibid, Doc. 318 .2691‬‬ ‫‪ 264‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 1 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 310 .2691‬‬ ‫‪ 265‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 1 ,‬בנובמבר ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 310 .2691‬וולט רוסטאו אל לינדון‬ ‫ג'ונסון‪ 21 ,‬בנובמבר ‪Ibid, Doc. 322 .2691‬‬ ‫‪ 266‬ניקולאס קאצנבך אל השגרירות בישראל‪ 20 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 320 .2691‬‬

‫‪76‬‬

‫מסוימת בשגרירות הישראלית‪ ,‬וזאת ניתן לראות מן הטונים הצורמים שעלו בשיחה‬ ‫שהוקדשה לאותה יוזמה בין הציר בשגרירות הישראלית שלמה ארגוב וסאונדרס‪ .‬ארגוב‬ ‫הביע התנגדות ליוזמת ראסק בטענה שהיא מתכון לדחיקה הדרגתית של ישראל בחזרה‬ ‫לגבולות ‪ .'91‬בנוסף‪ ,‬האשים ארגוב את ממשלת ארה"ב בחוסר עקביות בעמדותיה לגבי‬ ‫המזרח התיכון ובכניעה למוסקבה ולמדינות הערביות‪ .‬סאונדרס הגיב על כך בהאשמת‬ ‫ממשלת ישראל בתוכניות סיפוח מרחיקות לכת בשטחים שברשותה וביצירת קשיים‬ ‫מכוונים על מנת למנוע כל שיחות שלום‪ 267.‬ב‪ 21-‬בנובמבר ‪ 2691‬נפגש שר החוץ אבן עם‬ ‫השגריר בארבור בתל‪-‬אביב על מנת למסור לו תשובה רשמית על יוזמת ראסק‪ .‬אבן טען‬ ‫שמוקדם מדי לעשות ויתורים לממשלת מצרים משום שעדיין לא הראתה נכונות להיכנס‬ ‫לשיחות עם נציגים ישראליים‪ .‬הוא גם התנגד לדרישה לנסיגה מכל סיני בטענה שהדבר‬ ‫משריין אפשרות של חזרה לגבולות ‪ ,'91‬דבר שהנשיא ג'ונסון עצמו התנגד בעבר‪ .‬הוא‬ ‫התנגד לעריכת סקר בקרב פליטי ‪ '41‬בשאלה אם ירצו לחזור לישראל בטענה שרק‬ ‫לממשלת ישראל זכות להחליט על החזרת פליטים‪ .‬הוא התנגד לנוכחות כוח או"ם בשארם‬ ‫א‪-‬שייח בטענה שהאו"ם עוין לישראל ונתון בידי רוב התומך בעמדות ממשלות מצרים‬ ‫וברה"מ‪ .‬הוא חזר על הדרישה להסכם חתום על ידי ממשלות ישראל ומצרים ודחה את‬ ‫ההצעה למסמכים חתומים בניסוח אחר‪ .‬הוא אף האשים את ממשלת ארה"ב בנטישת‬ ‫עמדותיה הקודמות לרעת ישראל‪ ,‬ודרש הבהרה רשמית שממשלת ארה"ב לא שינתה את‬ ‫עמדותיה לגבי הפראמטרים להשגת שלום במזרח התיכון‪ 268.‬גם ממשלת מצרים לא קיבלה‬ ‫את יוזמת שבעת הסעיפים של ראסק‪ ,‬ובתחילת דצמבר ‪ 2691‬דחתה את היוזמה משום‬ ‫שלא דרשה נסיגה ישראלית מכל השטחים ולא רק מסיני‪.‬‬

‫‪267‬‬ ‫‪268‬‬ ‫‪269‬‬

‫‪269‬‬

‫תרשומת שיחה בין הארולד סאונדרס ושלמה ארגוב‪ 24 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 321 .2691‬‬ ‫וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה‪ 26 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 326 .2691‬‬ ‫תרשומת שיחה בין ריצ'ארד פרקר ואשראף רורבאל‪ 4 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 337 .2691‬‬

‫‪77‬‬

‫בעוד פקידי מחלקת המדינה מנסים לקדם את יוזמת ראסק בערוץ המצרי‪ ,‬חלה‬ ‫התפתחות חשובה בערוץ הירדני‪ .‬שר החוץ אבן הביע נכונות לסגת מרוב חלקי הגדה‬ ‫המערבית‪ ,‬למעט מספר איזורים לא מאוכלסים אותם שאף לספח לישראל‪ .‬עמדה זו‬ ‫הועברה רשמית לממשלת ירדן ב‪ 26-‬בנובמבר ‪ ,2691‬וממשלת ירדן דחתה אותה לאלתר‪,‬‬ ‫בטענה שאינה עומדת בקריטריון של תיקוני גבול קוסמטיים‪ ,‬אלא מהווה תכנית סיפוח‬ ‫מאסיבית‪ 270.‬היועץ לביטחון לאומי רוסטאו העריך שעמדת ממשלת ישראל לגבי הגדה‬ ‫המערבית לא תאפשר התקדמות לשלום בזמן הקרוב‪ 271.‬חוסר התזוזה בערוצים המצרי‬ ‫והירדני הביא לדיון מחודש של מטרות המדיניות האמריקנית בתחום זה‪ .‬השליח יארינג‬ ‫הפסיק את שיחותיו עם נציגי ישראל‪ ,‬מצרים וירדן במטה האו"ם בניו יורק וחזר למסע‬ ‫דילוגים במזרח התיכון‪ 272.‬בשיחותיו עם פקידי מחלקת המדינה‪ ,‬כבר לא הביע יארינג‬ ‫תקוות לפריצת דרך קרובה‪ ,‬וראסק העריך שבקרוב תסתיים שליחותו בכישלון ‪.‬‬

‫‪273‬‬

‫בישיבה בין‪-‬משרדית מטעם ממשלת ארה"ב שנערכה ב‪ 11-‬בנובמבר ‪ 2691‬נידונו דרכים‬ ‫להשגת פריצת דרך‪ .‬הקול הדומיננטי בישיבה זו היה עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח‬ ‫התיכון ודרום אסיה פרקר הארט‪ ,‬שהעריך שהגורם המרכזי לחוסר ההתקדמות הוא‬ ‫תמיכתה הגורפת של ממשלת ארה"ב בממשלת ישראל‪ ,‬והמליץ על גיבוש נוסחה להפעלת‬ ‫לחץ על ממשלת ישראל על מנת לאלץ אותה לבצע ויתורים הכרחיים לשלום‪ 274.‬ראסק‬ ‫היה מתוסכל מחוסר ההתקדמות‪ ,‬ובישיבת ממשלה בבית הלבן שנערכה ב‪ 4-‬בדצמבר‬ ‫‪ 2691‬העריך שהדבר נגרם מקשיים פוליטיים פנימיים איתם נאלצו להתמודד ממשלות‬ ‫ישראל‪ ,‬מצרים וירדן‪ ,‬כאשר גורמים בממשלת ישראל מתנגדים לכל נסיגה וגורמים‬ ‫‪ 270‬האריסון סימס אל מחלקת המדינה‪ 10 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 328 .2691‬‬ ‫‪ 271‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 11 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 329 .2691‬‬ ‫‪ 272‬דו"ח מזכ"ל האו"ם על שליחות יארינג‪ 4 ,‬בינואר ‪ .2612‬מסמך האו"ם ‪S/10070‬‬ ‫‪ 273‬דין ראסק אל וואלוורת בארבור‪ 00 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 335 .2691‬‬ ‫‪ 274‬דו"ח על ישיבת צוות בין‪-‬משרדי בענייני המזרח התיכון ודרום אסיה‪ 11 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. .2691‬‬ ‫‪20, Doc. 334‬‬

‫‪78‬‬

‫אופוזיציוניים במדינות הערביות מתנגדים לכל הסכם שלום עם ממשלת ישראל‪ .‬ההישג‬ ‫היחיד שראה ראסק במציאות שנוצרה היתה העובדה ששני הצדדים שיתפו פעולה עם‬ ‫יארינג‪ ,‬לפחות במישור הרשמי‪ .‬על מנת להצליח בעשיית שלום‪ ,‬המליץ ראסק בפני נשיאו‬ ‫על מדיניות של גיוס כל המאמצים של הממשל בתמיכה בשליחות יארינג והפעלת לחץ‬ ‫אמריקני‪-‬סובייטי משותף על כל הצדדים באיזור על מנת להביא את שליחותו להצלחה‪.‬‬

‫‪275‬‬

‫המלצה זו של ראסק זכתה לחיזוק מצד ממשלת ברה"מ‪ ,‬אשר קראה לממשל בוושינגטון‬ ‫להמשיך את מאמציה ליישום תכנית השלום שהוצגה לריאד ב‪ 1-‬בנובמבר בטענה שניתן‬ ‫יהיה להגיע לעמק השווה באמצעות שיתוף פעולה אמריקני‪-‬סובייטי‪ 276.‬על פי עדותו של‬ ‫השגריר הסובייטי בוושינגטון דוברינין‪ ,‬ניסה ראסק אף לשכנע את נשיאו לקיים ועידת‬ ‫פיסגה אמריקנית סובייטית על מנת להשיג פריצת דרך בדקה ה‪ 60-‬בטרם יושבע ממשל‬ ‫ניקסון‪ ,‬אך היוזמה נדחתה על ידי הנשיא ג'ונסון‪ 277.‬ממשלת ישראל דחתה את היוזמה‬ ‫הסובייטית בטענה שכל הליכה למשא ומתן צריכה להיות מתואמת בין ממשלות ישראל‬ ‫וארה"ב בלבד‪ 278.‬עמדה ישראלית זו היתה בניגוד לעמדות שהביעה ממשלת ישראל קודם‬ ‫לכן שרק הצדדים עצמם אמורים להגיע להבנות ביניהם‪ ,‬ויש להניח שמצאה אוזן קשבת‬ ‫אצל הנשיא ג'ונסון‪ .‬נראה שהנשיא ג'ונסון חיפש דרכים לדחות כל התקדמות על פי היוזמה‬ ‫שהציע ראסק‪ ,‬והיועץ לביטחון לאומי רוסטאו מסר לשגרירות הסובייטית בוושינגטון כי‬ ‫עתה יש לשים את הדגש על הגדרת מהות היחסים שיבואו במסגרת השלום ולא על שאלת‬ ‫הנסיגה‪ 279.‬ממשלת ארה"ב המשיכה באופן רשמי לדון עם ממשלת ברה"מ על מציאת‬ ‫נוסחה להתנעת שיחות שלום‪ ,‬אך רוסטאו הבטיח לשגריר רבין שהדבר נעשה אך ורק‬

‫‪275‬‬ ‫‪276‬‬ ‫‪277‬‬ ‫‪278‬‬ ‫‪279‬‬

‫רשימה מאת מזכיר העיתונות של הנשיא ג'ונסון‪ 4 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 336 .2691‬‬ ‫השגרירות הסובייטית בארה"ב אל מחלקת המדינה‪ 26 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 354 .2691‬‬ ‫‪Dobrynin, In Confidence, p. 186‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 14 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 361 .2691‬‬ ‫דין ראסק אל דונאלד ברגוס‪ 12 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 356 .2691‬‬

‫‪79‬‬

‫כהעמדת פנים על מנת למנוע דיון במועצת הביטחון והבטיח שהממשל יהדוף כל רעיון‬ ‫סובייטי שלא יעלה בקנה אחד עם העמדה הישראלית‪ 280.‬ראסק היה מתוסכל מדחיית‬ ‫יוזמתו‪ ,‬והחליט שלא יפעל יותר לקדם אותה‪ 281.‬מאחר שנשאר כחודש ימים עד להשבעת‬ ‫הממשל החדש‪ ,‬החליט ראסק למקד את מאמציו במחלקת המדינה על גיבוש תכנית להסדר‬ ‫עבור הממשל הבא‪ 282.‬הדבר עלה בקנה אחד עם עמדות השגריר בישראל בארבור‪ ,‬אשר‬ ‫העריך שלא ניתן להביא לתזוזה בסירוב הערבי לשיחות ישירות עם ממשלת ישראל וכן‬ ‫שהציבור בישראל אינו מעוניין להתקדם לקראת שלום והוא מוכן לקבל אבידות מקרב‬ ‫חיילי צה"ל ואזרחים במסגרת המלחמה במסתננים כמחיר שיש לשלם עבור המשך‬ ‫השליטה בשטחים‪ 283.‬הערכה דומה שררה גם בשורות המודיעין‪ .‬הערכה מרכזית של ה‪-‬‬ ‫‪ CIA‬גרסה כי מאז מלחמת ששת הימים ישנה תזוזה הדרגתית מצד ממשלת ישראל‬ ‫והממשלות הערביות לקראת נכונות לשלום‪ ,‬אך התזוזה איטית ביותר ולא תביא לתוצאות‬ ‫עוד זמן רב‪ .‬אותה הערכה גם גרסה שמעגל האלימות הכולל התקפות טרור על אוכלוסיה‬ ‫בישראל ופעולת תגמול ישראלית הפך לדפוס פעולה קבוע אשר לא ישתנה בקרוב‪ ,‬והדבר‬ ‫רק מחליש עוד יותר את האפשרות של השגת שלום‪ .‬היא גם גרסה כי השפעת ממשלת‬ ‫ארה"ב על המשטרים המהפכניים‪ ,‬בהם מצרים‪ ,‬הולכת ופוחתת וקרנה של מוסקבה עולה‪,‬‬ ‫וגם דבר זה לא ישתנה בקרוב‪ ,‬כך שאין סיכוי רב להצלחתה של יוזמת שלום אמריקנית‬ ‫בשלב זה‪ 284.‬בשיחות עם דיפלומטים אמריקניים‪ ,‬השמיע יארינג את ההערכה כי שני‬ ‫הצדדים יעדיפו להימנע מכל התקדמות בשיחות עד להשבעת ממשל ניקסון כעבור‬

‫‪280‬‬ ‫‪281‬‬ ‫‪282‬‬ ‫‪283‬‬ ‫‪284‬‬

‫דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 11 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 362 .2691‬‬ ‫דין ראסק אל דונאלד ברגוס‪ 14 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 358 .2691‬‬ ‫דין ראסק אל האריסון סימס‪ 14 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 359 .2691‬‬ ‫וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה‪ 19 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 364 .2691‬‬ ‫הערכת מצב של ה‪ 26 ,CIA-‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 21, Doc. 32 .2691‬‬

‫‪81‬‬

‫חודש‪ 285.‬למרות ששליחות יארינג לא הגיעה לסיומה במהלך ממשל ג'ונסון‪ ,‬היא הסתיימה‬ ‫בהכרזה רשמית על כשלונה באפריל ‪ ,2696‬מתוך הערכה שגישור על הפערים בין עמדות‬ ‫הצדדים אינו ניתן לביצוע‪.‬‬

‫‪286‬‬

‫נושא שעלה מחדש בימים האחרונים של ממשל ג'ונסון היה שאלת חידוש היחסים‬ ‫הדיפלומטיים בין ממשלות ארה"ב ומצרים‪ .‬בשבוע הראשון של דצמבר ‪ 2691‬ביקר מושל‬ ‫פנסילבניה לשעבר ויליאם סקראנטון במזרח התיכון‪ .‬בפגישתו עם נאסר בקאהיר‪ ,‬העלה‬ ‫הנשיא המצרי במפתיע בקשה שיעביר לנשיא הנבחר ניקסון‪ ,‬שעדיין לא הושבע‪ ,‬כי‬ ‫ממשלת מצרים שואפת לחדש את היחסים הדיפלומטיים שנותקו במהלך מלחמת ששת‬ ‫הימים‪ .‬סקראנטון טען שביצוע מחווה כלשהי כלפי ממשלת ארה"ב יסייע בקידום עניין זה‬ ‫וכן יקל על הנשיא החדש להפעיל לחץ על ממשלת ישראל‪ .‬במהלך שיחתם‪ ,‬הצדיק נאסר‬ ‫את דחיית יוזמת ראסק על ידו בטענה שפתרון בעיית הפליטים והסדר בגדה המערבית‬ ‫קודמים להשגת נסיגה ישראלית מסיני‪ 287.‬בישראל שוחח סקראנטון עם אשכול ואבן‪.‬‬ ‫אשכול הביע נכונות לנסיגה מרוב סיני‪ ,‬למעט רצועת החוף שבין אילת לשארם א‪-‬שייח‪.‬‬

‫‪288‬‬

‫אבן המשיך בהתנגדותו להידברות עם ממשלת מצרים אך קרא להגעה להסדר עם ממשלת‬ ‫ירדן ואף הציג בפניו הצעה להחזרת ‪ 11‬אחוזים משטח הגדה לירדן‪ 289.‬רעיונותיו של אבן‬ ‫להיקף הנסיגה לא היו מקובלים על ממשלת ירדן‪ ,‬שראתה בדבר תכנית סיפוח משמעותית‬ ‫ולא תיקון גבול קל‪ ,‬וכעת הכריזה על הפסקת השיחות הסודיות עם ממשלת ישראל‪.‬‬

‫‪290‬‬

‫במקביל‪ ,‬ניסתה ממשלת מצרים להרחיב את יוזמות השלום של וושינגטון כך שיכללו גם‬ ‫את סוריה‪ ,‬אשר לא היתה שותפה לשיחות יארינג מאחר שדמשק דחתה את החלטה ‪141‬‬ ‫‪ 285‬לוואלין תומפסון (שגריר ארה"ב בברה"מ) אל מחלקת המדינה‪ 21 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, .2691‬‬ ‫‪Doc. 350‬‬ ‫‪ 286‬דו"ח מזכ"ל האו"ם על שליחות יארינג‪ 4 ,‬בינואר ‪ .2612‬מסמך האו"ם ‪S/10070‬‬ ‫‪ 287‬דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה‪ 1 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 343 .2691‬‬ ‫‪ 288‬וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה‪ 22 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 347 .2691‬‬ ‫‪ 289‬וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה‪ 22 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 346 .2691‬‬ ‫‪ 290‬האריסון סימס אל מחלקת המדינה‪ 26 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 353 .2691‬‬

‫‪81‬‬

‫וסירבה לקבל את יארינג בתחומה‪ .‬הנציגות המצרית במטה האו"ם בניו יורק פנתה‬ ‫לממשלת ארה"ב בבקשה ללחוץ על ממשלת ישראל לסגת מכל השטחים‪ ,‬כולל רמת‬ ‫הגולן‪.‬‬

‫‪291‬‬

‫המצב הביטחוני במזרח התיכון הלך והידרדר‪ .‬ב‪ 19-‬בדצמבר ‪ 2691‬פתחו שני‬ ‫פעילים בארגון הפלשתינאי "החזית העממית לשחרור פלשתין" באש על עמדה של חברת‬ ‫"אל על" בנמל התעופה באתונה והביאו להריגתו של אזרח ישראלי אחד‪ .‬התוקפים נעצרו‬ ‫מיד על ידי משטרת יוון‪ .‬ממשלת ישראל האשימה את ממשלת לבנון במתן חסות לחזית‬ ‫העממית‪ ,‬וב‪ 11-‬בדצמבר התגנבו אנשי קומנדו ישראליים לנמל התעופה של ביירות ופתחו‬ ‫באש במשך כ‪ 10-‬דקות והביאו להשמדתם של ‪ 20‬מטוסי נוסעים בבעלות לבנונית‪.‬‬ ‫ממשלת ארה"ב גינתה את הפעולה הישראלית בטענה של פגיעה בריבונות הלבנונית‪ ,‬ואף‬ ‫תמכה בהחלטה ‪ 191‬של מועצת הביטחון שהועברה ביום האחרון של ‪ 2691‬וגינתה את‬ ‫ממשלת ישראל‪ .‬אך למרות הגינוי‪ ,‬סירבה ממשלת ישראל לקבל על עצמה הגבלות‬ ‫במדיניותה הצבאית‪ .‬ראסק חשש שהדבר יחבל במאמצי ממשלת לבנון להשליט סדר‬ ‫בשטחה ויביא להתקרבות מצדה לארגונים הפלשתינאיים‪ 292.‬גם ממשלת מצרים לא היתה‬ ‫שבעת רצון מההתקפה הישראלית על ביירות‪ ,‬והנשיא נאסר העריך שעקב הפיגועים נגד‬ ‫מטרות ישראליות והתקיפות הישראליות בעקבות כך‪ ,‬הולך ונוצר מצב בו לא תגלה‬ ‫ממשלת ישראל נכונות ללכת לקראת משא ומתן‪ ,‬והחליט לרכז את מאמציו בתכנון מתקפה‬ ‫צבאית חדשה בסיני בתקווה שהדבר יביא לשינוי בעמדה הישראלית‪ 293.‬מצב עניינים זה‬ ‫תרם לחוסר רצון מצד הממשל להמשיך את מאמצי השלום‪.‬‬

‫‪291‬‬ ‫‪292‬‬ ‫‪293‬‬

‫ג'יימס וויגינס אל מחלקת המדינה‪ 6 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 345 .2691‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 16 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 369 .2691‬‬ ‫‪Riad, The Struggle for Peace in the Middle East, p. 96‬‬

‫‪82‬‬

‫תחום בו הושגה פריצת דרך היה בעניין עסקת הפאנטומים‪ .‬ב‪ 6-‬באוקטובר ‪2691‬‬ ‫חתם הנשיא ג'ונסון על חוק סיוע החוץ‪ ,‬שאושר בקונגרס מספר ימים לפני כן‪ .‬סעיף ‪912‬‬ ‫בחוק חייב את הממשל‬ ‫לנקוט בצעדים ההכרחיים‪ ,‬מוקדם ככל האפשר לאחר חקיקת חוק זה‪ ,‬להגיע‬ ‫להסכם עם ממשלת ישראל על מכירה מטעם ממשלת ארצות הברית של‬ ‫מטוסים סופר‪-‬סוניים (הכוונה לפאנטומים – י‪.‬כ‪ ).‬במספר שיידרש על מנת‬ ‫לספק לישראל כוח הרתעה מתאים אשר יוכל למנוע תוקפנות ערבית עתידית‬ ‫בכך שיגבר על כלי נשק מתוחכמים שהתקבלו על ידי המדינות הערביות וכן‬ ‫על מנת להחליף אבידות שסבלה ישראל בקונפליקט של ‪.2691‬‬ ‫החוק חייב את הממשל לספק לממשלת ישראל את הפאנטומים שביקשה‪ ,‬אך עדיין הדבר‬ ‫היה טעון חתימת הסכם בין ממשלות ישראל וארה"ב‪ .‬מגמת התמיכה הגורפת בממשלת‬ ‫ישראל עולה מנוסח החוק‪ ,‬אשר האשים את המשטרים הערביים בתוקפנות‪ ,‬אך לא מתח‬ ‫כל ביקורת על ממשלת ישראל‪ .‬ראסק היה מודע לכך שההחלטה בדבר מכירת הפאנטומים‬ ‫תהיה גורם מסבך עבור ממשלת ארה"ב ביחסיה עם ממשלות זרות‪ ,‬והינחה את הנציגויות‬ ‫להסביר כי ניהול המשא ומתן עם ממשלת ישראל על אישור סופי של העיסקה לא יהיה‬ ‫מיידי‪ 294.‬הנשיא ג'ונסון אף כתב מכתב אישי למלך חוסיין ובו ניסה לשכנע אותו כי אישור‬ ‫עסקת הפאנטומים לא יפגע ביחסים בין וושינגטון ורבת עמון‪ 295.‬גם לאחר העברת חוק‬ ‫הסיוע בקונגרס‪ ,‬עדיין היה על הממשל לחתום על מכירת הפאנטומים עם נציגים של מדינת‬ ‫ישראל על מנת להפוך את הדבר לסופי‪ ,‬ובממשל החל דיון פנימי בשאלת התנאים בהם יש‬ ‫לאשר את העיסקה‪ .‬סאונדרס המליץ על מדיניות של הפעלת לחץ על ממשלת ישראל‬ ‫להתחייב לריסון עצמי ולהימנע מפיתוח טילים באליסטיים ו\או נשק גרעיני בתמורה‬ ‫‪294‬‬ ‫‪295‬‬

‫דין ראסק אל מספר נציגויות דיפלומטיות‪ 6 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 275 .2691‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בבריטניה‪ 22 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 277 .2691‬‬

‫‪83‬‬

‫לחתימה סופית על העסקה‪ .‬הוא העריך שזהו הסיכוי האחרון לעצור התחמשות ישראלית‬ ‫מאסיבית אשר תסכן את האיזור במלחמה נוספת‪ 296.‬להערכת סאונדרס היו גם שותפים‬ ‫במשרד ההגנה‪ .‬שר ההגנה קליפורד העריך שאם לא תעשה וושינגטון מאמצים להגביל‬ ‫פיתוח טילים ונשק גרעיני מצד ממשלת ישראל‪ ,‬יביא הדבר להכנסת נשק גרעיני סובייטי‬ ‫למזרח התיכון על מנת לאזן את המצב עבור המדינות הערביות‪ .‬בשיחת טלפון עם ראסק‬ ‫ביטא את דאגתו מכך כאשר הצהיר שבמקרה כזה‪ ,‬יהיה המזרח התיכון "לאיזור המסוכן‬ ‫ביותר בעולם"‪.‬‬

‫‪297‬‬

‫עוזר שר ההגנה פול ווארנקה חשש גם הוא מאפשרות של טילים‬

‫באליסטיים בשילוב עם נשק גרעיני בידי ממשלת ישראל וחשש שהדבר עלול להביא‬ ‫להצטיידות בנשק גרעיני סובייטי מצד המדינות הערביות‪ ,‬דבר שלא נעשה עד אותו זמן‪.‬‬ ‫הוא העריך כי במקרה של קיומו של נשק גרעיני בידי שני הצדדים‪ ,‬עלול המזרח התיכון‬ ‫להידרדר למלחמה גרעינית והעריך כי מלחמה כזו תהיה מזיקה לאינטרסים האמריקניים הן‬ ‫משום שתיצור סכנה למלחמה אמריקנית‪-‬סובייטית והן משום שבמקרה של חורבנה של‬ ‫ישראל‪ ,‬תוצג ממשלת ארה"ב כמי שלא הצליחה להציל את בת בריתה מחורבן ובכך ייפגע‬ ‫מעמדה גם במערב אירופה‪ .‬משום כך‪ ,‬המליץ ווארנקה להתנות את ביצוע עסקת‬ ‫הפאנטומים בנכונות ישראלית להתחייב להימנע מפיתוח טילים באליסטיים ונשק גרעיני‬ ‫וקבלת פיקוח מצד וושינגטון בתחומים אלה‪ 298.‬אך הממשל התעלם מהמלצות אלה עקב‬ ‫עמדתו האוהדת לישראל‪.‬‬ ‫ב‪ 11-‬באוקטובר ‪ 2691‬נפגש ראסק עם שר החוץ אבן על מנת לדון בפרטי עסקת‬ ‫הפאנטומים‪ ,‬והביע דאגה מתכנית הטילים הבאליסטיים הישראלית‪ .‬אבן טען שאין בכוונתה‬ ‫של ממשלת ישראל לפתח נשק גרעיני‪ ,‬אך לגבי הטילים הבאליסטיים טען רק שאין תכנית‬

‫‪296‬‬ ‫‪297‬‬ ‫‪298‬‬

‫הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 24 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 279 .2691‬‬ ‫תרשומת שיחת טלפון בין קלארק קליפורד ודין ראסק‪ 2 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 299 .2691‬‬ ‫פול ווארנקה אל קלארק קליפורד‪ 16 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 295 .2691‬‬

‫‪84‬‬

‫לפריסה נרחבת שלהם בקרוב‪ .‬הוא הצדיק את תכנית הטילים הישראלית בטענה שהיא‬ ‫חיונית כמשקל נגדי לנשק הסובייטי המגיע למצרים‪ .‬אך למרות המחלוקות ביניהם‪ ,‬לא‬ ‫לחץ ראסק על אבן לכל התחייבות שהיא בנושאי תכנית הגרעין או הטילים‪ ,‬והם הסכימו‬ ‫לפתוח במשא ומתן בין שתי הממשלות על הפרטים הטכניים של עסקת הפאנטומים‪ 299.‬אך‬ ‫גם לאחר הפגישה עם אבן‪ ,‬לא חדל ראסק לדאוג כיצד יוכל לעצור או להאט פיתוח טילים‬ ‫או נשק גרעיני על ידי ממשלת ישראל‪ ,‬והוא היה נחוש להתנות את ביצוע העיסקה בהבנות‬ ‫בנושאים אלה‪ 300.‬עם זאת‪ ,‬לא קיבל ראסק תמיכה מספקת מהבית הלבן בעמדה זו‪ ,‬והנשיא‬ ‫ג'ונסון דרש שהעיסקה תבוצע ללא כפיית התניות נוספות‪ 301.‬בתחילת נובמבר ‪2691‬‬ ‫העלה עוזר שר ההגנה ווארנקה בפני רבין בקשה להתחייבות להימנע מפיתוח טילים ונשק‬ ‫גרעיני‪ ,‬אך הודה שזוהי רק המלצתו האישית ולא עמדה רשמית של הממשל‪ 302.‬בתשובתה‬ ‫הרשמית‪ ,‬הסכימה ממשלת ישראל להתחייב שלא תשתמש בשום מטוס מתוצרת ארה"ב‬ ‫על מנת לשאת ראשי נפץ גרעיניים בעתיד‪ ,‬אך סירבה להתחייב על הפסקת פיתוח בתחום‬ ‫זה‪ 303.‬הבנות אלה גובשו במהלך נובמבר למסמך רשמי‪ ,‬בו התחייבה ממשלת ישראל שלא‬ ‫להשתמש במטוסים מתוצרת ארה"ב לנשיאת ראשי נפץ גרעיניים‪.‬‬

‫‪304‬‬

‫היועץ לביטחון‬

‫לאומי רוסטאו לא היה שבע רצון מהתחייבות זו‪ ,‬והעריך כי עדיין ישנה סכנה שממשלת‬ ‫ישראל תפעל בעתיד לפתח נשק גרעיני בסודיות‪ 305.‬לאחר השגת הבנות בתחום זה‪ ,‬הוסרו‬ ‫אחרוני המכשולים בפני חתימת העיסקה ונמשך משא ומתן על פרטים לוגיסטיים‪ ,‬בהם‬ ‫מועד אספקת המטוסים‪ .‬ממשלת ישראל ביקשה להקדים את מועד האספקה לאפריל‬

‫‪ 299‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 14 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 288 .2691‬‬ ‫‪ 300‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 02 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 298 .2691‬‬ ‫‪ 301‬דו"ח מאת הארי שווארץ (עוזר שר ההגנה לענייני ביטחון בין‪-‬לאומי)‪ 6 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, .2691‬‬ ‫‪Doc. 311‬‬ ‫‪ 302‬תרשומת שיחה בין פול ווארנקה ויצחק רבין‪ 1 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 308 .2691‬‬ ‫‪ 303‬תרשומת שיחה בין פול ווארנקה ויצחק רבין‪ 1 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 309 .2691‬‬ ‫‪ 304‬פול ווארנקה אל יצחק רבין‪ 11 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 333 .2691‬‬ ‫‪ 305‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 21 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 349 .2691‬‬

‫‪85‬‬

‫‪ ,2696‬אך פקידי מחלקת המדינה ומשרד ההגנה המליצו על סוף ‪ 306.2696‬במהלך המשא‬ ‫ומתן על עסקת הפאנטומים‪ ,‬הפעילה השגרירות הישראלית בוושינגטון לובי פרו‪-‬ישראלי‬ ‫מקרב אנשי עסקים אמריקניים‪ ,‬שחלקם היו גם יהודים‪ .‬הבנקאי אייב פיינברג הפעיל את‬ ‫השפעתו על הממשל כדי להבטיח עבור ממשלת ישראל תנאי תשלום טובים יותר עבור‬ ‫העיסקה ‪.‬‬

‫‪307‬‬

‫כל המאמצים נשאו פרי‪ ,‬וב‪ 11-‬בדצמבר ‪ 2691‬נחתמה רשמית עסקת‬

‫הפאנטומים בין ממשלות ארה"ב וישראל‪ .‬ממשלת ארה"ב התחייבה לספק לממשלת‬ ‫ישראל ‪ 10‬פאנטומים החל מתחילת ‪ 308.2696‬כעת הפכו היחסים המיוחדים בין וושינגטון‬ ‫וירושלים מעוגנים בהסכם בין‪-‬לאומי‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫במהלך השנה שבין קבלת החלטת מועצת הביטחון ‪ 141‬וסיום ממשל ג'ונסון לא‬ ‫חלה התקדמות לשלום‪ ,‬כפי שקרה גם בחודשים שקדמו לקבלת ההחלטה‪ .‬ממשל ג'ונסון‬ ‫המשיך במדיניות התמיכה בממשלת ישראל כפי שנקבעה מיד לאחר מלחמת ששת הימים‪,‬‬ ‫והפעם היה קשה עוד יותר לחרוג ממדיניות זו הן עקב התמיכה ההולכת וגדלה עבור‬ ‫ישראל בקונגרס האמריקני והן עקב התקרבות הבחירות הנשיאותיות‪ .‬במהלך המחצית‬ ‫הראשונה של ‪ ,2691‬נמנע ממשל ג'ונסון מגיבוש תכניות משמעותיות לקידום שיחות‬ ‫שלום‪ ,‬וזאת מתוך המשך של המדיניות הקודמת שנקבעה מיד לאחר ששת הימים‪ ,‬אשר‬ ‫נבעה משאיפה להחליש את ממשלות מצרים וברה"מ‪ .‬במחצית השניה של ‪ ,2691‬הגביר‬ ‫הנשיא ג'ונסון את מאמציו להפעלת לחץ על הצדדים להתקדם – דבר העולה בבירור‬ ‫משליחות ג'ורג' בול לישראל ביולי אותה שנה ומנאום הנשיא בועידת "בני ברית" ב‪20-‬‬

‫‪306‬‬ ‫‪307‬‬ ‫‪308‬‬

‫וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 14 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 360 .2691‬‬ ‫וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 22 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 348 .2691‬‬ ‫י‪ .‬גואל‪" ,‬וושינגטון מודיעה‪ :‬ה'פנטומים' יסופקו לישראל בשנת ‪ "2696‬מעריב‪ 16 ,‬בדצמבר ‪.2691‬‬

‫‪86‬‬

‫בספטמבר‪ .‬החשש מהידרדרות באיזור היה אכן גורם מדרבן בתחילה להשגת התקדמות‬ ‫מסוימת‪ ,‬והיה זה הישג לא מבוטל עבור ממשל ג'ונסון ששליחות בול הצליחה להביא את‬ ‫ממשלת ישראל לראשונה מאז מלחמת ששת הימים להציג פראמטרים מסוימים לנסיגה‬ ‫בפני ממשלת ירדן‪ .‬עם זאת‪ ,‬הסיר הנשיא ג'ונסון את תמיכתו ממדיניות הפעלת הלחץ על‬ ‫ממשלת ישראל כתוצאה מהתקרבות הבחירות‪ ,‬ומזכיר המדינה ראסק נותר לבדו במערכה‪.‬‬ ‫חוסר התיאום בממשל והתמיכה במדיניות הישראלית הביאו גם לכישלון בשליחות יארינג‪.‬‬ ‫מחלקת המדינה פעלה בחלק מהזמן לסייע ליארינג‪ ,‬אך בחלק אחר של הזמן ניהלה שיחות‬ ‫משלה ובכך יצרה שני מסלולים נפרדים שחיבלו זה בזה‪ .‬יארינג עצמו הוכח כגורם קשה‬ ‫לפיצוח‪ .‬בראשית המשא ומתן גילה סבלנות ולא הציג עמדות מגובשות משלו בתקווה‬ ‫שהדבר יסייע לצדדים לגבש עמדות בעצמם‪ ,‬ואף החל בנסיונות לפתרון בעיות נקודתיות‬ ‫כהקדמה למשא ומתן המרכזי‪ .‬עם זאת‪ ,‬למרות הגמישות שגילה‪ ,‬לא היה נלהב לשתף את‬ ‫ממשלת ארה"ב בגיבוש רעיונות ובכך תרם להכשלת הנסיון להביא שלום‪.‬‬ ‫ממשל ג'ונסון התמיד במדיניות התמיכה בהישארות הישראלית בשטחים למרות‬ ‫שהדבר דירדר את יחסיה של וושינגטון עם משטרים אחרים באיזור וגם הוסיף למתיחות‬ ‫הבין‪-‬גושית עם מוסקבה‪ .‬אף סכנות לקריסתה של ממלכת ירדן‪ ,‬בעלת ברית אסטרטגית‬ ‫חשובה‪ ,‬עקב פעולות תגמול ישראליות לא שינתה את הכיוון הכללי במדיניותו של ג'ונסון‪,‬‬ ‫אשר נותר מושפע מיועצו רוסטאו גם לאחר ששמע דעות אחרות הן בתוך וושינגטון והן‬ ‫מנציגי ממשלות זרות‪ .‬גם האישור הסופי של עסקת הפאנטומים בימים האחרונים לממשל‬ ‫ג'ונסון חיזק את העמדה הישראלית ובכך היקשה על אפשרות של השגת שלום מבוסס על‬ ‫נסיגה חלקית או מלאה‪ .‬עסקת הפאנטומים לראשונה הפכה את התמיכה בישראל לעניין‬ ‫של חוק ולא רק מדיניות‪ ,‬מאחר שהיא נעשתה כחלק מחוק הסיוע של ארה"ב‪ ,‬תהליך‬ ‫שהלך והתחזק בהמשך‪ .‬גורמים נוספים שהשפיעו על ממשל ג'ונסון היו המשך הגישה‬ ‫‪87‬‬

‫השלילית כלפי ממשלות מצרים וברה"מ‪ ,‬שהביאה את הממשל לדחות יוזמות מצד מוסקבה‬ ‫ובכך החלישה את הסיכויים להגיע לתכנית פעולה בין‪-‬גושית מוסכמת‪ .‬גורם חשוב בזירה‬ ‫הפנימית היה התחזקות התמיכה במדיניות הישראלית בשורות הקונגרס‪ ,‬דבר שבמהלך‬ ‫‪ 2691‬היה חזק אף יותר מאשר ב‪ .2691-‬תמיכה זו באה לידי ביטוי בשינוי עמדות שתי‬ ‫המפלגות הגדולות בארה"ב בכיוון של תמיכה מהותית באינטרסים הישראליים‪.‬‬ ‫השבעת ממשל ניקסון בינואר ‪ 2696‬לא שינתה בתחילה את המצב באופן יסודי‪,‬‬ ‫למרות שמתחילת נשיאותו גילה ניקסון נכונות גדולה יותר להידברות עם מוסקבה לגבי‬ ‫מציאת פיתרון למזרח התיכון‪ ,‬ורק מלחמה חדשה ב‪ 2610-‬יצרה שיתוף פעולה אמריקני‪-‬‬ ‫סובייטי בהפעלת לחץ על הצדדים לפתוח בתהליך השלום שהביא בהמשך להסכם שלום‬ ‫ישראלי‪-‬מצרי‪.‬‬

‫יוחנן כץ‪1021 ,‬‬

‫‪88‬‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫מסמכים ארכיוניים‬ ‫ כרך ראשון‬,‫ מבחר תעודות מפרקי חייו‬:‫ יצחק רבין ראש ממשלת ישראל‬,‫גנזך המדינה‬ )1001 ,‫(ירושלים‬ US Department of State, Foreign Relations of the United States (abbreviated as FRUS)

‫זכרונות‬ )2611 ,‫ פרקי חיים (תל אביב‬,‫ אבא‬,‫אבן‬ )2616 ,‫ פנקס שירות (תל אביב‬,‫ יצחק‬,‫רבין‬ )2612 ,‫ שלושים שנות מדיניות חוץ (ירושלים‬:‫ בסוד לאומים‬,‫ גדעון‬,‫רפאל‬ Bull, Odd, War and Peace in the Middle East: the Experiences and Views of a UN Observer (London, 1976) Dobrynin, Anatoly, In Confidence: Moscow's Ambassador to America's Six Cold War Presidents (New York, 1995) Hatem, Abdel-Kader, Information and the Arab Cause (London, 1974) Heikal, Mohamed, The Road to Ramadan (New York, 1975) Riad, Mahmoud, The Struggle for Peace in the Middle East (London, 1981)

89

‫מחקרים‬ Mørk, Hulda Kjeang, The Jarring Mission: A Study of the UN Peace Effort in the Middle East, 1967-1971, MA Thesis in History, University of Oslo (Spring 2007) Parker, Richard, The Politics of Miscalculation in the Middle East (Bloomington, IN, 1993)

91

‫תצלומים‬ ‫הערה‪ :‬התצלומים לקוחים מוויקיפידה‪ ,‬אלא אם צוין אחרת‬

‫גונאר יארינג בצעירותו‪ .‬שימש שליח האו"ם למזרח התיכון בין ‪2691-2610‬‬

‫‪91‬‬

‫דין ראסק‪ ,‬מזכיר המדינה בממשל ג'ונסון‪ .‬ניסה להגיש יוזמת שלום משלו בנובמבר ‪2691‬‬

‫‪92‬‬

‫שר החוץ הסובייטי אנדריי גרומיקו‬

‫‪93‬‬

‫אנאטולי דוברינין‪ ,‬שגריר ברה"מ בארה"ב‪ .‬ניסה להתניע יוזמת שלום בין‪-‬גושית במזרח התיכון‬

‫‪94‬‬

‫© ‪ 1021‬כל הזכויות שמורות למחבר יוחנן כץ‪ .‬מותר להשתמש במאמר למטרות אישיות‪,‬‬ ‫הכוללו ת קריאה לשם השכלה אישית והפצתו ללא תמורה כספית כלשהי‪ .‬כל שימוש‬ ‫מסחרי במאמר אסור בהחלט‪.‬‬

‫‪95‬‬