מדינת היהודים (Der Judenstaat)

‫ד״ר בני מ ין זאב הרצל‬

‫מד י נת ה י הוד י ם‬ ‫עברית א ש ר ב ר ש‬

‫מ‬ ‫הו צ א ת ס פ ר י ם מ‪ .‬נ י ו מ ן ב ע ״ מ‬

‫‪All rights reserved‬‬ ‫בל הזכויות שמורות‬ ‫נדפס בישראל‬

‫נדפס מאמהות בדפוס מר״ן‪ ,‬ירושלים‬

‫ה ת כן‬ ‫הקדמה‬ ‫מבוא‬ ‫החלק הכללי ‪ :‬שאלת היהודים‬ ‫החברה היהודית‬ ‫חבורות בני המקום‬ ‫אגודת היהודים‬ ‫חתימה‬

‫‪7‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪83‬‬

‫לוח תאריכים חשובים בחיי הרצל‬

‫‪87‬‬

‫הקדמה‬ ‫הרעיון‪ ,‬שאני בא להרצות בחבורי זה‪ ,‬רעיון ישן הוא‪ .‬הלא היא תקומת‬ ‫מדינת־היהודים‪.‬‬ ‫קול הצעקה נגד היהודים הולך מסוף העולם עד סוסו‪ ,‬ולקול זה מתעורר‬ ‫הרעיון הנרדם‪.‬‬ ‫אין אני ממציא כל חדש‪ ,‬דבר זה יש לזכור תמיד ובכל פרט שבדברי•‬ ‫אין אני ממציא לא את תנאי חייהם של היהודים אשר מעולם‪ ,‬אף לא את‬ ‫האמצעים לתקנם‪ .‬חמרי הבנין שאני מתכן פה מתקיימים במציאות‪ ,‬אפשר‬ ‫למששם בידים! כל הרוצה להוכח יבוא ויוכח‪ .‬אם יבוא איפוא אדם לסמן‬ ‫את הנסיון לפתרון שאלת־היהודים במלה אחת‪ ,‬לא יתכן שיקרא לו ״דבר*‬ ‫דמיון‪ / ,‬אלא לכל היותר ‪,,‬דבר השערה״‪.‬‬ ‫קודם כל עלי להגן על תכניתי‪ ,‬שלא ינהגו בה כמו באוטופיה‪ .‬באמת‬ ‫שומר אני בזה על המבקרים השטחיים׳ שלא יעשו אולת‪ .‬והרי אין כל‬ ‫בושה בכתיבת אוטופיה‪ ,‬שיש בה אהבת״הבריות‪ .‬יכול־הייתי להבטיח לעצמי‬ ‫הצלחה ספרותית קלה יותר‪ ,‬לו הלבשתי בשביל קוראים דורשי־שעשועים את‬ ‫תכניתי זו בצורת רומן‪ ,‬שגם היא אינה מחייבת כלום‪ .‬אבל אין זו אוטופיה‬ ‫חביבה‪ ,‬כדוגמת האוטופיות‪ ,‬שנתחברו תכופות לפני תומם מורום ולאחריו‪.‬‬ ‫כמדומני‪ ,‬שמצב היהודים בארצות שונות הוא גדוע כל־כך‪ ,‬שכל צעצועי‪-‬‬ ‫הקדמות נעשים משום כך מיותרים‪.‬‬ ‫כדי להבליט את ההבדל שבין חבורי ובין אוטופיה‪ ,‬בוחר אני בספר‬ ‫מענין של השנים האחרונות‪* :‬ארץ־חדות״ של ד״ר תיאודור הרצקא‪ .‬הרי‬

‫‪7‬‬

‫תיאודור הרצל‬

‫זד‪ .‬חזוךבדים מחוכם‪ ,‬עשוי בידי חכם בכלכלה מדינית‪ ,‬מודרני בתכלית‪,‬‬ ‫ורחוק מן החיים׳ כאותו הר קו־המשוה‪ ,‬שעליו תשכון מדינת־חלום זו‪.‬‬ ‫״פריילאנד‪ ,,‬היא מכונה מורכבה בעלת שיניים וגלגלים רבים‪ ,‬שהם גם‬ ‫תופסים זה בזד״‪ .‬אבל אין זה מתקבל על דעתי‪ ,‬שאפשר להביא את‬ ‫המכונה הזאת לידי תנועה‪ .‬ואפילו רואה אני שמתיסדות ״אגודות ארץ־‬ ‫החרות‪ ,,,‬אין זו בעיני אלא הלצה‪.‬‬ ‫כנגד זה מכילה הצעתי את השמוש בכוח מניע הנמצא בעין‪ .‬אני רק‬ ‫מרמז בעניות דעתי על שיניה וגלגליה של המכונה העומדת להבנות‪ ,‬הן‬ ‫מפאת קוצר ידי והן מתוך בטחון‪ ,‬שימצאו בוני‪-‬מכונות טובים ממני‪ .‬העיקר‬ ‫הוא הכח המניע‪ .‬וכח זה מהו? — צרת היהודים‪.‬‬ ‫מי יהין לכפור במציאות הכה הזה ? אנו נדון בזה בפרק העוסק בנמוקי‬ ‫האנטישמיות‪.‬‬ ‫ידוע היה כח הקיטור‪ ,‬שנוצר בקלחת־התה מתוך חמום המים והדים‬ ‫את הצמיד המכסה אותה‪ .‬כתופעה זו של קלחת־התה הם הנסיונות הציוניים‬ ‫וכמה צורות אחדות של ההתאחדות ״להגנה בפני האנטישמיות״‪.‬‬ ‫אכן אומר אני‪ ,‬כי כח זה‪ ,‬אם ישתמשו בו כהוגן‪ ,‬יש בו כדי להניע‬ ‫מכונה כבירה‪ ,‬להסיע אנשים ונכסים‪ .‬תהיה צורת המכונה מה שתהיה‪.‬‬ ‫בטוח אני בעומק לבי‪ ,‬שהצדק אתי — אך איני יודע‪ ,‬אם בטפחות‬ ‫ימי יכירו בצדקת רעיוני‪ .‬האנשים הראשונים‪ ,‬שיתחילו בתנועה זו‪ ,‬מסופקני‬ ‫אם ידאו בתפארת קצה‪ .‬אבל ההתחלה עצמה תמלא הויתם גאות נעלה‬ ‫ואושר של חרות פנימית‪.‬‬ ‫כדי להסיר מעל תכניתי השד של אוטופיה‪ ,‬אקמץ בפרטי תאור ציוריים‪.‬‬ ‫משער אני בלאו הכי‪ ,‬שלעג נבער מדעת יבוא בתמונות־עלגים וינסה לערער‬ ‫את הצעתי בשלימותה‪ .‬יהודי בךבינה בדרך כלל‪ ,‬שהצעתי לפניו את הענין‪,‬‬ ‫אמר לי‪ :‬״פרטי העתיד המתוארים כמציאות הם הם סימניה של האוטופיה ‪/ ,‬‬ ‫טעות היא‪ .‬כל שר־כספים מביא בחשבון הצעתו לתקציב המדינה מספרים‬ ‫שבעתיד‪ ,‬ולא רק מספרים שהעלה מתוך ההכנסה הממוצעת של שנים‬

‫‪8‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫קודמות או של מדינות אחרות‪ ,‬אלא גם מספרים שאין להם תקדים‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫בהטלת מס חדש‪ .‬רק מי שלא ראה מימיו הצעת תפציב אינו יודע זאת‪.‬‬ ‫כלום תחשב הצעה של חוק־כספים כאוטופיה‪ ,‬אף־על־פי שהכל יודעים‪,‬‬ ‫שההצעה לא תתקיים לעולם לכל פרטיה?‬ ‫אבל תביעות חמורות מאלו אני תובע מאת קוראי‪ .‬מאת המשכילים‬ ‫שאליהם אני פונה‪ ,‬אני דורש‪ ,‬שיחשבו וילמדו מחדש כמה מוסכמות‪ .‬דוקא‬ ‫מאת טובי היהודים‪ ,‬שעסקו באמונה בפתרון שאלת־היהודים‪ ,‬אני דורש‬ ‫שיראו את נסיונותיהם עד עתה כנסיונוודשוא•‬ ‫בבואי להציע את רעיוני‪ ,‬עלי להלחם בסכנה אחת‪ .‬אם אגיד את כל‬ ‫הדברים התלויים בעתיד בלשון רפה‪ .‬יראה הדבר כאילו איני מאמץ‬ ‫באפשרותם‪ ,‬ואם אכריז בבטחון על התגשמותם‪ ,‬אפשר שהכל יראה כמשא־שוא‬ ‫ומדוחים‪.‬‬ ‫על־כן אני מודיע ברורות ותקיפות‪ :‬אני מאמין באפשרות ההתגשמות‪,‬‬ ‫אף־על־פי שאיני משלה את נפשי‪ ,‬כי מצאתי את צורת־הרעיון שאין אחריה‬ ‫כלום‪ .‬מדינת היהודים הוא צויד־העולם ועל־כן קום תקום‪.‬‬ ‫אם יבוא יחיד ויאמר לעשותה‪ ,‬לא יהא זה אלא מעשדדשגעון ־־ אבל‬ ‫אם יהודים רבים יתחילו בדבר בבודאחת‪ ,‬הרי זה דבר של טעם ואין כל‬ ‫קושי של ממש בדרך הגשמתו‪ .‬הרעיון תלוי רק במספר חסידיו‪ .‬אפשר‬ ‫שבחורינו רבי־השאיפה‪ ,‬שהיום הזה כבר גדורים לפניהם כל הדרכים‬ ‫ובמדינת־היהודים מנצנצת להם תקוה של כבוד‪ ,‬חופש ואושר‪ ,‬יקבלו על‬ ‫עצמם לעשות נפשות לרעיון‪.‬‬ ‫אני עצמי דואה עם פרסום החבור הזה את תפקידי כעשוי ומוגמר‪.‬‬ ‫אני אשוב לדבר בענין הזה דק אם יאלצוני לכך התקפותיהם של מתנגדים‬ ‫בעלי־ערך‪ ,‬או אם יהא צורך לתרץ קושיות שלא נראו מראש‪ ,‬או לסלק‬ ‫טעויות‪.‬‬ ‫האין דברי נכונים עוד כיום הזה ? ד״אם מהדתי לקדם פני זמני ? האין‬ ‫עוד יסורי היהודים גדולים ל מדיו ראה נראה‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫תיאודור הרצל‬ ‫ביהודים תלוי איפוא הדבר‪ ,‬אם חבור מדיני זה יהיה לפי שעה רק‬ ‫ממן מדיני‪ .‬אם דור זה לא הוכשר עוד‪ ,‬יבוא דור אחר‪ ,‬נעלה וטוב מכני‪.‬‬ ‫־־דייים הרוצים בהר ישיגו את מדינתם‪ ,‬והם יהיו ראויים לה‪.‬‬

‫מ בו א‬ ‫לעתים קרובות יש אשר נשתומם על קוצר השגתם של אנשים‬ ‫העומדים בתוך חיי־המעשה בענינים של כלכלת־עם‪ .‬רק בזה יתבאר‪,‬‬ ‫למה יחזרו גם יהודים על הפתגם השגור בפי האנטישמיים‪ ,‬שאנו‬ ‫חילם בזכות ‪,,‬העמיט־הבעלים״‪ ,‬ובלעדי ״עט־בעל״ מסביבנו‪ ,‬אחת‬ ‫דת‪:‬ו למות ברעב‪ .‬זהו אחד המקרים׳ בהם מתגלה התרופפות הכרת‬ ‫ערך עצמנו מתוך עלילות שאין להן יסוד‪ .‬מהו באמת אותו דבר‬ ‫שקוראים לו ״עט־בעל״ו אם אין כאן הטמטום הפיזיוקרטי הישן‪,‬‬ ‫הרי זו הטעות הילדותית‪ ,‬שבעולפ־הנכסים חוזרים חלילה תמיד‬ ‫אותם הדברים‪ .‬אין לנו צורך להקיץ משינה ארוכה כאותו ״ריפ ון‬ ‫וינקל *) כדי להכיר‪ ,‬שהעולם משתנה על־ידי יצירת־תמיד של נכסים‬ ‫וקנינים חדשים‪ .‬בעת־הפלאות הזאת‪ ,‬שכד‪ .‬רבה בה ההתקדמות הטכנית‪,‬‬ ‫יראה גם עני־הרוה בעיניו הטחות את התהוות הקנינים החדשים‬ ‫מסביב‪ .‬רוח־היזמה הוא הוא אשר יצרם‪.‬‬ ‫עבודה בלי רוח־יזמה היא הקבועה‪ ,‬הישנה! לדוגמה טפוסית‬ ‫ישמש לנו הפלח‪ ,‬העומד בדיוק באותו מקום שעמדו אבותיו לפני‬ ‫אלפי שנים‪ .‬כל החיל החמרי נעשה בידי איש־הקבולת‪ .‬כמעט בושה‬ ‫היא להורות הלכה חבוטה כזו‪ .‬אילו גם היינו כולנו רק אנשי־קבולת —‬ ‫כדבר הגוזמא הטפלה — לא היה לנו צורך ב״עט־בעל״‪ .‬אין אנו‬ ‫•) בסיפורו של ושינגטון אוירוינג‪ :‬מין הוני הפעגל‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫תיאודור הרצל‬ ‫תלויים במחזור בלתי־פוסק של נכסים בלתי־משתכנים‪ ,‬כי מיצר‪-‬־ם‬ ‫אנו נכסים חדשים‪.‬‬ ‫יש בידינו עבדי־עבודה שאין ערוך לכוחם שהופעתם בעולם־‬ ‫התרבות היא התחרות מכלה במלאכת־הכפים ‪ :‬אלו הן המכונות‪ .‬אכן‬ ‫דרושים גם פועלים כדי להניע את המכונות‪ ,‬אך לצורך זה יש לנו‬ ‫אנשים די והותר‪ .‬דק מי שאינו מכיר את מצב היהודים בכמה מנפות‬ ‫אירופה המזרחית יעיז להגיד‪ ,‬כי היהודים לא יצלחו או לא יאותו‬ ‫לעמל־כפים‪.‬‬ ‫אולם אין חפצי בחבורי זה ללמד סנגוריה על היהודים‪ .‬אין‬ ‫תועלת בדבר‪ .‬בענין זה כבר נאמרו דברי בינה ורגש רבים ואין‬ ‫להוסיף עליהם‪ .‬אך אין די לבוא בנימוקים הפועלים על השכל והרגש‪.‬‬ ‫אם לא יוכשרו תחילה השומעים להשיג את הדברים‪ ,‬והיו כקול‬ ‫הקורא במדבר‪ .‬ואם השומעים יעלו למדרגה כזאת‪ ,‬הלא אז יהיו‬ ‫הדברים למותר‪ .‬מאמין אני באדם ש! ״־א עולה בלי־הרף במעלות‬ ‫הדוח‪ ,‬אולם דרך העליה נראית לי אטית עד ליאוש‪ .‬אם נחכה עד‬ ‫אשר תנוח גם על הבינונים אותה רוח־החן‪ ,‬אשד נחה על לסינג‬ ‫יכתבו את ״נתן החכם״‪ ,‬יכלו חיינו וחיי בנינו ובני־בנינו ולא נראד‪.‬‬ ‫בנחמה‪ .‬והנה יבוא רוח*העולם ויביא לנו ריוח מצד אחר‪.‬‬ ‫המאה שאנו חיים בה הביאה לנו תחיה מפוארת בכיבושיה הטכניים‪.‬‬ ‫אך האנושות טרם הפיקה תועלת מן הקדמה הנפלאה הזאת‪ .‬נוצחו‬ ‫המרחקים על פני האדמה‪ ,‬ועדיין אנו אומרים‪ :‬צר לנו המקום‪.‬‬ ‫במהירות וללא כל סכנה נעבור בספינות־ענק ימים אשד לא נודעו‬ ‫עד עתה‪ .‬מסילות־ברזל בטוחות בסול על רוכסי הרים‪ ,‬אשר בפחד‬ ‫דרכה שם דגל אנוש‪ .‬את הקורות בארצות‪ ,‬אשר לא נודעו עוד עת‬ ‫אירופה כלאה את היהודים בגיטאות‪ ,‬נדע כעבור רגעים מספר‪ .‬על־כן‬ ‫היתד‪ .‬צרת־היהודים לאנכרוניסמוס — ולא מפני שעוד לפני מאה‬ ‫שנה בא תור השכלה — אמנם רק לבני־העליה המעטים‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫לדעתי‪ ,‬לא נברא אור־החשמל כדי שנטילי־כסף מתי־מספר יאירו‬ ‫בו את טרקליניהם‪ ,‬אלא כדי שלאורו נוכל לפתור את שאלות האנושיות‪.‬‬ ‫אחת השאלות הללו‪ ,‬ולא הפחותה בהן‪ ,‬היא שאלת היהודים‪ .‬בפתרנו‬ ‫את השאלה הזאת‪ ,‬נועיל לא רק לעצמנו‪ ,‬כי אם גם לנענים ונרדפים‬ ‫רבים אחרים‪.‬‬ ‫שאלת*היהודים קיימת‪ .‬מי בער ויכחיש מציאותה ן סרח עודף‬ ‫הוא מימי הבינים‪ ,‬ועמי־התרבות‪ ,‬במיטב רצונם‪ ,‬לא יכלו להפטר ממנו‪.‬‬ ‫את נדיבות רוחם הוכיחו לנו בהחילם לתת לנו זכויות שוות‪ .‬שאלת־‬ ‫היהודים קיימת בכל מקום שהם נחתים שם במספר רב‪ .‬ואל המקום‬ ‫אשר איננה שם‪ ,‬יביאוה היהודים בעקב הגירתם שמה‪ .‬כמובן‪ ,‬שאנו‬ ‫הולכים למקום אשד שם אין רודפים אותנו ז אך בבואנו שמה תחלנד‪,‬‬ ‫הרדיפות‪ .‬כן הוא וכן יהיה בכל מקום‪ ,‬גם בארצות נאורות ביותר —‬ ‫וצרפת הוכיח — כל־עוד לא נפתרה שאלת־היהודים פתרון מדיני‪.‬‬ ‫היהודים המסכנים מביאים אתם את האנטישמיות לאנגליה‪ ,‬אחרי‬ ‫אשר כבר הביאוה לאמריקה‪.‬‬ ‫אדמה כי מבין אני את התנועה המורכבת מאד‪ ,‬אשר שמה‬ ‫אנטישמיות‪ .‬מסתכל אני בתנועה זו כיהודי‪ ,‬אבל בלי שנאה ובלי פחד‪.‬‬ ‫אדמה כי מכיר אני באנטישמיות את משחק־הזדון‪ ,‬את קנאת־הלחם‬ ‫הנקלה‪ ,‬את המשפט הקדום העובר בירושה‪ ,‬את העדר הסבלנות בדת —‬ ‫אבל מכיר אני כמו כן את מלחמת־המגן שתומכיה רואים בה‪ .‬אין אני‬ ‫רואה את שאלת־היהודים כשאלה סוציאלית או דתית‪ ,‬אף־על־פי שהיא‬ ‫מתלבשת גם בצורות אלו‪ .‬שאלה לאומית היא‪ ,‬וכדי לפתרה נטל עלינו‬ ‫לעשותה ראשית כל לשאלה מדינית עולמית‪ ,‬אשר תמצא פתרונה‬ ‫בסוד עמי־התרבות‪.‬‬ ‫הננו עם‪ ,‬עם אחד!‬ ‫בכל מקומות מושבותינו נסינו בתום־לבב להתערב בגויי הארצות‪,‬‬ ‫רק את אמונת אבותינו אמדנו לשמור בידינו‪ .‬אין רוצים בנו‪ .‬לחנם‬ ‫‪13‬‬

‫תיאודור תרצל‬ ‫ה־ י ו פטריוטים נאמנים ולפעמים גם נלחבים יתר על חמדה׳ לחנם‬ ‫נביא קרבנות דמים‪ ,‬תרתי משמע׳ שכם אחד עם יתר האזרחים‪,‬‬ ‫לחנם נעמול להגדיל את שם ארצות־מולדותינו במעשי אמנות ומדע‪,‬‬ ‫להרבות את עשרן במסחר וקנין‪ .‬בארצות־מולדותינו‪ ,‬אשר נשב בהן‬ ‫מאות בשנים‪ ,‬נחשבנו לזרים‪ ,‬אפילו בפי אלה אשר מולידיהם לא‬ ‫היו עוד בארץ‪ ,‬בעת אשר אבותינו כבר נאנחו בה מעוני‪ .‬דק הרוב‬ ‫יכריע‪ ,‬מי הזר בארץ ‪ t‬כל דאלים גבר — כמו בכל היחסים בין עם‬ ‫ועב‪ .‬כאדם פרטי‪ ,‬שאין לו כל שליחות‪ ,‬אין אני מותר כלל על זכויותינו‬ ‫השמורות בידינו בתורת חזקה‪ .‬במצב העולם בשעה זו ועוד עידן‬ ‫ועידנים יגבר הכח על המשפט‪ .‬אם כן לשוא נהיה בכל מקום פטריוטים‬ ‫ישרים‪ ,‬כאשר היו ההוגינוטים ויאלצום לנוד מן הארץ‪ .‬לו רק נתנו‬ ‫לנו מנוח‪...‬‬ ‫אך דמה אדמה‪ ,‬כי לא יתנו לנו מנוח‪.‬‬ ‫בלחץ וברדיפות לא יוכלו לכלותנו‪ .‬אין עוד עם מימית עולם‬ ‫אשר עמד ברוב מלחמות ויסורים כעמנו‪ .‬רק את הנחשלים הביאו‬ ‫הגזירות הרעות לידי בגידה‪ .‬היהודים החזקים יקשו ערפם וישובו אל‬ ‫מקורם בפרוע פרעות בישראל‪ .‬הדבר הזה נראה ברור זמן קצר לאחד‬ ‫מתן שווי־הזכויות ליהודים‪ .‬את היהודי שהגיע למעלה רוחנית וחמרית‬ ‫גבוהה עזב כלה רגש הערבות לעמו‪ .‬ברבות ימי הטובה הפוליטית‪,‬‬ ‫הננו מתבוללים בכל מקום« אדמה כי לא לחרפתנו הוא‪ .‬איש־המדיגה‬ ‫הדורש לעמו תערובת מה של הגזע היהודי‪ ,‬מחויב לדאוג שמצבנו‬ ‫המדיני יהיה טוב לאורך ימים‪ .‬אפילו בידי אדם כביסמרק לא‬ ‫יעלה הדבר‪.‬‬ ‫כי בעמקי רוח העם שוכנים משפטים קדומים לרעת אחינו בני‬ ‫ישראל‪ .‬כל הרוצה לעמוד על הדבר הזה‪ ,‬עליו לנטות אוזן קשבת‬ ‫לדברים היוצאים מפי העם המסיח לפי תומו‪ :‬הבדיה והפתגם הם‬ ‫אנטישמיים‪ .‬העם הוא בכל מקום ילד גדול‪ ,‬אשר אמנם יתכן לחנכו‪,‬‬ ‫‪14‬‬

‫מדינת היהודים‬ ‫‪I‬‬

‫אבל חנוך זר״ אם גם יצלח‪ ,‬דרוש ידרוש זמן כביר‪ .‬ובבר אמרתי‪,‬‬ ‫כי יש לפנינו דרך אחרת למצוא ישועתנו‪.‬‬ ‫ההתבוללות‪ ,‬לא רק בדברים חיצונים‪ ,‬כגון‪ ,‬הלבוש‪ ,‬חרגלי־חיים‬ ‫ידועים‪ ,‬מנהגים והלשון‪ ,‬כי־אם התדמות שלמה במחשבה ובנמוסים —‬ ‫התבוללות היהודים תתכן בכל מקום רק על־ידי נשואי־תערובת‪ .‬אבל‬ ‫נחוץ שרוב בני העם יחושו את הצורך בנשואים כאלה ז לא די‬ ‫שנשואי־התערובת יהיו על־פי החוק‪ .‬הליברלים באונגריה‪ ,‬שחוקקו‬ ‫עתה חוק כזה‪ ,‬טעו טעות גדולה‪ .‬נשואי־תערובת אלה המיוסדים על‬ ‫הלכה זו מצאו להם מיד דוגמה יפה ‪ :‬יהודי מומר נשא אשה מבנות‬ ‫ישראל‪ .‬אבל המלחמה לצורת הנשואים הזאת הרחיקה עד מאד את‬ ‫הפרץ בין הנוצרים והיהודים באונגריה׳ ועל־ידי כך הזיקה לטמיעת־‬ ‫הגזעים יותר משהועילה לה‪.‬‬ ‫כל הרוצה באמת בכליון היהודים על־ידי התבוללות‪ ,‬יש לפניו‬ ‫רק דרך אחת ‪ :‬לתת ליהודים כוח כלכלי במדד‪ .‬כזו‪ ,‬שיכריע את המשפט‬ ‫הקדום בלב החברה‪ .‬כזאת נראה במשפחות המיוחסות‪ ,‬שנשואי־‬ ‫התערובת מרובים בהן בערך‪ .‬זקני האצילים מכסים את מערומיהם‬ ‫בזהבם של יהודים ומשפחות יהודים כלות בינתים‪ .‬אבל מה דמות‬ ‫נערוך למחזה הזה במעמדות הבינונים‪ ,‬אשר שם מרכז שאלת־היהודים‪,‬‬ ‫מפגי שהיהודים הם בעיקר עם בעל מעמד בינוני ן אם ישיגו את‬ ‫הכח הנזכר למעלה יהיו הם השליטים היחידים בכלכלת המדינה‪,‬‬ ‫כאשד יאמר עליהם כבר היום ללא יסוד‪ .‬ואם כיום הזה מעורר כחם‬ ‫המצער של היהודים חרי־אף וזעקוודשבר‪ ,‬עד מה תגדל ההתפרצות‪,‬‬ ‫אם הכה הזה יעצם עוד!‬ ‫אין אפשרות להגיע לדרגה זו המכשירה את הטמיעה‪ ,‬כי איך‬ ‫יתן הדוב את צוארו בעול המעוט‪ ,‬אשר אך תמול היה בזוי בעיני‬ ‫הכל ואשר אין בידס לא כח הצבא והנהלת המדינה‪ .‬ועליכן חושב‬ ‫אני גט את טמיעת היהודים בדרך ההצלחה החמרית לתקות־שוא‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫תיאודור הרצל‬ ‫בארצות‪ ,‬אשר האנטישמיות פורחת בהן כיום הזה‪ ,‬יסכימו לדברי‪.‬‬ ‫בארצות אחרות‪ ,‬אשר ברגע זה טוב מצבם של היהודים‪ ,‬אל־נכון‬ ‫יתנגדו בני־עמי בכל תוקף להנחותי‪ .‬רק בכלות אליהם שנית הרעה‪,‬‬ ‫יאמינו לי‪ .‬חדירת היהודים הנודדים לארצות׳ אשר שם יקוו למצוא‬ ‫את השלוה‪ ,‬וכן גם התגברות תנועת היהודים האזרחים‪ ,‬תתאחדנה‬ ‫יחד בכח עצום לדחוק את הקץ הרע‪ .‬דרדהגיון זו אין דבר‬ ‫פשוט ממנה‪.‬‬ ‫אבל בהשמיעי משפט־אמת זה ללא כל משוא־פנים‪ ,‬אל־נכון אעיר‬ ‫עלי את התנגדותם וחמתם של היהודים החיים בטובה‪ .‬על האנשים‪,‬‬ ‫המתכוונים להנאתם הפרטית ורואים ברוב אולתם ופחדנותם סכנה‬ ‫לעצמם‪ ,‬אפשר לעבוד בלעג ובוז‪ .‬כי חיי העניים והנןשים קודמים‪.‬‬ ‫אבל מראש חפץ אני למנוע בעד מחשבות מוטעות‪ ,‬שאם תכניתי‬ ‫תתגשם‪ ,‬יגרם על ידי כך נזק ליהודים בעלי רכוש וקנין‪ .‬על־כן רוצה‬ ‫אני להסביר בפרוטרוט את משפט הרכוש‪ .‬ואם כל רעיוני לא יצא‬ ‫מגדר ספרות׳ הלא אז עולם כמנהגו נוהג ואין לעיניהם כל פחד‪.‬‬ ‫אמנם אפשר לטעון טענה נצחת‪ ,‬כי מסייע אני בידי האנטישמיים‪,‬‬ ‫באמרי כי עם אנחנו‪ ,‬עם אחד‪ .‬כי מעכב אני בעד ההתבוללות במקום‬ ‫אשר הדרך פתוחה לפניה‪ ,‬ובמקום שכבר יצאה לפועל אני מסכן‬ ‫אותה‪ ,‬במדד‪ .‬שסופר בודד כמוני יכול בכלל לעכב או לסכן משהו‪.‬‬ ‫טענה זו תבוא ביחוד מצרפת‪ .‬מחכה אני לה גט ממקומות אחרים‪,‬‬ ‫אבל חפץ אני להקדים ולהשיב ליהודי צרפת‪ ,‬כי אין כדוגמתם‬ ‫בנידון זה‪.‬‬ ‫בכל הכבוד אשר ירחש לבי לאישיות הפרטית‪ ,‬תהא זו אישיות‬ ‫חזקה בתור מדינאי‪ ,‬ממציא‪ ,‬אמן‪ ,‬פילוסוף או מצביא‪ ,‬או גם אישיות‬ ‫קבוצית של אגוד־אנשים היסטורי‪ ,‬שאנו מכנים אותו בשם עם‪,‬‬ ‫בכל הכבוד שאני הוגה לאישיות׳ אין אני מבכה את חדלונה‪ .‬מי שיכול‪,‬‬ ‫רוצה ומוכרח לחדול מהיות‪ ,‬צריך לעבור מן העולם‪ .‬אולם האישיות‬

‫‪16‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫הלאומית של היהודים אינה יכולה‪ ,‬אינה רוצה ואינה מוכרחה לחדול‬ ‫מהיות‪ .‬אינה יכולה‪ ,‬מפני שצוררים מבחוץ מאחדים אותה‪ .‬אינה רוצה‪,‬‬ ‫זאת הוכיחה בשני אלפי שנות יסורים מאין כמוהם‪ .‬אינה מוכרחה‪,‬‬ ‫זאת אנסה להוכיח בחבורי הזה‪ ,‬אחרי אשר עשו זאת לפני כמה יהודים‪,‬‬ ‫אשר לא נואשו מתקוה‪ .‬ענפים רבים וכן שלמים ימותו ויפלו מעץ‬ ‫היהדות! העץ חי וקיים‪.‬‬ ‫ואם אחדים מיהודי צרפת‪ ,‬או גם בעולם‪ ,‬יתנגדו לדעתי‪ ,‬אחרי‬ ‫אשר כבר ״התבוללו״‪ ,‬אשיבם תשובה פשוטה‪ :‬כל הענין הזה לא‬ ‫להם הוא‪ .‬הם צרפתים ישראליים‪ ,‬מה טוב! אבל ענין פנימי הוא‬ ‫לכלל ישראל‪.‬‬ ‫אולם התנועה למען יסוד מדינה‪ ,‬שאני מציע‪ ,‬לא תזיק לצרפתים‬ ‫הישראליים‪ ,‬כמו שלא תזיק ל״מתבוללים״ בארצות אחרות‪ .‬ונהפוך‬ ‫הוא‪ ,‬היא תועיל להם‪ ,‬הועל תועיל ! איש לא יפריעם ב‪,,‬תפקיד הצבעים״‬ ‫שלהם׳ בלשונו של דרוין‪ .‬הם יוכלו מעתה להתבולל בשלות־השקט‪,‬‬ ‫אחרי אשר יסכר פי האנטישמיות השלטת כיום הזה‪ .‬אם תקום מדינת‬ ‫היהודים החדשה על סדריה המתוקנים והם בכל־זאת ישארו באשר הם‪,‬‬ ‫יאמין להם כל אדם‪ ,‬כי אמנם התבוללו עד צפור נפשם‪.‬‬ ‫ומיציאת היהודים הנאמנים לעמם תצמח ל״מתבוללים״ טובה‬ ‫כפולה ומכופלת מאשר לאזרחים הנוצרים‪ .‬כי המתבוללים יסירו‬ ‫מעליהם את עול ההתחרות המרגיזה‪ ,‬המסוכנת וההכרחית של‬ ‫הפרולטריון היהודי‪ ,‬הנקלע בתוקף הלחץ הפוליטי והדחק הכלכלי‬ ‫מעיר אל עיר ומארץ אל ארץ‪ .‬הפרולטריון הנודד הזה יבוא אל‬ ‫המנוחה והנחלה‪ .‬עתה יכולים רק אנשים מתושבי־הארץ הנוצרים —‬ ‫קוראים להם אנטישמיים — להתקומם נגד כניסת יהודים זרים‪.‬‬ ‫תושבי־הארץ הישראלים אינם יכולים לעשות זאת‪ ,‬אף כי עליהם‬ ‫כל כובד המשא הזה‪ :‬ההתחרות של אנשים דומים להם במקצוע‬ ‫הכלכלה‪ ,‬המכניסים נוסף לזה את האנטישמיות‪ ,‬ואם היא כבר קיימת‪,‬‬ ‫‪17‬‬

‫תיאודור הרצל‬ ‫הם מחמירים אותה‪ .‬במסתרים תבכה נפש המתבוללים‪ ,‬והיא תמצא‬ ‫לה רווחה ב״מעשי צדקה״‪ .‬הם מכוננים חברות לתמיכת יהודים נודדים‪.‬‬ ‫זר מעשיהם זה היה ראוי לשחוק‪ ,‬לולא נגע הדבר לאנשים קשי־יום‪.‬‬ ‫יש שחברות־צדקה אלו אינן למען היהודים הנרדפים כי־אם נגדם‪.‬‬ ‫העיקר שהעניים המרודים האלה ישולחו מהרה והרחק מאד‪ .‬בקצת‬ ‫התבוננות אפשר לגלות‪ ,‬כי לא אחד מאוהבי־ישראל מדומים אלה‬ ‫אינו אלא אנטישמי מזרע ישראל אשר עטה מעטה חסד‪.‬‬ ‫אך גם הנסיונות הישוביים‪ ,‬שנסו עד כה אנשים בעלי כונה טובה‬ ‫בהחלט‪ ,‬לא נשאו פדי‪ ,‬אף כי הנסיונות עצמם ראויים לתשומת לב‪.‬‬ ‫אין אני מאמין שפלוני או אלמוגי בקש לו שעשוע של ספורט‪ ,‬שפלוני‬ ‫או אלמוני הסיע את אחיו היהודים העניים‪ ,‬כאשד יריצו סוסים לשם‬ ‫התחרות‪ .‬בדברים נכבדים ומעציבים כאלה אין נוהגים שחוק‪ .‬הנסיונות‬ ‫ההם ראויים לתשומת לב‪ ,‬במידה שהם משמשים בזעיר־אנפין התחלות‬ ‫ממשיות להתגשמות רעיון מדינת־היהודים‪ .‬אף גם נוכל להפיק תועלת‬ ‫ממשוגותיהם‪ ,‬בבואנו להוציא את רעיוננו לפועל בהיקף גדול‪ .‬אמנם‬ ‫הביאו הנסיונות האלה גם נזק לא מעט‪ .‬הגירה מלאכותית כזו הביאה‬ ‫את האנטישמיות בדרך הטבע לארצות חדשות‪ ,‬אך גדולה מזו הרעה‪,‬‬ ‫שהביאו התוצאות הדלות של הנסיונות‪ ,‬בעוררם בלב היהודים עצמם‬ ‫את הספק‪ ,‬אם אחינו בני ישראל יצלחו בכלל לישוב‪ .‬אבל את הספק‬ ‫הזה נקל לסלק על־ידי הנמוק הפשוט הזה‪ :‬אין ראיה‪ ,‬שמה שלא‬ ‫עלה יפה במעשד‪ .‬קטן‪ ,‬לא יצליח גם במעשה רב‪ .‬יש אשד עסק קטן‬ ‫מביא בתנאים מסוימים הפסד‪ ,‬ובאותם התנאים עצמם יביא העסק‬ ‫הגדול ריוח‪ .‬בנחל לא ישוטו סירות קטנות‪ ,‬אך בנהר‪ ,‬אשר אל תוכו‬ ‫נופל הנחל‪ ,‬גם אניות גדולות יהלכו‪.‬‬ ‫אין בעולם אדם חזק ועשיר‪ ,‬שיוכל להסיע עם מארץ לארץ‪.‬‬ ‫רק הרעיון יחולל זאת‪ .‬רק לרעיון המדיני כח כזה‪ .‬במשך כל ליל*‬ ‫גלותם הארוך לא חדלו היהודים מלחלום את חלום מלכותם‪ .‬״לשנה‬ ‫‪18‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫הבאה בירושלים !״ קראנו בכל הדולות‪ .‬עתה הגיעה השעה לוודאות‪,‬‬ ‫כי בידנו הוא להפוך את החלום לרעיון בהיר כצהרים‪.‬‬ ‫לשם זה נחוץ למחות מעל כל לב כמה מושגים נושנים ובלים‪,‬‬ ‫סבוכים וצרים‪ .‬הנה יבואו עכורי־המוח ויטענו‪ ,‬כי לא יתכן לצאת‬ ‫מעולם התרבות אל מדבר שממה‪ .‬שקד הוא! ההגירה תהיה בתוך‬ ‫התרבות‪ .‬לא ירידה היא למדרגה נמוכה‪ ,‬כי־אם עליה למדרגה גבוהה‪.‬‬ ‫לא נלך לשכון בבתי*חומר‪ ,‬כי בתים חדשים ויפים נבנה‪ ,‬אשר נשב‬ ‫בהם לבטח‪ .‬לא נאבד את הרכוש אשר רכשנו לנו׳ כי נפיק ממנו‬ ‫תועלת חדשה‪ .‬את זכויותינו נחליף באחרות טובות מהן‪ .‬לא נעזוב‬ ‫את מנהגי־חיינו החביבים עלינו׳ כי נמצאם גם שם‪ .‬לא נצא מן הבית‬ ‫הישן בטרם יעמוד החדש על תלו‪ .‬הלוך ילכו שמה רק אלה הבטוחים‬ ‫להיטיב שם את רוע מצבם‪ .‬ראשונה ילכו הנואשים‪ ,‬אחריהם העניים‪,‬‬ ‫אחרי־כן האמידים‪ ,‬ולאחרונה העשירים‪ .‬ההגירה היא תנועת המעמדות‬ ‫כלפי מעלה‪.‬‬ ‫ובצאת היהודים מארצות מושבותיהם לא תקום שם מבוכה‬ ‫כלכלית‪ ,‬לא משברים ולא רדיפות‪ ,‬ימי טובה ונחת יגיעו לארצות ההן‪.‬‬ ‫האזרחים הנוצרים יקחו את המקומות שעזבו היהודים‪ .‬בשובה ובנחת‬ ‫יצאו בלי כל זעזוע‪ ,‬וראשית השטף הזה היא אחרית האנטישמיות‪.‬‬ ‫היהודים יעזבו את הארץ כידידים מכובדים‪ ,‬ואם ישובו אחרי־כן‬ ‫אחדים מהם׳ יקבלו אותם בארצות הנאורות ברצון וינהגו בהם כבוד‪,‬‬ ‫כאשר ייעשה לכל נתיני מדינות אחרות‪ .‬לא בחפזון ובמנוסה נצא‪,‬‬ ‫כי*אם במשטר ובסדר לעיני כל העמים ובהשגחת דעת הקהל‪ .‬את‬ ‫התנועה הזאת יש לנהל בדרכים חוקיות‪ ,‬והיא לא תבוצע בלי עזרתן‬ ‫הנדיבה של הממשלות הנוגעות בדבר ואשר תפקנה ממנה תועלת‪.‬‬ ‫לשם טהרת הרעיון וכח ההגשמה דרושים לנו ערבים‪ ,‬שאפשר‬ ‫למצאם רק במה שרגילים לקרוא בשם ‪,,‬אישיות מוסרית״ או אישיות‬ ‫משפטית״‪ .‬בין שני המונחים האלה‪ ,‬המוחלפים לעתים קרובות בלשון‬ ‫‪19‬‬

‫תיאודור הרצל‬

‫הכמי־המשפט‪ ,‬רוצה אני להבדיל הבדלה גמורה‪ .‬כאישיות מוסרית‪,‬‬ ‫שאין לה דבר עם עסקי נכסים פרטיים‪ ,‬אני מציע את ״אגודת היהודים״‪.‬‬ ‫על ידה עומדת ״החברה היהודית״׳ העוסקת ברכישת נכסים‪.‬‬ ‫היחיד אשד ישלח את ידו במפעל כביר כזה׳ יכול להיות רק‬ ‫רמאי או מטורף‪ .‬לטהרת האישיות המוסרית ערב אופים של חברי‬ ‫האגודה‪ .‬האישיות המשפטית תוכיח את עוצם ידה על־ידי הכספים‬ ‫שיהיו ברשותה‪.‬‬ ‫בהערות שהעירותי עד עתה נתכונתי למהר ולהשיב על המין‬ ‫הטענות המוכדחות להתעורר לשמע המלים ״מדינת היהודים״‪ .‬מכאן‬ ‫ואילך נרצה את דברינו במתינות יתרה‪ ,‬נסלק טענות אחרות ונבאד‬ ‫בפרטות דברים שרק רמזנו עליהם‪ ,‬אף־על־פי שיש להמנע ככל‬ ‫האפשר מדברים כבדים במגילה עפה כזו‪ .‬פרקים קצרים‪ ,‬כעין מאמרות‪,‬‬ ‫יסכנו מאד לתכליתנו‪.‬‬ ‫הרוצה להקים בנין חדש‪ ,‬עליו להרוס תחילה את הישן ועל‬ ‫הריסותיו יבנה‪ .‬בסדר מושכל זה אחזיק גם אני‪ .‬בחלק הכללי‬ ‫אברר את המושגים ואסלק ציורים נושנים ומטושטשים‪ ,‬אקבע את‬ ‫ההנחות המדיניות והכלכליות‪ ,‬שעליהן תתכונן התכנית כולה‪.‬‬ ‫בחלק הפרטי‪ ,‬המתחלק לשלשה מאמרים ראשיים‪ ,‬תתואר דרך‬ ‫ההגשמה‪ .‬מאמרים אלה הם ‪ :‬״החברה היהודית״‪ ,‬״חבורות בני־המקום״‬ ‫ו״אגודת היהודים״‪ .‬האגודה צריכה להלסד ראשונה והחברה באחרונה‪,‬‬ ‫אבל בהצעת התכנית יש להקדים את החברה‪ ,‬כי רבים יטילו ספקות‬ ‫גדולים באפשרות הכספית‪ ,‬ואת אלה יש לסלק בראש וראשונה‪.‬‬ ‫בסוף דברי אצטרך עוד להשיב על טענות אחרות‪ ,‬שבודאי יטענו‬ ‫כנגדי‪ .‬מאת קוראי היהודים אבקש להאריך רוחם ולקרוא את דברי‬ ‫עד תומם‪ .‬בלב קוראים אחדים תתעוררנה הטענות לא על*פי ה‪ 0‬ד‪1‬‬ ‫‪20‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫שאני משיב עליהן‪ .‬והאיש אשר ימצא בדברי תשובה נצחת על‬ ‫ספקותיו‪ ,‬יודה נא ולא יבוש‪.‬‬ ‫אמנם דברי מכוונים לשכל ולהגיון‪ ,‬אך יודע אני שאין די‬ ‫בהגיון בלבד‪ .‬היושבים ימים רבים כלואים במאסר‪ ,‬לא ברצון יעזבו‬ ‫את בית־כלאם‪ .‬נראה אם גדל לנו כבר הדור הצעיר הדרוש למפעלנו‪,‬‬ ‫הדור הצעיר אשר ימשוך■ את הזקנים וישאם על זרועותיו החזקות‬ ‫ויהפוך את נימוקי התבונה לרגשי התלהבות‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫תחלק‬ ‫ש אל ת‬

‫ה כ ל לי‬ ‫הי הו די ם‬

‫אין איש אשר יכחיש את קיומה של צרת־היהודים‪ .‬בכל הארצות‬ ‫אשר הם נחתים שם במספר רב‪ ,‬נרדפים הם ברב או במעט‪ .‬כמעט‬ ‫בכל מקום בטלו למעשה את שווי־זכויותיהם‪ ,‬אף כי קיים הוא להלכה‬ ‫בספרי החוקים‪ .‬גם המשרות הבינוניות בצבא‪ ,‬בפקידות הצבורית‬ ‫והפרטית‪ ,‬סגורות ומסוגרות בפניהם‪ .‬גם מתוך עולם המסחר מנסים‬ ‫להוציאם בחזקה‪« :‬אל תקנו מאת היהודים!״‬ ‫ההתקפות בבתי־הנבחרים ובאספות‪ ,‬בעתונים ועל במות בתי־‬ ‫התפלה‪ ,‬ברחוב ובדרכי־מסע — סגירת כמה בתי מלון — ואפילו‬ ‫במקומות־שעשועים‪ ,‬מתרבות מיום ליום‪ .‬אופין של הרדיפות שונה‬ ‫לפי הארצות וחוגי החברה‪ .‬ברוסיה משלחים אש במשכנות היהודים‪,‬‬ ‫ברומניה ירצחו מתי־מספר‪ ,‬בגרמניה יחלקו להם מכות מזמן לזמן‪,‬‬ ‫באוסטריה יטילו האנטישמים אימתם על כל החיים הצבוריים‪ ,‬באלג׳יד‬ ‫יטיפו מטיפים נודדים לפרעות‪ ,‬בפריז תגדור החברה הרמה בעדה‬ ‫ולא תתן ליהודים דריסת־רגל בתוכה — הכל לפי מנהג המדינה‪.‬‬ ‫אין כונתנו למנות כאן את כל תלאות היהודים ! לא נעסוק בפרטים‪,‬‬ ‫אף כי יכאיבו לנו מאד‪.‬‬ ‫אין כונתי לעורר עלינו את מדת הרחמים‪ .‬אלה הם דברים בטלים‬ ‫ולא יהיו לנו לתועלת ולא לכבוד‪ .‬מסתפק אני בשאלות שאני שהאל‬ ‫אה היהודים ‪ :‬הנכון הוא‪ ,‬כי מצבם של היהודים עורכי־הדין‪ ,‬הרופאים‪,‬‬ ‫המהנדסים‪ ,‬המורים והפקידים מכל המינים הולך ודע מיום ליום?‬ ‫הנכון הוא‪ ,‬כי יקוממו את ההמונים לשפוך זעמם על עשירינו ‪ 1‬הנכון‬ ‫‪22‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫ך‪:‬וא‪ ,‬כי רבד‪ .‬צרת עניי עמנו מצרת עניי כל עם ועט ז‬ ‫אדמה‪ ,‬כי הלחץ חזק בכל מקום‪ .‬בין היהודים העשיריט יעורר‬ ‫רגש בלתי נוח! על השכבות הבינוניות יכביד כמועקה כבדה« את‬ ‫דלת־העם יביא לידי יאוש‪.‬‬ ‫עובדה היא‪ ,‬כי הכל מתכונים לדבר אחד‪ ,‬כדבר הקריאה הברלינית‬ ‫הקלסית‪ :‬״יהודים‪ ,‬צאו!״‬ ‫רוצה אני לבטא את שאלת־היהודים בקצור נמרץ‪ :‬האם כבר‬ ‫מוכרחים אנו ״לצאת״ ? ולאן ? או אולי נוכל להשאר עוד ? ועד מתי ן‬ ‫נשיב תחילה על השאלה‪ ,‬אם נוכל להשאר‪ .‬הנוכל לקוות לימים‬ ‫טוגים מאלה‪ ,‬להאריך רוחנו ולצפות לרחמי שמים׳ כי יהפוך לב‬ ‫השרים והעמים עלינו לטובה? אומר אני‪ :‬לא נוכל לקוות׳ כי הזרם‬ ‫ישנה את דרכו‪ .‬למה? השרים — אם גם יאהבונו‪ ,‬כאהבם את יתר‬ ‫אזרחי ארצם — לא יוכלו להיות לנו למגן‪ .‬ככל אשר ״ירבו״‬ ‫להאיר לנו פנים‪ ,‬כן יגדילו את השנאה בלב צוררינו‪ .‬וה״רב״ הזה‬ ‫הוא מעט מכל אשר ידרוש כל אזרח פשוט או כל שבט בעם הארץ‪.‬‬ ‫העמים‪ ,‬אשר היהודים יושבים בתוכם‪ ,‬הם כולם כאחד‪ ,‬בסתר‬ ‫או בגלוי‪ ,‬שונאי־ישראל‪.‬‬ ‫ההמון הפשוט לא נחן בבינה היסטורית ולא יבין׳ כי שיני העמים‬ ‫האירופיים תקהינה מן הבוסר שאכלו אבותיהם בימי הבינים‪ .‬אנחנו‬ ‫היינו למה שעשונו אלה אשר כלאונו בחומות הגיטו‪ .‬אין ספק כי‬ ‫ידנו על העליונה בעסקי כספים‪ ,‬כי בימי הבינים אלצונו לעסוק‬ ‫רק באלה‪ .‬וגם עתה ילחצונו אל מסחר הכסף‪ ,‬אשד יקרא היום בשם‬ ‫בורסה׳ אחרי אשר הדחיקו אותנו מכל יתר ענפי־המעשה‪ .‬ואם נעשה‬ ‫עסקינו בבורסה‪ ,‬והיה זה לנו למקור חדש של בוז ושנאה‪ .‬ועוד‬ ‫נוסיף בלי־הרף להעמיד אנשי־השכלה בינונים‪ ,‬אשר אין להם מקום‪,‬‬ ‫והם נעשים סכנה לחברה‪ ,‬כמו אוצרוודהכסף המצטברים והולכים‪.‬‬ ‫היהודים המשכילים והעניים נופלים עתה כולם אל הסוציאליזמוס‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫תיאודור הרצל‬ ‫ובפרוץ המלחמה בחיי החברה‪ ,‬תהי ידה בנו בראשונה׳ כי בשתי‬ ‫המחנות הערוכות זו מול זו‪ ,‬במחנה בעלי־הרכוש כמו במחנר‪,‬‬ ‫הסוציאליסטים‪ ,‬אנו עומדים אל מול פני המלחמה‪.‬‬ ‫הנ סיונו ת‬

‫שנ ע שו עד כה‬

‫ל פ ת רון ה שאלה‬

‫האמצעים המלאכותיים‪ ,‬שהשתמשו בהם עד עתה לרפא את‬ ‫שבר העם היהודי‪ ,‬היו או דלים מדי — כגון‪ ,‬יסוד המושבות‬ ‫השונות — או שהיו מוטעים ביסודם‪ ,‬כגון הנסיונות לעשות את‬ ‫היהודים לאכרים בארצות מגוריהם‪.‬‬ ‫איזו תועלת תצמח מזה‪ ,‬שיעתיקו כמה אלפי יהודים מארץ‬ ‫לארץ ז או שיאחזו ויעשו חיל‪ ,‬ואז יעידו גם שם את האנטישמיות‪,‬‬ ‫או שלא ימצאו אחיזה — והלכו לאבוד‪ .‬כבר בררנו מקודם את דעתנו‬ ‫על הנסיונות להסיע את עניי היהודים לארצות אחרות‪ .‬דרך זאת‬ ‫לא תסכון ולא תוליך אל המטרה‪ ,‬או גם תתנגד למטרתנו‪ .‬בזאת‬ ‫רק ידחה הפתרון לימים ושנים׳ ואולי גם יוכבד הפתרון מאד‪.‬‬ ‫ואולם האומר לעשות את היהודים לעובדי־אדמה נלכד בטעות‬ ‫מוזרה‪ .‬האכרים הם מעמד היסטורי‪ .‬הדבר ניכר במלבושם‪ ,‬אשר ברוב‬ ‫הארצות לא נשתנה במשך מאות בשנים‪ ,‬בכלי־עבודתם‪ ,‬שלא שינו‬ ‫את צורתם אשר נתנו להם אבותיהם הראשונים‪ .‬במחרשתם יחרשו‬ ‫את אדמתם‪ ,‬את זרעם יזרעו במפולת יד‪ ,‬בחרמש העתיק יקצרו את‬ ‫שדם ואת תבואתם ידושו במורג‪ .‬ואולם יודעים אנו‪ ,‬כי כל המלאכות‬ ‫האלה תעשינה כיום במכונות‪ .‬שאלת החקלאות כיום הזה היא אך‬ ‫שאלת מכונות‪ .‬יד אמריקה תגבר על אירופה‪ ,‬כאשר תכרענה האחוזות‬ ‫הגדולות את אחיותיהן הקטנות‪.‬‬ ‫האכר הוא אפוא בריה שנגזרה עליה כליה‪ .‬ואם יש אשר יבקשו‬ ‫דרכים מלאכותיות לשמור על האכר מכליון‪ ,‬לא יעשו זאת כי־אם‬ ‫מתוך נימוקים מדיניים‪ .‬להוסיף אכרים חדשים על הישנים בדמותם‬ ‫‪24‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫ובצלמם׳ אך הבל ורעות־רוח הוא‪ .‬אין כה והון‪ ,‬אשר יוכלו להסב‬ ‫את גלגל התרבות אחורנית‪ .‬הן גם משלטון יחיד תקיף ואדיר יבצר‬ ‫לשמור על תנאי־תרבות שנתישנו‪.‬‬ ‫ואיך יאמרו להפוך את היהודי‪ ,‬שקנה חכמה ומדע‪ ,‬לאכר על־פי‬ ‫הנוסח הישן ן למה הדבר דומה ל כאילו אמרנו לו ‪ :‬״הנה קשת דרוכה‪,‬‬ ‫צא למלחמה \״ — ״מה ? — ישאל — בקשת אצא למלחמה על אויב‪,‬‬ ‫אשר בידו רובים מתוקנים ותותחים משוכללים ו״ היהודים הממאנים‬ ‫ללכת אחרי אלה הרוצים לעשותם לאברים גסים טוב המה עושים‪.‬‬ ‫הקשת היא כלי־מלחמה יפה מאד‪ ,‬ולמראה תשתפך עלי נפשי —‬ ‫אם יש לי פנאי לכך‪ ,‬אבל מקומה בביודהנכאת‪.‬‬ ‫אמנם ישנם מקומות אחדים‪ ,‬אשר שמה יוצאים היהודים הנואשים‬ ‫לעבודת־השדה‪ ,‬או כי יתרצו לעבודה הזאת‪ ,‬אבל דוקא במקומות‬ ‫האלה — כגון המושבות בהסן שבגרמניה ובדרום רוסיה — תעלה‬ ‫האנטישמיות כפורחת‪.‬‬ ‫כי מתקני־העולם השולחים את היהודי לחרוש את האדמה‪ ,‬שוכחים‬ ‫אדם חשוב אחד‪ ,‬אשר דעתו מכרעת בענין זה‪ ,‬והוא — האכר‪ .‬גם‬ ‫טענת האכר צדקה מאד‪ .‬מס הקרקעות‪ ,‬סכנת הבצורת‪ ,‬לחץ בעלי‬ ‫האחוזות הגדולות׳ העובדים במחיר מצער‪ ,‬ועל הכל התחרות אמריקה‬ ‫— כל אלה ממררים את חייו די והותר‪ .‬ואת מכסי־הדגן אין להעלות‬ ‫עד אין קץ‪ .‬וגם את עובד בית־החרושת לא יתכן להרעיב! ובמידה‬ ‫שהשפעתו המדינית הולכת וגוברת׳ נאלצים לשים לב למשאלותיו‪.‬‬ ‫כל המכשולים האלה נודעים למדי‪ ,‬ועל־כן אזכירם רק בדרך‬ ‫אגב‪ ,‬רצוני היה רק להראות‪ ,‬כי הנסיונות שנעשו עד כה ב מנ ה —‬ ‫ובדוב המקרים בכננה רצויה — היו כולם לבטלה‪ .‬לא העתקת חלק‬ ‫למקום אחר‪ ,‬אף לא התחבולות להוריד את רמתם הרוחנית של עניינו‪,‬‬ ‫עלולות להטיב את מצבנו‪ .‬את ערך התרופה שבהתבוללות כבד‬ ‫בררתי למעלה‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫תיאודור הדצל‬ ‫ג ד רו זו לא נוכל לאנטישמיות‪ .‬אי־אפשר לבטלה‪ ,‬כל־זמן שלא בטלו‬ ‫הסבות המולידות אותה‪ .‬ואולם היש בידינו לבטל את הסבות האלה ‪1‬‬

‫ס בו ת‬

‫ה אנ טי ש מיו ת‬

‫לא נוסיף לדבר על הסבות שמקורן ברגשות‪ ,‬במשפטים קדומים‬ ‫ובבערות‪ ,‬כי־אם על הסבות המדיניות והכלכליות‪ .‬אין לדמות את‬ ‫האנטישמיות שבימינו לשנאת־ישראל הדתית בימים עברו‪ ,‬אף כי‬ ‫בארצות אחדות יש לה לשנאודישראל גם היום אופי דתי‪ .‬התנועה‬ ‫אשר שנאת־ישראל הולידה בימינו יש לה פנים אחרות‪ .‬בארצות‬ ‫אירופה נולדה האנטישמיות על ברכי שחרור היהודים‪ .‬כאשד הכירי‬ ‫עמי־התרבות את העול אשד בחוקים הכובלים אותנו והוציאונו‬ ‫לחפשי‪ ,‬אחרו את המועד‪ .‬החוקים לא יכלו לעשותנו לאנשים חפשים‬ ‫בארצות מושבותינו‪ .‬בתוך חומות הגיטו התפתחנו בדרך מוזרה להיות‬ ‫עם‪ ,‬שכולו שייך למעמד הבינוני‪ ,‬ובצאתנו לחפשי היינו מתחרים‬ ‫נוראים לכל המעמד הבינוני בארץ‪ .‬אחרי השחרור עמדו רגלינו‬ ‫פתאום בתוך מעגל הבורגנות ונלחצנו לחץ כפול‪ ,‬מבית ומחוץ‪.‬‬ ‫הבורגנות הנוצרית לא היתד‪ .‬נמנעת מלהביאנו קרבן לסוציאליזמוס«‬ ‫אבל גם לא יועיל הרבה‪.‬‬ ‫ובכל זאת אין אפשרות לבטל את שווי־הזכויות של היהודים‬ ‫בארץ אשר שם הוא קיים‪ .‬לא רק מפני שמעשה זה יתנגד לרוח‬ ‫החדשה‪ ,‬כי־אם מיראה פן יעברו כל היהודים‪ ,‬כעניים כעשירים‪ ,‬אל‬ ‫המפלגות המהרסות‪.‬‬ ‫באמת כל כלי יוצר עלינו לא יצלח‪ .‬בראשונה גזלו מאת היהודים‬ ‫את אבני החן אשר בידיהם‪ .‬ואולם איך יתפשו היום את הנכסים‬ ‫הנדים ? הנכסים האלה מונחים בניירות־ערך מודפסים‪ ,‬סגורים בארבע‬ ‫פנות עולם‪ ,‬אולי גם בקופותיהם של נוצרים‪ .‬אמנם יתכן להטיל מסים‬ ‫שונים על מניות ושטרי־בכורה של מסילות־ברזל‪ ,‬בנקים ומפעלי׳‬ ‫‪26‬‬

‫תעשיה‪ ,‬ובמקום שנהוג מס־הכנסה פרוגרסיבי‪ ,‬אפשר לשית יד על כל‬ ‫סכום הנכסים הנדים‪ .‬אבל כל הנסיונות ממין זה יפגעו לא ביהודים בלבד‪,‬‬ ‫ובכל מקום שינסו לעשות זאת‪ ,‬יבוא מיד משבר כבד בחיי הכלכלה‪,‬‬ ‫אשר לא יצטמצם ביהודים הנפגעים ראשונה‪ .‬על־ידי קוצר־היכולת הזה‬ ‫להתגבר על היהודים אך תגדל השנאה ותרב המרירות‪ .‬האנטישמיות‬ ‫בקרב האוכלוסין עולה מיום ליום ושעה לשעה‪ ,‬ולא תחדל מעלות‪,‬‬ ‫כל עוד לא תמצא ד רו לבער את הסבות מן הארץ‪ .‬״הסבה הרחוקה״‬ ‫היא אבדן כשרון ההתבוללות‪ ,‬שאבדנו אותו בימי הבינים‪ ,‬ו״הסבה‬ ‫הקרובה״ היא — עודף מספר בעלי־ההשכלה הבינונים בתוכנו‪ ,‬שאין‬ ‫לפניהם לא ירידה ולא עליה — כלומר‪ ,‬לא ירידה בריאה ולא עליה‬ ‫בריאה‪ .‬ברדתנו למטה אנו נעשים לפרוליטרים מהרסים‪ ,‬מעין סגני־‬ ‫הקצינים של כל מפלגות־המהפכה‪ ,‬ובה בשעה משגשג ועולה כח‬ ‫כספנו עד להבהיל‪.‬‬ ‫פ עו ל ת‬

‫ה אנ טי ש מיו ת‬

‫הלחץ אשד ילחצונו צוררינו אינו משפיע עלינו לטובה‪ .‬לא‬ ‫נשתנינו משאר בני־אדם‪ .‬לא נאהב את אויבינו — נודה ולא נבוש‪.‬‬ ‫אבל רק הכובש את יצרו רשאי להטיל בנו מום זה‪ .‬הלחץ מביא‬ ‫אותנו בדרך הטבע לידי שנאת לוחצינו — ושנאתנו תוסיף להגביר‬ ‫את הלחץ‪ .‬אין כל מוצא ממעגל־קסמים זה‪.‬‬ ‫״אבל״‪ ,‬יקראו חוזים רכי־לבב‪ ,‬״אבל יש מוצא! אם רק נעורר‬ ‫את רגש הטוב והחסד בלב בני האדם!״‬ ‫אמנם עלי עוד להוכיח‪ ,‬מה רבה האולת בלהג סנטימנטלי ז הי‬ ‫הבא ליסד את תקון העולם על רגש הטוב והחסד של כל בני־האדם‪,‬‬ ‫אינו כותב אלא אוטופיה!‬ ‫כבד דברתי את דברי על ״התבוללותנו״‪ .‬איני אומר אף רגע‪,‬‬ ‫כי טובה היא בעיני‪ .‬האישיות הקבוצית של עמנו נעלה לתהלה בדברי‬

‫תיאודור הרצל‬

‫ימי העולם‪ ,‬ואחרי כל אשר השפילוה‪ ,‬עוד כבודה חדש עמה‪ ,‬ולמה‬ ‫נבקש את כליונה ‪ 1‬אולי יכולים היינו להטמע עד בלתי שריד בגויים‬ ‫אשר סביבותינו‪ ,‬לו הניחו לנו במשך שני דורות רצופים‪ .‬או הגרים‬ ‫לא יניחו לנו‪ .‬אחרי כל תקופה קצרה של סבלנות‪ ,‬תתעורר שנאתם‬ ‫ביתר שאת‪ .‬בשלומנו ובהצלחתנו כמו יצוק דבר המגרה ומרגיז‪,‬‬ ‫כי במשך מאות בשנים הסכין העולם לראותנו כבזויים שבעניים‪.‬‬ ‫ומהסרוךדעת וצרות־עין לא יראו‪ ,‬כי הצלחתנו תרופף את יהדותנו‬ ‫ותאבד את סגולותינו‪ .‬דק הלחץ ישיבנו אל מקור מחצבנו העתיק׳‬ ‫רק שנאת הסביבה תעשנו לגרים בארץ‪.‬‬ ‫ועל־כן הננו ונהיה‪ ,‬ברצון או באונם‪ ,‬ק מ ץ היסטורי‪ ,‬בעל סגולות‬ ‫המיחדות אותו להיות גוי אחד‪.‬‬ ‫עם הננו —שלא בטובתנו עושים אותנו שונאינו לעם« כן היה‬ ‫תמיד בדברי ימינו‪ .‬בעת צדה געשה אגודה אחת‪ ,‬ואז נרגיש פתאום‬ ‫בכחנו‪ .‬כן‪ ,‬כחנו אתנו לברוא לנו מדינה‪ ,‬מדינה למופת‪ .‬בידינו כל‬ ‫האמצעים‪ ,‬באנשים ובמעשים‪ ,‬הדרושים לכך‪.‬‬ ‫אמנם הגענו כבד למקום‪ ,‬שבו עלינו לדבר על ״החומר האנושי״‬ ‫שלנו‪ ,‬אם יתכן להשתמש במבטא לא־מהוקצע זד‪ -‬אבל בראשונה יש‬ ‫לבדר את קוי־היסוד של התכנית‪ ,‬אשר עליה יפו׳ן כל הבנין כולו‪.‬‬

‫ה ת כני ת‬ ‫התכנית כולה בצורתה היסודית היא פשוטה עד מאד׳ ועליה‬ ‫להיות כן‪ ,‬למען תהי מובנת לכל אדם‪.‬‬ ‫יותן לנו השלטון בחלקת־ארץ על פני האדמה‪ ,‬אשר‪ -‬תספיק‬ ‫לצרכיה הישרים של אומתנו‪ ,‬ואת כל השאר נעשה בעצמנו‪.‬‬ ‫יסוד שלטון־מדינה חדש אין בו לא מן המגוחך ולא מן הנמנע‪.‬‬ ‫בימינו ראינו זאת אצל עמים‪ ,‬אשר אינם כעמנו בני מעמד בינוני‪,‬‬ ‫כי־אם עניים ממנו בחומר וברוח‪ ,‬ועל־כן גם חלשים ממנו‪ .‬ממשלות‬ ‫‪28‬‬

‫הארצות הנגועות בנגע האנטישמיות מעונינות מאד להמציא לנו‬ ‫את השלטון הזה‪.‬‬ ‫למטרה זו‪ ,‬שהיא פשוטה מאד בעיקרה‪ ,‬אך מסובכה בדרכי‬ ‫הגשמתה‪ ,‬שני מוסדות גדולים ‪ :‬״אגודת היהודים״ ו״החברה היהודית״‬ ‫מה ש״אגודת היהודים״ תכין בדרך מדעית ומדינית‪ ,‬תוציא‬ ‫״ההברה היהודית״ לפועל‪.‬‬ ‫״ההברה היהודית״ תעסוק בפירוק כל עסקי־ממונם ■של היהודים‬ ‫היוצאים ותתקין את כל המשא־והמתן הכלכלי בארץ החדשה‪.‬‬ ‫כאמור למעלה‪ ,‬אין אנו רשאים לצייר לנו את יציאת היהודים‬ ‫לפתע פתאום‪ .‬לאט לאט יצאו ובמשך עשרות שנים‪ .‬בראשונה ילכו‬ ‫העניים שבעניים והם יכשירו את האדמה לישוב‪ .‬לפי תכנית מתוכנת‬ ‫מראש יסללו שם כבישים‪ ,‬יבנו גשרים ומסילוודברזל‪ ,‬יקימו עמודי‬ ‫טלגרף‪ ,‬יטו נהרות ויבנו בידיהם את משכנותיהם‪ .‬עבודתם תגדיל את‬ ‫המשא־והמתן‪ ,‬המשא־והמתן יפתח את השווקים‪ ,‬והשווקים ימשכו‬ ‫מתישבים חדשים‪ .‬כי כל איש יבוא מרצונו‪ ,‬על חשבונו ועל אחריותו‪.‬‬ ‫העבודה אשר נשקיע באדמה‪ ,‬תעלה את מחיר הקרקעות‪ .‬היהודים יכירו‬ ‫עד מהרה‪ ,‬כי נפתח שדה חדש וקיים לרוח־קבולתם‪ ,‬אשר עד עתה‬ ‫היתה שנואה ובזויה בעיני העמים‪.‬‬ ‫הבא לכונן לו כיום הזה ארץ חדשה לא יוכל לעשות זאת כמעשה‬ ‫הראשונים לפני אלף שנה‪ ,‬אשר לא יכלו לעשות אחרת‪ .‬איולת היא‬ ‫לשוב אחורנית אל דרגות־תרבות נושנות‪ ,‬כחפץ ציונים מעטים‪ .‬לו‬ ‫נטל עלינו‪ ,‬למשל‪ ,‬לבער חיות רעות מן הארץ‪ ,‬לא נעשה כבני־אירופה‬ ‫מן המאה החמישית‪ .‬לא נצא לקראת דובים ביחידות‪ ,‬איש איש ורמחו‬ ‫וחניתו בידו‪ ,‬כי־אם נערוך ציד רב ובהמון חוגג‪ ,‬נחריד את החיות‬ ‫אל מקום מיוחד‪ ,‬ובהיותן יחד נזרוק לתוכן פצצה משחיתה‪.‬‬ ‫בבואנו להקים בנינים‪ ,‬לא נתקע בתי־עץ עלובים על חוף הים‪,‬‬ ‫כי־־אם נבנה כאשר נוהגים לבנות בימינו‪ .‬בתינו יתנוססו לעוז‬

‫מדינת היהודים‬

‫ולתפארת‪ ,‬כאשר לא בנו עד כד‪ ..‬כי ניתנו לנו אמצעים‪ ,‬אשר לא ידעום‬ ‫הדורות הראשונים‪.‬‬ ‫אחרי השכבות השפלות במצבן ד‪,‬כלכלי‬

‫תבואנה לאט־לאט‬

‫הגבוהות מהן‪ .‬הקרובים עתה ליאוש ילכו בראשונה‪ ,‬נהוגים בידי‬ ‫משכילינו הבינונים‪ ,‬אשר נעמיד במספר רב והם נרדפים בכל מקום‪.‬‬ ‫תכלית החבור הזה — להביא את שאלת הגירתם של היהודים‬ ‫לידי וכוח כללי‪ .‬אבל אין כונתו להעמידה למנין דעות‪ .‬בדרך זו נכונה‬ ‫לעניננו מפלה בטוחה‪ .‬מי שאינו רוצה‪ ,‬ישאר כאן! התנגדותם של‬ ‫יחידים אינה מעלה ואינה מורידה‪.‬‬ ‫הרוצה ללכת אתנו יעמוד על דגלנו וילחם לו בדבור‪ ,‬בכתב‬ ‫ובמעשה‪.‬‬ ‫היהודים המודים ברעיון־המדינה אשר ‪T‬הגינו‪ ,‬יתלקטו אל ״אגודת‬ ‫היהודים״‪ .‬בזאת יגדל כחד‪ .‬לדבר ולשאודולתת עם הממשלות בשם‬ ‫היהודים‪ .‬״האגודה״ תוכר ככוח יוסד־מדינה‪ ,‬אם נדבר בלשת משפטי־‬ ‫העמים‪ ,‬ובזה הן יונח היסוד למדינה עצמה‪.‬‬ ‫אם תתרצינה אפוא הממלכות לתת ליהודים את השלטון באחת‬ ‫הארצות הנייטרליות‪ ,‬אז תבוא עמהן ״האגודה״ בדברים בנוגע לארץ‬ ‫המוצעת‪ .‬שתי ארצות באות בחשבון‪ :‬ארץ־ישראל וארגנטינה‪ .‬בשני‬ ‫המקומות האלה נעשו נסיונות חשובים של התישבות היהודים‪ .‬אף כי‬ ‫בשניהם נשמר העיקר המוטעה — להכניס את היהודים קמעא קמעא‪.‬‬ ‫הדרך הזאת תמיד אחריתה מרה‪ .‬כי בדרך הטבע בא תמיד הרגע‪ ,‬בו‬ ‫ירגישו התושבים בסכנה הצפויה להם‪ ,‬ומרוב לחצם תאולץ הממשלה‬ ‫לסגור את שעדי הארץ בפני כניסת יהודים נוספים‪ .‬היוצא מדברינו‪ ,‬כי‬ ‫ההגירה תועיל לנו רק אז‪ ,‬אם תתבסס על שלטון בטוח‪.‬‬ ‫״אגודת היהודים״ תשא ותתן עם שליטי הארץ כיום הזה‪ ,‬והדבר‬ ‫יעשה בחסותן של ממלכות אירופה — אם ההצעה תיטב בעיניהן‪ .‬יש‬ ‫לאל ידינו להביא תועלת עצומה לשליטי הארץ כיום הזה׳ לקחת עלינו‬

‫‪0‬ג‬

‫תיאודור הרצל‬ ‫*‬

‫חלק מחובות־המדינה‪ ,‬לסלול כסילות ודרכים‪ ,‬הדרושים גם לנו׳ ועוד‬ ‫רבים כמו אלה‪ .‬ובהפון מדינת היהודים‪ ,‬יעמוד ריוח גם לארצות‬ ‫השכנות‪ ,‬כי תרבותו של חבל־ארץ אחד מעלה בכלל ובפרט את ערך‬ ‫הארצות אשר סביבותיו‪.‬‬ ‫א ר ץ ־י ש ר א ל‬

‫או‬

‫א ר גנ טינ הז‬

‫היש לבכר את ארץ־ישראל או את ארגנטינה ז ה״אגודה״ תקח‬ ‫את אשר יותן לה ואשר תבוא עליו הסכמת רוב בני עמנו‪ .‬ה״אגודה״‬ ‫תברר את שהי ההצעות‪.‬‬ ‫ארגנטינה היא אחת הארצות העשירות בטבען ברחבי תבל׳ ארץ‬ ‫רחבת־ידים עד מאד‪ ,‬אוכלוסיה מעטים ואקלימה ממוצע‪ .‬הריפובליקה‬ ‫הארגנטינית תמצא לטוב לה למסור לנו חלקת־ארץ גדולה‪ .‬חדירת‬ ‫היהודים לארץ זו עד כה אמנם לא הפיקה רצון מאת יושבי הארץ‪,‬‬ ‫ויש לבאר לממשלת ארגנטינה את ההבדל היסודי בין החדירה ההיא‬ ‫וההגירה החדשה‪.‬‬ ‫ארץ־ישראל היא ארץ־אבותינו אשר לא נשכחנה לעולם‪ .‬לזכרה‬ ‫יחרד לב עמנו ולשמעה יבואו רבים‪ .‬לו חפץ הוד מעלתו הסולטן לתת‬ ‫לגו את ארץ־ישראל‪ ,‬כי*עתה לקחנו על עצמנו להביא סדר גמור‬ ‫בעניני הכספים של ממלכת תורכיה‪ .‬למען אירופה נהיה שם חלק מן‬ ‫החומה הבצורה נגד אסיה‪ ,‬ונעשה את תפקיד חלוץ־התרבות בפני‬ ‫הברברים‪ .‬בתור מדינה נייטרלית נשמור על קשרינו עם כל עמי‬ ‫אירופה‪ ,‬אשר יערבו את קיומנו שם‪ .‬ואשד למקומות הקדושים לעולם‬ ‫הנוצרי‪ ,‬תמצא ערובה במשפט־העמים להבדילם מן הארץ ולהעמידם‬ ‫ברשות עצמם‪ .‬אנו נהיה משמר־הכבוד על המקומות הקדושים ובקיומנו‬ ‫נערוב בעד מלוי חובתנו‪ .‬משמרת־הכבוד תשמש סמל כביר לפתרון‬ ‫שאלת־ד״יהודים‪ ,‬אחרי אשר עונינו אלף ושמונה מאות שנה‪.‬‬

‫ג‪3‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫צו ר ך‪,‬‬

‫מ כ שי ר‪,‬‬

‫מ ש א ־ו מ ת ן‬

‫בפרק שלפני האחרון אמרתי‪ :‬״החברה היהודית תתקין את כל‬ ‫המשא־והמתן הכלכלי בארץ החדשה״‪.‬‬ ‫רואה אני צורך להוסיף דברים אחדים ליתר באור‪ .‬תכנית כזו‬ ‫שלפנינו עלולה להתמוטט ביסודותיה‪ ,‬אם ״אנשי המעשה״ יתנגדו לה‪.‬‬ ‫והנה אנשי־המעשה הם בדרך כלל אנשי־ההרגל‪ ,‬שאינם מסוגלים לצאת‬ ‫מחוג צר של מושגים נושנים‪ .‬אבל התנגדותם תהא מקובלת ועלולה‬ ‫להזיק הרבה לרעיון החדש ! למצער‪ ,‬כל זמן שהרעיון לא יתחזק‬ ‫במידה כזו‪ ,‬שיוכל לזרות את האנשים המעשיים יחד עם מושגיהם‬ ‫הבלים מזוקן‪.‬‬ ‫כאשד הגיעה לאירופה עת מסילות־הברזל‪ ,‬היו ״אנשי מעשה״‬ ‫שאמרו על כמה מסילות אשר עמדו להסלל אז‪ ,‬כי איולת היא לסללן‪,‬‬ ‫״מאחר שבמקומות האלה אין די נוסעים גם למרכבת־הדואר״‪ .‬אז לא‬ ‫ידעו את האמת‪ ,‬הידועה היום לכל בר־בי־רב‪ ,‬כי לא הנוסעיט עושים‬ ‫את המסילה‪ ,‬כי־אם להפך‪ ,‬המסילה עושה את הנוסעים ן כמובן‪ ,‬שיש‬ ‫להניח כי הצורך היה נמצא בכח‪.‬‬ ‫ממין הטענה הזאת של ״אנשי המעשה״ שלפני מסילות־הברזל‬ ‫תהיה גם טענת אלה‪ ,‬שאינם יכולים לדמות בנפשם‪ ,‬איך יכלכלו‬ ‫האנשים החדשים הבאים לארץ‪ ,‬אשר טרם נרכשה וטרט־פותחה‪ ,‬את‬ ‫משאפ־ומתנם הכלכלי‪ .‬איש־מעשה יטען בערך כדברים האלה‪:‬‬ ‫״נניח‪ ,‬כי מצב היהודים בארצות רבות הוא עתה ברע‪ ,‬והוא‬ ‫בהכרח ילך הלוך ורע ! נניח‪ ,‬כי יתעורר בהם החפץ לנדוד מארצם !‬ ‫נניח גם כן‪ ,‬כי היהודים ילכו אל הארץ החדשה — איך ובמה ישתכרו‬ ‫להחיות את נפשם ‪ 1‬והלא אין יכולת לסדר את משאט־ומתנם של המוני‬ ‫אנשים בדרך מלאכותית מיום אחד למשנהו״‪.‬‬ ‫על זאת אענה‪ :‬אין כאן המדובר על משא־ומתן מלאכותי ולא‬ ‫יעלה על הדעת‪ ,‬כי הדבר הזה יעשה מיום אחד למשנהו‪ .‬אבל אם גם‬ ‫‪32‬‬

‫תיאודור הרצד‬

‫לא יתכן לסדר את המשא־והמתן‪ ,‬הנה יתכן ויתכן לעוררו ולהכינו‪.‬‬ ‫על־ידי מה? על־ידי מכשיר הצורך‪ .‬אם יכירו בצורך ויתקינו את‬ ‫המכשיר‪ ,‬אז יבוא המשא־והמתן מאליו‪.‬‬ ‫אם היהודים מרגישים באמת ובתמים את הצורך להגיע למצב‬ ‫טוב ממצבם ! אם המכשיר העומד להברא כדי לשמש את הצורך הזה‪,‬‬ ‫״החברה היהודית״‪ ,‬יהיה חזק למדי‪ :‬מן ההכרח הוא שהמשא־והמתן‬ ‫יפרוץ בארץ חדשה‪ .‬כמובן‪ ,‬שזהו דבר שבעתיד׳ כשם שהתפתחות‬ ‫מסילות־הברזל היתד‪ .‬בשביל בני שנות השלושים דבר שבעתיד‪ .‬ובכל־‬ ‫זאת נסללו מסילות־הברזל‪ .‬לאשרנו׳ התגברו אבותינו על פקפוקיהם‬ ‫של אנשי־המעשה הנוסעים במרכבת־הדואר‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫החברה‬

‫הי הו די ת‬

‫ק ו י* ה י ס ו ד‬

‫את ״החברה היהודית״ אני משער לי כמעט כדמות החברות‬ ‫הגדולות למקח קרקעות — רצונכם‪ ,‬קראו לה ‪Chatered Company‬‬ ‫של יהודים‪ ,‬אך אין בידה כח שלטון ותפקידיה אינם מצטמצמים‬ ‫בהתישבות בלבד‪.‬‬ ‫״החברה היהודית״ תתכונן כחברת־מניות נתונה לחסותה של‬ ‫אנגליה וכפופה לחוקיה‪ .‬מקום מושבה הראשי בלונדון‪ .‬את גודל ק ר ר‬ ‫המניות לא אוכל לקצוב בשעה זו‪ .‬אמני־הכספים שיש לנו במספר רב‬ ‫יעשו את החשבון המדויק‪ .‬אך למען המנע מדברים בעלמא‪ ,‬אערוך‬ ‫לפי שעה את הסכום למיליארד מרק‪ .‬יתכן כי יהיה צורך בסכום גדול‬ ‫או קטן מזה‪ .‬בצורת אסוף הכספים‪ ,‬אשר אטפל בו להלן‪ ,‬תלוי הדבר‪,‬‬ ‫איזה חלק מן הסכום הגדול יצטרכו להכניס במזומנים בראשית הפעולה;‬ ‫«החברה היהודית״ היא מוסד לשעת מעבר‪ .‬יש לה אופי מסחרי‬ ‫בדור והיא שתה תכלית שנוי מ״אגודת היהודים״‪.‬‬ ‫תפקידה הראשון של ״החברה היהודית״ הוא‪ ,‬למכור את נכסי‬ ‫דלא ניידי של היהודים היוצאים‪ .‬היא תכלכל את מעשיה בשיטה‬ ‫נכונה‪ ,‬כדי למנוע בעד משברים ולהבטיח לכל איש את חלקו‪ ,‬ותכשיר‬ ‫את התנועה הפנימית של האזרחים הנוצרים‪ ,‬כאשד רמזתי למעלה‪.‬‬ ‫‪34‬‬

‫מדינ ת‪ ,‬היהודים‬

‫ע ס קי נ כ ס י ד ל א ג י י ד י‬ ‫על הנכסים האלה יחשבו גתים‪ ,‬אחוזות והלקוחות של בתי־המסחר‬ ‫למקומותיהם‪ .‬בראשונה תודיע ״החברה היהודית״‪ ,‬בי נכונה היא‬ ‫לעסוק רק במכירת הנכסים האלה‪ .‬הן בזמן הראשון תעשה המכירה‬ ‫היהודית בלי בהלה ובלי הורדת מחירים גדולה‪ .‬סניפי ההברה יהיו‬ ‫בכל עיר ועיר למרכזי המכירה של נכסי היהודים‪ .‬כל סניף וסניף‬ ‫יקבל רק דמי עמילות‪ ,‬כפי הדרוש לקיומו‪.‬‬ ‫אבל יתכן כי עם התפתחות התנועה ירד שער הנכסים פלאים‪,‬‬ ‫ואז מן הנמנע יהיה למכרם‪ .‬בדרגה זו יסתעף תפקידה של החברה‬ ‫כמוכרת־נכסים לכמה סעיפים חדשים‪ .‬החברה תהיה לסוכנת המפקחת‬ ‫על הנכסים הנשארים ותשמור את שעודהכושר למכרם‪ .‬היא תגבה‬ ‫את שכר־הדירה‪ ,‬תחכיר את האחוזות׳ תמנה מנהלי־עסקים‪ ,‬אולי גם‬ ‫בתנאי־חכירה — לשם זהירות‪ .‬החברה תשתדל בכל מקום להקל על‬ ‫החוכרים — הנוצרים״ — את רכישת הנכסים ההם‪ .‬בכלל היא תמנה‬ ‫לאט־לאט במוסדותיה האירופיים דק פקידים נוצרים ובאי־כח חפשים‬ ‫(עורכי־דין וכר)׳ ואלה אינם צריכים כלל להיות לעבדי היהודים‪.‬‬ ‫הם יחשבו כפקידי־בקורת של האוכלוסין הנוצרים‪ ,‬להשגיח שהכל‬ ‫יעשה כהלכה‪ ,‬שהעסקים יתנהלו בצדק ובמישרים ושאין כל כוונה‬ ‫לזעזע את חילו וטובו של עם הארץ‪.‬‬ ‫ובן תעסוק החברה גם בקנית נכסים‪ ,‬או נכון מזה‪ ,‬בחלופי נכסים‪.‬‬ ‫היא תתן בית תחת בית‪ ,‬אחוזה תחת אחוזה‪ ,‬כלומד‪,, ,‬שם״‪ ,‬בארץ‬ ‫החדשה‪ .‬בכלל ישתדלו ככל־האפשר להעתיק ״שמה״ בל מה שהיה‬ ‫יפתח לחברה מקוד של רווחים גדולים וכשרים‪ .‬היא תתן‬ ‫״פה״‪ .‬ובזה‬ ‫‪T‬‬ ‫״שם״ בתים טובים ומשוכללים ואחוזות טובות מאלה שהיו להם ״פה״‪,‬‬ ‫ובמחירים נמוכים מאד‪ .‬כי האדמה אשר קנתה עלתה לה בזיל הזול‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫תיאודור הרצל‬

‫ר כי ש ת‬

‫האדמה‬

‫את חבל־הארץ‪ ,‬אשר יחליטו לתת ליהודים ע^־פי משפט העמים‪,‬‬ ‫יש לרכוש‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם על־פי משפט הקנין הפרטי‪.‬‬ ‫הדרכים שיאחז בהן היחיד לשם התישבות אינן נכנסות למסגרת‬ ‫ההצעה הזאת‪ .‬אבל ״החברה״ צריכה לשטחי־אדמה גדולים למענה‬ ‫ולמעננו‪ .‬היא תרכוש את הקרקע הדרוש בדרך קניה מרוכזת‪ .‬בעיקר‬ ‫יבואו בחשבון קרקעוודהממשלה‪ ,‬שבעליהם הם שליטי הארץ כיום הזה‪.‬‬ ‫מטרתה היא לרכוש ״שם״ את האדמה בלי הפקעת־שער מופרזת‪ ,‬כשם‬ ‫שהכל ימכר ״פה״ בלי הורדת המחירים‪ .‬אין לחשוש לספסרות פרועה‪,‬‬ ‫כי רק ״החברה‪-‬׳ תגדיל את ערך ה»דמה‪ ,‬בנהלה את ההתישבות‬ ‫בהסכם עם ״אגודת היהודים״ המפקחת על מעשיה‪ .‬האגודה תדאג‪,‬‬ ‫שכל המפעל לא יהפך ל״פנמה״‪ ,‬כי אם ל״סואץ״‪.‬‬ ‫החברה תמציא לפקידיה חלקות־בנין במחירים זולים‪ .‬תתן להם‬ ‫לבנין מעונותיהם היפים מלוה‪ ,‬אשר תנוכה בשיעורים ממשכורתם‪,‬‬ ‫או תזקף לחשבון ההוספות על המשכורת‪ .‬בזאת ימצאו גמול לפעולתם‪,‬‬ ‫ד‬

‫נוסף על הכבוד וההצטינות‪.‬‬ ‫הריוח העצום אשר יצטבר בעסקי־הקרקעות יפול בחלקה של‬ ‫״החברה״‪ ,‬כי מגיע לה שכר טוב‪ ,‬אחרי אשר קבלה עליה את האחריות;‬ ‫כדרך כל קבלן חפשי‪ .‬בכל מקום שיש סכנת־אחריות‪ ,‬יש להעניק‬ ‫לקבלן שכר הגון ביד רחבה‪ .‬אבל רק במקום שיש סכנה כזאת ינתן‬ ‫השכר‪ .‬היחס שבין האחריות והפרס הוא העמוד‪ ,‬אשר‬

‫ע ליו י שען‬

‫המוסד בעולם הכספים‪.‬‬ ‫הבנינים‬

‫״החברה״ תעסוק גם בחלופי בית בבית ואחוזה באחוזה‪ .‬מעסקי‬ ‫הקרקעות על החברה להכניס רווחים‪ .‬זאת ידע כל איש‪ ,‬אשר התבונן‬ ‫וראה‪ ,‬כי מחיר האדמה עולה עם ישוב של תרבות‪ .‬דבר זה יראה ברור‬ ‫‪3S‬‬

‫מדינת היהודים‬ ‫♦‬

‫באחוזות המסוגרות (‪ ) Enclaven‬בערים ובארצות‪ .‬שטחים אשר לא‬ ‫עובדו עולים בערכם ברבות התרבות אשר תעטרם מסביב‪ .‬מרהיבי‬ ‫העיר פריז‪ ,‬אשר קנו את המגרשים הגובלים עם העיר והחלו לבנות‬ ‫מן הקצה השני‪ ,‬עשו עסק־קרקעות גאוני בפשטותו‪ .‬בדרד־בנין הפוכה‬ ‫זו עלו מחירי המגרשים במהירות מפליאה‪ ,‬ואחרי־כן בנו את בתיהם‬ ‫בתוך העיר‪ ,‬כלומר‪ ,‬על מגרשים יקרים‪.‬‬ ‫החברה תבנה בעצמה או תזמין את הבנינים אצל אדריכלים‬ ‫חפשים‪ ,‬אחת היא לה‪ .‬בזה ובזה תאחז ידה‪ .‬בידה ימצא אוצר רב‬ ‫של כחות־עבודה‪ ,‬כאשר יתברר בסמוך‪ ,‬ואת הכחות האלה אין לנצל‬ ‫בדרך קפיטליסטית‪ ,‬כי־אם יש לחביאם לידי חיים מאושרים ושמחים‪,‬‬ ‫אך השכר אשר ישולם להם לא יהיה רב מדי‪ .‬לחומר הבנין ידאגו‬ ‫הגיאולוגים‪ ,‬כאשר יצאו לבחור את המקומות לבנין הערים‪.‬‬ ‫על־פי איזה עיקר יבנו הבנינים ?‬ ‫מ עונו ת‬

‫^‬

‫עו ב די ם‬

‫מעונות העובדים (מעונות כל החיים על עמל כפיהם בכלל זה)‬

‫יוקמו על חשבון ״החברה״‪ .‬אין אני מתכוון בשום פנים לקסרקטי־‬ ‫הפועלים הקודרים שבערי אירופה‪ ,‬אף לא לצריפים העלובים‪ ,‬הערוכים‬ ‫בשורות ישרות מסביב לבתי־החרושת‪ .‬אמנם גם בתי־העובדים שלנו‬ ‫מוכרחים להיות בעלי תבנית אחת — כי החברה תוכל לבנות בזול‪,‬‬ ‫רק אם תכין את חלקי הבנין בכמויות גדולות — אבל הבתים היחידים‬ ‫האלה והגינות שמסביב להן יתחברו בכל מקום לגושים נחמדים‬ ‫למראה‪ .‬יפה־הנוף יעיר בלב ארדיכלינו הצעירים‪ ,‬אשר לא שועבדו‬ ‫להרגל‪ ,‬דוח חן וחכמה‪ ,‬ואם גם העם לא יבין לרוח התכנית בשלמותה‪,‬‬ ‫הנה ימצא עונג לגור בתוך השכונה הקלה והנוחה הזאת‪ .‬ביודהכנסת‬ ‫יהיה נשקף על כל סביבותיו! הן רק אמונתנו העתיקה היא שעמדה‬ ‫לנו לעשותנו לגוי אחד‪ .‬ובתי־הספר אשר יוקמו לילדינו יהיו נעימים‪,‬‬

‫‪11‬‬

‫תיאודור הרצל‬ ‫מלאי אור ואויר צח ומצוידים בכל מכשירי הלמיד החדשים‪ .‬יכנו‬ ‫גם בתי־למוד להשתלמות בעלי־מלאכה׳ אשר יתנו להם את היכולת‬ ‫לשפר את אומנותם׳ לקנות ידיעות טכנולוגיות והכשרון להתהלד עם‬ ‫מכונות‪ .‬יוקמו גם בתי משחק ושעשועים לעם‪ ,‬אשר ״אגודת היהודים״‬ ‫תנהלם ברוח מוסר ודרד־ארץ‪.‬‬ ‫פה ידובר רק בבנינים ולא במה שיעשה בתוכם‪.‬‬ ‫את מעונות־העובדים תבנה החברה בזול‪ ,‬כאמור‪ .‬לא רק בשל‬ ‫חמרי־הבנין אשר ימצאו לרוב‪ ,‬לא רק בשל הקרקע שהוא קנין‬ ‫החברה — אלא גם מפני שלא תצטרך לשלם לפועלים‪.‬‬ ‫יושבי־החוות באמריקה נוהגים לעזור איש את רעהו בבנין בתיהם‪.‬‬ ‫שיטה זו‪ ,‬התמימה עד לילדות — מגושמה כגושי הבתים שהם‬ ‫מקימים — עלולה להתפתח ולהתעדן עד מאד‪.‬‬ ‫ה פ ו ע ל י ם ה ״ש ח ו די ם״‬

‫)‪(Unskilled Labourers‬‬ ‫פועלינו ה״שחורים״‪ ,‬אשר יבואו בתחילה ממושבות המוני ישראל‬ ‫ברוסיה וברומניה‪ ,‬גם עליהם יוטל לבנות את בתיהם איש בעזרת‬ ‫רעהו‪ .‬הן בראשונה לא נמצא די ברזל ונצטרך לבנות בתי־עץ‪ ',‬אך‬ ‫ברוב הימים תהיה אחרת‪ ,‬ובתי־העוני הארעיים יוחלפו בבתים‬ ‫חזקים וטובים‪.‬‬ ‫פועלינו ״השחורים״ יבנו את בתיהם ואת בתי חבריהם‪ ,‬ואת‬ ‫הדבר הזה יגידו להם מראש‪ .‬חלף עבודתם יקומו הבתים להם למקנה‪,‬‬ ‫אך לא תיכף ומיד‪ ,‬כי־אם אחרי אשר יוכיחו במשך שלוש שנים כי‬ ‫ראויים הם לכך‪ .‬בדרך זו נרכוש לנו אנשים חר מים ומוכשרים‪ ,‬כי‬ ‫האיש אשד עבד שלוש שנים באמונה‪ ,‬חנוכו יפה לכל ימי חייו‪.‬‬ ‫אמו׳תי למעלה‪ ,‬כי החברה לא תשלם לפועלים האלה כל שכר‪,‬‬ ‫ובמה איפוא יחיו את נפשם?‬ ‫‪38‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫בדרך כלל מתנגד אני לשיטה‪ ,‬שעל־פיה משלמים לפועלים‬ ‫בסחורות או בהמחאות לחנות הקבלן‬

‫(‪ .) Trucksystem‬אבל עם‬

‫החלוצים האלה העולים על האדמה נתנהג בשיטה זו‪ .‬החברה אשד‬ ‫תדאג להם בדברים רבים‪ ,‬תדאג גם לכלכלתם‪ .‬שיטת התשלומים‬ ‫בסחורות תהיה נוהגת רק בשנים הראשונות׳ וגם הפועלים יפיקו ממנה‬ ‫תועלת‪ ,‬כי בדרך זו ינצלו מנצולם של חנונים‪ ,‬בעלי־אכסניות וכר‪.‬‬ ‫ובזאת גם תמנע החברה בעד העניים‪ ,‬שלא יאחזו שם במסחר הרוכלים‪,‬‬ ‫אשר גם פה נאלצו לאחוז בו רק בתוקף הגורמים ההיסטוריים‪ .‬ויד‬ ‫«החברה״ תמשול בשכורים ובעושי־הזימה‪ .‬אם כן‪ ,‬לא יהיה בראשית‬ ‫ההתישבות כל שכד עבודה ? כן‪ ,‬שכר עודף‪.‬‬ ‫‪/‬‬

‫שבע‬

‫ש עו ת ־ ע בו ד ה‬

‫ליו ם‬

‫יומ־העבודה הרגיל הוא בן שבע שעות !‬ ‫אין זאת אומרת‪ ,‬כי רק שבע שעות ביום יכרתו עצים‪ ,‬יחפרו‬ ‫אדמה‪ ,‬יסיעו אבנים — בקצור‪ ,‬כל ארבעים אבות־המלאכות‪ .‬לא‪.‬‬ ‫ל ע בו ד ה תעשה במשך ארבע־עשרה שעה ביום‪ .‬אבל גדודי העבודה‬ ‫יתחלפו אחרי כל שלוש שעות וחצי‪ .‬המשטר יהיה צבאי כולו‪ :‬דרגות‪,‬‬ ‫התעלות‪ ,‬קצבה לעת זקנה‪ .‬על המוצא לכסף הקצבה ידובר להלן‪.‬‬ ‫במשך שלוש שעות וחצי יכול אדם בריא לעבוד עבודה אינטנסיבית‬ ‫מאד‪ .‬אחרי הפסקה של שלוש שעות וחצי — שהוא מקדיש אותן‬ ‫למנוחתו‪ ,‬למשפחתו‪ ,‬להשתלמותו המקצועית — ישוב לעבודתו בכח‬ ‫רענן‪ .‬אנשי־עבודה כאלה יוכלו לפעול גדולות ונצורות‪.‬‬ ‫שבע שעוודעבודה ליום! בכלל הן ארבע־עשרה שעות ליום —‬ ‫יותר מזה לא יתכן לעבוד ביום אחד‪.‬‬ ‫ולבי סמור ובטוח‪ ,‬כי יש יכולת להנהיג יוט־עבודה של שבע שעות‪,‬‬ ‫ידועים הנסיונות בבלגיה ובאנגליה‪ .‬אחדים מחכמי הכלכלה המדינית‬ ‫חושבים‪ ,‬כי די לה לעבודה גם בחמש שעות ליום‪ .‬״אגודת היהודים״‬

‫‪39‬‬

‫תיאודור הרצל‬

‫ו״החברה היהודית״ יקנו בנידון זה נסיונות חדשים — אשר יועילו‬ ‫גם לעמי הארצות האחרות —‪ ,‬ואם יתברר׳ כי מן הבחינה המעשית‬ ‫יתכן יום*עבודה של שבע שעות‪ ,‬יהי הדבר הזה לחוק במדינתנו‬ ‫העתידה לועסד‪.‬‬ ‫רק ״החברה״ תעסיק את אנשיה תמיד שבע שעות ביום‪ .‬ותמיד‬ ‫יהיה לאל ידה לעשות זאת‪.‬‬ ‫ועבודת שבע השעות דרושה לנו כקול קורא ומקבץ לאנשינו מכל‬ ‫קצוי תבל‪ ,‬אשר יבואו לארץ מרצונם‪ .‬על ארצנו באמת להיות‬ ‫ארץ־סגולה‪...‬‬ ‫והאיש אשר יעבוד נוספות על שבע השעות‪ ,‬יקבל את עודף שכרו‬ ‫בכסף מזומן‪ .‬ואחרי אשר כל צרכיו סופקו‪ ,‬ובני משפחתו אשר לא‬ ‫יוכלו לעבוד מתכלכלים ממוסדות*ההסד אשר רוכזו שמה‪ ,‬הן יה‪-‬״ה‬ ‫בידו לחסוו לו מעט כסף‪ .‬אנו נשתדל לחזק באנשינו את יצר החסכון‬ ‫הטבוע בהם‪ ,‬כי על־ידו יקל ליחיד לעלות מעלה מעלה‪ ,‬ובזאת נכין לנו‬ ‫אוצרות־כסף‪ ,‬אשר נוכל ללוות מהם מלוה לצרכי המדינה‪.‬‬ ‫העבודה היתרה של שבע שעות היום לא תרבה משלוש שעות‬ ‫ורק אחרי בדיקת הרופא‪ ,‬כי בחייהם החדשים יהיו אנשינו בהולים'‬ ‫אחרי העבודה׳ ואז עדע בגויים׳ כי עם חרוץ אנחנו‪.‬‬ ‫אין אני נכנם עכשיו בפרטי שיטת התשלומים בסחורות (פתקאות‬ ‫וכר)‪ ,‬כשם שאיני עוסק בפרטים רבים אחרים‪ ,‬כדי לא לבלבל את‬ ‫דעת הקורא‪ .‬לנשים לא יורשה לעבוד כל עבודה קשה׳ וגם לא יותר‬ ‫מן השעות הקבועות‪.‬‬ ‫הנשים ההרות תהיינה חפשיות מכל עבודה ומזונות ינתנו דהן‬ ‫בשפע‪ .‬כי לעתיד לבוא דרושים לנו דורות חזקים‪.‬‬ ‫את תילדים נוכל לחנך משחר ילדותם כטוב בעינינו‪ .‬אך לא פה‬ ‫המקום לעסוק בשאלה זו‪.‬‬ ‫כל הפרטים שהרציתי לעיל על מעונות־העובדים׳ על הפועלים‬ ‫‪40‬‬

‫מדינת היהודים‬ ‫‪I‬‬

‫««שחורים״ ועל אורח־חייהם עלולים לצאת אל הפועל‪ ,‬כמו שאר‬ ‫הצעותיו כל אלד‪ .‬מצויים כבר בחיים׳ אד במידה מעטה‪ ,‬ועל־כן‬ ‫לא יתבוננו ולא יבינו בהם‪ .‬בבואי לפתור את שאלת־היהודים היתה‬ ‫לנגד עיני החברה ״עזרה על־ידי עבודה״ (‪,) Assistance par le travail‬‬ ‫אשד הכרתיה בפריז ורבות למדתי ממנה‪.‬‬ ‫עז ר ה‬

‫ע ל־י די‬

‫ע בו ד ה‬

‫הזערה על־ידי עבודה‪ ,‬הנהיגה עתה בפריזוב־׳יר‪-‬ם אחרות בצרפת‪,‬‬ ‫באנגליה‪ ,‬בשוייץ ובאמריקה‪ ,‬עודנה מעטה ודלה׳ אבל יתכן לעשות‬ ‫בה גדולות‪.‬‬

‫"‬

‫על איזה עיקר מתבססת העזרה הזאת י‬ ‫העיקר הוא‪ :‬להמציא לכל נצרך עבודה בלתי־מקצועית‪ ,‬עבודה‬ ‫קלה שאינה צריכה למוד‪ ,‬כגון בקוע עצים לגזירים קטנים‪ ,‬אשר בהם‬ ‫יבערו את האח בבתי פריז‪ .‬עבודה זו דומה לעבודת אסירים‪ ,‬אך ל פ נ י‬ ‫מעשה הפשע‪ ,‬ז‪ .‬א‪ .‬עבודה שאין עמה חלול הכבוד‪ .‬אין עוד איש נאלץ‬ ‫לפשוע על פת־לחם‪ ,‬אם חפץ בעבודה‪ .‬איש לא ישלח עוד יד בנפשו‬ ‫מחרפת רעב‪ .‬הן אחד מאותות־הקלון אשד לכל תרבות הוא׳ כי תחת‬ ‫שלחן העשירים ילקטו הכלבים מטעמים‪.‬‬ ‫העזרה מספקת אפוא עבודה לכל איש ואיש‪ .‬האם יש לה שוק‬ ‫למכור את פרי העבודה ו לא‪ .‬על־כל־פנים אין לה שוק מספיק‪ .‬ובזה‬ ‫חסרונה של החברה הקיימת‪ .‬פעולותיה כרוכות תמיד בהפסד‪ .‬אך‬ ‫נכונה היא להפסיד‪ .‬הלא מוסד־צדק הוא‪ .‬הנדבה נותנת רק את ההבדל‬ ‫בין מחיר־הייצור ובין מחיר־הפדיון‪ .‬תחת לתת לאביון עשר פרוטות‪,‬‬ ‫היא ממציאה לו עבודה‪ ,‬אשר תפסיד בה עשר פרוטות‪ .‬אבל האביון‬ ‫פושט־היד‪*,‬שנהפך לעובד ישר‪ ,‬משתכר פרנק וחצי ליום‪ .‬במקום ‪10‬‬ ‫פרוטות ‪ 150‬פרוטה! כלומר‪ ,‬מעשה־הצדקה‪ ,‬אשר אין עמו בזיון‪ ,‬נכפל‬ ‫פי חמשה־עשר‪ .‬וכן יהיה המיליארד האחד לחמישה־עשד מיליארד !‬ ‫‪41‬‬

‫תיאודור הרצל‬ ‫הברת־העזרה אמנם מפסידה את עשר הפרוטות‪ .‬ארל «החברה‬ ‫היהודית״ לא תפסיד את המיליארד‪ ,‬ונהפוך הוא‪ ,‬כי רווחיה ירבו‬ ‫ויעצמו מאד‪.‬‬ ‫בה גם התועלת המוסרית‪ .‬הנה גם המצאת העבודה המעטה על־ידי‬ ‫החברות הקיימות מחזקת את מוסרו של האדם המובטל‪ ,‬עד אשד‬ ‫ימצא התעסקות לפי כשרונותיו במלאכתו הראשונה או במלאכה חדשה‪.‬‬ ‫בכל יום ויום יש לו שעות פנויות אחדות לבקש עבודה‪ ,‬וגם חברת־‬ ‫העזרה מבקשת עבודה בשבילו‪.‬‬ ‫המוסד הקטן הזה חסרונו בצדו‪ ,‬שהוא מתחרה בסוחרי‪-‬העצים‪.‬‬ ‫לסוחרי־העצים ישנה זכות־הבחירה‪ ,‬ובצדק יצעקו חמם על ההתחרות‬ ‫הזאת‪ .‬גם במלאכת האסירים בבתי־הכלא אין להתחרות‪ ,‬כי על המדינה‬ ‫להעסיק את פושעיה ולכלכלם‪.‬‬ ‫בקרב חיי החברה הישנה קשה למצוא מקום לעזרת־העבודה‪,‬‬ ‫לא כן בחברתנו הוזד*ה ‪:‬‬ ‫הן ידרשו לנו המוני עובדים ״שחורים״ להכשרת הקרקעות‪,‬‬ ‫לסלילת דרכים‪ ,‬לתקון יערות‪ ,‬לחפירת אדמה‪ ,‬לבנין מסילות־ברזל‬ ‫וטלגרף‪ .‬כל אלה יעשו לפי תכנית גדולה וערוכה מראש‪.‬‬

‫ה שוו קי ם‬ ‫לרגל העבודה אשר נטע בארץ החדשה‪ ,‬נביא שמה גם את מסחר־‬ ‫השווקים‪ .‬אמנם בתחילה יהיה השוק נועד רק לצרכי־החיים הראשונים ‪:‬‬ ‫לבהמות‪ ,‬תבואה‪ ,‬בגדי־עובדים‪ ,‬כלי־מלאכה וכלי־נשק‪ .‬הזכרתי רק‬ ‫מעט מהרבה‪ .‬בימים הראשונים נקנה את כל אלה בארצות הסמוכות‬ ‫או באירופה‪ ,‬אבל עד מהרה נעשה את כל אלה בעצמנו‪ .‬אנשי־העסק‬ ‫היהודים יכירו עד מהרה מה רב הטוב הצפון להם שם‪.‬‬ ‫לרגל צבא הפקידים של ״החברה״ יתרבו ויתעדנו הצרכים (אני‬ ‫מביא במספר הפקידים ג& את קציני גדוד־ההגנה‪ ,‬אשר יעלו תמיד‬ ‫‪42‬‬

‫לחלק העשירי ממספר הגברים העולים‪ .‬גדוד זה יהיה די למען עמוד‬ ‫בפני מרידות האנשים הרעים! כי רוב האזרחיט יהיו אוהבי־שלום)‪.‬‬ ‫הצרכים המעודנים של הפקידים המשתכרים יפה יולידו את המשא־‬ ‫והמתן בסחורות מעודנות‪ ,‬והמסחר הזה יפרוץ ויגדל מיום ליום‪.‬‬ ‫הנשואים יעלו את משפחותיהם‪ ,‬הפנויים יביאו את הוריהם‪ ,‬אחיהם‬ ‫ואחיותיהם‪ ,‬אחרי אשר יבנו את ביתם בארץ‪ .‬הן כתנועה הזאת נראה‬ ‫אצל אחינו בני ישראל ההולכים לאמריקה‪ .‬האיש אשד מצא את לחמו‪,‬‬ ‫ימהר לקרוא לקרוביו‪ .‬כי חזקים ואיתנים קשרי המשפחה בישראל‪.‬‬ ‫גם ״אגודת היהודים״ ו״החברה היהודית״ תפעלנה שכם אחד לחזוק‬ ‫־‪/‬‬ ‫המשפחה ולטפוחה‪ .‬אין כונתי לעזרה המוסרית — דבר זה מובן‬ ‫מאליו — כי־אם לעזרה החמרית‪ .‬לפקידים ינתנו הוספות לנשואים‬ ‫ולילדים‪ .‬דרוש לנו המון אדם רב‪ ,‬כל אלה אשר כבר באו וכל‬ ‫העתידים לבוא‪.‬‬

‫סו גי מ ש כנו ת א ח רי ם‬ ‫עמדתי בדברי בפרק העוסק בבנין מעונות־עובדים על חשבון‬ ‫החברה‪ .‬עתה אשוב לדבר על סוגי משכנות אחרים‪ .‬גם לאזרחים‬ ‫הזעירים תבנה החברה בתים בידי אדריכליה‪ ,‬בחליפין או בכסף‪.‬‬ ‫החברה תקים בידי אדריכליה כמאה טפוסים של בתים‪ ,‬אחר־כך תוסיף‬ ‫עליהם כהמה וכהמה‪ .‬דוגמאות נאות אלו תשמשנה גם כח מושך‪.‬‬ ‫מחיר כל בית ובית יהיה קבוע‪ .‬בעד טיב המלאכה תערוב החברה‪,‬‬ ‫אשר לא תבקש שכר לפעולתה‪ .‬ואיפה יהיה מקום הבתים ‪ 1‬זאת נראה‬ ‫בבואנו לדבר על ״חבורות בני־המקום״‪.‬‬ ‫ויען אשר ״ההברה״ לא תבקש לה כל ריוח מבנין הבתים‪ ,‬רק‬ ‫מעסק המגרשים והאדמה‪ ,‬יהא רצוי מאד‪ ,‬שאדריכלים רבים יבנו גם‬ ‫על חשבון הפרט‪ ,‬על ידי כך יעלה מחיר הקרקע והמותרות יפרצו‬

‫תיאודור תרצל‬ ‫בארץ‪ ,‬והמותרות דרושות לנו למטרות שונות‪ .‬בעיקד למי‪ :‬ן האמנות‪,‬‬ ‫התעשיה‪ ,‬וברבות הימים גט למען התפרדות הרכוש הגדול‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬היהודים העשירים‪ ,‬החרדים עתה להצפין את אוצרותיהם מעין‬ ‫רואים ועורכים משתיהם מאחרי מסכים נורדים‪ ,‬יתענגו שם על טובם‬ ‫באין מכלים‪ .‬אם ההגירה תצא לפועל בעזרתם‪ ,‬ימצא הרכוש שם את‬ ‫תקונו‪ :‬תועלתו תראה שם במפעל אשר אין ‪T‬משלו‪ .‬כאשר עשירי‬ ‫היהודים יתחילו לבנות שם את ארמנותיהם‪ ,‬שהיו לצנינים בעיני עמי‬ ‫אירופה‪ ,‬יתפשט עד מהרה המנהג לבנות שם בתים נחמדים למראה‪.‬‬ ‫ד ר כי ם‬

‫כמה‬

‫ל פ רו ק‬

‫הנ כ סי ם‬

‫מדמה אני לעצמי את «החברה היהודית״ כסוכן או כמנהל את‬ ‫נכסי דלא ניידי של היהודים לארצותיהם‪.‬‬ ‫אשר לבתים ולקרקעות נקל הדבר לעשותו‪ .‬אבל מה יהיה על‬ ‫העסקים ו כאן הדרכים מרובות ושונות ואי־אפשר לראות את כולן‬ ‫מראש‪ .‬אד גם הדבר הזה לא יקשה הרבה‪ .‬כי בכל מקרה ומקרה יוכל‬ ‫בעל־העסק‪ ,‬החפץ לעזוב את הארץ‪ ,‬לבוא לידי הסכם עם סניף‬ ‫החברה שבמחוזו‪ ,‬למען השיג את התנאים הרצויים לו‪.‬‬ ‫ואשד לסוחרים הזעירים‪ ,‬שעסקם עומד בעיקר על עבודת בעליו‬ ‫והסחורה או המטלטלין מעטים בו‪ ,‬נקל מאד להעתיק שמה את רכושם‪.‬‬ ‫״החברה״ תמצא לכל מהגר עבודה בטוחה‪ ,‬ובמחיר סחורתו המעטה‬ ‫תתן לו שם חלקת־אדמה ומכונות באשראי‪ .‬ואנשינו המוכשרים לכל‬ ‫ילמדו את העבודה החדשה בזמן מצער‪ .‬בידוע‪ ,‬שהיהודים מסתגלים‬ ‫מהרה לכל משלח־יד‪ .‬חנונים רבים יכולים להיות לבעלי־תעשיה‬ ‫קטנים בחקלאות‪ .‬״החברה״ תוכל להסכים גם להפסדים מדומים‪ ,‬בקבלה‬ ‫מיד העניים את נכסיהם‪ ,‬כי על ידי כך יבואו רבים לעבד את‬ ‫חלקותיהם‪ ,‬ובזאת יעלה ערך החלקות האחרות‪.‬‬ ‫ובעסקים הבינונים‪ ,‬אשר הסחורה והמטלטלין חשובים בהם‬ ‫‪44‬‬

‫\‬

‫מדינת היהודים‬ ‫‪I‬‬

‫כעבודת בעליהם‪ ,‬או גם יותר מהם‪ ,‬והאשראי תופס בוזם מקים מכריע‪,‬‬ ‫נוכל לשער לנו דרכי־פירוק שונות‪ .‬היהודי העוזב את הארץ אינו‬ ‫מאבד את כח־האשראי האישי‪ ,‬כי יקהנו עמו וישתמש בו להנאתו‬ ‫בארץ החדשה‪ .‬״החברה היהודית״ תפתה לו חשבון של ערבות‪ .‬את‬ ‫עסקו הקודם יוכל למכור בעצמו או למסרו בידי מנהלים תחת פקוחם‬ ‫של פקידי ״החברה״‪ .‬המנהל יוכל לקחת את העסק בחכירה או העסק‬ ‫יקום לו למקנה קמעא קמעא בתשלומים לשיעורין‪ .‬״החברה״ תשגיח‬ ‫בעזרת מפקחיה ומורשיה‪ ,‬שהעסק יתנהל כשורה או שהתשלומים‬ ‫יוכנסו בזמנם‪ .‬״החברה״ תהא כאן האפוטרופוס של המהגרים‪ .‬ואם‬ ‫ימצא יהודי‪ ,‬אשר לא יוכל למכור את עסקו ולא יבטח באחר לשימו‬ ‫בידו‪ ,‬וגם לעזבו לא יאבה — השאר ישאר האיש במקום מגוריו‪ .‬גם‬ ‫הנשארים האלה לא ירעו את מצבם‪ ,‬כי הוקל להם מתחרות אחי־ש‬ ‫היוצאים וקול האנטישמיים הקורא‪ :‬״אל תקנו מאת היהודים!״ לא‬ ‫ישמע עוד‪.‬‬ ‫ואם בעל־העסק היוצא ירצה להמשיך בעסקו גם שם‪ ,‬יתקין את‬ ‫עצמו מראש לדבר הזה‪ .‬למשל ‪ :‬פלוני יש לו ביודמסחר גדול לדברים‬ ‫שבמודה‪ ,‬והוא רוצה לעזוב את הארץ‪ .‬ראשית כל הוא פותח בארץ‬ ‫החדשה סניף של בית־מסחרו ושולח שמה מסחורתו שעברה עליה‬ ‫המודה‪ .‬המהגרים העניים שבאו שמה הם לקוחותיו‪ .‬לאט־לאט באים‬ ‫שמה אנשים‪ ,‬שצרכיחם גבוהים יותר‪ .‬אז ישלח פלוני סחורות חדשות‪,‬‬ ‫ולבסוף גם אחרונות שבאחרונות‪ .‬הסניף הולך ונעשה חי נושא את‬ ‫עצמו‪ ,‬בעוד בית־המסחר העיקרי עומד על תלו‪ .‬והנה יש לו לפלוני‬ ‫שני בתי*מסחר‪ .‬אז ימכור את בית־המסחר הישן‪ ,‬או ימסרנו ביד‬ ‫סוכנו הנוצרי‪ ,‬והוא עצמו יסע לנהל את בית־מסחרו החדש‪.‬‬ ‫ועוד משל‪ ,‬גדול מן הראשון‪ :‬ראובן ובנו יש להם עסק גדול‬ ‫וענף של פחמים‪ ,‬ולהם גם מכרות ובתי־חרושת‪ .‬איד יתכן לפרק‬ ‫בניךרכוש כביר כזה? ראשית‪ ,‬יתכן כי מכרה־הפחמים עם כל השייך‬ ‫‪45‬‬

‫תיאודור תרצל‬

‫לו יגאל על־ידי ממשלת הארץ! שנית׳ ״החברה היהודית״ יכולה‬ ‫לקנותו ולשלם את מחירו חלק בקרקעות שם וחלק במזומנים‪ .‬יש גט‬ ‫דרך שלישית‪ :‬יסוד חברת מניות בשם ״ראובן ובנו״! ורביעית‪:‬‬ ‫העסק יתנהל כאשר עד כה‪ ,‬ורק הבעלים שיצאו את הארץ ויבואו רק‬ ‫לעתים מזומנות לפקח על העסקים‪ ,‬יחשבו כאזרחי חוז־לארץ‪ ,‬המוגנים‬ ‫בארצות־התרבות יפה על־ידי החוק‪ .‬אלה הם מעשים בכל יום‪ .‬ועוד‬ ‫לי דרך חמישית‪ ,‬רבה ונפלאה מאד׳ אשד רק ארמוז עליה‪ ,‬כי לפי‬ ‫שעה מעטים ודלים המחזיקים בה בחיים‪ ,‬אף כי קרובה היא מאד‬ ‫לרוח זמננו‪ .‬ראובן ובנו יכולים למסור את עסקם לכלל הפקידים‬ ‫המטפלים בו והם יתנו מחירו‪ .‬הפקידים מתאגדים לאגודה בערבון‬ ‫מוגבל‪ ,‬ואולי יעלה בידם‪ ,‬בעזרת אוצר המדינה אשד לא יקח מהם‬ ‫רבית קבוצה‪ ,‬לשלם לראובן ובנו את מחיר העסק‪ .‬הפקידים יפרעו‪.‬‬ ‫אחר־כך קמעא קמעא את המלוה‪ ,‬אשר קבלו מאוצר־המדינה‪ ,‬מאת‬ ‫״החברה היהודית״ או מיד ראובן ובנו עצמם‪.‬‬ ‫״החברה היהודית״ תפרק את הקטנים והגדולים 'שבעסקים‪ .‬ובעת‬ ‫אשד היהודים יוצאים בשובה ובנחת לכונן להם את מולדתם החדשה‪,‬‬ ‫תתקיים החברה כאישיות משפטית גדולה‪ ,‬המנהלת את יציאתם‪ ,‬שומרת‬ ‫על נכסיהם הנשארים‪ ,‬ערבה ברכושה הממשי לפירוק שיעשה בסדר‬ ‫נכון‪ ,‬וכן גם לאלה שכבד יצאו לארץ הקדושה‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ע ר בונו ת‬

‫החברה‬

‫באיזו צורה תערוב החברה‪ ,‬כי בארצות הנעזבות לא תבוא‬ ‫התרוששות ולא יפרצו משברים כלכליים ז‬ ‫כבר אמרנו למעלה‪ ,‬כי הישרים בשונאי־ישראל‪ ,‬אשר נדע להוקירם‬ ‫בתור אנשים למודי־חופש‪ ,‬יחשבו במפעל הזד‪ .‬כפקידי־בקורת של‬ ‫האוכלוסין הנוצרים‪.‬‬ ‫אבל גם לממשלה עניני־הכנסות העלולים להנזק‪ .‬היא תאבד‬ ‫\‬

‫‪46‬‬

‫מעמד של משלמי־מסים‪ ,‬שערכם נמוך מן הבחינה האזרחית אבל‬ ‫גבוה מן הבחינה הפיננסית‪ ,‬ועליה לקבל תשלומי הנזק הזה‪ .‬ואמנם‬ ‫הננו משלמים לה תשלומים אלה בעקיפין‪ ,‬בהשאירנו בארץ את העסקים‬ ‫אשר כוננו ביתחדרוח ובכשרון־מעשה יהודי‪ ,‬בהניחנו את עמדותינו‬ ‫לאזרחים הנוצרים‪ ,‬ובזאת נעזור בדרך־שלום מאין כמוהו לעלייתם‬ ‫של המוני־אדם מעניות לעשירות‪ .‬כדבר הזה בזעיר־אנפין ראינו‬ ‫במהפכה הצרפתית« אבל לשם זה צריך היה לשפוך דם רב תחת‬ ‫להב הגיליוטינה‪ ,‬בכל גלילות הארץ ובכל שדי־הקטל אשד באירופה‪,‬‬ ‫וגם כמה זכויות שבאו בירושה או ביגיעה צריך היה לרמוס ברגל‬ ‫גסה‪ ,‬ואחרי כל אלה נתעשרו רק אלן‪/‬אשר קנו את נכסי־הלאום בערמה‪.‬‬ ‫״החברה היהודית״ תביא בפעולותיה גם תועלת ישרה לכל אחת‬ ‫מן המדינות‪ .‬בכל מקום נוכל לערוב לממשלה‪ ,‬שנכסי־היהודים‬ ‫הנשארים ימכרו לה בתנאים נוחים‪ ,‬והממשלה תוכל להשתמש בהפקעה‬ ‫זו מרצון לשם כמה תקונים חברותיים באמורמדד‪ .‬גדולה‪.‬‬ ‫«החברה היהודית״ תעזור לממשלות ולבתי־הנבחרים בנהול‬ ‫התנועה הפנימית של האזרחים הנוצרים‪ .‬והיא גם תשלם לממשלות‬ ‫מסים גדולים‪.‬‬ ‫מושבה המרכזי של החברה הוא בלונדון‪ ,‬כי עליה ליהנות מחסותה‬ ‫המשפטית של ממשלה גדולה‪ ,‬אשר טרם נוגעה בנגע האנטישמיות‪.‬‬ ‫אבל ״החברה״ תשמש בכל מקום‪ ,‬אשר יתמכו בה בגלוי ובסתר‪ ,‬מקור‬ ‫ברוך להכנסות של מסים‪ .‬״החברה״ תיסד סניפים בכל ארץ וארץ‪.‬‬ ‫היא גם תגרום לכך‪ ,‬שמסי רשום־הנכסים ישולמו פעמים‪ .‬גם במקום‬ ‫שהחברה תהיה רק סוכנות למכירת נכסים‪ ,‬תופיע בתחילה בתור קונה‬ ‫ושמה ירשם לשעה קלה בספרי־האחוזה כבעלת הנכסים‪.‬‬ ‫אמנם דברים אלה תלויים דק בחשבון‪ .‬בכל מקום ומקום צריך‬ ‫יהיה לעיין ולהחליט‪ ,‬עד היכן ״החברה״ רשאית לפעול‪ ,‬בלי לסכן‬ ‫את קיומה‪ .‬בדבר הזה תנהל ״החברה״ משא־ומתן חפשי עם שרי*‬ ‫‪T‬‬

‫תיאודור הרצל‬

‫הכספים שבמדינות השונות‪ .‬אלה יכירו עד מהרה בכונה הרצויה‪,‬‬ ‫ובכל מקום יעשו לנו את ההנחות הדרושות להגשמתו ולהצלחתו‬ ‫של המפעל הגדול‪.‬‬ ‫תועלת ישרה ונוספת תושג במשלוח הנכסים והאנשים‪ .‬בארצות‬ ‫שמסילות־הברזל הן ברשות הממשלה‪ ,‬ברור הדבר מלכתחילה;‬ ‫ובמסילות־הברזל הפרטיות תקבל ״החברה״ הנחות‪ ,‬כמו כל חברת־‬ ‫משלוח גדולה‪ .‬כמובן‪ ,‬שעליה לתת לאנשינו לנסוע ולהסיע בזול ככל‬ ‫האפשר‪ ,‬כי כל אחד הולך על חשבון עצמו אל הארץ החדשה‪ .‬בשביל‬ ‫המעמד הבינוני תונהג שיטת קוק‪ ,‬ובשביל השכבות העניות דמי־‬ ‫המשלוח לכל איש ואיש‪ .‬״החברה״ היתה יכולה להרויח הרבה במסע‬ ‫האנשים והמשאות‪ ,‬אבל גם פה לא תשנה ממנהגה — להכניס דק‬ ‫ככל הדרוש לקיומה‪.‬‬ ‫עסק המשלוח יהיה במקומות רבים בידי היהודים‪ .‬עסקי המשלוח‬ ‫יהיו הראשונים אשר ״החברה״ תמצא בהם חפץ וגם הראשונים לפירוק‪.‬‬ ‫בעלי העסקים האלה יעבדו מעתה מטעם ״החברה״‪ ,‬או שיהיו הפשים‬ ‫ליסד את עסקיהם שם‪ ,‬בארץ החדשה‪ .‬הן במקום בואם יהיו דרושים‬ ‫סוכנים שיקבלו אותם ואת חפציהם‪ ,‬ויען כי העסק הזה ברכה בו‬ ‫ועל האנשים להשתכר שם‪ ,‬לא יחסרו אנשים בעלי־מרץ אשר ישלחו‬ ‫ידם במלאכה הזאת‪ .‬אין צורך לפרט כאן את כל פרטי משלוח ההמונים‬ ‫האלה‪ ,‬הם יתבררו מתוך התכלית הנרצה׳ ורבים מקרבנו‪ ,‬אשר בינה‬ ‫יתרה להם‪ ,‬יחשבו וימצאו את הדרכים הטובות להוציא את הדבר‬ ‫הזה לפעולות‪.‬‬ ‫מקצת פ עו לו תי ה של החברה‬ ‫פעולות רבות תהיינה אחוזות אשה ברעותה‪ .‬משל אחד ‪ :‬מעט מעט‬ ‫תחל ״החברה״ ליצר במושבות הפרימיטיביות הפצ־־תעשיה שונים‪.‬‬ ‫בראשונה רק למען מהגרינו העניים‪ :‬בגדים‪ ,‬לבנים‪ ,‬נעלים וכו׳‪,‬‬ ‫‪48‬‬

‫הכל בשיטה של בתי־חרושת‪ .‬כי בתחנות־ההגירה אשר באירופה‬ ‫ילבישו את עניינו בגדים חדשים‪ .‬לא במתנה יתנו להם את בגדיהם‪,‬‬ ‫כדי שלא להשפילם ז רק את חפציהם הישנים יחליפו בחדשים‪ .‬מה‬ ‫ש״החברה״ תפסיד בחליפים אלה יכתב בספרים על חשבון הפסד‪.‬‬ ‫העניים אשר אין להם כל יחובו את מחיר הבגדים לחברה וישלמו‬ ‫שם את חובם בשעוורעבודה נוספות‪ ,‬ואם יתנהגו כשורה ימחלו להם‬ ‫את חובם‪.‬‬ ‫ופה נתנה היכולת לחברות־ההגירה הקיימות לפעול ולעזור‪ .‬את‬ ‫אשר עשו עד עתה לטובת היהודים ־׳הנודדים‪ ,‬יעשו מעתה לטובת‬ ‫המתישבים של ״החברה היהודית״‪ .‬לא יקשה למצוא את הצורות‬ ‫לפעולה משותפת בנידון זה‪.‬‬ ‫בעצם הלבוש החדש‪ ,‬אשר ילבישו את המהגרים העניים‪ ,‬כלול‬ ‫מעין סמל‪ :‬לקראת חיים חדשים אתם הולכים! ״אגודת היהודים״‬ ‫תדאג‪ ,‬כי עוד בשרם יצאו המהגרים לדרך וגם בשעת הנסיעה תשלוט‬ ‫בקרבם רוח חג וכובד־ראש‪ ,‬בערכה למענם תפילות‪ ,‬הרצאות מסבירות‬ ‫על מטרת המפעל‪ ,‬הוראות לשמירת הבריאות במשכנותיהם החדשים‬ ‫והדרכות בעבודה הצפויה להם‪ .‬כי ארץ־הבחירה היא ארץ־העבודה‪.‬‬ ‫ובבואם לארץ יקדמו מנהלי עבודתנו את פניהם בהדרת חג‪ .‬אך בלי‬ ‫קול תרועה ושאון אוילי‪ ,‬כי עלינו לכבוש עוד את ארץ־הבחירה‪ .‬אבל‬ ‫מראשית בואם על האנשים המסכנים האלה להכיר כי אל ביתם בא*‪.‬‬ ‫תעשיודהבגדים של החברה למען המהגרים העניים לא תעשה‬ ‫בלי חשבון ודעת‪ .‬״אגודת היהודים״‪ ,‬אשר תקבל את ידיעותיה מאת‬ ‫״חבורות בני־המקום״‪ ,‬תודיע ל״חברה היהודית״ בעוד מועד את‬ ‫מספרם‪ ,‬יום בואם וצרכיהם של המהגרים! ובכן יוכלו להכין כל‬ ‫מחסוריהם במדה נכונה‪.‬‬

‫תיאודור הרצל‬

‫ע דו די ה תע שי ה‬ ‫בהצעה זו לא נוכל לדקדק בתחומים שבין תפקידיהן של «החברה‬ ‫היהודית״ ו‪,,‬אגודת היהודים״‪ .‬באמת מוטל יהיה על שני הארגונים‬ ‫הגדולים האלה לפעול תמיד מתוך עזרת־גומלין‪« .‬החברה״ תהיה תמיד‬ ‫תלויה בסמכותה ובתמיכתה המוסרית של «האגודה״״ כשם ש״האגודה״‬ ‫לא תוכל להתקיים בלי עזרתה החמרית של «החברה״‪ .‬בהנהלה‬ ‫השיטתית של תעשית־הבגדים‪ ,‬למשל‪ ,‬כלול קשי ההתחלה‪ ,‬כדי למנוע‬ ‫בעד משברים של תוצרה‪ .‬ובכל ענפי התעשיה של «החברה״ יעשה כן‪.‬‬ ‫אבל אין היא רשאית בשום אופן להכריע בכחה את המפעלים‬ ‫הפרטיים‪ .‬רק במקום שהתפקיד כרוך במכשולים עצומים‪ ,‬שם ננהוג‬ ‫בשיטה קבוצית‪ .‬אבל בכלל נשמור את זכויות היחיד לחזקו ולסעדו‪.‬‬ ‫הקנין הפרטי‪ ,‬היסוד הכלכלי לכל חופש‪ ,‬יתפתח אצלנו באין מעצור‬ ‫ובאין מכלים‪ .‬הן גם את פועלינו ה‪,,‬שחורים״'נעלה מיד למדרגה‬ ‫של בעלי־רבוש‪.‬‬ ‫בבל הדרכים נסייע ברוח־הקבולת‪ .‬את דבר יסוד החרושת נעורר‬ ‫על ידי שיטת־מכס נבונה׳ על־ידי הכנסת חומר גלמי זול ועל־ידי‬ ‫לשבה מיוחדת לסטטיסטיקה של תעשיה‪ ,‬שתפרסם את תוצאות‬ ‫חקירתה בקהל‪.‬‬ ‫את רוח הקבולת אפשר לעורר בדרך בריאה ומועילה‪ .‬אך נעצו‪­/‬‬ ‫כעד מעשים פרועים‪ ,‬ללא שיטה ותכנית‪ .‬דבר יסוד כל תעשיה חדשה‬ ‫יפורסם במועד הנכון‪ ,‬ואם כעבור חצי שנה יתעורר אחד האנשים‬ ‫לפנות למקצוע של תעשיה‪ ,‬לא יבנה על תוהו‪ ,‬להגדיל משבר ועוני‪.‬‬ ‫ואחרי אשר כל הבא לבונן תעשיה חדשה יצטרך להודיע על מטרתה‬ ‫לאגודה‪ ,‬יוכל כל אדם לדעת תמיד את מצב הענינים‪.‬‬ ‫נוסף על זה יהנו בעלי־המפעלים מרכוז בוחות־העבודה‪ .‬הקבלן‬ ‫פוגה אל לשכת־העבודה המרכזית‪ ,‬והיא תגבה ממנו רק מם קטן‬ ‫‪90‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫הדרוש לקיומה‪ .‬בעל־המפעל מטלגרף‪ :‬״ממחר דרושים לי למשך‬ ‫שלושה ימים׳ שלושה שבועות או שלושה חדשים חמש מאות פועלים‬ ‫«שחורים״‪ .‬נא לשלחם״‪ .‬למחרת יבואו אל אחוזתו או אל בית חרושתו‬ ‫חמש מאות האנשים‪ ,‬אשר לשכת־העבודה המרכזית קבצתם מכל‬ ‫המקומות שהם נמצאים שם‪ .‬משטר־הצבא המגושם יהפך למוסד בעל‬ ‫סדר מחוכם ומעודן‪ .‬מובן מאליו‪ ,‬כי לא עבדי־עבודה ישלחו‪ ,‬כי־אם‬ ‫פועלים העובדים שבע שעות ליום‪ ,‬השומרים על הסתדרותם‪ ,‬אשד גם‬ ‫בהחליפם מקום עבודתם לא יקופחו הוספותיהם‪ ,‬עליותיהם וקצבותיהם‪.‬‬ ‫הקבלן החפשי יוכל להביא את פועליו גם ממקום אחר‪ ,‬כטוב בעיניו‪.‬‬ ‫אבל מסופקני אם יוכל לעשות זאת‪ .‬בידי ״האגודה״ יהיו האמצעים‬ ‫למנוע בעד בעלי־תעשיה להביא לארץ עבדי־עבודה שאינם יהודים‪:‬‬ ‫מעין הטלת חרם על בעלי‪-‬תעשיה מורדים׳ שימת מכשולים בדרכי‬ ‫התחבורה וכו‪ .,‬הכל יאלצו לקהת את עובדי שבע השעות‪ ,‬ובכן נתקרב‬ ‫כמעט בלי כפיה לחוק שבע שעות עבודה ליום‪.‬‬ ‫ה תי ש בו ת‬

‫פו ע לי ם‬

‫מו מ חי ם‬

‫ברור הוא‪ ,‬כי הדברים האמורים בפועלים ה״שחורים״׳ יתכנו‬ ‫ביתר קלות לגבי הפו‪#‬ליב המומחים לאחד המקצועות‪ .‬גם את פועלי‬ ‫בתי־החרושת שנתמחו בחלק אחד של העבודה אפשר להכניס לסוג‬ ‫זה‪ .‬לשכת העבודה תטפל בכולם‪.‬‬ ‫ואשד לבעלי־המלאכה החפשים‪ ,‬האומנים הזעירים‪ ,‬אשר עלינו‬ ‫לטפל בהם בחבה יתרה‪ ,‬לשם התקדמות הרושת־המעשה בימים יבואו‪,‬‬ ‫להקנות להם ידיעות טכניות‪ ,‬אם גם לא צעירים לימים הם‪ ,‬להמציא‬ ‫להם כוח ואור של חשמל אשר נפיק מן הנהרות — גם את הפועלים‬ ‫החפשים האלה תבקש לשכת־העבודה ומצאתם‪ .‬חבורת בני־המקוש‬ ‫תפנה אל הלשכה המרכזית‪ :‬״דרושים לנו כך וכך נגרים׳ מסגרים‪,‬‬ ‫זגגים וכו׳״‪ .‬הלשכה תכריז על הדרישה‪ .‬האנשים ישמעו ויבואו‪.‬‬ ‫‪51‬‬

‫תיאודור תרצל‬

‫הם ומשפחותיהם יסעו אל מקום העבודה וישכנו שם לבטח באין עליהם‬ ‫מורא התחרות פרועה‪ .‬שם ימצאו משכן־מבטחים לאורך ימים‪.‬‬ ‫ה מו צ א‬

‫לכסף‬

‫בשביל קה־המניות של ״החברה היהודית״ הצעתי סכום הנראה‬ ‫כדבר־דמיון‪ .‬את גודל הסכום של קרךהמניות יקבעו אל־נכון אנשים‬ ‫מומחים לעסקי*ממונות‪ .‬על־כל־פנים הסכום יהיה כביר ועצום‪ .‬מאין‬ ‫ימצא הכסף הזה? שלשה דרכים לפנינו‪ ,‬ו״האגודה״ תבור את הטוב‬ ‫שבשלשתם‪ .‬״האגודה״‪ ,‬האישיות המוסרית הגדולה‪ ,‬המנהלת את עניני‬ ‫היהודים‪ ,‬תהי מורכבת מן הישרים והטובים שבבני־עמנו‪ ,‬אשר לא‬ ‫יבקשו להם שכר וריוח בעמלם‪ .‬אף כי בימים הראשונים יהיה כוחה‬ ‫של ״האגודה״ מוסרי בלבד‪ ,‬יספיק הכוח הזה להרבות כבודה ובטחונה‬ ‫של ״החברה היהודית״ בעיני העם היהודי‪ .‬״החברה היהודית״ תוכל‬ ‫רק אז לקוות לראות ברכה בעסקיה‪ ,‬אם ״האגודה״ תסמוך את ידה‬ ‫עליה‪ ,‬ועל־כן לא יתכן שתבוא קבוצה של בעלי־הון מן השוק ליסד‬ ‫את ״החברה היהודית״‪ .‬״האגודה״ תחקור ותדרוש‪ ,‬תבחר ותחליט‪,‬‬ ‫ובטרם תתן הסכמתה ליסוד ה״חברה״‪ ,‬תבקש לה ערבונמ‪ 1‬מספיקים‬ ‫למלוי התכנית באמונה‪ .‬אין להחל בנסיונות בכוחות דלים‪ ,‬כי על‬ ‫המפעל להצליח מראשית הנסדו‪ .‬אם יכשל הדבר‪ ,‬ואבד ערך הרעיון‬ ‫כולו למשך עשרות בשנים‪ ,‬ואולי לא יוכל עוד לצאת לפעולה עד עולם‪.‬‬ ‫ואלה הם שלושת הדרכים למוצא הכסף‪ :‬א) על־ידי הבנקים‬ ‫הגדולים‪ ,‬ב) על־ידי הבנקים הבינונים‪ ,‬ג) על־ידי חתימה עממית‪.‬‬ ‫הדרך הקל‪ ,‬המוביל מהרה ובבטחה אל המטרה‪ ,‬הוא יסוד החברה‬ ‫על־ידי הבנקים הגדולים‪ .‬הכסף הדרוש יכול להאסף מתוך התיעצות‬ ‫פשוטזד בין קבוצות־ההון הקיימות בזמן קצר עד מאד‪ .‬ויתרון גדול‬ ‫ליסוד זה‪ ,‬שמיליארד — הסכום שנקבנו למעלה — אינו צריך להשתלם‬ ‫מיד במלואו‪ .‬ועוד יתרון לו‪ ,‬כי המפעל יוכל ליהנות גם מבטחונן‬ ‫‪52‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫של קבוצוידההון האלה‪ .‬בתוך מעצמת־ההון היהודית צפונים עוד‬ ‫כהות מדיניים עצומים‪ ,‬אשר לא השתמשו בהם עד עתה‪ .‬צוררי ישראל‬ ‫מתארים את מעצמת־ההון הזאת כרבת־פעלים‪ ,‬כאשר יאתה לה להיות‪,‬‬ ‫אבל באמת אין פעולתה ניכרת‪ .‬היהודים העניים מרגישים דק את‬ ‫האיבה‪ ,‬אשר מעצמת־ההון הזאת מעוררת! אבל אין הס מפיקים‬ ‫ממנה את התועלת‪ ,‬את החיבוש לעצבותם‪ ,‬אשר היתד‪ .‬יכולה להביא‬ ‫להם‪ .‬על מדיניות האשראי של יהודי־ההון הגדולים הוטל לשמש‬ ‫את הרעיון הלאומי‪ .‬ואולם אם לא נוכל להניע את האדונים האלה‬ ‫השמחים בחלקם לעשות מה לטובת' אחיהם בני־עמם‪ ,‬אשר יטילו‬ ‫עליהם ללא צדק את אשמת עשירותם של יחידים‪ ,‬אז תבוא‬ ‫הגשמת התכנית הזאת ותבדיל הבדלה גמורה ביניהם ובין העם‬ ‫היהודי כולו‪.‬‬ ‫הבנקים הגדולים אינם נתבעים כלל להמציא סכום עצום כזה‬ ‫בתורת מתנת־חסד‪ .‬איולת היא לחשדם במעשה כזה‪ .‬נהפוך הוא‪,‬‬ ‫המיסדים ובעלי־המניות של ה״חברה היהודית״ יבואו על שכרם‬ ‫ביד רחבה והם יוכלו לברר לעצמם מראש את הטוב הצפון להם‪.‬‬ ‫ביד ״אגודת היהודים״ תהיינה כל התעודות וההוכחות‪ ,‬אשר על־פיהן‬ ‫אפשר יהיה לשפוט על עתידותיה של ״החברה היהודית״‪ .‬״אגודת‬ ‫היהודים״ תחקור את תנועת היהודים חקירה מדוקדקת ותוכל להודיע‬ ‫נאמנה למיסדי ״החברה״ מי ומי הלוקחים חלק בה‪ .‬״האגודה״ תמציא‬ ‫ל״חברה״ ספירה מקיפה ומדעית בכל עניני היהודים ובזה תמלא‬ ‫תפקיד דומה לזה של ״חברה לחקירה״ (‪ ,)Societe d’etudes‬כנהוג‬ ‫בצרפת בכל עת אשר יבואו להקציב כספים למפעל כביר ועצום‪.‬‬ ‫ובכל־זאת יתכן‪ ,‬כי הדבר לא ישא חן וחסד לפני נטילי־הכסף‬ ‫היהודים‪ .‬יוכל היות‪ ,‬כי גם ינסו להלחם בתנועתנו בעזרת משרתיהם‬ ‫וסוכני־החרש עושי רצונם‪ .‬במלחמה זו‪ ,‬כמו בכל מלחמה אחרת‬ ‫אשר יכפו עלינו‪ ,‬נלחם בעוז וללא חמלה‪.‬‬ ‫‪53‬‬

‫תיאודור הרצל‬

‫ויוכל היות‪ ,‬כי נטילי־הכסף יסתפקו לעבור על כל הענין בבת־‬ ‫צחוק של בטול‪.‬‬ ‫היופר עניננו בגלל זאת?‬ ‫לא‪.‬‬ ‫כי־אז נחפש את הכסף בדרך השני‪ ,‬אצל עשירי עמנו הבינונים‪.‬‬ ‫בשם הרעיון הלאומי נלכד את הבנקים הבינונים נגד הבנקים הגדולים‪,‬‬ ‫עד כי יהיו לכה כספי עצום‪ .‬החסרון אשר בדרך הזה הוא‪ ,‬כי מתחלה‬ ‫יהי רק עסק של כספים‪ ,‬יען כי נחוץ שסך המיליארד ישולם במלואו‬ ‫— אחרת אין להתחיל בדבר — ויען כי קסכום הזה יכנס רק לאט‬ ‫לאט‪ ,‬יעשו בכסף בשנים הראשונות עסקי בנק ומלוה שונים‪ .‬ובכן‬ ‫יתכן‪ ,‬כי לאט לאט תשכח המטרה הראשונה‪ ,‬עשירי עמנו הבינונים‬ ‫ימצאו להם עסק חדש להרבות עעורם‪ ,‬ותגירת היהודים תשקע בבוץ‪.‬‬ ‫הכל יודעים‪ ,‬כי הדרך הזה למצוא כסף לא רעיוךרוח הוא‪ .‬לא‬ ‫אחת נסו הקתולים לגייס את כספם נגד הבנקים הגדולים‪ .‬כי יתכן‬ ‫להלחם בהם גם בכסף יהודי — דבר זה לא עלה על הדעת‪.‬‬ ‫אבל מה רבים יהיו המשברים‪ ,‬אשר יחולו כתוצאות מן הדרך‬ ‫הזה‪ ,‬מה רב יהיה הנזק אשר יגיע לארצות‪ ,‬אשר בהן תפרוץ מלחמת־‬ ‫כספים כזאת‪ .‬עד מה תגבר האנטישמיות לרגל המלחמה הזאת‪.‬‬ ‫הדרך הזה לא ינעם לי איפוא‪ ,‬ואם הזכרתיו‪ ,‬אין זה רק מהיותו‬ ‫המשך הגיוני בהתפתחות הרעיון‪.‬‬ ‫אף גם לא אדע‪ ,‬אם יתרצו הבנקים הבינונים לתת את ידם‬ ‫לדבר הזה‪.‬‬ ‫ז)ך אם גם העשירים הבינונים יסרבו‪ ,‬אל יתבטל הענין‪ .‬להפך‪,‬‬ ‫או אז יתחיל ביתר שאת‪.‬‬ ‫כי ״אגודת היהודים״ אשר לא אנשי־עסק כוננוה‪ ,‬תובל אז לימד‬ ‫את ״החברה״ על יסודות עממיים‪.‬‬ ‫את קרן־המניות אפשר יהיה לאסוף בלי אמצעות חבר בנקים‬ ‫‪54‬‬

‫מדינת היהודים‬ ‫*‬

‫גדולים או בינונים על־ידי הכרזת חתימה כרצון איש ואיש‪ .‬לא דק‬ ‫היהודים העניים‪ ,‬כי גם הנוצרים הרוצים להפטר מן היהודים׳ יקחו‬ ‫חלק בתשלומי השעורים הקטנים לשם אסוף הסכום הזה‪ .‬זאת תהיה‬ ‫צורה חדשה ומיוחדת במינה של משאל־עם‪ ,‬אשד בו יוכל כל אדם‪,‬‬ ‫המסכים לפתרון שאלת היהודים בדרך זה‪ ,‬לחוות את דעתו על־ידי‬ ‫חתימה על תנאי‪ .‬בתנאי הזה יבחן הדבר אם בטוח הוא‪ .‬את התשלום‬ ‫המלא יפרעו רק לאחר שכל הסכום יהתם‪ ,‬ולא — ישיבו את דמי*‬ ‫הקדימה לבעליהם‪.‬‬ ‫אך אם הסכום הדרוש יחתם במלואו על־ידי העם בכל קצוי תבל‪,‬‬ ‫אז יובטח כל תשלום קטן על*ידי התשלומים הקטנים האחרים‪ ,‬הרבים‬ ‫עד אין מספר‪.‬‬ ‫לזאת דרושה‪ ,‬כמובן׳ עזרתן המפורשת והמחלטת של הממשלות‬ ‫הנוגעות בדבר‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫חבורות בני המקום‬ ‫ההסעה‬ ‫עד כה ראינו דק זאת‪ :‬כי ההגירה תוכל לצאת לפועל בלי‬ ‫זעזועים בחיי הכלכלה‪ .‬אבל בתנועת הגירה כזאת כרוכים גם זעזועי*‬ ‫נפש רבים‪ ,‬חזקים ועמוקים מאד‪ .‬הרגלים עתיקים וזכרונות יקרים‬ ‫מרתקים אותנו‪ ,‬בני־האדם‪ ,‬אל מקומות מושבותינו‪ .‬ערישות לנו‬ ‫וקברים‪ ,‬והכל יודעים מה ירחש לב היהודי לקברותיו‪ .‬את ערישותינו‬ ‫נקח עמנו — בהן ינום עתידנו חכלילי ומחייך‪ .‬את קברותינו היקרים‬ ‫עלינו לעזוב פה — אדמה כי הפרידה מאלה תקשה לנו‪ ,‬העם ״אוהב־‬ ‫הבצע׳‪ /‬יותר מכל‪ .‬אבל הכרח הוא‪.‬‬ ‫הן גם עתה נאלצים אנו לעזוב את מקומות מגורינו ואת קברותינו‬ ‫ממצוקה כלכלית‪ ,‬מלחץ מדיני ומשנאה חברתית‪ .‬גם עתה נודדים‬ ‫אחינו בני ישראל בכל יום מארץ לארץ‪ ,‬ורב מספר ההולכים אל‬ ‫מעבר לים‪ ,‬אל ארצות־הברית — אשר גם שם לא יאהבונו‪ .‬ואיה‪,‬‬ ‫איפוא‪ ,‬יאהבונו‪ ,‬כל עוד אין לנו ארץ מולדת?‬ ‫אף חפצנו הוא לתת ליהודים ארץ־מולדת‪ .‬לא נעשה זאת בנסחנו‬ ‫אותם בחזקה ממקום שבתם‪ .‬לא‪ ,‬כי ברוב זהירות נסיעם על כל‬ ‫שרשיהם לטעת אותם בארץ טובה ופוריה מן הראשונה‪ .‬כשם שאנו‬ ‫שואפים לברוא בשדה הכלכלה והמדינה תנאים חדשים‪ ,‬כן רוצים‬ ‫אנו לשמור בדברים המסורים ללב על קדושת כל ישן‪ .‬על אלה‬ ‫יהיו דברינו מעטים‪ ,‬כי פה גדולה הסכנה‪ ,‬פן תראה בל התכנית‬ ‫כדבר־הזיה בלבד‪.‬‬ ‫‪T‬‬

‫‪56‬‬

‫מדינת היהודים‬ ‫«‬

‫ובכל זאת גם אלה הם דברים אשר יוכלו לצאת לפעולה‪ .‬אף כי‬ ‫למעשה הם נראים סבוכים ויגעים מעט‪ .‬אם נדע לכלכל את הדברים‬ ‫בסדר נכון‪ ,‬ננכה כי נכוחים הם‪.‬‬ ‫הגי ר ת‬

‫ה ח בו רו ת‬

‫אנשינו חבורות חבורות יצאו‪ ,‬למשפחותיהם ולידידיהם‪ ,‬אין‬ ‫מכריחים אדם להצטרף דוקא אל יוצאי מקומו‪ .‬כל אדם׳ לאחר שפירק‬ ‫את עסקיו‪ ,‬יהיה בן־חורין לנסוע לרצונו‪ .‬הן כל איש נוסע על חשבון‬ ‫עצמו במחלקת הרכבת או האניה אשר בחר לו‪ .‬יתכן כי ברכבותינו‬ ‫ובאניותינו תהיה רק מחלקה אחת‪ ,‬כי בדרכים ארוכות כאלו יהיה‬ ‫הבדל הרכוש לטורח על העניים‪ .‬ואף כי לא לשעשועים נוליך את‬ ‫אנשינו‪ ,‬לא נרצה לגרום להם צער בשעת הנסיעה‪.‬‬ ‫איש לא יסע במחסור ובדאגה‪ .‬גם דורשי דווחה והידור ישיגו‬ ‫את כל חפצם‪ .‬זמן רב לפני היציאה — בכל אופן עוד שנים תעבורנה‬ ‫בטרם תחל התנועה בתוך כתות בעלי־הרכוש — ידברו הנוסעים יחד‬ ‫והאמידים יתחברו לשיירות הנוסעות בחברותא‪ .‬היחסים שבין אדם‬ ‫לחברו ימשכו גם בארץ החדשה‪ .‬הן ידענו‪ ,‬כי מלבד אדירי־ההון‪,‬‬ ‫אין ליהודים כמעט כל קשרי־חברה עם הנוצרים‪ .‬בכמה ארצות אין‬ ‫ליהודי כל מודע מן הנוצרים‪ ,‬מלבד אחדים האוכלים על שולחנו‪,‬‬ ‫הלווים את כספו ומשרתיו המוכרים לו‪ .‬מבפנים לא חדל הגיטו‬ ‫מהתקיים‪.‬‬ ‫בני המעמד הבינוני יתכוננו אפוא זמן רב ובשום־לב לדרך מסעם‪.‬‬ ‫מקום ומקום וחבורתו‪ .‬בערים הגדולות תהיינה חבורות רבות‪ ,‬לפי‬ ‫מחוזי העיר‪ ,‬והמשא־והמתן ביניהם יהיה על־ידי בא־כחם אשר יבחרו‬ ‫להם‪ .‬חלוקה זו לפי המחוזות אינה חובה‪ .‬ההצעה מתכוונת רק להקל‬ ‫על שאינם עשירים ולהפיג מלב הנוסעים את רגשי הצער והגעגועים‪.‬‬ ‫כל איש ואיש חפשי לנסוע לבדו או להצטרף לכל חבורה שירצה‪.‬‬ ‫‪57‬‬

‫תיאודור תרצל‬

‫התנאים — לפי המחלקות — שווים לבל נפש‪ .‬אם תתאחד חבורת־‬ ‫נוסעים גדולה‪ ,‬ונתנה לה ״החברה״ דכבת מיוחדת ואחרי־כן גס‬ ‫אניה שלמה‪.‬‬ ‫לאבסונם הנוח של העניים תדאג לשכת־האכסון של ״החברה״‪.‬‬ ‫ובהגיע העת להגירת האמידים‪ ,‬ימצאו כבר בתי־מלון לדוב‪ ,‬כי הצורך‬ ‫המתרבה יעודד את אנשי־העסק לבנותם‪ .‬ומלבד זה הן האמידים‪ ,‬עוד‬ ‫בטרם יצאו‪ ,‬יבנו להם בתים בארץ החדשה‪ ,‬והם רק יעתיקו את‬ ‫דירתם מן הבית הישן אל הבית החדש‪.‬‬ ‫את משכילינו לכל סוגיהם אין אנו צריכים להורות את המעשה‬ ‫אשר יעשו‪ .‬כל אחד מהם‪ ,‬המסתפח אל הרעיון הלאומי‪ ,‬ידע לפעול‬ ‫בחוגו להפצת הרעיון ולהגשמתו‪ .‬בראש וראשונה נבקש את עזרתם‬ ‫של רבנינו רועי־העדה‪.‬‬ ‫ר בנינו‬ ‫לכל חבורה רב ההולך עם עדתו‪ .‬החבורות מתחברות באין אונם‪.‬‬ ‫חבורת בני־המקום מתרכזת מסביב לרב‪ .‬כמספד הרבנים יהיה מספר‬ ‫החבורות‪ .‬הרבנים יהיו הראשונים אשר יבינו לרענו‪ ,‬המה יתלהבו‬ ‫ראשונה לרעיוננו ומעל הבמות ילהיבו את האחרים‪ .‬אין צורך לקרוא‬ ‫לאספות מיוחדות להרבות שם להג‪ .‬בין תפלה לתפלה יעשו זאת‪.‬‬ ‫יאה‪ .‬רק באמונת אבותינו נכיר את אחדותנו ההיסטורית‪ ,‬כי‬ ‫וכן‬ ‫✓‬ ‫במרוצת הדורות למדנו את לשוננו לדבר בשפת כל עם ועם‪.‬‬ ‫ידיעות ״האגודה״ ו״החברה״ תשלחנה כסדרן אל הרבנים‪ ,‬והן‬ ‫ישמיעון ויבאדון לקהל עדתם‪ .‬ישראל יתפלל בעדנו‪ ,‬בעד נפשו‪.‬‬ ‫נ א מני‬

‫ח בו רו ת‬

‫ב נ י * המק ו ס‬

‫חבורות בני־המקום תמנינה ועדי־נאמנים קטנים‪ ,‬שבראשם יעמדו‬ ‫הרבנים‪ .‬בועדים האלה יתיעצו ויחליטו בכל צרכי־המקום הלבה‬ ‫למעשה‪.‬‬ ‫‪58‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫מוסדות־החסד יעברו יחד עם החבורות לרצונן‪ .‬המוסדות ישארו‬ ‫גט בארץ החדשה בידי החבורות׳ ואת הבנינים הנשארים‪ ,‬לדעתי‪,‬‬ ‫אין למכור בכסף׳ כי יש לתתם מתנת־חנם לעניים הנוצרים אשר‬ ‫בערים הנעזבות‪ .‬בעת חלוקת־האדמה בארץ החדשה יתנו לחבורות‬ ‫תמורתם מגרשי־בנין חנם אין כסף וגם הנחות רבות בבנין עצמו‪.‬‬ ‫גם כהסעת מוסדות־החסד תנתן לנו ההזדמנות‪ ,‬כמו בפרטים‬ ‫אחרים שבתכנית זו‪ ,‬לנסות לפעול דבר לטובת האנושות כולה‪.‬‬ ‫שיטת־הצדקה הפרטית הנהו‪/‬ה אצלנו כיום הזה רבה בה המבוכה‪,‬‬ ‫והתועלת שהיא מביאה מעטה לעומת ההוצאות המרובות‪ .‬אפשר‪ ,‬וגם‬ ‫חובתנו היא‪ ,‬להביא סדר ושיטה במוסדותינו אלה‪ ,‬למען ישלימו‬ ‫זה את זה‪ .‬בקרב חברה חדשה אפשר לעשות את מעשי־הצדקה לרוח‬ ‫העת החדשה ועל יסוד הנסיונות בשדה הכלכלה המדינית‪ .‬הדבר‬ ‫גדול בעינינו מאד‪ ,‬כי רב מספר האביונים בקרבנו‪ .‬הלחץ מבחוץ‪,‬‬ ‫אשר ידכא את רוחם‪ ,‬ומעשי־הצדקה הרכים מצד העשירים‪ ,‬אשר‬ ‫יפנקום‪ ,‬מביאים את האנשים רפי־הרוח אשר בתוכנו על־נקלה‬ ‫לידי פשיטת יד‪.‬‬ ‫‪,,‬האגודה״‪ ,‬בעזרת חבורות בני־המקום‪ ,‬תשתדל במיטב כהה לחנך‬ ‫את העם בדבר הזה‪ .‬הלא לכשרונות רבים‪ ,‬הכלים עתה בתוהו‪ ,‬ינתן‬ ‫כר נרחב לפעולות‪ .‬כל הרוצה לעבוד ימצא עבודה הראויה לו‪ .‬אביון‬ ‫ופושט־יד יחדלו מן הארץ‪ .‬האיש אשד ימאן לעבוד ברצון‪ ,‬יובא‬ ‫באונם אל בית־המלאכה‪.‬‬ ‫לעומת זאת לא נכלא את הזקנים ב״מושבי־זקנים״‪ .‬״מושב־הזקנים״‬ ‫הוא אחד ממעשי־הצדקה האכזרים‪ ,‬אשר רוח־־נדיבותנו המציאה‬ ‫באיולתה‪ .‬ב״מושב־הזקנים״ מתבייש ומצטער הזקן עד מות‪ .‬הן בעודו‬ ‫חי הושם בקבר‪ .‬ואולם אנחנו חפצים לחזק גם בלב העומדים בשפל‬ ‫מדרגת ההשכלה את האמונה הנעימה‪ ,‬כי אנשים מועילים הם‪.‬‬ ‫לאנשים אשר לא יסכנו לעבודה גופנית ינתנו משרות קלות‪ .‬עלינו‬ ‫‪59‬‬

‫תיאודור הרצל‬

‫לזכור׳ כי לפנינו זרועות מדולדלות של דור מתנון והולד‪ .‬אולם‬ ‫את הדורות הבאים נחנך בחופש ולמען החופש בדרך אחרת‪.‬‬ ‫לכל גילי החיים‪ ,‬לכל דרגות החיים נבקש ונמצא את האושר‬ ‫המוסרי אשר בעבודה‪ .‬וכן ישוב עמנו לכשרון־המעשה בארץ שבע‬ ‫שעות העבודה‪.‬‬ ‫תב נ י ו ת ה ע ר י ם‬

‫חבורות בני־המקום תשלחנה את מורשיהן לבחור את המקום‬ ‫לשבתן‪ .‬בעת חלוקודהארץ יושם לב‪ ,‬כי ההסעה תהיה נוחה וקלה‪,‬‬ ‫וכי כל דבר הראוי להתקיים יוכל להשמר גם במקום החדש‪.‬‬ ‫תכניות העדים תוצענה לפני החבורות‪ ,‬ואנשינו ידעו מראש אנה‬ ‫הם הולכים‪ ,‬ואת מראה הערים והבתים אשר ישבו בהם‪ .‬כבד דברתי‬ ‫למעלה על תכניות־הבנין וההעתקות המבוארות אשר ישולחו אל‬ ‫חבורות בני־המקום‪.‬‬ ‫כמו שההנהלה תהיה מיוסדת על ריכוז סמור‪ ,‬כי תתנהלנה החבורות‬ ‫באבטונומיה גמורה‪ .‬רק בדרך זו יעשה מעשה ההסעה בלי יסורים‪.‬‬ ‫אין אני מדמה לי את הדבר קל ממה שהוא‪ ,‬אבל לא יתכן גם‬ ‫לדמותו לנו קשה ממה שהוא באמת‪.‬‬ ‫מסע‬

‫המעמד‬

‫ה בינו ג׳‬

‫המעמד הבינוני יגרר מאליו אחרי התנועה‪ .‬לאחדים ישנם נושאי‬ ‫משרות אצל ״האגודה״ או ״החברה״ בארץ החדשה‪ .‬עורכי־דין‪ ,‬רופאים‪,‬‬ ‫טכנאים מכל הסוגים‪ ,‬סוחרים צעירים‪ ,‬כל מחפשי־הדרכים מן היהודים‪,‬‬ ‫הנדחקים מארצות־מולדתם והולכים למצוא מחיתם בקצוי תבל‪ ,‬כל‬ ‫אלה יקבצו יחד על אדמת התקוה החדשה‪ .‬אחרים השיאו את בנותיהם‬ ‫לאנשים צעירים אלה‪ ,‬אשר לבם מלא שאיפה לעלות מעלה‪ .‬מי‬ ‫מצעירינו יביא את כלתו‪ ,‬מי את הוריו ומי את אחיו ואחיותיו‪,‬‬ ‫בארצות תרבות חדשות ממהרים האנשים להתחתן‪ .‬הדבר הזה יועיל‬ ‫‪T‬‬

‫‪60‬‬

‫מדינת היהודים‬ ‫♦‬

‫לתקון המוסר הכללי‪ ,‬והדור אשר יקום יהיה בריא וחזק לא כילדים‬ ‫החלשים הנולדים לאבות המאחרים לשאת נשים ואשר כילו את כחם‬ ‫במלחמת־החיים‪.‬‬ ‫במעמד הבינוני ימשוך אחריו כל מהגר רבים אחרים‪.‬‬ ‫ואמיצי־הרוח ינחלו את טוב הארץ החדשה‪.‬‬ ‫אך הנה בדבר הזה נראה את ראש המכשולים בהצעתי‪.‬‬ ‫לו גם יעלה בידנו לגולל את שאלת היהודים לעיני כל העולם‪,‬‬ ‫וגדוליו ישאו ויתנו בד‪— .‬‬ ‫לו גם יברר המשא־והמתן הזה בירור מחלט‪ ,‬כי מדינת־היהודים‬ ‫היא צורך העולם כולו —‬ ‫לו גם נשיג בעזרת המעצמות את השלטון באחת הארצות‪:‬‬ ‫איך נוציא את המוני היהודים מארצות מושבותיהם ונסיעתם‬ ‫לארץ החדשה ז והלא שערנו לנו תמיד את ההגירה‪ ,‬שתהיה חפשית‪,‬‬ ‫אין אונס ז‬ ‫נס‬

‫ה ה מוני ם‬

‫משערים אנו‪ ,‬כי לא יהיה צורך בעמל רב‪ .‬כדי לעורר את התנועה‬ ‫הזאת‪ .‬מלאכתנו נעשית על־ידי האנטישמיים לארצותיהם‪ .‬הם יוסיפו‬ ‫לעשות את מעשיהם כאשר עד כה‪ ,‬תתעורר תשוקת־ההגירה בארצות‪,‬‬ ‫אשר איננה שם׳ ותתגבר בארצות אשר שם כבר החלה‪ .‬ואם היהודים‬ ‫נשארים עתה בארצות האנטישמיות‪ ,‬הסבה הראשה היא‪ ,‬כי גם הבורים‬ ‫בדברי־הימים יודעים‪ ,‬אשר עם הרבותנו לשנות את מקום מושבנו‬ ‫במשך מאות השנים‪ ,‬לא נושענו לאורך ימים‪ .‬לו נמצאה ביום ארץ‪,‬‬ ‫אשר תפתח ברצון את שעריה בפני היהודים והטובה אשר תבטיח‬ ‫להם תהיה פחותה הרבה מן הטוב הצפון להם במדינת־היהודים אחרי‬ ‫הוסדה‪ ,‬כי־עתה מהרו המוני היהודים לנהור שמה‪ .‬העניים‪ ,‬אשר לא‬ ‫נשאר להם עוד להטסיד דבר‪ ,‬ימשכו שמה בהמוניהם‪ .‬ואני אומר‪,‬‬ ‫‪61‬‬

‫תיאודור תרצל‬

‫וכל איש יודע כי נכון הוא‪ ,‬כי לרגל הלחץ אשר ילחצונו‪ ,‬רבה אצלו‬ ‫התשוקה לנדוד גם בתוך מעמד האמידים‪ .‬אך גם מספר העניים יספיק‬ ‫ליסד את המדינה‪ ,‬יתר על כן‪ ,‬הם המה החומד האנושי הנאות ביותר‬ ‫לכבוש ארץ‪ ,‬כי למפעלים גדולים דרוש מעט יאוש בלב‪.‬‬ ‫אך בבוא אנשינו הנואשים לארץ ובעבודתם ירימו את ערכה‪,‬‬ ‫תתעורר לאט לאט גם בלב בעלי־הרכוש התשוקה לצאת בעקבותיהם‪.‬‬ ‫מעמדות גבוהים וגבוהים עליהם יתעוררו להעתיק מושבם שמה‪.‬‬ ‫הלא את מסע הראשונים‪ ,‬חסרי־הכל תנהלנה ״האגודה״ ו״החברה״‪,‬‬ ‫ואל־נכון תמצאנה תמיכה מצד חברות־ההגירה ואגודות־ציון הקיימות‪.‬‬ ‫איך נוכל להטות המונים בלי צו למקום אחד ז‬ ‫ישנם בתוכנו נדיבים אחדים‪ ,‬אנשי בעלי יכולת גדולה‪ ,‬האומרים‬ ‫לרפא את שבר עמם‪ ,‬בנסותם להושיבם על אדמת ציון‪ .‬הנדיבים האלה‬ ‫אל־נכון כבר עסקו בשאלה הזאת‪ ,‬והם אמרו לפתור אותה‪ ,‬בתתם בידי‬ ‫ההולכים כסף או מכשירי*עבודה‪ .‬וכה אמר הנדיב‪ :‬״משלם אני‬ ‫לאנשים‪ ,‬למען ילכו שמה״‪.‬‬ ‫דרך זו יסודתה בשוא‪ ,‬וביד כל הון שבעולם לא יצלח הדבר‬ ‫לעשותו‪.‬‬ ‫החברה תאמר את ההפך‪ :‬״אין אנו משלמים לבם מאומה‪ ,‬כי‬ ‫אתם תשלמו לנו‪ .‬אך נתון נתן לבם דבר השוה בסף״‪.‬‬ ‫אמשול לכם משל בדרך הלצה‪ ,‬כדי לשבר את האוזן‪ .‬אחד הנדיבים‬ ‫האלה‪ .‬אשר בשם ״הברוך׳ נכנהו‪ ,‬ואנכי עמו‪ ,‬רוצים להביא המון אדם‬ ‫רב ביום שבת כחום היום אל ככר לינגשן אשר ליד פריז‪ .‬אם יבטיח‬ ‫הברון לכל אחד עשרה פרנקים‪ ,‬יוכל להביא שמה במחיר מאתים אלף‬ ‫פרנק עשרים אלף אנשים מזיעים ומרי־נפש‪ ,‬אשר יקללוהו קללות‬ ‫נמרצות בגלל הצרה אשר אכף עליהם‪.‬‬ ‫ואולם אני אקבע את הסך מאתים אלף פרנק כפרם בעד הסוס‬ ‫ממהיר בתחרות־המרוץ — ואת ככר לונגשן אגדור בעד האנשים‪,‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫וכל איש הרוצה להכנם פנימה עליו לשלם‪ :‬פרנק אחד‪ ,‬חמשת‬ ‫פרנקים‪ ,‬עשרה פרנקים‪.‬‬ ‫וזאת תהיה התוצאה‪ :‬אני אביא שמה חמישים רבוא בני־אדם‪,‬‬ ‫נשיא הרפובליקה יצא שמה במרכבת־כבודו‪ ,‬ההמון ישמח ויתעלם‬ ‫ברצון רב‪ .‬למרות להט השמש והאבק העולה ימצאו רובם עונג ואושר‬ ‫בתנועה הזאת אשר החת כפת השמים‪ ,‬ואני אכניס תמורת מאתים אלף‬ ‫הפרנקים סך מיליון פרנק מדמי־כניסה וממס־השעשועים‪ .‬אם אקרא‬ ‫את האנשים האלה שנית‪ ,‬ובאו לקול קריאתי — אך לקול הברון‬ ‫לא ישמעו בעד כל הון‪.‬‬ ‫עתה רוצה אני לבאר בכובד־ראש את נס־ההמונים על־פי משל‬ ‫לקוח מעולם" הפרנסה‪ .‬ננסה נא להכריז ברחוב קריה לאמר‪ :‬״מי האיש‬ ‫החפץ לעמוד על רגליו כל היום באולם־ברזל פתוח לכל עבר‪ ,‬לעת‬ ‫חורף בקוד אכזרי ולעת קיץ בחום לוהט‪ ,‬ולקרוא לכל עובר‪ ,‬כי יסור‬ ‫הנה לקנות כל מיני בלואים‪ ,‬דגים או פידות‪ ,‬והיה שכרו ארבעה‬ ‫פרנקים ליום״‪.‬‬ ‫כמה אנשים יתרצו לעבודה הזאת ? ואם יאלצם הרעב‪ ,‬כמה ימים‬ ‫יעמדו על עמדם? ואם יעמדו‪ ,‬האם ברוב חשק וחריצות יקראו‬ ‫לעוברים‪ ,‬כי יקנו פירות‪ ,‬דגים או כל מיני בלואיפו‬ ‫ואולם אנחנו אחרת נעשה‪ .‬בנקודות אשר שם רבה התנועה‪,‬‬ ‫(ולנו נקל יהיה למצוא את הנקודות האלה‪ ,‬כי אנו נטה את התנועה‬ ‫אל כל אשר נחפוץ)‪ ,‬נקים מחסנים גדולים‪ ,‬אשר נקרא להם ״שמקים״‪.‬‬ ‫אם גם בנין המחסנים האלה יהיה גרוע ומזיק לבריאות יותר מן‬ ‫האולמות ההם‪ ,‬ירבו האנשים לנהור אלינו‪ .‬אבל אז נקים מחסנים‬ ‫יפים וטובים מהם‪ ,‬כי באהבה וברצון להם נבנם‪ ,‬והאנשים האלה‪,‬‬ ‫אשד לא הבטחנו להם מאומה‪ ,‬כי אין בידינו להבטיח להם דבר‪ ,‬אם‬ ‫לא נאבה להיות כמתעתעים‪ ,‬האנשים הישרים והחרוצים האלה יבראו‬ ‫ברוח עליזה תנועת מסחר מלאת־חיים‪ .‬הם ימשכו את הקונים בלי־חשך׳‬ ‫‪63‬‬

‫תיאודוד הרצל‬

‫יעמדו על דגלים ולא יחושו כי־ייעפו‪ .‬הם לא דק ישכימו יום יום לבוא‪,‬‬ ‫למען היות הראשונים‪ ,‬כי־אם יעשו אגודות‪ ,‬ייסדו קרטילים‪ ,‬לא יניחו‬ ‫כל דבד‪ ,‬ובלבד שימצאו את פרנסתם באין מפדיע‪ .‬ואם לעת מנוחת‬ ‫הערב יתברר להם‪ ,‬כי עבודתם באמונה כל היום הכניסה להם רק‬ ‫שלשה פרנקים‪ ,‬יחכו בכל־זאת בתקוה ליום המחרת‪ ,‬אולי ייטב‬ ‫מן היום הזה‪.‬‬ ‫את התקוה נתנו בלבם‪.‬‬ ‫ואם השואל ישאל‪ :‬ומנין נקח את הצרכים הדרושים למען‬ ‫השמקים? האמנם יש עוד צורך להגיד זאת?‬ ‫הראיתי למעלה‪ ,‬כי ״העזרה על־ידי עבודה״ תגדיל את החזח‬ ‫חמשה־עשר מונים‪ .‬מיליון אחד יהיה לחמשה־עשר מיליון ומיליארד‬ ‫אחד לחמשה־עשר מיליארד‪ .‬האמנם נכון הדבר הזה בעסקים הגדולים‬ ‫כמו בקטנים? והלא פירות ההון במידה שהוא עולה הם פוחתים‬ ‫והולכים ? כן׳ בהון נרדם ונחבא אל הכלים‪ ,‬אבל לא בהון עובד ויוצר‪.‬‬ ‫ההון העובד כחו יפה להרבות עד להבהיל גם בעלותו לגובה רב‪.‬‬ ‫והרי כאן צפונה השאלה הסוציאלית‪.‬‬ ‫האם דברי אלה נכוחים הם? הנני מעיד עלי בדבר הזה את‬ ‫הגדולים שבעשירינו‪ .‬למה ישלחו אלה את ידם בתעשיות רבות‬ ‫ושונות ? למה זה ישלחו אנשים אל תחתיות ארץ להעלות משם פחמים‬ ‫בשכר דל ובסכנת־נפשות ? לא אדמה בנפשי כי נעים הדבר« גם לא‬ ‫לבעלי־המכרות‪ .‬לא אחשוב את בעלי־ההון לאנשים אבירי־לב‪ ,‬וגם‬ ‫לא אעמיד פנים‪ ,‬כי אחשוב עליהם כזאת‪ .‬הן לא לגרות מדון חפצי‪,‬‬ ‫כי־אם להשכין שלום‪.‬‬ ‫העוד עלי לחזק את נם ההמונים ואת הדרך להטותם לכל מקום‬ ‫גם בראיות מעליות־הרגל של אנשי־האמונה?‬ ‫חלילה לי לפגוע ברגשות־הקודש אשר בלב כל איש בדברים‪,‬‬ ‫שאפשר לגלות בהם פנים שלא כהלכה‪.‬‬ ‫‪64‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫רק בקצרה ארמוז על ערכה של עלית־הרגל למכה בשביל עולה‬ ‫המושלמיט וללורד (‪ )Lourdes‬בשביל עולם הקתולים׳ ועוד מקומות‬ ‫רבים כאלה‪ ,‬אשר המאמינים ישובו משם מנוחמים‪ ,‬וכך גם ערך‬ ‫המעיל הקדוש אשר בטרייר‪ .‬וכן נציב גם אנו מטרות קדושות למשאת*‬ ‫נפשם של אנשינו‪ .‬הן ראשי־דתנו יבינו אותה ראשונה והם ילכו‬ ‫אתנו באשר נלך‪.‬‬ ‫בארץ החדשה נניח לכל אדם למצוא את אשרו לפי דרכו‪ .‬ובראש‬ ‫וראשונה החפשים בדעות היקרים אשר לנו‪ ,‬צבא־הנצח המרחיב בלי‬ ‫הרף את גבולות האנושיות‪.‬‬ ‫שם לא יהיו כופים את האדם לשום דבר‪ ,‬חוץ מדברים הכרחיים‬ ‫לקיום המדינה והסדר הטוב‪ .‬ומצוות־חובה אלו לא תהיינה תלויות‬ ‫בשרירות לבו של יחיד פלוני או קבוץ אלמוני‪ ,‬כי חוק־עולם יהיו‪,‬‬ ‫אשד אין לשנותו‪ .‬וכי יבוא אדם ויטען‪ ,‬על יסוד הדוגמאות שהבאתי‪,‬‬ ‫כי רק זמן קצר אפשר למשוך את ההמון אחרי מטרות האמונה‪ ,‬הפרנסה‬ ‫והשעשועים האלו — לא יהיה לי כל עמל לסתור את טענתו‪ .‬נכון הוא‪,‬‬ ‫כי אחת המטרות ההן כחד‪ .‬יפה דק למשוך את לב ההמונים‪ ,‬אך כל‬ ‫המטרות האלה יחד עלולות לקשר את האנשים קשד של קיימא‬ ‫ולספק את נפשם‪ .‬כי שלוש המטרות האלו מתחברות יחד למשא־נפש‬ ‫גדול אחה משא־נפש נכסף מאז ומעולם‪ ,‬אשר מלא תמיד את לב עמנו‪,‬‬ ‫אשר בגללו חיה‪ ,‬אשר בגללו החיוהו מצוקותיו וסבלותיו ‪ :‬איץ־מולדת‬ ‫חפשית! כאשר תחל התנועה‪ ,‬יצאו הראשונים בעקבותינו ואחריהם‬ ‫ינהרו אחרים‪ ,‬ועוד אחרים יספחו עמהם‪ ,‬והאחרונים ידחפו אחריהם‪.‬‬ ‫ורע יהיה גורל המפגרים‪ ,‬הנמושות היוצאים באחרונה‪ ,‬גם פה‬ ‫וגם שם בארץ החדשה‪.‬‬ ‫אבל היוצאים ראשונה‪ ,‬אשר יעברו חלוצים לפני העם באמונה‪,‬‬ ‫בהתלהבות וברוח גבורה — המד‪ .‬ינחלו את מבחר המקומות בארץ‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫תיאודור הרצל‬

‫חו מ ר‬

‫אנ שינו‬

‫אין עם‪ ,‬אשר כה הרבו להפיץ עליו עלילות אשר בטעות יסודן‪ ,‬כעם‬ ‫היהודים‪ .‬וצרותינו במשך הדודות כד» הרבו לדכא את רוחנו ולהרך‬ ‫את לבנו׳ עד כי חוזרים אנו במו פינו על העלילות ההן וגם נאמין בהן‪.‬‬ ‫אחד המשפטים המתעים האלה הוא׳ כי היהודים להוטים במידה‬ ‫מופרזת אחרי המסחר‪ .‬והנה גלוי וידוע‪ ,‬כי בכל מקום אשר נוכל‬ ‫להתנשא יחד עם המעמדות העולים‪ ,‬אנו ממהרים לפנות עורף למסחר‪.‬‬ ‫רוב רובם של הסוחרים היהודים שולחים את בניהם ללמד תורה ומדע‪.‬‬ ‫הן זאת הסבה לתלונה על ״יהוד״ כל מקצועות ההשכלה‪ .‬אבל גם‬ ‫בשכבות הכלכליות הנמוכות יותד אין תשוקת־המסחד גדולה בנו‪,‬‬ ‫כאשר יטפלו עלינו‪ .‬בארצות מזרח אירופה רב מספר היהודים‪ ,‬שאינם‬ ‫עוסקים במסחר ואינם נרתעים מפני כל עבודה קשה‪ .‬ל״אגודת היהודים״‬ ‫תנתן היכולת להכין ספירה מדעית ומדויקת‪ ,‬אשר מתוכה נראה לדעת‬ ‫את חומר אנשינו‪ .‬התפקידים והסכויים החדשים‪ ,‬הנשקפים לאנשינו‬ ‫בארץ החדשד» יניחו את דעת החיים גם עתה מיגיע כפיהם‪ ,‬ורבים מן‬ ‫הסוחרים הזעירים יהפכו שם לעושים במלאכה‪.‬‬ ‫הרוכל הסובב בכפרים וצרורו הכבד על גבו איננו מאושר׳ כאשד‬ ‫ידמו רודפיו‪ .‬ביום עבודת שבע השעות יהיו כל האנשים האלה‬ ‫לפועלים‪ .‬הם אגשים ישרים‪ ,‬אד אינם מכירים את ישרם‪ ,‬ועל־כן‬ ‫רב סבלם מכל האדם‪ .‬ו״אגודת היהודים״ הן מראשית הנפדה תדאג‬ ‫לחנכם בעבודה‪ .‬את תשוקתם להשתכר נעורר בדרך בריאה ומועילה‪.‬‬ ‫היהודי מטבעו יודע חסכון‪ ,‬בעל־תחבולות ורגש־המשפחה יפעמהו‬ ‫בחזקה‪ .‬אנשים כאלה יסכנו לכל משלח־יד‪ ,‬ואם נסתום את מקורות‬ ‫המסחר הזעיר ימשכו ממנו גם הרוכלים את ידם‪ .‬לתכלית זו די יהיה‪,‬‬ ‫למשל׳ לעודד את בתי־הממכר הגדולים‪ ,‬אשר בהם תמצא כל סחורה‪.‬‬ ‫בתי־כל־בו אלה מחנקים כבר בזמן הזה את המסחר הזעיר שבכרכים‪.‬‬ ‫בארץ*תרבות חדשה מלכתחילה לא יגיחו למסחר הזה לעמוד על רגליו‪.‬‬ ‫‪66‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫ועוד יתרון לבתי־הממכר האלה‪ ,‬כי בגללם יתישבו בארץ החדשה‬ ‫מיד גם אנשים שצרכיהם נעלים יותר‪.‬‬ ‫ה רג לי ם‬

‫ק טני ם‬

‫היתכן לדבר בחבור זה שכולו כובד־ראש‪ ,‬ולו גם בדרך אגב‪,‬‬ ‫על הרגליו הקלים וצרכי־רווחתו של האדם הפשוט ?‬ ‫אדמה‪ ,‬כי יתכן‪ .‬וחשוב הדבר עד מאד‪ .‬כי הרגלים קלים אלה הם‬ ‫כאלפי חוטים דקים ורפים‪ ,‬אשר בהשזרם יחד והיו לחבל בל־ינתק‪.‬‬ ‫גם בדבר הזה עלינו להשתחרר מן המושגים המוגבלים‪ .‬כל מי‬ ‫שראה מעט מהליכות העולם יודע‪ ,‬כי דבר נקל הוא בימינו להעתיק‬ ‫לכל מקום את ההרגלים הקלים אשר בחיי יום יום‪ .‬ההמצאות הטכניות‬ ‫של העת החדשה‪ ,‬אשד התכנית הזאת רוצה להשתמש בהן לתועלת‬ ‫האנושות‪ ,‬שמשו עד כה בעיקר להרגלים קלים אלה‪ .‬מלונות אנגליים‬ ‫מתנוססים עתה במצרים ועל ראשי ההרים בשוייץ‪ ,‬בתי־קפה וינאיים‬ ‫באפריקה הדרומית‪ ,‬תיאטראות צרפתיים ברוסיה‪ ,‬אופידות גרמניות‬ ‫באמריקה‪ ,‬ובפריז אפשר להשיג שכר בורי מן המין המשובח‪.‬‬ ‫בצאתנו שנית ממצרים לא נשכח את סיר הבשר‪.‬‬ ‫בכל חבורת בני־מקום ימצא כל איש כחפצו את הרגליו הקליט״‬ ‫אך טובים‪ ,‬יפים ונעימים מן הראשונים‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫״אגירת היהודים״ ) ‪(Society of j ews‬‬ ‫ומדינת היהודים‬ ‫הנ הג ת‬

‫ה עניני ם‬

‫החבור הזה לא נועד לאנשים‪ ,‬אשר תורת־המשפטים היא אומנותם‪1‬‬ ‫על־כן אוכל רק לרמה על תורתי בעיקרי־המשפט של המדינה‪ ,‬כאשר‬ ‫עשיתי בדברים רבים אחרים‪.‬‬ ‫ובכל־זאת עלי לתת ערד־מה לתורתי זו‪ ,‬אשר חדשה היא ותוכל‬ ‫לעמוד גם בויכוח עם אנשים למודי־משפט‪.‬‬ ‫תורתו של רוסי‪ ,‬אשר נתישנה כבר‪ ,‬הניחה ביסוד המדינה את‬ ‫האמנה החברתית‪ .‬אלה דברי רוסו‪ :‬״תנאי האמנה הזאת קבועים‬ ‫על־פי טבע המשא־והמתן בצורה כזו‪ ,‬שכל שנוי יעשה אותם בטלים‬ ‫ומבוטלים‪ .‬ומכאן שהתנאים האלה׳ א פי ל ו לו ל א נ א מ ר ו מ עו ל ם‬ ‫ב פי רו ש‪ ,‬הם בכל־זאת מקוימים ומקובלים בכל מקום במידה שוד‪.‬‬ ‫ובשתיקה כהודאה וכו״‪/‬‬ ‫מעולם לא קשה היה לסתור את תורת רוסו מצד ההגיון ומצד‬ ‫ההיסטוריה‪ ,‬אף כי פעולתה של תורה זו היתה עצומה ואיומה כאחת‪.‬‬ ‫בארצות־החוקה המודרניות אין כל ערך מעשי לשאלה׳ אם לפני‬ ‫התקנת החוקה היתה כבר קיימת אמנה חברתית‪ ,‬״שתנאיה לא נאמרו‬ ‫בפירוש‪ ,‬אבל אינם עלולים להשתנות׳‪ /‬על כל פנים בימינו היחס‬ ‫המשפטי שבין הממשלה ובין האזרחים הוא כבר קבוע ועומד‪.‬‬ ‫אולם לפני ועמד מדינה חדשה ובטרם תותקן חוקתה‪ ,‬חשובים‬ ‫עיקרים אלה גם למעשה‪ ,‬והן יודעים ורואים אנו בעינינו‪ ,‬כי יכולות‬ ‫לועסד מדינות חדשות‪ .‬מושבות מנתקות את קשריהן עם ארץ־האם‪,‬‬ ‫‪68‬‬

‫מדינת היהודים‬ ‫‪I‬‬

‫משלמי־מסים פורקים מעליהם עול מושלם‪ ,‬ארצות אשר רק עתה נודעו‬ ‫ממהרות לימד מדינות חפעייות‪ .‬אמנם מדינת־היהודים היא בריאה‬ ‫חדשה ויחידה במינה באדץ אשד טרם נדע מקומה‪ .‬אבל לא כברת־‬ ‫הארץ היא המדינה‪ ,‬כי־אם האנשים המאוחדים בה על־ידי כח ממשלה‪.‬‬ ‫העם הוא היסוד ה א׳ג שי והארץ היא היסוד ה ד ב ר י של‬ ‫המדינה‪ .‬ומשני היסודות האלה האישי הוא הכי נכבד‪ .‬ישנה׳ למשל‪,‬‬ ‫ממשלה בלי יסוד דברי‪ ,‬וגדול כבודה על פני הארץ — היא ממשלת‬ ‫האפיפיור‪.‬‬ ‫במדע העוסק בשאלות המדינה שולטת עכשיו תורת ההכרח‬ ‫השכלי‪ .‬תורה זו דיה להצדיק את התהוות המדינה‪ ,‬ואין לסתרה מן‬ ‫הבחינה ההיסטורית כמו את תורת האמנה‪ .‬בכל מה שנוגע להתהוות‬ ‫מדינת־היהודים‪ ,‬אני עומד בחבור זה כולי על תורת ההכרח השכלי‪.‬‬ ‫אבל תורה זו אינה עולה בד בבד עם היסוד המשפטי של המדינה‪.‬‬ ‫ההשקפה המודרנית אינה סובלת את התורות האומרות‪ ,‬כי יסוד המדינה‬ ‫נעשה בידי שמים‪ ,‬בידי בעלי*זרוע‪ ,‬בתוקר זכויות האבות או בדרך‬ ‫ירושת־נחלה‪ ,‬או על־פי אמנה‪ .‬פעם יבקשו למצוא את היסוד המשפטי‬ ‫של המדינה באדם בלבד (תורת בעלי־הזרוע‪ ,‬זכויות־האבות והאמנה)‪,‬‬ ‫פעם בכח שמעל לאדם (יסוד המדינה בידי שמים) ופעם מתחת לאדם‬ ‫(תורת ירושת־הנחלה)‪ .‬תורת ההכרח השכלי‪ ,‬מתוך נוחות או זהירות‪,‬‬ ‫משתמטת מלהשיב על השאלה הזאת‪ .‬אולם שאלה‪ ,‬אשר כה העמיקה‬ ‫להעסיק את גדולי חכמי־המשפט שבכל דור ודור‪ ,‬אי־אפשר שתהא‬ ‫כולה דברים בטלים‪ .‬באמת נמצאים במדינה כחות אנושיים וכחות‬ ‫נאצלים מעורבים יחד‪ .‬בלי יסוד משפטי אי־אפשר להבין את המועקה‬ ‫השוררת לפעמים בין העם ובין מושליו‪ .‬לדעתי‪ ,‬יתכן למצוא את‬ ‫היסוד הזה בתורת ״הנהגת הענינים״ (‪ ,)Negotiorum gestio‬אשר‬ ‫על־פיה יהיה כלל האזרחים ״בעלי הענינים״ (‪)Dominus negotiorum‬‬ ‫®ממשלה תהיה ״המנהיג״ (‪.)Gestor‬‬ ‫‪69‬‬

‫תיאודור תוצל‬

‫הוש־המשפט הנפלא של הרומאים יצר בתורת ״הנהגת הענינים״‬ ‫יצירה לתפארת‪ .‬אם רכושו של אנוס נתון בסכנה‪ ,‬דשאי כל אדם‬ ‫לבוא ולמלטו‪ .‬הוא ״המנהיג״‪ ,‬המנהל עסקיהם של אחרים‪ ,‬הוא לא‬ ‫נצטוה על כך‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא נצטוה על־ידי אדם‪ .‬הצווי בא לו מהכרח‬ ‫גבוה‪ .‬את ההכרח הגבוה הזה אפשר לנסח בשביל המדינה באופנים‬ ‫שונים‪ ,‬ושונים גם נסוחיה בדרגות־התרבות השונות‪ ,‬לפי יכולת־התפיסה‬ ‫שבכל זמן וזמן‪ .‬ה״הנהגה״ מכוונת לטובת ה״בעליט״« העם‪ ,‬שגם‬ ‫״המנהיג״ כלול בתוכו‪.‬‬ ‫״המנהיג״ מנהל רכוש‪ ,‬שגס הוא שותף בו‪ .‬שותפותו מקנה לו‬ ‫את ידיעת המצב הרע‪ ,‬וזו תובעת את התערבותו‪ ,‬למלחמה ולשלום«‬ ‫אבל לעולם לא יצוה על עצמו למעשה בתור אחד השותפים‪ .‬לכל‬ ‫היותר יוכל לשער‪ ,‬כי השותפים הרבים לאין מספר יסכימו לו‪.‬‬ ‫המדינה תקום על־ידי מלחמת*קיומו של אחד העמים‪ .‬במלחמה‬ ‫הזאת אי־אפשר לחכות‪ ,‬עד שתתקבל בדרך ארוכה פקודה נכונה‪.‬‬ ‫כל מעשה רב לטובת הכלל יופר מלכתחילה‪ ,‬אם יצטרכו להחליט עליו‬ ‫קודם על־פי רוב דעות‪ .‬הפילוג הפנימי יחליש את העם ולא יוכל‬ ‫לעמוד בפני האויב החיצוני‪ .‬״אין מקום בכובע לכל הראשים״‪ .‬אומר‬ ‫המשל הגרמני‪ .‬על־כן ישים ״המנהיג״ את הכובע בראשו ויעבור‬ ‫לפני העם‪.‬‬ ‫ורשות מספקת לו ל״מנהיג־המדינה״‪ ,‬בשעה שהכלל נתון בסכנה‬ ‫ו״הבעלים״ אינם יכולים להושיע את עצמם‪ ,‬אם מתוך חולשת־הרצון‬ ‫או בשל מעצורים אחרים‪.‬‬ ‫אבל על־ידי התערבותו יתחייב ״המנהיג״ בלפי ״הבעלים״ כמו‬ ‫על פי אמנה (‪ •)quasi ex contractu‬זהו היחס המשפטי במידה שהיה‬ ‫קיים לפניה‪ ,‬או נכון מזה‪ :‬שנוצר יחד עמה‪.‬‬ ‫ועל«המנהיג״ להיות ערב בעד כל התרשלות ועליו ליתן את הדין‪,‬‬ ‫‪70‬‬

‫מדינת היהודים‬ ‫»‬

‫אם באשמתו לא מלא חובתו שקבל עליו‪ ,‬או איחד לעשות כל‬ ‫התלוי בחובתו וכר‪.‬‬ ‫אין חפצי להאריך פה בהסברת תורת ״הנהגת הענינים״ ובהתאמתה‬ ‫לעניני מדינה‪ .‬הדבר הזה ירחיקני מאד מעצם הענין‪ .‬רק זאת חפצתי‬ ‫להוסיף עוד ‪ :‬״על־ידי ההסכמה תחשב פעולת ההנהגה לגבי הבעלים‪,‬‬ ‫כאילו נעשתה מלכתחילה לפי פקודתם״‪.‬‬ ‫וכל זה מה ענין הוא לנו ו‬ ‫עם היהודים הנפוץ בארצות שונות אינו יכול לנהל בעצמו את‬ ‫עניניו המדיניים!‪ ,‬במקומות שונים נתת הוא במצוקה קשה או קלה«‬ ‫על־כן נחוץ לו קודם ״מנהיג״‪.‬‬ ‫ומובן הוא‪ ,‬כי ״מנהיג״ זה אינו צריו להיות איש יחיד‪ .‬איש כזה‬ ‫יהיה לשחוק‪ ,‬או בהיותו חשוד על טובת־עצמו — בוז יבוזו לו‪.‬‬ ‫״המנהיג״ של היהודים מוכרח להיות ״אישיות מוסרית״ במלוא‬ ‫מובן המלה‪.‬‬ ‫וזוהי ״אגודת היהודים״‪.‬‬ ‫״ מנ הי ג ״‬

‫הי הו די ם‬

‫״האגודה״‪ ,‬היא האורגן של תנועת־העם‪ ,‬אשר או עתה הגענו‬ ‫לברד את טיבה ותפקידה‪ ,‬אמנם תגסד טרם כל‪ .‬אופן ה(‪0‬דה הוא‬ ‫פשוט בתכלית הפשטות‪ .‬מקרב היהודים בני־הזזיל בארץ אנגליה‪,‬‬ ‫אשר הצעתי לפניהם בלונדון את תכניתי זו‪ ,‬תקום ״האישיות המוסרית״‬ ‫שהזכרתי למעלה‪.‬‬ ‫״אגודת היהודים״ היא המרכז‪ ,‬אשר ממנו תצא ותחל תנועת‬ ‫היהודים‪.‬‬ ‫תפקידי ״האגודה״ הם מדעיים ומדיניים‪ .‬ליסוד מדינודהיהודים‪,‬‬ ‫כפי אשר אראה לי‪ ,‬דרושים תנאים מדעיים ברוח העת החדשה‪ .‬לו נטל‬ ‫"עלינו לצאת היום ממצרים‪ ,‬לא כאבותינו התמימים היינו יוצאים‪.‬‬ ‫‪71‬‬

‫תיאודור הרצל‬

‫בראשונה נחקור לדעת את מספר היוצאים וכחם‪ .‬״אגודת היהודים״‬ ‫תהיה ליהודים כמשה בשעתו‪ .‬מעשהו של מנהיג היהודים הגדול בימי‬ ‫קדם‪ ,‬לעומת המעשה אשר יעשה עתה‪ ,‬יראה כמחזה־שיר עתיק ומקסים‬ ‫לעומת אופירה משוכללה בימינו‪ .‬המנגינה אחת היא‪ ,‬אך אנו ננגן‬ ‫אותה ברוב כנורות‪ ,‬חלילים‪ ,‬עוגבים ובטנונים‪ ,‬לאור החשמל‪ ,‬עם‬ ‫תפאורות‪ ,‬מקהלות‪ ,‬בהוד והדר ובזמרים ממדרגה ראשונה‪.‬‬ ‫מטרת החבור הזה לפתוח בויכוח כללי על שאלת־היהודים‪ .‬אוהבים‬ ‫ואויבים יקחו בו חלק — ומקוה אני‪ ,‬כי לא יעשו זאת כדרכם עד היום‪,‬‬ ‫מתור סנגוריה רגשנית או מתוך חרופים וגדופים‪ .‬זה יהיה משא־ומתן‬ ‫עניני‪ ,‬מדיני‪ ,‬גדול ורב־חשיבות‪.‬‬ ‫״אגודת היהודים״ תאסוף את כל הכרזותיהם של אנשי־המדינה‪,‬‬ ‫בתי־המחוקקים‪ ,‬הקהילות והחברות השונות‪ ,‬אשר נאמרו בעל־פה או‬ ‫בכתב‪ ,‬באספות׳ בעתונים או בספרים‪.‬‬ ‫ובכן תוכל ״האגודה״‪ ,‬זו הפעם הראשונה‪ ,‬לברר ולקבוע׳ אם‬ ‫היהודים רוצים כבר ללכת לארץ־הבחירה ואם מוכרחים הם ללכת‬ ‫שמה‪ .‬״האגודה״ תקבל מאת הקהילות בכל העולם את האמצעים‬ ‫הדרושים לעריכת ספירה מקיפה מחיי היהודים‪.‬‬ ‫התפקידים הבאים ‪ :‬החקירה המדעית של הארץ החדשה ומקורותיה‬ ‫הטבעיים׳ התכנית המכוונת בשלמות את ההגירה וההתישבות‪ ,‬ההכנות‬ ‫לחקיקת החוקים ולהנהלה וכו׳ — אלה יהיו פועל־יוצא הגיוני‬ ‫מן התכלית‪.‬‬ ‫כלפי חוץ על ״האגודה״ להשתדל‪ ,‬כאשר הסברתי למעלה בחלק‬ ‫הכללי‪ ,‬שהיא תוכר ככוח יוסד המדינה‪ .‬אם יהודים רבים יתנו את ידם‬ ‫מרצון לתנועה‪ ,‬תגדל סמכותה בעיני הממשלות‪.‬‬ ‫וכלפי פנים‪ ,‬כלומר‪ ,‬נגד בני עמנו‪ ,‬תכונן ‪,‬׳האגודה״ את כל‬ ‫הדברים הדרושים לנו בעת הראשונה — את התא היסודי‪ ,‬בלשון‬ ‫‪72‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫חכמי הטבע‪ .‬אשר ממנו יתפתחו אחר־כך כל הסדריט הצבוריים‬ ‫במדינת־היהודים‪.‬‬ ‫ואחרי־כן ‪ tm‬יהיה י‬ ‫ל קי ח ת‬

‫הארץ‬

‫בנדוד העמים בימי־קדם‪ ,‬היו משחק ביד גורל־העולם לנשאם‬ ‫ולטלטלם לכל רוח‪ .‬כמחנות ארבה נשאו בבלי־דעת‪ ,‬עד כי ירדו באחד‬ ‫המקומות‪ .‬הן בימי־קדם לא ידעו את רחבי האדמה‪.‬‬ ‫הגירת היהודים החדשה תוצא לפועל על פי עיקרים מדעיים‪.‬‬ ‫עוד לפני כארבעים שנה היתה כריית הזהב נעשית על דרך‬ ‫תמימה עד להפליא‪ .‬מה זרים היו מעשי האנשים בקליפורניה! לשמע‬ ‫השמועה נהרו שמה אנשים נואשים מכל קצוי תבל לגנוב ולשדוד‬ ‫מן האדמה ואיש מרעהו את אוצרות זהבם — למען יאבדוהו אחר־כך‬ ‫במשחק כדרך שודדים‪.‬‬ ‫והיום! נתבונן נא היום אל מלאכת כורי־הזהב בטרנסואל‪ .‬לא‬ ‫פוחזים וריקים‪ ,‬רודפי־הרפתקאות רומנטיים‪ ,‬כי־אם גיאולוגים ומהנדסים‬ ‫חכמי־לב ינהלו את חרושת הזהב‪ .‬מכונות עשויות ברוב חכמה מוציאות‬ ‫את הזהב מאבני־האופל‪ ,‬ואזלת יד המקרה‪.‬‬ ‫וכן תחקר ותאחז א ת היהודים החדשה בכל האמצעים אשר בידי‬ ‫בני זמננו‪.‬‬ ‫אחרי אשר תובטח לנו הארץ‪ ,‬תפליג שמה אניתנו לקחת אותה‪.‬‬ ‫באניה הזאת יהיו באי־כח ״האגודה״‪ ,‬״החברה״ וחבורות בני־‬ ‫המקום‪.‬‬ ‫תפקידיהם של לוקחי־הארץ האלה הם שלשה‪ :‬א‪ .‬לחקור חקירה‬ ‫מדעית מדויקת את סגולותיה הטבעיות של הארץ‪ .‬ב‪ .‬לכונן בה הנהלה‬ ‫מרכזית גמורה‪ ,‬ג‪ .‬לחלק את הארץ‪ .‬התפקידים האלה אחוזים זה בזר‬ ‫נצריך שיתמלאו לפי המטרה‪ ,‬שנתבררה כבר כל צרכה‪.‬‬ ‫‪73‬‬

‫תיאודור הרצל‬

‫רק דבר אחד טרם נתברר ‪ :‬איך תחלק הארץ לפי חבורות בני־המקום‪.‬‬ ‫בהפתח חבל־ארץ חדש באמריקה‪ ,‬יש אשר המתנחלים יאחזו‬ ‫בו בדרך פשוטה מאד ‪ :‬המתנחלים מתאספים על הגבול ובשעה קבועה‬ ‫ישתערו כולם על האדמה ויכבשוה בחזקה‪.‬‬ ‫כן לא יעשה בארץ־היהודים החדשה‪ .‬את מגרשי המחוזות והערים‬ ‫ימכרו מכירה פומבית‪ .‬לא בכסף‪ ,‬כי־אם במעשים טובים‪.‬‬ ‫לפי התכנית הכללית ברור יהיה מה המה הדרכים‪ ,‬הגשרים‬ ‫ותעלות־המים הדרושים למען התנועה בארץ‪ .‬כל זה יעשה לפי‬ ‫המחוזות‪ .‬וגם בתוך המחוזות ינ־כרו מגרשי־הערים מכירה פומבית‪.‬‬ ‫חבורות בני־המקום תתחייבנה לבצע זאת כראוי וכנכון‪ .‬ההוצארת‬ ‫תהיינה על חשבון החבורות‪ ,‬שתהיה להן הרשות לגבות תרומות כרצונן‪.‬‬ ‫והלא ‪,‬האגודה״ תוכל לדעת מראש‪ ,‬אם אין החבורות מתחייבות‬ ‫בקרבנות שהם למעלה מכחן‪ .‬לקהילות הגדולות ינתן כר נרחב‬ ‫לפעולותיהן‪ .‬בעד קרבנות גדולים ינתן תגמול ראוי‪ :‬אוניברסיטות‪,‬‬ ‫בתי־ספר מקצועיים‪ ,‬בתי־ספר גבוהים‪ ,‬תחנוודנסיון וכר ומוסדות־‬ ‫המדינה‪ ,‬אשר לא נחוץ כי יהיו בעיר הבירה‪ ,‬יקבעו במקומות שונים‬ ‫בארץ‪.‬‬ ‫תועלתם של המתנחלים תהיה ערובה בעד מלוי חובותיהם על‬ ‫הצד היותר טוב‪ ,‬ובשעת הדחק ישאו אנשי המקום בהוצאות‪ .‬כי כאשר‬ ‫לא נוכל ולא נאבה להסיר את ההבדל בין האנשים היחידים‪ ,‬כן‬ ‫ישאר ההבדל גם בין חבורות בני־המקום‪ .‬הכל מתחלקים בדרך הטבע‪.‬‬ ‫כל הזכויות אשר רכש לו האדם נשמרות היטב‪ ,‬וכר נרחב ניתן‬ ‫להתפתחות כל מפעל חדש‪.‬‬ ‫את כל אלה ידעו אנשינו ברור מלכתחילה‪.‬‬ ‫כשם שלא נתעתע ולא נרמה את האחרים‪ ,‬כן לא נשלח גם את‬ ‫נפשנו בשוא‪.‬‬ ‫מראש יכון הכל על תכנית ערוכה היטב‪ .‬אני יגול רק לרמוז‬ ‫‪74‬‬

‫מדינת היהודים‬ ‫‪I‬‬

‫על התכנית הזאת וטובי חכמינו ונבונינו יקחו חלק בעריכתה‪ .‬לתהליתנו‬ ‫נשתמש בכל החדושים שחדש זמננו במדעי החברה והטכניקה‪ ,‬וגם‬ ‫בכל מה שעתיד להתחרש במשך הזמן הממושך הדרוש לבצוע התכנית‪.‬‬ ‫כל תגלית טובה בהווה ובעתיד תשמש לצרכינו‪ .‬וכן נוכל לרשת ארץ‬ ‫וליסד מדינה בדרך חדשה‪ ,‬אשר לא היתה לעולמים ואשר תקותה‬ ‫להצליח רבה עד מאד‪.‬‬ ‫ה חו ק ה‬

‫אחת הועדות הגדולות‪ ,‬אשר על ״האגודה״ למנות‪ ,‬תהיה מועצת‬ ‫יודעי חוקי המדינות‪ .‬על המועצה הזאת לחבר חוקה טובה ומודרנית‬ ‫ככל האפשר‪ .‬וחוקה טובה׳ לדעתי‪ ,‬היא זו‪ ,‬שאינה ניתנת לפירושים‬ ‫רבים‪ .‬בספר אחר שחברתי‪ ,‬בררתי מה הם סדרי המדינה הטובים‬ ‫בעיני‪ .‬המונרכיה הדימוקרטית והריפובליקה האריסטוקרטית הן בעיני‬ ‫צורוודהמדינה הנאות ביותר‪ .‬צורת המדינה ועיקר־השלטון צריכים‬ ‫להקביל זה לזה מתוך נגוד משלים‪ .‬מצדד אני מדעת בזכות סדרים‬ ‫מלכותיים (מונרכיים)‪ ,‬שבהם אפשרית מדיניות בת־קבע והם מיצגים‬ ‫משפחה נודעת לשם בדברי־הימים‪ ,‬שנוצרה וחונכה למלוך מתוך רצון‬ ‫מתמיד לשמור על קיום המדינה‪ .‬אולם בדברי־ימינו חל הפסק של‬ ‫דורות רבים ואין ביכלתנו לחדש את הקשר עם סדר־מדינה כזה‪ .‬כל‬ ‫נסיון קל לעשות דבר כזה יהיה ללעג ולקלס‪.‬‬ ‫דימוקרטיה בלי מלך‪ ,‬לשם שווי־משקל‪ ,‬אינה יודעת כל מעצור‬ ‫לשבט או לחסד‪ ,‬והיא מביאה לידי להג אין קץ בבית־הנבחרים‬ ‫ומגדלת את הכת השנואה של מדינאים לשם אומנות‪ .‬והעמים אשר‬ ‫בימינו גם לא יכשרו לדימוקרטיה בלתי־מוגבלת‪ ,‬ואדמה כי בדורות‬ ‫הבאים יכשרו עוד פחות מזה‪ .‬כי הדימוקרטיה הטהורה מותנה בנמוסים‬ ‫פשוטים בתכלית‪ ,‬ואולם נמוסינו מסתבכים והולכים לרגל רבוי התנועה‬ ‫והתרבות‪( Le ressort d’une democratie est la vertu .‬מקור הצלחתה‬ ‫‪75‬‬

‫תיאודור הרצל‬

‫של כל דימוקרטיה הוא היושר)‪ ,‬אומר מובטסקייד‪ .‬החכם‪ .‬ואיפה‬ ‫ימצא יושר זה‪ ,‬כוונתי ליושר המדיני ו אין אני מאמין בישרנו המדיני‪,‬‬ ‫יען כי לא שונים אנחנו מיתר בני־האדם בזמן הזה׳ ובהנתן לנו החופש‬ ‫מיד ידום לבבנו‪ .‬את ״משאל העם״ אני חושב לאיולת‪ ,‬כי בפוליטיקה‬ ‫אין שאלות פשוטות‪ ,‬שאפשר להשיב עליהן ״הן״ או ״לאו״‪ .‬וההמון‬ ‫עוד רע הוא מבית־הנבחרים‪ ,‬כי יאמין לכל דעה כוזבת ולבו ילד‬ ‫אחרי כל מרבה לצעוק‪ .‬באספות־עם אין לחתיד לא עניני פוליטיק‪.-.‬‬ ‫חיצונית ולא פנימית‪.‬‬ ‫עניני הפוליטיקה צריכים להחתך מגבוה‪ .‬אבל בגלל זה לא ישועבד‬ ‫איש במדינת־היהודים« כל יהודי יוכל לעלות וגם נטל עליו לעלות‬ ‫מעלה מעלה‪ .‬כל יחיד יאמין כי מרומם הוא את עצמו וכן יתרומם‬ ‫הגוי כולו‪ .‬את העליה הזאת יש לגדור בגדרים מוסריים לתועלת המדינה‬ ‫ולטובת הרעיון הלאומי‪.‬‬ ‫על־כן שויתי לנגד עיני ריפובליקה אריסטוקרטית‪ .‬הצורה הזאת‬ ‫יאתה גם לרוח עמנו השואף לכבוד‪ ,‬אך ברוב הימים נשחת וילד אחרי‬ ‫ההבל‪ .‬כמה מתקנות וניציה מרחפות לנגד עיני< אבל עלינו להשמר‬ ‫מכל הדברים אשר קרבו את קצה של וניציה‪ .‬אנו נלמד משגיאותיהם‬ ‫של אחרים בקורות העמים וכן גם משגיאותינו אנו‪ .‬כי עם מודרני‬ ‫אנחנו‪ ,‬ורצוננו להיות בראש העמים המודרניים‪ .‬עמנו‪ ,‬אשר ״האגודה״‬ ‫תתן לו את הארץ החדשה‪ ,‬יקבל בתודה גם את החוקה אשר ״האגודה״‬ ‫תמציא לו‪ .‬ובאשר תמצא ״האגודה״ עומדים לה לשטן‪ ,‬הכנע תכניעם‪.‬‬ ‫היא לא תוכל נשוא כי יחידים‪ ,‬שוגגים או מזידים‪ ,‬יפריעוה ממעשיה‪.‬‬ ‫ה ל שון‬ ‫אולי יחשבו רבים‪ ,‬כי חסרון לשון אחת לכולנו יהיה לנו למכשול‪.‬‬ ‫הן לא יתכן‪ ,‬כי נדבר איש עם רעהו עברית‪ .‬מי מאתנו יודע עברית‬ ‫במדד‪ ,‬מספקת לבקש כרטיס לנסיעה ברכבת ? אין אתנו איש כזה‪ .‬ובכל־‬ ‫‪76‬‬

‫מדינת היהוד) ים‬

‫זאת פשוט הדבר מאד‪ .‬כל אדם ידבר בלשונו‪ ,‬אשר בה יקרת מולדת‬ ‫מחשבותיו‪ .‬ומדיני שוייץ תוכיח לנו נאמנה‪ ,‬כי עמים דוברי שפות‬ ‫שונות יוכלו להיות לאגודה אחת‪ .‬גם שם‪ ,‬בארץ החדשה‪ ,‬נוסיף להיות‬ ‫את אשר הננו‪ ,‬כשם שלא נחדל לאהוב בדאבה את ארצות מולדותינו‬ ‫אשד אלצונו לעזבן‪.‬‬ ‫את שפוודהז׳רגון העלובות והרצוצות‪ ,‬שפות הגיטו אשר נשתמש‬ ‫בהן כיום הזה‪ ,‬נסיר מפינו‪ .‬אלו היו לשונוודסתרים בפי אסירים‪ .‬מורינו‬ ‫העממיים ישימו את לבם לדבר הזה‪ .‬השפה אשר תסכון יותר מאחרות‬ ‫במשא־והמתן הכללי‪ ,‬תהיה ברוב הימים מאליה הלשון הראשית‪ .‬הן‬ ‫תכונת עמנו ואחדותנו היא יחידה ומיוחדת במינה‪ .‬כי רק בדת אבותינו‬ ‫עוד נכיר‪ ,‬כי בנים אנו לעם אחד‪.‬‬ ‫ש ל טון‬

‫הדת‬

‫האם יהיה לנו באחרונה גם שלטון הדת ? לא ! האמונה היא הקשר‬ ‫המאחדנו‪ ,‬אך המדע עושה אותנו לאנשים חפשים‪ .‬כל נדנוד־מחשבה‬ ‫של כוהנינו ליסד שלטוךדת נפיר בראשיתו‪ .‬אנו נדע לכלוא אותם‬ ‫בתחום בתי־הכנסיות‪ ,‬כשם שנחזיק את חיל־צבאנו בבתי*הק‪0‬רקטין‪.‬‬ ‫לצבא ולכהונה נתן כבוד גדול‪ ,‬כיאות לתפקידם הנכבד‪ .‬אבל לא להם‬ ‫לחוות דעה בעניני המדינה‪ ,‬אשר מידה ניתן להם הכבוד‪ ,‬כי התערבותם‬ ‫תהיה לנו למכשול מבית ומבחוץ‪.‬‬ ‫כל אדם חפשי באמונתו ובכפירתו‪ ,‬כשם שהוא חפשי בלאומיותו‪.‬‬ ‫ואם יאבה המקרה‪ ,‬כי יגורו בתוכנו גם בני אמונות אחרות או בני‬ ‫לאומים אחרים‪ ,‬ומצאו מחסה ומגן בכבוד שכם אחד עם כל אזרחי‬ ‫המדינה‪ .‬אנו למדנו את מידת הסבלנות באירופה‪ .‬ולא בלעג אני אומר‬ ‫זאת‪ .‬רק במקומות מעטים נוכל לחשוב את האנטישמיות בימינו להעדר‬ ‫“סבלנות דתית‪ ,‬כאשר היתד‪ .‬מלפנים‪ .‬אצל רוב עמי־התרבות האנטישמיות‬ ‫‪77‬‬

‫תיאודור הרצל‬

‫היא תנועה‪ ,‬אשר בד! הם אומרים לגרש רוח־בלהות‪ ,‬המתהלד בקרבם‬ ‫מימי עברם‪.‬‬ ‫חו קי הארץ‬ ‫כאשר רעיון המדינה יהיה קרוב להתגשמות‪ ,‬תושיב ״אגודה‬ ‫היהודים״ ועד של יודעי־משפט לחוקק את החוקים הראשונים‪ .‬בזמן‬ ‫המעבר יתנהגו עם כל יהודי לפי חוקי הארץ אשר ממנה בא‪ .‬אך‬ ‫נשתדל‪ ,‬כי במהרה תהיה חוקה אחת לכולם‪ .‬החוקים יהיו לרוח העת‬ ‫החדשה ! גם יזה נקח את הטוב מכל מקום‪ .‬יתכן לכונן חוקה למופת‪,‬‬ ‫לפי הדרישות הנאותות של החברה בזמן הזה‪.‬‬ ‫הצבא‬ ‫רואה אני את מדינת־היהודים כמדינה נייטרלית‪ .‬צבאה יהיה רק‬ ‫חיל־מ״ב — אך חמוש בכל תחמושת־הצבא המודרנית‪ ,‬אשד תפקידו‬ ‫יהיה לשמור על הסדר כלפי פנים וכלפי חוץ‪.‬‬ ‫הדגל‬

‫אין לנו דגל‪ ,‬אך דרוש הוא לנו‪ .‬ברצותנו לנהג אנשים רבים‪ ,‬עלינו‬ ‫להרים סמל מעל לראשיהם‪.‬‬ ‫משער אני לעצמי דגל לבן ובו שבעה כוכבי־זהב‪ .‬השדה הלבן‬ ‫יסמל את החיים החדשים‪ ,‬הטהורים ! הכוכבים הם שבע שעות־הזהב‬ ‫אשר לעבודת יומנו‪ .‬כי בשם העבודה ידגלו היהודים ההולכים אל‬ ‫הארץ החדשה‪.‬‬ ‫חוזי * ג ו מ ל י ן‬

‫ו ה סגר ת‬

‫פו ש עי ם‬

‫מדינת־היהודים צריכה להלסד על יסוד הגון‪ .‬הן חרדים אנו‬ ‫לכבודנו בעמים בימים יבואו‪.‬‬ ‫‪78‬‬

‫מדינת היהודים‬ ‫♦‬

‫על־כן שומה עלינו למלאות את כל ההתחייבויות בארצות מושבר‬ ‫תינו ביושר־לבב‪ .‬״אגודת היהודים״ ו״החברה היהודית״ יתנו הוזלה‬ ‫במהיר הנסיעה והנחות בתנאי ההתישבות רק לאנשים‪ ,‬אשר יביאו‬ ‫תעודה חתומה בידי השלטונות הקודמים ובה כתוב‪ :‬״יצא מן הארץ‬ ‫כחוק וכמשפט״‪.‬‬ ‫כל התביעות האזרחיות‪ ,‬הנמשכות עוד מן הארצות העזובות‪,‬‬ ‫תוגשנה בארצנו ביתר קלות מאשר במקום אחר‪ .‬אנו לא נחכה כלל‬ ‫לחוזי־גומלין‪ .‬רק למען כבודנו נעשה זאת‪ .‬וכן גם נמצא בימים הבאים‬ ‫בתי־משפט נוחים לתביעותינו יותר מאשר מצאנו במקומות שונים‬ ‫עד היום הזה‪.‬‬ ‫אחרי כל האמור מובן מאליו‪ ,‬כי גם נמהר להסגיר את הפושעים‬ ‫היהודים יותר מארצות אחרות‪ ,‬עד בוא העת‪ ,‬אשר ניסד את ענשינו‬ ‫על העיקרים המקובלים ביתר ארצות־התרבות‪ .‬ואולם אחרי אשר רצו‬ ‫את עוונם יתקבלו ללא כל הגבלה‪ ,‬כי גם הפושעים יתחילו לחיות בתוכנו‬ ‫חיים חדשים‪.‬‬ ‫ככה תוכל ההגירה להיות לרבים מן היהודים כעין משבר אשד‬ ‫סופו לטובה‪ .‬התנאים החיצונים הרעים‪ ,‬אשר השתיתו רבים בנפשם‪.‬‬ ‫יוסרו‪ ,‬והאובדים ישובו לחיות חיי־ישרים‪.‬‬ ‫רצוני לספר פה בקצרה מעשה שקראתי בידיעות ממכרות־הלהב‬ ‫אשר בויטווטרסרנד‪ .‬איש אחד בא אל מקום המכרה ההוא‪ ,‬השתקע שם‬ ‫וניסה כה וכה‪ ,‬אך לא שלח את ידו בכריית הזהב‪ .‬לאחרונה כונן בית־‬ ‫חרושת לעשיית קרח ומעשה ידיו הצליח‪ ,‬ועד מהרה הכירו רבים‬ ‫בהנהגתו הישרה‪ ,‬וייקר האיש בעיני כל‪ .‬והנה כעבור שנים אחדות‬ ‫הושם האיש לפתע פתאום בביודהאסורים‪ .‬לפנים‪ ,‬בשבתו בפרנקפורט‪,‬‬ ‫היה בנקאי‪ ,‬ואחרי עשותו כמה מעשי־תרמית ברח מן הארץ‪ ,‬ובשנותו‬ ‫את שמו החל לחיות פה חיים חדשים‪ .‬וכאשר הוציאוהו מן הארץ כאסיר‪,‬‬ ‫‪79‬‬

‫תיאודור הרצל‬

‫באו כל נכבדי העיר אל בית־הנתיבות ויברכוהו ברכת הדרך ויפרדו‬ ‫»מנו באהבה — עד שובו אליהם ! כי אכן שוב ישוב‪.‬‬ ‫מעשה זה בא ללמדנו‪ ,‬כי חיים חדשים יוכלו להיטיב גם את‬ ‫הפושעים‪ .‬ובקרבנו היהודים הן לא רב הוא בערך מספר הפושעים‪.‬‬ ‫לתכלית זו מן הראוי לקרוא ספירה מענינת‪ ,‬שחבר ד״ר פ‪ .‬נתן בברלין‬ ‫בשם ‪,.‬הפשעים אצל יהודי גרמניה״ — בפקודת הועד להגנה בפני‬ ‫האנטישמיות — על־פי תעודות רשמיות‪ .‬אמנם החבור הזה‪ ,‬המלא לו‬ ‫מספרים‪: .‬וסד‪ ,‬כאמצעי ״הגנה״ אחרים‪ ,‬על הדעה המשובשת‪ ,‬כי יתכן‬ ‫לבטל את האנטישמיות בדברים של טעם‪ .‬יש לשער‪ ,‬כי שנואים אנחנו‬ ‫בשל יתרונותינו‪ ,‬כאשר ישנאונו בשל חסרונותינו‪.‬‬ ‫ה ת ו ע ל ת ש ב ה ג י דת‬

‫הי הו די ם‬

‫משער אני‪ ,‬כי הממשלות תשמנד‪ ,‬לב לתכנית זו‪ ,‬ברצונן או א‪:‬וסות‬ ‫על־ פי האנטישמיים שבארצותיהן‪ ,‬ואולי גם יראו פה ושם אותות־רצון‬ ‫להצעה ולא יעלימו זאת מ״אגודת היהודים״‪.‬‬ ‫כי הגירת היהודים‪ ,‬שאני עוסק בה‪ ,‬לא תוכל לגרום כל משבר‬ ‫בלכלי‪ .‬להפך‪ ,‬התגשמות התכנית הזאת תעצור בעד משברים כאלה‪.‬‬ ‫הבאים תמיד בעקבות רדיפות היהודים‪ .‬בארצות‪ ,‬הנגועות עתה באנטי­‬ ‫שמיות‪ ,‬תבוא תקופה גדולה של שפע ברכה‪ .‬הן אז יחלו‪ ,‬כאשר העירותי‬ ‫כבר פעמים רבות‪ ,‬האזרחים הנוצרים לקחת את העמדות‪ ,‬אשר נעזבו‬ ‫מן היהודים בנחת ובסדר נכון‪ .‬אם יראו את עבודתנו בעין יפה וגם‬ ‫יסייעו בידינו‪ ,‬עתידה התנועה הזאת להביא ברכה בכל מקום‪ .‬רק‬ ‫עניי־הדעת יכולים לחשוש‪ ,‬שיציאת יהודים רבים תגרור אחריה‬ ‫התרוששות הארצות‪ .‬את החשש הזה יש לסלק לגמרי‪ .‬כי שונה היא‬ ‫מן ההגירה בשל רדיפות‪ ,‬אשר כמוה כמבוכת המלחמה‪ ,‬דרכה להשחית‬ ‫את הקנינים‪ .‬לא כן הגירת אנשים ההולכים בשלוה וברצון להתישב‬ ‫בארץ חדשה‪ ,‬אשר יעשו את כל מעשיהם כחוק וכמשפט‪ ,‬לאוד יומם‪,‬‬ ‫גלוי לעיני הפקידים ובהשגחת דעת הקהל‪ .‬ולא עוד אלא שהגירת‬ ‫‪80‬‬

‫מדינת היהודים‬

‫היהודים תעצור בעד הגירתם של עניי הנוצרים לארצות רחוקות‪.‬‬ ‫ועוד טובה אהת תצא למדינות‪ ,‬כי מסחרו ירבה ויעצם חוצה‪.‬‬ ‫בהיות היהודים נאלצים עוד שנים רבות להביא את סחורותיהן מארצות‬ ‫אירופה‪ .‬על־ידי החבורות למקומותיהן יחולק המסחר בצדק ובמישור‪,‬‬ ‫כי כל אחת תספק זמן‪,‬רב את צרכיה מן המקומות‪ ,‬אשר הסכינה‬ ‫לקחת שם‪.‬‬ ‫אד הטובה הגדולה מכל‪ ,‬אשר תצמח מן התנועה הזאה‪ ,‬היא הרווחה‬ ‫אשר תבוא בחיי החברה‪ .‬במשך כל העת אשר היהודים יצאו מארצו־‬ ‫תיהם‪ ,‬עשרים שנה או למעלה מזה‪ ,‬נקל יהיה להשביח את שאון‬ ‫רגזה של החברה‪.‬‬ ‫הצורה אשר תקבל השאלה החברתית תלויה בהתפתחותם של‬ ‫האמצעים הטכניים‪ .‬הקיטור אסף את בני־האדם מסביב למכונות אשר‬ ‫בבתי־החרושת‪ ,‬ושם ידחקו איש את רעהו וימררו איש את חיי אחיו‪.‬‬ ‫התוצרה היא עצומה ללא ברירה וללא שיטה‪ ,‬ומביאה בכל רגע לידי‬ ‫משברים קשים‪ ,‬הממיטים אסון על המעבידים והעובדים גם יחד‪ .‬הקיטור‬ ‫לכד את בני*האדם ברוב לחץ‪ ,‬אך יש לשער כי שמוש החשמל יפזרם‬ ‫שוב‪ ,‬ואולי ישנה את מצב העבודה לטובה‪ .‬על כל פנים הממציאים‬ ‫הטכניים‪ ,‬מיט־ביה האמתיים של האנושות‪ ,‬יוסיפו לעבוד עבודתם‬ ‫גם אחרי אשר תחל הגירת היהודים‪ ,‬ותקוותנו חזקה כי יוסיפו להמציא‬ ‫המצאות נפלאות כאשר עד כה‪ ,‬ועוד נפלאות מהן‪.‬‬ ‫המלה ״נמנע״ כמעט נמחקה משפת הטכניקה‪ .‬לו קם בן המאה‬ ‫הקודמת מקברו‪ ,‬כי־עתה ראה את כל חיינו מלאים כשפים נשגבים‬ ‫מבינתו‪ .‬בכל מקום אשר נבוא ואמצעינו החדשים בידנו‪ ,‬נהפוך את‬ ‫המדבר לגן רוה‪ .‬לבנין ערים יספיק לנו עתה מספר שנים יחידות‬ ‫כמספר מאות־השנים בדורות עברו‪ .‬עדות הן ערים רבות כאלו‬ ‫באמריקה‪ .‬המרחקים חדלו מהיות מעצור לאדם‪ .‬בתי־האוצר אשר‬ ‫לרוח האדם החדש גהשים עושר רב« כל יום יוסיף עליו כהמת וכהמד״ו‬ ‫‪81‬‬

‫תיאודור תרצל‬

‫מוחוודאדם לרבבות מעמידם חקר‪ ,‬משוטט• מ בכל קצוי־תבל‪ ,‬והדבר‬ ‫אשר מצא האחד‪ ,‬יהיה בףרגע לקנין העולם כולו‪.‬‬ ‫רוצים אנו להשתמש במדינת־היהודים בכל הנסיונות החדשיש‬ ‫ולהשלימם‪ .‬וכשם שעבודת שבע השעות תהיה נסיון לטובת האנושיות‬ ‫כולה‪ ,‬כן נתאמץ להיות ראשונים בכל מעשה טוב ומועיל‪ ,‬וארצגו‬ ‫החדשה תהיה ארץ־נםיון וארץ־מופת לרבים‪.‬‬ ‫אחרי יציאת היהודים ישארו העסקים אשר כוננו ידיהם באשר הם‪.‬‬ ‫וגם רוח־הקבולת היהודי לא יחסר בכל מקום אשר ימצאו ב‪,‬־ הפץ‪.‬‬ ‫היהודי יוסיף להשקיע את כספו במקומות‪ ,‬אשר בעליו יודע את תנא הב‬ ‫על בורים‪ .‬ובעוד אשר בזמן הזה נאלצו היהודים מפני הרדיפות לבקש‬ ‫לכספם מפלט בעסקים רחוקים בחוץ־לארץ‪ ,‬הנה אחרי ה *תר שאלת*‬ ‫היהודים בשלום‪ ,‬ישוב הכסף לארצות אשר ישבו בהן עד עתה‪ ,‬למען‬ ‫עזור להן להגיע למרום הצלחתן‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫ח תי מ ה‬ ‫כ‪:‬לה דברים נשארו בלתי מבורריט‪ ,‬כמה חסרונות‪ ,‬פליטות־‬ ‫קולמוס פוגמות וחזרות מיותרות נמצאים עוד בחבור הזה‪ ,‬אשר לבות‬ ‫השבתי בו בטרם כתבתיו ופעמים רבות שניתי את צורתו‪.‬‬ ‫הקורא הישר‪ ,‬אשר גם בינה לו לרדת אל עמקם של הדברים‪ ,‬לא‬ ‫ישיט לב לחסרונות שבספר‪ .‬להפך‪ ,‬הוא יתעורר לתת מחכמתו ומכחו‬ ‫למלאכה‪ ,‬אשד איננה קנין היחיד‪ ,‬וישאף לתקן בה כל פגם‪.‬‬ ‫האם לא הסברתי דברים המובנים מאליהם ולא הסחתי דעתי‬ ‫מטענות רבות־ערךז‬ ‫על טענות אחדות נסיתי להשיב! יודע אני״ הי יש עוד טענות‬ ‫אחרות‪ ,‬רבות‪ ,‬נכבדות וגט נקלות‪.‬‬ ‫אחת הטענות הנכבדות היא‪ ,‬כי צרת־היהודיט איננה הצדה היחידה‬ ‫בעולם‪ .‬אולם דעתי היא‪ ,‬כי על כל פנים עלינו להתחיל לבער מעט‬ ‫מן העוני שבעולם ! ולו יהי העוני הזה לפי שעה עניננו בלבד‪.‬‬ ‫ועוד יש לטעון‪ ,‬כי לא יתכן שנוסיף להפריד בין משפחות בני־‬ ‫האדם! תחת להציב גבולות חדשים‪ ,‬מוטב שנהרוס את הגבולות הישניט‪.‬‬ ‫— דעתי היא‪ ,‬כי האנשים החושבים ככה‪ ,‬הט בעלי־הזיה חמודים‪ ,‬אבל‬ ‫עשבים יעלו בלחייהם‪ ,‬והרעיון הלאומי עוד יוסיף לפרוח‪ .‬האחוה‬ ‫הכללית איננה אף חלום יפה‪ .‬למען מרום מאמציה של האישיות‬ ‫דרוש צר ואויב‪.‬‬ ‫היתכןז — ישאלוני — הן היהודים בארצם יהיו שאננים‬ ‫—‬ ‫מפחד אויב‪ ,‬ואם מהתענג ומרוד תרפינה ידיהם ויצערו״ הלא אז יאבד‬ ‫‪83‬‬

‫תיאודור תרצל‬

‫עם ישראל כלה ז — דעתי היא‪ ,‬כי אויבי היהודים יהיו רבים‪ ,‬כאויבי‬ ‫כל עם ועם‪ .‬אבל בשבתם על אדמתם‪ ,‬לא יתכן עוד כי ישובו ויפדזרו‬ ‫אל כל קצוי ארץ‪ .‬אי־אפשר שהגלות תקום שנית‪ ,‬כל־עוד לא היתה‬ ‫כל תרבות העולם למשואות‪ .‬ורק איש פותה יפחד פחד אשר כזה‪ .‬רבים‬ ‫ועצומים כחות התרבות למען תוכל לעמוד על נפשה‪.‬‬ ‫הטענות הנקלות רבות לאין מספר‪ ,‬כאשר רב מספר האנשים‬ ‫הנקלים מן הנכבדים‪ .‬טענות אחדות של מה בכך כבר נסיתי לסתור‪.‬‬ ‫כל הבא להתיצב על הדגל הלבן אשר שבעה כוכבים עליו מחויב‬ ‫לעזור לנו במלחמה זו להסברת רעיוננו‪ .‬יתכן‪ ,‬כי המלחמה תהיה‬ ‫ראשונה ביהודים רעים‪ ,‬ערלי־לבב ועניים בדעת‪.‬‬ ‫האם לא יאמרו עלי‪ ,‬כי חרב אני נותן בידי האנטישמיים ז מדוע ז‬ ‫יען כי מודה אני על האמת? יען לא אתפאר‪ ,‬כי עמנו כולם צדיקים?‬ ‫האם לא יאמרו עלי‪ ,‬כי מודה אני דרך‪ ,‬אשר יוכל להועיל להלתנו?‬ ‫טענה זו אני דוחה בהחלט‪ .‬הדבר שאני מציע יוכל לצאת לפעולה רק‬ ‫בהסכמת דוב היהודים‪ .‬יתכן לעשות את הדבר למודת רוח יחידים‪ ,‬או‬ ‫גם למורת רוחן של קבוצות היהודים האדירים כיום הזה‪ ,‬אך לא יתכן‬ ‫לעשותו מ^בוה נגד רצונו של עם ישראל כולו‪ .‬בכל מקום שנתן‬ ‫ליהודים שווי־זכויות אי־אפשר שיתבטל« כי הנסיונות הראשונים לבטל‬ ‫את זכויות היהודים‪ ,‬יניסו מהרה את כולם‪ ,‬עשיר ורש‪ ,‬אל חיק המפלגות‬ ‫המהרסות‪ .‬בכל ארץ שהשלטון החל להתנהג עם היהודים בעוות‬ ‫הדין‪ ,‬לא אחרו לבוא משברים כלכליים‪ .‬ואמנם לא יתכן לעשות לנו‬ ‫רעה ניכרת‪ ,‬מבלי אשר ירעו העושים גם לנפשם‪ .‬אך בין כה ובין כה‬ ‫השנאה הולכת הלוך וגבור‪ .‬העשירים מרגישים בה רק מעט מזעיר‪.‬‬ ‫אבל עניי עמנו ! ישאלו נא את פי עניינו‪ ,‬אשר מאז התחדש האנטישמיות‬ ‫התרוששו על אחת שבע‪.‬‬ ‫ואם יאמרו מתי־מספר מבני עמנז החיים בטובה‪ ,‬כי הלחץ טרט‬ ‫גבר עד לידי צורך בהגירה‪ ,‬וגם במקומות אשר היהודים מגורשים‬ ‫‪84‬‬

‫מדינת חיהודיס‬

‫שם ביד חזקה‪ ,‬אין הם יוצאים ברצון — אשיב להם‪ p :‬הדבה פי‬ ‫אינם יודעים אנה ילכו! כי הולכים הם מדחי אל דחי‪ .‬אבל אנחנו‬ ‫נורה להם את הדרי אל ארץ־הבחירה‪ .‬ועל כחה הנערץ של ההתלהבות‬ ‫להלחם בכחו האיום של ההרגל‪.‬‬ ‫הרדיפות בימינו אינן אכזריות כרדיפות בימי הבינים ז נכון הדבר‪,‬‬ ‫אבל רגישותנו גדלה מאד‪ ,‬ועל־כן לא נחוש כי מעטו סבלותינו‪.‬‬ ‫הרדיפות במשך דורות רבים רפו את עצבינו עד מאד‪.‬‬ ‫ואם יוסיפו וישאלו ‪ :‬איך תהי תקוה למפעל הזה‪ ,‬לו גם יתנו לנו את‬ ‫הארץ ואת השלטון בה — אם רק העניים ילכו שמה? אשיב להם‬ ‫לאדר‪ :‬הן רק אלה דרושים לנו בתחילה! רק אנשים מרי־נפש יצלחו‬ ‫לכבוש ארץ‪.‬‬ ‫ואם יאמר איש‪ :‬לו אפשר היה הדבר לעשותו‪ ,‬כי־עתה כבי‬ ‫נעשה‪ ...‬אשיבנו‪:‬‬ ‫לפנים אמנם אי־אפשר היה הדבר לעשותו‪ ,‬אבל עתה אפשר‬ ‫ואפשר‪ .‬עוד לפני מאה שנה‪ ,‬לפגי חמישים שנה‪ ,‬היה זה נראה כהזיה‬ ‫בלבד! עתה נעשה כל זה למציאות‪ .‬העשירים‪ ,‬אשר היכולת בידיהם‬ ‫לסקור מתוך עונג את כל ההישגים הטכניים של ימינו‪ ,‬יודעים היטב‪,‬‬ ‫כי הכסף יחולל הכל‪ .‬ואולם רק העניים והתמימים‪ ,‬אשר לא ידעו‬ ‫עד מה גדול כבר היום שלטון האדם בכחוודהטבע‪ ,‬הם ישמעו לקול‬ ‫המבשר ויאמינו בו אמונה שלמה‪ .‬כי מלבם לא נכרתה התקוה לשוב‬ ‫אל ארץ־הבחירה‪.‬‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬אחי בני ישראל ! לא אגדה היא‪ ,‬לא תרמית עינים !‬ ‫ביד כל איש מכם להוכח כי כן הוא‪ ,‬יען כל איש מכם נושא עמו מעט‬ ‫מארץ־הבחירה‪ :‬האחד בשכלו‪ ,‬השני בכח זרועו והשלישי ברכוש‬ ‫אשר עשה‪.‬‬ ‫~ והנה ידמו רבים‪ ,‬כי ארוך המעשה ורחוק מאד‪ .‬אם גם יצליח‬ ‫הרעיון‪ ,‬עוד שנים רבות תעבורנה עד אשר ת{סד המדינה‪ ,‬ובינתיים‬ ‫‪85‬‬

‫תיאודור הרצל‬

‫יהיו היהודים באלף מקומות ללעג ולחרפה‪ ,‬לבז ולמשסה‪ ,‬להרג ולאבדן‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כאשר אך נחל לבצע את תכניתנו‪ ,‬תקום האנטישמיות בכל מקום‬ ‫לדממה‪ .‬כי ברית שלום היא בינינו ובין העמים‪.‬‬ ‫כאשר אך תוסד ״אגודת היהודים״ תעשה לה השמועה כנפים‪,‬‬ ‫וביום אחד תנשא בברק חוטי־הטלגרף לכל קצוי תבל‪.‬‬ ‫ומן הרגע ההוא תהיה הרווחה‪ .‬מן המעמד הבינוני אשר לנו‬ ‫ישטפו המוני בעלי ההשכלה הבינונית אל אשר ידרשו ראשונה« המה‬ ‫יהיו הטכנאים‪ ,‬קציני־הצבא‪ ,‬הפרופסורים‪ ,‬הפקידים‪ ,‬עורכי־הדין‬ ‫והרופאים הראשונים בארץ החדשה‪ .‬וכה יצעד הדבר הלאה במהירות‬ ‫אך בלא מהומה‪.‬‬ ‫בבתי־הכנסיות יתפללו להצלחת המפעל‪ ,‬וגם בבתי־התפלה אשד‬ ‫לעמים הוסר תוסר אבךהמעמסה אשד העיקה על עמים רבים‪.‬‬ ‫אבל בראשונה נחוץ כי תהיה הרווחה במחות‪ .‬שומה על הרעיון‬ ‫לפרוש כנפים ולהגיע אל מעונות־העוני האחרונים‪ ,‬אשר בהם ישכנו‬ ‫אחינו האומללים‪ ,‬למען יעורו מבלהות תרדמתם‪ .‬כי חיי כל עמנו ימלאו‬ ‫תוכן חדש‪ .‬אם כל אחד יעשה לנפשו‪ ,‬והיו עד מהרה לחיל רב ועצום‪.‬‬ ‫ומה רב הכבוד הצפון לראשונים אשר יצאו נדבה למלחמה בעד‬ ‫רעיוננו!‬ ‫על־כן האמן אאמין‪ ,‬כי יקום דור יהודים חדש ונפלא מן הארץ‪.‬‬ ‫המכבים יקומו לתחיה‪.‬‬ ‫אני חוזר על דברי הראשון‪ :‬היהודים אשר ירצו‪ ,‬ישיגו את מדינתם‪.‬‬ ‫הגיעה השעה‪ ,‬כי נחיה חפשים על אדמתנו ושאננים נמות‬ ‫בארץ מולדתנו‪.‬‬ ‫חופשתנו תביא חופש לכל העמים‪ ,‬בעשרנו יתעשרו ובגדולתנו‬ ‫יגדלו גם הם‪.‬‬ ‫ואשר ננסה לפעול שם רק למען אשרנו והצלחתנו‪ ,‬ממנו תוצאות‬ ‫ברכה ואושר לכל בני־האדם‪.‬‬ ‫‪86‬‬

‫תאריכים חשובים בחיי הרצל‬ ‫‪ 7 ,1860‬במאי (י׳ אייר תר״כ)‬

‫— נולד בבודא‪ 8‬שט‪.‬‬

‫‪1878‬‬

‫— עובר לוינ ה‪ .‬מתחי? ?לטור באוניברסיטת‬ ‫וינ ה‪.‬‬ ‫הרא שונות‬

‫בשאלת‬

‫‪ w- 8 ,1882‬בפברואר‬

‫— ר שי מו תיו ‪.‬המפורטות‬ ‫חיהורי ם‪.‬‬

‫‪1889‬‬

‫— נשא לאשה את יוליה נא שאור‪.‬‬

‫‪ ,1891‬אוקטובר—‪ 1895‬יו לי‬

‫— סופר העתון הוינ אי ‪,‬נוי א ה פרייאה פרסה״‬ ‫בפאריס‪.‬‬

‫‪ 21,1894‬באוקטובר — ‪ 8‬בנובמבר — מחבר את המחזה ‪,,‬הגיטו החרש״‪.‬‬ ‫‪ 5 ,1895‬בינו אר‬

‫— טכס השפלת הכבוד ש? הקפיטן דרייפוס‪.‬‬

‫‪ 2‬ביוני‬

‫— שיחה עם ברו? היר ש‪.‬‬

‫יו לי‬

‫— עובר ?וינה כעורך פפרותי ש? העתון ״נויאה‬ ‫פדייאה פרסה״‪.‬‬

‫‪ 14 ,1896‬בפברואר‬

‫— מפרסם את חיבורו ״ מדינ ת היהודי ם״‪.‬‬

‫‪ 23‬באפריל‬

‫— ר איוז אצל הדוכס טבאדז‪.‬‬

‫‪ 29—18‬ביוני‬

‫— נסיעתו הראשונה לקושטא‪.‬‬

‫‪ 15—5‬ביולי‬

‫‪-‬־ משא ומתז‬‫היהודים ‪. -‬‬

‫‪ 18‬ביולי‬

‫— שיחה עם אדמונד רוט שילד בפאריס‪ .‬התחלת‬ ‫ארנון התנועה‪.‬‬

‫‪ 7—6 ,1897‬למרס‬

‫בלונדון‬

‫על‬

‫הקמת‬

‫״אגודת‬

‫— ועיד ת הכנה בוינ ה לשם כינו ס קוננרס ציוני‪.‬‬

‫‪ 6‬ביוני‬

‫— הופעת הגליון הראשון של ה שבועון ה ציוני‬ ‫הרשמי ״די ולט״ (העולם)‪.‬‬

‫‪ 31—29‬באוגוסט‬

‫— הקונגרס ה ציוני הראשון ‪ :‬יי סוד ההסתדרות‬ ‫ה ציוני ת‪.‬‬

‫‪ 31—28 ,1898‬ב אוגו סג‬

‫— הקונגרס ה ציוני ה שני ; החלטה על יי סוד הבנק‬ ‫״אוצר התי שבות היהודים״•‬

‫‪ 13‬באוקטובר—‪ 17‬בנובמבר — נסיעה לארץ־ישראל ; ראיון אצל הקיסר‬ ‫הגרמני בקושטא (‪ 18‬באוקטובר) ובירו שלים‬ ‫(‪ 2‬בנובמבר)‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫‪/‬‬ ‫‪ 18—15 ,1899‬באוגוסט‬

‫— הקונגרס ה ציוני הש?ישי‪ ,‬ניסוח רשמי ש?‬ ‫דרישה ה״צ׳רטר“ ‪.‬‬

‫‪ 13 ,1900‬באוגוסט‬

‫— הקונגרס ה ציוני הרביעי‪ ,‬שנתכנס ב?זנדון‪.‬‬

‫‪ 8 ,1901‬בטאי‬

‫— ר איוז אצ? השו?טז בקושטא‪.‬‬

‫‪ 30-36‬בדצמבר‬ ‫‪ 7 ,1902‬ביולי‬

‫— הקונגרס ה ציוני החמישי ; יי סוד הקרך‬ ‫הקיימת ?ישראל‪.‬‬ ‫־ הרצל בפני ״הועדה המ?כותית ? עניני הגירת‬ ‫הזרים״ ב?ונדוז ‪ :‬התח?ת הקשר הרשמי עם‬ ‫ממש?ת בריטניה הגדו?ה‪ .‬באותם הימים‬ ‫שיחות עם ה?ורד רוט שילד ב?ונדוז‪.‬‬

‫‪ 5‬באוקטובר‬

‫י־־ הופעת הרומז התכניתי ״א?טניי?נד״ (ת?־‬ ‫אביב)‪.‬‬

‫‪ « —22‬באוקטובר‬

‫— שיחות עם המיניסטר הבריטי ? עניני המוש­‬ ‫בות יוסף צ‪ ,‬מבר?ייז ועם מיניסטר החוץ‬ ‫?ורד ?נסדאוז בדבר התי שבות באל־עריש‪.‬‬

‫‪ 17—6‬באוגוסט‬

‫— דחיה סופית ש? תכנית אל‪-‬עריש‪ .‬הצעת‬ ‫צ‪ ,‬מבר?ייז בדבר התי שבות באפריקה המז­‬ ‫רחית‪.‬‬ ‫— נסיעתו ש? ד‪.‬רצ? ?רופיה‪.‬‬

‫‪ ,1903‬טאי‬

‫‪ 28—23‬באוגוסט‬

‫— הקונגרס ה ציוני הששי‪ ,‬פו?מוס ״אוגנדה״‪.‬‬

‫‪ 23—22 ,1901‬בינו א ר‬

‫— שיחות עם ה אפיפיור ועם מ?ר איט?יה‪.‬‬

‫‪ 15—11‬באפרי?‬

‫— הועידה ה שנתית בוינה (ועיד ת ההתפייסות)‪.‬‬

‫‪ 16‬במאי‬

‫— רישום אחרו! ביו מנו ש? ד‪.‬רצ?‪.‬‬

‫‪ 8‬ביולי (ב׳ תמוז תרס״ב)‬

‫— טותו ש? ר‪.‬רצ?‪.‬‬